הרווח הכולל של הבנקים בתחום המשכנתאות בשנת 2011 הסתכם ב-820 מיליון שקל – כך עולה מבדיקת אתר הצרכנות הפיננסית, מהון להון. מדובר בעלייה של 24% ברווח לעומת שנת 2010 בה הסתכמו הרווחים בתחום ב-660 מיליון שקל.

בנק מזרחי טפחות שמנוהל על ידי אלי יונס הוא הבנק הגדול והרווחי בתחום המשכנתאות.  תחום זה המנוהל על ידי יעקב רויטר, הרוויח ב-2011 כ-370 מיליון שקל, גידול של כ-27% ברווח ביחס לשנת 2010. הרווח של בנק מזרחי טפחות מהווה קרוב למחצית מרווחי הבנקים בתחום זה. הרווח הזה בהינתן שבנק מרחי טפחות מהווה כשליש מהיקף המשכנתאות מבטא את הרווחיות הגבוה ש הבנק ביחס לבנקרים האחרים – הוא מרוויח יותר מאשר חלקו בהכנסות.

בנק לאומי למשכנתאות הרוויח ב-2011 214 מיליון שקל, עלייה של 23%; בנק הפועלים הרוויח בתחום המשכנתאות  94 מיליון שקל בדומה לשנת 2010; בנק דיסקונט הרוויח 60 מיליון שקל, בנק ירושלים שמנוהל על ידי אורי פז  הרוויח 53 מיליון שקל והוא הבנק שהשיג את התשואה להון העצי הגבוה ביותר בתחום המשכנתאות – מעל 16%.

הבנק הבינלאומי המנוהל על ידי סמדר ברבר צדיק הרוויח ב-2011של 22 מיליון שקל;אגוד הרוויח 12 מיליון שקל. ‏

אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי בכלל פיננסים טוען ומדגים (נכון לשנת 2012) שהשכרת דירה היא האפשרות המועדפת כלכלית על פני רכישת דירה.  " האם שכירות היא באמת "זריקת כסף" – או אולי להיפך?", שואל ועונה כהנוביץ', "מתווכי דירות מגורים שונאים אמנם להודות בכך, אך בעלות על דירה כרוכה בגרסאות משלה למונח – "לזרוק כסף לפח". ניקח לדוגמה את שוק הדירות למגורים בת"א. דירת 4 חדרים בתל אביב שווה בממוצע על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)  2.125 מיליון שקל. שכירות על דירה ממוצעת כזאת מגיעה על פי הנתונים ל-5,910 שקל בחודש.

"ומכאן, שאם יחליט בעל הבית למכור את הדירה ולהישאר לגור בה כשוכר, ובינתיים להפקיד את הכסף מהמכירה באג"ח ממשלתית בטוחה ל-10 שנים, הוא אמנם ישלם שכר דירה שנתי של 70,920 שקל, אך יקבל תמורת החיסכון סכום שנתי ממוצע של 97,750 שקל (4.6% בסדרת אג"ח שחר). במילים אחרות,  אם יחליט בעל הדירה להיות שוכר של אותה הדירה הוא יחסוך כמעט 27 אלף שקל בשנה. בתבנית ההופכית אם הוא יקנה דירה הרי יזרוק לפח מדי שנה 27 אלף שקל.

"כמובן שמדובר בחישוב פשוט שלא מביא בחשבון שיקולים נוספים ופרמטרים חשובים אחרים: כמו לדוגמה – עלויות נוספות שכרוכות בקניית דירה כגון הוצאות התחזוק של דירה, עלויות מיסוי (מס רכישה, מס שבח ועוד) עורכי דין, ביטוחים (שריפה, רעידות אדמה, רטיבות), סיכוני קושי במכירה (נזילות), סיכוני שוכרים ותקופות שבהן הדירה תעמוד ריקה, למשל בזמן שיפוצים. מצד שני, לרוכשי האג"ח מתווסף בעיקר מס רווח הון של 15%. אם ננסה לשקלל את התוספות הללו ובנוסף ננסה להיות שמרניים מאוד (אפילו מאוד מאוד) לטובת רוכשי הדירות נעשה להם טובה אם נגיד שמדי שנה יזרקו לפח רק 27 אלף שקל. בפועל זה יכול להיות משמעותית יותר מכך".

