בנק הפועלים מציע ללקוחותיו פיקדונות משולבים בשקלים לתקופה של שנתיים, עם תחנות יציאה מתום שנה וכל חודש בהמשך. הפיקדון שנקרא – "פיקדון צמוד בזמן שלך" יהיה צמוד בשנה הראשונה למדד המחירים לצרכן וכן תהיה תשואה ריאלית  – בין 05 ל-0.3% שתלויה בסכום ההפקדה (פרטים למטה).

בשנה השנייה  של תקופת החיסכון, התשואה תהיה ריבית  משתנה התלויה בריבית הפריים – בין פריים למינוס 1.85% לפריים מינוס 2.15% – התשואה תהיה תלויה בהיקף ההפקדה בפיקדון.

ניתן יהיה לצאת מהפיקדון (תחנות יציאה) מתום שנה וכל חודש לאחר מכן.

ריבית הפריים ביום השקת המבצע (5 ביולי 2012) היא 3.75%.

והנה התנאים המדויקים-  להפקדה של מ-10 אלף שקל ועד 50 אלף שקל – בשנה הראשונה תהיה הצמדה מלאה למדד וריבית ריאלית אפס; בשנה השנייה ריבית פריים פחות 2.15%. למפקידים בין 50 אלף שקל ל-100 אלף שקל, בשנה הראשונה הם יזכו להצמדה וריבית ריאלית של 0.1%, ובשנה השנייה הם יקבלו פריים מינוס 2.05%.

למפקידים החל מ-100 אלף שקל ועד 500 אלף שקל – בשנה הראשונה, הם יזכו לתשואה ריאלית של 0.2% (הצמדה פלוס 0.2%) ובשנה השנייה הם יקבלו פריים מינוס 1.95%.

המפקידים סכום העולה על 500 אלף שקל יקבלו בשנה הראשונה הצמדה פלוס 0.3%, ובשנה השנייה ריבית פריים מינוס 1.85%.

שורה של בנקים יצאו לאחרונה במבצעים לפיקדונות בטווח של שנתיים, ובכל מקרה – בכל הבנקים יש אפשרות לחסוך לתקופה הזו, אך לא דווקא במסלולים שמציע בנק הפועלים. בנק יהב  יצא ה במבצע פיקדון שקלי לשנתיים שלהבדיל מפועלים, לא מספק הצמדה ו/ או ריבית משתנה, אלר ריבית קבועה. ביהב מציעים פיקדון בריבית שקלית קבועה לשנתיים המעניק עד 4.8% בתקופה. התרגום לריבית שנתית – עד 2.38%. התשואה הזו ניתנת להפקדה מסוימת מתחת לסכום זה, הריבית נמוכה יותר (יש לברר בסניפי בנק יהב).

בפועלים הציעו לאחרונה במסגרת פיקדונות במבצע גם פיקדונות למשך זמן ממושך יותר- תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) לארבע שנים (חיסכון זמין), בריבית קבועה ועולה באופן מדורג החל מתום שנתיים. שיעור הריבית במונחים שנתיים לתקופה של השנתיים הראשונות היא 2%  (ריבית מתואמת שנתית 2.01%%) , כאשר מתום השנתיים הראשונות תעודכן כלפי מעלה הריבית כל חצי שנה. הריבית תעלה בשיעור קבוע של 0.5% במונחים שנתיים (עד שתגיע לריבית של 4% במחצית האחרונה של תקופת החיסכון), כך ששיעור הריבית השנתית המתואמת בתום מלוא תקופת החיסכון תגיע ל-2.6409%. המשקיעים בחיסכון יוכלו לצאת  בתום שנתיים לפתיחת התוכנית וכל חצי שנה בהמשך; סכום המינימום להפקדה – 50 אלף שקל.

