בבנק הפועלים יוצאים במבצע לכבוד השנה החדשה. הבנק מעניק מענק במסגרת תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) "מענק שקלי לכל עת" בשיעור כולל של7.3% לתקופה של 3 שנים (ריבית שנתית מתואמת בשיעור 2.3764%).
התוכנית היא להפקדות חד פעמיות החל מ- 1000 שקל. התוכנית קיימת גם לתקופות נוספות מ- 13 חודשים ועד 155 חודשים. התוכנית ללא תחנות יציאה.
בשנתיים הראשונות לתקופת החיסכון לא ניתן לשבור את החיסכון. במשיכה מתום 24 חודשים ולפני תום 60 חודשים, ניתן לקבל 20% משיעור המענק מחושב באופן יחסי לתקופת החיסכון בפועל. במשיכה מתום 60 חודשים ולפני תום 96 חודשים, ניתן לקבל 35% משיעור המענק מחושב באופן יחסי לתקופת החיסכון בפועל. במשיכה מתום 96 חודשים ולפני תום 132 חודשים, מקבלים, 50% משיעור המענק מחושב באופן יחסי לתקופת החיסכון בפועל. במשיכה מתום 132 חודשים ולפני תום 155 חודשים, מקבלים, 65% משיעור המענק מחושב באופן יחסי לתקופת החיסכון בפועל.
היכנסו כאן לריבית הממוצעת על המשכנתא נכון להיום!
הריבית השנתית הממוצעת על המשכנתאות במסלול הצמוד למדד בחודש אוגוסט 2012 המשיכה לרדת. כך עולה מנתונים מעודכנים של בנק ישראל. הירידה בריבית המשכנתא מוסברת בהפחתת ריבית בנק ישראל בחודשים האחרונים. הנוסחה פשוטה – ברגע שריבית בנק ישראל יורדת גם ריבית המשכנתא יורדת. בשנה האחרונה, המשכנתא הופכת מרגע לרגע לזולה יותר ובמציאות כזו, הביקושים לדירות ברורים, ושאף אחד לא יתפלא אם מחירי הדירות ימשיכו לנסוק.
בחודש אוגוסט עמדה הריבית על המשכנתאות במסלול צמוד למדד על ממוצע של 2.42%, לעומת 2.56% בחודש יולי, ורק כדי להמחיש את תוואי הריבית היורד, הנה הריבית בחודשים הקודמים – 2.65% בחודש יוני, 2.67% במאי ; 2.77% באפריל ; 2.91% במארס ; 2.99% בפברואר ; 3.08% בינואר; בחודש דצמבר 2011 – 3.19%.
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית הממוצעת הצמודה למדד (הריבית מבטאת חישוב משוקלל של כל המשכנתאות לכל הטווחים שנלקחו בחודש אוגוסט ) לתקופות קצרות – עד 5 שנים מסתכמת ב-2.38% לעומת 2.54% בחודש יולי ו-2.64% בחודש יוני. הריבית הזו רלבנטית למשכנתאות שנלקחו עד סוף אוגוסט, והיא מחושבת החל מ-11 בספטמבר. הריבית הצמודה על משכנתאות לתקופה שבין 5 ל-10 שנים בחודש אוגוסט 2012 היא 2.26%, לעומת 2.36% בחודש יולי. הריבית לתקופה הזו היא הריבית הזולה במערכת.
הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 10 שנים ועד 15 שנים עומדת על 2.35%, בהשוואה ל-2.4% בחודש הקודם.הריבית הצמודה לתקופה של 15 שנים עד 20 שנה היא 3.03% בהשוואה ל-3.08% בחודש הקודם. הריבית למשכנתאות בטווח של 20 עד 25 שנה היא 3.46% לעומת 3.48% בחודש הקודם; הריבית הגבוה ביותר (כצפוי) היא במשכנתא מעל 25 שנה – 3.52% לעומת 3.62% בחודש הקודם.
בחודש יולי 2012 נמכרו 10,300 דירות – שיא של 12 שנה! כך עולה מנתוני מינהל הכנסות המדינה. המכירות בביולי עלו ב-19% ביחס לחודש יוני 2012 וב-29% ביחס לחודש יולי 2011 (חודש המחאה החברתית).
