מדד מחירי הדיור ירד באוקטובר 2012 ב-0.8%; מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים ירד ב-1%. מנגד, עלה מדד שכר הדירה ב-0.4%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

עוד מפרסמת הלמ"ס כי מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש אוקטובר 2012, ירד בשיעור מתון מאוד, בהשוואה לחודש ספטמבר 2012; "ירידה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים ספטמבר 2012 – אוקטובר 2012, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים אוגוסט 2012 – ספטמבר 2012", מסבירים בלמ"ס ומפרטים אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן – "מדד מחירי דירות – מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים אוגוסט 2012 – ספטמבר 2012, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים יולי 2012 – אוגוסט 2012, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.5 אחוז. עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות אוגוסט 2012 – ספטמבר 2012 לעומת אוגוסט 2011 – ספטמבר 2011, עלו המחירים ב-2.2 אחוזים. מהשוואת העסקאות יולי 2012 – אוגוסט 2012, לעומת יולי 2011 – אוגוסט 2011, עלו המחירים ב-1.3 אחוזים.

"מחירים ממוצעים של דירות בבעלות – המחיר הממוצע הכלל-ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון השלישי של שנת 2012, עמד על 1,132 אלפי שקל, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון השני של שנת 2012 שעמד על 1,130.1 אלפי שקל. עלייה זו, של 0.2 אחוז, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן".

היכנסו כאן למדד התשומות המעודכן  ולהתפתחות המדד בחודשים האחרונים

מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים נותר בחודש אוקטובר 2012 ללא שינוי. מתחילת השנה עלה המדד ב-2.9%. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן שירד ב-0.2%.

כלכלני הלמ"ס מעדכנים – "מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש אוקטובר 2012, יש לציין ירידת מחירים של 0.7 אחוז בפרק בנייה. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד חצי אחוז.  בחודש אוקטובר 2012 עלה שכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף ב-0.2 אחוז ומחירי שכירת ציוד ורכב ב-0.1 אחוז. לעומת זאת ירדו מחירי חומרים ומוצרים ומחירי הוצאות כלליות ב-0.1 אחוז, כל אחד. מבין החומרים והמוצרים ירדו במיוחד מחירי אבן (ב-2.7 אחוזים), ברזל לבנייה (ב-1.5 אחוזים), ורשתות ברזל (ב-2.0 אחוזים). לעומת זאת עלו מחירי חול לסוגיו (ב-1.3 אחוזים), חצץ (ב-1.0 אחוז), מחיצות מתועשות (ב-1.3 אחוזים) וחומרים ומוצרים שונים (ב-1.2 אחוזים)".

פרופסור שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך התבטא היום בכנס מימון של DC Finnance בנוגע למאבק להורדת העמלות הפצה בקרנות הנאמנות – "היוזמה להפחתת עמלות ההפצה נתקלת בקמפיין מתוזמן ומתוזמר היטב, שבמסגרתו הבנקים מפעילים סוללה של לוביסטים ויחצנים במטרה למנוע את המהלך המתבקש כל כך, הנכון כל כך, של הסרת חסמים ושכלול שוק קרנות הנאמנות". האוזר דוחף להפחתה של עמלות הפצה שמסתכמות כיום בין 0.125% ל-0.8% (תלוי בסוג הקרן) בשיעור ניכר (עד 50%).

עמלות ההפצה מועברות לבנקים והן תולדה של וועדת בכר שאמנם הביאה למכירת גופי ניהול הקרנות לגופים אחרים (חברות ביטוח, בתי השקעות ועוד), אך השאירה אצל הבנקים עמלה שמנה (עמלת הפצה).  העמלות האלו מסתכמות כיום בכשליש מסך העלויות של רוכש קרן נאמנות.