חברת EMI מספקת ביטוח לבנק למשכנתאות, במקרים בהם הלווים מעוניינים לקחת משכנתא במימון גבוה ביחס לערך הדירה (LTV ). במקרים כאלו – לרוב במימון העולה על 60%, EMI נכנסת לתמונה, ומבטחת את ההלוואה, אבל זה כמובן עולה כסף. לוקחי המשכנתא הזו משלמים מעין פרמיית ביטוח שמתבטאת בתוספת משמעותית לריבית האפקטיבית.
בשנים האחרונות מחירי הדירות עלו בעשרות אחוזים, ונוצר מצב שהיחס בין החוב לבין ערך הדירה , ירד. הירידה במקרים רבים החזירה את היחס לגבולות הנורמה, כלומר למצב שלא צריך את הביטוח של EMI, ועדיין – לוקחי המשכנתאות משלמים סכומים גבוהים על פרמיית ביטוח שהם לא זקוקים לה.
לוקחי משכנתאות יכולים לקבל הערכת שווי משמאי על הנכס (במקביל לבדיקה של הפרוצדורות שיש לעשות מול הבנק ו-EMI ) וברגע שיחס ה-LTV אכן יורד מתחת ליחס שבו נדרש ביטוח , או שהוא יורד ועדיין מצריך ביטוח, אבל פחות מבעבר, אזי הלווה צריך לשלם פחות. מדובר בהרבה כסף – שווה לבדוק!

בבית ההשקעות פסגות מעריכים כי מדד יוני 2012 שיתפרסם ב-15 ביולי יעלה ב-0.2%. נזכיר, שכלכלני בנק הפועלים, סבורים שהמדד יירד ב-0.1%, ואילו בבית ההשקעות, כלל פיננסים, סבורים שמדד המחירים לצרכן יהיה ללא שינוי.

"מחירי הדלקים ירדו ב-3.4%. ירידת מחירי הדלקים בחודש יוני נבעה מירידה חדה במחירי אנרגיה בעולם בתקופה המתאימה אשר קוזזה בחלקה ע"י התחזקות הדולר", כותבים בפסגות, על הגורמים המשפיעים על המדד  ומוסיפים – "אנו צופים המשך עליות במחירי הדיור -0.4%. עליות עונתיות במחירי ההלבשה והנעלה בשיעור של 10.3% וירידה של 6% במחירי הירקות והפירות הנובעת הן מסיבות עונתיות והן מתיקון לעליות במחירי העגבניות במאי.מחירי הנסיעות לחו"ל צפויים לרדת בשיעור של 0.9%, בעיקר מסיבות עונתיות.

בפסגות מספקים תחזית למדד יולי – עלייה של 0.2%. להערכתם, הגורמים המשפיעים על המדד יהיו – מחירי הדלקים שירדו ב-2.1% (עד כה) על אף עלייה של 15 אגורות במס הבלו כתוצאה מסיומה של ההנחה מאפריל.ירידת מחירי הדלק, מדגישים בפסגות,  נובעת בעיקר מירידה במחירי אנרגיה בעולם בתקופה המתאימה. כמו כן, סבורים בפסגות שתהיה בחודש יולי – ירידה של 6% במחירי ההלבשה וההנעלה; עלייה עונתית של 2.2% במחירי ההבראה והנופש;• עלייה של 0.7% בסעיף הדיור.

בחודש אוגוסט תהיה להערכת כלכלני פסגות, עליה של 0.2% במדד (בדומה לתחזיות החודשים הקודמים)."תחזיות האינפלציה שלנו ל-12 חודשים הקרובים היא 1.9%", כותבים בפסגות וממשיכים – "תחזית זו אינה כוללת העלאה של המע"מ. העלאה של המע"מ ב-1%, במידה ותהיה, תתרום 0.5% למדד. התחזית מבוססת על הנחת אי שינוי במחירי הנפט ובשע"ח דולר/שקל. הפחתת הריבית של בנק ישראל הייתה בגדר 'הקדמת תרופה למכה' וזאת על רקע המשך המשבר באירופה והקושי של מקבלי ההחלטות להציג פתרון שיחזיר את האמון לשווקים. עם זאת אנו מעריכים כי תוואי הריבית העתידי אינו בהכרח תוואי של הפחתות ריבית נוספות אלא של תגובות להתפתחויות באירופה. בנק ישראל הוכיח בעבר כי במידת הצורך הוא יודע להגיב בצורה חדה להתפתחויות שליליות ולכן במידה וכאלו יתממשו סביר שנראה הפחתות ריבית נוספות ואף חדות יותר. מנגד, במידה ואלו לא יתממשו בבנק ישראל ינסו לשמור על ה'תחמושת' המוניטארית ככל שניתן וזאת על מנת לשמר את יכולת התגובה המוזכרת מעלה".