כהנוביץ' אם כך, לא מוצא היגיון ברכישה על פני השכרה, אלא אם …"בנסיבות אלה נראה כי הסיבה היחידה לקנות דירה היא הציפייה לעליית מחירים: או עליית מחירי השכירות או עליית מחירי הבתים, או שניהם יחד", הוא טוען, "ובכמה צריכים המחירים לעלות כדי שרכישת בית אכן לא תהיה זריקת כסף לפח?  בדוגמה של רוכשי הדירה בתל אביב, אלו חייבים לצפות לעליית מחירים בקצב של לפחות 27 אלף שקל בשנה (כ-12% בעשור). עלייה כזו תפצה אותם על אותו כסף שהם זורקים מדי שנה לפח, אלא אם הם מהמרים על זינוק בשכר הדירה החודשי הממוצע בעשר השנים הקרובות בלפחות 38%. כדאי לזכור שיעד האינפלציה הממוצע לעשור נמוך משמעותית משיעור זה ועומד על כ-10.5% בלבד"

הכדאיות בהשכרה לעומת רכישה  לגישתו של כהנוביץ' אינה ספציפית לת"א. "בחיפה והקריות לדוגמה, מחיר דירת 4 חדרים ממוצעת על פי למ"ס, עומד על 749 אלף שקל", מפרט כהנוביץ', "החלופה של חיסכון הכסף באג"ח ממשלתית ל-10 שנים מאפשרת לקבל ריבית ממוצעת של 34,463 שקל, או לשלם שכר דירה שנתי של 27,888 שקל (כשאנו מקזזים אלה מול אלה עלויות של שוכרים מול עלויות של רוכשים). כלומר, רוכשי הדירות בצפון בדרך להפסיד 6,500 שקל כל שנה, אלא אם מחירי הדירות או השכירות ימשיכו לעלות ובכך לפצות אותם על ההפסדים הצפויים.  אפשרות שלישית היא קונסטלציה מסוימת בין השניים. כלומר, ששכר הדירה יעלה במקביל לעליית מחיר הדירה.

"לכאורה, לא מדובר בציפיות מוגזמות ובטח לאור ההיסטוריה. עלייה של 12% במשך עשור במחירי הנדל"ן נראית סבירה והגיונית לחלוטין ובטח שגם שכר הדירה יעלה במידה מסוימת ויקרב עוד את נקודת האיזון בין קנייה להשכרה.

"לעומת ההימור הסביר, לכאורה, של רוכשי הדירות בתל אביב (ביחס לעליות המחירים העתידיות), יש קבוצה של רוכשים שמהמרת על יותר מזה: קבוצת לוקחי המשכנתאות. קבוצה זו נאלצת לשלם עלויות מימון גבוהות יותר שמרחיקות ממנה עוד את נקודת האיזון לעומת שכירות; ובנוסף ממנפת אותם ומגדילה כך את הסיכון שלהם (לטובה ולרעה).  אותה שיטת מינוף שהשיגה עבורם עשרות ולעתים מאות אלפי שקלים בשנה מעליית שווי הנכס – היא אותה שיטה שמסוגלת גם לרושש אותם ובטח אם יגלו שהם לא מסוגלים לעמוד בהחזרים וחייבים לממש. כאן נכנס אלמנט הפסיכולוגיה – לא לטובת בעלי הבתים, אלא דווקא נגדם. למעשה, הגורם המשמעותי השני אחרי כסף בשאלה אם לקנות או לשכור דירה היא השאלה הפסיכולוגית – בית שאפשר לשפץ בלי לבקש אישור מאף אחד; בית נותן תחושה בטוחה ששום דבר אחר לא נותן, נכס מוחשי שאפשר לישון בו בלילה".

שכירות ארוכת טווח – המדינה מעודדת בנייה של אלפי יח"ד, האם כדאי?

המודל הצ'יליאני נדחה. הכוונה היתה ליישם את המודל הצ'יליאני בתחום החיסכון הפנסיוני כבר בתחילת השנה הבאה. אבל, פרופסור עודד שריג, המנהל את אגףך שוק ההון הביטוח והחיסכון במשרד האוצר, החליט על דחייה של שנה לתחילת 2014. העיכוב, כך מסבירים באוצר, נובע מעיכוב באישור התקנות בכנסת בעקבות לחצים שהפעילו הגופים המוסדיים.

