שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נחוש לשנות דברים במערכת הבנקאית בישראל. כבר לפני כמה שבועות הצהיר כי בכוונתו להטיל מיסוי על רווחיהם הגבוהים, וכעת  והוא פורט את כוונותיו לצעדים יותר קונקרטיים.

בדיון המשך שהתקיים בוועדת הכספים של כנסת בנושא שיעור הריבית על משכנתאות והריבית על כספים המופקדים בחשבונות עו"ש, אמר סמוטריץ': "ההתנהגות של הבנקים בלתי מתקבלת על הדעת, הטיפול של המפקח על הבנקים והמפקח הקודם, רחוק מאוד מלהשביע רצון, זה מעט מדי, לאט מדי. אני רוצה ללוות את זה מעכשיו ברמה שבועית, לוודא שהלחץ וההנחיות של הפיקוח על הבנקים יהיה הרבה יותר דרמטי ממה שנעשה עד היום. גם בנק ישראל מבין שהוא צריך לפעול בצורה הרבה יותר נחושה מול הבנקים, הריבית על הפיקדונות והעו"ש זה חשוב, אבל בעיקר לטפל במי שאין לו. להקפיא ריביות, לתת גרייס, לפרוס לתקופה ארוכה יותר".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פתח את הדיון: "קיימנו בנושא מספר דיונים, העלנו הצעות חוק. הריבית על המשכנתאות עולה באופן מתמיד, משפחות וזוגות צעירים שתכננו את עתידם הכלכלי, נכנסו למציאות בלתי מתקבלת על הדעת מבחינת קפיצת הריביות, במקביל משפחות שמפקידות כסף בפיקדונות ובעו"ש, מקבלות מעט מאוד בתמורה. אני מפרגן למי שמרוויח כסף, אבל לא על חשבון מי שיש לו מעט מאוד".

עוד לדברי סמוטריץ', "יוקר המחיה הוא האתגר מס 1 של משרד האוצר, ואני חושב של הממשלה כולה, זו הסוגיה הבסיסית ביותר. כמסתכלים על הגורמים, יש את האינפלציה העולמית שמגולמת בעליות מחירים, זה ביצה ותרנגולת. יש לפרום את הקשר הזה, ולהחזיר את האינפלציה לטווח היעד. הבעיה הקשה שהווקטור הזה פוגש אצלנו יוקר מחייה גבוה מאוד. במונחי כוח קנייה אנחנו הרבה יותר יקרים ביחס כמעט לכל המדינות שאנחנו רוצים להשוות את עצמנו אליהן. הסיבות שונות – ריכוזיות, עיוותים במבנה השוק, חסמי יבוא. סקטורים תחרותיים הם בפריון גבוה ועם מחירים נמוכים ולהיפך בסקטורים שאינם תחרותיים. אנחנו חייבים לחפש את יתרונות השוק הישראלי, בהם להשקיע, עם פחות ופחות מכסי מגן שמביאים לעליית מחירים גבוה.

"אנחנו מתכוונים לעשות בתחום יוקר המחייה שינויים דרמטיים, חלקם לא יהיו קלים. חלקם עשינו בחוק ההסדרים. אנחנו פועלים לפתיחה מוחלטת של יבוא, מדבקה בעברית וזהו. יש לזה פוטנציאל גדול להוזלת מחירים. אנחנו פועלים מאוד להורדת מחירי התשומות, תמיד בטורקיה כוח האדם יהיה זול יותר, אבל במקומות שניתן לעשות זאת, נפעל. אנחנו רוצים להוזיל את התשומות לכלכלה הישראלית".

"אנחנו מתכוונים להשקיע במו"פ וחדשנות, אנחנו עושים את זה בחקלאות, לתת לכלים לחקלאות ולחקלאים להכניס חדשנות. אם אנחנו מגדלים היום 8 או 9 טון עגבניה בדונם, ניתן להוציא גם 60 בהשקעה נכונה. התוצרת החקלאית בישראל 20 שנה סטטית, התוצאה שהאזרחים צורכים 30% פחות, ומשלמים הרבה יותר".

באשר לבנקים אמר סמוטריץ': "הפתרון האמיתי בסופו של דבר גם לסוגיית הבנקים הוא אותו פתרון – תחרות. יש צעדים שאנחנו צריכים לעשות בצורה מידית, כי יש אנשים שנאנקים. בסופו של דבר מערכת הבנקאות כאן היא אחת הריכוזיות בעולם. זה בא לידי ביטוי בהיקף האשראי, ברמת השירות, טיב השירות, ועלות השירות שהיא מאוד יקרה. אם זה גובה האשראי שאנחנו משלמים, אשראי לכל מטרה, אם זה התשלום על חוב, אם זה התמסורת בין הריבית שהם גובים לריבית שהם נותנים לנו. בסוף המפתח הוא תחרות.

"מדינת ישראל עשתה בשנים האחרונות הרבה מאוד צעדים לכיוון של תחרות בבנקים, יש כבר בנקים דיגיטליים חדשים והורדנו חסמים ואנחנו פועלים בזה, כולל כניסת גופי פינטק לישראל, אני עכשיו בשיח עם 2 גופים בינ"ל בעניין הזה, מה שמקשה עלינו היום לייצר תחרות, זו המודעות החברתית. אנחנו רואים דבקות גבוה של הלקוחות היום לבנקים שלהם, וזה טבעי, אם נצליח לשנות את התודעה הציבורית הזו, אם נעשה קמפיין עכשיו אופוזיציה – קואליציה, זה יעשה שינוי דרמטי.

"מה שמאפשר לבנקים לנהוג בחזירות היום, זה לקחת את הזמן בתמסורת, כי בסוף הם מגיעים לריבית בנק ישראל, אבל עד שהם מגלגלים זה לוקח חודשיים שלושה, חמישה, מול העסקים זה מהיר יותר, ומול משקי הבית זה לוקח יותר זמן, ובכמה חודשים האלה הם עשו 25 מיליארד ₪. השרשור של החלטות הנגיד לפריים מאוד המהיר, ותבמסורת הם לוקחים את הזמן.

"אני לא רוצה להיות פופוליסט, נעשו שורה של צעדים משמעותיים בבנקאות בישראל, בואו נטמיע את זה. יש אירועים שלוקחים יותר מידי זמן, לצערי חתמתי על חתימה נוספת של דחייה הבנקאות הפתוחה, אבל הודעתי לבנק ישראל שלא תהייה יותר דחייה. לו אני הבנקים אני גורר רגלים, כי בנקאות פתוחה תאפשר לאנשים לעבור הרבה יותר מהר בין הבנקים.

"יש בנקים שהורידו בעו"ש, אבל אני מעריך שרוב הכסף במדרגה הגבוה. יש לדרוש מהבנקים לצמצם. יש דברים שאנחנו עושים, זה להגדיל את ההכנסה הפנויה, תודה לוועדה שסייעה לנו בנקודות הזכות למשפחות עם ילדים. פעלנו במס הכנסה שלילי. נפעל גם במנגנון מיסוי לרווחי היתר של הבנקים – לשלול את הרצון לייצר את הרווחים המוגזמים, ובפעם השנייה לגלגל את הרווח הזה לציבור. אנחנו בעבודה מעמיקה במשרד, אנחנו מחפשים את המודל שיהיה בו מקסימום תועלת ומינימום נזק.

"אם נחייב מרווח מסוים בין הריבית לאשראי לריבית על פיקדונות, אנחנו עלולים לקבל פחות אשראי. לבנקים אין מוטיבציה לתת אשראי כעת, הם מרווחים מספיק בלי זה. התוצאה תהייה הרבה פחות אשראי למי שצריכים אותו. אנחנו צריכים לחפש ואנחנו מאוד קרובים לנוסחה כזו, אני מקווה לסיים את השיח ולבוא לשתף פה, אני מחפש את הנוסחה שבה יהיה לנו מקסימום רווח, ונוכל להחזיר את הכסף לציבור. הכסף לא ילך לאוצר המדינה, נעריך את הסכום ונייעד סכום מקביל לתוכניות סיוע בדיוק לקהלי היעד.