יש שונאי סיכון יש אוהבי סיכון, ויש גם כאלו שפשוט נמנעים מסיכון. הבנק הבינלאומי מציע מגוון אפשרויות לתיקי השקעה בהתאם לפרופיל של המשקיעים. הפעם בחרנו להביא את פרופיל – "הנמנע מסיכון". מדובר באנשים שלא מוכנים כלל לקחת סיכון  והתיק שלהם על פי הבנק הבינלאומי ייראה כך – "100% מהתיק באג"ח של ממשלת ישראל  ו/או בפיקדונות" מציינים בבינלאומי, "100% מהתיק יהיה באפיק השקלי. משך החיים הממוצע (מח"מ) של תיק ההשקעות  לא יעלה על שנה.  בנוסף, המח"מ של הנייר הבודד לא יעלה על 1.5 שנים"

דמי הניהול בקרן אקסלנס פלטינום, קרן סולידית שמתמחה במק"מ, עולים ב-0.05% בשנה ל-0.37% בשנה. קרן אקסלנס פלטינום, היא מהקרנות נאמנות הגדולות בשוק – כ-1.9 מיליארד שקל, והעלאת דמי הניהול מתבטאים בגידול של 1 מיליון שקל בהכנסות אקסלנס מדמי ניהול. לכאורה מדובר בעלייה מינורית, אבל העלייה הזו מגיעה דווקא בשעה שרשות ניירות ערך מנסה להילחם בדמי הניהול ולהוריד את עמלות ההפצה בידיעה שבמקביל ירדו דמי הניהול. אלא שבמהלך הזה, של אקסלנס יש מעין הקדמת תרופה למכה. אקסלנס מעלה את דמי הניהול ואז אחרי שעמלות ההפצה יירדו (אם וכאשר) דמי הניהול יירדו, אבל עדיין יהיו גבוהים ממה שהיה צריך להיות באם לא היו מועלים כעת.  

בבית ההשקעות כלל פיננסים מעריכים  שמדד המחירים לצרכן בחודש יוני יהיה ללא שינוי. אמיר כהנוביץ, כלכלן ראשי של כלל פיננסים, מעריך שבסעיף ירקות ופירות תרשם בחודש יוני 2012  ירידת מחירים משמעותית.

בסעיף הדיור תהיה להערכתו עלייה (בקצב יציב) של כחצי אחוז; בתחום  הנעלה – עליה עונתית משמעותית לאחר עליה מתונה מאד בחודש מאי. בתחום האינטרנט –בזק מייקרת תעריפים וזה ישפיע על המדד; בדלק יש ירידה במחירים וכן בתחום שירותי התקשורת יש ירידת מחירים לאור התגברות התחרות בענף וזה עשוי להתבטא כבר במדד הקרוב.

בנוגע לאינפלציה בכל שנת 2012 וב-12 החודשים קדימה, מסביר כהנוביץ' – "אחרי פרסום המדדים הגבוהים של החודשים מרץ-אפריל אנו רואים את האינפלציה ל-12 החודשים הבאים מתכנסת לכיוון מרכז יעד האינפלציה של בנק ישראל, לרמה של 1.8%. כפי שהערכנו בסקירות הקודמות, חלק גדול מהלחצים האינפלציוניים באותם חודשים נבעו מגורמים חד פעמיים כגון עלייה במחירי החשמל והדלק (כתוצאה מאירועים גיאו-פוליטיים) ומהשפעות המדיניות המוניטארית המרחיבה של בנק ישראל בחצי השנה שקדמה לה וכללה בין היתר את העלאת יחס הלימות ההון לרמה נמוכה מהציפיות המוקדמות.

