הבנקים דיסקןנט, פועלים ומזרחי טפחות ניהלו הליך של גביית חובות מלקוחות בצורה לא תקינה. בעקבות הממצאים, הטיל הפיקוח על הבנקים קנסות על כל אחד משלושת הבנקים.

הפיקוח על הבנקים מצא ששלושת הבנקים לא עמדו בהוראת ניהול בנקאי תקין, והטיל עליהם עיצום כספי בסך 1,200,000 שקל, 850,000 שקל ו-700,000 שקל בהתאמה, בגין הפרת חובת הדיווח להוצאה לפועל.

על כל אחד מהבנקים – בנק דיסקונט, בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות – הוטל עיצום כספי בגין אי דיווח להוצאה לפועל על תקבולים ששולמו על חשבון החוב. על בנק דיסקונט הוטל עיצום כספי נוסף בגין אי דיווח להוצאה לפועל, תוך זמן סביר, על הסדרי חוב שנערכו בין הבנק ללקוח.

הליקויים בהתנהלות הבנקים מזרחי-טפחות ודיסקונט עלו מבקרה יזומה שנערכה על יישום ההוראה והליקויים בבנק הפועלים אותרו מתלונות ציבור שהתקבלו בפיקוח על הבנקים.

כאשר לקוחות נקלעים לקשיים כלכליים, ואינם מצליחים לעמוד בתשלום חובם לבנק, נוקט הבנק לעיתים בהליכים משפטיים לגביית החוב אשר כרוכים, בין היתר, בפתיחת תיק חוב בהוצאה לפועל. במסגרת הליך זה, לקוחות רבים מגיעים להסדרי תשלום עם הבנק או מעבירים תשלומים לבנק להקטנת החוב. כל תקבול ששילם הלקוח לבנק או לבאי כוח הבנק מקטין את החוב בספרי הבנק, כאשר הבנק נדרש במקביל לדווח להוצאה לפועל על קבלת התשלום, לשם הקטנת יתרת החוב גם בתיק ההוצאה לפועל.

בהוראה ייעודית שעוסקת בנושא גביית חובות מלקוחות, ועומדת בליבת היחסים שבין הבנק והלקוח, נקבעו חובות לעניין דיווח ללשכת ההוצאה לפועל על תקבולים שהתקבלו על חשבון החוב שלא באמצעות הלשכה וכן חובות דיווח אודות הסדרי חוב שנערכו עם לקוחות. חובת הדיווח בתוך שבעה ימים מיום קבלת התקבול, נובעת מהחשיבות הרבה הקיימת בביצוע הקטנות לחוב במועדן, וזאת כדי שתהא ללווה ולערב אפשרות להתחקות אחר החוב המדויק בזמן אמת. אי דיווח להוצאה לפועל בזמן על ידי הבנק מהווה ליקוי מהותי, שכן יש בו כדי להביא למצג מטעה של החוב העומד לחובת החייב, וזה עשוי להשפיע על החלטות החייב למשל בעת הגעה להסדר חוב מול הבנק. התנהלות זו אף עלולה להשית על הלקוח חובות ביתר. החובה לדווח ללשכת הוצאה לפועל על הסדר חוב, תוך זמן סביר, נועדה גם למנוע נקיטת סנקציות נגד הלקוח במהלך ההסדר.

מהבנקים השונים נמסר כי התקבולים נרשמו בספרי הבנק ונלקחו בחשבון בהליכי סגירת החוב, ולפיכך לטענת הבנקים לא נגרמו נזקים כספיים ללקוחות. הפיקוח דרש מהבנקים לתקן את הליקויים שאותרו ולמנוע הישנות מקרים מסוג זה וממשיך בבדיקת הנושא.

לדברי המפקח על הבנקים, יאיר אבידן: "הפיקוח על הבנקים רואה חשיבות בהגברת האכיפה הצרכנית וימשיך לפעול לביצוע בקרות מתוך המידע המתקבל מהציבור וכן מבצע ויבצע בקרות יזומות תוך שימוש בסמכויותיו לתיקון ליקויים ולאכיפתם. אנו רואים במקרה זה התנהלות בלתי תקינה אשר עשויה להביא לפגיעה משמעותית בלקוחות במקום בו קיים פער כוחות מובנה בין הבנק ובין הלקוח. לפיכך על אף שהדיווחים מבצועים על ידי באי כוחם של הבנקים הוטלה אחריות מוגברת על קיום ההוראות המגנות על הלקוחות".

הריבית העולה מציבה אתגרים מימוניים בפני ציבורים שונים בישראל, שכן היא מייקרת את מחיר הכסף

על מנת להתמודד עם האתגרים, הבנק הבינלאומי מציע מוצרים חדשים וייחודים במטרה לתת מענה בסביבה של ריבית עולה לצרכים של שני מגזרים מהחשובים במשק הישראלי – עסקים קטנים ומשקי בית.

הבנק מציע הלוואה לעסקים קטנים אשר נטלו בתקופת הקורונה הלוואה במסגרת קרן המדינה לתמיכה בעסקים קטנים שנפגעו כלכלית ממשבר הקורונה, וזו הגיעה לפירעון. הבינלאומי מציע מענה מיטיב לטובת מיחזור החוב בתנאים טובים: הלוואה ייעודית בתנאים אטרקטיביים בגובה הפירעונות המצטברים של ההלוואה שהועמדה במסגרת הקרן ועד לגובה של 150,000 שקל. מדובר בהלוואה לתקופה של עד חמש שנים, עם אפשרות לגרייס על הקרן לתקופה של 6 חודשים,  בריבית של פריים פלוס 1.5% לשנה וכן 50% הנחה בעמלת טיפול באשראי וביטחונות.

