בתחום ההובלות, מעבר חברות הייטק זה עולם שלם של ידע וטכנולוגיות שינוע. מה החברה יכולה לעשות כדי לתרום למעבר חלק? ואיך לבחור חברת הובלות למעבר?

הובלת חברות היא משימה מורכבת ומאתגרת. עוד יותר מזה כשמדובר בחברת הייטק שעוברת דירה – במצב כזה יש צורך להיערך מראש מספיק זמן בטרם המעבר ולתכנן היטב עד לפרטים הקטנים ככל שניתן.

חברות הייטק רבות בישראל בוחרות לבצע מעברים מסיבות שונות, ביניהם צורך במקום גדול יותר עם הרחבת החברה, רצון להיות קרובים יותר למרכז העניינים של עולם ההייטק או צורך במקום שיאפשר פיתוחים טכנולוגיים ושימוש באמצעים מיוחדים לעבודות פיתוח שונות. כך או כך, בכל חברת הייטק שמתעתדת לעבור אפשר למצוא מנהלים תפעוליים או אדמיניסטרטיביים מתרוצצים עסוקים וחוששים לקראת המעבר. פעמים רבות משמעותו של מעבר כזה היא הפסד של ימי עבודה חשובים או עיכוב בהגשות או פיתוחים שונים, אבל זה לא חייב להיות כך: חברות הובלות איכותיות יכולות להציע הובלה לחברת ההייטק באופן שיאפשר את המשך העבודה במקביל והעברת החברה לפי חלקים בסדר שתוכנן מראש.

חדשנות זה שם המשחק

חברות הייטק זה תחום מגוון מאוד ומתפרש על פני תתי-תחומים רבים, ביניהם תוכנה, ביו-טכנולוגיה, אלקטרוניקה, דאטא, סייבר ועוד. לכל חברה המכשור שלה, האביזרים שאיתם היא עובדת, המערכות ולפעמים גם המעבדות שבהן היא מפתחת את התוצרים החדשים. כדי להוביל חברה כזו למקום חדש יש צורך בידע והיכרות נרחבים עם עולם ההובלות ועדכניות תקופתית בכל הקשור לפיתוחים חדשים בתחום האריזה, השינוע, הפירוק וההרכבה וכן שלל המיומנויות שדורש מעבר כזה. לעיתים יהיה מדובר בחומר רגיש או אביזרים שמצריכים יחס מיוחד ולכן מומלץ לשכור את שירותיה של חברה שיש לה את ההבנה, הניסיון והמקצועיות הנרחבת בתחום זה ואם גם עם חברות מתחום דומה – עוד יותר טוב.

 

עוד בנושא תוכן ממומן

   

איך מעבירים 1000 עובדים ? ככה

בהעברת חברת הייטק, במיוחד כשמדובר בחברה גדולה שמעסיקה מספר רב של עובדים, יש צורך להתחיל את תהליך המעבר עם תכנון מקדים. לאחר שסוכם על מעבר עם חברת ההובלות, מומלץ להזמין אותם לביקור במשרדים הנוכחיים – להבין את כמות הציוד שנדרש להעביר, העמדות, האביזרים והתכולה, ולפי זה לתכנן את סדר המעבר: איזו מחלקה תועבר קודם, מה יפורק ואיך, לאן הוא יועבר והאם והיכן ייארז. בצורה זו חברת ההובלה יכולה להיערך מראש עם בעלי המקצוע המתאימים ולמנוע "הפתעות" לא צפויות – חשמלאים, נגרים, אורזים, כמות הסבלים הנדרשת ועוד. לאחר מכן – הגעה ליעד ההעברה החדש והסבר מפורט לעובדי ההובלה על המיקום של כל רהיט, ציוד או אבזור במרחב, סדר המחלקות ועוד. עם סדר וארגון מקדימים אפשר למנוע צורך בהפסקת העבודה של החברה ולאפשר את המעבר במקביל לעבודה, אם חברת ההובלות מסכימה גם היא למהלך ומעריכה שניתן לשמור על שקט ומינימום הפרעה לעובדים בזמן הפירוק וההעמסה.

מקרים מיוחדים – עבודה מיוחדת

אם גם לכם עולה תמונה של אנשים מול מחשבים כשאתם שומעים "חברת הייטק", כדאי לדעת שחברות הייטק כיום חולשות על מגוון רחב של תחומים שמתבטא במגוון של ציוד ומכשור שנמצאים בשימוש, מלבד מחשבים וכתיבת קוד. בחברה שעוסקת בפיתוחים ביו-טכנולוגיים, לדוגמא, תהיה לרוב מעבדה אחת או יותר, מכשירי קירור או חימום, מנדפים, ציוד של חומרים רגישים ועוד. בחברת הייטק שעוסקת בפיתוחים אלקטרוניים ייתכן ויהיה ציוד רב שכולל אבות טיפוס או מכשירים שונים שהחברה עובדת עליהם. כל אלו ועוד צריכים טיפול מיוחד, ובהיעדר ניסיון מתאים ושימוש בסוג האריזה המתאים עלול להיגרם נזק.

לכן, כלל אצבע הוא לעבוד עם הובלה שיש לה את כל ציוד האריזה והשינוע המתאים על מנת להעביר בבטחה ציוד ייחודי, חומרים רגישים או תכולה שמצריכה יחס מיוחד , וערוכה היטב למצבים כאלה. בנוסף, על החברה להסביר למובילים באילו תנאים יש להעביר כל פרט ופרט מהציוד של החברה וכיצד והיכן למקם אותו במקום החדש. כמו שכתבנו למעלה – היערכות מוקדמת כזו תמנע הפתעות לא נעימות.

מתלבטים בין חברות הובלה? הנה הדברים שכדאי לכם לבדוק

קודם כל, כשמדובר בחברה שלכם, אל תתפשרו על פחות מרזומה מרשים. לוח הזמנים של החברה תלוי בהובלה, שלומם של הציוד והתכולה, ההתמקמות במקום החדש וכן החוויה הכללית מהשירות שניתן. חברה איכותית תאפשר לחברה שלכם מעבר עם כמה שפחות בזבוז זמן יקר והמשך חלק יותר לשגרת העבודה. בנוסף, כדאי להתייעץ עם עובדים מחברות שגם ביצעו מעבר דומה. איזו חברת הובלות שכרו? האם ועד כמה היו מרוצים מהירות? מה גודל החברה שהעבירו? ועוד. באופן הזה תוכלו גם ללמוד מהניסיון שלהם לגביי מעבר חברה ולקבל טיפים על איך אתם כחברה יכולים לסייע למעבר טוב וחלק יותר. אם אתם מתלהטים בין שתי חברות או יותר, אפשר לבדוק את רמת ההיערכות שלהם להעברת ציוד מהסוג שלכם, וגם האם ניתן לקבל מהחברה בנוסף שירותי אחסנה לציוד או לחלקו במידה ואתם עדיין לא סגורים על הסדר שבו תוצב התכולה או זקוקים לתקופת ארגון-מחדש של מחלקות החברה. לבסוף, נצלו את היתרונות של הכפר הגלובלי והתייעצו ובדקו ברשת מה אומרים על חברת ההובלה הספציפית. לעיתים לא נדירות ניתן למצוא ברשת הרבה יותר מידע אמין על חוויית לקוח מאשר פנים מול פנים. המלצות חיוביות או ביקורת שלילית – מומלץ להקשיב ולאחר מכן לבחור.

לסיכום

חברות הייטק רבות מעוניינות במעבר זריז ככל האפשר, אך לעיתים לא לוקחות בחשבון שמהירות ללא תכנון ואריזה נכונים עלולים לגרום לעיכובים גדולים יותר ובמקרה הפחות טוב לפגיעה בציוד יקר. לכן, חשוב לבצע נכון את המהלך של מעבר החברה ולעשות זאת יד ביד עם חברת ההובלה כבר מספר שבועות לפני המעבר בפועל.

 

מעודכן ל-02/2023

משרד האוצר, בראשות השר בצלאל סמוטריץ', הפיץ להערות הציבור את טיוטת התכנית הכלכלית שתאושר יחד עם תקציב המדינה לשנים 2023 ו-2024, לקראת אישור התקציב והתוכנית הכלכלית בממשלה ב-23 בפברואר.

מדובר בתוכנית רחבה ומקיפה שנוגעת לכלל חלקי המשק, וכוללת צעדים משמעותיים שיאיצו את הצמיחה. התכנית מחזקת את יסודות הכלכלה הישראלית ומתמקדת בשישה יעדים מרכזיים: האצת פרויקטי תשתית לאומיים בתחום התחבורה והאנרגיה וטיפול בשוק הדיור, הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במשק, חיזוק ההון האנושי והמובילות הטכנולוגית, הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה למגזר העסקי ולאזרח, ייעול המגזר הציבורי ומלחמה בהון השחור.

