חשבון משותף עדיין חוסך עמלות ונותן כוח מיקוח, ועדיין מוחק עצמאות. בנק אגוד ו"חשבון הפוך" מתו — אגוד מוזג למזרחי טפחות. בנקאות פתוחה כבר נותנת לראות שני חשבונות במקום אחד בלי לאחד אותם. מעבר בנק 7 ימי עסקים. סעיף אריכות ימים עדיין לא מקנה בעלות ליורשים. 200–300 שקל חיסכון הוא סדר גודל ישן. מסלול בסיסי עד 10 שקל; בנק ישראל 3.25%, פריים 4.75%. אפשר לחשב במחשבון המשכנתא ולהרחיב במדריך ריבית פריים.

חשבון בנק משותף הוא עוד לבנה בקשר הזוגי; לרוב כאשר ממסדים את הקשר (ומקבלים את הצ'קים של החתונה) פותחים חשבון בנק משותף, ואז באופן שוטף המשכורת נכנסת לשם (של שני בני הזוג), וההוצאות יורדות משם.

בפועל, חשבון משותף יכול להיות חשבון חדש לחלוטין, או חשבון של אחד מבני הזוג שאליו מצרפים את בן הזוג השני. ויש כמובן יתרונות באיחוד החשבונות – ראשית, מדובר על חיסכון בעמלות השוטפות ובכרטיסים, ועל כוח מיקוח מול הבנק על ריבית. 200–300 שקל בשנה הוא סדר גודל ישן מהכתבה — מסלול בסיסי מפוקח עד 10 שקל בחודש. בנקאות פתוחה נותנת להשוות בלי לאחד חשבון.

כמו כן, הבנק "אוהב" חשבונות עם ההכנסות / משכורות גבוהות, וברגע ששתי המשכורות נכנסות לחשבון אחד משותף, אתם חשובים יותר לבנק, ואתם יכולים לנצל זאת לקבלת הטבות – פטור לתקופה מסוימת מעמלות, הטבות בעמלות של כרטיסי אשראי, הטבות בעמלות ניירות ערך ועוד. אגב, בנקים רבים מנסים לפתות חשבונות משכורת (חשבונות שבהם יש משכורת שוטפת, ואם יש שתיים אז זה כמובן טוב יותר) וחדשות לבקרים מתפרסם על בנק שמציע הטבות מיוחדות למצטרפים – הלוואה בגובה המשכורת ללא ריבית; פטור מעמלות לשנה ועוד ועוד. בנק אגוד מוזג למזרחי טפחות — "חשבון הפוך" מת. כעת הפיתוי הוא בנק דיגיטלי או מסלול בלי עמלות עו"ש, ומעבר ב-7 ימי עסקים בלי סניף.

אז, לכאורה חשבון משותף זה סבבה – פחות עמלות, יכולת מיקוח טובה יותר (על העמלות ועל הריבית) וגם יכולת שליטה — במקום שני חשבונות בודקים במקום אחד. מי שלא רוצה לאחד: בנקאות פתוחה כבר מרכזת יתרות משני בנקים בלי למזג בעלות.

אלא שבפועל, זה לא מתאים לכולם, ובמצבים מסוימים זה יכול להיות בעייתי. אם לאחד מבני הזוג או לשניהם יש עסק עצמאי, אז חשוב להפריד את החשבון של העסק העצמאי מהחשבון של הוצאות הבית והמשפחה, אחרת (וזה קורה הרבה) הבלגן חוגג – לא יודעים אם העסק מרוויח או מפסיד, לא מבינים איך הגיעו לאוברדראפט והלוואות מטורפות.

חשבון משותף – יש גם חסרונות

חשבון משותף יכול להצליח אם שני בני הזוג באותו הראש – שניהם למשל רוצים לחסוך (לדירה, ועוד); שניהם מחושבים; או שלחלופין שניהם חסרי גבולות ובזבזנים. אבל מה קורה אם אחד מבני הזוג מחושב והשני הפוך? במקרה כזה, ממש לא בטוח שחשבון משותף הוא רעיון טוב, לפחות לא בשלבים הראשונים. צריכה להיות התאמה מסוימת וקבלה בין בני הזוג כדי שיהיה ניתן לנהל ביחד את החשבון – זה לא יהיה נכון, להפיל על החסכן את ההוצאות של הבזבזן, אלא אם הוא מסכים, מפנים ומתפשר בעניין. אבל ברוב המקרים בענייני כסף, אין באמת פשרות – מי שמעוניין לחסוך, ויראה את בן הזוג מבזבז בלי הכרה, יהיה ממורמר, מתוסכל וכעוס (ובצדק), ולכן צריך שעוד לפני פתיחת החשבון המשותף, בני הזוג יידעו ויקבלו את הגישה לכסף של כל אחד מהצדדים, ויגיעו לשביל הביניים.