האוזר  העריך שהסרת החסם (הפחתת עמלות ההפצה תחסוך לציבור למעלה מ-100 מיליון שקל. כמו כן, סבור האוזר שהפחתת העמלות האלו, תביא לפתיחת שוק הקרנות, ויכנסו קרנות זרות. לדבריו, "ללא הפחתה של עמלות הפצה, קרנות נאמנות מחו"ל לא יוכלו להיות תחרותיים ולהיכנס לשוק הקרנות המקומי.  בימים אלה סיימה רשות ניירות ערך תהליך בחינה, ובכוונתי לקדם את פתיחת השוק הישראלי לקרנות נאמנות זרות, בשני מסלולים. המסלול ראשון יתבסס על הצעה של יחידות קרן חוץ בישראל. על פי המתווה המסתמן, שכפוף עוד לתיקון חקיקה, קרן נאמנות זרה תוכל להציע במישרין יחידות בקרן אם מתקיימים בה תנאים מסוימים שיקבעו מראש על ידי רשות ניירות ערך. מסלול שני, הוא דרך מערך הייעוץ שמופעל בעיקר על ידי בנקים מקומיים וזרים בישראל. מודל זה מתבסס על כך שגוף בעל מוניטין מבצע סינון ובחירה של מוצרים על בסיס קריטריונים של איכות המוצר ופרמטרים נוספים, ומכניס אותם למערכי הייעוץ לציבור. לפי מודל זה, הרשות לא מעורבת בסינון, לא מציבה תנאים ביחס למוצרים שיוצעו, לא מעניקה כל היתר או תו תקן כלשהו, והאחריות כולה היא על הגוף המייעץ".

מחירי הדירות חזרו בחודשים האחרונים לעלות ואחרי שיפור במצב רוכשי הדירות (בעיקר במקביל להפחתה בריבית), חלה בספטמבר 2012 הרעה קלה במצבם. מדד משכן שעוקב אחרי מצב הרוכשים ירד ב-0.1%. מדד משכן מבטא פרמטרים כלכליים לרבות השכר הממוצע שיעור האבטלה, שיעור הריבית, ומחירי הדירות.

לדברי כלכלני בנק הפועלים שמפרסמים את המדד (משכן היא זרוע פעילות המשכנתאות של הבנק)  השפעת עליית מחירי הדירות בחודשים האחרונים, על רוכשי הדירות התקזזה בעליית השכר הממוצע ובמגמת ירידה בריבית המשכנתאות. לפני מספר שבועות הטיל בנק ישראל עוד פצצה לשוק המשכנתאות. בנק ישראל הטיל מגבלות חדשות על נוטלי המשכנתאות – משקיעים יוכלו לקבל משכנתא בהיקף של 50% בלבד מערך הדירה. בדרך הזו מצפים בבנק ישראל להוציא את המשקיעים מהשוק, ולפנות דירות רבות יותר לרוכשי דירות שמעוניינים לגור בהן. המטרה היא לגרום ליציאה של משקיעים ולירידה של מחירם במקביל לגידול בהיצע הדירות, אבל התהליך הזה יכול להיות מסוכן גם בגלל שבמקביל שכר הדירה על הדירות עשוי לעלות – המשקיעים פשוט ידרשו תשואה גבוה יותר.

על כל פנים, במקביל למגבלה הזו, הגבילו בבנק ישראל את האשראי למשפרי דיור לסך של 70% מערך הדירה; כשבמקביל רוכשי דירה ראשונה  יקבלו משכנתא בגובה של עד 75% מערך הדירה.

כלכלני בנק הפועלים, סבורים שאם בוחנים את נתוני החודשיים האחרונים ובניכוי עונתיות (על מנת לנטרל את השפעת החגים ואת הקדמת הרכישות בשל העלאת המע"מ) מקבלים ירידה של 7.5% בלבד ברכישת דירות חדשות. כלומר לא ניתן לקבוע שהביקושים לדירות ירדו.

כלכלני בנק הפועלים מעריכים כי מדד אוקטובר צפוי לעלות ב-0.1% . המדד להערכתם יושפע  בעיקר מהמשך העלייה במוצרי מזון שונים עקב העלאת המע"מ ועליית מחירי מוצרי החלב. בנוסף, תשפיע עלייה עונתית חדה במחירי הלבשה וההנעלה עם כניסת קולקציית החורף לחנויות. כן יעלו עונתית מחירי השהות בבתי מלון עקב חג הסוכות שחל בחודש זה. מנגד הירידה החדה במחירי הדלקים בשיעור של 3.7% עקב ההוזלה במחיר הנפט העולמי,  תיסוף בשער החליפין של השקל מול הדולר בשיעור של 2.5% בממוצע, וכן ירידה מתונה בסעיף הדיור, ימתנו עליות אלו. 

