רשות ניירות ערך יוצאת בהצעה שנועדה להגביר את השקיפות ואת הנגישות של הקרנות הכספיות לכלל הציבור. בהיותה האחראית על תחום, פרסמה הרשות להתייחסות הציבור הצעה לתיקוני חקיקה בקרנות הכספיות כדי לאפשר לצרכנים למקסם את תנאי השוק ולקבל תמורה גבוהה יותר בעבור השקעותיהם וחסכונותיהם.

על פי ההצעה, הרשות מקדמת קרנות כספיות חדשות, שמאפשרות שקיפות ביחס לתשואה הצפויה, ומרחיבה את ערוצי ההפצה שלהן על מנת להנגיש אותן לכלל הציבור, ללא הבחנה באשר לגובה ההשקעה.

לדברי הרשות, מבדיקה של הנתונים הרלוונטיים בארץ ובעולם עולה כי על אף תנאי הריבית אשר היו צפויים לכאורה לאפשר לציבור למקסם את תנאי השוק ולקבל תמורה גבוהה יותר בעבור השקעותיו וחסכונותיו, באמצעות ערוצי ההשקעה מגוונים, ניכר כי הציבור אינו נהנה מכך באופן מלא. זאת בפרט, כאשר בוחנים את החזקות הציבור בישראל במוצרי שוק הכסף המוגדר בעולם כשוק של מוצרים נזילים קצרי טווח, עד שנה, בעלי סיכון אשראי נמוך אשר משרתים, בשל מאפיינים אלו, את היציבות המוניטרית. עוד עולה כי על אף שהערך של כספי הציבור נשחק נוכח האינפלציה, מרבית הלקוחות בוחרים להשאיר את כספיהם באפיקי ההשקעה המוכרים והנגישים להם ואינם ממצים את תנאי השוק על ידי בחירת מוצרי ההשקעה והחיסכון האופטימאליים בעבורם מתוך שוק הכסף. מצב זה בו שוק הכסף, ובפרט המוצרים הנגישים לציבור כדוגמת פיקדונות לטווח של עד שנה, קרנות כספיות ומק"מים (מלווה קצר מועד), אינו נהנה מתחרות מספקת ומעומק מוצרים מספק, פוגע ביכולתו של הציבור למקסם את תנאיו ולבחור את מוצרי ההשקעה המתאימים ביותר בעבורו בכל נקודת זמן ובכל צומת החלטה.

הרשות מצאה כי קיים ארביטרז' רגולטורי בתיווך מוצרי שוק הכסף המקשה על הציבור בבחירת המוצר המתאים ביותר עבורו ולכן קיימת חשיבות בהנגשת כל מוצרי שוק הכסף באופן שווה על מנת שהמשקיע יוכל למצות את הברירות העומדות בפניו.

ברשות בחנו מספר חלופות של מנגנונים המוכרים בעולם לפיתוח שוק הכסף. בשלב זה הוחלט להתמקד בפיתוח קרנות כספיות חדשות, שהרעיון העומד בבסיסן הוא שילוב של ודאות ושקיפות המאפיינות את הפיקדון, והרחבה של ערוצי ההפצה שלהן, על פי המאפיינים הבאים:

• תקופת ההשקעה בקרן – השקעה לתקופה מוגדרת מראש
• סוג נכסי ההשקעה – השקעה בנכסים סולידיים בלבד בעלי דירוג אשראי גבוה והתאמת מגבלות ההשקעה לתקופת ההשקעה המוגדרת
• תשואה צפויה – הצגת תשואה צפויה לתקופת ההשקעה המוגדרת
• הרחבת חובת ייעוץ ללא רישיון – הסרת חובת ייעוץ השקעות ברישיון לגורמים מסוימים שיוגדרו אשר נמצאים בפיקוח הרשות במישרין או בעקיפין ובאופן זה הרחבת הנגישות של הציבור לקרנות הכספיות בטווח פדיון של עד שנה. הסרת חובת ייעוץ ברישיון תתאפשר אודות למאפיינים הברורים של קרנות כספיות אלו בתחום שוק הכסף אשר הלכה למעשה משקפים ללקוח בירור צרכים מובנה.
• תגמול – הסדרת מודל תגמול למתווכי השקעות

רשות ני"ע סבורה כי פיתוח קרנות כספיות אלו לצד הקרנות הכספיות הקיימות שהן בעלות נזילות יומית, יספקו למשקיע מוצר השקעה אטרקטיבי, שקוף ופשוט. הקרנות הכספיות שיפותחו יוכלו לנהל השקעות סולידיות לתקופה קבועה וקצובה ובהתאם להציג למשקיע תשואה צפויה לתקופת הקרן, בדומה לפיקדון אשר מציג ריבית. יתרון נוסף לקרן הכספית החדשה הוא שהמוצר מספק למשקיע תנאים אחידים ושוויוניים, מבלי שהוא נדרש להתמקח בהתבסס על כוחו הצרכני ובכך מוצר זה מעניק נגישות רבה לכלל משקי הבית.

השינוי המוצע יאפשר לגופים חדשים להיכנס לתחום תיווך ההשקעות בתחום שוק הכסף ובכך אפשרויות ההנגשה אל הציבור הרחב יגדלו גם כן, לרבות ללקוחות שאינם מקבלים שירות ייעוץ בבנקים.

להלן עיקרי ההבדלים הצפויים  

כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות עפר קליין מעריכים כי מדד המחירים לצרכן לחודש מאי יעלה ב-0.5% בהובלת עלייה (עונתית) במחירי ההלבשה לצד עלייה במחירי המזון. לדבריהם, ההתחזקות המתמדת של השקל – יותר מ-4% מול הדולר והאירו בימים האחרונים, גורמת להם לעדכן מטה את ציפיות האינפלציה, כך שלהערכתם היא תעמוד על 2.8% ב-12 החודשים האחרונים.

בהראל מתייחסים גם להעלאות ריבית של בנקים מרכזיים ברחבי העולם, שצפויות השבוע, ובראשן של הפד. להערכת כלכלני הראל, הבנק המרכזי האמריקאי יעשה לראשונה הפסקה ולא יעלה את הריבית, לאחר 10 העלאות רצופות. זאת במטרה לבחון כיצד העלאות האחרונות מחלחלות לכלכלה ולאור הירידה החדה באינפלציה בחודשים האחרונים. הפוקוס יהיה על נאום הנגיד פאואל והתחזיות המעודכנות. בהראל מצפים שהנגיד יאותת שעצירה לא אומרת שהוא הולך להוריד את הריבית בקרוב, ושימשיך להדגיש שהמשך תהליך העלאת הריבית תלוי בנתונים שיתפרסמו. במקביל, הבנק יפרסם את תחזיותיו המעודכנות ובהראל מצפים לעדכון כלפי מעלה של תחזית הצמיחה, האינפלציה ואולי אף הריבית, במיוחד כשהתחזיות הקודמות פורסמו קצת אחרי פשיטת הרגל של בנק SVB.

ביום חמישי, הפוקוס בשוק יעבור לאירופה שם צפוי הבנק המרכזי בגוש האירו להעלות את הריבית פעם נוספת ברבע נקודת אחוז ולהדגיש שהתהליך עדיין לא הסתיים. גם באירופה הפוקוס יהיה גם על התחזיות המעודכנות, ובמידה ותחזית האינפלציה תעודכן כלפי מעלה, הדבר יהווה איתות לכך שעליית הריבית תימשך גם בחודשים הבאים (למרות צמיחה שלילית בשני הרבעונים הקודמים).