בחודש אוגוסט, עדיין נעשו עסקאות רבות, אך נראה שפחות מהעסקאות בחודש יולי, אם כי, בשוק המשכנתאות נרשם באוגוסט שיא – היקף המשכנתאות עלה על 6 מיליארד שקל, לעומת כ-4.9 מיליארד שקל בחודש יולי. בקיצור, איך שלא מסתכלים על השוק – הוא רותח!
הוא רותח בגלל שזוגות צעירים ומשפרי דיור חזרו לחפש דירות, אחרי המתנה ארוכה לירידות מחירים. הם פשוט הבינו שהסיכוי לכך נמוך, ומה שדחף אותם סופית לרכישת דירה , היא הריבית משכנתא הנמוכה. בנק ישראל דרך הריבית הנמוכה מעודד לרכוש דירות. מעבר להם, המשקיעים חזרו לשוק, וגם כאן הסיבה דומה – ריבית נמוכה, משמע, אלטרנטיבות השקעה מעטות, וזה בפועל, החזיר את הדירות להשקעה למשחק – התשואה עליהם הפכה לטובה יותר מהאלטרנטיבות הסולידיות הקיימות.
הריבית הקבועה על משכנתאות במסלול השקלי ירדה בחודש אוגוסט לשפל של 4.65% – כך עולה מנתוני בנק ישראל. הריבית הזו תקפה למשכנתאות שנלקחו עד סוף חודש אוגוסט 2012 (תוקף הריבית 11 בספטמבר). בחודש יולי עמדה הריבית הממוצעת על המשכנתאות על 4.87%.
הריבית הקבועה על המשכנתאות נמצאת במגמת ירידה משמעותית בשנה האחרונה, בעקבות הפחתות ריבית בנק ישראל. לפני שנה עמדה הריבית הקבועה הממוצעת על 5.88%, ובסוף 2011 עמדה הריבית הקבועה על המשכנתאות על 5.35%.
הפחתות הריבית של בנק ישראל שהביאו לירידה בריבית על המשכנתאות, חיממו את שוק הדירות. פשוט – המימון נעשה זול, אפילו זול מאוד. מעבר לכך – הרוכשים שישבו על הגדר בציפייה שתהיה ירידת מחירים, התבדו – המחירים לא ירדו, ההיפך בשנה האחרונה המחירים בממוצע עלו ב-2%, וההבנה שהמחירים לא יירדו לצד מימון זול, האיץ את הביקושים לשוק הדירות.
אלכס זבזי'נסקי, כלכלן המאקרו של בית ההשקעות דש איפקס, מעריך כי מדד המחירים שיתפרסם השבוע צפוי להיות גבוה יחסית – עלייה של 0.7% במדד, כשבחודש הבא – ספטמבר, יעלה המדד ב-0.3%. "להבדיל מהמדדים בחודשים האחרונים, בהם ציפינו שהסיכוי הגבוה יותר הוא להחטאת התחזית הינו כלפי מטה, במדד הקרוב אנו דווקא חוששים מההפתעה כלפי מעלה", מדגיש זבזי'נסקי, "זאת בגלל שלפי המדידות שלנו, נרשמה בחודש אוגוסט התייקרות גבוהה במזון ובפירות והירקות. כמו גם, דווח ע"י רשתות השיווק על פדיונות גבוהים במיוחד בקניונים. אולם, תחזית האינפלציה שלנו ל-12 החודשים הקרובים נותרה נמוכה יחסית ברמה של 2.3%. להאטה במשק צפויה השפעה מכרעת על האינפלציה. התחזית לשנת 2012 היא לעליית מחירים של 2.4%".
זבז'ינסקי מפרט במקביל להערכת המדד, את התפתחויות המאקרו העיקריות בחודשים האחורנים, ואת הציפיות להמשך – "גביית המסים בחודשים האחרונים תאמה את התחזיות של משרד האוצר. אולם, קצב הגידול בגביית המסים נמצא בירידה. במיוחד מטרידה הירידה בגביית המסים הישירים. לעומת זאת, קצב גידול ההוצאות הממשלתיות ממשיך לעלות.
"אנו מעריכים שהתקציב לשנת 2013 שיכלול את הקיצוץ הנדרש לא יאושר ע"י הממשלה הנוכחית, אלא רק אחרי הקדמת הבחירות. הקדמת הבחירות תרסן את הוצאות הממשלה בשנת 2013 עד גיבוש התקציב. צמיחת השכר בענפים השייכים לסקטור הציבורי הייתה גבוהה יותר מאשר בסקטור הפרטי. קצב הצמיחה בסך השכר במשק שמשפיע על הביקושים ממשיך להתכווץ".