"הרצון הוא לזהות את האזורים הכי מתקשים ולייעד להם את המענה הנדרש. הרצון הוא גם לא לתדלק את האינפלציה, שכן זו מטרת הריבית, לגרום לכולנו לצרוך פחות ולדכא את השוק, אפשר לאהוב או לא, אבל זו מדיניות הכלכלית המערבית. אם אפעל בניגוד לזה, יצטרכו להעלות עוד ועוד את הריבית. לכן אנחנו מחפשים מענה מדוויק לאוכלוסיות שהכי צריכות את זה, אבל לא יתדלקו את הריבית.

"אנחנו בוחנים עוד אפיקים – למשל קרנות כספיות, אנחנו בוחנים מכרז לפיקדון ברירת מחדל, זה באזורים של תמסורת נכונה יותר. אבל אנחנו צריכים גרייסים, ספיגת ריבית, פריסה לתקופה ארוכה יותר ובקצה סיוע שלנו הממשלה, באזורים שנדע לבזר".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "אחד הדיונים שקיימנו פה בוועדה בכנסת הזו, היה בנושא העלאת הריבית, הגיעו לכאן כל אנשי המקצוע, ישב המפקח על הבנקים, והוא אמר הכל בסדר, כי בממוצע הכל בסדר. רק בחודש יוני נגיד בנק ישראל בפעם הראשונה הודיע שיש בעיה, רשות התחרות באותו זמן הודיעה שיש בעיה והבנקים היא קבוצת ריכוז, כי צריך 7 חודשים כדי להבין את זה. הם קימטו את הנזק לציבור הלקוחות ב-4 מיליארד ₪, זאת אומרת לא סתם התלוננתם, הם לקחו את הזמן, ובעיקר פגעו בלקוחות החלשים ביותר, משקי הבית והעסקים הקטנים. במקום לתת לציבור, הבנקים השאירו אצלם כרווחים. בהצעת החוק שקידמתי, הצעתי למפקח לקבל סמכות מפורשת שהוא יהיה רשאי לדון בנושא  הזה, אתה תקבע כלים, לא נתערב בצעדים שלך, אתה תחליט איך תעשה את זה. בנק ישראל נעמד על הרגליים האחוריות וסירב לקבל סמכויות. מהרגע שהתחילו יוזמות חקיקה הזדרז הנגיד וקרא לבנקים, ואמר להם תעשו ככה וככה. כל עוד אין תחרות הממשלה חייבת להיכנס עם רגולציה וחקיקה לכשלי השוק, אני לא מאמינה בפרסומות, אותם זוגות צעירים שקשה להם ומטרטרים בין הילדים לעבודה, יש לעשות הכל מכל. רווחי היתר בעיני זה לא הכלי הנכון, כי הכסף לא יחזור לאותו לקוח בבנק. אנחנו פועלים כעת טיפה מאוחר מידי,

ח"כ אלי דלל: "המשכנתאות הם כשל שוק בנושא הדיור, פה הממשלה צריכה לעשות עבודה שונה לחלוטין ממה שעשתה עד היום. אנחנו מדברים על כשל שוק של כמעט 14 שנים, עד היום דיברו על הורדת מחירי הדיור, קשה לעשות זאת, כי האינטרסים בדיוק הפוכים, לבנקים יש משכנתאות והם לא רוצים לפגוע בערבויות, הקבלנים והמשקיעים מרווחים אחוז מהמחיר, אותו דבר בשלטון המקומי וגם בממשלה שנהנית ממיסים במחיר הקרקעות של רמ"י. התפיסה צריכה להשתנות, ולומר אנחנו דואגים לאותם זוגות צעירים, שזה עבורם הדבר הבסיסי ביותר, ואנחנו רואים צעירים שמחפשים במקומות אחרים. יש לי הצעה שהצעתי בעבר מספר פעמיים, תפרידו את מחיר הדירה ממחיר הקרקע, כי היום 60 אחוז זה קרקע ומיסוי. במכרזים של רמ"י שיבואו ויגידו ש-20% הולך למחיר קרקע בנפרד".

ח"כ ינון אזולאי: "יאמר לזכותם של בנק לאומי שלאחרונה אני רואה אותם, היחידים שלא נמצאים זה בנק פועלים ובנק דיסקונט, הבנקים הגדולים מצפצפים על כל העולם, ושולחים את איגוד הבנקים שיחטוף את האש. אני לא זוכר פעם אחת שבנק דיסקונט ובנק פועלים היו פה, למעט פעם אחת שהזיזו לדיסקונט את השמנת. הצעת החוק שלי בריבית על העו"ש עמדה הרבה זמן, שהתחילו להזיז אותה, בנק לאומי הראשונים שהתחילו, נגיד בנק ישראל קרא לכל הבנקים ואמר להם להעלות, אני סייעתי לנגיד, שמתי את החקיקה על השולחן. התקשרו אלי מבנק ישראל, אמרתי להם שפוליטיקה אני מבין, זה האקדח שיסייע, ואז התחילה התנועה. אמרו לי שיש להם בעיה בחוק שזה בהסכמת שר האוצר, אמרתי להם תעבירו את זה טרומית, ונוריד את שר האוצר. אז הם פנו לראש הממשלה, מה קורה היום? הם גם לא נמצאים פה, כי הם לא סופרים אותנו. זה הפנים, כי הבנקים לא סופרים אותנו ולא את הציבור. אם הייתי שם את זה לטרומית הייתם רואים פה את כל בכירי הבנקים, אבל אני מתפלא על נגיד ישראל, שנתתי לו התחייבות, למה היית צריך לרוץ עם המכתב הזה?! כולה טרומית. אז נגענו לבנקים בשמנת, מה קרה?!".

יו"ר הוועדה: "אני העברתי את החוק על עצמאות בנק ישראל, נתנו להם כוח ועצמאות, אני מרגיש שעשינו דבר שמנצלים אותו, לא בטוח שתמיד לטובה. המציאות בה אנחנו צריכים לעמוד פעם אחר פעם לעמוד מול הנושאים של מנהלי הבנקים, עם גיבוי של בנק ישראל, שמה שנאמר הוא נכון, ככל שהתקדמנו עם העניין הזה, לא חיפשו פתרונות, חיכו שיגישו חוקים. יש שוני בין מה שהיה לפני כמה שבועות למה שיש עכשיו, עכשיו שר האוצר ישוב עם הנגיד ומבקש ממנו לפעול, והוא קורא למנהלי הבנקים, אלה שלא באים בכלל לדיונים כאן, הם תולים תקוות שאם נעשה משהו קצת חריג, הם יכלו לרה"מ.  ראש הממשלה לא יגיד לנו מה לעשות, אנחנו נעשה את מה שאנחנו רואים לנכון, זה לא לעניין שהבנקים לא באים, ובנק ישראל לא מגיע. בסוף תהייה פה התפוצצות חקיקה, אנחנו אחראים, אנחנו סומכים על שר האוצר, יש דברים שאנחנו יודעים שהם לא טובים, אבל המצב לא טוב. מרוויחים הון בבנקים, ומי שמשלם זו האוכלוסייה הכי חלשה ומעמד הביניים".

"בנק ישראל מנצלים את מעמדם באופן לא ראוי, עכשיו הם מתחילים לשוחח עם הבנקים. אם השר תצליח, אבל אם המצב ימשיך שמדינת ישראל לוקחת חלק גדול מאלה שרוכשים דירות, לוקחת מהם מיסוי על הקרקעות, ומחיר המשכנתאות עולה, לא נוכל כל חברי הכנסת לעמוד מנגד. אנחנו תולים תקוות שתצליח במאבק נגד יוקר המחייה, במקום שהמדינה תסבסד דירה אתה משלם לה יותר, כך על דלק. זה דבר לא נכון, כי הוא פוגע בחלשים, לכן אנחנו על סף חקיקה לא מבוקרת. אנחנו מחכים אבל הציבור ששלח אותי זה כל הציבור בישראל שרוצה שתהייה לו קורות גג, שרוצה שיהיה לו חלב, גבינה. הממשלה תיזהר שלא נעבור את הקו האדום, בסופו של דבר שממשלה רוצה להעביר חוק היא עוברת פה, שנראה שאין לנו שום ברירה אחרת, נעשה כל מה שאפשר לעשות".