"גורמים חד פעמים אלה, כפי שצפינו בסבירות גבוהה, אינם ממשיכים להתקיים בתקופה הנוכחית ולכן אינם תומכים בהמשך הלחצים אינפלציוניים שהרגשנו בתחילת השנה. במקביל, עוד גורמים רבים ממתנים את קצב עליית המחירים, בניהם התמתנות העלייה בסעיף הדיור שצפויה להערכתנו לקראת סוף השנה עם כניסה צפויה של דירות רבות לשוק, השפעות ההאטה העולמית, על רקע אי הוודאות מכיוון אירופה, וכן השפעות מקומיות כגון המחאה החברתית ובמיוחד התחרות העזה בתחום הסלולר, הקמעונאות והרכב. היום למשל עומדת על שולחן הממשלה הצעה להוזיל מיידית ב-5% את מוצרי החלב.  מנגד, תומכות בהתחממות המחירים במשק החזרה למדיניות מוניטארית מרחיבה של בנק ישראל עם הפחתת ריבית יולי וציפות השוק להפחתת ריבית נוספת במרץ 2013, החלשות השקל בשנה האחרונה ועליה חדה לאחרונה  במחירי הסחורות במונחים שקליים.

"כמו כן, למרות העלייה בשיעור האבטלה, לחצי הביקוש במשק עדיין חזקים, מה שבא לידי ביטוי במדדים שונים בניהם המדד המשולב שממשיך לעלות בקצב של 0.2% בחודש. כמו כן, אנו צופים שחלק מעליות המחירים האחרונות בסעיפי התשומות (בניהם חשמל ודלק) ימשיכו לחלחל לסעיפים נוספים במדד ושעל כל אלה יתווספו העלאות מיסים מסויימות כדי לממן את התנפחות הגרעון".

ד"ר דני בן שחר מאוניברסיטת ת"א, טוען, במחקר שעיקריו מתפרסמים כאן,  שצריך לבטל את עמלת הפירעון המוקדם של המשכנתא, והוא כמובן צודק – העמלה הזו היא פגיעה גדולה בתחרות, היא ממחישה את החולשה של לוקח המשכנתא מול הבנק, היא מבטאת את חוסר הצדק וחוסר השוויון בין לוקחי המשכנתאות לבנקים.  העבודה הזו תוצג בוועדת הכלכלה של הכנסת במטרה להביא לביטול העמלה."עמלת הפירעון המוקדם היא תוצר לוואי של נסיבות היסטוריות שאבד עליהן הכלח", כותב ד"ר דני בן שחר בעבודתו וממשיך – "לעמלת הפירעון המוקדם שגובים הבנקים מהלקוחות כאשר הם פורעים את המשכנתאות, אין כל הצדקה כלכלית, משפטית וחברתית במציאות המשק הישראלי כיום. הסדר עמלת הפירעון המוקדם במתכונתו הנוכחית אינו עומד בכללי הסבירות המצופים מהבנקים, פוגע ביעילות הכלכלית ואף פוגע בזכות לשוויון של לווים חלשים, באמצעות נוסחת החישוב שנקבעה לו. יש לבחון את ביטולו של ההסדר הקיים, לבטל את עמלת הפירעון  או לחלופין לערוך בו שינויים משמעותיים".

ומה זה בעצם עמלת פירעון מוקדם? עמלות פירעון מוקדם היא עמלה שהבנק  גובה כאשר מחזירים את המשכנתא לפני המועד המקורי. עמלת פירעון מוקדם כוללת מספר מרכיבים – עמלה בגובה המדד (מדד ממוצע של שלושת החודשים האחרונים) כפיצוי בגין הפסד מדד אם הפירעון חל בין ה-1 ל-15 בחודש; עמלת היוון בגין הפרשי ריבית –  עמלה שמבטאת את ההפסד של הבנק למשכנתאות נגזרת מהפער בין  הריבית על פי הסכם ההלוואה לבין הריבית בפירעון;  עמלה בגין עלות הטיפול בפירעון המוקדם; עמלת אי הודעה מראש, עמלה הנגבית אם הלווה  לא הודיע לפחות 10 יום מראש על כוונתו לעשות פירעון מוקדם.