בין היתר, כוללת התכנית את חוק תשתיות לאומיות שיסיר חסמי בירוקרטיה ורגולציה המקשים על הקמת פרויקטי תשתית ויקצר את לוחות הזמנים להקמת מיזמי תשתית בתחומי התחבורה, החשמל, האנרגיות המתחדשות ועוד. בתחום הדיור – תכנית דיור מקיפה שתייעל ותקצר את תהליכי התכנון והרישוי, תפעל לשמירה על קצב התחלות הבניה, תחזק את שוק השכירות ארוכת הטווח ותיצור תמריצים חיוביים לשלטון המקומי לתעדף פרויקטי דיור. לצורך הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות יקודמו צעדים בשוק המזון, החקלאות, הביטוח, הבנקאות והרכב, ובהם רפורמה לצמצום כוחם של הקונגלומרטים הגדולים בשוק המזון והטואלטיקה ורפורמה לצמצום תופעת כפל ביטוחי הבריאות. עוד כוללת התכנית שורה של צעדים להפחתת הבירוקרטיה והרגולציה שיקלו על המגזר העסקי והאזרחים, דוגמת הסרת רגולציה עודפת על יבואני מזון וטואלטיקה והתאמתה לסטנדרט האירופי, צמצום הבירוקרטיה למאות אלפי עסקים זעירים בתשלום המס, הקלות ברגולציה על תחום הרוקחות והקלה על מנגנון הרישוי של מפעלים בתעשייה. כן יקודמו צעדים לייעול המגזר הציבורי, ובהם צעדים להקלת העומסים על מערכת הבריאות ולשיפור והאצת הדיגיטציה בממשלה, וכן צעדים למלחמה בהון השחור – הטלת מגבלות על האפשרות להחזיק מזומן בסכומים גדולים, מאבק בתופעת החשבוניות הפיקטיביות ובהונאות בתחום הדלק.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "התוכנית הכלכלית שאנחנו מביאים היום לציבור היא בשורה גדולה לאזרחי ישראל. התוכניות שהבאנו יזניקו את מדינת ישראל קדימה ויחזקו את כלכלת ישראל ואת אזרחי ישראל. מה שעומד לנגד עינינו זה יוקר מחיה שמורגש אצל כל אזרח בישראל, והרפורמות שאנחנו מציגים יאפשרו פישוט הרגולציה, הסרת חסמים והחלשת המונופולים וכל אלו יתורגמו להקלה בנטל של יוקר המחיה של אזרחי ישראל. אני מבקש להודות לכל אחד ואחת מאנשי המקצוע במשרד האוצר שעבדו מסביב לשעון כדי להכין את הרפורמות האלה. אני מאמין גדול בכלכלה הישראלית והיום אנחנו עושים עוד צעד בכיוון הנכון".

הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס: "התכנית הכלכלית שאנו מפרסמים היום ותובא לאישור הממשלה בשבוע הבא נועדה לקדם את יעד המדיניות המרכזי של משרד האוצר – להעלות את רמת החיים של אזרחי ישראל. התכנית כוללת שורה ארוכה של צעדים מבניים שיתרמו לצמיחת המשק ויסייעו לחזק את יסודות הכלכלה הישראלית. התכנית הכלכלית חשובה במיוחד בתקופה של חוסר ודאות בכלכלה העולמית, ויחד עם תקציב אחראי היא תבטיח שכלכלת ישראל תוכל להתחזק ולצמוח. תודה לעובדי האוצר ולאנשי הייעוץ המשפטי לממשלה שעבדו על התכנית לילות כימים".

עוד בנושא חדשות

הצעות מרכזיות שהופצו כחלק מהתוכנית הכלכלית:

(א) האצת פרויקטי תשתית לאומיים בתחום התחבורה והאנרגיה וטיפול בשוק הדיור

• חוק תשתיות לאומיות

משכי הזמן להקמת תשתיות בישראל הם ארוכים בהשוואה לעולם ומובילים לנזק כלכלי משמעותי ופגיעה בציבור. מטרתו של חוק תשתיות לאומיות היא להסיר את חסמי הבירוקרטיה והרגולציה המקשים על הקמת פרויקטי תשתית במטרה לקצר את לוחות הזמנים ובכך להביא להפחתת הגודש בכבישים, הבטחה לאספקת חשמל, קידום פרויקטי אנרגיה מתחדשת ופרויקטי תשתית רבים נוספים.

• הקמת רשויות מטרופוליניות בחקיקה לטובת הכוונת ניהול התחבורה

הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופולינית הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה-OECD. כיום, ניהול התחבורה נעשה באופן ריכוזי ברמה הארצית, והוא אינו מיטבי מכיוון שהוא נאלץ להתמודד עם מגוון גדול מדיי של אתגרים ברזולוציה גבוהה. בהתאם, הפתרונות אינם מותאמים באופן פרטני למאפייני המטרופולין. מאידך, ניהול תנועה ברמה המקומית בלבד טומן בחובו היעדר סנכרון בין רשויות שונות וחוסר רציפות בהתנהלות, על אף שרבות מהדרכים הן משותפות. לכן, מוצע לכונן רובד נוסף בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בארבעת המטרופוליניים בישראל שינהל את התנועה ברמה המרחבית. הרשות תוביל תכנון אסטרטגי, תפעיל תחבורה ציבורית ותבצע תשתיות נדרשות. הרשות תהיה מחוברת לצרכי התושבים, אך תשמור על ראייה הוליסטית של התחבורה באזור.

• שותפות הממשלה והשלטון המקומי בפתרון משבר הדיור

מבנה הארנונה הינו סיבה מרכזית למשבר הדיור ולעליית מחירי הדיור. הפער בין תעריף הארנונה למגורים לבין תעריף הארנונה העסקית מקשה על הממשלה ועל השלטון המקומי להגדיל את היצע הדיור בהתאם לצרכי המשק ומגדיל פערים כלכליים בין רשויות מקומיות. לצורך הגדלה משמעותית של היצע הדיור, ובדומה למנגנונים שיושמו בהצלחה במדינות מפותחות נוספות, מוצע להקים קרן לתמרוץ דיור שבראשה יעמוד נציג השלטון המקומי. הקרן תקצה לרשויות מענקים שנתיים קבועים עבור כל היתר בנייה שיוציאו הרשויות באופן שיאפשר להן לשפר את השירותים העירוניים לתושבים. הכנסות הקרן יגיעו מגידול בארנונה העסקית ברשויות המקומיות בשיעור מדורג בהתאם לאיתנותן הכלכלית ומתקציב מדינה משלים בשנים הראשונות. הצעד יגביר באופן משמעותי את התמריצים של הרשויות המקומיות להגדיל את היצע הדיור בתחומן וכן יסייע בצמצום פערים כלכליים בין רשויות מקומיות עתירות ארנונה עסקית לבין רשויות מקומיות בעלות הכנסה נמוכה יותר. כמהלך משלים תינתן אפשרות מוגבלת לראשי ערים לבצע שינויים קלים בארנונה ללא אישור השרים ויתוקנו מספר סיווגים ראשיים בעיקר בתחום התשתיות וההייטק שייצרו ודאות בגבייה בתחום התשתיות ולגבייה מדויקת בגין תעשיית ההייטק (אבחנה בין מפעל למשרד). כן תותר גביית ארנונה מלונאות מ-Airbnb בדירות שיושכרו מעל 90 יום בשנה.

• רפורמה בוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה

כיום חלק ניכר מתכניות הדיור המקודמות בוועדות המחוזיות כוללות כמות שולית של יחידות דיור. כך לדוגמה, בשנת 2022, 70% מתכניות המגורים שאושרו במחוזיות כללו פחות מ-30 יח"ד, והביאו ל-2% בלבד מיח"ד המאושרות בוועדות המחוזיות. בכדי למקד את פעילות הוועדות המחוזיות שיעסקו רק בתכניות משמעותיות, מוצע לבזר לוועדות המקומיות את סמכות התכנון לתכניות בהיקף מצומצם של יח"ד ללא התניות, תוך חיזוק הפיקוח והבקרה.

• רפורמה בשוק השכירות

רפורמה רחבה לשיפור מוצר השכירות ולחיזוק שוק השכירות בישראל. קידום מספר צעדים שמטרתם לחזק את מעמד השכירות כמוצר אלטרנטיבי בערך שווה למוצר הדירה לרכישה, ובמוקד באמצעות חיזוק שכירות לטווח ארוך. קביעת ייעוד תכנון לשכירות כך שיחוזק מוצר השכירות לטווח ארוך ויתאפשר קידום של מתחמים מוטי שכירות הכוללים הרחבת זכויות בנייה, ציפוף מיטבי וניצול יעיל של שטחים ציבוריים ושטחים משותפים. עידוד שכירות מוסדית ארוכת טווח באמצעות הקלה של תנאי הכניסה לפרויקטים בתחום והרחבת ההטבות לשכירות ארוכת טווח. בשותפות עם משרד המשפטים, הקמת צוות בתחום ניהול הבית המשותף שיתמקד בהפחתת עלויות ניהול הבית המשותף, הבטחת תפקודן של מערכות, בחינת הגופים העוסקים בתפעול וניהול בתים משותפים ועוד.

(ב) הגברת התחרות והפחתת הריכוזיות במשק:

• הפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשוק מוצרי המזון והטואלטיקה

מחירי המזון והפארמה בישראל גבוהים ב-37% בהשוואה לממוצע ה-OECD, כך שבכל שנה משק בית משלם עלות עודפת של 7,700 שקל. הריכוזיות במקטע ספקי המזון גבוהה, נתח השוק של עשרת ספקי המזון הגדולים עומדת על 54%, בעוד שבעולם נתח השוק הינו כ-20%. כמו כן, הרווחיות של היבואנים הגדולים והבלעדיים הינה כפולה מהרווחיות של היבואנים הקטנים והבינוניים, זאת כתוצאה משליטה של היבואנים הגדולים והבלעדיים במגוון רחב של מותגים עולמיים. כוח השוק של הספקים הגדולים מאפשר להם לקבוע מחירים מונופוליסטים ולדחוק החוצה מתחרים חדשים. במטרה לצמצם את כוח השוק של המפיצים הגדולים ולהגדיל את רמת התחרות, מוצע שמפיץ גדול ובלעדי יוכל להפיץ מוצרים של יצרן אחד בלבד. כתוצאה מהמהלך יבואנים קטנים יוכלו לייבא מוצרים של מותגים מוכרים, ולהתחרות מול המפיצים הגדולים. הצעד צפוי להגדיל את רמת התחרות בענף ולהוזיל את המחיר לצרכן. עוד מוצע להקים צוות שיבחן מקטעים נוספים מלבד מקטע ההפצה לרבות מקטע הייצור הכולל את היצרנים המקומיים, שימליץ לשר האוצר על צעדים נוספים בתחום.

• צמצום הנטל הרגולטורי במוצרי מזון במטרה להפחית את יוקר המחיה

במטרה להפחית את יוקר המחייה בישראל, תקודם תכנית לצמצום הרגולציה בייבוא מזון מן החי. כיום מחירי הבשר והעוף בישראל גבוהים בכ-43% בהשוואה לממוצע ה-OECD, כך שהצרכן הישראלי משלם בכל שנה עלות עודפת של כ-1,800 ₪ על מוצרי בשר ועוף. כדי להגדיל את התחרות בענף ולהפחית את רמת המחירים מוצע לקדם תכנית רוחבית הכוללת הקלות רגולטוריות ובירוקרטיות לייבוא מזון מן החי. התכנית כוללת: הארכה של ימי התוקף של בשר דגים וביצים, מסלול מהיר לאישור יבוא ממדינות האיחוד האירופי וארה"ב, ביטול כפל הרגולציה בין משרדי החקלאות והבריאות בייבוא בשר וצמצום הבירוקרטיה והבדיקות בהליך הייבוא. התכנית צפויה להקל באופן משמעותי על יבוא של מוצרים אלו לישראל ולהוזיל את המחיר לצרכן.