רון גריסרו, סמנכ"ל הבינלאומי וראש החטיבה הבנקאית, ציין כי "מגזר העסקים הקטנים הוא עמוד השדרה של המשק הישראלי וחשוב לבנק הבינלאומי לסייע לעסקים הקטנים בנקודות זמן בהם הם צריכים תמיכה שתאפשר להם לפעול ולצמוח. הבנק מעניק לעסקים אלה אשראי נח, בריבית זהה לריבית של הלוואות הקורונה שהועמדו בתקופת המגיפה בערבות המדינה".

מוצר נוסף הוא "חסכון אופק" – חיסכון בהפקדה חודשית לתקופה של 6 שנים בריבית משתנה הזהה לריבית בנק ישראל – פריים מינוס 1.5% לשנה (כיום 3.75%) . בפיקדון תחנת יציאה בתום שנתיים וכן בתום שלוש שנים, ארבע שנים וחמש שנים.

יורם סירקיס, סמנכ"ל הבינלאומי וראש חטיבת נכסי לקוחות, אמר כי "הבינלאומי מציע מוצר שמאפשר לצבור חיסכון לשימושים עתידיים, דבר שחשוב מאוד למשקי בית,  בריבית תחרותית הזהה לריבית בנק ישראל".

נתוני התעסוקה של המשק האמריקאי לחודש ינואר הראו כי למרות העלאות הריבית התכופות והחדות שביצע הפד, שוק העבודה בארה"ב עדיין חזק. מדובר באחד האינדיקטורים הבולטים לכך שחברות ועסקים לא הגיעו לשלב שבו עליהם לקצץ בכוח האדם, כלומר הכלכלה לא מצטננת מספיק כדי שהאינפלציה תיחלש.

לכן, השאלה שעל הפרק היא מה יעשה כעת הפד – האם ימשיך להעלות את הריבית בתקווה שבסופו של הדבר יביא התהליך לעצירת שוק העבודה, או שיפסיק את ההעלאות כבר כעת, בהנחה ששוק העבודה מגיב באיחור לצעדים מעין אלה, כך שהקיצוצים יגיעו, הם רק מתעכבים.

פסגות: העלאות הריבית ייפסקו

בבית ההשקעות פסגות סבורים כי למרות הנתונים החזקים, הפד יעצור את העלאות הריבית בקרוב. לדברי אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של בית ההשקעות, לפחות כרגע, אין ספק שמצבו של הצרכן האמריקאי הרבה יותר טוב ממה שציפינו. למעשה, מכיוון שההאטה באינפלציה חדה יותר מההאטה בשכר הממוצע, השחיקה של השכר הריאלי הולכת ומאטה גם היא. בהתאם לכך, הנחיתה של המשק האמריקאי היא אכן רכה יותר מהציפיות המוקדמות. ככל שתהליך זה ילך ויתקדם בפד יצטרכו להחליט אם הם אכן עוצרים את העלאות הריבית בקרוב (השווקים מתמחרים כרגע עוד שתי העלאות של 25 נ"ב) או שהחשש מלחצים אינפלציוניים פרמננטיים שמגיעים משוק העבודה יטה את הכף לטובת המשך העלאות הריבית לרמה גבוהה יותר מכפי שהשווקים מתמחרים כיום. להערכתנו, אומר גרינפלד, התרחיש הראשון נראה עדיין הרבה יותר סביר על אף הנתונים החזקים בשוק העבודה וזאת משתי סיבות: ראשית, שוק העבודה מגיב, כידוע, בפיגור. במחזור הנוכחי הפיגור בזמנים עשוי להיות ארוך יותר מכיוון שהצמיחה הכלכלית היתה כל כך מהירה ועליות המחירים היו כל כך חדות שלעסקים יש יותר מרווח נשימה מאשר בדרך כלל. אגב, גם בענף הטכנולוגיה שהגיב ראשון לשינוי בכיוון הכלכלה (וגם צמח הכי מהר בשנתיים הקודמות) יש עיכוב מסוים בנתונים שכן בענף זה מקובל להעניק לעובדים פיצויי פיטורים לטווח ארוך יותר מאשר בענפים אחרים. כל עוד העובד המפוטר מקבל פיצויים הוא לא יכול להירשם כמובטל והמעסיק עדיין מכליל אותו במצבת כוח האדם כך שהכל נראה עדיין ורוד בנתונים הרשמיים. שנית, הירידה באינפלציה שמגיעה מצד ההיצע ומהשחיקה הטבעית של האינפלציה (אינפלציה היא השינוי במחיר בשנה האחרונה ולא רמת המחירים) משפיעה גם על ציפיות האינפלציה. ירידה בציפיות האינפלציה פועלת בדיוק כמו העלאת ריבית שכן מה שבאמת חשוב זו הריבית הריאלית ולא הנומינלית. הפד מבין כנראה את שני התהליכים הללו ומאותת כבר היום על עצירה קרובה של העלאות הריבית. שילוב של עצירת העלאות הריבית ונחיתה רכה במשק האמריקאי תומך בסופו של דבר בשווקים.

מיטב: הריבית תמשיך לעלות

מנגד, כלכלני בית ההשקעות מיטב, בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי, סבורים כי נכון לעכשיו הפד ימשיך להעלות את הריבית. לדבריהם, הנתונים של התקופה האחרונה, בפרט אלה שמתייחסים לשוק העבודה, מוכיחים שלביטחון שהפגינו השווקים, במיוחד שוק האג"ח, אין בסיס מוצק:

