המגמה שמאפיינת את תעשיית קרנות הנאמנות עוד מ-2022, ולפיה הקרנות הכספיות בולטות בגיוסים על חשבון הקרנות האקטיביות שסובלות מפדיונות, נמשכת גם באפריל 2023. עליית הריבית המתמשכת הפכה את הכספיות לאלטרנטיבת השקעה מעניינת, בעוד מנהלי האקטיביות מתקשים שוב ושוב בניסיונות לתזמן את השווקים. עם זאת, הפעם המגמה השלילית בהן נמשכה בקצב נמוך בהרבה מאשר בחודש מרץ

על פי נתונים של שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, הקרנות האקטיביות פדו באפריל סכום של כ-2.2 מיליארד שקל, שהם כמחצית מהפדיון שנרשם במרץ. הקרנות הכספיות גייסו כ-5.1 מיליארד שקל, ואילו התעשייה הפסיבית סגרה את החודש עם גיוסים של כ-1.3 מיליארד שקל.

בשורה התחתונה, סגרה תעשיית הקרנות את אפריל עם גיוס כולל של כ-4.2 מיליארד שקל.

סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש אפריל ב-9 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-2.4% מכ-373 מיליארד שקל ל-382 מיליארד שקל. העלייה נבעה מתשואה חיובית של התעשייה בשיעור של כ-1.3%, ומגיוס של כ-4.2 מיליארד שקל.

אפריל בשווקים הפיננסיים

לדברי אשכנזי, מדדי איגרות החוב והמניות בעולם סיימו את חודש אפריל, הרגוע יחסית, בדרך כלל במגמה חיובית. בישראל, עננת המשבר הפוליטי מרחפת מעל הכלכלה ומעל שוק ההון הישראלי ותחושת חוסר הוודאות השנואה על השווקים עושה את שלה. הכסף ממשיך לצאת מהקרנות המתמחות במניות ואג"ח בישראל ועובר לפיקדונות ו/או לקרנות הכספיות השקליות והדולריות שההשקעה בהן כרוכה בסיכון נמוך מאוד  (למעט שינויים בשער הדולר בקרנות החשופות לדולר), וגם לקרנות המנייתיות ולקרנות אג"ח חו"ל.

בארה"ב נרשם החודש זינוק במניות הטכנולוגיה הגדולות, שפרסמו את הדו"חות שלהן לרבעון הראשון של 2023 והציגו תוצאות טובות ביחס לתחזיות, ובכלל, שנת 2023 עתה מספקת תמונת ראי לשנת 2022, כשהנכסים הפיננסיים שהציגו ביצועי חסר בשנה שעברה, השנה מזנקים, ואלו שעלו בשנה שעברה בחוזקה, השנה יורדים.

העליות בשווקים מלוות בחשדנות רבה. זאת, עקב משבר הבנקים בארה"ב שעדיין נותן אותותיו, כשהפעם תורו של הבנק "פירסט ריפבליק" שלאחר שמחק מעל 98% משוויו, נרכש על ידי הבנק "ג'יי. פי. מורגן". גורם נוסף הוא מדד המחירים  האחרון שפורסם בארה"ב, שאמנם סעיף האנרגיה בו ממשיך לרדת בחדות, אך סעיפי הליבה עדיין דביקים, מה שעלול לתמוך בהעלאת ריבית מחר ובהשארתה ברמה גבוהה לטווח ארוך יותר ממה שצופים כעת המשקיעים.

שוקי המניות בחו"ל סיימו את חודש אפריל במגמה חיובית מתונה כאשר מדד ה-S&P500 עלה בשיעור של 1.5%, מדד הנאסד"ק נותר ללא שינוי, מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור של כ-1.9%  ומדד הניקיי היפני סיים את החודש עם עלייה של כ-3.9%.

שוק המניות הישראלי חתם חודש מתון וטוב יותר מהחודשים הקודמים. מדד ת"א 35 עלה ב-1.6%, מדד ת"א 125 עלה ב-1.6%  ומדד ת"א 90  עלה בשיעור של כ-1.7%.
איגרות החוב הקונצרניות סיימו את החודש במגמה מעורבת. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור ממוצע של 0.8% , מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-0.7% ומדד אג"ח ממשלתי כללי ירד בשיעור של כ-0.7%.

סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר:

תקופה של ריביות נמוכות נחשבת בדרך כלל לתקופה טובה להשקעה בזהב. זאת מאחר שאלטרנטיבות ההשקעה מצטמצמות, כך שהזהב מהווה אפשרות מעניינת מאחר שהוא אינו מספק תשואה שוטפת. לעומת זאת, בתקופה של ריביות עולות, הזהב בדרך כלל מאבד מהאטרקטיביות שלו, שכן אלטרנטיבות ההשקעה מתרחבות.

אף על פי כן, ולמרות שאנחנו נמצאים כבר שנה בעיצומו של מהלך העלאות ריבית מסביב לעולם, יש הסבורים כי מחיר הזהב עדיין לא אמר את המילה האחרונה וכי המתכת הצהובה, הנסחרת כיום במחיר שנמוך מ-2,000 דולר לאונקיה, עומדת לחצות את הרף לכיוון 2,100 דולר לאונקיה עד סוף 2023.

זאת למעשה דעתם של כלכלני בנק ההשקעות השווייצי לומברד אודייר.

לדברי סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של לומברד אודייר, גורמים כלכליים מניעים את הביקוש לזהב ברחבי העולם. הבנקים המרכזיים של סינגפור, טורקיה וסין קנו זהב ככלי גידור וגיוון להגנה מפני מיתון, משברים בנקאיים והיחלשות הדולר האמריקאי, מה שמאותת שגורמים כלכליים מניעים את הביקוש לזהב ולא ספקולציות פיננסיות. עם שיעורי ריבית גבוהים יותר והידוק תנאי האשראי מאז תחילת 2022, שיא הריבית והדולר האמריקאי מניעים את מחירי הזהב מעלה. לחצי האינפלציה וההאטה בכלכלות ברחבי העולם העלו את מחירי הזהב לרמות המתאימות לתקופות קודמות של לחץ בשוק. בעוד שכמעט שלושה רבעים מהביקוש הפיזי לזהב בעולם נותרו לתכשיטים, מטבעות או מטילים, הקנייה של הבנקים המרכזיים נמצאת ברמות הגבוהות ביותר מאז 2010, מה שמשקף את הגיוון שלהם הרחק מנכסים הנקובים בדולר ארה"ב.

הסיכון למיתון בשילוב עם שיא בסופו של דבר בריבית הריאלית והיחלשות הדולר האמריקאי אמורים להמשיך לתמוך בביקוש לזהב, והמתכת צפויה להיסחר גבוה יותר בשאר ימות השנה, עם יעד של 2,100 דולר לאונקיה עד סוף 2023. בטווח הקרוב, ככל שהמחירים עולים, בתמיכת שיא הריבית ודולר חלש יותר, בעלות על זהב לגיוון תיקי ההשקעה הופכת הגיונית יותר. בשלב זה במחזור השוק, אנו משתמשים באופציות מכר קצרות ליולי 2023 על זהב עם עצירה בסביבות 1,900 דולר עבור 3% מהסכום הרעיוני של התיקים, כדי לתת לנו את היכולת להגדיל את חשיפות התיק שלנו כאשר מחיר המתכת היקרה נחלש.