ריבית בנק ישראל לחודש ספטמבר נותרה ללא שינוי – 2.25%; ההודעה על כך התפרסמה לפני כשבועיים, וכעת מתפרסם פרוטוקול דיוני הריבית, של חברי הוועדה המוניטארית, במלואו. בתהליך קביעת הריבית החודשית נערכים בבנק ישראל שני דיונים – דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם.
בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. בדיון בפורום המצומצם, שמשתתפים בו חברי הוועדה המוניטרית ושני מנהלי החטיבות הכלכליות, מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי החלטת הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי, ובסופו הצבעה על גובה הריבית.
בדיון בפורום הרחב מציגים כלכלני בנק ישראל את מצב המשק – "האינדיקאטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה שהמשק צומח בשיעור דומה לזה של הרביעים האחרונים, שיעור העולה בקנה אחד עם תחזית הצמיחה של בנק ישראל לשנת 2012 – 3.1%. לפי אומדן ראשוני של נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני של השנה: התמ"ג צמח ב-3.2%, לעומת 2.8% ברביע הקודם; התוצר העסק יצמח ב-3.7%, לעומת 2.2% ברביע הקודם; הצריכה הפרטית צמחה ב-5.4% לעומת 6.2% ברביע הקודם; ההשקעות בנכסים קבועים פחתו ב-1.1%, לעומת צמיחה של 3% ברביע הקודם"; עם זאת, מדגישים הכלכלנים כי התחזית לפעילות הריאלית העולה ממספר סקרים היא להאטה בפעילות המשק.
בבנק ישראל מצביעים על נתוני שוק העבודה לפיהם קיים המשך גידול בתעסוקה ועלייה חריגה בשיעור ההשתתפות (0.8%) שהתבטא בעליה בשיעור התעסוקה (%59.1 ברביע השני לעומת 58.5% ברביע הקודם) ובמקביל בעליית שיעור האבטלה ל-7%. במקביל, חלה עלייה בשיעור המועסקים במשרה מלאה. מנגד, נתוני סקר כוח אדם לחודש יוני מצביעים על ירידה קלה בשיעור התעסוקה יחסית למאי, ולפי נתוני הביטוח הלאומי, נרשמה בחודש יולי עליה של מעל 10%במספר התביעות החדשות לדמי אבטלה (בניכוי גורמים עונתיים) בהשוואה לחודש הקודם.
עוד סוקרים בבנק ישראל את נתוני התקציב לעומת הביצוע – "נתוני הביצוע בפועל מראים שהגירעון המקומי ללא מתן אשראי נטו בחודשים ינואר – יולי הסתכם ב-9.3 מיליארדי ש"ח, לעומת גירעון של 3.6 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון ב-2012 צפוי להיות בין 3.5 מיליארד ל-4 מיליארד אחוזי תוצר – בעיקר בגלל הכנסות נמוכות מהצפוי במחצית הראשונה של השנה. במטרה להקטין את הגירעון הצפוי ב-2012 ולעמוד ביעד הגרעון שקבעה הממשלה ל-2013 – 3% אחוזי תוצר, החליטו הממשלה והכנסת על מספר צעדים להעלאת שיעורי המס, חלקם כבר בשנת 2012 והיתר מינואר 2013. עדיין לא התקבלו ההחלטות באשר להוצאה הממשלתית בשנה הבאה: האם יועבר בתקופה הקרובה תקציב לשנת 2013, תקציב שיחייב קיצוצים משמעותיים ביחס ל"טייס האוטומטי" כדי לעמוד בכלל ההוצאה, או –אם הכנסת לא תאשר תקציב לשנת 2013 לפני תחילת השנה הבאה–ינוהל תקציב מעבר עם הוצאות של 1/12 מתקציב 2012, תקציב שמשמעותו ריסון
משמעותי".