שר האוצר: "לכנסת ולוועדת כספים תפקיד סופר חשוב בכלכלה, תמשיכו ואל תרפו. זה חלקה של הכנסת כמי שמפקחת על הממשלה, ובנק ישראל הוא חלק מהממשלה, זה מניע תהליכים אצלי וגם בבנק ישראל".

"בנושא הדיור אנחנו מתעסקים, אנחנו עובדים על תוכנית מאוד גדולה. אנחנו צריכים להוריד מחירים, האתגר הגדול שלנו הוא לשמור על קצב הבנייה בין 70-80 אלף התחלות, עוד כמה שנים כאלה והמחירים ירדו. המחירים כבר יורדים בכל הנוגע במחירי דיור זה טוב, אבל אני לא רוצה שזה יביא להורדה בקצב התחלות הבנייה, נציג בשבועות הקרובות תוכנית מאוד גדולה".

"לגבי נקודות זיכוי לנוטלי משכנתאות, סוגיה שגם אני חשבתי עליה, אומרת שמי ששפר עליו גורלו, ויש לו הורים שיכלו לתת לו הון עצמי שההורים יכולים לתת לו כסף לקנות דירה, אז הוא ישלם עכשיו פחות, ומי שלא יכל לקחת משכנתא, ואין לו הון עצמי וחי בשכירות, ימשיך לשלם הרבה כסף שכירות, לכן אנחנו מנסים לטפל בנושא רוחבית, ולתת נקודות זיכוי לכולם. אנחנו מגדילים את מיזם הביטחון התזונתי, אנחנו מנסים לתת מענה לאוכלוסיות שצריכות את זה.

"נפגשנו עם המפקח על הבנקים והיו"ר לפני 4 חודשים, ולקח להם המון זמן להתניע וזה מתסכל, נפגשתי איתם עוד מספר פעמים בעצמי, עכשיו יש יותר נכונות, וזה בגלל הלחץ, אל תרפו את הלחץ, אני לצידכם. יש לי שת"פ מצוין עם הנגיד ולצד הערכה גדולה ועבודה משותפת מצוינת, אני לא חושב שהוא צודק עם המכתב לרה"מ, לא כל דבר זה פגיעה בנגיד. לא כל דבר הוא בתוך עצמאות בנק ישראל, בוודאי בכנסת שהיא הריבון. השיח חשוב, הדיאלוג חשוב, גם הכנסת חייבת ריסון כי אנחנו בסוף במארג מאוד מורכב, צריך להיזהר מצעדים פופוליסטים שהתוצאה שלהם עלולה להסב נזק".

מעודכן ל-07/2023

ידה הארוכה של רשות המסים מגיעה אל מעלימי המס. אהוד כדור, תושב הרצליה, נעצר אתמול ושוחרר בתנאים מגבילים בחשד שלא דיווח על חשבון בנק ונכסים בחו"ל, והשמיט הכנסות שנבעו לו ממכירת מניות חברת "מובילאיי" ומהשקעות בחו"ל תוך שימוש בעורמה ותחבולה במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס.

על פי מידע שהתקבל ברשות המסים בהתאם לנוהל חילופי מידע בין מדינות החברות באמנת CRS, החשוד מחזיק בחשבון בבנק BANCA MARCH S.A בספרד שבו היה מופקד סכום של 20,440,511 אירו נכון לשנת 2017.

מהחקירה שמנהל בעניינו פקיד שומה חקירות חיפה והצפון ברשות המסים, עולה חשד כי מקור הכספים במכירת מניות של חברת "מובילאיי" שהחשוד רכש בשנת 2001. על פי החשד, החשוד השמיט מדו"חות שהגיש לפקיד השומה את ההכנסות ממכירת המניות ורווחים שנבעו לו מהשקעותיו בחשבון הבנק בספרד, במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס.

אתמול הובא החשוד בפני שופט בית משפט השלום בחיפה אשר שחרר אותו בתנאים מגבילים.

תעשיית קרנות הנאמנות סוגרת את המחצית הראשונה של שנת 2023 במאזן חיובי בשורה התחתונה. 17 מיליארד שקל הצליחה התעשייה לגייס בששת החודשים הראשונים של השנה. אלא שהגיוסים לא אפיינו את כל הקטגוריות, ולמעשה כפי שאפשר היה להתרשם מדי חודש בחודשו, הקרנות הכספיות והפסיביות הן שהצילו את המצב עם גיוסים מוגברים, בעוד הקרנות המסורתיות סובלות בהתמדה מפדיונות.

עם זאת, כך לדברי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, קצב הפדיונות בתעשייה האקטיבית המסורתית שהיה גבוה מאוד ברבעון הראשון דעך באופן ניכר ברבעון השני של השנה. בתעשייה הפסיבית, הרבעון הראשון התאפיין במגמת פדיונות מתונה, ואילו ברבעון השני התהפכה התמונה בעיקר הודות לגיוסים בקטגוריות של מניות בחו"ל ומניות בארץ. הקרנות הכספיות, המספקות את רמת הסיכון הנמוכה ביותר למשקיעים ומקנות תשואה הדומה מאוד לריבית בנק ישראל, המשיכו לגייס בקצב גבוה מאוד והגיעו לשיא של כל הזמנים בסך נכסיהן.

בסך הכל הצליחה התעשייה להגדיל את היקף נכסיה ב-10% לשיא של כ-404 מיליארד שקל. הפודות הגדולות היו הקרנות האקטיביות המסורתיות – כ-18 מיליארד שקל, ולעומתן הכספיות גייסו כ-29 מיליארד שקל והפסיביות גייסו כ-6 מיליארד שקל.

תמונת המצב בשווקים, שהשפיעה על ביצועי הקרנות, היתה לא אחידה בשוקי המניות ואיגרות החוב והתאפיינה בעיקר בניתוק ברור בין שוקי המניות בעולם לבין שוק המניות בישראל. זאת, על רקע המשך העלאות ריבית על ידי הבנקים המרכזיים בעולם, פיחות השקל מול הדולר וחוסר הוודאות הפוליטית שהשפעתה על שוק המניות בישראל הייתה מכרעת.

לאחר שבשנת 2022 נרשמו תשואות שליליות במיוחד במדדי המניות העיקריים בעולם, חצי השנה הראשונה של 2023 התאפיינה במגמה חיובית מאוד כאשר מדד S&P500 עלה מתחילת השנה ב-14.5% מדד הנאסד"ק זינק ב-29.9% (!), הדאקס הגרמני עלה ב-14.5% ומדד הניקיי חתם חצי שנה חיובית מאוד כשזינק בשיעור של 27.4% (!) והגיע לרמה שלא היה בה מאז שנת 1990.

המגמה החיובית בשוקי המניות בעולם פסחה, כאמור, על המדדים המובילים בישראל, כשבסיכום חצי שנתי מדד ת"א 35 ירד ב-2.6% מדד ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד ת"א 125 ירד ב-2.1%.

מדדי איגרות החוב בישראל חתמו חצי שנה חיובית מתונה במונחים נומינליים כשמדד איגרות החוב הקונצרניות עלה ב-2.8% ומדד ממשלתי כללי עלה בשיעור של 1.0%.

השקל פוחת כלפי הדולר ב-4.9% וכלפי האירו ב-7.5%.

את חודש יוני סיימה התעשייה עם גיוס כולל של כ-5.1 מיליארד שקל וסך נכסי התעשייה כולה עלה בכ-11 מיליארד שקל בחודש החולף, הן כתוצאה מהגיוסים והן מתשואה חיובית של כ-1.5%.

לא מעט אנשים מגיעים לקצה הדרך עם הרכב שלהם, בין אם בהפתעה ובין אם בתכנון מוקדם, לא תמיד זו פעולה שקל לאנשים לבצע. הפרידה מהרכב הישן לא צריכה להיות מורכבת מידי אך היא מחייבת היערכות מוקדמת, לא רק רגשית, בעיקר טכנית. אז מהם השלבים שאתם צריכים לעבור כדי למכור את הרכב לפירוק בצורה היעילה ביותר? כל המידע בהמשך הכתבה.