בשישי בבוקר הבנק המרכזי ביפן צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי. אך זו רק שאלה של עיתוי מתי הבנק ימתן את מדיניות השמירה על העקום שלו לאור אינפלציית הליבה הגבוהה (מעל 4%) והפערים בין מדיניותו לשאר הבנקים המרכזיים הגדולים, שעוד התרחבה בחודש האחרון עם התפוגגות הציפיות להפחתת ריבית השנה בארה"ב ובאירופה.

ולבסוף, הבנק המרכזי בסין יפרסם את החלטתו ביום שני הבא. פה מצפים בהראל דווקא להקלה מוניטרית, אם בהורדת ריבית או ביחס הרזרבה (או אולי רעיון אחר). זאת לאור המשך הירידה באינפלציה שעמדה על 0.2% בלבד באפריל (0% ללא מזון), לצד המשך ירידת המחירים ליצרן. עדות לכך "שהפתיחה מחדש" של סין לא חזקה כפי שציפו לצד החולשה הגלובלית בביקושים למוצרים (וליצוא מסין).

בנק לאומי הודיע על מהלך פורץ דרך מבחינתו לטובת הלקוחות בתקופה של ריבית גבוהה, אלא שבדיקה השוואתית מעלה כי הבשורה הרבה יותר צנועה.

הבנק הכריז על מהלך צרכני ייחודי, שלפיו לקוחות פרטיים בעלי חשבון עו"ש בלאומי ייהנו מריבית שנתית בשיעור של 1% על יתרת הזכות בחשבון. לדברי הבנק, מדובר על הטבה משמעותית שאינה קיימת באף בנק אחר בישראל. על פי ההודעה, הריבית תשולם על יתרה בעו"ש של עד 10,000 שקל ללקוחות מעבירי משכורת עם משכנתא בלאומי, או ללקוחות מעבירי משכורת עם מחזור עסקאות חודשי של לפחות 3,000 שקל בכרטיס אשראי של לאומי או ללקוחות מעבירי משכורת עם תיק ניירות ערך בלאומי. ההטבה תקפה גם למקבלי פנסיות, ותיכנס לתוקף החל מ-1 ביולי.

כאמור, מדסובר אומנם במהלך ייחודי בכך שהוא מופעל על חשבון העו"ש של הלקוחות, אבל בשורה התחתונה ריבית של 1% היא נמוכה בהרבה לעומת ריביות שאפשר לקבל על ניתוב הכסף לאפיקים אחרים. למשל, אפילו בפיקדונות לשנה שלאומי עצמו מציע, וגם בנקים אחרים, הם משלמים ריבית גבוהה בהרבה מ-1% (פיקדונות שקליים – איפה תקבלו את הריבית הגבוהה ביותר בהפקדה של עד מיליון שקל?). אפיקים סולידיים נוספים שהם אטרקטיביים יותר הם קרנות נאמנות כספיות, אג"ח ממשלתיות ומק"מים.

לדברי מנכ"ל לאומי, חנן פרידמן: "אנחנו גאים להיות הבנק הראשון בישראל שמאפשר ללקוחותיו ליהנות מריבית אפקטיבית על כסף ששוכב בעו"ש, בייחוד בתקופה מאתגרת זו. לצד זאת, אנו ממשיכים לקרוא ולעודד את לקוחותינו להפקיד כספים נזילים לטובת פיקדונות נושאי ריבית גבוהה, הן לטווח קצר והן לטווח ארוך – בהתאם למצבם הפיננסי ולצורכיהם. אנו מתחייבים להמשיך להוביל את המערכת הבנקאית בישראל תוך יישום עקבי של האסטרטגיה שלנו להיות הבנק הכי נוח, הכי משתלם והכי יוזם למען לקוחותיו".

לדברי הבנק, המהלך החדש, הרלוונטי לתקופה שבה סביבת הריבית גבוהה, מצטרף לשורת מהלכים צרכניים נוספים שאותם יזם לאומי בשנה החולפת, אשר נועדו להקל על לקוחותיו בתקופה זו. בין השאר:

• פנייה פרו-אקטיבית ללקוחות לעידוד הפקדות כספים נזילים לטובת פיקדונות נושאי ריבית: לאומי מעניק את הריביות הגבוהות ביותר מבין הבנקים הגדולים בגין פיקדונות בריבית קבועה וריבית משתנה, לתקופות של יום, חודש, שבוע ושנה בהפקדה בדיגיטל.
• הקלות לנוטלי הלוואות ומשכנתאות: הקפאה מלאה או חלקית של הלוואה קיימת (קרן ו/או ריבית) לצורך הקטנת גובה ההחזר החודשי.
• הטבה לתקופת החגים: לקוחות הבנק, מחזיקי כרטיס אשראי בנקאי, נהנו מדחייה של חודש בחיוב של הכרטיס, בסכום של עד 5,000 שקל, וזאת ללא תשלום ריבית.

חודש אפריל 2023 בשוק הנדל"ן הוא "עוד מאותו דבר" שניכר בשוק הזה כבר חודשים רבים על רקע העלאות הריבית במשק. 4,001 עסקאות נדל"ן נרשמו באפריל, אחת הרמות הנמוכות ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. כך על פי נתונים של אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר. לעומת החודש המקביל ב-2022 מדובר על ירידה חדה של 55%. בניכוי העסקאות במסגרת תוכנית "מחיר למשתכן" הסתכם מספר העסקאות ב-3,562, ירידה של 56% לעומת אפריל 2022.

כאמור, מדובר על מגמה שהחלה כבר ב-2022, אך ניכר כי ארבעת החודשים הראשונים של 2023 מצביעים על החרפה שלה. בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה החדה במספר העסקאות יד שנייה לעומת אפריל 2022 הקיפה את כל האזורים, כאשר מדובר בירידה שבין 47% באזור נצרת לירידה של 63% באזורי המרכז וחדרה. אזור תל אביב, שרשם ירידה של 59% במספר עסקאות יד שנייה, בולט ברמה נמוכה במיוחד של עסקאות בהשוואה היסטורית – 169 עסקאות בלבד.

מכירות הקבלנים באפריל הסתכמו ב-1,488 דירות, ירידה של 53% לעומת אפריל אשתקד. בפילוח גיאוגרפי נמצא כי בכל האזורים נרשמו ירידות חדות במכירות אלו, לרבות באזור באר שבע שבלט בגידול משמעותי במכירות בפברואר-מרץ על רקע מבצעי מכירות של קבלנים. באופן כללי כאשר מנתחים את מכירות הקבלנים בשוק החופשי, תוך פילוח בין אזורי הביקוש במרכז הארץ (אזורי המרכז, ת"א, ירושלים, נתניה ורחובות) לאזורי הפריפריה (ב"ש, חיפה, חדרה, נצרת וטבריה), נמצא כי לאחר שבשלושת החודשים הראשונים של 2023 היו שיעורי הירידה במכירות אלו באזורי הביקוש חדים משמעותית מאשר באזורי הפריפריה, בחודש אפריל הצטמצמו משמעותית הפערים בשיעורי הירידה ביניהם. לא רק זאת, אלא שבעוד שבאזורי הביקוש במרכז "התייצב" שיעור הירידה על 56% בחודשים מרץ-אפריל (כל חודש לעומת המקביל לו אשתקד), הרי שבפריפריה נרשמה האצה משמעותית בשיעור הירידה בחודש אפריל, שהגיע קרוב לירידה של 50%.