ביחס להתפתחויות האינפלציוניות במשק , מציינים כלכלני בנק ישראל –"מדד המחירים לצרכן בחודש יולי עלה ב-0.1%, בדומה לתחזיות המוקדמות ומתחת לתוואי העונתי העקבי עם יעד האינפלציה. הרכיבים העיקריים שבלטו במדד החודש הם העליה במדד הדיור והירידה בסעיפי האנרגיה והמזון. האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4% לעומת 1% בחודש הקודם. בניכוי עונתיות עומדת האינפלציה מתחילת השנה על 0.9% במונחים שנתיים.
"תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים המבוססות על ממוצע תחזיות החזאים, על הציפיות הנמדדות משוק ההון (break even inflation) ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, עלו החודש והן נמצאות בטווח שבין 2.3% ל-2.6%, לעוןמת טווח של 1.6% עד 2% בחודש שעבר. העלייה החודש באה לאחר כמה חודשים של ירידה בצפיות לאינפלציה ונובעת, ככל הנראה, מעליות מתוכננות במיסים העקיפים, מעליית מחירי הסחורות בעולם שצפויה להשפיע גם על המחירים המקומיים, ומפיחות השקל. לפי החזאים, בשלושת החודשים הקרובים צפויים המחירים לעלות ב-1.3%. ציפיות האינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה עלו במעט והן כעת בטווח שבין 2.3% ל-2.4%. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור, ולפי ממוצע תחזיות החזאים הוא בין 1.9% ל-2.1%. מחצית החזאים צופים שהריבית בחודש ספטמבר תישאר בלא שינוי, אך תרד ב-0.25% במרוצת שלושת החודשים הבאים, בעוד מחציתם צופים שהריבית תרד ב-0.25% כבר החודש".
במסגרת הדיונים לקראת החלטת הריבית, התייחסו כלכלני בנק ישראל בסקירה על מצב שוק הנדל"ן המקומי – "סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן עלה בחודש יולי – ב-1%. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עלה סעיף זה ב-4%, לעומת 3.4% ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים מאי – יוני ב-0.1%, לאחר עליה של 0.4% בחודשים אפריל- מאי. ב- 12 החודשים שהסתיימו ביוני עלו מחירי הדירות ב-1.2%, לעומת 1.7% ב-12 החודשים שהסתיימו במאי.
"הפעילות בענף הבנייה מצויה ברמה גבוהה ביחס לרמות בעשור האחרון. אמנם רמת התחלות הבנייה מצויה מתחת לשיא שנרשם בה באמצע 2011, אולם רמתן עדיין גבוהה וצפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות; מספר התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים עמד בחודש מאי על 42,319 לעומת 43,927 בחודש הקודם. בחודש יוני עמד מלאי הדירות הפנויות למכירה על רמה של 20.6 אלף דירות . מלאי זה שמר על יציבות בשנה האחרונה ל. פי פרסום של משרד האוצר, נתונים ראשונים לחודש יולי מצביעים על גידול חריג במספר העסקאות לרכישת דירה. יחד עם זאת, יתכן וגידול זה נובע, בין היתר מהצפיות לעליה בשיעור המע"מ".
בהקשר זה, יש להדגיש את הגאות בשוק המשכנתאות. בחודש יולי נלקחו משכנתאות בהיקף של 4.9 מיליארד שקל, לעומת משכנתאות בהיקף 3.9 מיליארד שקל בחודש קודם. על פי ההערכות בחודש אוגוסט הסתכמו המשכנתאות בכ-6 מיליארד שקל. הגאות הזו, מוסברת בירידה משמעותית בריבית המשכנתאות מתחילת השנה, כשבמקביל יש חזרה לשוק הדירות של אלו שחשבו שתהיה ירידת מחירים, ופשוט התבדו.
ביחס לשוק המק"ם ושוק איגרות החוב מדגישים בבנק ישראל – "באג"ח הממשלתיות השקליות נרשמה עליית תשואות בדומה למגמה העולמית, עם עלייה של עד 4נקודות בסיס בעיקר בטווחים הקצרים-בינוניים, זאת על רקע מעבר המשקיעים במהלך החודש לאפיק הצמוד בשל העלייה בציפיות האינפלציה. בעקום הצמוד, כאמור, נרשמה ירידת תשואות של עד נקודות בסיס בטווחים הקצרים-בינוניים. גם תשואות המק"ם עלו לאורך מרבית העקום, ב-10-25 נקודות בסיס, כאשר התשואה לשנה עלתה במהלך התקופה לרמה של 1.97%. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם ב-20 נקודות בסיס לרמה של 245 נקודות בסיס".