• צמצום הנטל הרגולטורי בפירות וירקות במטרה להפחית את יוקר המחיה

בעשורים האחרונים מחירי הפירות והירקות עלו בכ-100% ובכ-80% בהתאמה. בתקופה זו כמות הפירות והירקות המיוצרים בישראל לא גדלה בעקבות ניצול מלא של הקרקעות החקלאיות, בעוד שאוכלוסיית ישראל גדלה בכ-50%. כתוצאה מכך חלה ירידה הפירות והירקות לנפש בשיעור של כ-25%. שוק הפירות והירקות חסום לתחרות כתוצאה מרגולציה עודפת של השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, כאשר משך הליך הבדיקה לקבלת רישיון עשוי לקחת יותר מעשור, וברוב המקרים לא ניתן רישיון לייבוא. התוצאה היא שרוב הפירות חסומים לייבוא וניתן לייבא ירקות רק ממדינות ספציפיות. כך למשל לא ניתן לייבא לישראל אבוקדו, בננות, אפרסקים, מנגו, תותים, ברוקולי, בטטה ועוד משום מדינה בעולם. מצב זה הינו חריג בהשוואה לעולם, גורם לעליית מחירים ולמחסור בתקופות שמחוץ לעונת הגידול המקומי. לאור זאת מוצע לקדם תכנית לצמצום רגולציה לייבוא פירות וירקות באמצעות אימוץ מודל הרגולציה האירופאית בתחום הגנת הצומח, שצפוי להגדיל באופן משמעותי את מגוון המוצרים, כך שיהיה ניתן לצרוך נקטרינות ומשמשים בכל השנה ולא רק בחודשי הקיץ. בנוסף, תתאפשר כניסה לישראל של מוצרים אשר כיום אינם נגישים לצרכן הישראלי, כגון פירות יער. התכנית וצפויה להוריד את מחירי הפירות והירקות באופן משמעותי.

• צמצום תופעת כפל ביטוחי בריאות

אומדן עלות הכפל הביטוחי בתחום הבריאות של משק בית ממוצע בישראל עומד על כ-2,000 שקל בשנה. משמעות כפל זה היא שהאזרח משלם על מספר פוליסות אשר מציעות מוצרים חופפים (בהרבה מהמקרים ללא ידיעתו) ובעת קרות האירוע הביטוחי– מקבל תשלום רק ממקום אחד. העובדה שהאזרח 'משלם פעמיים' אך כאשר נזקק לניתוח מקבל תשלום 'רק פעם אחת' מביאה לכך ששיעור ההחזר (loss ratio) בתחום זה הוא הנמוך ביותר מכלל סוגי הפוליסות, ושיעור רווחי חברות הביטוח מפוליסות אלו בישראל חריג מאד ביחס למדינות מקבילות בעולם (כ-16% רווח בישראל לעומת כ-3%-4% מפוליסות מקבילות במדינות אחרות). כפתרון, מוצע להחיל חובה על חברות הביטוח לשלם במקרים בהם מבוטח שלה נזקק לניתוח, וזאת אף אם הוא מבצע את הניתוח באמצעות שירותי השב"ן של קופות החולים; זאת, במקביל להפחתת העלות של הפרמיות בשב״ן, במטרה לוודא שהכסף 'יחזור לאזרחים'.

• הגברת היעילות המשקית בשוק התיירות

ענף התיירות בישראל נהנה מתמיכה ממשלתית בהיקף של מעל 3 מיליארד שקלים חדשים, הן על ידי קביעת מע"מ בשיעור אפס לתיירים זרים, והן על ידי תמיכה ישירה של הממשלה, המשקיעה בענף באופן ישיר כמיליארד ש"ח בשנה על ידי תמיכה בסבסוד בתי מלון לטובת הקמת חדרי מלון, בסבסוד רשויות מקומיות בהקמת תשתיות תיירות, העמדת תקציב שיווק משמעותי לקידום מדינת ישראל כיעד תיירותי והחלטות ממשלה נקודתיות לתמיכה בענף התיירות בעתות משבר. מדיניות התמיכה הממשלתית תומכת גם בצד הביקוש, על ידי ניסיון לעודד כניסת תיירים זרים לישראל, וגם בצד ההיצע, על ידי תמיכה בהקמת מתקנים מלונאים ותשתיות תיירות. במציאות בה היצע מקומות הלינה מוגבל בטווח הקצר, תמיכה בתיירות נכנסת, בייחוד על ידי סבסוד תיירים זרים באמצעות מע"מ בשיעור 0, מייקרת את שירותי התיירות לצרכן הישראלי ופוגעת בתיירות הפנים. מלבד הבעייתיות הכרוכה בסבסוד תיירים זרים על חשבון התייר הישראלי, התמיכה בתיירות נכנסת, באמצעות תשלום מע"מ בשיעור 0, היא תמיכה לא יעילה כלכלית. כך, מניתוחים שונים שבוצעו על ידי בנק ישראל ועל ידי אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר עולה, שלא כל התמיכה מגיעה לתייר הזר ולכן השפעתה על היקף התיירים המגיעים לארץ זניח. כך, ניתוח של אגף הכלכלנית הראשית מראה, כי ככל שהפטור ממע"מ לתיירים זרים, שעלותו לקופת המדינה נאמדת בכ-2 מיליארד שקל יבוטל, כמות התיירים תפחת בכ-2% בלבד. בהתאם הצעד יביא להגדלת התוצר הריאלי בכ-300 מיליון שקל. יודגש כי לאור קצב הגידול הטבעי של ענף התיירות, הצעד לא צפוי להביא לפגיעה בפועל בענף אלא לכל היותר להאטה בקצב צמיחת הענף.

• הגברת התחרות בשוק התשלומים – אסדרת שירותי תשלום (PSD) וייזום תשלומים

תחום שירותי התשלום הוא אחד מעמודי התווך של המערכת הפיננסית בישראל. עם זאת, התחום נשלט כיום בבלעדיות על ידי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, וזאת מבלי ששחקנים חדשים, שבכוחם להתחרות בגופים הקיימים ולהוביל לשיפור השירות ללקוח והוזלת העלויות לצרכן, יכולים להיכנס לתחום. זאת בניגוד למגמה העולמית בתחום, המצביעה על תחרות גוברת מצד חברות תשלומים חדשניות שמחוללות תחרות ומשנות את השווקים הפיננסיים המסורתיים. לאור זאת מוצע לקדם חקיקה להסדרה רחבה ואחידה בשוק התשלומים, באופן שיתאים להתפתחות הטכנולוגית בתחום, יעניק הגנה צרכנית מלאה ורחבה ללקוחות ויגביר את התחרות בשוק התשלומים. כך יוכלו שחקנים טכנולוגיים חדשניים לפעול בישראל, תוך הסדרת אפשרות הגישה שלהם למערכות התשלומים.

• קישוריות P2P: חיוב להעברת כספים בין אפליקציות P2P

בשנים האחרונות החלו לפעול מספר אפליקציות להעברת כספים בין יחידים (אפליקציות P2P). פעילותם של אפליקציות אלו מבורכת ומסבה תועלות רבות לציבור, אולם, הדינמיקה התחרותית הנוכחית בשוק עשויה לעורר חששות להתפתחות של שוק ריכוזי שאינו משרת את אינטרס הצרכנים בצורה המיטבית. דינמיקה זו התפתחה עקב "אפקט הרשת" שנוצר מפעילות הגופים בגן סגור – לקוחות האפליקציה יכולים להעביר כספים רק לבעלי אפליקציה זהה. במסגרת האסדרה יקבעו חובות על אפליקציות ה-P2P, להעביר כספים ללקוחותיהם של אפליקציות מתחרות, ולקבל כספים מאפליקציות אלו, כל זאת באופן פשוט ונוח. כך יקטן "אפקט הרשת" ותתאפשר תחרות משוכללת שתטיב עם הצרכנים.

• עמלות הבנקים (הפחתת יוקר המחייה בבנקאות)

נכון לשנת 2021, משק בית ממוצע בישראל משלם עמלות לבנקים בסך 2,100 ש"ח כל שנה, כאשר חלק גדול של הלקוחות לא מודע להיקף העמלות שהוא משלם. מצב זה נוצר בגלל שהעמלות נגבות ישירות מהחשבון של הלקוחות, ובמרבית המקרים הן אינן שקופות ללקוחות. בשנים האחרונות, נעשו מספר צעדים כדי לקדם את השקיפות ללקוחות, אולם כולם דורשים מהלקוחות לברר באופן אקטיבי מה המחיר שהם משלמים, במקום ליידע אותם באופן קבוע, כפי שנעשה בעבור שירותים אחרים כמו אינטרנט, חשמל וכו'. לאור זאת, מוצע לחייב את הבנקים למסור ללקוחות בכל חודש מידע אגרגטיבי על סך העמלות והריביות שנגבו ממנו באמצעות אמצעי התקשורת הנוח ללקוח (SMS, מייל וכו'). כך תגבר המודעות הצרכנית של הלקוחות, שתניע אותם לפעול להפחתת את העלות של השירותים הבנקאיים שהם צורכים. בנוסף, כיום הבנקים מחויבים להציג בתעריפון מחיר מינימום ללקוחות עבור שירותים מסוימים, על אף שמחיר זה אינו מחייב אותם והם יכולים להציע מחיר נמוך ממנו. מצב זה, כאשר לבנקים יש כוח שוק עודף על הלקוחות, מוביל להטעיה צרכנית שפוגע בעיקר בלקוחות החלשים עם מודעות צרכנית נמוכה. לכן, מוצע לקבוע בחוק שהתעריפון של הבנקים לא יכללו מחיר מינימום.