המודל הצ'יליאני שנקרא גם המודל החכם (חכ"ם) – חיסכון כספי מותאם, מאפשר לחוסכם לפנסיה  להתאים את החיסכון לנתונים ולמאפיינים הספציפיים שלהם לרבות גיל החוסך. למעשה, מדובר על התאמת הסיכון בתק ההשקעות הפנסיוני לגיל החוסך וזה כמובן חשוב ביותר – זה מונע מחוסכים וותיקים שמתקרבים לפנסיה לקחת סיכונים וההיפך – מאפשר לחוסכים צעירים לקחת סיכונים גדולים יותר (להיות עם משקל גבוה יותר במניות). המצב הנוכחי הוא שכולם חוסכים ביחד – צעירים ליד כאלו שמתקרבים לפניסה, ואין למעשה הרכב שונה, תיק שונה, סיכון שונה לכל קבוצת גיל. המסלולים כיום מכילים  מניות לצד  אג"ח חברות, אג"ח מדינה והשקעות לא סחירות נוספות ללא קשר כאמור לגילו של החוסך ולצרכיו הספציפיים. המודל הצ'יליאני מתאים את הסיכון לגיל ולאופי החוסך ואפשר רק להצר על כך שיישום המודל נדחה.

באגף שוק ההון והביטוח שבאוצר שקדו בשנתיים האחרונות על גיבוש מודל מתאים לחיסון כספי מותאם (חכ"ם) ובמסגרת זה הגופים מוסדיים התבקשו להקים מסלולי השקעה נפרדים עבור חוסכים בשכבות גיל שונות. כמו כן, יצטרכו הגופים המוסדיים לשכלל את המודל למאפיינים נוספים לרבות – מצבו הכלכלי של החוסך (יכולת השתכרות, ונכסים), העדפות סיכון ועוד.

באוצר אמרו בעבר שהמודל הצ'יליאני גובש בעקבות כשלים קיימים  בניהול ההשקעות של כספי החיסכון הפנסיוני אשר באים לידי ביטוי בכך שניהול ההשקעות נעשה במשותף לכל החוסכים, מבלי לקחת בחשבון את מאפייניהם השונים. ואם כך, אז למה לא טרחו באוצר להיערך בהתאם ולהקדים את היישום של המודל הצ'יליאני?

חיסכון פנסיוני לפי קבוצת גיל – מה זה? והאם החיסכון שלי מתאים לגיל שלי?

בחודש מארס עלה היקף המשכנתאות ביחס לחודש הקודם ב-13.3% ל-3.4 מיליארד שקל – כך עולה מנתונים שמפרסם בנק ישראל. המשכנתאות בריבית משתנה (צמודות מדד ולא צמודות) עלו ב-13.9% ל-2.55 מיליארד שקל. התיאבון למשכנתאות בריבית משתנה נובע מהריבית הנמוכה במשק כשבמקביל הלווים מעדיפים את הריבית המשתנה שבה הריבית נמוכה יותר מהלוואות בריבית קבועה. מנגד, בריבית קבועה אין את הסיכון שההחזרים יעלו באם תעלה הריבית.
העלייה בהיקף המשכנתאות מיוחסת לריבית הנמוכה ובעקיפין למדיניות של בנק ישראל שמצד אחד מדבר על הצורך והחשיבות (אפילו הכרח) שיהיו ירידות מחירים בשוק הדירות, אבל מצד שני (בכובע האחר) גורם לאטרקטיביות גדולה בלקיחת משכנתאות על רקע הריבית הנמוכה. אם באמת רוצים להוריד את מחירי הדירות צריך לעלות את הריבית. בינתיים הכלכלנים השונים מעריכים כי רק לקראת סוף השנה נראה עלייה בריבית.
היקף המשכנתאות בחודשים האחרונים מעידים על יציאה מהקיפאון בשוק הדירות.לפני כחצי שנה ירד היקף המשכנתאות ל-2.3 מיליארד שקל, אך מאז הוא כאמור עלה בהיקף משמעותי – אנשים, כך נראה, לא יכולים לחכות על הגדר יותר מדי זמן.