בדיון בפורום המצומצם, החליטו ששת חברי הוועדה המוניטארית, פה אחד, להותיר את הרייבת בחודש ספטמבר ללא שינוי. חברי הועדה הסכימו כי נתוני החשבונאות הלאומית לרביע השני (שהושפעו מפתיחת מפעל גדול ) עקביים עם המשך הצמיחה בקצב של כ-3%. זאת, תוך ציון הגידול בצריכה הפרטית וייצוא הסחורות והשירותים. מנגד, צוין כי על פי נתוני הסקרים השונים (סקר מגמות של הלמ"ס, מדד מנהלי הרכש), צפויה האטה נוספת בקצב הצמיחה ברביעים הבאים.
"חברי הועדה ציינו כי למרות שהאינפלציה בפועל בחודשים האחרונים הינה נמוכה, הציפיות לאינפלציה עלו החודש באופן ניכר, כאשר עיקרן הן ציפיות לעליות מחירים שמקורם בגורמי היצע: עליית מחירי האנרגיה, ה מזון ועלית המע"מ.
"קיימת אי וודאות גבוהה סביב אופן התפתחות המשבר באירופה, ואין לפסול את האפשרות שלא ימצא פתרון למשבר. יחד עם זאת , העריכו חברי הועדה כי ישנה מחויבות גבוהה למציאת פתרון למשבר, הערכה המשתקפת גם בביצועים החיוביים בשווקים הפיננסים בעולם בתקופה האחרונה. כמו כן, המצב הגיאופוליטי במזרח התיכון מוסיף נדבך נוסף לאי הוודאות במשק.
"נושא נוסף שנידון בוועדה היה השלכות המדיניות הפיסקאלית על ההתפתחויות במשק בתקופה הקרובה. הוועדה הייתה בדעה שעד שלא תתבהר התמונה התקציבית המלאה לא ניתן לקבוע כיצד תושפע המדיניות המוניטרית מההתפתחויות הפיסקאליות.
"בדיון בנושא שוק הדירות, צוין שיעור השינוי השנתי הנמוך במחירי הדירות שעמד על 1.2%. יחד עם זאת, לאור העלייה במספר המשכנתאות החדשות שניתנו, חברי הועדה הסכימו כי עדיין קיים סיכון להתחדשות מגמת עליית המחירים.
"בנק ישראל פירט בהודעה את הגורמים העיקריים שהביאו לאי שינוי גובה הריבית לחודש ספטמבר – האינפלציה ב – 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.4% ובניכוי עונתיות האינפלציה מתחילת השנה נמצאת מתחת לגבול התחתון של היעד. מאידך, הצפיות לאינפלציה שרשמו ירידה בחודשים האחרונים, עלו החודש באופן משמעותי כתוצאה מהעליה במחירי הסחורות, האנרגיה ומשינויים במיסים העקיפים.
"האינדיקאטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה שהמשק צומח בשיעור דומה לזה של הרביעים האחרונים כ-3%. יחד עם זאת, נתוני סקרים על הפעילות הכלכלית מצביעים על צפיות להאטה בקצב הצמיחה. כמו כן, המשך מגמת ההתמתנות בסחר העולמי עלולה לגרום לירידה בקצב הצמיחה של המשק. מנגד, החלשות השקל בתקופה האחרונה צפויה לסייע למשק להתמודד עם ההתפתחויות השליליות בחו"ל הבאות לידי ביטוי בירידה בביקושים לייצוא הישראלי. בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים, חלה התמתנות ואף בלימה בעליית במחירי הדירות. יחד עם זאת, החודש נרשמה עליה בביצועי המשכנתאות אך מוקדם לקבוע האם מדובר בשינוי מגמה בשוק הדיור.
"רמת הסיכונים הכלכליים מהעולם עקב ההתפתחויות באירופה נותרה גבוהה, ועימה החשש מפני השפעות שליליות על הכלכלה המקומית. נתוני מקרו לרביע השני שהתפרסמו החודש מעידים על המשך ההרעה במצב הכלכלה בגוש האירו, בריטניה, יפן והשווקים המתעוררים. לעומת זאת, בארה"ב נרשם החודש שיפור קל בפעילות הכלכלית. במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית המשקים ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. בנוסף, השווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. החודש הכריז נגיד ה- ECB על תוכנית חדשה להתערבות הבנק המרכזי בשוק האג"ח הממשלתיות אם כי עדיין לא ננקטו צעדים ממשיים ליישומה.