• צמצום עיוותים בענף התיווך לביטוח ולחיסכון

כיום מבנה התגמול והבעלות של סוכני הביטוח והחיסכון הפנסיוני מוביל לשורה של עיוותים הפוגעים בטובת המבוטחים והחוסכים: מודל זה מבוסס על תשלומי עמלות מהגופים המוסדיים (היצרנים) עבור מכירת מוצרים. כך, באמצעות קביעת גובה ותמהיל העמלות מוטים סוכני הביטוח לשיווק של יצרנים מסוימים, מוצרים מסוימים ולהעברה תכופה בין מוצרים (הטיית מכירה). החלטה זו מכילה מספר צעדים שנועדו לצמצם הטיות אלה: באשר להטיה ברמת המוצר, מוצע לחייב את הגופים המוסדיים להציע עמלה אחידה לסוכן עבור מוצרים שונים שהם מציעים שהם תחליפיים במהותם. ביחס להטיית המכירה, יש להחיל מנגנון קיזוז – לפיו הסוכן ישיב לגוף המוסדי חלק יחסי מעמלת המכירה ששולמה לו במקרה של ניוד תכוף למוצר אחר. כצעד משלים, מוצע לחייב את הגופים המוסדיים לשקף ללקוח את העמלה המשולמת לסוכן שלו. ובכך לשפר את יכולתו להפנים את מודל התגמול של הסוכן ולפעול למען קבלת השירות והמוצר הטוב ביותר עברו. צעדים אלו צפויים לצמצם את העיוותים האמורים ולהבטיח ללקוח תיווך אובייקטיבי יותר. מלבד ההטיה הנגרמת ממודל העמלות, כיום קיימות מספר רב של סוכנויות ביטוח שנשלטות בידי חברות ביטוח. שליטה זו מובילה לרוב גם להטיה במכירת יתר של מוצרים של חברת האם, ולאור זאת ללקוחות נמכרים לעיתים מוצרים לא בגלל התאמה מיטבית אלא דווקא בגלל מבנה הבעלות של הסוכנות. לאור הטיה זו, נדרשת בחינה מחודשת של מודל הבעלות בידי גופים מוסדיים של סוכנויות ביטוח. מוצע להקים צוות בין–משרדי שיבחן את שאלת הפרדת סוכנויות הביטוח מהגופים המוסדיים. בינתיים, עד שהצוות יגבש את המלצתו, מוצע לאסור בהוראת שעה על רכישות של סוכנויות ביטוח נוספות בידי גופים מוסדיים.

• הגברת התחרות בענף התיווך לביטוח ולחיסכון הפנסיוני

מקטע התיווך למוצרי ביטוח וחיסכון נשלט כיום על ידי סוכני הביטוח והחיסכון הפנסיוני, שבגלל מערכת תמריצים מלאת עיוותים לא פועלים במקרים רבים באופן אובייקטיבי ולטובת הלקוח. החלטה זו נועדה לחזק אפיקי תיווך חליפיים לאפיקים הדומיננטיים כיום בשני אופנים: (1) מתן היתר לבנקים קטנים לשווק מוצרי ביטוח אלמנטריים, צעד שצפוי להוביל לשיפור התחרות הן בשוק הבנקאות והן במקטע תיווך הביטוח. (2) הטלת איסור על גופים מוסדיים לסרב להתקשר עם יועץ פנסיוני שיהיה מפיץ שלו מטעמים שאינם סבירים. בכך, יוסר חסם להתפתחות שוק הייעוץ הפנסיוני וציבור החוסכים יזכה לשירות איכותי ואובייקטיבי יותר. במקביל לקידום התחרות, יש להגביל את השיווק של מוצרים לא מיטיבים. ביטוח מנהלים הוא מוצר לא מיטבי ביחס לביטוח הפנסיוני. לפיכך מוצע לאסור מכירת ביטוח זה עד לרמות הכנסה של פעמיים השכר הממוצע במשק.

(ג) חיזוק ההון האנושי והמובילות הטכנולוגית:

• תכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית בישראל

השכר הממוצע של הנדסאים בוגרי ההשכלה הטכנולוגית גבוהה בכ-26% מהשכר הממוצע במשק. במקביל קיים חוסר משמעותי של הנדסאים ובעלי מקצועות טכניים בשוק העבודה. התכנית לחיזוק ההשכלה הטכנולוגית מחזקת את התמריצים להגדלת מספר הלומדים במקביל לקידום צעדים לטיוב איכות הלימודים והתאמתם לשוק העבודה. התכנית גם מקדמת מספר צעדים להגדלת היקף הגברים החרדים הלומדים במקצועות אלה וזאת בשל ההתאמה של לימודים אלה, שאינם אקדמיים, לצרכי אוכלוסייה זו.

• הון אנושי בעל מיומנויות דיגיטליות

ההון האנושי הוא המשאב העיקרי שיש בישראל. במשך שנים, ההון האנושי הביא ליצירת יוזמות חדשניות שבאו לידי ביטוי בהתפתחותו של ענף הייטק משגשג, אשר הביא לגידול בפריון ולצמיחת המשק כולו. אולם, רמת המיומנויות הכללית בישראל נמוכה ביחס לממוצע ה-OECD. קיומו של כוח אדם מיומן, קרי כוח אדם בעל מיומנויות דיגיטליות, ובראשן חשיבה כמותית, פתרון בעיות מורכבות ושליטה בשפה האנגלית, הכרחי לא רק לביצוע תהליכי מו"פ, אלא גם על מנת לתרגם את החדשנות הטכנולוגית לכדי העלאת הפריון בענפי המשק בעלי רמת דיגיטציה נמוכה. תכנית זו מבקשת לשפר את רמת המיומנויות של העובדים העתידיים במשק באמצעות התאמתן למיומנויות הדרושות בעידן הדיגיטלי. זאת, במטרה לקדם את ההון האנושי ולהאיץ את שוק העבודה. התכנית שמה דגש על מיצוי פוטנציאל הון אנושי וצמצום פערים בקרב אוכלוסיות הפריפריה, נשים וערבים. מיומנויות דיגיטליות נרכשות מגיל צעיר, וישנו קושי לגשר על היעדרן בבגרות. לכן, במסגרת התכנית, יורחב החינוך הטכנולוגי–מדעי בבתי ספר המשתייכים לאשכול חברתי–כלכלי נמוך במטרה להגדיל את מספר הזכאים לבגרות 'טק'. כמו כן, יוגדל מספר המסיימים תארי 'טק' באקדמיה ויחוזק הקשר בין ההכשרה הנעשית באקדמיה לבין צרכי התעשייה.

• חיזוק המובילות הטכנולוגית של ישראל

מעמדה המוביל של ישראל בזירת החדשנות העולמית הולך ונשחק עקב התחרות הגלובאלית העזה על ההובלה במרוץ הטכנולוגי. תחומי חדשנות פורצי דרך, כדוגמת AI ו-Bio-Convergence, נשענים על ידע מעמיק, שמקורו במחקר מדעי–אקדמי, ועל קיומן של תשתיות מחקר ופיתוח מתקדמות. מטרת התכנית הינה לחזק את מובילותה של ישראל בזירת החדשנות העולמית בתחומים טכנולוגיים אלה. זאת, באמצעות השקעה בתשתיות מו"פ לשימוש האקדמיה והתעשייה, קידום מחקר יישומי וטיפוח הון אנושי מדעי.

(ד) הפחתת הבירוקרטיה והרגולציה למגזר העסקי ולאזרח:

• עוסק זעיר: הקלה על הדרישות הבירוקרטיות

מגזר העסקים הינו רחב ומגוון. הרגולציה הקיימת היום במס הכנסה לא מבחינה בין עסקים זעירים לבין עסקים גדולים יותר. כתוצאה מכך נוצר עודף בירוקרטי והכבדה על עסקים זעירים. העסקים הזעירים בישראל הם עסקים שלהם מחזור של עד כ-100 אלף ש"ח בשנה. הרגולציה הקיימת היום חלה על כ– 400 אלף עוסקים זעירים קיימים וכ-60 אלף עוסקים חדשים צפויים מדי שנה. הרגולציה בתחום המס על עסקים אלה כוללת, בין היתר, פתיחת עסק, רישום ומעקב אחר הוצאות, דיווח על מקדמות, מילוי דוח שנתי מלא, לרבות צירוף נספחים ומסמכים, ומילוי הצהרת הון. הרפורמה קובעת שורה של הקלות רגולטוריות לעוסקים שמחזורם העסקי לא עולה על התקרה של עוסק פטור (כ-100 אלף ש"ח בשנה). במקום הרגולציה הקיימת, עסקים אלו ידרשו רק לפתיחת תיק, תיאום מס ותשלום מס בסוף השנה. בנוסף, כתחליף להכרה בהוצאות בהתאם לכללים הקיימים, יותרו הוצאות בשיעור נורמטיבי של 20%, והכל באופן דיגיטלי. ההצעה צפויה לחסוך לעסקים באופן ישיר כ-1.3 מיליארד ש"ח שנה ומעל מיליון ימי עבודה של התעסקות בבירוקרטיה ומילוי דוחות.

• שינוי רגולציה לעידוד פיתוח וחדשנות ברוקחות

כיום רגולציה מחמירה, לעיתים מימי המנדט הבריטי, מהווה חסם משמעותי לחדשנות בעולם הרוקחות, מה שמייצר בזבוז משאבים וניצול לא יעיל של זמן הרוקחים, שהינו משאב המצוי במחסור. מוצע להקל על הרגולציה הממשלתית בתחום זה ולהסיר חסמים אשר יאפשרו חדשנות ודיגיטציה וישפרו את הנגישות של תרופות לתושבים, בד בבד עם פינוי זמן הרוקח לצורך עבודת ייעוץ רוקחי והדרכה על מנת לשפר את הטיפול התרופתי.