אגרות חוב של הבנקים הן אפיק השקעה שנתפס יחסית יציב ופחות מסוכן מאגרות חוב קונצרניות במובן הרחב. החוב של הבנקים זוכה לדירוגים טובים מחברות הדירוג ובהתאמה התשואות על אגרות החוב האלו (התשואות האפקטיביות) יחסית נמוכות. למעשה, אם נחלק זאת באופן גס יש מעין לוש שכבות/ רמות של אגרות חוב – אגרות חוב ממשלתיות שנתפסות כבטוחות ביותר; אגרות חוב של הבנקים באמצע הסקלה ואגרות חוב קונצרניות במובן הרחב ששם יש אוסף רב של סוגים וסגנונות.
במקביל לגאות בשוק האג"ח שהחלה לפני כשבע שנים, גם הבנקים הגדילו והרחיבו את היקפי גיוס החוב שלהן, ועל רקע זה קמו קרנות נאמנות שמתמחות בהשקעות באגרות חוב של הבנקים.
בשוק קיימות שש קרנות נאמנות על אגרות החוב של הבנקים שמנהלות ביחד כ-1.2 מיליארד שקל. הקרן הגדולה – מנורה מבטחים אג"ח בנקים מנהלת 465 מיליון שקלים, בהמשך לגיוסים של 400 מיליון שקל מתחילת השנה . הקרן מדורגת שנייה בתשואה מתחילת השנה עם תשואה של 2.7%. דמי הניהול עליה הם 0.6%.
הקרן המובילה בתשואה באפיק אג"ח בנקים היא יובנק אג"ח בנקים וביטוח מדורגות. הקרן של יובנק מנהלת כ-50 מיליון שקל
בהמשך לגיוס מתחילת השנה של 37 מיליון שקל, והתשואה שהניבה מתחילת השנה – 3.3%. דמי הניהול על הקרן 0.6%.
קרנות נוספות בקטגוריה – הדס ארזים אג"ח בנקים ללא מניות – מנהלת 358 מיליון שקל והניבה תשואה של 2.2% מתחילת השנה; פסגות אג"ח בנקים שמנהלת 146 מיליון שקל הניבה תשואה של 1.3% מתחילת השנה; הראל פיא אג"ח בנקים מנהלת 134 מיליון שקל והניבה תשואה של 0.8%, וסיגמא אג"ח (קרן חדשה) שמנהלת כ-12 מיליון שקל.
הקטגוריה עשויה לגדול במקביל להשקת מדד אג"ח בנקים בשבועות הקרובים. המדד החדש יכלול 56 סדרות של אגרות חוב בהיקף כולל של 63 מיליארד שקל. החשיפה הגדולה של מדד אג"ח הבנקים תהיה לבנק הפועלים ובנק לאומי, 36%, 33% בהתאמה. המדד החדש עשוי לייצר מכשירים שיעקבו אחריו – גם קרנות נאמנות וגם תעודות סל

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?

35% מהגברים שהגיעו לגיל פרישה מקבלים פנסיה – שיעור נמוך, שיעור מפחיד שמעיד על שיעור גדול מאוד של גברים שלא מקבלים הכנסה בתקופת הפנסיה. המצב גרוע עוד יותר אצל הנשים – נשים בגיל פרישה כמעט ולא מקבלות פנסיה – כ-18% בלבד מהנשים בגיל זה מקבלות פנסיה.
התמונה צפויה להשתנות בעתיד על רקע החלטת המחוקק לחייב חיסכון פנסיוני, ועדיין – נכון להיום, על פי ההערכות כ-60% מהגברים חוסכים לפניסה ו-47% מהנשים. זה אולי יותר טוב מהעבר, אבל זה עדיין לא מספיק

מדד מחירי הדיור עלה בחודש מארס 2012 ב-0.4% -= כך עןולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן שעלה במארס ב-0.4%.   

נתונים נוספים שפרסמה הלמ"ס על שוק הדירות – מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.5%  ומדד שכר הדירה עלה ב-0.2%

במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים, כך מציינים כלכלני הלמ"ס, חלה עלייה בשוואה לחודש פברואר  עלייה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים פברואר 2012 – מרס 2012, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים ינואר 2012 – פברואר 2012.

בלמ"ס מפרסמים אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן.  אינדיקטור כזה הוא  מדד מחירי דירות מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים ינואר 2012 – פברואר 2012, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2011 – ינואר 2012. בהשוואה זו  נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.3%, עלייה שמבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. בלמ"ס מדגישים כי הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות ינואר 2012 – פברואר 2012, לעומת ינואר 2011 – פברואר 2011, עלו המחירים ב-3.2%; מהשוואת העסקאות דצמבר 2011 – ינואר 2012, לעומת דצמבר 2010 – ינואר 2011, עלו המחירים ב-4.1%.

עוד מציינים בלמ"ס כי מדד מחירי אחזקת הדירה עלה ב-0.1% כאשר התייקרו במיוחד: נפט וסולר לחימום הדירה – 5.1%;  גז לצריכה ביתית – 1.5%;  שירותי צביעה וסיוד – 1.3% ותשלומים לוועד הבית – 1.2%. מנגד נרשמו ירידות מחירים בחומרי כביסה, ניקוי והדברה – 2.5% וצבע וסיד לצביעת הדירה – 1.3%.