"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגוברת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור.
חברי הועדה המוניטרית :
פרופ' סטנלי פישר – נגיד הבנק ויו"ר הועדה המוניטרית
פרופ' ראובן גרונאו –חבר בוועדה המוניטרית
מר בארי טאף – יועץ בכיר לנגיד לענייני מדיניות מוניטרית, חבר בוועדה המוניטרית
פרופ' רפי מלניק – חבר בוועדה המוניטרית
ד"ר קרנית פלוג – המשנה לנגיד הבנק, חברה בוועדה המוניטרית
פרופ' אלכס צוקרמן – חבר בוועדה המוניטרית
משתתפים נוספים :
מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים
פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר
מר אדי אזולאי – ראש המטה לנגיד
ד"ר יוסי סעדון – יועץ לנגיד ודובר הבנק
מר דניאל נתן – כלכלן בחטיבת המחקר
גב' אסתי שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטרית
בגיאוקרטוגרפיה, חברת המחקרים הסקרים והמידע, מעריכים כי היקף העסקאות בשוק הדירות למגורים בארץ ירד בתקופה הקרובה, ואפילו בשיעור ניכר, וזה בעיקר בגלל תקופת החגים – "נראה כי בחודש הקרוב, פחות משקי בית יתעניינו ברכישת דירות ולכן מספר העסקות בשוק צפוי לרדת בשיעורים ניכרים", מדגישה רינה דגני יו"ר גיאוקרטוגרפיה, בסקירה על שוק הנדל"ן, "הדבר נובע הן בגלל תקופת החגים שעומדת בפתח והן בשל העובדה ששנת הלימודים החלה והורים שלא הספיקו לרכוש דירה לקראת השנה החדשה, יעשו זאת אולי בהמשך השנה, בפחות לחץ".
ובכן, ספטמבר צפוי להיות חלש, אבל החודשים האחרונים חזקים מאוד. הביקושים לדירות עלו לסדר גודל של 8-8.5 אלף דירות כשלשוק חוזרים רוכשים פוטנציאלים שישבו על הגדר בציפייה שמחירי הדירות ירדו, אלא שזה לא קרה; אפילו ההיפך – מחירי הדירות חזרו לטפס, במיוחד על רקע הריבית הנמוכה (כן, מר פישר – אתה אשם!). וברגע, שאותם רוכשים פוטנציאלים שהיו בהמתנה, הבינו שהסיכוי שמחירי הדירות יירד הוא קטן, הם חזרו לשוק, וגרמו לביקושים גדולים בחודשים יולי אוגוסט. הביקושים האלו הגיעו מזוגות צעירים, ממשפרי דיור ומשקיעים שהבינו שגם בתשואה נמוכה (שכר דירה נמוך ביחס למחיר הדירה) עדיין זה יכול להיות משתלם ביחס לתשואה באפיקים אחרים (שוב – הריבית הנמוכה גורמת לעליית מחירים; הפעם מכיוון המשקיעים).
מעבר לכך, גורם נוסף שהאיץ את הביקושים לדירותך באוגוסט – עליית המע"מ ב-1% ל-17%. רוכשים רבי רצו לחסוך את עליית המע"מ שהחלה בתחילת ספטמבר. בד בבד, עם העלייה בביקושים לדירות והגידול בעסקאות נרשם גם גידול בשוק המשכנתאות – ביולי הסכתם היקף המשכנתאות ב-4.9 מיליארד שקל והוא עלה על פי ההערכות ל-6 מיליארד שקל בחודש אוגוסט.