להערכת כלכלני בנק הפועלים מדד נובמבר צפוי לרדת ב-0.1%. המדד יושפע, להערכתם בעיקר מירידה משמעותית במחירי הדלקים בשיעור של 2.5% עקב ההוזלה במחיר הנפט העולמי וייסוף בשער השקל. כן תמשיך להשפיע הירידה המתונה במחירי שכר הדירה. גל התייקרויות במוצרי מזון שונים עליה הודיעו יצרני ורשתות המזון וכן המשך העלייה העונתית במחירי הלבשה וההנעלה צפויים למתן ירידות אלו.

האינפלציה החזויה לשנים עשר החודשים הבאים עודכנה בפועלים ל-1.8%; האינפלציה לשנת 2102 עודכנה ל-2.1%. בתחזית נלקחו בחשבון,  גל ההתייקרויות הנוכחי במחירי המזון השונים והשינויים במחירי הדלקים בארץ עקב התנודות במחירם העולמי.

בנק הפועלים מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על מדד ת"א 25. פיקדון מובנה, על רגל אחת, הוא פיקדון שיש בו מצד אחד רצפה – לא ניתן להפסיד  את ההשקעה הנומינלית, משמע – השקעתם 20 אלף שקל, במצב הכי גרוע בסוף תקופת הפיקדון (וזה יכול להיות כמה שנים) תקבלו 20 אלף שקלים. זו כמובן לא המטרה – המטרה היא להרוויח, ובכל זאת – לפחות מבחינת הסיכון, הרי שהוא מוגבל. עם זאת, ייתכן הפסד ריאלי והפסד שנובע מהאלטרנטיבה. גם אם מקבלים את כל הסכום הנומינלי שהושקע אחרי כמה שנים הרי שמבחינה ריאלית יש הפסד – המדד לא עצר מלכת, ומעבר לכך, יש הפסד לעומת השקעות אחרות – כמה יכולתם לקבל אם הייתם משקיעים באפיק אחר.

לצד הסיכון המוגבל, קיים בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) מנגנון של אפסייד באם נכס בסיס כלשהו (מדדים על מניות, סחורות, מניות ספציפיות  ועוד) יגיעו לשער מסויים, או הממוצע שלהם לאורך תקופה יגיע לשער מסוים וכו'.

בפועלים מציעים את המנגנון הבא – פיקדון שקלי לכשנתיים וחצי המבטיח קרן שקלית (נומינלית), בתוספת מענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות שער מדד ת"א 25 במהלך התקופה.  אם שער מדד ת"א 25 יישאר לאורך כל תקופת הפיקדון מתחת לחסם ששיעורו 30% מעל שער התחילה (ללא נגיעה בחסם וללא חריגה ממנו) – הלקוח יזוכה במענק שיחושב בהתאם לתשואת המדד בפועל (מנקודה לנקודה).אם שער מדד ת"א 25 ירד ביחס לשער התחילה, קרן ההשקעה הנומינלית מובטחת. אם שער מדד ת"א 25 יחרוג מהחסם שנקבע או יגע בו ולו פעם אחת במהלך התקופה – הלקוח יזוכה במענק   בשיעור של 5% למשך תקופת הפיקדון.

בבנק הפועלים מדגישים – כי הקרן  השקלית מובטחת (נומינלית); מצד שני המענק יכול להגיע עד ל-30% בסוף התקופה. "אם במהלך תקופת הפיקדון שער מדד ת"א 25  יחרוג או יגע בחסם שנקבע ולו פעם אחת, הלקוח יזוכה במענק שנקבע מראש ללא קשר לשער המדד ביום הסיום", מדגישים בפועלים ומוסיפים – " ייתכן והמענק בו יזוכה הלקוח יהיה נמוך מהריבית האלטרנטיבית אותה יכול היה לקבל בפיקדון שקלי לאותה תקופה". כמו כן,  מוסרים בפועלים כי הפיקדון ללא תחנות יציאה/שבירה, מה שעשוי להביא להעדר נזילות לתקופת הפיקדון. הפיקדון המובנה נחשב כמוצר מסוכן (בעל סיכון גבוה) ובבנק מדגישים זאת. המעוניינים בפיקדון מובנה על ת"א 25 יכולים לעשות זאת עד 15 באוקטובר ; סכום המינימום הוא 20 אלף שקלים.