איזה רכב יהיה מועמד טוב לפירוק?

לא כל רכב יהיה המועמד המתאים לפירוק ותתפלאו לגלות שגם רכבים ששווים 3,000 שקלים יכולים להימכר ולהמשיך להיות בשימוש על ידי אנשים אחרים. עם זאת, כאשר מדובר על רכב ישן מאוד שעושה לא מעט בעיות טכניות, יהיה קשה מאוד למכור אותו לאדם אחר ולישון אחר כך רגועים בלילה, מבלי לחשוש שהוא יבוא בתלונות על מצב הרכב.

אז סוג הרכב הראשון שיתאים לפירוק הוא רכב ישן עם הרבה תקלות, כזה שצריך לקחת פעמיים בשנה לטסט והעלויות שלו לא מצדיקות את אחזקתו. רכבים כאלה בדרך כלל עולים הרבה מאוד כסף ולא משתלם יותר להחזיק אותם, אך גם רכבים שהם גרוטאות ולא לוקחים אותם בכלל לטסט יכולים לשאת עלויות. רכבים שנמצאים במצב של גרוטאה – זאת אומרת שהם כבר שנים לא נוסעים והם עומדים בחניון ציבורי, בחניה ברחוב או בחנייה של הבית, יכולים לצבור קנסות מטעם הרשות המקומית. כמו כן, הם מהווים סכנה בטיחותית ורצוי להיפטר מהם.

עוד סוג רכבים שמתאימים לפירוק הם רכבים לאחר תאונה שנחשבים לטוטאל לוס. כן, רכב שאין לו כל יכולת לעלות על הכביש יכול להימכר לפירוק לחלפים וגם להיות שווה בין כמה מאות לאלפי שקלים, בהתאם למצבו, לשנתון שלו ולחלפים שנותרו בו שלמים.

איך עובד התהליך?

בשלב ראשון, עוד לפני שבכלל מתקשרים לחברה שמבצעת פירוק רכבים, יש לפנות למשרד הרישוי ולבצע ביטול לרישיון הרכב. לאחר מכן יש לבדוק שהרכב ריק מתכולה ושאין בו מסמכים, חפצים אישיים או דברים שנשכחו מאחור, אפילו כבלים להתנעת הרכב. בשלב הבא יש לבדוק מול חברות שעוסקות בתחום מי יכולה להציע את הצעת המחיר הטובה ביותר ולחתום איתה על העסקה.

מה כולל השירות?

שירות לקיחת הרכב לפירוק כולל את בחינת הרכב ומצבו, התשלום עליו וכמובן גרירתו מהמקום. במקרים רבים יהיה צורך לבצע את הגרירה ממקום ציבורי, למשל אחרי תאונה ממש מהכביש עצמו. רצוי לעשות זאת כמה שיותר מוקדם כדי להבטיח פינוי מהיר שלא יוביל להסתבכות מול משטרת התנועה. כמו כן, כדאי לדעת שהשירות כולל את מחיר ההובלה, זאת אומרת שבמידה והחברה אומרת לכם שהגרירה היא עליכם – דעו שברוב החברות מקובל שהגרירה מבוצעת על ידי החברה.

מה עוד צריך לדעת?

רגע לפני שאתם מעבירים את הרכב לפירוק וודאו שלקחתם את כל המסמכים, שביטלתם את הרישיון (וקיבלתם את ההחזרה הכספי היחסי עליו במהלך השנה) ושאין עיקולים או שעבודים על הרכב. מדובר על נושא קריטי כי הוא באחריות בעלי הרכב בלבד.

ומה לגבי התשלום?

בדרך כלל התשלום יהיה במזומן בזמן ביצוע העסקה. הקביעה איזה גובה תשלום יתקבל תלויה מאוד בגורמים שונים. אם למשל מדובר על רכב ישן וגרוטאה שאינה זזה אך עם חלפים ייחודיים שמאוד מבוקשים בתחום, יתכן ותוכלו לקבל עליו כמה מאות שקלים, לעומת זאת אם מדובר על מרצדס חדשה שעברה תאונה והיא טוטאל לוס, יכול שיהיו לה חלפים טובים שיהיו שימושיים והתשלום יהיה בהתאם לסוג המכונית ומחיר החלפים שלה.

לאן מגיעה המכונית ומה עושים איתה?

שוק החלפים למכוניות הוא אחד השווקים הגדולים במשק הישראלי. אנחנו מדינה של מכוניות, אנחנו מרגישים את הזה בפקקים כל יום, ולא תמיד יש או שהמוסכים רוצים לשלם עבור חלפים חדשים לגמרי. לעיתים קרובות הבחירה בחלפים במצב טוב מרכב שעבר פירוק יעשו את העבודה ברכב, יקלו על המוסך שכן ניתן למצוא חלפים כך במהירות, ויקלו גם על התשלום הסופי של לקוח הקצה במוסך. בסופו של דבר כולם מרוויחים מהשוק הזה – המוכרים שמסלקים את הרכב, הקונים שעושים רווח על הפירוק והמוסכים שיכולים להציע מחירים טובים יותר ללקוחותיהם.

ליצירת קשר בנושא מכירת רכב לפירוק לחצו >>>כאן

בנק מזרחי טפחות מצטרף ללאומי ולבנק ירושלים וישלם ללקוחותיו ריבית על העו"ש. הבנק למעשה מקדים תרופה למכה ומגיב לפרסומים על כוונותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להטיל מיסוי נוסף על רווחי הבנקים ובעקבות הצעת החוק שהוגשה בכנסת לחייב את הבנקים לשלם ריבית על העו"ש. לפני כשבועיים ערך נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון סוג של "שיחת נזיפה" למנכ"לי הבנקים ובה קרא להם לשלם ריבית על חשבונות העו"ש.

מזרחי טפחות הודיע כי הבנק יעניק ריבית של 2% (במונחים שנתיים), ללקוחות שבחשבונם יש יתרת זכות של עד 25 אלף שקל בעו"ש. ההטבה מיועדת לבעלי חשבון פרטי, שסך הנכסים שלהם בחשבון עו"ש + פיקדונות + ני"ע הוא עד 50 אלף שקל. ההטבה תהיה בתוקף לתקופה של שנה. חשבון הלקוחות יזוכה בסכום הריבית, בניכוי המס, אחת לרבעון.

בנוסף הודיע הבנק על הפחתת הריבית על המינוס בשיעור של 2%. הבנק יפחית את הריבית הנגבית על המינוס בחשבונותיהם של כל הלקוחות הפרטיים (במסגרות האשראי הרלוונטיות), על-פי הפירוט הבא:
הפחתה של 1% מתת-מסגרת א'
הפחתה של 1.5% מתת-מסגרת ב'
הפחתה של 2% מתת-מסגרת ג'
ההטבה תהיה בתוקף לתקופה של שנה.

כמו כן הכריז מזרחי טפחות הבנק על זיכוי של 1,200 שקל ללקוחות בעלי משכנתה. לדברי הבנק, על רקע התייקרות ההחזרים החודשים במשכנתאות, כתוצאה מהעלייה בריבית הפריים, יעניק הבנק ללווים העונים על התבחינים המתאימים, ושהלוואתם בוצעה עד חודש מאי 2023, זיכוי בסכום האמור, כנגד החזרי המשכנתה, ישירות לחשבון שממנו משולמת ההלוואה. הזיכוי יינתן בארבע מנות של 300 שקל, אחת לרבעון, החל מאמצע חודש יולי 2023.

הלקוחות הזכאים להטבה הם:
בעלי הלוואה המשולמת באופן תקין, לרכישת דירה יחידה למגורים, הכוללת רכיב פריים. זאת, בנוסף לתבחינים הבאים, כפי שהיו במועד לקיחת ההלוואה: שווי הנכס – עד 2 מיליון שקל; שיעור המימון – 60% ומעלה; יחס ההחזר להכנסה – 30% ומעלה.