רכישות המשקיעים באפריל הסתכמו ב-564 דירות, ירידה של 60% לעומת אפריל 2022, כאשר בארבעת החודשים הראשונים של 2023 הולכים ומתעצמים שיעורי הירידה בפלח זה.

רכישות הזוגות הצעירים, כלומר דירות יד ראשונה, הסתכמו באפריל ב-2,225 דירות, ירידה של 51% לעומת אשתקד, ושיעור הירידה החד ביותר בחמשת החודשים האחרונים.

רכישת "משפרי הדיור", שרבים מהם הפכו למצמצמי דיור  – כלומר רוכשים דירה זולה מזו שמכרו, הסתכמו ב-1,212 דירות, ירידה חדה של 60% לעומת אפריל אשתקד והרמה הנמוכה ביותר בפלח זה בעשור האחרון, למעט אפריל 2020.

מספר חודשי המדף של הדירות הנמכרות על ידי משפרי הדיור עמד באפריל על 39 חודשים, פרק זמן הארוך ב-180 יום לעומת אפריל אשתקד.

מדד המחירים לצרכן לחודש מאי יעלה ב-0.5% בעקבות כניסתם של מוצרי רשת הסופרים הצרפתית קארפור שייכנסו למדידה וימתנו את מחירי המזון. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ.

עוד מעריכים בלידר כי הסיכויים להעלאה נוספת של הריבית על ידי בנק ישראל פחתו מאוד על רקע הייסוף החדש שנרשם בימים האחרונים בשקל. לדבריהם, השקל יוסף בשבוע האחרון בכ-5%, מה שצפוי למתן את האינפלציה וייתר את הצורך בהעלאת ריבית נוספת. להערכתם, הריבית תיוותר על 4.75% עד תחילת 2024, ואז תתחיל מגמה של ירידה הדרגתית. בלידר אף עדכנו את תחזית האינפלציה שלהם לשנה קדימה ל-2.7% לעומת התחזית הקודמת שעמדה על 3.3%.

עוד צופים כלכלני לידר כי הגירעון התקציבי יעמוד על קרוב ל-2% תוצר ב-2023. לדבריהם, העודף התקציבי מתחילת השנה (עד מאי) הסתכם ב-13 מיליארד שקל והגירעון ב-12 החודשים האחרונים עלה ל-0.6% תוצר מ-0.3% לפני חודש. ההוצאות הממשלתיות (ללא הוצאות בגין הקורונה) עלו ב-8.7% מתחילת השנה, אך זאת עקב תשלום שכר חד פעמי בסקטור הציבורי (של 6,000 שקל). ההכנסות  ממסים ירדו במאי בשיעור ריאלי של 9.6% וירדו ב-7.8% מתחילת השנה. ההכנסות ממסים על נדל"ן ירדו ב-39% מתחילת השנה.

בינואר-מאי סך ההכנסות ממסים הסתכמו ב-184.2 מיליארד שקל (ממוצע של 35 מיליארד לחודש ללא ינואר הגבוה באופן חריג), ככ-43% מתחזית ההכנסות המעודכנת של האוצר ל-2023 כולה (432.2 מיליארד שקל). במילים אחרות, תחזית האוצר מניחה רמת הכנסות ממסים של 35.4 מיליארד שקל בממוצע בחודשים יוני-דצמבר. ביוני-דצמבר 2022 ההכנסות הגיעו ל-34.6 מיליארד שקל בממוצע לחודש. באוצר טוענים שמדובר ברמה נמוכה יחסית (השפעת ההתמתנות ש כבר החלה במחצית השנייה של 2022). לפי התחזית "הפסימית" של לידר, ביוני-דצמבר, ההכנסות ממסים ירדו לרמה ממוצעת של

32.9 מיליארד שקל, ירידה נומינלית של 5% לעומת התקופה המקבילה ב-2022 או ירידה ריאלית של יותר מ-10%. לפי תחזית זו, צפוי תת ביצוע בהכנסות של 17.5 מיליארד שקל או כ-0.9% תוצר.

המסקנה של כלכלני לידר היא שהגירעון התקציבי צפוי להיות "תחת שליטה" השנה, סביב 2%-1.7% תוצר, עם זאת הוא עלול לעלות בשנת 2024 במידה וההתמתנות בפעילות תימשך או תעמיק וההכנסות ממסים לא יתאוששו. תחזית האוצר לשנת 2024 מניחה גידול של 4.6% בהכנסות ממסים ל-452.1 מיליארד שקל. קיפאון בהכנסות יביא את הגירעון ב-2024 ל-3.5%-4% תוצר (אם לא יבוצעו התאמות פיסקאליות), רמה אשר עלול ה לסכן את האמינות הפיסקאלית.

בתקופה של חוסר ודאות ותנודתיות בשוק ההון, נדל"ן מאפשר השקעה יציבה ובטוחה יחסית לאורך זמן. לאור מחירי הדירות הגבוהים, השקעה בדירה תיתן תשואה יציבה אך נמוכה, בעוד שעלות ההשקעה גבוהה מאוד, ולרוב מצריכה הון עצמי רב ונטילה של משכנתא משמעותית ביותר. לעומת זאת, השקעה בקרקע ככלל, ורכישה של קרקעות בתהליך הפשרה בפרט, יכולה להיות דרך מצוינת להשקיע בנדל"ן בסכום נמוך באופן משמעותי, ועם פוטנציאל לקצור תשואה גבוהה בעתיד. יחד עם זאת, על מנת לוודא שהקרקע אותה אתם שוקלים לרכוש אכן מתאימה להשקעה, חיוני לערוך מספר בדיקות חשובות. במאמר זה נבחן את 4 הבדיקות שכדאי לבצע לפני השקעה בקרקע, אשר יסייעו לכם לקבוע את הרווחיות הפוטנציאלית שלה ולמזער סיכונים.

1. בדיקת ייעוד הקרקע

הקרקעות בישראל מיועדות לשימושים שונים, ומחיר הקרקע מגלם את שווי השימוש שניתן לעשות בה. לפיכך, הבדיקה הראשונה שיש לבצע היא האם הקרקע מיועדת למגורים, למסחר או למשהו אחר. קרקע זמינה לבניה תהיה יקרה ועל כן פוטנציאל הרווח שבה יהיה יחסית נמוך. קרקע חקלאית בדרך כלל תהיה זולה משמעותית, וזאת מכיוון שהשימוש בה מוגבל לחקלאות, ואסור לבנות עליה. היתרון ברכישת קרקע חקלאית טמון בפוטנציאל לשינוי ייעוד הקרקע מקרקע חקלאית לקרקע זמינה לבניה. תהליך זה, המכונה "שינוי ייעוד" או "הפשרת קרקע", מגדיל את פוטנציאל הפיתוח שלה ומעלה משמעותית את ערך הקרקע, לעיתים אף במאות אחוזים. על מנת לוודא שהקרקע אכן מתאימה לשינוי ייעוד, יש לבדוק את התב"ע (תוכנית בניין–עיר) החלה על הקרקע ולבדוק את הצבע שלה

2. בדיקת התב”ע בה נכללת הקרקע והצבע שלה

בעת רכישת קרקע חקלאית, היבט קריטי אחד שיש לבדוק הוא הצבע של הקרקע. צבעים שונים במפות הקרקע מייצגים ייעודים שונים ויספקו לכם תובנות לגבי פוטנציאל הפיתוח העתידי של הקרקע. קרקע צהובה במפות מסמנת שהשטח מיועד לבנייה בתכנית בניין עיר (תב"ע). הדבר מצביע על כך שקיים פוטנציאל לפיתוח של הקרקע בעתיד ושניתן יהיה להגיש תוכניות לרשויות המתאימות ולבקש שינוי ייעוד, ועל כן זאת הקרקע החקלאית שנרצה לחפש לקניה. קרקע ירוקה בתב"ע, לעומת זאת, מצביעה על כך שהקרקע מיועדת אך ורק לשימוש חקלאי, ולא ניתן יהיה לשנותה לקרקע לבנייה.