לאור ההתפתחויות הפנימיות במדינת ישראל על רקע השינויים המוצעים במערכת המשפט והמחאות החריפות בעקבותיה, קיים חשש שתעשיית ההייטק המקומית תתפצל מהמגמות העולמיות בתחום. כך עולה מנייר עמדה שהוכן על ידי אגף המחקר ברשות החדשנות והוצג לשר החדשנות המדע והטכנולוגיה וליו"ר מועצת הרשות ד"ר עמי אפלבום.

נייר העמדה מציג תמונת מצב עדכנית של ההייטק הישראלי על רקע ההתרחשויות האחרונות בכלכלה הגלובלית ובישראל. נייר העמדה מנתח את הסביבה המקרו-כלכלית הנוכחית והעתידית, ואת ההשפעה שלה על תעשיית ההייטק וכן את ההשפעה של אי-הוודאות ביחס לנסיבות המקומיות. נייר העמדה מציע מספר כיווני פעולה אפשריים שמנסים לתת מענה למצב. יודגש, כי כל עוד אי-הוודאות בסוגיה המקומית לא תוסר המענה לא יהיה שלם.

הנתונים שפורסמו לאחרונה ושמובאים בנייר העמדה מציגים תמונת מצב מטרידה:

• התפצלות השוק הישראלי מהשוק הגלובלי

בחודשים האחרונים אנו רואים פער שלילי משמעותי בין תשואת מדד מניות הטכנולוגיה הנסחרות בת"א לבין תשואת מדד הנאסד"ק. נייר העמדה מצביע על כך שפער זה מעלה חשש שאנו עומדים בפני מצב בו תחל תופעת "התפצלות" בין מצב השוק הגלובלי למצב השוק בישראל. אם כך הדבר, אזי חברות הייטק ישראליות רבות תתקשינה מאוד לגייס כספי השקעות ועלולות להיסגר או להגר למדינות אחרות.

•  עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל

מסקר שנערך בתעשייה, נראה כי קיימת עלייה משמעותית בהקמת חברות בחו"ל ולא בישראל- כבר כיום כ 80%  מהחברות נפתחות בחו"ל. לתופעה זו עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על הכלכלה הישראלית בטווח הבינוני והארוך – אמנם רישום החברות בחו"ל הוא עניין טכני בעיקרו, אך מהסקר עולה שהכוונה היא לרשום בחו"ל גם את הקניין הרוחני שתפתח החברה בעתיד. כתוצאה מכך, החברות שלא מוקמות בישראל ישלמו בה משמעותית פחות מיסים וכך עשויה להיגרם פגיעה מתמשכת בהכנסות המדינה.

• ירידה משמעותית במספר ובהיקף ההשקעות  בהייטק

היקף ההשקעות בתעשיית ההייטק הישראלית עמד ברבעון הראשון של שנת 2023 על 1.7 מיליארד דולר בלבד – הנתון הרבעוני הנמוך ביותר מאז 2019, כאשר במקביל קיימת ירידה במספר סבבי ההשקעות בסטארטאפים ובהיקף העסקאות.

ככל שמגמה זו תימשך, התחזיות הן כי היקף ההשקעות בשנת 2023 יהיה נמוך משמעותית מהיקף ההשקעות בתעשייה בשנים האחרונות (לשם השוואה, היקף ההשקעות הפרטיות בהייטק הגיע לשיאו בשנת 2021 עם השקעות בהיקף של כ-26 מיליארד דולר ובשנת 2022 כ-15 מיליארד. יש לציין כי בשנת 2019, טרום משבר הקורונה, היקף ההשקעות היה כ-8 מיליארד דולר). נתונים אלו מתווספים לירידה המתמשכת והמשמעותית במספר חברות ההזנק הנפתחות בישראל בכל שנה, משיא של 1,386 בשנת 2015 ל-728 בשנת 2021 ואומדן של כ-630 חברות בשנת 2022.

חשוב להדגיש: הירידה בהשקעות היא ללא ספק תופעה גלובלית. עם זאת, חלק מהתופעות ייחודיות לישראל וקשה לנתקן מאי-הוודאות שנוצרה כעת בשוק הישראלי ולהשלכותיה.

נייר העמדה מתייחס לכך שהסרת אי-הוודאות בהקדם היא הצעד המשמעותי ביותר שיכולה הממשלה לבצע לשם הקטנת התופעות שנסקרו, וכי עדיף שהסרת אי-הוודאות תבוצע מהר ככל האפשר ותהיה חד משמעית בצורה שתפיג את החששות של המשקיעים והיזמים לטווח הבינוני-ארוך, ובכך תיצור ודאות ויציבות ארוכות טווח. זאת, לצד מהלכים ספציפיים לחיזוק התעשייה שמוצע לממשלה לשקול.

גם בתרחיש חיובי שבו פתרון המשבר יהיה מהיר יחסית ויביא עימו ודאות, יש להעריך כי ידרשו מספר חודשים על מנת לגבשו ולהפעילו. כן ניתן להניח, כי גם לאחר גיבושו, יידרש פרק זמן נוסף לבנייה מחדש של אמון המשקיעים והיזמים. לפיכך, גם בתרחיש חיובי זה, על הממשלה לשקול כיווני פעולה מקבילים שיחזקו את האמון בענף ההייטק ויאפשרו היצמדות של ישראל למגמות ההייטק הגלובלי. בין הכיוונים לפעולה ניתן למנות את:

• העברה מיידית של החוק לעידוד תעשייה עתירת הידע, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת והממשלה הנוכחית החילה עליו רציפות
• עדכון והפעלת מסלולי רשות החדשנות באופן המותאם לאתגרי המימון הגדלים של חברות הזנק ישראליות
• בחינת הצורך בעדכון התמריצים וטיוב רגולציה לעידוד השקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, לרבות הגדלת משקלו של ההון הישראלי בהשקעות בחברות אלו
• בחינת הצורך בעדכון התמריצים לחברות הזנק לרישום קניין רוחני בישראל
• האצת יישום התכניות הממשלתיות הרב-שנתיות לתשתיות טכנולוגיות להייטק (כגון התכניות הלאומיות)

בחינה של האופן בו התמודדה בעבר ממשלת ישראל עם משברים שיצרו אי-וודאות שהשפיעה על הכלכלה ועל תעשיית ההייטק – מלמדת כי הממשלה מסוגלת לפעול בתקופת אי-וודאות במהירות ובנחישות, כאשר היא בוחרת לעשות כן, ובכך לצמצם את אי-הוודאות עבור ההייטק ולתמוך בהמשך צמיחתו.

לדברי שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, ״ממצאי המחקר של רשות החדשנות מחייבים את הממשלה לפעולה מהירה כדי לשנות את המגמה המדאיגה שעולה ממנו. העובדה לפיה ההאטה בהשקעות ההון בתעשיית הייטק היא בינלאומית ונמשכת כשנה, אינה מונעת ממשרדי האוצר, החדשנות והכלכלה לפעול בשורה של פעולות שישמרו ויחזקו את ההייטק כקטר של הכלכלה הישראלית״.