לדברי מנכ"ל מזרחי טפחות משה לארי, "חבילת ההטבות שלנו נוגעת לתחומי הפעילות הבנקאיים, עם המכנה המשותף הרחב ביותר: הפלוס והמינוס בחשבון העו"ש, והמשכנתאות. המשמעות היא, שמאות אלפים מלקוחות הבנק ייהנו ממנה. אנחנו בהחלט קשובים למצב יוקר המחיה בישראל, ולקושי שהוא מייצר במשפחות רבות. גם השיח הציבורי והציפייה מהבנקים להקל על הלקוחות בתקופה מורכבת זו, לא נעלמו מעינינו, ולכן החלטנו ליזום מהלך צרכני יוצא דופן, לטובת לקוחותינו. כדי להקל על הלקוחות הרלוונטיים, ההצטרפות להטבות תיעשה באופן אוטומטי, ואין צורך בפנייה לבנק בעניין".

לדבריו, ההטבה של הבנק בתחום הריבית על העו"ש לא מחליפה את הצורך של הלקוחות שיש בחשבונם יתרות כספים, לפעול באופן אקטיבי כדי להשיא את הערך המכסימלי לכספם. "אנו מזמינים את הלקוחות שיש בחשבונם יתרה שאינם זקוקים לה באופן מיידי, להיעזר בסל הפיקדונות-הפירות האטרקטיבי של מזרחי-טפחות, ולבחור משם את הפיקדון שמתאים באופן מיטבי לצורכיהם", אמר לארי.

קבינט הדיור התכנס היום לראשונה, בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו, לצורך דיון במצב הנוכחי בשוק הדיור, על רקע עליית הריבית במשק. בסוף הדיון אישר הקבינט את הרחבת המענקים והסבסוד של עלויות הפיתוח במסלולי שיווק של מחיר מטרה, כל זאת במטרה להבטיח את המשך הצלחת השיווקים ולמען המשך שיווק דירות בהישג יד לכלל אזרחי ישראל. על פי החלטת הקבינט, יוגדל המענק לרוכשים ב-10,000 שקל ויעמוד על 50,000 שקל, ותינתן תוספת סבסוד בסך 35,000 שקל ביישובים העומדים בתנאי המענק. לצד זאת, אישר הקבינט הרחבה של פעילות ההגרלות לזכאים, גם לדירות יד שנייה במחיר נמוך מ-600 אלף שקל, כך שזכאים יוכלו ליהנות ממענק בגובה 50 אלף שקל לרכישת דירה זולה.

בנוסף, בסוף הדיון קבע הקבינט מספר יעדים בשוק הדיור, ביניהם יעד של 90,000 יחידות דיור לשיווק, יעד של 125 אלף יחידות דיור לתכנון ויעד ביצוע של למעלה מ-61 אלף עסקאות שיווק יחידות דיור, על ידי משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל.

לצד זאת, דרשו ראש הממשלה והשרים להמשיך בפעילות הסרת החסמים, ובדגש על חסמי תשתיות. בנוסף, דנו בשורה של צעדים אופרטיביים שמטרתם הבטחת שמירה על קצב התחלות בנייה העולה על הגידול במשקי הבית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הורדת מחירי הדיור היא יעד מרכזי במלחמה שלנו ביוקר המחיה. אחת המשימות היא לשחרר עשרות אלפי יחידות דיור ברשויות המקומיות שכבר עברו את תהליך התכנון: ראשי העיר אומרים שהם יאשרו את בנייתן רק כשיהיה בידם מימון לתשתיות כמו ביוב, חשמל ומים. במשרד האוצר אומרים שיאשרו תשתיות רק לאחר שתחל הבנייה. לבקשתי, שר האוצר אמר שהוא מוכן להקדים את המימון של התשתיות לראשי ערים, דבר שישחרר מספר גדול של יחידות דיור לשוק. כמו כן הנחיתי להביא לישיבה הבאה יעדי עסקאות והתחלת בנייה לשנת 2024.  אני מודה לשר השיכון ושר האוצר על הדיון וקבענו להתכנס שוב תוך שבועיים".

שר הבינוי והשיכון , יצחק גולדקנופף: "מטרת העל של הקבינט הזה היא לזרז, לפשט, ולקדם תהליכים על מנת לפתור את הבעיה מהשורש ולהתקדם בדרך ליעד שכולנו מכוונים אליו והוא פתרון מצוקת הדיור בישראל, שנמשכת כבר יותר מידי זמן. אנחנו הולכים לבצע בעזרת השם מהפכה בדיור שתלויה בכל משרדי הממשלה. זה בידיים שלנו יחדיו. לטובת כלל אזרחי ישראל".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':  "אנחנו פועלים ונמשיך לפעול במרץ כדי לזרז, לפשט, ולקדם תהליכים כדי להגדיל את ההיצע, להנגיש ולהוריד את מחירי הדיור. ההחלטות שקיבלנו היום מצטרפות לשורת רפורמות דרמטיות שהעברנו במסגרת חוק ההסדרים, ובכלל זה הקרן לתמרוץ הדיור (קרן הארנונה) ולתקציבים גדולים מאוד לפיתוח ולתשתיות תומכות דיור. כדי לפתור את מצוקת הדיור נדרש שיתוף פעולה של כלל משרדי הממשלה ומכאן חשיבותו של קבינט הדיור בהובלת ראש הממשלה".

החולשה בשוקי המניות בארץ נותנת את אותותיה על תיק הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור. על פי נתונים שפרסם בנק ישראל, תיק הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור התכווץ ב-15 מיליארד שקל, 0.3%, לרמה של 4.87 טריליון שקל. זאת כתוצאה בירידה ביתרת המניות בארץ – 8.2%-, על רקע ירידות במדדי המניות בארץ וביתרת המזומן והפיקדונות – 1.5%-.

מבחינת הרכב התיק, חלו ירידות ביתרת המניות בארץ (8.2%-), יתרת הנכסים האחרים (2%-), יתרת המזומן והפיקדונות (1.5%-) ויתרת אג"ח חברות סחירות (0.2%-) ואילו יתרת ההשקעות בחו"ל ויתרת המק"ם עלו. יתרת ההשקעות בחו"ל עלתה במהלך הרביע בכ-57 מיליארד שקל (8.5%) ועמדה בסופו על כ-725 מיליארדי שקל, המהווים כ-15% מסך תיק הנכסים. העלייה נבעה משני הרכיבים הבאים:

• יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-38 מיליארד שקל (7.8%) ועמדה בסוף הרביע על כ-521 מיליארד שקל. זאת בעיקר כתוצאה מעליות מחירים שהתקזזו חלקית ממימושים נטו (אומדן של כ-14 מיליארד שקל).
• יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל עלתה בכ-19 מיליארד שקל (10.4%) ועמדה בסופו על כ-204 מיליארד שקל. עלייה זו נבעה משילוב של השקעות נטו בהיקף של כ-10.4 מיליארד שקל ועליות מחירים.

כתוצאה מההתפתחויות במהלך הרביע, חלה עלייה בשיעור הנכסים במט"ח ובשיעור הנכסים הזרים של כ-1.7 נקודות אחוז (מ-21.7% ל-23.4%) ושל כ-1.2 נקודות אחוז (מ-13.7% ל-14.9%) בהתאמה.

עוד על פי הנתונים, יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברביע הראשון בכ-37 מיליארד שקל (1.6%) ועמדה בסוף הרביע על כ-2.33 טריליון שקל. העלייה ביתרה באה לידי ביטוי בכלל הגופים המוסדיים. העלייה ביתרת התיק המנוהל במהלך הרביע נבעה בעיקר משינויים ברכיבי ההשקעות הבאים: מניות בחו"ל – עלייה של כ-21.2 מיליארד שקל (17.1%), בעיקר כתוצאה מעליות מחירים; אג"ח ממשלתיות ומק"מ – עלייה של כ-13.3 מיליארד שקל (1.7%); אג"ח בחו"ל – עלייה של כ-11.4 מיליארד שקל (16.4%), כתוצאה מרכישות נטו ומעליות מחירים; מניות בארץ – ירידה של כ-17.5 מיליארד שקל (7.9%-), בעיקר כתוצאה מירידות מחירים; מזומן ופיקדונות בארץ – ירידה של כ-16.4 מיליארד שקל (6.9%-).