3. בדיקה של הזכויות הקיימות על הקרקע

טרם רכישת קרקע חקלאית, יש לבצע בדיקה יסודית של כל הזכויות הקיימות בנכס, שכן זכויות אלו יכולות להשפיע באופן משמעותי על פוטנציאל הפיתוח העתידי של הקרקע ועל השווי שלה. לפיכך, יש לבדוק מול הרשויות האם קיימים הסכמי חכירה, זכויות שימוש, הגבלות או שעבודים אחרים העלולים להגביל את יכולת השימוש בקרקע, ובהתאמה להשפיע על פוטנציאל ההשבחה של הקרקע ועל ערכה.

4. לבחון את הסיכוי להפקעה של חלקים מהקרקע או היטלים עליה בעתיד

בחינת הסיכוי להפקעות פוטנציאליות והיטלים עתידיים היא אספקט חיוני נוסף בעת בדיקת קרקע חקלאית לרכישה. הפקעה, מתייחסת לסמכות המדינה לקחת חלקים מקרקעות פרטיות לטובת שימוש ציבורי, למשל, פרויקטי תשתיות או פיתוח. אם ישנן תוכניות העשויות להפקיע חלקים מהשטח שאתם מעוניינים לרכוש, הן עשויות להשפיע על ערך הקרקע ובמקרים מסוימים למנוע לחלוטין את היכולת לבצע את שינוי הייעוד המבוקש. מיסוי על בעלי הקרקע יכול להשפיע באופן משמעותי על כדאיות העסקה, ועל כן חשוב לברר מראש האם יש תוכניות או צפי להטלת היטלים על בעלי הקרקע בעתיד על ידי הרשות המקומית ו/או רשויות מוסמכות נוספות.

משקיעים רבים שחושבים להשקיע בקרקע תוהים איפה כדאי לחפש קרקעות למכירה – המדריך הבא יעשה לכם סדר.

שיקולים נוספים שיש לקחת בחשבון בעת השקעת בקרקע חקלאית

תהליך שינוי ייעוד של קרקע חקלאית הינו תהליך בירוקרטי מורכב, אשר במהלכו יש לקבל את אישורן של מספר רשויות שונות, ועל כן הוא עשוי להימשך זמן רב. על מנת לצמצם את פרק הזמן שייקח עד שתוכלו לממש את הנכס וליהנות מהתשואה, מומלץ לרכוש קרקע בהליכי שינוי ייעוד, שכבר עברה בהצלחה חלק מהמשוכות בדרך אל שינוי הייעוד הנכסף. אמנם קרקע כזאת תעלה מעט יותר, שכן השווי מגלם בתוכו את המצב התכנוני הנוכחי, אבל רכישה של קרקע כזאת תיתן לכם וודאות גבוהה יותר ותקצר משמעותית את משך הזמן שתצטרכו להמתין עד שתוכלו למכור את הקרקע תמורת תשואה גבוהה.

כפי שניתן לראות, רכישה של קרקע חקלאית למטרת שינוי ייעוד דורשת הבנה בתחום וביצוע בדיקות רבות. על מנת לוודא שאתם אכן רוכשים את הקרקע החקלאית הנכונה והמתאימה להשקעה, מומלץ לרכוש את הקרקע את ורק מיזמים מנוסים ובעלי ניסיון בתחום. יזמים אלה ידעו לזהות את הקרקעות המשתלמות והכדאיות ביותר, ואתם תזכו וודאות גבוהה לכך שההשקעה תיתן לכם תשואה משמעותית.

אם יש לכם כסף פנוי שאין לכם צורך בו להתנהלות השוטפת, כדאי לנהל אותו בצורה אקטיבית ולהשקיע אותו בניירות ערך ולא סתם להשכיב אותו בעו"ש. ככה אתם מפסידים תשואה פוטנציאלית. את הניהול אתם יכולים לעשות בעצמכם, אם כי זה דורש לימוד של התחום והשקעה של זמן, או למסור את הכסף לניהול מקצועי.

אבל למי למסור את הכסף? על פי דוח שפרסמה לראשונה רשות ניירות ערך על פעילותם של מנהלי תיקים, הבנקים הם השולטים בתחום ניהול תיקי ניירות ערך. למעשה, 92% מהתיקים המנוהלים מרוכזים בידי הבנקים, מה שמהווה עוד מקור לרווח לא מבוטל בשביל המוסדות הפיננסיים האלה שנמצאים בפריחה מאז שהריבית במשק בעלייה.

על פי הדוח של הרשותבשונה מתחום ייעוץ ההשקעות, שירות ניהול תיקי השקעות מאפשר למנהלי התיקים, באמצעות ייפוי כוח, לפעול בחשבונו של הלקוח, וזאת תחת מדיניות השקעות מוסכמת ומותאמת לכל לקוח.

על פי הדוח של הרשות, נכון לסוף דצמבר 2022, פועלות בישראל 127 חברות ניהול תיקים אשר מנהלות שווי כולל של כ-314 מיליארד שקל עבור כ-91,500 לקוחות, ביניהם לקוחות פרטיים, תאגידים, עמותות, מוסדות אקדמיים ועוד.

נכון למועד פרסום הדו"ח, פועלים בישראל 789 יחידים בעלי רישיון ניהול תיקים, ו-483 יחידים בעלי רישיון שיווק השקעות אשר מציעים ללקוחות המנוהלים שירות אישי בתמהיל השקעות הכולל קרנות נאמנות וניירות ערך המותאמים לצרכי הלקוח.

ואלה עיקרי הממצאים המפורטים בדוח:

1. הציבור מנהל את ניירות הערך שלו בבנקים. על פי ממצאי הדו"ח, 92% מהתיקים המנוהלים מרוכזים בחשבונות בבנקים, המשמשים משמורנים לניירות הערך. 89% מתוכם מרוכזים בחמשת הבנקים הגדולים בישראל. ממצא דומה מתקבל גם בקרב חברות ניהול תיקים הקשורות לחבר בורסה.
2. בשנת 2022 חל גידול של 4,032 תיקים בקטגוריית התיקים הקטנים (עד 0.5 מיליון שקל), וקיטון של 856 תיקים (13%) במספר התיקים הגדולים (מעל 5 מיליון שקל). הדו"ח מצא כי 74% מהלקוחות בענף הינם בעלי תיק ששוויו בטווח 0 – 1.5 מיליון שקל.
3. בשנת 2022 רכשו מנהלי התיקים 5,818 ניירות ערך ומכשירים פיננסים שונים, מתוכם 1,694 קרנות נאמנות. בהשוואה לפעילות מערכי הייעוץ בבנקים, מנהלי התיקים פועלים במגוון גדול יותר של נכסים.
4. בתיקים קטנים (בשווי עד 0.5 מיליון שקל) שיעור ההשקעה באמצעות קרנות נאמנות גדול יותר ביחס לתיקים המנהלים שווי נכסים גדול יותר. בשנת 2022 משקלם של קרנות נאמנות בתיקים אלו עמד על כ- 68%.
5. 192 מיליארד שקל (60% משווי הנכסים המנוהל), מנוהל עבור לקוחות פרטיים שאינם מוסדיים – בעיקר לקוחות פרטיים וחברות.
6. סה"כ שווי הפעילות במסחר (קניות ומכירות) עמד על כ-167.6 מיליארד שקל. מתוך שווי זה, פעלו מנהלי התיקים בקרנות נאמנות בשווי של 34.2 מיליארד שקל.
7. בבחינת 50 המוצרים הפופולריים ביותר בשנת 2022, נמצא שסוג הנכס הבולט ביותר, מעל 70% מהשווי המנוהל בחשבונות המנוהלים, הוא אג"ח ממשלתיות.
8. כ-65.4% מהכנסות מנהלי התיקים הינן הכנסות ישירות מדמי הניהול. דמי הניהול הממוצעים נעים בין 0.35% – 0.65% מהשווי המנוהל. סך ההכנסות מדמי ניהול ישירים והכנסות עקיפות עמדו על כ-753 מיליון שקל, בשנת 2022.
9. נכון לסוף שנת 2022 ישנם 41 מנהלי תיקים, המנהלים 226 קרנות נאמנות בהוסטינג. 75% מקרנות אלה הן קרנות המשקיעות באג"ח ישראליות.