• שוקי העבודה בכל המדינות ממשיכים להיות מאוד חזקים. מספר המשרות הפנויות במדינות העיקריות עדיין גבוה משמעותית ממה שהיה לפני הקורונה. שיעור האבטלה לא עולה כמעט באף מדינה מפותחת. אפילו בבריטניה, שכלכלתה ככל הנראה כבר נמצאת במיתון ושעל פי תחזית ה-BOE צפויה להתכווץ עד אמצע 2024, עדיין נוצרות הרבה יותר משרות חדשות מאשר בשנים לפני הקורונה.
• הוכחה לעוצמת שוקי העבודה קיבלנו בארה"ב עם יותר מ-500 אלף משרות חדשות וירידה באבטלה ל-3.4% בחודש ינואר, הנמוכה ביותר מאז 1969. שילוב נתונים אלה עם גידול במשרות הפנויות וכמות מאוד נמוכה של תביעות דמי אבטלה לא מותירים ספק שמצבו של שוק העבודה בארה"ב עדיין חזק מאוד.
• קצב הגידול של השכר השעתי הממוצע המשיך להתמתן. אולם, כמות שעות העבודה השבועיות עלתה במפתיע בחדות. כתוצאה מזה, האומדן לקצב הגידול של סך ההכנסות מעבודה (המכפלה של השכר השעתי בכמות השעות השבועיות ובסך מספר המשרות) דווקא עלה בחודש ינואר.
• קצב העלייה השנתי של עלות יחידת העבודה, שמתואם באופן הדוק לאינפלציית הליבה, אומנם ירד מהשיא, אך הוא עדיין הרבה יותר גבוה מאשר בעשורים האחרונים.
• הדבר העיקרי שמייחד את שוק העבודה הנוכחי הוא הגידול החריג במשרות בענפי השירותים. המשק האמריקאי ייצר כמעט 4 מיליון משרות בענפי השירותים בשנה האחרונה. כמות זו גבוהה בכ-60% מאשר הקצב המקסימלי בעשור שקדם לקורונה. לעומת זאת, כ-700 אלף משרות שנוצרו בענפי התעשייה והבנייה (Good Producing) גבוה רק בכ-6% מהמקסימום טרום המגפה. מצב זה ממש שונה מהתאוששות מהמשברים ב-2008 וב-2000.

גידול בביקוש לשירותים צפוי להימשך כי הצריכה שלהם עדיין לא חזרה למגמה שהייתה לפני הקורונה. כתוצאה מזה, ענפי השירותים, עתירי כוח אדם, צפויים להמשיך ולגייס הרבה עובדים, למרות ההאטה בצמיחה.

במיטב גם סבורים כי שמידת הביטחון שמפגינים השווקים ביחס לתוואי הריבית החזוי אינה תואמת לנתונים:

• גם אם האינפלציה הייתה רק 2%, נתוני שוק העבודה הנוכחיים בארה"ב היו מצדיקים עליית ריבית.
• נדגיש שריבית ה-FED מושפעת יותר מאינפלציית השירותים מאשר המוצרים. הקורלציה בין ריבית ה-FED לאינפלציית השירותים עומדת ב-40 השנים האחרונות על כ-70%, לעומת כ-25% לאינפלציית המוצרים.
• במצב הנוכחי התייחסות של ה-FED לסיכונים של מדיניות הריבית אינם סימטריים. הוא מפחד הרבה יותר להעלות ריבית פחות מדי מאשר יותר מדי.

בשורה התחתונה צופים במיטב כי ריבית הפד תמשיך לעלות עד רמה של 5%-5.25%.

לידר: צפויות עוד שלוש העלאות בשיעור של 0.25%

גם בבית ההשקעות לידר מתייחסים הכלכלנים, בראשות יונתן כץ, לנתוני שוק העבודה החזקים בארה"ב. לדבריהם, שוק העבודה בארה"ב נותר מאד הדוק ללא סימני רפיון. קצב עליית השכר אומנם התמתן, אך נותר גבוה יחסית ליעד האינפלציה. החדשות הטובות הן שהמיתון (או ההתמתנות המשמעותית בפעילות) עוד רחוק. החדשות הפחות חיוביות: גברו הסיכויים לשלוש העלאות ריבית של 0.25% על ידי הפד לרמה של 5.25%-5.5%.

אל מכתב הכלכלנים, מחאת ההייטקיסטים ואזהרות נגיד בנק ישראל ובנקי השקעות בינלאומיים מצטרפים כעת עשרות מנכ"לים של חברות גדולות במשק, ביניהן חברות ציבוריות, שהתאגדו יחד במכתב משלהם.

יושבי הראש ומנהלי החברות הגדולות מזהירים מפני השלכות יישומה של הרפורמה שמתכננת הממשלה בראשות בנימין נתניהו במערכת המשפט, וקוראים להידברות: "המהפכה המשפטית המסתמנת, בדרך שבה היא מתקדמת, מביאה להרחבת הפילוג בעם ועשויה להביא לפגיעה חמורה בכלכלת ישראל – לכם כמנהיגי ציבור יש את היכולת להגיע לפשרה ואין ספק שהיום יותר מתמיד פשרה היא צורך השעה".

בין החותמים על המכתב: איתן בר זאב (יו"ר קבוצת ביג), חי גאליס (מנכ"ל קבוצת ביג), צביקה שווימר (מנכ"ל אלקטרה צריכה), הראל ויזל (מנכ"ל קבוצת פוקס), רונן נמני (מנכ"ל קפה קפה) אבי אדרי (בעלי סינמה סיטי), יהודה אלבז (מנכ"ל ובעלים קבוצת בריל), אבי שומר (מנכ"ל צומת ספרים),סרג' דרעי (מנכ"ל רנואר), יריב שפע (יו"ר ארומה ישראל), ענת בוגנר (מנכ"לית דלתא ישראל), אודי שמאי (מנכ"ל פיצה האט) ושחר תורג'מן (יו"ר דירקטוריון קבוצת בריל), יוזם הקריאה.