חשבון משותף זה איבוד של עצמאות, זה הצורך לתת דין וחשבון לשותף בחשבון – לא כולם רוצים ומוכנים לכך. כיום לרוב בני הזוג יש חשבון משותף, ובכל זאת לרבים יש עדיין חשבונות עצמאיים, ואז הם מחלקים ביניהם את הוצאות הבית.

סעיף אריכות ימים

בניהול החשבון השוטף, לרוב כל אחד מבני הזוג רשאי לבצע פעולות בחשבון, גם ללא אישור וחתימת השני. לרוב מוגדר שכל אחד מבני הזוג (בנפרד) מורשה חתימה על צ'קים, העברות בנקאיות ועוד, וזה ברור. אבל, יחסי האמון האלו משתבשים במקרים מסוימים, בעיקר במצב של פרידה וגירושים.

ומה קורה כאשר בני הזוג מתגרשים? על פי הסטטיסטיקה הרווחת, כשליש מהזוגות מתגרשים, והחשבון המשותף במקרה זה, הופך להיות נושא רגיש – לרוב הבנק לא מאפשר למשוך כספים מהחשבון, אלא אם שני הצדדים חתמו ואישרו את העברות הכספים. במקרים רבים, לקראת גירושים, אחד מבני הזוג פונה לבנק ודורש שיאושרו תשלומים והעברות רק בידיעתו, הסכמתו וחתימתו. הלכה למעשה, מדובר בעצם על אישור משותף.

כשפותחים חשבון משותף, הבנק מחתים את השותפים על סעיף שנקרא סעיף אריכות ימים. מדובר בסעיף שמגדיר מה קורה אם אחד מבני הזוג נפטר. אם חס וחלילה זה יקרה, אז כל מה שקיים בחשבון הבנק עובר לניהולו של השותף הנותר. אחרת, הבנק היה נאלץ להקפיא את חשבון הבנק. הסעיף הזה כבר שגרה בחשבונות חדשים; בחשבון ישן בלי חתימה — בדקו באפליקציה או בסניף וחתמו. בלי הסעיף החשבון עלול להיות מוקפא במות אחד השותפים. הסעיף לא מקנה בעלות ליורשים. בכל מקרה, ההקפאה של החשבון אם אחד מבני הזוג נפטר ואין חתימה על סעיף אריכות ימים, היא טכנית, ואחרי זמן קצר, הניהול אמור לעבור לבן הזוג השני (אלא אם הנפטר הורה אחרת). עם זאת, הקפאת החשבון עלולה לגרום לאי נעימויות רבות, והרבה בירוקרטיה.

בפועל, אם בן הזוג נפטר (או חולה מאוד/ גוסס), הבנק רשאי שלא לאפשר לבצע פעולות בחשבון. הבנק יכול לדרוש קיום צו ירושה או צוואה המוכיחים את הבעלות המלאה על החשבון (על החלק של הנפטר), אחרת החשבון לא ייצא מהקפאה.

וחשוב להבהיר – סעיף אריכות ימים (שנקרא גם היוותרות בחיים) אינו בהכרח מקנה בעלות על החשבון, אלא הוא סוג של הטלת אחריות על עושה הפעולות. כלומר, יכול להיות מצב שבן הזוג יעשה פעולות בחשבון מתוקף הסעיף, אבל הכספים בחשבון הורשו (על ידי הנפטר) לאחרים. לסעיף הזה אין עדיפות על זכויות היורשים. וגם אם הבנק מאפשר למשוך כספים, להעביר כספים וכו', הרי בעל החשבון שנותר בחיים, יכול להיתבע להחזירם ליורשים של בעל החשבון הנפטר (אם יש כאלו). כלומר, הסעיף הזה שמאפשר ביצוע פעולות, אין בו להעיד על זכות קניינית בכספים בחשבון.