הצריכה הפרטית אומנם מתמתנת, על פי נתוני כרטיסי האשראי, וזה ימתן גם את לחצי האינפלציה, אבל האיום העיקרי על האינפלציה נותר הפיחות בשקל. המשך הפיחות מגביר את הסיכוי להעלאה נוספת של הריבית על ידי בנק ישראל בישיבתו הבאה ב-10 ביולי. כך סבורים כלכלני בית ההשקעות לידר שוקי הון בראשות יונתן כץ.

לדבריהם, נתוני המגמה של רכישות בכרטיסי אשראי מצביעים על ירידה של 1.3% בפברואר-אפריל לאחר גידול של 1.4% בשלושת החודשים הקודמים, כאשר מסתמנת ירידה גם בצריכת מוצרים וגם בצריכת שירותים. כאמור, ההתמתנות בביקושים תומכת בהתמתנות בלחצי האינפלציה לקראת המחצית השנייה של השנה. בנוסף, מציינים בלידר כי יצוא שירותי ההייטק ממשיך להתרחב, מה שתומך בפעילות הכלכלית, בחשבון השוטף ובשקל.

באשר לארה"ב, אומרים בלידר כי שיעור האבטלה עלה ל-3.7% מ-.3.4% עקב ירידה של 310 אלף עובדים, כאשר שיעור ההשתתפות נותר יציב על .62.6% סקר משקי הבית כולל עובדים עצמאיים (לא רק שכירים) ונוטה להיות יותר תנודתי מסקר מועסקים. לאחרונה, נפתח פער בין שני הסקרים. המשמעות היא עלייה חדה במספר המועסקים נוטה להגביר את הסיכוי להעלאת ריבית. יחד עם זאת, מכלול הנתונים של המשק האמריקאי עדיין מעורב, בפרט העלייה באבטלה, הירידה במספר שעות העבודה, ומדד מנהלי הרכש בתעשייה אשר ירד שוב ל-46.9 במאי מ-47.1 וממשיך להצביע על התכווצות (רכיב המחירים צנח ב-9 נקודות ל-44.2, מה שתומך בהתמתנות באינפלציה). לעומת זאת, מספר המשרות הפנויות הפתיע עם עלייה ל-10.1 מיליון איש באפריל מ-9.75 מיליון במרץ.

בלידר מעריכים כי החלטת הריבית הקרובה של הפד תושפע בעיקר ממדד מאי אשר יתפרסם בסמוך להחלטה, ב-14 ביוני.

המגמה שמשתקפת כבר תקופה בתעשיית קרנות הנאמנות נמשכת גם במאי 2023, אם כי בעוצמה פחותה. כלל, מדובר על התחזקות של הגיוסים בקרנות הכספיות, על רקע העלאות הריבית המתמשכות, על חשבון הקרנות האקטיביות, שסובלות כבר חודשים רבים מפדיונות כבדים. הפעם, המגמה השלילית בקרנות האקטיביות נמשכה אבל קצב הפדיונות התייצב, כך שבחודש החולף הן פדו כ-2.2 מיליארד שקל. כך על פי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב.

עוד על פי הנתונים, הקרנות הכספיות המשיכו כאמור לגייס בקצב גבוה אבל נמוך ממה שהיה בשמונת החודשים האחרונים, ובסך הכל מדובר על גיוסים של 4.1 מיליארד שקל. התעשייה הפסיבית כולה גייסה במאי 4 מיליארד שקל בסך הכל.

הפדיון בקרנות האקטיביות קוזז על ידי הגיוס הגדול של הקרנות הכספיות והקרנות הפסיביות, והתעשייה כולה סיימה את חודש מאי עם גיוס כולל של כ-5.9 מיליארד שקל. סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש מאי בכ-11 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-2.9% מכ-382 מיליארד שקל לכ-393.2 מיליארד שקל. העלייה נבעה מתשואה חיובית של התעשייה בשיעור של כ-1.5%, ומגיוס של כ-5.9 מיליארד שקל.

חודש מאי נחתם במגמה מעורבת בשוקי המניות, ועלייה בשערי איגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בישראל.

בישראל פורסם מדד מחירים לצרכן לחודש אפריל (0.8%) שהכה בפער את כל התחזיות והשאיר את קצב האינפלציה השנתי על 5%. זאת, בעיקר עקב הפתעה כלפי מעלה בסעיף נסיעות לחו"ל שהיווה כמעט מחצית מעליית המדד. בשבוע לאחר מכן העלה נגיד בנק ישראל את הריבית ב-0.25% ל-4.75%, ההעלאה העשירית במספר.

בארה"ב, לאחר זמן רב בו הערכת המשקיעים לריבית החזויה הייתה נמוכה ורחוקה מזו של הפד', נסגר הפער בין התחזיות, משמע המשקיעים מאמינים לנחישותו של הפד' להילחם באינפלציה הדביקה לאורך זמן. השינוי בתפיסת המשקיעים על גובה הריבית העתידית נשען על הנתונים הכלכליים החזקים שפורסמו החודש, הביצועים החיוביים של שוק המניות האמריקאי מתחילת השנה, או יותר נכון, הביצועים החיוביים החריגים מאוד של מניות הטכנולוגיה המובילות הלוקחות חלק במרוץ לבינה המלאכותית.

שער הדולר ממשיך בהתחזקותו אל מול השקל ומול סל המטבעות בכלל. המשך היחלשות השקל מוסבר בחוסר הודאות בחסות המצב הפוליטי-ביטחוני בישראל. פיחות השקל כלפי הדולר הסתכם ב-2.0%.

שוקי המניות בחו"ל סיימו את חודש מאי במגמה מעורבת כאשר מדד ה-S&P500 עלה בשיעור של כ-0.3%, מדד הנאסד"ק זינק ב-5.8%, מדד הדאקס הגרמני ירד בשיעור של כ-0.9%  ואילו מדד הניקיי היפני זינק החודש בכ-8.5%.

מדדי שוק המניות הישראלי חתמו את החודש במגמה מעורבת. מדד ת"א 35 ירד ב-1.2%, מדד ת"א 125 ירד ב-0.4% ואילו מדדי ת"א 90 ומדד יתר 60 עלו ב-2.0% וב-4.6% בהתאמה.
שוק איגרות החוב סיים את חודש מאי במגמה חיובית. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור ממוצע של 1.5% , מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-1.1% ומדד אג"ח ממשלתי כללי עלה בשיעור של כ-1%.