העמלה הזו, שהיא אפקטיבית בעולם של ריביות יורדות, עשויה להגיע לעשרות אלפי שקלים. העמלה מחושבת כאמור כהפרש בין התשלומים שטרם נפרעו כשהם מהוונים לפי הריבית הממוצעת על המשכנתאות, בניכוי אותם תשלומים כשהם מהוונים לפי שער הריבית שנקבעה בעת מתן ההלוואה, "העמלה נקבעה על רקע תנאים כלכליים ששררו בשנות ה-80. בעבר,מקורות המימון של הבנקים למשכנתאות היו מוגבלים לפיקדונות של משקיעים מוסדיים לטווח ארוך. תנאי הפיקדונות ממקורות אלו לא היו ניתנים לשינוי. הואיל וכך, נוצר חשש שהירידה החדה שהתרחשה בשערי הריבית בתוך מספר חודשים מ-13% ל-6%-7%  תוביל למחזור מאסיבי של הציבור שיעבור מהלוואת משכנתא קיימות למשכנתאות חדשות ובכך למעשה יסכן את יציבות הבנקים הכבולים בהתחייבויות בריבית גבוהה. חשש זה הוביל לתיקון הצו ולקביעת העמלה כפי שהיא היום, במטרה להגן על הבנק בגין הנזק העלול להיגרם לו ממחזור חובות.

"אולם, הזמנים התחלפו והנסיבות כיום שונות בתכלית ממה שהיה בעבר. ראשית, שערי הריבית במשק אינם מאופיינים בתנודתיות חריפה כבעבר. שנית, הבנקים אינם קשורים עוד בהתחייבויות ארוכות טווח גרידא אלא תמהיל המימון שלהם כולל גם מקורות מימון לטווח קצר (כגון עו"ש, מט"ח,תיקי ני"ע ועוד). בניגוד למצב בעבר, מקורות אלו מאפשרים גמישות והתאמה לתמורות בשוק. כך, במקרה של ירידת שערי הריבית, חלק ממקורות המימון של הבנק יוזלו בהתאם. יתר על כן, מגוון האפשרויות לגידור סיכוני הריבית ולהקטנת הנזק הפוטנציאלי גדול מבעבר. שינויים אלו שחלו בתנאים המאקרו-כלכליים והמוסדיים, מסירים את החשש שהיה קיים ליציבות המערכת הבנקאית כתוצאה מפירעון מוקדם של משכנתאות. שינוי זה שומט במידה רבה את הקרקע מתחת להצדקת עמלת הפירעון המוקדם בכלל ובצורתה הנוכחית בפרט". 

פרופ' עודד שריג, מנהל אגף שוק ההון והביטוח באוצר, משנה את תמהיל ההשקעות של קרנות הפנסיה הוותיקות. בשורה התחתונה מדובר על יותר סיכוי, אך גם יותר סיכון. ככה זה בכלכלה – רוצים תשואה גבוה יותר – תסתכנו – הסיכון והסיכוי הולכים ביחד.

מחוזר שפרסם אגף שוק ההון באוצר עולה כי קרנות הפנסיה הוותיקות יוכלו להשקיע  שיעור גבוה יותר מכספי העמיתים בקרנות הפנסיה, בניירות ערך בסיכון גבוה יותר – מניות ואגרות חוב קונצרטיות (אגרות חוב של חברות). קרנות הפנסיה הוותיקות, יוכלו על פי החוזר, עד אפריל 2014 להשקיע עד 22% מנכסיהם בנכסים מסוכנים, לעומת רף של 10% שאפשרי כיום (העלייה בחשיפה לנכסי המסוכנים יותר תהיה מדורגת).