מדובר בהתייחסות ראשונה של אנשי העסקים המנהלים ומחזיקים רשתות וחברות מהגדולות בישראל  למהפכה במערכת המשפטית. במכתבם, שכותרתו "קריאה להידברות בין הצדדים",  מציינים החותמים כי הם "עוקבים  בדאגה רבה אחרי ההתפתחויות בזירה הציבורית ובקרע ההולך ונפער בין החלקים השונים בעם

החותמים מדגישים כי מדובר בהתארגנות א-פוליטית, הכוללת מצביעים מכלל המפלגות בישראל ומזהירים – "ההשלכות של היעדר הידברות עשויות להיות הרות גורל לעתידינו בכלל ולעתיד הכלכלה הישראלית בפרט". את מכתבם הם מסיימים בקריאה להידברות ובתזכורת – אין לנו ארץ אחרת.

וזה הנוסח המלא של המכתב:

הבנק האירופי המרכזי העלה את הריבית ב-0.5%, בהתאם לתחזיות המוקדמות. מדובר בהעלאת הריבית הראשונה של הבנק המרכזי לשנת 2023, אך זוהי הפעם החמישית ברציפות שהריבית עולה באירופה מאז החל הבנק במהלך בחודש יוני 2022. לאחר ההעלאה  הנוכחית נמצאת הריבית באירופה ברמה של 2.5%, הגבוהה ביותר מאז 2008. הבנק המרכזי אף הודיע כי צפויה העלאת ריבית נוספת בשיעור דומה בישיבת הריבית הבאה של הבנק בחודש מרץ.

מוקדם יותר העלה בנק אוף אינגלנד את הריבית בבריטניה גם כן ב-0.5% לרמה של 4%.

הנתון שעזר לנשיאת ה-ECB כריסטין לגארד לקבל את ההחלטה הוא מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר שהפתיע לטובה וירד יותר מהתחזיות ל-8.5%, עדות להמשך היחלשותה של האינפלציה בגוש האירו. למרות הנתון המעודד, יש לזכור כי עדיין מדובר באינפלציה גבוהה שחורגת בהרבה מהיעד שהציב לה הבנק המרכזי.

מי ששלח גם הוא איתות חיובי על כיוון האינפלציה הוא הפד האמריקאי שהודיע אתמול על העלאת ריבית ראשונה ל-2023 בשיעור של 0.25% בלבד לרמה של 4.5%-4.75%, לאחר רצף של העלאות חדות בהרבה. יו"ר הפד ג'רום פאואל הודיע כי האינפלציה אומנם מתמתנת אבל חברי הוועדה המוניטרית עדיין רואים צורך בהעלאות ריבית "מתמשכות".

בין השנים 2016 ו-2022 התגברה התחרות בשוק האשראי הקמעונאי בעוצמה מתונה, ובעיקר באשראי הצרכני, בו המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי הגדילו בתקופה זו את האשראי באופן משמעותי. עם זאת, באשראי לעסקים קטנים וזעירים לא נרשם שינוי משמעותי במאזן הכוחות בין האשראי הבנקאי לאשראי החוץ בנקאי והבנקים מהווים את המקור האשראי הכמעט בלעדי לעסקים קטנים וזעירים.

זוהי המסקנה העיקרית העולה מדוח שפרסמה הוועדה לבחינת התחרות בשוק האשראי לאחר שבדקה את ההתפתחויות באשראי למשקי בית ועסקים קטנים. הדו, שהוגש לממשלה, לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה, סוקר את התקדמות הצעדים להגברת התחרות בשוק האשראי והבנקאות, ואת ההתפתחויות באשראי למשקי בית ועסקים קטנים בין שנת 2016 עד למחצית 2022.

לדברי מחברי הדוח, הממשלה והמאסדרים השונים פעלו בשנים האחרונות כדי להסיר חסמים לתחרות, תוך תפיסה שלפיה התחרות בשוק הפיננסי נשענת על שלוש רגליים: כניסת שחקנים חדשים; מעבר קל בין ספקים; וכן הגברת יכולת ההשוואה של לקוחות.

הרוב המוחלט של הצעדים שקבעה הוועדה להסרת חסמים הושלם תוך השקעת מאמצעים רבים לקידום התחרות מצד הממשלה והמאסדרים. בין היתר קודמו הצעדים הבאים:

• כדי להקל על כניסת שחקנים הופחתו בין היתר דרישות ההון מבנקים חדשים והוקמה לשכת שירותי מחשוב
• כדי להקל על גופים חוץ בנקאיים להתחרות באפקטיביות בבנקים ולעודד כניסה של גופים חוץ בנקאיים נוספים נעשו מספר צעדים שתכליתם לגוון ולהרחיב את אפשרויות המימון של גופים אלו
• רפורמת הניידות בקליק נכנסה לתוקף והיא מקלה על מעבר לקוחות בין בנקים וכך סביר שגם תסייע ליצירת איום תחרותי, שיגביר את רמת התחרות במערכת הבנקאות
• צומצם היתרון במידע של בנק בו מנוהל חשבון העו"ש של הלקוח על ידי: מערכת נתוני אשראי, רפורמת הבנקאות הפתוחה וקביעת הוראות לעניין צפייה במידע פיננסי מקוון. צעדים אלו צפויים לשפר את יכולת ההשוואה של לקוחות בין מוצרים וספקים פיננסים שונים.

בנוסף, לראשונה מזה 40 שנה קם בנק חדש בישראל (ZERO ONE) ובדצמבר 2022 הודיע בנק ישראל על מתן רישיון מותנה להקמת בנק נוסף, "אש ישראל".

לדברי הוועדה, הצעד היחיד שלא אוסדר הוא שירותי התשלום, צעד חשוב לקידום התחרות שמצוי בתהליך מתקדם וצפוי להיות מקודם במסגרת חוק התוכנית הכלכלית הקרוב. כמו כן, ישנם צעדים שאמנם הושלמו אך יישומם מתמשך לאורך זמן ולכן נצפה לראות את השפעתם להגברת התחרות גם בשנים הקרובות.