• מעבר מתלוש שכר בכתב לתלוש דיגיטלי

חוק הגנת השכר קובע כי המעסיק חייב למסור לכל עובד תלוש שכר מודפס, אלא אם הסכים העובד בכתב לקבל את תלוש השכר בדרכים המפורטות בתקנות הגנת השכר. חרף האפשרות למעבר לתלוש שכר דיגיטלי עובדים רבים אינם מודעים לאפשרות זו וממשיכים לקבל תלושי שכר פיזיים כיוון שזו ברירת המחדל, הגם שחלקם אינם פותחים את התלושים וצופים בהם באופן דיגיטלי במערכות שונות. למשל, במשרדי הממשלה רק 16% מהעובדים עברו לתלוש דיגיטלי בעוד 45% נכנסים למערכת הדיגיטלית וצופים בתלוש שם.  לכן, מוצע כי שר הכלכלה יחייב בתקנות את המעסיק על הפקת תלוש דיגיטלי לעובדיו כברירת מחדל, עם זאת ובכדי להגן על עובדים שתלוש דיגיטלי אינו נגיש עבורם, הוחרגו מעסיקים לעובדים אלו מהוראה זו. ההוראה תייצר חסכון בעלויות ההדפסה ותייצר לעובד ערך על ידי הנגשת הנתונים ושמירתם לאורך זמן.

(ה) ייעול המגזר הציבורי:

• הקלת העומסים ושיפור הזמינות במערכת הבריאות הציבורית

היצע כוח האדם הרפואי הקיים בישראל מוגבל בטווח הקצר לאור משכי ההכשרה הארוכים, אך בינתיים זמינות השירות נפגעת ותורי ההמתנה מתארכים. על מנת לשפר את זמינות השירותים במערכת הציבורית מוצע להקל על העומסים על הרופאים על ידי צמצום פעילות מנהלית לרבות הוצאת אישור ימי מחלה; הגדלת זמינות על ידי צמצום תופעת ה-NO-SHOW ; וכן מוצע לתמרץ שעות עבודה רבות יותר במערכת הציבורית בכדי לקבל כיסוי ביטוחי לאחריות מקצועית בגין עבודה פרטית.

• הסרת חסמים לדיגיטציה ממשלתית

האצת הדיגיטציה במגזר הציבורי וצמצום בירוקרטיה בשירותים ציבוריים – תיקון החקיקה המוצע יסיר מנגנונים בירוקרטיים וישפר את ישימות חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים על מנת לאפשר מענה מהיר בכל אמצעי אלקטרוני (מייל או פלאפון) לצד החלופות הקיימות כיום של מענה פיזית ומשלוח דואר. בירוקרטיה עודפת זו תוביל לכך הממשלה תמשיך להוציא מאות מיליוני שקלים בשנה על עלויות דיוור, לצד מתן שירותים ברמה נמוכה ופגיעה בסביבה. מוצע בין היתר להסיר חסמים כך שיותר גופים יוכלו להעביר מסרים לפי החוק, לאפשר לשר האחראי לדרוש מהציבור במסגרת החוק למסור מען דיגיטלי (מייל או מספר פלאפון כאמור), ככל שהוא מבין שזה נדרש לצורך הגדלת השימושיות ובנוסף להסיר רגולציה עודפת על ספקי הדיוור. לצד כל אלו מוצע להקים ועדה שתבחן כיצד לשפר את תהליכי העברות המידע בין גופים ציבוריים למימוש מדיניות ASK ONCE, שיפור השירות לארח ותכנון מדיניות מבוססת DATA. לטובת האצת הדיגיטציה ברשויות מקומיות מוצע להקים צוות בין משרדי אשר יבחן כיצד להנגיש את הידע, התשתיות ומנגנוני הרכש בהם נעשה שימוש בשלטון המרכזי לשלטון המקומי תוך שימור תמריצים כלכליים ושיפור יעילות השירות לציבור. כחלק מהאצת הדיגיטציה ברשויות מקומיות מוצע לאפשר לשלטון המקומי לפרסם ולקבל הגשת מכרזים באופן מקוון.

(ו) מלחמה בהון השחור

• צמצום ההון השחור, הפשיעה בתחום השוק האפור והשימוש במזומן

צמצום ההון השחור, הפשיעה בתחום השוק האפור והשימוש במזומן – נאבקים בפשיעה המאורגנת ובפשיעה הכלכלית: המנגנון הכלכלי העומד מאחורי ארגוני הפשיעה ומאפשר את קיומם נשען על כסף מזומן, הון שחור וטכניקות שונות להלבנת כספים שמקורם בפשיעה. על מנת לעקור את הפשיעה מהשורש, ובהמשך למסקנות הצוות הבין–משרדי לבחינת הנושא בראשות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, רם בלינקוב, מוצע להטיל מגבלות על החזקת מזומן בסכומים גדולים: חובת דיווח החל מסכום של 100 אלף ש"ח, ואיסור על החזקת למעלה מ-200 אלף ש"ח במזומן. מגבלות אלו יעניקו לגורמי האכיפה את הכלים לתפוס מזומן המשמש את ארגוני הפשיעה, לקנוס את המחזיקים בו, ולגבות בגינו מס כחוק, ולתרום לעקירת הפשיעה החמורה והמאורגנת מהשורש. בנוסף וכצעדים משלימים לכך, מוצע להחיל מגבלות על מתן הלוואות במזומן על ידי נותני שירותים פיננסיים בסכומים של מעל 6,000 ש"ח, ולהעמיק את קבלת המידע מנש"פים.

• צמצום השימוש בחשבוניות פיקטיביות

בישראל קיימת תופעת רחבת היקף של שימוש בחשבוניות פיקטיביות. הנפקת חשבוניות באופן לא חוקי זה משמשת להתחמקות מתשלום מס כדין ופעמים רבות להלבנת פעילותם הכלכלית של ארגוני פשיעה.  על מנת להילחם בפשיעה ולאפשר תחרות הוגנת בין עסקים המשלמים מס כדין מוצע כי חשבוניות מעל 5,000 ש"ח המופקות בין עוסקים ידרשו לקבל את אישור רשות המסים בזמן אמת באמצעות מערכת בטרם תונפק החשבונית. הצעד יסייע לגורמי האכיפה למקד את האכיפה בחברות החשודות, ואף יקצר תהליכים בירוקרטיים לעסקים נורמטיביים באמצעות הקמת פלטפורמה לתקשורת ישירה עם רשות המסים.

מעודכן ל-02/2023

האינפלציה בארה"ב נחלשת לאט מהצפוי. מדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) לחודש ינואר עלה ב-0.5%, המשקף קצב אינפלציה שנתי של 6.4%. מדובר אומנם בהיחלשות לעומת המדד הקודם ששיקף קצב אינפלציה שנתי של 6.5%, אבל עדיין רחוק מאוד מהיעד של הבנק המרכזי.

עם זאת, הנתון החשוב יותר הוא אינפלציית הליבה, בנטרול רכיבי המזון והדלק, אשר טיפסה ב-0.4% לקצב שנתי של 5.6%. אינפלציית הליבה חשובה יותר מהמדד הכללי כי היא משקפת רכיבים שאינם תנודתיים מאוד, כך שהורדת המחירים שלהם קשה יותר.

הנתון הזה הוא גם זה שבו מתמקדים יותר חברי הוועדה המוניטרית של הפד. יו"ר הבנק המרכזי של ארה"ב, ג'רום פאואל, התבטא אומנם ואמר כי שיעור העלאות הריבית צפוי להתמתן, אך בד בבד הבטיח כי הבנק המרכזי ימשיך להפעיל את נשק הריבית עד לריסון האינפלציה והחזרתה אל היעד.

מעודכן ל-02/2023

ההתקררות שהחלה להיות מורגשת בשוק הנדל"ן במהלך 2022 היא כבר עובדה מוגמרת, שניכרת היטב בנתונים של כל חודש מחדש. עם זאת, במחירי הדירות עדיין לא מורגשת הירידה המשמעותית שכולם מצפים לה, כנראה בשל מבצעים והנחות שמציעים הקבלנים על מנת להמשיך למכור לפחות את הדירות החדשות באותה רמת מחירים.

עם תחילתה של 2023, מפרסמת כעת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיכום שנת 2022 מבחינת מכירות של דירות חדשות. על פי הנתונים, בשנה החולפת נמכרו כ-40,480 דירות חדשות, ירידה של 30% לעומת 2021. ברבעון הרביעי של 2022 נמכרו 7,770 דירות חדשות, ירידה של 8.7% לעומת הרבעון השלישי. בחודש דצמבר נמכרו 2,740 דירות חדשות, ירידה של 9.5% לעומת נובמבר 2022. מוקדם יותר פורסמו נתוני הכלכלנית הראשית באוצר על שוק הנדל"ן בדצמבר, אשר הראו ירידה של כ-40% בהיקף עסקאות הנדל"ן כולן, וירידה של 41% בהשוואה לדצמבר 2021, שיעור הירידה החד ביותר ברכישות סגמנט זה מאז החלה הירידה במספר העסקאות בחודש אפריל 2022.

עוד על פי נתוני הלמ"ס, כרבע מהדירות החדשות שנמכרו ב-2022 היה בסבסוד ממשלתי, בדומה ל-2021. כרבע מהדירות החדשות שנמכרו היה במחוז המרכז וכ-21.1% במחוז הדרום. במחוזות תל אביב וחיפה נרשמו הירידות הגדולות ביותר לעומת 2021. כשליש מכלל הדירות החדשות שנמכרו ב-2022 מתרכז ביישובים ירושלים, אשקלון, תל אביב-יפו, נתניה, ראשון לציון, רמת גן, פתח תקוה ובאר שבע.

היישובים שבהם נמכרו יותר מ-2,000 דירות חדשות ב-2022 הם ירושלים – 2,195 ואשקלון – 2,011. היישובים שבהם נרשמה ירידה גדולה במספר הדירות שנמכרו לעומת 2021 הם בת ים, קריית אונו, חריש, תל אביב-יפו, אשקלון ונהריה. ביישובים קריית מלאכי, לוד ואור יהוד נרשמה עלייה גדולה במספר הדירות החדשות שנמכרו לעומת 2021.

מעודכן ל-02/2023

לקראת פרסום נתון מדד המחירים לצרכן הראשון לשנת 2023, מנסים כלכלנים לחזות מה יהיה שיעורו וכיצד ישפיע על מדיניות הריבית של בנק ישראל. לקראת פרסום המדד הנוכחי, עדכנה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המשקולות שעל פיהן מחושב המדד.