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים הרבה את המונחים אינפלציה ושחיקה של הכסף, אך לא תמיד מבינים לעומק מהי אינפלציה וכיצד בדיוק היא קשורה להשקעות, אם בכלל. כדי להבהיר את הדברים, ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב בנושא, במאמר שלפניכם.

מהי אינפלציה?

בתקופה האחרונה אנחנו שומעים את המילה אינפלציה חוזרת על עצמה פעמים רבות בשיח הציבורי, כשהיא מצליחה לגרום לנו לאי נוחות. אך מהי בדיוק אינפלציה?

המונח אינפלציה מתאר תהליך כלכלי של עליית מחירים של מוצרים או שירותים במשק, באופן המביא לירידה בכוח הקניה של הכסף. כלומר, האינפלציה מקטינה את כמות המוצרים או השירותים שניתן לרכוש בסכום כספי מסוים.

כיצד מתרחשת אינפלציה?

לקיומה של אינפלציה עשויות להיות סיבות שונות, אשר לעיתים קורות במקביל ותורמות כל אחת בתורה להיווצרותה של האינפלציה או להתגברותה. בין הסיבות ניתן למנות את הבאות:

• מחסור בסחורות ובמוצרים חיוניים בפרט, אשר מעלה את מחירם בשל העובדה שהביקוש להם גובר על ההיצע.
• גידול בהיקף אמצעי התשלום של הציבור אשר מתבטא בצריכה מוגברת. הביקוש המוגבר למוצרים עשוי להעלות את מחיריהם.
• היחלשות ערך המטבע המקומי בשל ירידה באמון בו או בשל זרימה מוגברת של מטבע חוץ אל המשק.

שיעור האינפלציה נמדד לרוב על סמך מדד המחירים לצרכן שמשקלל את השינוי במחירם של מגוון מוצרים ושירותים במשק על פני זמן. עליה במדד המחירים לצרכן משמעותה עליה במחיריהם של המוצרים המרכיבים את הסל המייצג.

אינפלציה, ריבית והכסף שלנו

קיומה של אינפלציה במשק אינו בהכרח דבר שלילי. כאשר משק נמצא בצמיחה והאזרחים בו מגדילים את הצריכה, הדבר עשוי להביא לעליית מחירים. כל עוד מגמה זו מתרחשת לצד עלייה בהכנסה וברווחה הכלכלית של האזרחים, רמת החיים שלהם לא נפגעת. עם זאת, כאשר העלייה במחירים מתרחשת בקצב גבוה יותר מזה שבו עולה ההכנסה, נשחקת רמת החיים וכוח הקניה של הכסף יורד.

במצב כזה, למדינות ישנם מספר כלים להתמודדות עם אינפלציה גואה. הכלי המרכזי הינו ריבית הבנק המרכזי, אשר העלאה שלה מקטינה ביקושים במשק (מכיוון שמחיר הכסף עולה – יקר יותר ליטול אשראי לצורך צריכה, רכישת דירה וכדו') ומעלה את המוטיבציה לחסוך את הכסף במקום לצרוך באמצעותו. בין הכלים הנוספים העומדים לרשות מדינות במאבק באינפלציה ניתן למנות תכניות להגדלת תחרות, פתיחת חסמים ליבוא על מנת להגדיל את ההיצע ועוד.

כסף שוכב בעו"ש – הפתרון המתאים במציאות של אינפלציה גבוהה?

האינפלציה שאנחנו חווים בתקופה האחרונה היא חלק מבעיה עולמית, שאינה מאפיינת רק את מדינת ישראל, כך שאנשים רבים מחפשים אחר הפתרונות והדרכים האולטימטיביות להתנהל עם הכסף שלהם במציאות של אינפלציה גבוהה.

חוסר הוודאות הקיים סביב הצעדים הבאים של הממשלה או של בנק ישראל, יחד עם חוסר היציבות הכללי השורר בשוק ההון, גורמים יחד ללא מעט אנשים לחשוב כי הפתרון האידיאלי הוא להשאיר את הכסף בעו"ש עד שיתבהר המצב. עם זאת, בפועל, השארת הכסף בעו"ש מביאה לשחיקת ערך הכסף, מכיוון שאינו נושא ריבית בזמן זה ולכן מאבד מערכו ככל ומדובר בתקופה ארוכה בה הוא נשאר בעו"ש.

מה עושים עם הכסף במציאות של אינפלציה גבוהה?

אינפלציה גבוהה כרוכה לרוב בעליות ריבית, מה שמאפשר לנו לנצל את האופציות הסולידיות של פיקדונות בנקאיים או השקעות בקרן כספית. אם עד לפני מספר שנים, השקעות בפיקדונות בנקאיים הניבו שיעורי תשואה אפסיים, הרי שלאחר שהריבית במשק עלתה בחדות , ניתן למצוא פיקדונות בנקאיים בריביות אטרקטיביות או השקעות סולידיות בשוק ההון, ברמת סיכון נמוכה. מסלולים אלה מהווים אופציה מצוינת לאלו שמחפשים השקעה בטוחה, ואינם זקוקים לכסף שלהם באופן מיידי.

אינפלציה והשקעות – זמן טוב להתחיל?

אופציה נוספת לניהול חכם של הכסף בתקופה של אינפלציה מתמשכת היא, פתיחת תיק השקעות עם גופים מומחים ומנוסים בתחום. ניהול תיקי השקעות מתאפשר כיום גם בסכומים נמוכים של 50,000 ₪ ומעלה. מנהל תיק ההשקעות יבנה עבורכם את תיק ההשקעות המומלץ עבורכם, בהתחשב במציאות הכלכלית הקיימת, רמת הסיכון המועדפת עליכם ומאפיינים נוספים, אותם הוא יבחן יחד אתכם.

האם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עומד להטיל מסים על הבנקים? בדברים שנשא בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ה-30, אמר סמוטריץ' כי הבנקים רושמים רווחי עתק כתוצאה מהריבית הגבוהה, ולמעשה מדובר ברווחים שהם זוכים בהם מן ההפקר, שלא ניתן לייחס אותם לעבודה קשה והתייעלות.

“לדברי סמוטריץ', "אני מוצא היגיון רב במיסוי רווחי היתר של הבנקים בשיעורים גבוהים, בעיקר כדי למנוע מהבנקים את המוטיבציה להשיג אותם, ובכדי לגרום להם לגלגל אותם בחזרה אל הציבור במגוון הכלים שעומדים לרשותם. זוהי הדרך הטובה ביותר לתקן את העיוות שיוצרים פערי הריבית ולהקל על ציבור נוטלי המשכנתאות, ללא התערבות חקיקתית מזיקה כפי שמשתקף במספר הצעות חוק פרטיות שמונחות על השולחן מעת לעת ותוך שמירה על יציבות הבנקים ועל עצמאות בנק ישראל, שהיא קריטית בכלכלה מערבית מודרנית."

במסגרת דבריו התייחס שר האוצר למספר סוגיות הנוגעות לתחום אחריותו. את דבריו פתח בהצגת תמונת המצב הגלובלית. לדבריו, "בשנה האחרונה הכלכלה הגלובלית נמצאת במשבר.

