העולם של האופציות הבינאריות מגוון מאוד וישנן מספר סוגים של אופציות בינאריות. אבל כשמחפשים את הבסיס למסחר באופציות בינאריות הרי שמדובר על אופציות של בחירה בין שני מצבים; כלומר משקיעים/ מהמרים על מצב מסוים ולא על יתר המצבים – לדוגמה קונים אופציה בינארית על מניית אפל במחיר כשמניית החברה לדוגמה במחיר של 110 דולר, ואז יש שני מצבים – אם המחיר בפקיעת האופציה עולה על 110 מרוויחים (תלוי באופציה, במניה, בזירת המסחר – לרוב עד 80%); ואם המחיר בפקיעה מתחת ל-110 דולר, אז כמובן שמפסידים (תלוי באופציה בזירה ועוד – לרוב עד 90% ).

אבל זה לא המצב היחיד – יש אופציות אזוטריות שונות ש"נבנות" במיוחד למשקיעים מסוימים. למשל אפשר "לייצר" אופציה שבה אם מנייה מסוימת תהיה בטווח מסוים בתקופה מסוימת מחזיק האופציה מרוויח אחרת הוא מפסיד. האזוטריות האלה יחסית נדירות והן לא מוצעות בזירות המסחר השונות. האופציות הרלבנטיות למשקיעים השונים מתחלקות באופן גס לשלושה סוגים של אופציות בינאריות – סוג ראשון אופציות מהסוג של הכל או כלום (שחור או לבן) שבאותה "משפחה" ישנן גם אופציות נכס או כלום. קבוצה שנייה – אופציית נגיעה אחת, אופציית אי נגיעה, וקבוצה שלישית – אופציית נגיעה כפולה ואי נגיעה כפולה.

הקבוצה הראשונה – הכל או כלום (נכס או כלום)

האופציות הבינאריות מסוג הכל או כלום (Cash-or-nothing ) הן האופציות הפופולאריות ביותר, והמובנות ביותר. זה עובד כך – נכס הבסיס (זה יכול להיות מניה, אינדקס של מניות, סחורה, מט"ח ועוד) נמצא במחיר מסוים (ציטוט מסוים), ובדיוק ברגע זה ניתן לרכוש את האופציה לפי התנאים הבאים – אם מדובר באופציית CALL אזי אם המחיר יהיה גבוה מהמחיר של הנכס ברגע הכניסה, המשקיע מרוויח, ואחרת הוא כמובן מפסיד.

באופציית PUT ההימור כמובן הפוך – אם מחיר המניה יירד מתחת למחיר בו נכנס המשקיע להשקעה באופציה הבינארית, אזי כמובן המשקיע מרוויח, אחרת (אם המחיר עולה על המחיר כניסה), המשקיע מפסיד.

גודל הרווח הוא לרוב כאמור עד 80%, גובה ההפסד הוא לרוב כאמור עד 90%. אבל זה תלוי בזירת המסחר שבה אתם פועלים. האופציות הנוספות מאותה המשפחה הן אופציות בינאריות של נכס או כלום (Asset-or-nothing). האופציות האלו כמעט וזהות לאופציות הבינאריות מסוג הכל או כלום, חוץ מדרך התשלום.

התשלום נקבע בהתאם למחיר נכס הבסיס ברגע העסקה ולא על ידי ציטוט שרירותי. כלומר, התשלום נעשה בהתאם למספר המניות אשר נרכשו בעת העסקה וכתוצאה מעצם השינוי במחיר המניה ולא כתשלום על האופציה הבינארית שעל נכס הבסיס. כאן הרווח הפוטנציאלי הוא הרווח המוגדר מראש, וההפסד הפוטנציאלי בהתאם הוא גם לפי מחיר נכס הבסיס ולפי הגדרת התנאים מראש.

קבוצה שנייה – אופציית נגיעה

אופציות בינאריות מסוג שונה לחלוטין הן אופציות נגיעה (One-Touch). באופציית נגיעה, האופצייה פוקעת/ החוזה בין הצדדים מסתיים כאשר מחיר הנכס מגיע לרמה שנקבעה מראש.