הראל: מדד ינואר – 0.1%

על רקע השינויים, סבורים בהראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף ומחקר עפר קליין כי בשקלול השינויים לצד הפיחות האחרון בשקל, מדד ינואר יעלה ב-0.1% וכי האינפלציה ב-12 החודשים הבאים תעלה ב-2.8%.

בהמשך לזאת צופים כלכלני הראל כי בנק ישראל יעלה את הריבית בישיבתו הקרובה ב-20 בפברואר ב-0.25%, אלא אם נתוני הצמיחה שיתפרסמו לאחר המדד יפתיעו מאוד. לדברי כלכלני הראל, זו כנראה לא תהיה העלאת הריבית האחרונה של בנק ישראל לאור חוזקו של שוק העבודה, המשך העלאות ריבית בעולם והחששות מהמשך פיחות השקל.

לידר: מדד ינואר – 0.1%

עוד בנושא חדשות

כלכלני בית ההשקעות לידר, בראשות יונתן כץ, מעריכים כי מדד ינואר יטפס ב-0.1% בעקבות העלייה במחירי החשמל, המזון וכלי הרכב שתקוזז עם ירידה עונתית במחירי ההלבשה.

באשר לריבית בנק ישראל אומרים כלכלני לידר כי הפיחות בשקל נמשך על רקע חוסר הוודאות הפוליטית סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט וחשש ליציאת הון. אם המגמה הזאת תימשך, היא עלולה להוביל להעלאת ריבית בשיעור של 0.5% על ידי בנק ישראל בישיבתו הקרובה ב-20 בפברואר, בכפוף לנתוני מדד ינואר.

מיטב: מדד ינואר – 0.2%

כלכלני בית ההשקעות מיטב, בראשות אלכס זבז'ינסקי, סבורים כי מדד ינואר יעלה ב-0.2%. לדבריהם, בעת האחרונה מבחינים בשינוי בדפוס הפעולה של השקל, אשר התנתק מהקשר שהיה קיים בחמש השנים האחרונות לשוק המניות האמריקאי. לדבריהם, ניתוק הקשר לאורך זמן ישפיע על האינפלציה והריבית בישראל, והן עלולות לעלות גבוה יותר.

באשר לריבית בנק ישראל צופים כלכלני מיטב כי היא תעמוד על 3.5%-3.75% בעוד 12 חודשים.

 

 

מעודכן ל-02/2023

ההתקררות שהחלה להסתמן בשוק הנדל"ן במהלך 2022, הפכה ככר לעובדה ברורה, והיא מקבלת משנה תוקף  מדי חודש מחדש. כך, גם נתוני חודש דצמבר 2022 שמפרסם אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מראים המשך של הירידה החדה במספר העסקאות, אשר הסתכמו ב-7,132 (כולל דירות בסבסוד מדי חודש ממשלתי). מדובר בירידה של 39% לעומת דצמבר 2021, כאשר באגף הכלכלנית מציינים כי בדצמבר 2021 כבר נכנסה לתוקף העלאת מס הרכישה על המשקיעים (עובדה שמצאה ביטוי ברמה גבוהה של עסקאות בחודשים אוקטובר-נובמבר 2021, טרם כניסתם לתוקף של שיעורי המס החדשים).

עוד מציינים באוצר כי זוהי הרמה הנמוכה ביותר במספר העסקאות בחודשי דצמבר מאז 2008, אשר עמד בצל פרוץ המשבר העולמי.

בניכוי הרכישות במסגרת "מחיר למשתכן" עמד מספר העסקאות בשוק החופשי על 6,708, ירידה של 35% בהשוואה לדצמבר 2021. וירידה של 7% בהשוואה לחודש הקודם.

ירידה חדה ברכישות של משפרי דיור

תופעה חדשה שעולה מן הנתונים היא כי בניגוד לירידות במספר העסקאות עד לחודש נובמבר, שהיו בהובלת המשקיעים, בחודש דצמבר אלו רכישות משפרי הדיור והזוגות הצעירים שיורדות בשיעורים חדים ביותר (רכישות המשקיעים מוסיפות לרדת, אבל בהשוואה לשפל שנרשם בדצמבר 2021, מיד לאחר העלאת מס הרכישה, כבר מתמתן שיעור ירידה זה).

עוד בנושא חדשות

לראשונה מאז החל לרדת מספר העסקאות באפריל 2022, מי שהובילו את הירידה בעסקאות היו רוכשי משפרי הדיור ורוכשי דירה ראשונה, זאת כאשר עד לחודש נובמבר האחרון היו אלו המשקיעים שרשמו את שיעורי הירידה החדים ביותר.

עוד לדברי הכלכלנית הראשית, סך העסקאות בדירות יד שנייה בחודש דצמבר עמד על 4,439, ירידה של 38% בהשוואה לדצמבר 2021 וירידה של 9% בהשוואה לחודש הקודם. זוהי גם הרמה הנמוכה ביותר במספר העסקאות בדירות יד שנייה בחודשי דצמבר בעשרים השנים האחרונות. בכך השפל במכירת דירות יד שנייה עמוק מזה שבפלח השוק של הדירות החדשות, זאת בין היתר על רקע מבצעי מכירות שעורכים לפחות חלק מהקבלנים.

בפילוח גיאוגרפי נמצא כי הירידה החדה במספר עסקאות יד שנייה בהשוואה לדצמבר 2021 הקיפה את כל האזורים, כאשר בשלושה מהאזורים – המרכז, נתניה וחדרה – נחתך מספר העסקאות כמעט במחצית.

רכישות המשקיעים: ירידה מתונה אחרי הצניחה של לפני שנה

באשר לרכישות המשקיעים בחודש דצמבר, על פי נתוני הכלכלנית הראשית אלה הסתכמו ב-1,184 דירות, ירידה מתונה של 3% בהשוואה לדצמבר 2021, זאת לאחר שיעורי ירידה חדים מאז אותו חודש דצמבר 2021, החודש הראשון לאחר העלאת מס הרכישה על דירות הנרכשות להשקעה.  באגף הכלכלנית מזכירים כי באותו חודש דצמבר 2021 ירדו רכישות המשקיעים בשיעור חד של 52% בהשוואה לדצמבר 2020 ובשיעור של 82% בהשוואה לחודש הקודם לו, כאשר משקיעים הזדרזו להשלים עסקאות טרם העלאת המס. עוד מציינים אנשי הכלכלנית כי מספר הדירות שרכשו המשקיעים בחודש דצמבר האחרון הוא הנמוך ביותר שנרשם בחודשי דצמבר לפחות בעשרים השנים האחרונות.

בסיכום שנתי נרכשו כשמונה עשר אלף דירות ע"י משקיעים בשנת 2022, ירידה חדה של 48% בהשוואה לרמת השיא שנרשמה בשנת 2021. במחצית השניה של 2022 עומד שיעור הירידה על 61% (בהשוואה למחצית השניה של 2021).

ירידה של 41% ברכישות של דירות יד ראשונה

רכישות הזוגות הצעירים בחודש דצמבר הסתכמו ב-3,566 דירות (כולל "מחיר למשתכן"), ירידה של 41% בהשוואה לדצמבר 2021, שיעור הירידה החד ביותר ברכישות סגמנט זה מאז החלה הירידה במספר העסקאות בחודש אפריל 2022. ניכוי הרכישות בסבסוד ממשלתי ("מחיר למשתכן") הסתכמו רכישות אלו בשוק החופשי ב-3,142 דירות,  ירידה של 30% בהשוואה לדצמבר 2021.

בפילוח גיאוגרפי של רכישות הזוגות הצעירים בשוק החופשי נמצא כי הירידה ברכישות אלו הקיפה את כל האזורים, כאשר היא מוסיפה להיות בולטת במיוחד באזור המרכז, בו נרכשו 314 דירות בלבד ע"י מי שעבורם זוהי דירתם הראשונה (לא כולל דירות בסבסוד ממשלתי, שרשמו אף הם ירידה חדה). בהשוואה לדצמבר 2021 זוהי ירידה של 48% והרמה הנמוכה ביותר שנרשמה באזור זה מאז אפריל 2020, אשר עמד בצל פרוץ מגפת הקורונה. הירידה החדה ברכישות הזוגות הצעירים באזור המרכז הקיפה כמעט את כל הערים באזור זה, כאשר היא בולטת במיוחד ברמת גן, בני ברק וגבעתיים, אשר רשמו ירידות של 62%,56% ו-55%, בהשוואה לדצמבר 2021, בהתאמה. ירידות פחות חדות נרשמו בחולון ופ"ת, המאופיינות ברמות מחירים נמוכות יחסית לשלוש הערים לעיל. באר שבע היא העיר מובילה ברכישות של זוגות צעירים, אף כי גם בעיר זו נרשמה ירידה (של 18%) ברכישות בהשוואה לדצמבר 2021.

הערים היחידות שרשמו גידול ברכישות הזוגות הצעירים מבין עשרים ערים אלו הן ברובן פריפריאליות – קריית מלאכי, קריית ביאליק, נהרייה, קריית אתא, כאשר מנגד רק עיר אחת ממרכז הארץ, לוד, רשמה אף היא גידול ברכישות הזוגות הצעירים. על רקע נתון זה נציין כי המחיר הממוצע לדירה שרכשו הזוגות הצעירים בלוד בחודש דצמבר האחרון עמד על 1.6 מיליון שקל, מחיר נמוך יחסית לרמות המחירים המאפיינות רכישות אלו באזורי הביקוש במרכז הארץ  (לשם השוואה, המחיר הממוצע לדירה שרכשו זוגות צעירים בשוק החופשי באזור השפלה בדצמבר 2022 עמד על 2.1 מיליון שקל).