לקרנות הפנסיה הוותיקות יש השקעות משמעותיות (ומאוד כלכליות) באג"ח מיועדות. ההשקעות האלו יישארו בהיקף של 30% מהיקף הנכסים המנוהל בקרן.

קרנות הפנסיה הוותיקות מנהלות סכום העולה על 300 מיליארד שקל, ובאם יסיטו הקרנות האלו סכומים כפי שיתאפשר להם, למניות ואגרות חוב קונצרטיות, מדובר במעל 30 מיליארד שקל שייכנסו לנכסים האלו. 

מדד יוני צפוי לרדת בשיעור של 0.1% – כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים. המדד להערכתם יושפע בעיקר מירידה עונתית במחירי הפירות והירקות לאחר העלייה בחודש שעבר עם כניסת פירות הקיץ למדידה. "בנוסף ישפיעו ההוזלות בתעריפי התקשורת", כותבים כלכלני פועלים, " עקב הרפורמה בתחום הסלולר".

בפועלים מדגישים כי גם לירידה בשיעור 3.1%  במחירי הבנזין,  בעקבות הירידה במחירי הנפט הגולמי בעולם, תהיה השפעה על המדד. "ירידות אלו יקוזזו בחלקן ע"י עלייה עונתית חדה במחירי הלבשה והנעלה, עם סיום כניסת הלבשת הקיץ לחנויות והעלייה העונתית במחירי ההבראה, הנופש והנסיעות לחו"ל", מציינים בפועלים,ומעריכים על רקע זה ירידה במדד יוני בשיעור של 0.1%, לעומת הערכה קודמת (לפני כשבועיים) של +0.1%.

ולגבי החודשים הבאים, מציינים בפועלים – "מדד יולי צפוי להיוותר ללא שינוי. הוא יושפע בעיקר מירידה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה, עם תחילת מכירות סוף עונת הקיץ. בנוסף לכך ישפיעו המשך ההוזלות בתחום הסלולר ובמחירי הבנזין עקב המשך הירידה במחיר הנפט בעולם. מנגד תשפיע העלייה במחירי ההבראה, הנופש, הנסיעות לחו"ל והירידה העונתית הצפויה במחירי הפירות והירקות".

ב-12 החודשים הקרובים, מעריכים בפועלים, אינפלציה של 1.9%; בשנת 2012 צופים בפועלים אינפלציה בשיעור של 1.7%. בהערכה הקודמת של פועלים  האינפלציה השנתית הצפויה עמדה על 2.2% וכך גם האינפלציה ל-12 החודשים הקרובים.

כלכלני בנק לאומי לא חושבים שמחירי הדירות יעלו; על ירידות מחירים הם לא מדברים , הרוח הנושבת מהסקירה שלהם היא מעין יציבות במחירי הדירות . "שוק הדירות החדשות מושפע ממגמות בשוק הדירות מיד שנייה ובפרט מיציאה מוגברת של משקיעים מהשוק", הם כותבים וממשיכים – " בחודש מאי נמכרו 1,145 דירות חדשות ביזמה פרטית (נתון מנוכה עונתיות) ומאז ראשית השנה עומד ממוצע המכירות החודשי על כ-1,200יחידות.  על פי נתוני המגמה  ישנה יציבות של היקף המכירות המשקף את הביקושים לדירות.

"במקביל, חלה עלייה במספר העסקאות בשוק הדירות מיד שנייה  בשל יציאה מוגברת של משקיעים משוק הדיור. על פי נתוני הרבע הראשון של 2012 עיקר רוכשי הדירות,  מידיהם של משקיעים, היו זוגות צעירים. התפתחות זו ממתנת את הביקוש לדירות מיד ראשונה הן בקרב זוגות צעירים והן בקרב משפרי דיור, אשר מתקשים למכור את דירתם הראשונה (בשל התחרות על רוכשי הדירות מול המשקיעים).