לדברי מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, "אנו נמצאים כיום במשבר גלובלי, שעדיין מוקדם להעריך מתי ואיך הוא יסתיים. על גביו התרגש עלינו משבר מקומי שיצר אי-וודאות נוספת. גם אם המשבר המשפטי-חוקתי ייפתר, סביר שייקח זמן להגיע לפתרון, וגם לאחר השגתו, ייקח זמן לבנות מחדש את אמון המשקיעים. לכן, נראה שיש לפעול ביעילות ובאפקטיביות ולנקוט בצעדים הנדרשים על מנת לתת מענה לאתגרים. בהמשך לנתונים שנותחו, הומלצו לממשלה מספר כיווני פעולה אפשריים שעליה לשקול כדי לתת מענה הן בטווח המיידי והן בטווח הבינוני-ארוך לאי הוודאות שנוצרה".

מנהלי קופות הגמל יכולים לחייך בסוף חודש אפריל. עליות השערים הנאות שנרשמו בשווקים בארץ ובעולם הטביעו את חותמן על תשואות הקופות, כך שקופות הגמל וקרנמות ההשתלמות הגדולות סגרו את החודש עם תשואה ממוצעת של 1.6%. כך על פי הערכת אבי ברקוביץ', משנה למנכ"ל השקעות ראשי של מיטב גמל ופנסיה.

מתחילת השנה מציגה תעשיית קופות הגמל תשואה ממוצעת של 2.5%.

תשואה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה של 1.3% לבין תשואה של 1.9%.

בחודש אפריל נרשמו עליות שערים בשוקי המניות בארץ ובחו”ל, ובאיגרות החוב הקונצרניות בארץ. גם פיחות השקל, מול הדולר ובעיקר מול האירו, תרמו להחזקות המט”חיות וגם הן אחראיות לתשואה החיובית של הקופות.

שוקי המניות בעולם הציגו עליות שערים במרבית השווקים. בארה”ב נרשמו עליות שערים, כאשר מדד הדאו עלה ב-2.5%, מדד ה-S&P עלה ב-1.5% ומדד הנאסד”ק נותר ללא שינוי.

גם באירופה נרשמה מגמה חיובית: ה-DAX הגרמני עלה ב-2.6%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-2.3% וה-Eurostoxx 50 עלה ב-1.0%.

מדד הניקיי ביפן עלה ב-3.9%.

המדד העולמי של השווקים המתפתחים ירד ב-1.3%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

גם בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה חיובית: מדד ת”א 35 ומדד ת”א 125 עלו ב-1.6% כל אחד. מדד ת”א 90 עלה ב-1.7%, ואילו מדד יתר 60 עלה בשיעור של 2.3%.

באג”ח הקונצרניות המקומיות נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-0.6%, 0.9% ו-0.8% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 1.1%. מדד אג”ח קונצרני כללי עלה ב-0.7%.

מדד איגרות החוב הממשלתיות ירד ב-0.7%, כאשר איגרות החוב הצמודות למדד ירדו ב-1.1% ואיגרות החוב השקליות ירדו ב-0.5%.

מאגר האשראי שהקים בנק ישראל לפני ארבע שנים עושה את שלו. אם לפני הקמתו, שילמו לקוחות שניהלו חשבון עו"ש בבנק בודד ריבית מסוימת על אשראי צרכני שנטלו, הרי כעת ירדו העלויות האלה ב-0.4%. כך עולה ממחקר שערך בנק ישראל ושבחן את ההשפעה של הגידול במידע העומד לרשות הלווים כתוצאה מהקמת המאגר.

על פי ממצאי המחקר, לאחר הקמת המאגר חלה ירידה בריביות על הלוואות צרכניות ללקוחות שניהלו חשבון עו"ש בבנק אחד ("לקוח שבוי") ביחס לקוחות המנהלים מספר חשבונות עו"ש בבנקים שונים (לקוחות שאינם שבויים), כך ש"פרמיית-לקוח-שבוי" שאותה שילמו לקוחות שנוטלים אשראי מבנק שבו הם מנהלים את חשבון העו"ש היחידי שלהם, הצטמצמה בכשליש מ-0.37 בתקופה שלפני הקמת המאגר לכ-0.24 בתקופה שלאחר הקמת המאגר.

לדברי בנק ישראל, ממצאים אלו מהווים אינדיקציה ראשונית לכך ששיתוף נתונים דרך מאגר האשראי פועל לצמצום הפערים במחיר האשראי דרך הקטנת התלות של לקוחות בבנק בו הם מנהלים את חשבון העו"ש (בעיית הלקוח השבוי).

בבנק ישראל מסבירים כי באפריל 2019 עלתה לאוויר מערכת נתוני אשראי שהוקמה על ידי בנק ישראל. המערכת אוספת נתונים לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלה. הקמת המאגר נועדה לאפשר למתחרים שונים להתחרות באפקטיביות בתחום האשראי, ולסייע לצמצום פערי המידע הקיימים בין ספק השירותים הפיננסיים העיקרי של הלקוח, בדרך כלל הבנק בו הוא מנהל את חשבון העו"ש שלו, לבין ספקים מתחרים. נתוני האשראי מאפשרים להפיק דוח אשראי אישי שעל בסיסו ניתן באמצעות שימוש במודלים סטטיסטיים לחשב דירוג אשראי עבור כל לקוח ולהעריך את ההסתברות שאותו לקוח יוכל לעמוד בהתחייבויותיו. לאחר הקמת המערכת, ובפרט קבלת דירוג אשראי, גם נותן אשראי שלא היה בקשר עם לקוח מסוים יכול לקבל עליו מידע (בהסכמתו) וכך להתחרות עליו באופן טוב יותר. בפרט, דירוג אשראי גבוה משקף סיכון אשראי נמוך עבור נותן האשראי ולכן יאפשר ללקוח לקבל תנאים יחסית טובים וריביות נמוכות יותר.

הספרות מצביעה על יתרון משמעותי של תאגיד הבנקאי-האם, דבר שעשוי לאפשר לו להציע אשראי בתנאים טובים יותר מתאגידים בנקאים אחרים. הסיבה לכך נועצה בבעיית המידע הא-סימטרי שעימה מתמודדים מעמידי אשראי: מעמיד האשראי לא יודע בוודאות האם הלווה יעמוד בהחזר התשלומים ועליו לקבוע שיעור ריבית בהתבסס על הערכתו את תוחלת ההחזר. ההערכה של מעמיד האשראי מבוססת על נתונים חלקיים בלבד, כשהנחת המוצא היא שללקוח יש ידיעה טובה יותר לגבי הסיכוי שיעמוד בהחזרים (לדוגמה אם במצב חירום יפנה למקור משפחתי לשם מימון). בעיית המידע הא-סימטרי עלול להוביל להקצאה לא יעילה של אשראי ובפרט לקיצוב אשראי: מצב שבו יש נוטלי אשראי שלא מקבלים אשראי, הגם שיש להם תוחלת החזר חיובית.