הוועדה לבחינת התחרות באשראי הוקמה בחוק להגברת התחרות בשוק הבנקאות בראשות משותפת של מנכ"ל משרד האוצר ומנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, ובהשתתפות הממונה על התקציבים, הממונה על שוק ההון, הממונה על תחרות, המפקח על הבנקים והממונה על מערכות התשלומים בבנק ישראל. במסגרת תפקידיה, הוטל על הוועדה לעקוב אחר יישום החוק להגברת התחרות, להמליץ על צעדים לשיפור ולהגברת התחרות בשוק האשראי ולערוך בדיקות תקופתיות של מצב התחרות בשוק האשראי ולאתר חסמים בהתפתחות התחרות השוק.

רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר היוצא ויו"ר משותף של הוועדה: "הדוח הנוכחי והאחרון שחותם את עבודת הוועדה מראה פעם נוספת שהדרך להשיג שוק פיננסי יעיל ותחרותי עוברת בהגדלת מספר השחקנים, הסרת חסמים בירוקרטיים ושיפור יכולות העברת המידע בין השחקנים הפיננסיים השונים והגדלת האינפורמציה שבידי הלקוחות. כולי תקווה כי ייעשו צעדים נוספים שימשיכו את התעוררות מגמת התחרות בשוק האשראי הקמעונאי, וכן ייעשו הצעדים המשלימים לצורך הגדלת היצע האשראי אף לעסקים קטנים וזעירים"

פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, מנהל חטיבת המחקר בדימוס של בנק ישראל ויו"ר משותף של הוועדה: "הדוח מוכיח כי נעשו צעדים רבים על ידי הרגולטורים במטרה לקדם את התחרות הן בתחום הצרכנות והן במתן האשראי לעסקים הקטנים; לאור ההתקדמות ההדרגתית שחלה עד כה ניכר כי ההתמדה במאמצים צפויה להניב בהמשך תוצאות חיוביות בתחום התחרות"

שנה חדשה נפתחה עם זמירות חדשות וחיוביות בשוקי ההון, לפחות בחודש ינואר, אבל תעשיית קרנות הנאמנות ממשיכה לשקף תמונה דומה לזו של שנה שעברה.

לדברי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית ההשקעות מיטב, סך נכסי התעשייה כולה עלה בחודש ינואר בכ-8.8 מיליארד שקל, שמהווים עלייה של כ-2.4% מכ-368.6 מיליארד שקל לכ-377.4 מיליארד שקל. העלייה נבעה מתשואה חיובית של התעשייה בשיעור של כ-1.7% וגיוס של כ-2.4 מיליארד שקל.

מי שהצילו את המצב והובילו לתמונה החיובית בשורה התחתונה הן, בדומה לאשתקד, הקרנות הכספיות שממשיכות לגייס בקצב גבוה, של כ-5.1 מיליארד שקל בינואר. זאת לעומת הקרנות האקטיביות שממשיכות לסבול בפדיונות, אם כי בינואר נרשמה התמתנות במגמה, והן פדו כ-2.5% מיליארד שקל. התעשייה הפסיבית פתחה את השנה עם פדיון חודשי של כ-160 מיליון שקל.

לדברי אשכנזי, השווקים בישראל נוהגים להציג מתאם היסטורי חיובי גבוה למדי למקביליהם בארה"ב, אך החודש ניכר ניתוק חריג. המדדים המובילים בארה"ב ובשאר בעולם הציגו אופטימיות לגבי "נחיתה רכה" שקיבלה חיזוק מהדוחות הסבירים של החברות ומנתונים כלכליים המעידים על חוזקה, ומנגד, בישראל המאורעות הפוליטיים סביב המערכת המשפטית, היוו משקולת כבדה וככל הנראה היו הסיבה המרכזית לביצועי החסר בשוקי אג"ח והמניות בישראל מול אלה בארה"ב.

שער הדולר/שקל הושפע גם הוא מההתרחשויות בישראל, ולמרות היחלשות הדולר מול סל המטבעות העולמי, ולאחר ירידה משמעותית בשערו מתחילת החודש, בשבוע האחרון של החודש התחזק הדולר באופן ממשי מול השקל.

שוקי המניות בחו"ל סיימו את חודש ינואר במגמה חיובית חזקה מאוד כאשר מדד ה-S&P500 עלה בשיעור של 6.2%, מדד הנאסד"ק עלה בכ-10.7%, מדד הדאקס הגרמני עלה בשיעור של כ-8.6% ומדד הניקיי היפני סיים את החודש עם עלייה של כ-4.7%.

שוק המניות הישראלי, לעומת זאת, סיים חודש ינואר במגמה חיובית זעירה. מדד ת"א 35 נותר ללא שינוי, מדד ת"א 125 עלה ב-0.5%  ומדד ת"א 90 עלה בשיעור של כ-1.7%.
איגרות החוב הקונצרניות סיימו את החודש במגמה חיובית. מדדי התל בונד 60, 40, 20 עלו בשיעור ממוצע של 1.5%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-1.4% ומדד אג"ח ממשלתי כללי עלה בשיעור של כ-1.6%.

בשל היותו של ענף הנדל"ן המניב נדבך חשוב במערכת הפיננסית, ערכו בבנק ישראל בדיקה של החברות בענף על מנת לבדוק אם השווי הנכסי החברות הפועלות בתחום התנפח במידה לא רציונלית. על פי הממצאים, שפורסמו בתיבה במסגרת דוח היציבות הפיננסית של  הבנק המרכזי למחצית השנייה של 2022, לא נמצאה עדות להתנהגות בועתית בשווי הנכסים המניבים.

לדברי בנק ישראל, נכון לסוף 2021 החברות הציבוריות בישראל מנהלות נכסים מניבים בשווי של כ-150 מיליארד שקל, כאשר בין השנים 2010-2021 הוכפל שווי הנכסים שבבעלותן. עיקר הגידול (יותר מ-80%) מקורו בעליית ערך הנכסים, ואילו פחות מ-20% נובע מתוספת השטח להשכרה (במ"ר).