מעודכן ל-02/2023

הפיחות שנרשם בשקל בעת האחרונה צפוי להשפיע על תחזית האינפלציה שתתעדכן מעלה באופן משמעותי לרמה של כ-3% ב-12 החודשים הקרובים. לאור הפיחות והצפי לאינפלציה גבוהה יותר בטווח הקצר, צפויה ריבית בנק ישראל לעלות לרמה של 4% בישיבת בנק ישראל הקרובה, ב-20 בפברואר. כך מעריכים כלכלני בנק הפועלים, שצופים כי הריבית תעלה אף מעבר ל-4% בהמשך.  לדבריהם, השווקים עברו לגלם ריבית של 4.25% בסוף השנה וירידה לרמה של כ-3.5% בשנה הבאה.

בפועלים מסבירים כי חלק מהפיחות – בשיעור של כ-4% בשבוע אחד מול הדולר, ניתן לייחס חלק מהפיחות לירידות השערים בוול-סטריט וגם להתחזקות מסוימת של הדולר בעולם, אך נראה שחלק מהפיחות משקף גם את אי-הוודאות סביב הרפורמה במערכת המשפט, החרפה במצב הביטחוני והצעות חוק בעלות פוטנציאל השפעה על פרמטרים והסדרים כלכליים.

עוד צופים כלכלני הפועלים עלייה חדה בגירעון התקציבי, לרמה של 3% תוצר ואולי אף יותר על רקע ירידה חדה של 7.6% בהכנסות המדינה ממסים בחודש ינואר לעומת ינואר אשתקד. העלייה בגירעון והפסקת הנפקות אג"ח מיועדות יובילו לגידול נטו בהנפקות אג"ח סחירות, וללחץ לעליית תשואות.

השווקים עברו לגלם ריבית של 4.25% בסוף השנה וירידה לרמה של כ- 3.5% בשנה הבאה. מגמה דומה ראינו בשבוע החולף גם בארה"ב, כשהשוק עבר לגלם ריבית ברמה של כ- 5% גם בסוף השנה.

ארה"ב: קצב העלאות הריבית יתמתן אך הן לא ייפסקו

עוד בנושא חדשות

באשר לעולם מעריכים כלכלני הפועלים כי הבנקים המרכזיים בעולם צפויים להוריד את קצב העלאות הריבית, אך תהליך העלאות הריבית עדיין לא הסתיים, והריבית צפויה להיוותר ברמה גבוהה יחסית לאורך זמן ממושך.

חברי הפד מאותתים שהריבית לא תרד בקרוב, למרות שהאינפלציה מתמנת. ביום שלישי האחרון, נראה היה כי האיתותים מנאום נשיא הפד בוושינגטון, שהדגישו את קיומו של תהליך דיסאינפלציה בארה"ב, התקבלו בתגובות חיוביות בשוק ההון. עם זאת, התבטאויות של חברי פד אחרים בהמשך השבוע התקבלו באופן זהיר יותר וקיזזו חלק מהעליות שנרשמו יום קודם לכן.

שוק ההון בארה"ב צופה כעת עוד שתיים עד שלוש העלאות ריבית נוספות של 0.25% לרמה שתגיע לשיאה ביולי השנה – 5.25%-5.5%. כמו כן, הציפיות בשוק ההון לירידת ריבית בהמשך השנה התמתנו ומהן עולה שעד סוף השנה הריבית תרד במעט לכ-5.0% ותגיע לרמה של כ- 3.75% בסוף 2024, ו-3.25% בסוף 2025. סיכוני האינפלציה והמיתון בארה"ב נותרו גבוהים, אך עם זאת האינפלציה מתמתנת והפעילות הכלכלית ושוק העבודה מפגינים עד כה עמידות מפתיעה. הצעדים הבאים של הבנקים המרכזיים, בדומה גם למסרים שעולים מדוברי הפד השונים, צפויים להיות מתונים יותר, ותלויים בנתונים שיתפרסמו.

 

 

מעודכן ל-02/2023

הפיחות בשקל נמשך על רקע חוסר הוודאות הפוליטית סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט וחשש ליציאת הון. אם המגמה הזאת תימשך, היא עלולה להוביל להעלאת ריבית בשיעור של 0.5% על ידי בנק ישראל בישיבתו הקרובה ב-20 בפברואר, בכפוף לנתוני מדד ינואר. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות לידר בראשות הכלכלן הראשי יונתן כץ.

לדבריהם, מדד המחירים לצרכן לינואר צפוי לעלות ב-0.1% בעקבות העלייה במחירי החשמל, המזון וכלי רכב שתקוזז עם ירידה עונתית חדה במחירי ההלבשה.

עוד אומרים בלידר כי אחרי  הגירעון התקציבי של 2022, חלה ירידה חדה בהכנסות ממסים בינואר 2023, בפרט בהכנסות ממס הכנסה, מס חברות ומסי נדל"ן, והמגמה הזאת צפויה להימשך לאורך כל השנה. פירוש הדבר הוא כי 2023 תסתיים, להערכת כלכלני לידר, עם גירעון תקציבי של 3.7% תוצר, מה שיכתיב עלייה בגיוס הממשלתי.

באשר לעולם, אמרים בלידר כי הבקשות ללקיחת משכנתאות עלו בשבוע האחרון, מה שמאותת על התאוששות בביקוש לדיור. מבחינת הפד מדובר בסיבה נוספת להמשיך להעלות את הריבית, כך שצפויות עוד שתי העלאות בשיעור של 0.25%, בפרט על רקע אינדיקטורים חיוביים לגבי המשק האמריקאי, כמו שוק עבודה חזק, עלייה באמון הצרכני והתרחבות בענפי השירותים .

מעודכן ל-02/2023

הכנסות המדינה ממסים ירדו בינואר 2023 ב-12% במונחים ריאליים לעומת אשתקד, והמגמה צפויה להחריף במהלך השנה, מה שיגדיל את הגירעון בתקציב לרמה של 4% תמ"ג ב-2023. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

להערכתם, הירידה בקצב השנתי של גביית המיסים תימשך בגלל חולשה ניכרת בפעילות יצרני המיסים הגדולים – ההיי-טק והנדל"ן. מצבו של שוק העבודה יחסית טוב והשכר ממשיך לעלות, אך קצב העלייה של סך השכר במשק יורד, במיוחד במונחים ריאליים. כמו כן, עדכון משמעותי של מדרגות המס מתחילת השנה בעקבות האינפלציה הגבוהה גם הוא צפוי להקטין גביית המיסים. עוד גורם שיביא לאובדן הכנסות הוא העובדה שמתחילת השנה משרד האוצר הספיק לבטל מס על הכלים החד פעמיים ולסבסד חלק מהוזלות המחירים.

עוד מציינים במיטב כי לאחרונה נשבר הקשר בין השקל לשוק המניות האמריקאי. בשלושת השבועות האחרונים שוק המניות האמריקאי עלה ב-3%. בהתאם להתנהגות הרגילה, שערו של השקל ביחס לדולר היה אמור להתחזק בכ-1%. במקום זה, השקל נחלש בכ-4%.

לדבריהם, אם השינוי בדפוס התנהגות השקל יתמיד, הוא עשוי להשפיע באופנים שונים:

לאן הולכת הריבית?

עוד בנושא חדשות

עוד מציינים במיטב כי בשבועיים האחרונים ירד מחיר הפחם בשווקים בעולם בכ-40%. אם הוזלת מחיר הפחם תתמיד, בעדכון הבא של תעריף החשמל הוא עשוי לרדת משמעותית.

בנוסף מעריכים במיטב כי המשקיעים בישראל העלו את התחזיות לעליית הריבית של בנק ישראל. הריבית העתידית ל-3 חודשים בעוד 12 החודשים עלתה בחודש האחרון מכ-3.65% לכ-3.9%.

 

 

 

 

 

 

 

מעודכן ל-02/2023

שנת 2022 נסגרה עם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל, שהם כ-0.6% תוצר. זאת לעומת שנת 2021 שנסגרה עם גירעון של כ-69.2 מיליארד שקל, שהם כ-4.4% מהתוצר.

2022 היא השנה הראשונה שבה נרשם עודף מאז 1987. כך מפרסם החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג בדוח בציע התקציב השנתי.

לדבריו, בשלוש השנים האחרונות חל קיטון עקבי בגירעון הציבורי בישראל ביחס למדינות המפותחות בעיקר כתוצאה מגידול בהכנסות ממסים בסך כ-52.6 מיליארד שקל, קיטון בהוצאות הקורונה של כ-46.9 מיליארד שקל וכן גידו בהכנסות אחרות בסך כ-3.4 מיליארד שקל. רמת העודף הציבורי בישראל גבוהה לאחוזון ה-90 בקרב המדינות המפותחות, ובהתאם לנתוני קרן המטבע הבינלאומית מחודש אוקטובר 2022, רק בארבע המדינות הבאות – נורבגיה, סינגפור, דנמרק ואירלנד – נרשם עודף ציבורי גבוה יותר.

הכנסות הממשלה ב-2022 עמדו על כ-26.7% תוצר, גידול של 0.6% לעומת הנתון ב-2021. מרבית הגידול בהכנסות נובע מגידול במסים הישירים. הוצאות הממשלה ב-2022 עמדו על כ-26.2% תוצר, והן הנמוכות ביותר בשנות האלפיים גם עם תוספת הוצאות תוכנית הסיוע למשק שהושקה בעקבות משבר הקורונה. תחומי ההוצאה המרכזיים ב-2022 היו: ביטחון – 18%, חינוך – 17%, ביטחון לאומי – 13%, בריאות – 10%, ריבית על החוב הממשלתי – 8%, תחבורה ובטיחות בדרכים – 8%, ביטחון פנים – 5%, גמלאות ופיצויים – 5%.

עוד מתייחס הדוח של החשב הכללי להשפעת התקציב ההמשכי על פעילות הממשלה. לדבריו, שנת 2023 היא השנה השביעית החל משנת 2005 בה החלה הממשלה את פעילותה תחת מסגרת תקציב המשכי. שיעור הביצוע הממוצע של הוצאות הממשלה בשנים עם מסגרת תקציב המשכי קטן בכ-1.4% לעומת שנים עם תקציב מאושר. ההשפעה המצמצמת של מסגרת התקציב ההמשכי במחצית הראשונה של השנה גבוהה יותר מהמחצית השנייה.