עוד על פי הנתונים, ברביע הראשון של שנת 2023 עלה שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים בחו"ל בכ-2.6 נקודות אחוז לכ-40.3% מסך הנכסים. זאת כתוצאה מעלייה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (5.8%) וירידה ביתרת סך הנכסים של המשקיעים המוסדיים (1%-) במונחים דולרים.

העלייה ביתרת החשיפה לנכסים בחו"ל (כ-14 מיליארד דולר) נבעה מעלייה בחשיפה באמצעות חוזים עתידיים ואופציות על מדדי מניות בחו"ל (כ-3.6 מיליארד דולר), ביתרת אג"ח בחו"ל (כ-2.6 מיליארד דולר), ביתרת קרנות ההשקעה בחו"ל (כ-2.6 מיליארד דולר) וביתרת המניות בחו"ל (כ-2.5 מיליארד דולר).

מבחינת החשיפה של המוסדיים למט"ח, במהלך הרביע הראשון של השנה ובהמשך למגמה מתחילת שנת 2022, המשקיעים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-5.1 מיליארד דולר; רכישות של כ-4.1 מיליארד דולר בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח (בעיקר אג"ח בחו"ל, פיקדונות ועו"ש בארץ נקובים במט"ח וחוזים עתידיים ואופציות) ורכישות מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כמיליארד דולר; כלומר צמצום העסקאות העתידיות למכירת מט"ח.

ברביע זה חלה עלייה בשיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי ש"ח/מט"ח) של המשקיעים המוסדיים בכ-2.3 נקודות האחוז לרמה של כ-18.8%. זאת כתוצאה מעלייה ביתרת החשיפה למט"ח אחרי גידור לעומת ירידה בסך נכסי ההשקעה במונחים דולריים.

כלכלני בית ההשקעות הראל מנסים לחזות את הכיוון שבנק ישראל יבחר בהחלטת הריבית הקרובה ב-10 ביולי. בסקירה שפרסמו, אומרים כלכלני בית ההשקעות, בראשות האסטרטג הראשי עפר קליין, כי המפתח נמצא בשער החליפין שקל-דולר. לדבריהם, למרות עליית הריבית המתמשכת שוק העבודה עדיין מצביע על עוצמה – כאשר שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (25 עד 64) עלה ל-3.3% במאי, שזו עדיין רמה מאוד נמוכה, והצריכה הפרטית יציבה.

אמנם אנחנו כבר בסוף הרבעון השני אך נתוני הצמיחה מתפרסמים בפיגור והצמיחה בישראל ברבעון הראשון עודכנה כלפי מעלה ל-3.1% בשיעור שנתי (0.8% בשיעור רבעוני), בעיקר בשל עדכון כלפי מעלה של נתוני יצוא הסחורות. כך בהשוואה בינלאומית הצמיחה בישראל ברבעון הראשון מהירה יותר ממרבית המדינות בשווקים המפותחים.

לאור כל זאת, להערכת כלכלני הראל כל עוד שער החליפין יציב, בנק ישראל ימתין ולא יעלה את הריבית ביולי. עם זאת, התפתחויות לא צפויות שיתרחשו בשבועיים שעד ההחלטה עשויות להשפיע על שער החליפין, ומכאן גם על החלטת בנק ישראל.

נדל"ן: שיא במספר הדירות בבנייה, ירידה בהתחלות הבנייה

בסקירתם מתייחסים כלכלני הראל גם לשוק הנדל"ן המקומי. לדבריהם, מספר התחלות הבנייה בישראל ממשיך לרדת זה הרבעון השלישי ברציפות, עם ירידה של כ-5% ברבעון הראשון של  2023  (על פי נתונים מנוכים עונתיות). ההאטה היא בעיקר כתוצאה מהריבית הגבוהה שתישאר עוד זמן ממושך ולכן צופים בהראל שמגמה זו תימשך גם ברבעונים הבאים. הם מציינים כי למרות הירידה, ב-4 הרבעונים האחרונים עדיין מדובר במספרים גבוהים מאוד: החלה בנייה של כ-62.5 אלף דירות וניתנו היתרי בנייה לכ-75 אלף דירות. במקביל, מספר הדירות שבבנייה פעילה ממשיך לשבור שיאים ועומד על כ-170 אלף. משמעות הדבר שלפחות בשנתיים הקרובות היצע הדירות המוכנות ימשיך לגדול במהירות.

במבט קדימה מעריכים בהראל כי המחירים הגבוהים לצד תהליך העלאת הריבית וההאטה בצמיחה ימשיכו למתן בטווח הקצר את הביקושים לנדל"ן, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בשפל של כעשור במספר המשכנתאות שנתנו ב-5 החודשים הראשונים של השנה (ללא מחזורים). מנגד, ההיקף הגדול של העלייה לארץ מרוסיה ואוקראינה יכול למתן את הירידה בביקושים. מבחינת הסיכונים לענף נמשכת העלייה בסך ההלוואות בפיגור של 3 חודשים ומעלה (מגמה שתתעצם בחודשים הקרובים) אך עדיין מדובר ברמה נמוכה משמעותית בהשוואה לשנים האחרונות.

סדרת העלאות ריביות מפתיעות בעולם

באשר לתמונת המצב בעולם אומרים בהראל כי האינפלציה במרבית העולם עדיין גבוהה, אך היא בנסיגה בחודשים האחרונים. לא כך המצב בבריטניה שם האינפלציה הפתיעה לרעה כאשר אינפלציית הליבה (ללא מוצרי המזון והאנרגיה) המשיכה לעלות ל-7.1% (שיא של יותר מ-40 שנה) כאשר נרשמה עלייה רוחבית ברוב הסעיפים במדד בדגש על טיסות, נופש, ביגוד, ריהוט, רכבים ושכירות. העלייה באינפלציית הליבה לצד ההאצה בשכר הובילו את הבנק המרכזי בבריטניה להעלות את הריבית בחצי נקודת אחוז ל-5% (יותר מההערכות המוקדמות לעלייה של 0.25%). זו הרמה הגבוהה ביותר מאז 2008 לאחר שב-3 ההחלטות הקודמות הבנק העלה את הריבית ברבע נקודת אחוז בלבד. בשורה התחתונה מעריכים בהראל כי תהליך עליית הריבית בבריטניה עוד רחוק מסיום, דבר שתומך בתשואות אג"ח גבוהות יותר שימשיכו להכביד על הכלכלה בהמשך השנה בדגש גם על שוק הנדל"ן.

גם הבנק המרכזי בנורבגיה העלה את הריבית בחצי נקודת אחוז ל-3.75%, לאחר 4 העלאות רצופות של 0.25 נקודת אחוז. האינפלציה הגבוהה (6.7%) שממשיכה להפתיע כלפי מעלה תרמה להחלטה. גם במקרה זה צופים בהראל עליית ריבית נוספת ואולי אף של 0.5% בחודש הקרוב.

גם הבנק המרכזי בטורקיה העלה השבוע את הריבית בשיעור חריג – של 6.5 נקודת אחוז ל-15%!, זאת לאור האינפלציה החריגה והפיחות הלא פוסק במטבע המקומי. המהלך מהווה שינוי מדיניות חד של הבנק המרכזי לאחר מינוי הנגידה החדשה. למרות זאת, הלירה הטורקית נחלשה – כנראה שאמינות לא מחזירים במכה אחת.

הריבית גבוהה, המחירים עולים, אבל נכון לעכשיו המשק מצליח להמשיך לצמוח.

על פי נתונים שפרסם בנק ישראל, המדד המשולב לחודש מאי עלה בשיעור של 0.25%. לדברי בנק ישראל, מדובר על קצב גבוה יחסית לנתוני החצי שנה האחרונה אך מעט נמוך ממגמת הטווח הארוך.

המדד המשולב הושפע לטובה מעליית מדד הפדיון במסחר הקמעונאי (אפריל), יבוא התשומות לייצור (מאי), יצוא הסחורות (מאי), עליית ייצור החשמל (מאי) והרכישות בכרטיסי אשראי (מאי). לעומת אלה, מדד הפדיון בשירותים (אפריל), יבוא מוצרי הצריכה (מאי), יצוא השירותים (מרץ), משרות השכיר (מרץ) והתחלות הבנייה (מרץ) ירדו והשפיעו שלילית על המדד.