 "למרות היציבות בביקוש,  המלאי הבלתי מכור של דירות חדשות ממשיך לעלות  על רקע הגדול שחל בהתחלות הבנייה בעיקר במהלך השנה שחלפה. נתוני המלאי הבלתי מכור עודכנו רטרואקטיבית כלפי מעלה במידה ניכרת. יש להניח שהעדכון הרטרואקטיבי המאפיין נתונים אלו, נובע ממשך הזמן הניתן ליזמים לדווח על התחלות הבנייה. רמת המלאי הבלתי מכור של דירות ביזמה פרטית, הסתכמה בחודש מאי ב- 15,656 דירות חדשות (נתון מנוכה עונתיות). מדובר במלאי הגבוה בכ- 1,000 יחידות דיור בהשוואה לסוף 2011  ובכ-4,500 יחידות דיור בהשוואה לסוף 2010

"הכוחות לעליות מחירים פוחתים אולם רמת המחירים בשוק הדיור גבוהה מאוד. הגידול במלאי הבלתי מכור,  תרם לעליית חודשי ההיצע (היחס בין המלאי הבלתי מכור, ובין היקף מכירת הדירות החודשי) לכ- 13 חודשים. מדובר ברמה גבוהה יחסית של חודשי היצע, המצביעה על היחלשות משמעותית של הכוחות לעליות מחירים בשוק הדיור. נציין כי בעבר, רמת חודשי היצע זו אפיינה תקופות של יציבות מחירים ואף ירידות מחירים.

"נגיד בנק ישראל ציין בנאומו בכנס קיסריה: 'בינתיים איננו רואים את המחירים יורדים.הקבלנים מעדיפים למכור את הדירות במחיר גבוה. אם האשראי לענף הנדל"ן יגדל, הרי שהקבלנים לא ירצו למכור את הדירות משום שהם יעדיפו להמתין לעליית מחירים. איננו רוצים שזה יקרה. לכן ישנו איזון עדין מאוד של קצב הגידול באשראי לנדל"ן, שמצד אחד יאפשר לבנייה להימשך, יעודד מכירת דירות על ידי הקבלנים ויפעל להורדת מחירי הדירות'".

כלכלני בנק לאומי מדגישים כי מדד מחירי הדיור נמצא כרמה הגבוהה ביותר מ- 50% מרמתו במחצית הראשונה של העשור הקודם. "רמת מחירים זו מקטינה את היכולת של חלק מהציבור בישראל לרכוש דירה" הם טוענים ומוסיפים –  "ועל כך יש להוסיף את ההחמרה שחלה בתנאי לקיחת המשכנתאות במהלך 2011 . אחד הביטויים של מצב זה הנו ירידה מתמשכת בשיעור הבעלות על דיור בישראל. לשם השוואה,  בשנות ה-90' שיעור הבעלות על דירות בישראל עמד על כ- 72% ובשנת 2010 ירד שיעור הבעלות לכ- 65% . בהמשך למגמה זו, ולקושי הגובר לרכוש דירה, עולה מחדש הדיון בפיתוח של שוק דיור להשכרה.  יש לומר כי היקפו הגדל של שוק הדיור להשכרה מצדיק הסדרה של שוק זה, אשר תטיב הן עם השוכרים והן עם המשכירים. יחד עם זאת, בראייה מקרו כלכלית, לירידה בשיעור הבעלות על דירות השפעה על רמת אי השוויון, כיוון שבעלות על נכסים מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר להקטנת אי השוויון בין הדורות. עוד יש לומר כי בעלות על דירה,  מהווה חיסכון לטווח ארוך,  אשר שיעור המינוף בו הנו הגבוה ביותר. חיסכון זה יכול להוות, עבור משקי הבית ביטוח פנסיוני נוסף במקרה הצורך. ירידה בשיעור הבעלות על דירות מקטינה אם כן את החיסכון לטווח ארוך של משקי הבית. מכאן,  שהסדרה של שוק הדיור להשכרה, אינה מענה מספיק ולצד זאת, צריך להמשיך ולייעל את תהליכי הבנייה בישראל שיאפשרו לזוגות המעוניינים בכך לרכוש דירה".