"הדפסת סכומי עתק והמענקים שניתנו על ידי מדינות בתקופת הקורונה, לצד ירידה זמנית בצריכת השירותים בתקופת המגיפה, יצרו ביקושים כלואים שהתפרצו בתום המגיפה.

"שיבושי שרשראות האספקה והמלחמה באוקראינה שהעלו את מחיר הסחורות והאנרגיה העצימו את הבעיה גם בצד ההיצע וגרמו לאינפלציה גבוהה ודביקה.

"לאחר כעשור של ריבית נמוכה, נכנסנו לעידן חדש – ישן של ריבית גבוהה שבה הכסף כבר לא זול.

"סביבת הריבית החדשה, מציבה את הכלכלה הגלובלית באיזור סיכון. בארה״ב בנקים איזוריים קורסים, חברות שמינפו את עצמן מתקשות להראות רווחיות. בצרפת, לדוגמא, שם האוכל הוא סוג של דת, נרשמה ירידה של יותר מ10% במכירות האוכל אצל הקמעונאיים ביחס לרמה שם טרום הקורונה, הנדל״ן המסחרי בחלק ממרכזי הערים בארה״ב במשבר, בניינים עומדים ריקים ופוגעים בכל נותני השירותים במרכזי הערים ובנקים רבים שחשופים לנדל"ן המסחרי נמצאים באזורי סיכון שקשה להעריך את סיכויי והיקף התממשותו.

"קרן המטבע הבינלאומית הורידה את תחזיות הצמיחה העולמית ל-2.8%. להערכת כלכלני הקרן, בעוד חמש שנים, הצמיחה העולמית צפויה להיות סביב ה-3%, התחזית לטווח הבינוני הנמוכה ביותר מאז 1990.

"מדינת ישראל הובילה ביציאה ממשבר הקורונה העולמי מסיבות רבות. ביניהן זיהוי מוקדם נכון של המגיפה וצעדי המנע שננקטו בפני התפשטותה, ניווט די נכון של הכלכלה בתקופת המשבר המשבר והמענקים לעסקים שאיפשרו להם להישאר עם הראש מעל המים ולחזור לפעילות מואצת מיד עם תום המגיפה, הבאה מוקדמת של החיסונים, ומערכת בריאות ציבורית יעילה שהוכיחה את עצמה במבצע החיסונים המהיר והיעיל, אך גם בזכות תמהיל היצוא של ישראל.

"בעוד היקף התיירות בישראל מסך היצוא (הסקטור שנפגע באופן הכי חזק בקורונה) נמוך ביחס למדינות אחרות, היקף ההייטק מסך היצוא בישראל הינו גבוה ואף הגיע ל-54% ב-2021.

"בימי הקורונה, בעקבות המגבלות, אנשים מצאו את עצמם עובדים מהבית, צורכים מהבית ומתבססים יותר ויותר על שירותים דיגיטליים, מה שיצר צמיחה בe- קומרס וסייע לחברות ההייטק הישראליות להראות ביצועים פנומנליים.

"הביצועים הללו, לצד הכנסות גבוהות מעסקאות נדל"ן, הגדילו את ההכנסות והקטינו את החוב של ישראל. סוכנות הדירוג מודיס ניבאה חזרה איטית וממושכת ליחס חוב תוצר של טרום המשבר (60%). בפועל זה קרה תוך שנה אחת בלבד. אף אחד לא יכול היה לדמיין זאת.

אך דווקא מה שהגן על הכלכלה הישראלית בתקופת הקורונה מייצר אצלנו גורם סיכון מוגבר בעת הזאת.

"סביבת ריבית גבוהה, כלומר כסף יקר, גורמת לתיקון שוק טבעי, אך קשה להתעלם מכך שישראל נמצאת באיזור מסוכן עוד יותר בשל עובדת היותה של תעשיית ההייטק קטר מוביל ומשמעותי. יותר מ-50% מהייצוא מישראל הוא של סקטור ההייטק ושלוחותיו.

"החברה הישראלית הצליחה לייצר אקו סיסטם מרהיב בזכות הון אנושי, תרבות של יוזמה ויצירתיות וסביבה רגולטורית נוחה.

"אבל צריך לדעת, תעשיית ההייטק הינה תעשיית הון סיכון ומשכך היא מאד רגישה לשינויים במערכת הפיננסית העולמית".

סמוטריץ' הוסיף כי "אתם יודעים, אני איש ימין כלכלי וכמדיניות אני מאמין שהשוק יודע לעשות את שלו ותפקידה של הממשלה הוא כמה שפחות להפריע. אבל בעיתות משבר לממשלות יש תפקיד מכריע, ובעקבות המשבר העולמי יתכן שבעתיד הקרוב נצטרך לנקוט במדיניות א-מחזורית.

"כשם שיש לנקוט מדיניות פיסקאלית מרסנת בשעת גאות כך יש רציונל בהגדלת השקעה בתשתיות ובמחוללי צמיחה בשעת מיתון ובמתן כלים למגזר העסקי. אנחנו שבוע לאחר העברת התקציב, ובו ובחוק ההסדרים פעלנו בדיוק כך.

"בהקלה על העסקים הקטנים בקידום שירותי תשלומי דיגיטליים – פתיחת שוק הפינטק. בחוק התשתיות הלאומיות, בתכנית חומש עצומה בתחבורה בצעדים להורדת יוקר המחיה כגון הרפורמה בפטם, בייבוא בשר והרפורמה בביטוחי הבריאות.  וגם תקציב שמרני עם גירעון נמוך כפי שלא היה שנים.

"אם ב-2019 לפני הקורונה היינו על גירעון של 3.7%, היום אנחנו על 1.1% – זהו תקציב שמאפשר לנו כריות ביטחון רחבות מאד.

משלחת קרן המטבע שהיתה כאן לפני מספר שבועות הביעה דעתה בפגישתה איתי ולפיה הגירעון שלנו נמוך מדי וההשקעה בתשתיות מחוללי צמיחה צריכה להיות גדולה יותר. ואני סבור שההערה הזו איננה משוללת היגיון ועלינו לבחון אותה ברצינות בעיתוי הזה, ויש כלים לכך גם לאחר העברת התקציב".

בהמשך דבריו התייחס סמוטריץ' לתוכניותיו להמשך.

לדבריו, "אנחנו שוקדים בימים אלו על תכנית רחבה להאצת המשק בשלב ראשוני סביב ארבעה ווקטורים:

"את הווקטור הראשון אני מגדיר כתפיסת "הקטר והקרונות". בעולם הישן רכבת היתה מונעת על ידי הקטר. אך בעידן החדש, רכבות חשמליות נושאות בכל קרון מערכת הנעה עצמית. קטר לכל קרון.

"אנחנו נמשיך בעזרת השם לטפח ולהעצים את ההייטק הישראלי על ידי פיתוח ההון האנושי, מתן תמריצים, רפורמה במיסוי הבינלאומי, והגדלת השקעה בדרך של פיתוח חלופות מימון באמצעות מכשירים פיננסים חדשים.

"אבל במקביל נטפל גם בתעשיה המסורתית ובעולמות המסחר והשירותים ובהכנסה של אוכלוסיות נוספות לשוק התעסוקה הישראלי.