ןמה הלאה? ובכן, דגני סבורה שספטמבר יהיה חלש מבחינת עסקאות, אבל נראה שהיא לא סבורה שתרשם ירידת מחירים – "הציפייה ששררה בשוק לירידת מחירי הדירות תמשיך להישאר בגדר ציפייה לאחר שבמהלך שלושת הרבעונים האחרונים האטו הקבלנים את התחלות הבנייה, ובכך מנעו מצב שהשוק יוצף בהיצעים בתקופה שהביקושים נשארו נמוכים", כן, הקבלנים נערכו לכך – הירידה בביקושים לדירות שהחלה במהלך 2011 לצד הלחץ להורדת מחירים הובילו את הקבלנים להפחית בצורה משמעותית את התחלות בנייה, ובכך למנוע מצב של מלאי דירות שיוביל לירידת מחירים; במילים פשוטות, הקבלנים וויסתו את השוק – הם מנעו את הגידול בהיצע הדירות, בעוד שהביקוש די קשיח. עם זאת, בגיאוקרטוגרפיה סבורים שחוסר הוודאות הכלכלי צפוי לבלום את העליות של המחצית הראשונה של 2012.
במחצית הראשונה של 2012 היו בישראל כ-83 אלף יחידות דיור בתהליכי בנייה כשהמשך האטה בהתחלות הבנייה עלול להוביל להעמקה במחסור ביחידות דיור חדשות ובטווח של השנה-שנתיים הקרובות להוביל לעלייה מחודשת במחירי הדירות.
לסיכום – אם הממשלה לא תתערב ומהר , מחירי הדירות יחזרו לעלות בקצב משמעותי בטווח הבינוני.
בהמשך להשקת הקרנות המחקות – "הראל פיא מחקה מורכבת מדינה", "הראל פיא מחקה מורכבת שקלים" ו"הראל פיא מחקה מורכבת צמודים", משיקה, חברת ניהול הקרנות של קבוצת הראל קרן מחקה נוספת –"הראל פיא מחקה מורכבת אג"ח". קרן זו תכלול שילוב של מדדי אג"ח ממשלתיים וקונצרנים. הרכב הקרן יהיה – אג"ח ממשלתי (70%) לצד אג"ח קונצרני (30%).
הקרן הזו, בדומה לקרנות המחקות האחרונות שהוצעו, היא בדמי ניהול אפס.
הראל השיקה לאורנה גם את – "הראל פיא מק"מ ספטמבר". קרן המק"מ תהיה תחת קטגוריית – אג"ח בארץ, שקליות, בקטגוריית משנה – אג"ח שקליות בלבד, שקליות לטווח קצר (עד שנה). שכר מנהל הקרן: 0.25% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן; שכר הנאמן: 0.03% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן.
ב"פיננשל טיימס", אחד מהעיתונים הכלכליים המובילים בעולם, סבורים שהשקעה בדירה במגדל בת"א היא השקעה סולידית.
"מגדלי המגורים שבת"א לרבות אלו שקמים מספקים למשקיעים הזדמנות השקעה סולידית בישראל הנחשבת אחת מהכלכלות המפותחות המעטות שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי העולמי המתרחב בתקופה האחרונה" כותבים בפיננשל טיימס, ומזכירים בין השאר את המגדלים הבאים – אקירוב, YOO, רוטשילד, מאייר, פארק צמרת גינדי תל אביב ועוד.
בכתבה מודגש כי במגדלי אקירוב עלו המחירים תוך שנים ספורות מ-6 אלף דולר למ"ר ל-15 אלף דולר למ"ר. להערכת הכותב הפוטנציאל והעתיד נמצאים בבניה לגובה.
בנק ירושלים מתכנן להגיע עד סוף שנת 2013 להיקף אשראי לצרכנים בסך 1 מיליארד שקל, קרוב לפי 10 מהיקף האשראי הצרכני כיום. חלק מהגידול יגיע דרך הרחבת מערך הסניפים – בבנק שוקלים כניסה למגזר הערבי ופתיחת סניפים בסכנין, באום אל פחם וברהט.
במקביל, מתכנן הבנק להרחיב את פעילות הפיקדונות. הבנק משיק באופן שוטף פיקדונות עם תנאים יחסית טובים ביחס לבנקים האחרים, ומאפשר ללקוחות כל הבנקים להפקיד בפקדנות אלו דרך האינטרנט.
לאחרונה דיווח הבנק על תוצאותיו הכספיות לרבעון השני של 2012 ולמחצית הראשונה – הרווח במחצית הראשונה הסתכם ב-25.3 מיליון שקל, לעומת 27.7 מיליון שקל במחצית המקבילה ב-2011. הירידה ברווח מיוחסת לגידול בהפרשה בגין הפסדי אשראי מ-2.2 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2011 ל-9.9 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2012. כמו כן, רשם בנק ירושלים בתקופה המקבילה ב-2011 הכנסה חד פעמית בסך 25.5 מיליון שקל. אלמלא הכנסה חד פעמית זו, היה הבנק מציג גידול ברווח.