סעיף אריכות ימים בא בעצם למנוע מצב שבעל החשבון החי, לא יכול לתפקד כי החשבון שלו מוקפא. באמצעות הסעיף הזה הבנק בעצם מאפשר לבן הזוג לפעול בחשבון, אבל אין לזה קשר לבעלות על הכספים והנכסים בחשבון. אם הסעיף הזה לא חתום כאמור, החשבון מוקפא, וחשוב להבהיר – תעודת פטירה לא באה להסדיר את היכולת לפעול בחשבון (אלא רק ליידע). מה שצריך כדי להוציא חשבון מהקפאה זה צו שיפוטי ברור (הנסמך על ירושה ו/ או על הדין).

יש מצבים שמונה אפוטרופוס, ובכתב המינוי שלו כתוב ומוגדר מה סמכויותיו. לרוב האפוטרופוס פועל במקום המוגבל/ חסוי, והוא כפוף למגבלות ברורות, לרבות קבלת אישור מוקדם של בית המשפט לפעולות מסוימות ומסירת דיווחים שוטפים על פעולות שביצע, כשהפעולות כולן צריכות להיות לשם החסוי.

ומה אם יש ייפוי כוח לאדם אחר? אם בעל החשבון החולה/ חסוי, העניק ייפוי כוח לאדם מסוים (וזה יכול להיות לפני שנים, בהנחה שהייפוי בתוקף), הרי שיפויי הכוח מאפשר לקבל מידע על החשבון, ולבצע פעולות בחשבון (לפי מה שהוגדר על ידי בעל החשבון). בעל החשבון יכול בכל רגע לבטל את ייפוי הכוח. מיופה הכוח אינו במעמד של בעל החשבון; במצב של פטירה של בעל החשבון, ייפויי הכוח מתבטל.

בחשבון המשותף יש חוב; בן הזוג נפטר – מה עם החוב?

במצב שההתחייבויות עולות על הנכסים בחשבון המשותף, ובן הזוג נפטר, אין כאן מצב של מחיקת חובות/ מחילת חובות. הבנק לא מוותר על מחצית מהחוב (כמו שחושבים לא מעטים).הבנק גובה את החוב מבן הזוג שבחיים ומעיזבונו של הנפטר. אגב, היורשים נכנסים לנעלי הנפטר גם ביחס לנכסים של הנפטר וגם ביחס להתחייבויות ולחובות של הנפטר, אך אם יש מצב שהחובות עולים על הנכסים, אז כמובן שהם לא אמורים לשלם מכיסם – כלומר הירושה יכולה להיות רק בפלוס ולא במינוס. אם בבנק יש חוב של הלקוח הנפטר כלפי הבנק, ואין בעיזבון נכסים בגובה החוב, אזי הבנק ייאלץ למחוק חלק מהחוב, ולא תהיה תביעה מול היורשים.

הסבר מורחב: איך מנהלים חשבון משותף בלי לאבד שליטה

חשבון משותף נוח לניהול הוצאות הבית, אבל כל אחד מבעליו יכול בדרך כלל לבצע פעולות, וכל אחד אחראי לחובות שנוצרו בו. לכן כדאי לקבוע כללים: מה משלמים מהחשבון המשותף, כמה כל אחד מעביר אליו, ואם כל אחד שומר גם חשבון אישי.

במקרה של פרידה או פטירה, חשוב להבין מה יקרה לכספים, ולבדוק את ההוראות בבנק.

בנקאות פתוחה מאפשרת לראות כמה חשבונות במקום אחד, גם בלי לאחד אותם.

דוגמה להמחשה: נניח שבני זוג מעבירים להמחשה 7,000 ש"ח כל אחד לחשבון משותף להוצאות הבית, ושומרים את היתרה בחשבונות אישיים. כך ההוצאות המשותפות שקופות, ולכל אחד נשאר מרחב עצמאי. המספרים להמחשה בלבד.

מי אחראי למינוס?

בדרך כלל כל בעלי החשבון.

מה קורה בפטירה?

תלוי בהוראות החשבון ובדין, התייעצו.

האם אפשר להגביל הרשאות?

בדקו עם הבנק אילו הגבלות אפשריות.

האם חשבון משותף חוסך עמלות?

לעתים, כי יש חשבון אחד במקום שניים.

איך מחלקים כשהכנסות שונות?

אפשר להעביר סכום יחסי להכנסה של כל אחד.

צעדים מעשיים

• הגדירו אילו הוצאות משותפות.
• קבעו סכום העברה חודשי.
• שמרו חשבון אישי.
• בדקו את הוראות הבנק לפטירה.

בשורה התחתונה: חשבון משותף יכול לפשט את החיים, בתנאי שיש כללים ברורים. איזון בין משותף לאישי שומר על שקט כלכלי.

להמשך קריאה: מחשבון תקציב משק בית