המשקיע באופציית נגיעה צריך להעריך באם מחיר הנכס ייגע במחיר/ שער מסויים על פני תקופת החוזה (תקופת האופציה). כלומר, אין כאן התייחסות למחיר בפקיעה, אלא על נקודה מסוימת על פני זמן, לא דווקא נקודת מחיר בפקיעה. אם ההימור הצליח יש כמובן רווח וההיפך – אם עד לפקיעה אין נגיעה, המשקיע מפסיד, על פי הגדרת התנאים מלכתחילה.

האופציה ההופכית לאופציית נגיעה, היא אופציית אי נגיעה (No-Touch). באופציה זו המשקיע מרוויח אם נכס הבסיס לא נוגע במחיר/ שער מסוים. כלומר, הוא מרוויח אם האופציה פוקעת מבלי לגעת במחיר מסוים. אם יש נגיעה המשקיע מפסיד.

קבוצה שלישית – נגיעה כפולה

הקבוצה השלישית של האופציות הבינאריות היא למעשה המשך ישיר של הקבוצה השנייה, רק שבה יש התייחסות לשתי נגיעות ולא לנגיעה אחת. באופציית ה”נגיעה הכפולה” המשקיע ירוויח, אם נכס הבסיס ייגע בשתי רמות המחיר שנקבעו מראש. הנגיעה הזו צריכה להיות כמובן תוך כדי תקופת האופציה (עד לפקיעה).

באופציית “אי הנגיעה הכפולה” נדרש שהנכס לא ייגע באף אחד משתי רמות המחיר שהוגדרו בתחילת הדרך. ברגע שלאורך תקופת האופציה מתקיימת נגיעה בשער אחד/ רמת מחיר אחת, המשקיע מפסיד.

עד כאן, סוגים של אופציות בינאריות. אם תרצו להרחיב על התחום, ובעיקר להבין את הסיכויים ואת הסיכונים בו, מומלץ לקרוא את המדריך – המדריך על אופציות בינאריות – איך להיות בצד המנצח!

למה המבנה של אופציה בינארית מטה את הסיכויים

באופציה בינארית התוצאה היא כן או לא: רווח קבוע אם התחזית נכונה, והפסד של כל ההשקעה או רובה אם לא. כשהרווח במקרה של הצלחה קטן מההפסד במקרה של כישלון, הסוחר צריך לצדוק ברוב המקרים רק כדי לא להפסיד.

החישוב הזה מסביר מדוע סוחרים פרטיים רבים מפסידים לאורך זמן. גם סוחר שצודק בחצי מהמקרים יפסיד, כי ההפסדים גדולים מהרווחים. המבנה מטיב עם הצד השני של העסקה.

חשוב לבדוק גם את מעמדו הרגולטורי של המוצר ושל הגוף שמציע אותו לפני כל עסקה.

גם עלות הזמן והלחץ הנפשי של מעקב אחרי עסקאות קצרות היא חלק מהמחיר.

דוגמה: נניח שסוחר משקיע 100 שקל בכל עסקה, ומקבל 80 שקל רווח כשהוא צודק ומפסיד 100 שקל כשהוא טועה. אם הוא צודק ב-50% מהמקרים, אחרי 10 עסקאות ירוויח 400 שקל ויפסיד 500 שקל, כלומר הפסד של 100 שקל.

כמה צריך לצדוק כדי לא להפסיד?

במבנה של 80% רווח מול 100% הפסד, נדרשת הצלחה של יותר מ-55% מהעסקאות רק כדי להגיע לאיזון.

האם המוצר מוסדר בישראל?

יש לבדוק את מעמדו הרגולטורי העדכני מול רשות ניירות ערך.

מה עושים בפועל

1. לחשב את היחס בין רווח להפסד
2. לחשב את אחוז ההצלחה הנדרש לאיזון
3. לבדוק את מעמדו הרגולטורי של המוצר
4. לבדוק את הגוף שמציע את המוצר
5. לשקול חלופות פשוטות יותר

להרחבה באתר: אופציות – המדריך המלא