כדי להתמודד עם בעיית המידע הא-סימטרי, אוספים מעמידי האשראי מידע על נוטלי האשראי. אחת הדרכים לאיסוף מידע היא דרך קיומו של קשר ארוך, מקיף והדוק עם הלקוחות (Relationship Banking). הדבר מקנה לבנק-האם, בעל המידע הרב, יתרון על פני בנקים אחרים והדבר עשוי להטיב הן עם בנק-האם (מעמיד האשראי) והן עם נוטלי האשראי: מעמיד האשראי ייהנה מהחזרי אשראי טובים יותר ונוטל האשראי יקבל הצעות מושכות יותר. מצד שני, עלול קיומו של קשר חזק כזה להוביל לפרמיית-לקוח-שבוי: התאגיד הבנקאי יודע שנוטלי האשראי מתקשים לעבור לתאגיד בנקאי אחר ולכן יכול לגבות פרמיה עודפת מלקוחותיו.

מאגרי נתונים, כדוגמת מאגר נתוני אשראי, הם דרך אחרת להתמודד עם בעיית המידע הא-סימטרי. בהתאם לכך נצפה שכל הבדל שקיים בתנאי האשראי בין נוטלי אשראי עם קשר חזק לבין נוטלי אשראי עם קשר חלש, יקטן לאחר הקמת המאגר. כדי לבחון את ההשערות האמורות אמדו החוקרים כיצד השפיע המאגר על פער הריביות בין לקוחות בעלי חשבון עו"ש בודד ללקוחות עם מספר חשבונות עו"ש בעזרת ניתוח אקונומטרי המתבסס על אמידת Difference-in-Difference (DID). בהתאם להשערת המחקר נמצא שפרמיית-לקוח-שבוי שאותה שילמו לקוחות שנוטלים אשראי מבנק שבו הם מנהלים את חשבון העו"ש היחידי שלהם, הצטמצמה בכ-1/3 מ-0.37 בתקופה שלפני הקמת המאגר (אוגוסט 2018 עד מרץ 2019) לכ-0.24 בתקופה שלאחר הקמת המאגר (אפריל 2019 עד פברואר 2020).

כשבנק מרכזי מעלה ריבית הוא עושה זאת על מנת לצנן אינפלציה. אלא שכאשר מצננים אינפלציה, פוגעים, לפחות במידה מסוימת, גם בהיבטים נוספים של הכלכלה כגון הצמיחה והתעסוקה. זאת מאחר שהריבית העולה מייקרת למעשה את עלויות הכסף, כך שעסקים בהדרגה מצמצמים פעילויות והשקעות בפרויקטים, ובאין פרויקטים – מקצצים גם בכוח האדם.

כלומר, שוק התעסוקה הוא אחד האינדיקטורים המרכזיים למידת הפגיעה של העלאת הריבית בכלכלה.

בישראל, החל בנק ישראל להעלאות את הריבית באפריל 2022 כתוצאה מהתפרצות אינפלציונית, בארץ ובעולם, שנגררה ממשבר הקורונה. בשיאה הגיעה האינפלציה לקצב שנתי של 5.4%, אבל תשע העלאות ריבית רצופות של בנק ישראל הורידו אותה לאחרונה ל-5%. נכון לעכשיו נמצאת הריבית בישראל על רמה של 4.5%, כאשר לקראת ישיבת הוועדה המוניטרית ב-22 במאי בוחן בנק ישראל את האינדיקטורים השונים על מנת לקבל את החלטת הריבית הקרובה.

אם לשפוט על פי שוק התעסוקה, כלכלת ישראל עדיין חזקה למדי וסופו של מהלך ההעלאות עדיין רחוק.

כך סבורים גם כלכלני בתי ההשקעות השונים.

לדברי כלכלני מיטב, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, שוק העבודה בישראל ממשיך להיות הדוק. מספר המשרות הפנויות במשק המשיך לרדת במרץ, אך הוא עדיין גבוה בכ-30% לעומת הרמה לפני המגפה. הירידה החדה ביותר לעומת אשתקד נרשמה בענפי המידע ותקשורת של קרוב ל-45% לעומת ירידה של כ-4% בסך המשרות הפנויות ביתר הענפים. בכל הענפים מספר המשרות הפנויות עדיין גבוה מאשר לפני המגפה. כל עוד שוק העבודה לא "יספוג" את עודפי המשרות הפנויות הוא יישאר הדוק, למעט בענפים ספציפיים.

כהוכחה למצב ההדוק של שוק העבודה, סקר כוח אדם לחודש מרץ  כלל לא מציג חולשה. שיעור האבטלה נותר ברמה של 3.9%, דומה לפברואר, זאת על רקע המשך עלייה בשיעור ההשתתפות בשוק העבודה.

גם לדברי כלכלני בית ההשקעות לידר, בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ, שוק העבודה נותר עדיין הדוק ונמצא בקרבת תעסוקה מלאה, כאשר הירידה בביקוש לעובדים ממוקדת במספר ענפים בסקטור השירותים, אך לא מבשרת על הידרדרות במצב הכלכלי . בחודש מרץ נוספו 25 אלף מועסקים חדשים, 20 אלף בחתך הגילאים 25-64. שיעור האבטלה בגילאים אלה ירד ל-3.2% ומתקרב לרמת השפל של קיץ 2022. לדברי כלכלני לידר, מסתמנות שתי מגמות חיוביות בשוק העובדה: גידול במספר המועסקים ועלייה במספר מחפשי העבודה.

בלידר מדגישים כי תמונת שוק העבודה הנוכחית תמשיך לתמוך בהעלאת הריבית במשק.

עסקים קטנים ובינוניים חיוניים להתקיימותה של כלכלת מדינה בריאה. אלא שלא כל מי שיש לו רעיון לעסק או רוצה להקים כזה, יש לו גם את המימון הדרוש, ומדובר פעמים רבות בלא מעט כסף. לשם כך הקימה המדינה קרן הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים – שהמחזור השנתי שלהם אינו עולה על 100 מיליון שקל. עסקים כאלה, אשר עומדים בקריטריונים מסוימים נוספים, יכולים לקבל את המימון הדרוש להם להמשיך לקיים את העסק.

כעת מודיע החשב הכללי במשרד האוצר על פתיחת *שלושה מסלולי הלוואות חדשים המיועדים להשקעה בפרויקטים של אנרגיה מקיימת, לאשראי לעמותות הפעולות בתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך, וכן לעסקים בענף החקלאות.

על פי ההודעה, המסלולים החדשים יהיו פתוחים להגשת בקשות החל מ-10 במאי 2023.

קרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים מנוהלת על ידי חטיבת המימון והאשראי באגף החשב הכללי במשרד האוצר במטרה להביא להגדלת היצע, זמינות וגיוון מקורות האשראי לעסקים קטנים ובינוניים בעלי מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל, המהווים מנוע צמיחה מרכזי במשק, זאת באמצעות מתן הלוואות בערבות מדינה במגוון מסלולים.