העלאות הריבית והמחירים הגבוהים אמורים להשפיע לשלילה על הצמיחה, שכן לציבור יש פחות משאבים להפנות לצריכה שתניע את המשק, אך נראה כי השפעתם הדרגתית ועדיין לא באה לביטוי במלואה.

לוח 1: עדכונים לאחור במדד המשולב

המדד המשולב לבחינת מצב המשק הוא אינדיקטור לכיוון התפתחותה של הפעילות הריאלית במנשק בזמן אמת, והוא מחושב על סמך 10 אינדיקטורים שונים: מדד הייצור התעשייתי, מדדי הפדיון בשירותים ובמסחר, היבוא של מוצרי צריכה, היבוא של תשומות לייצור, יצוא הסחורות, יצוא השירותים, מספר משרות השכיר במגזר הפרטי, שיעור המשרות הפנויות ומספר התחלות הבנייה. המדד מחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל אחת לחודש, בסמוך ליום שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת את מדד הייצור התעשייתי.

אחרי שנים של דיונים בנושא, ביטוחי המנהלים מסיימים למעשה את דרכם. זאת לאחר שוועדת הכספים של הכנסת אישרה פה אחד את התקנות להגבלת ההפקדה למוצר החיסכון לטווח ארוך הזה.

במסגרת האישור שנתנה הוועדה נקבע כי בנוגע למצטרפים חדשים, תוגבל ההפקדה למוצר לחלק השכר שמעל פעמיים השכר הממוצע במשק, כך שהחלק שעד לפעמיים השכר הממוצע במשק יופקד לקופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח. בהינתן שהשכר הממוצע במשק נכון ל-2022 עומד על כ-12 אלף שקל, מדובר למעשה בשכר של לפחות 24 אלף שקל לעובדים חדשים, ובעצם אין רבים כאלה. השינוי ייכנס לתוקף ב-1 בספטמבר.

במשרד האוצר הציגו במהלך הדיונים כי ביטוחי המנהלים מסבים נזק לציבור החוסכים במסגרתם, וכי בעבר היו לביטוח המנהלים יתרונות מסוימים, דוגמת מקדם מובטח, לקביעת הקצבה החודשית, במקרה של עלייה בתוחלת החיים, וכן תשואה מובטחת, וכי אלה כבר אינם בתוקף, כך שסכום החיסכון בביטוח המנהלים נמוך בעשרות אחוזים לעומת קרנות הפנסיה.

במסגרת הדיונים הציגו באוצר סימולציה לפיה חיסכון במסגרת קרן פנסיה חדשה יצבור סכום הגדול ב-58% מחסכון במסגרת ביטוח מנהלים, וכי במסגרת ביטוח מנהלים מקדם המרה גבוה יותר, דמי ניהול גבוהים יותר, ועלות גבוהה משמעות לכיסויים ביטוחים.

הקרנות וחברות הביטוח שמוכרות את המוצר לא ויתרו ללא מאבק, וטענו בדיון כי הסימולציה אינה נכונה או אינה מייצגת את המוצר הנמכר כיום, וכי במקרים רבים יהיו לקוחות ביטוח מנהלים שישלמו דמי ניהול המקבילים לדמי ניהול בקופות ברירת מחדל, כאשר נעשה שינוי משמעותי בתעריפים אלה.

עוד טענו נציגי הגופים כי אמנם קרן פנסיה מתאימה יותר למרבית הציבור, ולכן הם מפנים 90% מהציבור לאפיקים אלה, אך בביטוח המנהלים יתרונות רבים שיכולים להוות מענה לחלק מהאוכלוסייה והשלמה לקופות הפנסיה, וכי הדגש בהם הינו התאמה של המסלול למצבו האישי של החוסך, במיוחד לגבי מקרים של תביעות נכות או שיירים. כן טענו כי החוסך זכאי לביטוח בריאות שלם יותר, במקרים של אובדן כושר עבודה הוא אינו זקוק לתקופת הכשרה של 5 שנים, וכי במידה וחוסך ירצה להוריש את כל כספו במקרה של מוות, לדוגמא במקרה של נישואים שניים, ושהכסף ילך לילדיו, הדבר אפשרי.

עוד נטען מצד הקרנות, כי דווקא התקנות יגרמו לאזרח לשלם יותר, כאשר במידה וירכוש את מלוא הפוליסה מביטוח המנהלים הוא יזכה לדמי ניהול נמוכים משמעותית, וכי במצב המוצע הוא ישלם גם תעריף גבוה על החלק הנוסף בגין ביטוח המנהלים וגם את החלק לקרן ברירת המחדל. לצד כך ציינו חלק מהקרנות כי התקנות צפויות לחסל את ביטוח המנהלים. כך טענו כי יש להותיר לאזרחים את זכות הבחירה.

ברשות שוק ההון דחו את טענות החברות, וציינו כי במהלך השנים פעלו לשפר את מוצר ביטוח המנהלים דרך פעילות להורדת דמי הניהול, אך ציינו כי עיקר הפער בחסכון נובע מכיסויים ביטוחים גבוהים מאוד וממקדם המרה גבוה יותר. כן ציינו ברשות כי אם היום תהייה התארכות בתוחלת החיים, גם מקדם ביטוחי החיים ישתנה בדומה למקדם קרנות הפנסיה, וכי יתרונות של הבטחת מקדם והבטחת תשואה היו נכונים עד שנים מסוימות, ולכן התיקון גם לא מוחל לאחור, שעה שיש לקוחות ותיקים עם תנאים מיטביים שאינם מוצעים עוד. כך קראו ברשות לאשר את החקיקה כלשונה.

במהלך הדיונים עלתה הצעת פשרה כי השינוי יעמוד על הגבלת ההפקדה לחלק השכר שמעל פעם וחצי השכר הממוצע במשק. עוד עלתה הצעה לקבוע כי ההגבלה תהייה על פעמיים השכר במשק, אך במקרה כזה יחול המוצר על ההפקדה מהשקל הראשון. אלה לא התקבלו לבסוף.

במהלך הדיונים תהו יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, ומספר מחבריה, מדוע במשרד האוצר לא מחליטים על ביטול ביטוח המנהלים אם מדובר במוצר כה נחות.

בתשובה ציינו במשרד האוצר כי מה שהניע אותם לקבוע את גבול הפעמיים השכר הממוצע, הינה העובדה שהמדינה מעניקה הטבה לפיה 30% מההקצבה לקרנות הפנסיה של החוסך מוגנת בתשואה של 5.15% על ידי המדינה עד לגובה של פעמיים השכר הממוצע במשק, וכי הטבה זו אינה חלה על ביטוחי מנהלים, ובמידה וחוסך יהיה מעוניין לבטח את עצמו מעל סכום זה בביטוח מנהלים, נוכח כך שהטבה זו אינה חלה מעל סכום זה, ההפרשים בין המוצרים יהיו סבירים יותר, וכי לצד כך, החוסך כבר יהיה זכאי לפנסיה ראויה על הסכום של עד פעמיים השכר הממוצע במשק.

מחירי השכירות בישראל עומדים להתמתן בשנתיים הקרובות. זאת לאור העובדה כי בפרק הזמן הזה עומדות להשתחרר לשוק דירות חדשות רבות. כך סבורים כלכלני ביטת ההשקעות מיטב, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי. לדבריהם, רוב הדירות האלה כבר נמכרו, כך שלא ישפיעו על מחירי הדירות לרכישה, אבל כן יגדילו את היצע הדירות להשכרה.

עוד סבורים כלכלני מיטב כי הצמיחה במשק תושפע מעליית הריבית בעוצמה גדולה יותר מאשר מדינות אחרות. לדבריהם, החוב למשקי הבית בישראל גדל בשליש מאז 2019, וזהו הקצב הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות. השילוב בין הגידול המהיר בחוב ערב עלייה חדה בריבית,עם משקל גבוה יחסית של החוב בריבית משתנה, הופכים את ישראל לרגישה במיוחד לעליית הריבית.