בתחום הפיקדונות מציינת הנהלת הבנק כי יתרת פיקדונות הציבור הסתכמה בסוף יוני 2012 ב-9.53 מיליארד שקל, לעומת 9.07 מיליארד שקל בתום שנת 2011 – גידול של 5%, הגידול הזה מיוחס למבצעי הפיקדון האגרסיביים של הבנק, לרבות הניסיונות לפתות את לקוחות הבנקים האחרים להפקיד כספים דרך האינטרנט, והריבית היחסית אטרקטיבית בפיקדונות – לפחות 80% מריבית בנק ישראל (בכל נקודת זמן).
בנוגע לתחום הדיור – מימון לדיור, מסבירים בהנהלת הבנק כי האשראי לדיור במחצית הראשונה של השנה הסתכם ב-620 מיליון שקל, בהשוואה ל-711 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2011. יתרת האשראי לדיור הסתכמה בסוף יוני 2012 ב-6.1 מיליארד שקל, בהשוואה ל-5.73 מיליארד שקל בסוף שנת 2011.
פיקדונות הציבור בכל המערכת הבנקאית מסתכמים נכון לסוף הרבעון השני ב-941.8 מיליארד שקל – כך עולה מבדיקה של אתר הון, אתר המידע והצרכנות הפיננסית.
בסוף שנת 2011 הסתכמו הפיקדונות מהציבור בכל המערכת הבנקאית בסך של 933.6 מיליארד שקל. כלומר, בחצי שנה עלו פיקדונות הציבור בכ-0.9%, שזו למעשה התשואה הממוצעת על פיקדונות בנקאיים.
הפיקדונות בבנקים הם סוג של הר שקלים שאמנם נכון לעכשיו נמצא באפיק סולידי ובטוח, אך אפיק שלא מייצר תשואה. כאשר הציבור ישנה טעמיו ויבחר להגדיל את מרכיב הסיכון ויעבור לאגרות חוב, מניות ועוד, אז הר השקלים הזה עשוי לזוז ולהיות גורם בעל משמעות גדולה על שוק ההון המקומי.
סך הפיקדונות עול הפי כמה וכמה על תעשיית הקרנות כולה (כ-157 מיליארד שקל) ופי עשרות משוק תעודות הסל (שמנהל כ-60 מיליארד שקל), ומכאן חשיבותו והשפעתו הגדולה על השווקים המשיקים לו – שוק אגרות החוב, שוק המניות, שוק המשכנתאות ועוד.
עם זאת, כרגע, למרות תהליך ממושך של הורדות ריבית ולמרות הריבית האפסית שהציבור מקבל בבנקים, תעשיית הפיקדונות פורחת – הציבור פשוט מפחד לקחת סיכונים.
כלכלני בנק לאומי שוב מדגישים בסקירה השבועית שלהם את הבעיות הקשות של שוק הדיור המקומי, בעיות שעלולות להביא לעליות מחירים. "ברבעון השני של 2012 עמד היקף התחלות הבנייה על 36.4 יחידות דיור, במונחים שנתיים (נתון מנוכה עונתיות). קצב הבנייה הנוכחי אינו צפוי לספק את הביקוש הבסיסי לדירות הנובע מהגידול הטבעי של האוכלוסייה בישראל, משיפור ברמת החיים ומביקוש של קונים מחו"ל, המסתכם ככל הנראה לכ-45 אלף דירות לשנה בממוצע", מבהירים בלאומי , "נדגיש, שאין המדובר בהכרח בביקוש לדירה לרכישה, אלא בהסתכלות רחבה על הביקוש לדיור אם בבעלות ואם בשכירות, שכן התמתנות בהיקף התחלות הבנייה מגבילה גם את הרחבת היצע הדיור להשכרה.
"רמת המלאי הנוכחית של דירות חדשות למכירה ו'דירות בהמתנה'" יכולה לסייע במיתון הלחצים לעליות מחירים בטווח הקצר, אולם במידה וההיצע לא יגדל כבר עתה בהתאם לצרכי המשק, מלאי הדירות למכירה ילך יצטמצם והדבר עלול להוביל בשנים הבאות לחידוש הלחצים לעליות מחירים".