חשבונות הבנקים ללא תנועה / חשבונות רדומים הוערכו בכתבה בכ-4 מיליארד שקל. מדובר בכספים של בעלי חשבונות שפשוט ניתקו מגע עם הבנק/ הסניף. אולי זה בגלל שינוי מקום מגורים/ שינוי כתובת; אולי פשוט שכחתם מהחשבון ההיסטורי; אולי זה בגלל פטירה של בעל החשבון, נסיעה לחו"ל – יש הרבה מאוד סיבות אפשריות, אבל מה שבטוח שלהרבה אנשים יש כסף והם כנראה לא יודעים עליו.

אין אפשרות פשוטה ומהירה לאתר חשבון כזה. חשבונות פנסיה וגמל ניתנים לאיתור יחסית מהר – ראו כאן. אבל חשבונות בנקים זה כבר סיפור אחר, איתור פנסיה וגמל קיים; לאיתור חשבון בנק פנו לבנק או לאפוטרופוס הכללי. בינתיים, אנחנו תלויים בחסדי הבנק. בעבר הלא רחוק דיברו על הקמת מאגר מידע מרכזי עם ממשק אינטרנטי, שיכלול נתונים על החשבונות שאין להם דורש. אבל ההקמה הזו התעכבה, והיוזמה של איגוד הבנקים די התמוססה (לפחות בינתיים).

בפועל, היה ניתן לצפות שהבנקים יאתרו את בעלי החשבונות, אבל זה לא ממש קורה. בפועל, כדי לאתר חשבון רדום, תצטרכו לפנות להנהלה של הבנקים במכתבים. מעבר לכך, אם תעשו זאת, אתם תשלמו עמלה כמובן, והיא יכולה להיות גבוה.

התקנות של המפקח על הבנקים מחייבות את הבנקים בנוגע לחשבונות שנותק בהם הקשר עם הלקוח למעלה מעשר שנים, לדווח עליהם לאפוטרופוס הכללי. מעבר לכך, המפקח על הבנקים הורה לבנקים להשקיע יותר מאמץ בחיפוש בעלי החשבונות. כמו כן, יידרשו על פי טיוטא שהוציא המפקח על הבנקים (ועדיין לא יושמה) למסור בדוחות הכספיים השנתיים את מספר החשבונות ללא תנועה הקיימים בכל בנק והסכומים המצויים בהם.

בינתיים, דממה – כ-220 אלף חשבונות כאלו צוינו בכתבה כמחכים לבעלים, בהיקף כ-4 מיליארד שקל.

אז מה צריך לעשות כדי שגם במערכת הבנקאית בדומה לגופים המוסדיים יאפשרו לציבור לחפש את הכסף שלהם? נראה שהמכשולים הגדולים עכשיו הם דרישות רגולטוריות שקשורות לאבטחת מידע ולזיהוי והזדהות של הלקוחות מול המערכת הבנקאית. זה ייפתר,בינתיים תוכלו לפנות ישירות להנהלות של הבנקים. זה מעט מתיש, אבל זה הכסף שלכם.

הסבר מורחב: איך מונעים מצב שבו כסף נשכח בבנק

הדרך הפשוטה להימנע מחשבון רדום היא לנהל רשימה מסודרת של כל החשבונות, הפיקדונות והחסכונות של משק הבית. ברשימה כדאי לרשום את שם הבנק, מספר הסניף והחשבון, ופרטי איש קשר. כשעוברים דירה, צריך לעדכן את הכתובת בכל הבנקים, ולא רק בבנק הראשי. חשוב גם שבני המשפחה הקרובים ידעו איפה הרשימה נמצאת, כדי שבמקרה פטירה יהיה קל לאתר את הכספים. חשבונות קטנים שאין בהם שימוש כדאי לשקול לסגור, כי חלקם גובים עמלות ושוחקים את היתרה לאורך זמן.

דוגמה להמחשה: נניח שבחשבון ישן נשארו 5,000 שקל, והבנק גובה עמלה של 10 שקל בחודש על ניהול החשבון. אחרי עשר שנים העמלות יכולות להגיע ל-1,200 שקל, והיתרה תשחק בהתאם. סגירת החשבון או העברת היתרה חוסכות את ההפסד הזה. המספרים להמחשה בלבד.

איך מוצאים חשבון ישן?

פונים לבנק עם תעודה מזהה, ובמקרה של יורשים גם עם צו ירושה.

האם הבנק מודיע על חשבון רדום?

הבנקים נדרשים לפעול לאיתור בעלי החשבון, אבל כדאי לא לסמוך רק על זה.

מה עושים עם פיקדון ישן?

בודקים את התנאים, ולרוב כדאי להעביר אותו לחשבון פעיל.

צעדים מעשיים

• הכינו רשימה של כל החשבונות והחסכונות.
• עדכנו כתובת בכל הבנקים כשעוברים דירה.
• ספרו לבני המשפחה איפה הרשימה נמצאת.
• סגרו חשבונות שאין בהם שימוש.

כדאי לזכור: כמה דקות של סדר חוסכות לבני המשפחה חיפוש ארוך ומתיש.

להרחבה באתר: עמלות בנקים – על מה משלמים? ואיך ניתן לחסוך בהן!, מחשבון פיקדון