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש מארס 2012 ב-0.3% – כך עולה מנתונים שפרסה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטקה. מדד תשומות הבנייה הגיע ל-101.9 נקודות לעומת 101.6 נקודות בחודש הקודם (מדד הבסיס ביולי 2011 היה 100.0 נקודות).

מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבנייה ב-1.1%. קצב שנתי של כ-4.5%הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מרכזת את הגורמים המשפיעים על המדד – "מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש מארס 2012, יש לציין עליית מחירים של 1.4% ם בפרק מיזוג. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד חצי אחוז" מציינים בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וממשיכים כי בחודש שעבר עלו מחירי שכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף ב-0.6%; חומרים ומוצרים ב-0.3% והוצאות כלליות ב-0.2%. מנגד, ירדו מחירי שכירת ציוד ורכב ב-0.1%.
מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי חצץ – 1.3%; חומרי מחצבה אחרים – 1.2%; רשתות ברזל – 1.7%; צינורות לאינסטלציה חשמלית – 4.3%.

רוצים לדעת – מה זה מדד תשומות הבנייה?  מה המרכיבים שלו, ומה הקשר שלו למדד המחירים לצרכן ? –  כנסו…

בנק ישראל השאיר את הריבית בחודש מארס על 2.5%, אבל לא פחות חשוב מהריבית הנוכחית הוא כיוונה בהמשך, ואת זה במקרים מסוימים ניתן להבין מפרוטוקול דיוני הריבית. ריכזנו בהמשך את עיקר הדברים.

 "ששת חברי הוועדה המוניטרית המשתתפים בדיון מחליטים על גובה ריבית בנק ישראל הרצוי למשק. בדיון לקראת החלטת הריבית לחודש אפריל 2012 המליצו כל חברי הוועדה להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2.5%.

"המשתתפים בדיון עסקו במספר סוגיות. המרכזיות שבהן: התפתחות האינפלציה והציפיות לאינפלציה; הערכת סביבת הפעילות הריאלית תוך התייחסות לנעשה בשוק הדיור; ההתפתחויות בסביבה העולמית והסיכונים הנשקפים ממנה למשק הישראלי. בנוגע להתפתחויות באינפלציה והציפיות לה, המשתתפים ציינו כי ב- 12 החודשים האחרונים עלה המדד במצטבר ב 1.7%- מתחת למרכז תחום היעד, כאשר התורמים העיקריים לאינפלציה הם מחירי הדיור ומחירי האנרגיה. בבחינה של המדדים המנוכים עולה שבשנים עשר החודשים האחרונים מדד המחירים בניכוי סעיפי האנרגיה והדיור יחד נותר ללא שינוי, לאחר שרשם שיעורי עלייה נמוכים בחודשים הקודמים.

"חברי הוועדה התייחסו לעובדה שנמשכת העלייה בציפיות לאינפלציה וכי אלה נעות בתחום העליון של היעד – תוך התמתנות הציפיות להורדת ריבית בחודשים הקרובים והיווצרות ציפיות להעלאת הריבית בטווח של שנה קדימה. בקרב חברי הועדה קיימת ההערכה כי מקורה של מרבית העלייה בציפיות היא בהתייקרות של מחירי הדלקים והאנרגיה בעולם. בנוסף חברי הוועדה ערים לכך כי העלייה הגבוהה בציפיות הנגזרות משוק ההון (עלייה של 0.3 נקודות אחוז ביחס לחודש הקודם) נובעת בחלקה מהטיה כלפי מעלה באומדן וכי ייתכן והשיעורים בפועל נמוכים מאלו הנאמדים על ידי הנתון משוק ההון. לאור זאת הוועדה דנה במכלול האינדיקאטורים לציפיות לאינפלציה לרבות באלו הנגזרות מהחוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שעמדו החודש על2.5% בממוצע. חברי הוועדה דנו גם ברמת הפעילות הכלכלית במשק. ראשית הוזכר כי החודש עודכנה תחזית בנק ישראל לצמיחה כלפי מעלה והיא עומדת כרגע על 3.1% לשנה הנוכחית ועל 3.5% לשנת 2013 .