באשר לעולם, סבורים במיטב כי מספר גבוה של בנקים מרכזיים במערב מספקים הפתעות "נציות" בעקבות אינפלציה דביקה. באופן לא שגרתי, בעיית האינפלציה במדינות המפותחות חמורה יותר מאשר במדינות המתפתחות, ולראשונה מזה שנים רבות האינפלציה במפותחות דומה לזו שבמתפתחות. מנגד, הריבית במדינות המפותחות נמוכהמהריבית במדינות המתפתחות. לדברי כלכלני מיטב, בזכות ההשתלטות המוצלחת יותר על האינפלציה, חלק מהמדינות המתפתחות צפויות כבר בחודשים הקרובים לשנות מדיניות לכיוון של הורדות ריבית. השווקים מגלמים הורדת ריבית קרובה בעיקר במדינות דרום אמריקה ומזרח אירופה.

כולנו שמענו על הגירושין המתוקשרים והיקרים ביותר בעולם בין אחד האנשים העשירים בעולם, ג'ף בזוס, לבין אשתו מקנזי בזוס, שהרוויחה מהגירושין מניות בשווי שנאמד באותה עת בסך של 38.3 מיליארד דולר.  

אמנם ההון של אזרחי ישראל לא מרקיע שחקים כמו ההון של אזרחי מדינת האפשרויות הבלתי מוגבלות, אך גם בארץ מסתובבות נשים שנשואות לבעלים עשירים. אספנו עבורכם 5 נשים שהרוויחו מיליונים מהגירושין. 

האישה שקיבלה 4,000,000 ₪ מהחברה שבבעלות בן הזוג 

אישה ניהלה מערכת יחסים זוגית עם גבר שהחזיק בבעלותו חברה. חלפו השנים ובני הזוג ביקשו להתגרש. האישה טענה שהיא זכאית למחצית משווי החברה שבבעלות הגבר, שנאמדה בסך של 8,093,855 ₪. בית המשפט לענייני משפחה בנצרת קיבל את טענתה.  

הגבר לא היה מוכן לשלם לאישה את הסכום האמור, פנה לבית המשפט המחוזי והציע להעביר לאישה מחצית המניות שבחברה. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתו. אך האישה לא השלימה עם פסק הדין ודרשה שהגבר ישלם לה את שווי המניות שיגבו באמצעות הוצאה לפועל.  

בית המשפט העליון קבע כי עסק משפחתי לא יכול להתנהל בשעת מריבה אישית גדולה בין בעליו. הענקת מניות לבן הזוג לשעבר של בעלי החברה עלולה מצד אחד להביא לשיבוש חמור והרסני של החברה, ומהצד השני עלולה לשמש פיתוי להקטנה מלאכותית של זכויות בן הזוג בחברה. לפיכך פסק בית המשפט העליון כי הגבר חייב לשלם לה את שווי המניות בסך 4,046,927 ₪ ושהחיוב הכספי יבוצע באמצעות הוצאה לפועל (הליך 1681-04). 

האישה שקיבלה שווי מחצית המניות בחברה שבשליטת הבעל 

אישה, אחות במקצועה, נישאה לקבלן ואיש עסקים. במהלך הנישואין הבעל קיבל מינוי משפטי מלא על חברה שייסד בעצמו – חברה הבנויה בעיקר על עבודתו, לפיכך המניות בחברה חולקו כך שלבעל היו 90 מניות ואילו לאישה 10 מניות בלבד. כשהנישואין הגיעו לסיומם, האישה ביקשה לקבל את מחצית שווי מניות החברה המוערכת בסך של 2,146,000 ₪. 

בית המשפט קבע שיש להעביר לאישה את שווי מחצית מניות החברה שבשליטת הבעל בסך 799,418 ₪, זאת בנוסף לבית שיעבור על שם האישה, ולחלוקת כלל הכספים ביניהם על פי הסכם גירושין שערכו בני הזוג (הליך 17661-04). 

האישה שקיבלה 1,875,000 ₪ עבור הבית שבבעלות הבעל  

גבר רכש בית ורשם אותו על שמו. לאחר שנתיים מיום הקנייה, סילק הגבר את כל המשכנתא שנטל לצורך רכישת הדירה. חלף הזמן והגבר הכיר את אשתו והקשר ביניהם החל להרקם ולהתהדק. כשבע שנים לאחר רכישת הדירה שבבעלות הגבר, בני הזוג נישאו.  

לאחר 16 שנות נישואין בני הזוג התגרשו והבית שבבעלות הבעל נמכר בסך של 3,750,000 ₪. הבעל טען שהבית רשום על שמו בלבד ולאישה אין כל זכות בו.  

בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הבהיר שעל אף שהבית נרכש בטרם לנישואין ונרשם על שם הבעל בלבד, חוק יחסי ממון קובע ששותפות יכולה להיווצר מכוח הסכמה לשיתוף בהתנהגות וכוונת השיתוף.   

השופט קבע שבני הזוג גרו בבית שבבעלות הבעל במשך 16 שנה, גידלו בו את בנם המשותף, נטלו משכנתאות על הזכויות בבית לצורך מימון עסקאות נדל"ן ואף ערכו בו שיפוץ מקיף ונרחב מכספים משותפים. לפיכך קבע השופט כי הבית משותף לשני בני הזוג. 

לבסוף פסק בית המשפט שעל הבעל לשלם לאישה מחצית ממחיר מכירת הדירה לאחר הפחתת ההוצאות והניכויים. ואם לא די בכך, השופט חייב את הבעל להעביר לאישה סך של 90,000 ₪ דמי שימוש ראויים, בגין השימוש של הבעל בבית, בתקופה בה נמנע מהאישה לעשות בו שימוש (הליך 9210-01-17). 

האישה שקיבלה מחצית מירושת הבעל  

בעל ירש מאביו המנוח סך של 1,787,003 ₪ והפקיד את כספי הירושה בחשבון בנק. מספר ימים לאחר שהבעל פתח את חשבון הבנק האישה צורפה כבעלים בחשבון. חלפו הימים, עברו השנים והצדדים ביקשו להתגרש. הבעל טען כי לאישה אין זכויות בכספי הירושה, בהתאם לחוק יחסי ממון הקובע שכספי ירושה לא יחולקו בין בני הזוג. 

בית המשפט דחה את טענת הבעל וקבע כי החשבון אליו הופקדו הכספים היה חשבון משותף של בני הזוג, בו הם השתמשו לצורך מימון חופשות משפחתיות ואליו הם הפקידו כספים משותפים ממכירת ביתם המשותף.  

לבסוף פסק בית המשפט כי התנהלות הבעל מלמדת שהוא התכוון לשתף את אשתו בירושה, ועל כן עליו להעביר לה את מחצית הכספים שהגיעו מהירושה של אביו המנוח (הליך 71630-05-19). 

האישה שקיבלה מזונות אישה בסך 900,000 ₪ בשנה 

כל גבר שנישא כדת משה וישראל מתחייב לשאת בסך מזונות אשתו כל עוד הוא נשוי לה, כשהכלל הוא שהמזונות ישולמו לאישה לפי עושרו של האיש ועד לגירושין.  

במקרה בו בעל עשיר במיוחד השתכר בסכום אסטרונומי של כ- 560,000 ₪ בחודש, קבע בית הדין הרבני שהאישה זכאית למזונות אישה בהתאם לתקציב המשפחתי בתקופה בה התגורר הבעל בבית, בסך של 75,000 ₪ בחודש, סכום המסתכם בסך כולל של 900,000 ₪ בשנה. וזה עוד לפני חישוב מזונות הילדים וחלוקת הרכוש וההון הרב של הצדדים (הליך 1372937-6). 

גירושין הם הליך יקר 

בשורה התחתונה, סוף מעשה במחשבה תחילה. בהעדר הסכם ממון שנערך בין בני הזוג, גירושין הופכים להיות הליך יקר שעלול לפגוע בהון שלכם, ולעבור לידי בן הזוג לשעבר. כך זכו 5 נשים להרוויח מיליונים מהגירושין.