בלאומי מציינים כי האינפלציה בישראל מן הנמוכות בקרב מדינות ה- OECD , "ארגון ה-OECD  בו חברה גם ישראל פרסם נתונים על התפתחות האינפלציה בקרב המדינות החברות בו" הם כותבים, " עיון בנתונים מעלה כי קצב עליית המחירים בישראל בשנה האחרונה הוא מן הנמוכים בקרב מדינות ה- OECD . בהתחשב ברמת הריבית הנומינלית הנוכחית בישראל, מדובר בריבית ריאלית הגבוהה מזו שבמרבית המשקים המערביים הגדולים ומשקפת, בין השאר,  את מצבה הכלכלי הטוב של ישראל, בהשוואה לאותם משקים. עם זאת, סביבת האינפלציה המתונה והריבית הריאלית החיובית יאפשרו לבנק ישראל, אם יידרש, לנקוט במדיניות מוניטרית מרחיבה,  במידה ומצב המשק יצדיק ויאפשר זאת".

חושבים שהתשואות על אגרות חוב ממשלתיות נסחרות בתשואה נמוכה יחסית? מעריכים שלאורך זמן הריבית תעלה (ובהתאמה גם התשואה לפדיון)? אם כך, יכול להיות שקרנות סל (ETF ) יכולות לתת מענה לאסטרטגיה הזו.

יש קרנות סל שמתמחות בהשקעה בשורט (מכירה בחסר) על אגרות חוב ממשלתיות (ארה"ב, גרמניה ועוד). במילים אחרות הקרנות האלו ייהנו כאשר הריבית תעלה, ותגרום לירידה בשערי אגרות החוב. קרנות הסל האלו משאילות אגרות חוב מגופם מוסדיים ומוכרות אותן בשוק. מעבר לכך – הקרנות האלו במקרים רבים, ממונפות, הן נשענות על מימון גבוה, ואז התשואה של המשקיעים בהם יכולה להיות מאוד משמעותית.

הנה קרן לדוגמה – קרן הסל  TBT, היא הגדולה בהיקפה הכספי מבין כל הקרנות בתחום השורט על אג"ח ממשלתיות.  הקרן הזו מאפשרת פוזיציה של שורט כפליים על אג"ח ממשלת ארה"ב במח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך מאוד (20 שנה ומעלה). המשמעות של המינוף, הוא שעל כל שינוי באגרות החוב התשואה תהיה בהתאם למינוף (ובכיוון ההפוך בגלל השורט) – אם לצורך הדגמה בלבד, האג"ח יירדו ב-1% הקרן הזו תספק תשואה של 2% (שורט כפליים = פי שתיים בכיוון הפוך).

הבנק הבינלאומי מפרסם תיקי השקעות שונים המתאימים לפרופילים שונים של משקיעים. הנה תיק ההשקעות המומלץ לשונא סיכון, תיק שכולו (100%) מושקע באפיקים סולידיים –  לפחות 30% מהתיק יושקע באג"ח של ממשלת ישראל ו/ או בפיקדונות

תנאי נוסף -משך החיים הממוצע (מח"מ) של תיק ההשקעות לא יעלה על 4 שנים. בנוסף, המח"מ של הנייר הבודד לא יעלה על 5 שנים.

אגרות חוב בתיק זה יהיו –  קונצרניות המדורגות בדרוג ישראלי של +A    ומעלה, ואגרות חוב זרות המדורגות בדרוג בינלאומי   של -BBB ומעלה. בעת יצירת חשיפה למדד אגרות חוב בין אם באמצעות  השקעה ישירה ובין אם באמצעות מוצרי מדדים, יותאמו למאפייני המדד הממוצעים לפי העניין.

הפיזור בתיק זה –   47% באפיק השקלי, 47% באפיק המדדי, 6% במט"ח.