מסלול אנרגיה מקיימת – שגובש בשיתוף משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבה בהתאם לטיוטת הטקסונומיה הישראלית, מיועד עבור עסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לבצע השקעה בפרויקטים המפחיתים את ההשפעה השלילית על הסביבה, באמצעות ייעול צריכת האנרגיה של העסק או מעבר לייצור אנרגיה ממקורות מתחשבים יותר. הלוואות במסלול זה יינתנו לתקופה של עד 12 שנים ועד להיקף של 90% מן ההשקעה הנדרשת.

מסלול עמותות חברתיות – המיועד עבור עמותות הפועלות בתחומי הרווחה, הבריאות והחינוך אשר להן מחזור כספי שלא עולה על 5 מיליון ש"ח בשנה, במטרה לסייע להן באשראי לטובת הון חוזר והשקעות. ההלוואות במסלול זה יינתנו עד לסכום של 250 אלפי ש"ח לתקופה של עד 5 שנים, עם בטחונות מופחתים וללא צורך בהעמדת ערבויות אישיות מטעם נושאי המשרה בעמותה.

מסלול חקלאים – שגובש בשיתוף משרד החקלאות, מיועד לעסקים בענף החקלאות אשר עוסקים במישרין בייצור תוצרת חקלאית טרייה בענף הצומח והחי ובעלי מחזור הכנסות של עד 25 מיליון ש"ח בשנה. ההלוואות במסלול זה יינתנו לתקופה של עד 10 שנים בסכום של 1 מיליון ש"ח, וכפוף לרכישת פוליסת ביטוח כנגד נזקי ואסונות טבע לאורך כל תקופת ההלוואה על ידי הלווה ומיועדות לסייע לעסקים בענף החקלאות לביצוע השקעות לטווח ארוך והתמודדות עם צרכי תזרים מזומנים.

מסלולים אלו מצטרפים למסלולים הקיימים כבר כיום בקרן ומיועדים למגוון רחב של מטרות בהן מימון הון חוזר וגישור על פערי תזרים מוזמנים, השקעות, הקמת עסקים חדשים, צמיחה, הקמת פסי ייצור נוספים והשקעה בפיתוח תעשייתי ועוד.

לדברי החשב הכללי, יהלי רוטנברג, "קרנות ההלוואה בערבות מדינה הן כלי סיוע עיקרי של המדינה לעסקים קטנים ובינוניים, אשר מהווים מנוע צמיחה מרכזי במשק. המסלולים החדשים פותחו על ידי אגף החשב הכללי במטרה לתת מענה לצרכים מיוחדים של עסקים ושל המשק. מסלול אנרגיה מקיימת מצטרף לשורת צעדים שמוביל אגף החשב הכללי לטובת התמודדות עם משבר האקלים, ובכלל זה הנפקת איגרת חוב ירוקה בשווקים הבינלאומיים, מעבר צי הרכב הממשלתי לרכבים חשמליים ועוד. אגף החשב הכללי במשרד האוצר מחויב לבחון ולמצות כל דרך במטרה לסייע לעסקים קטנים ובינוניים שמהווים מנוע צמיחה מרכזי במשק הישראלי".

לדברי מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, קובי בליטשטיין, "מדובר בצעד משמעותי נוסף הרותם את המגזר הפרטי ותומך בו במטרה לעמוד ביעדים הלאומיים שקבע משרד האנרגיה והתשתיות בהחלטות ממשלה להתייעלות באנרגיה ולייצור אנרגיה מתחדשת. צעד זה מצטרף לשורה של צעדים שקודמו בשנה שהאחרונה כגון, השקת הרפורמה בייבוא מכשירי חשמל, חובת הצגת דירוג אנרגיה לדירות ותמיכה בשלטון המקומי למעבר לאנרגיה מקיימת".

לדברי סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון והאשראי, גיל כהן, "המסלולים החדשים שיצרנו בקרן מעודדים צמיחה כלכלית תוך צמצום השפעתם הסביבתית וקידום יעדיה החברתיים של מדינת ישראל. אנו רואים חשיבות רבה בגיוון כלי המימון הירוקים שמעניקה הממשלה כחלק מאסטרטגיה רחבה בפעילותה לשם התמודדות עם משבר האקלים ובמקביל קידום העסקים הקטנים והבינוניים. למסלולים אלו אפקט כפול בתרומה למשק הישראלי  כמו גם לסביבה ולחברה".

קלנועיות סגורות הן אמצעי תחבורה פופולרי במדינות רבות, במיוחד עבור הגיל השלישי. בשנים האחרונות הן צברו פופולריות בישראל, הודות ליתרונות הרבים שלהם על פני צורות תחבורה אחרות

אם אתם מחפשים דרך ידידותית לסביבה ובמחיר סביר להתנייד, קלנועית סגורה עשויה להיות בדיוק מה שאתם צריכים. קלנועיות סגורות הן אמצעי תחבורה פופולרי במדינות רבות, במיוחד עבור הגיל השלישי. בשנים האחרונות הן צברו פופולריות בישראל, הודות ליתרונות הרבים שלהם על פני צורות תחבורה אחרות בגילאים אלו. בכתבה זו, נדון ביתרונות הבולטים של קלנועית סגורה ומדוע כדאי לרכוש אותה.

נוחות ובטיחות

אחד היתרונות המרכזיים של קלנועית סגורה, זו רמת הנוחות והבטיחות שהיא מציעה. בניגוד לקלנועיות פתוחות, החושפות את הרוכבים לפגעי מזג האוויר, לקלנועיות סגורות יש תא נוסעים סגור ומקורה המספק הגנה מפני רוח, גשם ותנאי מזג אוויר אחרים. זה הופך רכב זה לאידיאלי לנסיעות בכל סוגי מזג האוויר. בנוסף, קלנועיות סגורות מצוידות באביזרי בטיחות כגון חגורות בטיחות, כריות אוויר ובלמים נגד נעילה, המסייעים למזער את הסיכון לתאונות ופציעות.

נוחות

יתרון נוסף של קלנועית סגורה, זו הנוחות שלה. מדובר על רכב קל שנוח לנסוע איתו בדרכים עירוניות והוא מספק כלי התניידות נהדר עבור בני הגיל השלישי. כאשר יש לו סגירה חיצונית, הוא הופך להיות מצוין בכל מזג אוויר, גם בחורף ולא מגביל את האנשים שנוסעים בו, לצאת מהבית לקניות לדוגמא. אם הבחירה היא בין קלנועית פתוחה לקלנועית סגורה, הרי שקלנועית סגורה מגיעה עם יותר יתרונות.
חשוב לדעת, שקיימות כיום קלנועיות שיש להן חיפוי סגירה שניתן לחבר בחורף ולהסיר בקיץ וזו גם אפשרות שקיימת. את הבחירה ניתן לבצע לפי הצרכים שלכם. מעבר לכך, יש קלנועיות שיש להן גגון עבור ימי הקיץ, המגן מפני השמש.

באילו קלנועיות אין צורך בסגירה?