מדד ת"א 25, מציינת חטיבת המחקר של בנק הפועלים,  הוא המדד החשוב ביותר בבורסה, אשר כולל את מניותיהן של 25 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה, מבחינת שווי השוק. על מנת להכלל במדד, ישנם קריטריונים נוספים, ובהם כמות צפה (מניות שמוחזקות בידי הציבור ולא בידי בעלי עניין), רמת סחירות ועוד. הרכב המדד נקבע פעמיים בשנה (ביוני ובדצמבר), כשמשקלה של מניה בודדת במדד מוגבל לרף עליון של 10%.

בבנק הפועלים מצרפים סקירה על מדד ת"א 25, ואת הערכותיהם קדימה, וזאת כחומר רקע לקבלת החלטות של משקיעים פוטנציאלים בפיקדון המובנה."שנת 2012 היא שנה תנודתית מאוד במדד ת"א 25. ניתן לחלק את השנה ל-3 פרקי זמן: בתקופה שבין ינואר לאפריל נהנה המדד מרוח גבית, אשר הביאה לעליה של כ-6% בערכו. אלא שבתחילת מאי התהפכה המגמה, והמדד עבר לירידות, אשר קיזזו כ-10% מערכו בתוך כ-3 חודשים. מסוף יולי חל שוב מפנה, ומאז ועד כה השלים המדד עליה של 15%בערכו. נכון להיום רחוק המדד כדי 12% בלבד מרמתו בשיא כל הזמנים, אשר נקבעה באפריל 2011.

"על פי הערכות יחידת המחקר של הבנק, התקופה הקרובה צפויה להיות חיובית למדד ת"א 25. זאת בזכות שיפור שנרשם בשורת הגורמים המשפיעים עליו: בעולם – נתוני המאקרו בארה"ב מצביעים על שיפור בכלכלה, ובאירופה נעשים מאמצים כבירים לייצוב המערכת הפיננסית וכלכלת הגוש. אלו תורמים להתאוששות בתחושת הביטחון של המשקיעים ותרמו לשיפור בשווקים הגלובליים בחודשים האחרונים.

"הכלכלה המקומית – לאחרונה החלו להופיע סימנים חיוביים בכלכלה הישראלית.  נתוני הצמיחה ברבעון השני,  לשם הדוגמה,  היו טובים מהצפוי,  עם צמיחה של 3.4% בתמ"ג.  עם זאת,  הכלכלה הישראלית נמצאת במגמה האטה, והערכות הן כי הצמיחה בשנה הבאה תהיה נמוכה יותר. גם מדדי  הציפיות מגלמים צפי להמשך ההאטה במשק המקומי. אלא שגם תחת תרחיש ההאטה,  המשק הישראלי ממשיך להפגין ביצועי יתר משמעותיים ביחס לכלכלה המערבית, ובמיוחד בהשוואה למשקים האירופאים.

"דוחות החברות – דוחות החברות מצביעים ברבעונים האחרונים על שחיקה בפעילות,  ובעיקר ברווחיות.  הדבר בולט במיוחד בחברות המוטות למשק המקומי,  ובעיקר לצריכה הפרטית.  עם זאת, ההערכה היא כי חברות רבות עברו תהליכי התייעלות משמעותיים, ולכן מגמת השחיקה ברווחיות צפויה להיבלם. ההערכות הן, כי במבט לעתיד נראה שיפור בתוצאות החברות, אולם הוא יהיה מתון. הסביבה הגיאו-פוליטית – לצד הגורמים הכלכליים,  חלה בשנתיים האחרונות עליית מדרגה באי הודאות הגיאו פוליטית.  קריסת השלטון במצרים,  לצד האירועים בסוריה,  העלו את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית, כשברקע עלתה תשומת הלב לאיום האיראני. עם זאת לאחרונה נראה כי חלה רגיעה בזירה זו, כשבמדינות המעגל הראשון עסוקים המשטרים בענייני הפנים, ואילו במישור האיראני נראה כי האפשרות לתקיפה כלשהי באיראן נדחתה בכמה חודשים לפחות".