"בקרב המשתתפים נרשמה הסכמה כי מרבית האינדיקטורים שנוספו החודש תומכים בהערכה לפיה קצב הצמיחה של המשק נשאר מתון ודומה לזה שאפיין את הרביע האחרון של 2011 ; זאת תוך עליה בסעיפי יצוא השירותים וביבוא הסחורות. חברי הוועדה ציינו כי לאור הנתונים החדשים החשש לירידה נוספת בקצב גידולו של התוצר פחת. יתרה מזאת, צוין כי מרבית האינדיקטורים הצופים את פעילות המשק בעתיד, וביניהם מדדי גוגל ומנהלי רכש, וכן אלה הנגזרים מסקר החברות של בנק ישראל ומסקר המגמות של הלמ"ס, מצביעים על התייצבות ואף על פוטנציאל להאצה מסוימת בפעילות המשקית בחודשים הקרובים. אינדיקטורים אלה, כאמור, מתיישבים עם התחזית החדשה של בנק ישראל.

"במסגרת הפורום נדונו גם מחירי הדירות. הודגש כי על אף העובדה שמחירי הדירות עלו בחודשים דצמבר-ינואר ב- 0.1% – עלייה שניה ברציפות לאחר ירידות בשיעור מצטבר של 1.4% בשלושת החודשים הקודמים – קצב עלייתם ב 12- החודשים האחרונים התמתן ל- 4.5% . ההתמתנות של שיעור העליה במחירי הדירות בחודשים האחרונים באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה- בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות וצעדי משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. לדעת חברי הועדה צעדים אלה, יחד עם מאמצי שיווק הקרקעות מצד משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, צפויים להוסיף ולהשפיע בהמשך. יחד עם זאת, הועלתה האפשרות נוספים ככל שיידרשו. (Macro-Prudential) לשקול בעתיד נקיטת צעדים מאקרו-יציבותים יצוין כי במסגרת הדיון בפורום המצומצם בחודש מרץ עודכנו חברי הוועדה על ידי המפקח על הבנקים בסוגיית זמינות האשראי במשק ובמגמת התפתחותו בחודשים האחרונים.

"בסקירה שהוצגה בפני משתתפי הפורום התייחס המפקח לדרישות הלימות ההון החדשות ולהשפעתן הצפויה על פעילות מערכת הבנקאות וכן על הקצאת האשראי במשק. צוין, בין היתר, כי קיים פוטנציאל להגדלת האשראי במשק וכי על פי סקר החברות, יש אינדיקציה לזמינות האשראי כיום נמוכה בעיקר במגזר של העסקים הקטנים ובענף הבנייה והנדל"ן. לגבי העסקים הקטנים ישנם מיזמים, הן של האוצר והן של בנקים, שנועדו להגדיל את זמינות האשראי לסקטור זה. לגבי ענף הבנייה והנדל"ן, נאמר כי עליית הסיכונים הביאה להקשחת התנאים במתן האשראי. לדבריו המפקח, לפחות בחלק מהבנקים הקשחה זו קשורה למגבלה הענפית האפקטיבית במתן האשראי לענף הנדל"ן בפניה הם ניצבים"

בנק מזרחי טפחות הוא הבנק היחיד שהגדיל את היקף המשכנתאות החדשת ב-2011 – כך עולה מבדיקה של מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית. בנק מזרחי טפחות, בניהולו של אלי יונס, סיפק במהלך 2011 הלוואות משכנתא חדשות בהיקף כולל של 16.4 מיליארד שקל, גידול של 0.1% ביחס לשנת 2010. נתח השוק של בנק מזרחי טםחות בתחום המשכנתאות הוא 33%.
את תחום המשכנתאות בבנק מזרחי מנהל יעקב רויטר.

בנק ירושלים שנחשב מסורתית למוטה לתחום הנדל"ן והדירות למגורים סיפק במהלך שנת 2011 הלוואות חדשות בהיקף של 1.4 מיליארד שקל, כ-22.3% פחות מההיקף בשנת 2010. נתח השוק של בנק ירושלים בהלוואות חדשות עמד על 2.8%

מנתונים של בנק ישראל לרבעון הראשון של השנה עולה כי קצב לקיחת המשכנתאות ירד משמעותית לעומת השנה שעברה. ברבעון הראשון של 2012 נלקחו משכנתאות חדשות בסך של 3 מיליארד שקל בחודש, קצב שנתי של 36 מיליארד שקל בשנה, בעוד שבנת 2011 נלקחו משכנתאות בהיקף של 50 מיליארד שקל. בשנת 2010 נלקחו משכנתאות בסך של 55 מיליארד שקל.