עוד מציינים בבנק ישראל כי החוב הבנקאי לענף מהווה כ-15% מסך האשראי העסקי של הבנקים; שווי האג"ח והמניות של החברות הציבוריות בענף מסתכם ב-108 מיליארד שקלו-152 מיליארד שקל, בהתאמה (כרבע מהשוק הסחיר, ללא בנקים וביטוח).

על פי הניתוח, עולה תמונה של ירידה הדרגתית בתשואה מהשכרה, אם כי היא אינה אחידה בין סוגי הנכסים השונים. התשואה מעליית ערך אופיינה בשלוש השנים האחרונות בתנודתיות והייתה בשנת 2021 חריגה במיוחד, בהשוואה לעבר.

עוד מוסיפים בבנק כי  מניתוח אקונומטרי שבוצע עולה כי דמי השכירות החודשיים בפועל, אחד מגורמי היסוד החשובים בהערכות השווי, מסבירים רק באופן חלקי את השינויים בשווי הנכסים; בשנים האחרונות ניכרת מגמת עלייה ביחס שבין שווי הנכסים לבין דמי השכירות ליחידת שטח.

ממצאים אלה, לדברי בנק ישראל, מעלים את האפשרות ששווי הנכסים מגלם ציפיות לצמיחה ולעליית ערך הנדל"ן, שאינן משתקפות בהכרח בחלק מגורמי היסוד (תקבולי השכירות בפועל). עם זאת, במבחן סטטיסטי שערכנו לא מצאנו עדות להתנהגות בועתית בשווי הנדל"ן המניב.

לאור תוצאות הבדיקה, שכאמור לא הוכיחו הימצאותה של בועת נכסים מניבים,  מעריכים כעת בבנק ישראל שהעלייה החדה בסביבת הריבית ב-2022 צפויה להוביל לירידה בשווי הנכסים המניבים, וכפועל יוצא צופים שם שתחול ירידה ברווחיות המדווחת של החברות ואף אפשרות לעלייה בשיעורי המינוף המדווחים של חלק מהחברות.

בנק הפועלים באמצעות פלטפורמת ההשקעות פועלים אקוויטי, השלים השקעת עוגן בניו-ווסט. ניו-ווסט הינה שותפות ישראלית-אמריקנית המנוהלת ע"י בכירים לשעבר במוסדות פיננסים גלובאליים מובילים בעולם כגון, Blackstone, GIP, Credit Suisse , Riverstone ועוד.

הקבוצה הודיעה אתמול על סגירה ראשונה והשקה רשמית של מוצר הדגל שלה, ה-Private Equity 50 Index Fund ("PE 50"). מדובר באינדקס הראשון מסוגו אשר ישקיע ב-50 קרנות פרייבט אקוויטי מהגדולות והמובילות בעולם באופן משוכלל.

האינדקס מאפשר למשקיעים גישה למקבץ איכותי גדול של קרנות פרייבט אקוויטי שלא תמיד מתאפשרת גישה אליהן, ובכך בהשקעה בודדת ניתן יהיה ליהנות מהתשואה המשוקללת והאטרקטיבית של התחום. ה-PE 50 בדומה לאינדקסים ו-ETF בשוק הסחיר, מתבסס על מבנה עלויות רזה – 0% דמי ניהול, דמי הצלחה נמוכים בלבד וממרווח ברוטו-לנטו מינימאלי.

ניו-ווסט מביאה את אותם יתרונות של ההשקעה הפסיבית הקיימים בשוק הסחיר עם אדפטציה לשוק הפרטי, כגון: יעילות אופטימלית עבור המשקיע (מינימום אדמיניסטרציה שכן 50 הקרנות משקפות שורה אחת בלבד עבור המשקיע), אפשרות השקעה בהיקפים גדולים בתחום, פיזור מרבי והקטנת סיכון של התיק וחשיפה לתשואה האטרקטיבית של פרייבט אקוויטי.

בנוסף לפועלים אקוויטי, השקיעו בניו-ווסט גופים מוסדיים נוספים כגון חברות ביטוח, קרנות פנסיה, Endowments ופמילי אופיסס, לצד משקיעים פרטיים, לרבות שותפים בכירים ומייסדים של קרנות פרייבט אקוויטי מהמובילות בארץ ובעולם אשר השקיעו מהונם הפרטי באינדקס.

אדוארד טלמור-גרא, מנכ"ל ומייסד NewVest  אמר: "השקת מוצר האינדקס PE 50, מסמל נקודת מפנה עבור תעשיית קרנות ההשקעה הפרטיות. אנו מגשימים את חזון ניו-ווסט: חיבור בין שתי מגמות עיקריות משוק ההון והעולם הפיננסי בעשורים האחרונים, בין העלייה בהיקף ההשקעות בקרנות השקעה פרטיות ונכסים לא סחירים מחד, לבין העלייה בהיקפי ההון המנוהל באסטרטגיות פסיביות, מאידך" אמר אדוארד טלמור-גרא, מנכ"ל ומייסד NewVest. "אנו מודים לרבים שתמכו בנו, ובעיקר למשקיעים שלנו ששותפים לחזון כי מוצרים פסיביים יכולים לשפר ולייעל תוכניות ואסטרטגיות השקעה בעולם האלטרנטיבי. הצוות של ניו-ווסט מתגאה בהבאת כלי השקעה חדש בעל שימושים רבים עבור משקיעים גדולים וקטנים בארץ ובעולם בין אם להם תוכניות פרייבט אקוויטי מתקדמות ובין אם לא.