הפטור ממס שבח על דירות להשקעה יוארך בגלל הבחירות. הפטור ניתן במקור על דירות שימכרו עד סוף שנת 2012, אבל על רקע הבחירות לכנסת, צפוי כי האוצר בהוראת שעה יאפשר הארכת הפטור עד למאי 2013 – משקיעים שימכרו את דירתם עד מאי 2013 יזכו לפטור ממס שבח.  עם זאת, כמובן שעד שהוראת השעה הזו לא נכנסת לתקוף, עדיין התקנות הקודמות תקפות.

הוראת השעה מתחילת 2011 שנועדה להגדיל את היצע הדירות למגורים דרך צעדי מיסוי, קבעה שמוכרי דירות להשקעה בסכום של עד 2.2 מיליון שקל ייהנו מפטור ממס שבח. במקביל, אגב, הועלה שיעורו של מס הרכישה למשקיעים מ-5% ל-7% (ובהתאם למחיר הדירה – על פי מדרגות מס עולים).

על כל פנים, ייתכן שהפטור הזה יוארך עוד יותר , במקביל לניסיונות האוצר, בנק ישראל, משרד השיכון והבינוי, להביא לירידת מחירים בשוק הדירות דרך הגדלת היצע, והקטנת הביקושים.

תעשיית קרנות הנאמנות גדלה בחודש אוקטובר בכ-4 מיליארד שקל לכ-164.5 מיליארד שקל – שיא של כל הזמנים, כאשר בימים האחרונים נרשמים יצירות ( כניסות כספים) של בין 200 מיליון ל-500 מיליון שקלים.  הקרנות המגייסות בחודש האחרון היו בעיקר קרנות אג"ח. קרנות אג"ח בארץ , חברות והמרה (אג"ח קונצרני) גייסו מעל מיליארד שקל ולצד העליות שנרשמו בהן מגיע היקפם ל-20.3 מיליארד שקל.  קרנות אג"ח מדינה גייסו כ-1.4 מיליארד שקל להיקף כולל של 29.3 מיליארד שקל.

לראשונה זה זמן רב נרשמו פדיונות בקרנות הכספיות  – כ-450 מיליון שקלים להיקף כולל של 37.7 מיליארד שקל – עדיין הקטגוריה הגדולה בענף הקרנות.

הגוף הגדול בתעשיית הקרנות – פסגות עם כספים מנוהלים בסך של 28.9 מיליארד שקל; הגוף השני בגודלו בתעשייה – הראל פיננסים עם היקף נכסים בסך 19.5 מיליארד שקל; שלישי – מגדל שוקי הון עם היקף נכסים בסך – 18 מיליארד שקל;  אקסלנס ומיטב עם 17.2 מיליארד שקל כל אחת. המיזוג של מיטב עם דש הצפוי להיערך בשבועות הקרובים/חודשים קרובים יביא את הגוף הממוזג להיקף נכסים בתחום הקרנות בסך 27.3 מיליארד שקל.

חודש אוקטובר היה טוב לשוק המניות ובהתאמה לשוק תעודות הסל וקרנות הנאמנות. היקף קרנות הנאמנות הגיע לשיא של 164.5 מיליארד שקל וגם תעשיית תעודות הסל שוברת שיא עם היקף כספים מנוהל בסך 66 מיליארד שקל.  באוקטובר נרשמו גיוסים בתעודות הסל המנייתיות בסך של כ-930 מיליון שקל, לאחר שמתחילת השנה נרשמו פדיונות בסך 1.8 מיליארד שקל.

 בסך הכל גייסו תעודות הסל בחודש אוקטובר כ-1.6 מיליארד שקל ומתחילת השנה הן גייסו כ-7.8 מיליארד שקל. עיקר הגיוסים היה בתעודות פיקדון (מכשיר סולידי שעוקב אחרי פיקדונות הבנקים) שגייסו כ-6.2 מיליארד שקל, כ-360 מיליון שקל בחודש אוקטובר. 