קלנועיות עם סגירה יהיו בדרך כלל קלנועיות זוגיות או כאלה שיש להן גגון שניתן ממנו להוריד את הסגירה. בקלנועיות יחיד המיועדות לנסיעה בקניונים ומקומות סגורים, לא תמיד קיים צורך בקלנועית מהסוג הזה. הגדירו היטב את הצרכים שלכם מהקלנועית וכך תדעו האם באמת יש לכם צורך בגגון וסגירה. באופן כללי כדאי לדעת כי הנושא של צרכים הוא חשוב מאוד כאשר הולכים לרכוש קלנועית.
לסיכום, קלנועיות סגורות הם אמצעי תחבורה מצוין לכל מי שמחפש דרך נוחה, בטוחה וידידותית לסביבה להתניידות. הן מציעות יתרונות רבים על פני צורות תחבורה אחרות, כולל יעילות סוללה, יכולת תמרון קלה, נוחות ומחיר סביר. אם אתם מחפשים דרך התניידות המספקת נוחות בגיל השלישי גם בימי חורף,  חפשו לרכוש קלנועית סגורה.

ההאטה במשק מקבלת כמעט מדי יום צורה וזווית חדשה, והפעם היא מגיעה בדמות ירידה במספר המשרות הפנויות המשק. על פי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש מרץ נרשמה ירידה של כ-18% בשיעור המשרות הפנויות לעומת מרץ 2022. נכון למרץ 2023 עומד שיעור המשרות הפנויות על 4.14% לעומת 4.37% בפברואר, שגם בו הראה הנתון ירידה לעומת חודש קודם.

פירוש הדבר הוא כי ישנה ירידה בביקוש לעבודה, כתוצאה מהאטה בהשקעות ובביצוע פרויקטים.

על פי הנתונים, יש הכי הרבה משרות פנויות בתחום המכירות – 11,468 משרות בינואר-מרץ 2023, ואחריהם מלצרים ומוזגים. במקים השלישי והרביעי נמצאות משרות פתוחות בתחומי ההייטק – מהנדסים ומפתחי תוכנה, מה שמעיד כי הענף ממשיך להידרש לעובדים למרות שהוא שרוי במשבר זה כשנה.

למרות המשבר הנוכחי בהייטק, בטווח הארוך מספר המועסקים בענף בעלייה

נוסף על נתוני המשרות הפנויות, פרסמה הלמ"ס סקירה נפרדת של התעסוקה והביקוש לעובדים בענפי ההייטק במשך ארבע הנים האחרונות – מהרבעון הראשון של 2019 ועד הרבעון הראשון של 2023.

על פי הנתונים, ברבעון הראשון של 2019, טרום משבר הקורונה, הועסקו בהייטק בתחום השירותים 180,598 עובדים כאשר מספר המשרות הפנויות עמד על 11,440. ארבע שנים לאחר מכן, ברבעון הראשון של 2023 עמד מספר המועסקים בהייטק השירותים על 270,594 איש בעוד מספר המשרות הפנויות עומד על 12,365. בתחום תעשיית ההייטק הועסקו ברבעון הראשון של 2019 99,693 איש ומספר המשרות הפנויות עמד על 2,469, ואילו ברבעון הראשון של 2023 עמד מספר המועסקים בתעשיית ההייטק על 104,278 איש ואילו מספר המשרות הפנויות עמד על 3,199.

לדברי הלמ"ס, על פי הנתונים ניתן לראות כי במהלך 2019 חלה עלייה מתונה במספר המועסקים בהייטק ועם פרוץ הקורונה חלה ירידה מתונה. מהרבעון השלישי של 2020 החל עלייה במספר המועסקים, אשר התחזקה משמעותית בשנת 2021 ונמשכה עד אמצע 2022. הגידול במספר המועסקים נפסק לקראת סוף 2022. לדברי הלמ"ס, יש להניח כי האטה זו משופעת מהמשבר במניות הטכנולוגיה ומהעלייה בשער הריבית בישראל, באירופה ובארה"ב.

בין הרבעון הראשון של 2019 לרבעון הראשון של 2023 נוספו לכלל ענפי ההייטק כ-90 אלף מועסקים, עלייה של 50%, כאשר בשאר ענפי המשק התעסוקה עלתה באותה תקופה ב-9% בלבד.

פירוש הדברים הוא כי כאשר הענף ייחלץ מהמשבר, הוא צפוי כנראה להמשך צמיחה חזקה בדרישה לכוח אדם ובמספר המועסקים בו.

המיתון בארה"ב ובאירופה החל למעשה, כך שהפד אומנם יעלה את הריבית ברבע אחוז בישיבתו הקרובה ב-3 במאי, אבל זו תהיה ההעלאה האחרונה, וכך גם צפוי באירופה, שם ה-ECB יעלה את הריבית כנראה בחצי אחוז. מעריכים כלכלני בית ההשקעות פסגות בראשות האסטרטג הראשי אורי גרינפלד.

לדבריהם, העובדה שהחלטת הריבית הקרובה של בנק ישראל היא רק ב-22 במאי חסכה לכולנו כנראה רבע אחוז בריבית. הנתונים הכלכליים בארץ ובעולם נראים עדיין טוב מכדי לעצור את העלאות הריבית ולכן, סביר להניח שאם לבנק ישראל היתה, כמו לפד או ל-ECB, החלטה גם בשבועיים הקרובים הריבית היתה עולה ברבע אחוז נוסף.

בעולם, הנתונים עדיין לא מאותתים על נפילה מיידית בפעילות הכלכלית כאשר סט נתוני מדדי מנהלי הרכש של חודש אפריל בארה"ב ואירופה היה בסך הכל טוב מהצפוי. בארה"ב נרשם שיפור קל בפעילת התעשייתית על פי המדד של מרקיט והקריאה אף אותתה על התרחבות קלה בתעשייה. בנוסף, בענפי השירותים נרשמה עליה נוספת בפעילות והמדד עלה מ-52.9 נק' ל-54.9 נקודות. על פי מרקיט, נרשם שיפור נרחב בפעילות בתחילת הרבעון השני אך ביחד איתו גם הלחצים האיפלציוניים החלו לטפס שוב ובמרקיט מציינים כי זהו החודש השלישי ברציפות בו הם רואים עליה בקצב.

עוד אומרים בפסגות כי לעומת ארצות הברית, באירופה התמונה הייתה יותר מעורבת כאשר ההתכווצות בפעילות התעשייתית העמיקה, אך ענפי השירותים ממשיכים להראות עוצמה. גם באירופה, מרקיט ציינו כי לחצי האינפלציה בענפי השירותים נמשכים ומשחקים תפקיד מרכזי בסביבת אינפלציית הליבה באירופה.

על כן, כפי שהדברים נראים כעת, בשבוע הבא בפד יספקו לשוק עוד מהלך של רבע אחוז כאשר באירופה גם מהלך נוסף של חצי אחוז נמצא על השולחן. נכון להיום, השוק מגלם הסתברות של 90% לעלייה של רבע אחוז בארצות הברית ובאירופה השוק מגלם הסתברות של כ-30% למהלך של חצי אחוז.

כלומר, בגדול השווקים כבר שם ומצפים למהלכים אלו בשבוע הבא. השאלה העיקרית שצריכה להעסיק אותנו אם כן היא לא מה יהיה בשבוע הבא אלא מה יהיה מהלך החודש הקרוב. בארץ, מדד המחירים של חודש אפריל יפורסם לפני ההחלטה של בנק ישראל. במידה וזה יאותת, כמו המדד האחרון, על האטה בקצב האינפלציה בנק ישראל עשוי להחליט על עצירה של העלאות הריבית או לכל היותר על העלאה אחרונה בהחלט.