"NewVest תמשיך לגייס הון עבור ה-PE 50 ומצפה להשיק מוצרי אינדקס נוספים במהלך השנה. המוצרים של NewVest צפויים להרחיב ולשפר את הגישה לשווקים פרטיים עבור משקיעים מוסדיים ופרטיים כאחד, כמו גם להאיץ את המשך הדמוקרטיזציה של השווקים הפרטיים בעולם.

קובי שלום, מנכ"ל פועלים אקוויטי אמר: "אנו רואים בניו-ווסט את הדור הבא בתעשיית קרנות הפרייבט אקוויטי . בפעם הראשונה יוסד מכשיר בעולם ההשקעות הפרטיות הדומה לאינדקסי המניות הסחירות. זהו מכשיר שלהערכתנו ומתוך אמונה בצוות הניהולי של החברה יהיה אפיק השקעה משלים בתיק ההשקעות האלטרנטיבי של כלל הגופים המוסדיים. הוספת האינדקס לתיק הקיים ייעל את התיק, יאפשר חשיפה לקרנות מובילות נוספות בפורטפוליו, ישרת את עקרון פיזור ההשקעות  ויחסוך בהוצאות".

כמו תמיד, גם החלטת הריבית הראשונה לשנת 2023 של הפד האמריקאי מרכזת אליה את מלוא תשומת הלב של המשקיעים בעולם. הבנק המרכזי החשוב בעולם קובע את הטון ומה הוא אומר – משפיע ומכוון לא רק את הבורסות האמריקאיות, אלא גם את שוקי ההון האחרים בעולם ואת קווי המדיניות של בנקים מרכזיים אחרים.

ב-2022 התמודד הפד עם התפרצות אינפלציונית שהזניקה את האינפלציה לרמות של לפני ארבעים שנה. שורה של העלאות ריבית רצופות, חלקן בשיעורים חדים במיוחד, הצליחה להביא למצב שבו האינפלציה כבר לא מתחזקת ואף מתחילה להיחלש, אך עדיין היא רחוקה מאוד מהיעד של הבנק המרכזי. מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר עמד על 6.5%, הרבה מתחת לשיא של 9% שנרשם שלושה חודשים קודם לכן.

מה שבעיקר מטריד את הפד הוא נתון אינפלציית הליבה, אותה אינפלציה בנטרול רכיבי המזון והאנרגיה שנחשבים לתנודתיים במיוחד, כלומר האינפלציה היציבה יותר שנובעת מגורמים קשיחים יותר, זאת שיותר קשה להחלישה. גם שוק העבודה האמריקאי ממשיך לשדר חוזק, כך שהעלאות הריבית לא חלחלו מספיק כדי לעצור השקעות ברמה כזאת שדורשת קיצוצים בכוח האדם עד שייראו בנתוני האבטלה.

מנגד, החשש המתלווה דרך קבע למהלך של העלאות ריבית הוא עד כמה רחוק אפשר ללכת איתן מבלי לחנוק את הפעילות הכלכלית במשק עד כדי מיתון.

וכאן נמצא כרגע הפד, בצומת הדרכים הזה של קבלת ההחלטה – האם להמשיך בהעלאות ובאיזה שיעור או שמא ההעלאות עד כה, שהביאו את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%-4.5%, מספיקות, בהנחה שימשיכו לחלחל אל הכלכלה הריאלית, כדי להחזיר את האינפלציה אל יעדה ולגרום למשק לנחיתה רכה בלבד, ולא למיתון.

בהחלטת הריבית האחרונה שלו הצהיר פאואל כי בכוונתו להעלות את הריבית עוד. גם פרוטוקול ישיבת הפד שיקף טון נצי, לפיו אין מבין חברי הוועדה המוניטרית בארה"ב מי שמאמין שהריבית תשנה כיוון ותרד השנה ויש אף כאלה שסבורים כי היא תצטרך להמשיך לעלות.

נכון לעכשיו, קונסנזוס התחזיות צופה כי הפד יעלה את הריבית בהחלטתו הנוכחית ברבע אחוז, אבל עיקר תשומת הלב מתמקדת בדברים שיגיד יו"ר הפד ג'רום פאואל לאחר פרסום ההחלטה עצמה. אם יישמע מרגיע ויאותת כי סוף מהלך ההעלאות קרוב וכי האינפלציה נרגעת – יהיה זה איתות אופטימי לשווקים שיוכלו להמשיך בראלי שהחלו מתחילת 2023. אם לחלופין, ישמיע טון נצי שיאותת כי לא די בהעלאות הריבית עד כה – סביר להניח כי השווקים יאכזבו וישנו כיוון.

שוקי ההון נפרדו בשמחה כנראה מ-2022 שהיתה קשה, ותחילתה של 2023 משרטטת להם כיוון אחר עם עליות שערים נאות שנרשמו בחודש ינואר בייחוד בארה"ב, וגם באירופה.

אחת הנהנות הישירות משינוי המגמה היא תעשיית קופות הגמל, שנחבטה בשנה החולפת עם תשואה שלילית מצטברת ממוצעת של 8%.

כעת, על פי הערכת אבי ברקוביץ, משנה למנהל השקעות ראשי מיטב גמל ופנסיה, קופות

הגמל וקרנות ההשתלמות הכלליות הגדולות יציגו בינואר 0232 תשואה נומינלית (ברוטו) ממוצעת של 2.5%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע במנעד של בין תשואה של 2.2% לבין תשואה של 2.8%.

בחודש ינואר נרשמו עליות שערים בשוקי המניות בעולם, ובאיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיוית בישראל והן האחראיות לתשואה החיובית של הקופות.

שוקי המניות בעולם הציגו עליות שערים. בארה"ב: עליות נאות מאוד: כאשר מדד הדאו עלה ב-2.8%, מדד ה-S&P עלה ב-6.2% ומדד הנאסד"ק עלה בשיעור חד של 10.7%. גם באירופה נרשמה מגמה חיובית חזקה: ה-DAX הגרמני עלה ב-8.7%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-9.4% וה-Eurostoxx 50 עלה ב-9.7%.