מה זאת תעודת סל? מהן היתרונות והחסרונות שלה ומה ההבדלים בינה לבין קרן נאמנות 

סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוכיח למעשה את ההשערות המוקדמות – לחלק גדול מהציבור אין פנסיה. למרות הרגולציה והחוקים שמחייבים פנסיה, עדיין לחלק מרכזי מהציבור אין מקורות פרנסה בתקופת הפנסיה. מעבר לכך, רק ל-57% מהציבור יש חיסכון בבנק, ל-35% יש קופות גמל ול-37% יש קרן השתלמות. ל-8% מהציבור יש קרנות נאמנות או תעודות סל וכ-14% (שיעור דווקא משמעותי) משקיעים ישירות באג"ח או במניות.

הבעיה הגדולה שגם נחשפת בסקר של הלמ"ס היא שאין בקרב הציבור מודעות להתנהלות פיננסית חכמה, אין חינוך פיננסי, אין מודעות לצרכים הפיננסים בתקופת הפנסיה. הציבור לא באמת חוסך לתקופה שבה כבר לא יוכל לעבוד. קרוב לשליש אמנם לא חוסכים בכלל, אבל יש גם רבים שלא חוסכים מספיק. על פי ההערכות כדי להגיע לפנסיה מספקת (אם כי עדיין נמוכה משמעותית מהשכר בתקופת העבודה) יש להפריש באופן שוטף  מעל 20% מהשכר השוטף לחיסכון פנסיוני.  לא רבים מפריישם בשיעורים כאלו, וזאת פצצה מתקתקת – בסופו של דבר מישהו צריך לממן את האנשים האלו, וזה יחזור כבומרנג למדינה שתצטרך לתקצב את התושבים שאין להם כסף לפנסיה, ומעבר לכך את הגירעונות של הפנסיה. המצב כיום הוא שלמרות החיסכון הפנסיוני, החוסכים רחוקים מלהגיע לקצבה ראויה בעת הפנסיה, גם בגלל שכספי הפנסיה מייצרים תשואה מאוד נמוכה (על רקע הריבית הנמוכה במשק). ואז, נוצר בעצם פער גדול בין הנכסים של קרן הפנסיה לבין ההתחייבויות שלה לעמיתים – נוצר גירעון, כך שגם אלו שחוסכים יכולים להגיע למצב שלקרן הפנסיה שלהם אין מספיק כדי לתת להם.

ולמרות הברוך הצפוי, אין באמת יד מכוונת, אין באמת חינוך פיננסי, אין באמת פתרון כולל שמוצע לפצצה המתקתקת הזו. 

בבית ההשקעות אפסילון כותבים את מה שרבים חושבים – פישר לא יצליח להילחם במחירי הדירות; פישר לא יצליח לרסן את עליית מחירי הדירות במהלכים שהוא מיישם לאחרונה.

זה מאוד נחמד לתפוס כותרות מפוצצות על הנגיד האחראי שנלחם במחירי הדירות, אבל פישר משחק תפקיד כפול – ביד אחת הוא מזרים ביקושים לשוק הדירות דרך הריבית הנמוכה שהופחתה לאחרונה ל-2%, וביד השנייה הוא שולח את דוד זקן, המפקח על הבנקים בגזרות – מימון מקסימלי של 50% לרוכשי דירות להשקעה; מימון מקסימלי של 75%  לרוכשי דירה ראשונה. אבל, איפה פה הבשורה,האם זה ישפיע על שוק הדירות ויוציא את המשקיעים מהשוק, יוריד מחירים ויצור היצע גדול של דירות? זה ישפיע בשוליים. הריבית הנמוכה  חזקה יותר מכל מהלך ותעלול של בנק ישראל.

באפסילון   מדגישים כי המגבלות החדשות של בנק ישראל טובות ליציבות הבנקים ולכך שלקוחות יותר איתנים ככל הנראה יהוו את הביקוש העתידי לדירות. עם זאת, מציינים באפסילון – "אנו מטילים ספק ביכולתם של צעדים אלו לרסן את המגמה של עליית מחירי הדירות. כל עוד הממשלה לא תתערב באופן נחרץ בענף, אנו לא רואים סיכוי לשינוי. לנגיד תהיה בטווח הקרוב דילמה גדולה מאוד שתגיע מכיוון הדיור, בעיקר בשל הירידה בהתחלות הבנייה".