בעולם, למרות שהרבעון הראשון היה חיובי, חוזקה זו הייתה בעיקר תוצאה של גורמים עונתיים חריגים. בינתיים, המדדים המובילים מאותתים על כך שהפעילות הכלכלית מאטה באופן ברור וכי ארה"ב כבר ממש על סיפו של מיתון כלכלי. אם זה לא מספיק, בימים אלו אנו צפויים לראות זינוק באי הוודאות בארצות הברית עקב הוויכוח המסורתי סביב תקרת החוב כאשר הפעם נראה כי הסיכונים גבוהים מתמיד, כל מה שצריך לעשות זה להתבונן על ה-CDS או על הפערים הגדולים בין הריביות הגלומות עד חודש מאי ואלו הגלומות מחודש יוני והלאה. נראה כי השווקים מתחילים להתכונן לאפשרות של עימות גדול סביב תקרת החוב, מה שעשוי להוליד צמצום פיסקאלי משמעותי שיתווסף להידוק הצפוי בתנאי האשראי עקב משבר הבנקים. בשורה התחתונה, אנו מעריכים שהמיתון הכלכלי בארה"ב ואירופה כבר למעשה החל כך שלפחות נכון להיום, מצפים בפסגות לכך שהעלאות הריבית של השבוע הבא יהיו גם האחרונות. במידה וזה אכן המצב, אומרים בפסגות, בנק ישראל יקבל תמיכה נוספת לעצירת תוואי העלאות הריבית.

 הירידה בגביית המיסים מאותתת כי הממשלה לא תעמוד ביעד הגירעון שהציבה לעצמה – 1% ב-2023. ההכנסות ממסים צפויות אף לרדת עוד, כך שהגירעון עשוי להגיע לכ-3%. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

לדבריהם, מתחילת הקורונה, השינויים בהכנסות ממיסים היו האינדיקאטור הטוב ביותר לחיזוי הצמיחה במשק, הרבה יותר מדויק מהמדד המשולב של בנק ישראל שחזה את הצמיחה לפני המגפה. אם הקשר בין גביית המיסים לצמיחה נמשך גם השנה, הירידה בהכנסות ממסים ברבעון הראשון לעומת אשתקד עלולה לבשר על צמיחה אפסית או אף שלילית.

מחירי הדירות יד שנייה בדרך לרדת

עוד אומרים במיטב כי נראה שהירידה במכירות הדירות החדשות נבלמה והן התייצבו בחודשים האחרונים ברמות נמוכות. ההתייצבות במכירות הדירות החדשות בשוק החופשי מתרחשת תוך ירידה במחירים של כמעט 6% בחודשים האחרונים.

מוכרי הדירות יד שנייה עדיין מנסים לא להוריד מחירים. זאת הסיבה שכמות העסקאות בפלח שוק זה יורדת מהר יותר מאשר בדירות החדשות. אולם,  רבים ממוכרי הדירות יד שנייה הם משפרי דיור  שכבר רכשו דירה חדשה, אך עדיין לא מכרו את הישנה. התייקרות המשכנתאות וסיום התקופה של פטור ממס שבח צפויים לאלץ אותם להתפשר ולהוריד מחיר. אפשר לצפות שבקרוב נראה ירידה במחירי הדירות יד שנייה בשיעור דומה לחדשות.

בעולם: אין משבר מעמיק, אלא רק האטה

באשר לעולם אומרים במיטב כי מדדי מנהלי הרכש הראשוניים לחודש אפריל משקפים העמקה של הפער בין מגזר התעשייה לשירותים. המדדים במגזר השירותים המשיכו לעלות הרבה מעל הרמה של 50 באירופה, ארה"ב ויפן. לעומת זאת, בתעשייה התמונה מעורבת. בארה"ב המדד עלה במפתיע מעל 50, זאת לאחר חמישה חודשים בהם היה נמוך מ-50. באירופה המדד בתעשייה המשיך לרדת יותר עמוק מתחת לרמה של 50.

בסה"כ, מדדי מנהלי הרכש אינם משקפים תמונה של משבר מעמיק, אלא לכל היותר האטה מדורגת בקצב הגידול בכלכלה.

בארה"ב, "ספר הבז'" של ה-FED, הראשון מאז המשבר בבנקים, הצביע שלא היה שינוי משמעותי בפעילות הכלכלית מאז הסקר הקודם. תיאורי השינויים בצמיחה בסקרים האחרונים בהחלט משקפים האטה. גם הציפיות לא השתנו משמעותית. מספר שלוחות ה-FED האזוריות אכן דיווחו על צמצום תנאי אשראי בבנקים. התרחבות בשוק העבודה הואטה. החברות מדווחות על התמתנות בעליית המחירים.

למרות שזה לא תמיד נראה כך, לאורך השנים נעשו מאמצים רבים על מנת להקל על חייהם של אזרחים בישראל שיוצאים לגמלאות, אם כי התחושה הכללית בחברה היא שהמדינה לא עושה מספיק כדי להנגיש את המידע שיאפשר לתושבים הוותיקים לשלם פחות מיסים ולהשאיר אצלם יותר כסף בנטו.

"קיבוע זכויות" נועד לאפשר לכולנו לנצל את הטבות המס שמגיעות לנו לאחר היציאה לפנסיה בצורה המיטבית, אך בפועל, אזרחים רבים שעברו את גיל הפרישה כלל לא מכירים את המושג או שאינם מבינים עד הסוף איך לבצע את ההליך הזה בצורה שנכונה להם.

במדריך הזה, ננסה לעשות סדר בתחום המורכב הזה ונבין לעומק את המשמעויות שמאחורי ההחלטה שתשפיע מאוד על החיים של כולנו בעשורים שאחרי היציאה לפנסיה.

מה זה קיבוע זכויות ואיך הוא מסייע להפחית את תשלום המיסים?

במשך כל החיים אנחנו עובדים, משקיעים וחוסכים במסגרות שונות. כשסוף סוף מגיע גיל הפרישה, זה הזמן ליהנות מפירות עמלנו, אם באמצעות משיכת כספים מקופות גמל, קבלת קצבת פנסיה, קבלת קצבת זקנה וכן מענקים שונים שיכולים לכלול גם פדיון ימי חופשה ומחלה שלא נוצלו.

על כל אלו, מטבע הדברים, נדרש גם לשלם מס בהיקפים משתנים, אם כי  היציאה לגמלאות מזכה בפטור על חלק מהכסף.

קיבוע זכויות מאפשר לכם להחליט כיצד לנצל את הפטור ממס שניתן לכם לאחר היציאה לפנסיה בצורה האופטימלית. במילים פשוטות, זהו הנתון שעוזר להבין כמה מס ייגבה (אם בכלל יגבה), על קבלת כספים מכל אחד מאפיקי ההכנסה שהזכרנו כאן. זהו תהליך חד פעמי שמתבצע מול פקיד השומה במס הכנסה ובמהלכו מקבעים את שיעור הפטור ממס שתהיו זכאים לו במשך כל חייכם.