"הווקטור השני הוא יוקר המחיה.  בימים אלו אני מקים וועדה למאבק עיקש בריכוזיות בשוק המזון. הוועדה תמפה את כשלי השוק במארג הכולל של היצרנים הגדולים, היבואנים גדולים, המפיצים הגדולים, והרשתות – כשלי שוק שחנקו את התחרות ויצרו תאגידי ענק קונגלומרטיים שאין אך וריע בעולם לנתחי השוק היחסיים שבשליטתם. הוועדה תהפוך כל אבן בסוגיית תיאום המחירים ושרשרת הבעלויות הצולבות במשק החלב ועוד, תמפה חסמי יבוא רגולטוריים ותגבש את ההסדרים החוקיים הנדרשים ליצירת סביבה תחרותית חופשית אמיתית שהיא קריטית להגדלת הפריון ולהורדת מחירים.

עוד בהקשרי ריכוזיות, נעסוק בגופים המוסדיים ובהשפעת מימדיהם העצומים על הכלכלה בסקטורים השונים שלה".  בשלב הזה כאמור, התייחס סמוטריץ' לרווחים הגבוהים של הבנקים.

"הווקטור השלישי הוא שוק הדיור והתשתיות הלאומיות: האתגר המרכזי הניצב בפנינו כעת בתחום הדיור הוא שמירה על קצב התחלות בניה גבוה בסביבה של מצוקת אשראי וירידה בביקושים וברווחיות. אחרת, כשיחזרו הביקושים עם התמתנות סביבת הריבית, הם יפגשו היצע נמוך ויביאו לנסיקה של המחיר. עשינו בהקשר הזה מספר צעדים בתקציב ובחוק ההסדרים ואנו בוחנים כעת מספר תמריצים נוספים בשיח עם כלל השחקנים בשוק.

"בתשתיות, חוק התשתיות הלאומיות מאפשר לנו להאיץ את ביצוען ועלינו להטמיעו ולפתח מקורות מימון משוכללים במגוון מודלים.

"חשוב לי", אמר סמוטריץ', "שתבינו חוק התשתיות הלאומיות זו מהפכה של צמצום רגולציה ובירוקרטיה בתחום התשתיות. מדינת ישראל מפגרת עשרות שנים אל מול המקום בו אנחנו אמורים להיות בתחום התשתיות. קיצור התהליך הבירוקרטי נצרך מאד בעת הזאת. ברוך השם חוק התשתיות הלאומיות עבר בשבוע שעבר ואנחנו על דרך המלך.

"הווקטור הרביעי והאחרון הוא שכלול שוק ההון והמערכת הפיננסית בישראל. פיתוח מכשירים פיננסיים שיתמכו בהייטק, בתעשיה ובתשתיות, קידום חוק האיגוח, השוואת רגולציה בינלאומית שתכניס יותר שחקנים למערכת הפיננסית הישראלית, קידום מהיר של הרגולציה על שוק הקריפטו, ועוד.

לסיום דבריו הדגיש סמוטריץ', "גבירותיי ורבותיי, כלכלת ישראל חזקה. המשק הישראלי חזק. החברה הישראלית חזקה. טלטלה גדולה עוברת על השוק הגלובלי ובמים הסוערים הללו אנחנו ננווט מדיניות יציבה, אחראית וממוקדת, מה שיאפשר לנו בעזרת השם לצאת מחוזקים מהסערה העולמית הזו, כפי שהיה בטלטלות העולמיות הקודמות".

העולם השתנה ללא היכר בשנים האחרונות והדיגיטל הפך להיות הזירה העסקית הכי נחשקת. כל חברה ועסק שרוצים להצליח חייבים לפעול בזירה זו, אך הם חייבים גם בשירותים בתחום זה כדי להבטיח שלקוחותיהם ירצו לעבוד עמם. אחד מהשירותים הוא של חתימה דיגיטלית ובמאמר זה נסקור את יתרונותיה הרבים.

התפתחות הדיגיטל בשנים האחרונות

העולם חווה שינוי משמעותי בעשור האחרון וניתן לומר שמאז הקורונה הוא נמצא בתאוצה מסחררת. הכול עובר לדיגיטל, אנחנו יכולים לראות את זה בכל תחום – החל משירותים מקוונים של משרדים ממשלתיים ועד למשלוחי אוכל וקבלת שירות מהבנק. כולם הולכים לשם וגם עולם העסקים, מתוך הבנה שבמהלכים נבונים המעבר יכול להניב תשואות גבוהות במיוחד וגם מתוך ההבנה שמי שלא נמצא כיום בעולם זה, כמו לא קיים עבור מרבית הלקוחות.

המעבר לדיגיטל לא נמדד רק במתן שירות, הוא נמדד גם באופן שבו עסקים מתנהלים. עסקים זנחו כבר מזמן את השימוש בקלסרים ועברו לניירת דיגיטלית ולסליקה באינטרנט, מעבר זה חוסך להם כוח אדם רב וזמן והוא גם מייעל במידה רבה את צורת העבודה.

כיצד חתימה דיגיטלית יכולה לשפר את העסק שלך? 

חתימה דיגיטלית הנה כלי משמעותי לביצוע העבודה השוטפת בכל הנוגע לחתימה על חוזים והסכמים. בעבר היינו צריכים להזמין אנשים לחתום מולנו על מסמכים, אך כיום האפשרות הזו הופכת את הכול לפשוט יותר – ביצוע חתימה נעשה בנוחות לכל טאבלט או טלפון נייד, באופן מידי ומאובטח – כך ניתן לייעל תהליכים ולהפוך אותם למהירים במיוחד.

באמצעות הכלים הדיגיטליים שקיימים כיום ניתן לבנות טפסים בהתאמה אישית, לחתום על מסמכי PDF וכדאי גם לבדוק את אתר חתימה ירוקה המציע מגוון מרשים של שירותים הקשורים לתחום זה, הכול בהתאמה אישית.

יתרונות וחשיבות החתימה מרחוק בעידן של היום

שירות של חתימה מרחוק מסייע לעסקים לקצר תהליכים – אם בעבר היינו צריכים לקרוא ללקוחות באופן פיזי, לתאם איתם, לתת להם לחכות בתור, לחכות להם שוב כשיבטלו – היום אנחנו חותמים איתם אונליין תוך כדי שאנחנו מדברים איתם בטלפון. הלקוחות לא צריכים להגיע אלינו ואנחנו יכולים לנהל את ביצוע הפעולות במהירות רבה יותר. פעולה זו חוסכת זמן וכסף וכשהיא מאובטחת היא גם מקלה בעתיד על מציאת המסמכים בקלות.

עסק המספק שירות של חתימה דיגיטלית ממתג את עצמו כעסק מתקדם, מתחשב ודיגיטלי, וכולם רוצים היום לעבוד עם עסקים מתקדמים. הם מייעלים לעצמם את הזמן אך גם חוסכים אותו מהלקוח שזמנו יקר גם כן.

המרחב הגלובלי – היתרונות של החתימה הדיגיטלית בפעילות העסקית הבינלאומית

גם בהסתכלות רבה יותר וגלובלית, ניתן לראות כי החתימה הירוקה מביאה עמה יתרונות רבים. כשעסקים מבצעים עסקים מעבר לים, חובה עליהם להיות מתקדמים דיגיטלית כדי שהשירות שלהם יהיה יעיל לעולם – למי שנמצא באוסטרליה ולמי שנמצא באירופה. באמצעות מערכת החתימה מרחוק ניתן לחתום על חוזים ועסקאות ולהבטיח את אמינותם וחוקיותם וזאת מבלי להיות תלויים במשלוחי דואר בינלאומיים יקרים וגם במקרים רבים לא יעילים. היום עסקים חותמים על חוזים מרחוק מכל מקום ובכל זמן, דבר שהופך את העולם העסקי לגלובלי ופותח עבור כולם אין ספור הזדמנויות.