בנק לאומי מציע פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) שקלי לשלוש שנים עם חשיפה למניית קוקה קולה. הפיקדון המובנה מאפשר השתתפות של 90% מעליית ערך מניית קוקה קולה לפי ממוצע תצפיות רבעוניות במהלך התקופה (12 תצפיות), כשמנגד ההפסד מוגבל – קרן ההשקעה מובטחת (עשוי להיווצר הפסד ריאלי, אך הסכום האבסולוטי מובטח). בפועל, יערך ממוצע אריתמטי של התצפיות האלו והממוצע ביחס למדד הבסיס יבטא את עליית הערך. המענק יהיה כאמור 90% מעליית הערך.

קרן ההשקעה היא שקלית וההשתתפות בעליית מניית קוקה קולה צמודה לשער הדולר. תאריך תחילת הפיקדון – 13 בנובמבר, וניתן להפקיד מינימום של 15 אלף שקל.

היתרונות העיקריים של הפיקדון המובנה על מניית קוקה קולה, מדגישים בלאומי – "פוטנציאל להשתתפות בעליית ערך המניה מבלי לסכן את קרן ההשקעה; קרן ההשקעה מובטחת בפירעון". מנגד מדגישים בלאומי את הסיכונים – "אפשרות להפסד הכנסה בהשוואה להשקעה חסרת סיכון. לצורכי אינדיקציה הריבית השקלית השנתית חסרת הסיכון שפורסמה על ידי הבורסה ב-1 באוקטובר היא 2%; חשיפה למניית קוקה קולה; היעדר נזילות לתקופת הפיקדון; הפיקדון המובנה לא ישלם דיבידנדים בעוד שנכס הבסיס עשוי לחלק מעת לעת דיבידנדים; הריבית המותנית צמודה לדולר; חישוב שיעור עליית המדד הקובע (לצורך חישוב המענק) על פי תצפיות עלול לגרום שתשואת עליית המדד הקובע ותשואת הפיקדון תהיה נמוכה משמעותית משיעור עליית נכס הבסיס בתקופה. כמו כןף שיעור ההשתתפות במוצר נמוך ממלוא שיעור עליית המניה".

פיקדון מובנה  (סטרקצ'ר) הוא השקעה במכשיר פיננסי  שמצד אחד יש לו תכונות של פיקדון – השקעה מובטחת, אך מצד שני יש בהשקעה זו ה תכונות של השקעה בסיכון לצד אפשרות להשיג תשואה נאה. אז מה זה בעצם פיקדון מובנה, ואיך הוא משלב בין תכונות של פיקדון לתכונות של השקעה מסוכנת? ובכן, בפיקדון מובנה (סטרקצ'ר) ברוב הגדול של המקרים מובטחת קרן ההשקעה, כשבנוסף המשקיעים עשויים לזכות בתשואה שמותנית בקיומם של תנאים מסוימים (בדרך כלל תשואה של נכס הבסיס).  נשמע לא רע, נכון? במיוחד הרצפה שמובטחת למשקיעים. אתם משקיעים סכום מסוים ולא יכולים לכאורה להפסיד. אבל, זה לא ממש מדויק, אמנם המשקיעים בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) מקבלים במקרה של התרחיש הפסימי  (ומיד נגיע לתרחיש האופטימי) את קרן ההשקעה, אבל זאת קרן ההשקעה הנומינלית. מאז ההפקדה המקורית עברו כמה שנים (הפיקדונות המובנים הם לתקופות שונות, כשרובם, בין שנה לשלוש שנים).

 לא פיקדון רגיל; אפשר להפסיד ריאלית

המשמעות של לקבל את הקרן הנומינלית, היא הפסד של תשואה אלטרנטיבית; המשמעות היא הפסד ריאלי, וההפסד הזה שתלוי בשיעור האינפלציה עשוי להיות משמעותי – נניח לדוגמה שהאינפלציה היא 3% בשנה (על פי המתווה של בנק ישראל) והשקענו בפיקדון מובנה לשלוש שנים שבו לא התממש התרחיש האופטימי (כלומר, לא קיבלנו מענק של תשואה); אנחנו נקבל את ההפקדה המקורית הנומינלית (קרן ההשקעה הנומינלית) המבטאת  הפסד ריאלי של כ-9% (בקירוב); וזה ההפסד הכלכלי האמיתי בהשקעה הזו. 

מה זה  פיקדון מובנה? מה היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים?  – היכנסו כאן למדריך פיקדון מובנה