מדד הניקיי ביפן עלה בשיעור של 4.7%. המדד העולמי של השווקים המתפתחים עלה בשיעור חד ולא שגרתי של 7.9%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.

לעומת זאת, בשוק המניות בארץ נרשמה מגמה מעורבת: מדד ת"א 35 נותר ללא שינוי, מדד ת"א 125 עלה ב-0.5%, מדד ת"א 90 עלה בשיעור של 1.7%, ומדד יתר 60 ירד בשיעור של כ-1.7%.

באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה חיובית. מדד התל בונד 20, מדד התל בונד 40 ומדד התל בונד 60 עלו ב-1.8%, 1.4% ו-1.6% בהתאמה. איגרות החוב הלא מדורגות עלו בשיעור של 1.7%. מדד אג"ח קונצרני כללי עלה ב-1.4%.

בשנים האחרונות ובמיוחד לאחר תקופת הקורונה, אנו עדים לתופעה הולכת וגוברת של אנשים המגלים את אפשרויות ההשקעה השונות בשוק ההון, ואת פוטנציאל התשואות והרווחים הגלומים בהן. מנגד, ניתן עדיין למצוא אנשים הפוחדים מההשקעות בשוק ההון, בשל סיבות שונות ומגוונות. אז האם באמת השקעה בבורסה היא כל כך מפחידה?

מהן אפשרויות ההשקעה העומדות בפנינו?

כולנו חוסכים את מיטב כספנו בכדי למלא את צרכי היומיום ולהגשים את המטרות השונות שהצבנו. בין השאר, אנו תרים אחר הדרכים האולטימטיביות להשקיע את הכספים שהצלחנו לחסוך, בכדי ליהנות מרווחים ותשואות גבוהות. כאשר מדובר באפשרויות ההשקעה הקיימות, הרי שניתן להצביע על שני אפיקים בולטים ומרכזיים – השקעות בתחום הנדל"ן והשקעות בשוק ההון.

השקעות בשוק ההון – מה כל כך מפחיד?

אם ננסה לעמוד על הפחדים והחששות המרחיקים אנשים מפני השקעות בשוק ההון, סביר להניח כי נשמע את הסיבות הבאות:

• שוק ההון כזירת הימורים

עבור אלו שלא מבינים לעומק את המוצרים הפיננסיים השונים בשוק ההון ואת אפשרויות ההשקעה המגוונות בו – שוק ההון נתפס כזירת הימורים, בה הסיכונים והאפשרויות להפסיד זהים או אולי אפילו גבוהים מפוטנציאל הרווח והתשואות.

• העדפת נכס פיזי

חלק מהמשקיעים מעדיפים להשקיע בנכס פיזי, אותו ניתן לראות בעיניים, באופן המשרה עליהם ודאות וביטחון מסוימים.

• חוסר ידע

אין זה סוד כי הידע הפיננסי והכלכלי של רבים מאיתנו לוקה בחסר. אנשים רבים אינם מכירים לעומק מושגים כמו שוק דובי ושוק שורי, ריביות, אג"ח, דיבידנדים וכדומה. השפה הזרה הזאת מרתיעה אותם מפני כניסה לעולם ההשקעות בשוק ההון.

כיצד ניתן להתגבר על הפחד מהשקעות בבורסה?

המציאות הכלכלית המאתגרת בה אנחנו חיים, מחייבת אותנו להתחיל לחסוך ולהשקיע את כספינו, ויפה שעה אחת קודם. הבנה זו לכשעצמה תעזור לנו להתגבר על הפחד הראשוני שלנו מהשקעות בשוק ההון. זאת ועוד, אם נלמד את הנושא לעומק, נגלה כי השקעה בבורסה לא חייבת להיות כל כך מפחידה, במיוחד כשהיא מתבצעת לטווח הזמן הארוך.

מעבר לעובדה כי זוהי דרך התנהלותם של המשקיעים המצליחים בעולם, הרי שהשקעה לטווח הארוך אף הוכחה באופן מדעי כמשתלמת ובעלת סיכון נמוך להפסדים, כלומר – ככל שטווח ההשקעה בשוק ההון ארוך יותר, כך גדל הסיכוי להרוויח וקטן הסיכון להפסיד. אבחנה זו יכולה בהחלט לתת לנו שקט נפשי וביטחון בהשקעה שלנו, ולהפיג את החשש מהשקעות בבורסה.

להתגבר על הפחד עם חברה מקצועית לניהול תיקי השקעות

המכנה המשותף לכלל הסיבות לפחד מפני ההשקעה בשוק ההון, הוא ללא ספק חוסר הידע וההיכרות עם אפשרויות ההשקעה המגוונות. אמנם אף פעם לא מאוחר להתחיל ללמוד ולרכוש את הידע הפיננסי החשוב הזה, אך כדאי לדעת כי כיום ניתן להשקיע בשוק ההון ולבנות תיק השקעות מותאם אישית לרמת הסיכון והמטרות שלכם, באמצעות חברה מקצועית ומנוסה בתחום. השקעה בשוק ההון בליווי חברה כזו, תאפשר לכם להתגבר על הפחד ולהשקיע בראש שקט, שעה שמנהלי תיקים מומחים יעניקו לכם שירותי ייעוץ וליווי מקיפים, החל משלבי בניית תיק ההשקעות ועד ההתאמות הנדרשות במהלך התקופה. לחברה מיומנת ובעלת ניסיון בניהול תיקי השקעות קיימים לרוב כלים דיגיטליים מתקדמים, המאפשרים לפשט את המושגים וביצועי התיק, כך שגם למשקיעים מתחילים יהיה קל ונוח לעקוב אחר ההשקעות שלהם.