בהחלטה על גובה הפטור, הפקיד משכלל נתונים על אפיקי חיסכון, תשלומי פנסיה, קצבאות ומקורות הכנסה נוספים, כמו הכנסה מעבודות שונות לאחר הפרישה, דיבידנדים ועוד.

בשלב הזה, אתם למעשה יכולים (וצריכים) לבחור איך תרצו לנצל את הפטור שמגיע לכם מרשויות המס – בין אם כמענק חד פעמי, כפטור ממס על הקצבה החודשית או כהיוון קצבה, מושג קצת מורכב שכדאי להתעכב עליו.

מה זה היוון קצבה ולמה הוא חיוני כל כך?

היוון קצבה מאפשר לכם לקבל פטור בשיעור משתנה גם במשיכת כספים חד פעמית וגם בקבלת קצבאות חודשיות. אם אתם מעוניינים באפשרות הזאת, תצטרכו להציג במסגרת קיבוע זכויות בקשה לפטור על היוונים כאלה ואחרים על חשבון סל הפטור הכולל. לדוגמה, אם תבחרו לקבל פטור גדול יותר על משיכה חד פעמית, כך מטבע הדברים יקטן הפטור שתקבלו על הקצבה החודשית ולהיפך. לכן, נדרשת הסתכלות רחבה על כלל החסכונות, קופות הגמל והקצבאות שלכם, כדי להבין מהו החישוב האופטימלי שיפיק לכם את החיסכון המקסימלי בתשלום המס בטווח הקצר או הארוך.

חשוב להבין כי במעמד הזה, הרבה שיקולים אישיים יכולים להשפיע על ההחלטה הזאת ולכן קשה לתת עצה אחת שתועיל לכולם. אם לדוגמה אם זקוקים לסכום גדול של כסף עכשיו מכל סיבה שהיא ומאמינים שתוכלו לחיות בכבוד מהקצבה שתקבלו בעתיד, גם אם תצטרכו לשלם עליה יותר מס, אז ייתכן שיהיה נכון להגדיל את גובה הפטור המבוקש על משיכה חד פעמית.

כמו כן, אם אתם מתמודדים עם מצב רפואי מורכב, יהיו לכך השלכות בקבל ההחלטה האם לבצע היוון קצבה. בכל מקרה, חשוב לזכור כי ייעוץ פיננסי מקצועי יכול לעזור לכם להבין במידה רבה יותר של דיוק ובהירות מהי ההחלטה הנכונה ביותר בעבורכם, על סמך כלל השיקולים והנתונים שרלוונטיים אליכם.

באילו מקרים צריך להגיש בקשה לקיבוע זכויות?

קיבוע זכויות הוא הליך שכלל האזרחים נדרשים לבצע עם ההגעה לגיל הפרישה על מנת להימנע מתשלום מס גבוה על הקצבה. פטור ממס על הקצבה ניתן לכל אזרחית ואזרח בישראל לאחר גיל הפרישה. נכון לכתיבת שורות אלו, ב-2023, נשים מקבלות את הפטור עם הפרישה לגמלאות החל מגיל 62 וארבעה חודשים וגברים מקבלים אותו החל מגיל 67.

אם לא מגישים בקשה לקיבוע זכויות, המשמעות היא כאמור שתמשיכו לשלם מס בשיעורים גבוהים על קצבת הזקנה שתקבלו לאורך השנים שלאחר הפרישה. ויתור על קיבוע זכויות גם יגרור תשלומי מיסים גבוהים יותר במשיכת סכומים חד פעמיים מהחסכונות והנכסים הפיננסיים האחרים שאתם נעזרים בהם.

אנשים שלא מממשים את זכותם לפטור ממס על קצבת הזקנה והפנסיה, עלולים להפסיד כספים רבים, בשיעורים שיכולים להגיע לעשרות או אפילו מאות אלפי שקלים לאורך כל שנות הפרישה. בנוסף, חשוב לזכור כי ההחלטות שמקבלים במעמד קיבוע הזכויות הן בלתי הפיכות (למעט תקופה של 120 ימים לאחר קבלת ההחלטה, שבה ניתן עוד לבצע שינויים בתנאים מסוימים).

לכן, כדאי להיזהר מלהקל ראש בהחלטה ומומלץ מאוד לנסח אותה בקפידה, לאחר בחינה מדוקדקת של מצבכם הפיננסי והתוכניות שלכם להווה ולעתיד.

איך מגישים בקשה לקיבוע זכויות?

קיבוע זכויות נעשה באמצעות הגשת טופס 161ד לפקיד השומה במס הכנסה. את הטופס ניתן להגיש גם אם אתם יוצאים בימים אלו לפנסיה וגם אם כבר פרשתם בעבר ולא הגשתם עד כה את הבקשה. בהקשר הזה נדגיש כי קיבוע זכויות מתאפשר גם באופן רטרואקטיבי עד שש שנים לאחור. זה אומר שאפילו אם פרשתם לגמלאות לפני שלוש שנים ולא מילאתם את הטופס, תוכלו להגיש אותו עכשיו ולקבל החזר רטרואקטיבי על המס המיותר ששילמתם בתקופה זו.

ובכל מקרה, כפי שכבר הבנו, לא תמיד קל להבין כיצד לנסח את הבקשה בצרוה שתאפשר מיקסום של הפטור ממס. לסל השיקולים האלו נכנסים גורמים רבים הקשורים בין היתר במצבכם הפיננסי בהווה, בכמות הכסף שחסכתם לאורך השנים, בגובה הקצבה שתקבלו בכל חודש, ברצון שלכם לעבוד, במצבכם הרפואי ובעוד שורה ארוכה של נתונים שלא תמיד כל כך ברורים מאליהם.

את הבקשה לקיבוע זכויות יש להגיש כמה שיותר מוקדם – תכנון מס בפרישה מצריך היערכות זמן רב מראש (אפילו שנתיים ויותר לפני מועד הפרישה!) ודורש איתור ואיסוף מדוקדק של מסמכים בגין שנות עבודה רבות בעבר. את הטופס מומלץ להגיש רק בסיוע של אנשי מקצוע מנוסים בתחום קיבוע זכויות, כדי להימנע מטעויות, התרוצצויות או פרישות עבר לא מטופלות כראוי.

בהקשר הזה, נדגיש כי פקידי השומה שמלווים אתכם בהגשת הבקשה, מונחים שלא לייעץ לכם בתהליך וזהו אינו תפקידם. לכן, כדאי להגיע אליהם כשאתם כבר מגובשים בדעתכם ומבינים בדיוק איך לנסח את הבקשה לקיבוע זכויות. ייעוץ מקצועי בהחלט יכול לסייע מאוד בשלב הזה ולהבטיח שתשלמו כמה שפחות מס ותקבלו כמה שיותר מהכסף שחסכתם במשך חיים שלמים של עשייה ועבודה קשה.

נכתב בשיתוף כספית החזרי מס, מומחים מנוסים לקיבוע זכויות, החזרי מס לגמלאים ותכנון פרישה. למידע נוסף בקרו באתר: finance.experts-il.com/caspit