עוד בנושא חדשות

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "2022 המשיכה את מגמת התאוששות של המשק הישראלי. צמיחת התוצר בשנת 2022 הייתה מעל ל-6%, תמונת ההכנסות ממסים הייתה גבוהה ביותר ולכן למרות שהוצאות ממשלה היו משמעותיות ועמדו על כ-459 מיליארד שקל (כולל קורונה) השנה הסתיימה בעודף".

סגן בכיר לחשב הכללי, ליאור דוד-פור: "הדו"ח השנתי מצטרף לשורת צעדים להגברת השקיפות בביצוע התקציב ואף כולל לוח מחוונים לביצוע התקציב, ההכנסות והגירעון שיפורסם מידי חודש וזאת כדי להנגיש ולהעמיק את יכולת ניתוח המידע".

למרות הנתון החיובי, 2023 מציבה בפני הממשלה בארץ וממשלות ברחבי העולם אתגרים לא פשוטים, שמעמידים בספק את יכולתה של הממשלה להמשיך במגמה שהסתמנה ב-2022. האינפלציה ויוקר המחיה, הריביות הגבוהות והחששות ממיתון, לצד אי הוודאות הנוכחית הספציפית לישראל סביב הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט והשלכותיה על מצב הכלכלה, עלולים לגבות מחיר שיבוא לביטוי בין היתר בתמונת התקציב.

 

מעודכן ל-02/2023

"דירוג אשראי של מדינה נקבע לפי מספר רחב של פרמטרים ומשקף את יכולת החזר החוב של המדינה. הכלכלה הישראלית חזקה עם דירוגי אשראי גבוהים. זה לא מצב רגעי – מצב הכלכלה בישראל איתן כבר במשך עשורים. צלחנו את משבר הקורונה ואת היציאה המאתגרת ממנו בצורה טובה יחסית”. כך אמר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בוועדת הכספים של הכנסת.

פרופ' ירון המשיך ואמר כי "נכון להיום, המשק הישראלי מתמודד עם אתגרים כלכליים שרבות מהמדינות מתמודדות איתן – אבל אפשר לומר בבטחה שמצבנו טוב ביחס למרבית הכלכלות המפותחות. המשק הישראלי מצוי בתעסוקה מלאה עם צמיחה מרשימה, והאינפלציה בישראל, שאנו כמובן נחושים בבנק ישראל למגר, גם היא יחסית נמוכה לעולם. ישראל היא מדינה עם יחס חוב/תוצר שירד, ואשר כבר חזר לרמתו טרום משבר הקורונה. הגדרתי זאת כנכס אסטרטגי ואני עדיין מתייחס אליו ככזה”.

בהתייחסו לתהליך חקיקת הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט אמר ירון כי "ככלכלן, אציין בהקשר זה כי מחקרים רבים הראו שמוסדות חזקים ועצמאיים הינם מרכיב חיוני לקיומה של כלכלה מפותחת ומשגשגת. בהתאם, חברות דירוג האשראי בוחנות גם תחומים אלה. לכן, חשוב להבטיח המשך שמירה על מאפיינים אלה בכל תהליך שיקודם".

הנגיד ציין את הדברים בתשובה לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, לגבי התבטאותו בנושא בשבועות האחרונים.

גפני פנה לנגיד בתחילת הדיון ונמר: "יש ויכוח פוליטי בחברה הישראלית, ויכוח חוצה מחנות באופן החמור ביותר, בקדנציה הקודמת גם היו הפגנות מחוץ לבית של נתניהו. כאן מחצית מהאוכלוסייה חושבת שצריך רפורמה, גם אני חושב שהכוח של בית המשפט גדול מדי. אתה נגיד בנק ישראל, ולפתע אני שומע אותך מדבר שהרפורמה המשפטית יכולה לפגוע בכלכלה, למה אתה צריך להביע עמדה בעניין הזה? האם אתה חושב שנגיד בנק ישראל צריך להביע עמדה שמחצית מתושבי מדינת ישראל חושבים אחרת?”

עוד בנושא חדשות

"הקפאת המשכנתאות תחטיא את המטרה"

בהמשך, ביקש יו"ר הוועדה את התייחסותו של ירון לנושא הריביות, על רקע כך שהצהיר בתום הדיון הקודם כי יעלה בקרוב, כהצעת חוק פרטית את החוק לעצירת העלאת הריבית על המשכנתאות.

הנגיד השיב כי "להתמתנות באינפלציה לוקח לזה זמן, צריך אורך רוח, אנחנו נחושים שהאינפלציה תרד. אנחנו בסביבה מרסנת, ואנחנו מאמינים שהאינפלציה אכן תרד. האינפלציה צפויה להישאר ברמה גבוה בחודשים הקרובים, ולהתחיל לרדת במהלך שנת 2023. המחיר של לא להתעמת עם האינפלציה היום יהיה הרבה יותר כואב. התחלנו בתהליך הריבית מהר מאוד מול היעד, אנחנו נחושים להחזיר את זה חזרה ליעד".

עוד אמר הנגיד כי עליית הריבית הובילה לעלייה בריבית הפיקדונות, בישראל – יותר מארה"ב והוסיף: "אני רוצה לראות את הריבית על הפיקדונות עולה ומהר, ואני רוצה לראות את זה עוד יותר. עשינו המון רפורמות כדי שללקוח תהייה אפשרות להטיב עם עצמו, לעבור מבנק לבנק, הלקוח גם יכול לראות איך הריביות בכל מקום".

לשאלת יו"ר הוועדה לעניין הצעת החוק שלו ספציפית השיב הנגיד כי "ההצעות האלה בראש ובראשונה עניינית יחטיאו את המטרה, הן יפגעו בעצם הנושא עצמו ויותר מכך, הן יפגעו גם תדמיתית וגם עניינית בעיקרון השוק, שעיקרו ששוק יעבוד ללא תכנון, ותהייה גם פגיעה תדמיתית".

ח"כ גפני הגיב לדברים: "יש מציאות שמחירי הנדל"ן עולים באופן דרמטי, לא היה דבר כזה של עלייה של 20 אחוז בשנה. זוג לוקח משכנתא, מתכנן את החיים הכלכליים שלו, לא יכול להיות שהמדינה תעמוד מהצד. היא גם גבתה מהזוג הזה במחיר הדירה, גם במיסוי, וגם לא תסייע לו בצעדים שהיא נקטה ומקשים עליו מאוד?!".

הנגיד הוסיף: "אין צעד שאנחנו עושים בלי להביא את הכול בחשבון, כלי הריבית הוא הכלי המרכזי כדי להתמודד עם האינפלציה, כל עוד לא התממשו הסיכונים אנחנו בתהליך הנכון, לא צריך לגעת גם בתהליך הזה שגם לו יכולות להיות השפעות רוחביות. ברור לי שהעלאת הריבית כואבת להרבה זוגות, אנחנו בוחנים זאת, אבל אם לא נטפל באינפלציה הכאב יהיה יותר גדול. דיברתי עם בנקאים, והרבה מהם מסייעים ללקוחות בפריסה".

יו"ר הוועדה סיכם את הסוגיה: "אם לא נעלה את החוק הזה, לא ידאגו למצוא פתרונות לאותם זוגות".

מעודכן ל-02/2023

תקציב בנק ישראל לשנת 2023 עומד על כ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של 2.9% לעומת השנה החולפת.

הנתון המעודכן פורסם במסגרת תוכנית העבודה של הבנק המרכזי לשנה הנוכחית, המפרטת את הצעדים להשגת היעדים האסטרטגיים של הבנק לשנים הקרובות, לצד צעדים למתן מענה לאתגרים המיוחדים הניצבים בפני המשק הישראלי וזאת בהתאם להתפתחויות, לשינויים ולסיכונים בכלכלה העולמית והמקומית. תוכנית זו כוללת פעילות ענפה בתחומים רבים בהתאם לתפקידיו הסטטוטוריים של הבנק.

ואלה היעדים שהציבה הנהלת הבנק לעבודת הבנק בשנים הקרובות:

תקציב הבנק

לדברי בנק ישראל, התקציב מתייחס  לפעילות המנהלית של הבנק, הנדרשת לביצוע תפקידיו ולהשגת יעדיו.

עוד בנושא חדשות

בהתאם לחוק בנק ישראל, תקציב הבנק מחולק למספר תחומי פעולה: 1) מטה וסיוע (תקציבי ההוצאה של הגופים העוסקים בניהול הבנק ובמתן שירותים ותמיכה); 2) ביצוע תפקידי הבנק (תקציבי ההוצאה של חטיבות הליבה);  3) גמלאות; 4) השקעות; 5) הכנסות; 6) עתודה; 7) הדפסת כסף; 8) ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל; 9) שיתוף נתוני אשראי.

כאמור, תקציב בנק ישראל ל-2023 גבוה ב-2.9% לעומת אשתקד, ואלה השינויים העיקריים בתקציב לשנת 2023:

שיתוף נתוני אשראי – בחודש אפריל 2019 הושקה לציבור המערכת לשיתוף נתוני אשראי, בהתאם לחוק נתוני אשראי התשע"ו-2016. תחום פעולה "שיתוף נתוני אשראי" כולל את התקציב למכלול הפעולות הנדרשות על פי החוק, ויעמוד בשנת 2023 על 115.9 מיליון שקל, גידול של 30% ביחס לשנת 2022. גידול זה נובע בעיקר בשל הצורך לריענוני חומרה 3 שנים לאחר עלייה לאוויר של המערכת, פרויקט תלת-שנתי שמוצא ביטוי בתקציב שמוגש היום והשקעות נוספות לפיתוח המאגר כגון צרוף מקורות מידע ומשתמשים חדשים להמשך הגברת התחרות ועמידה במטרות החוק. בנוסף, התקציב כולל תכנון פרויקט חדש "מאגר אשראי לעסקים קטנים ובינוניים (SME)", שצפוי להיות מגה-פרויקט שיתרום באופן משמעותי להגברת הנגישות לאשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולתחרות במשק הישראלי.

ניהול כספי הקרן לאזרחי ישראל – בהתאם לחוק הקרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014, הוקמה קרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט שתיקרא "קרן לאזרחי ישראל" (להלן: "הקרן"). מטרת הקרן לנהל את הכנסות המדינה מההיטל בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאת תשואתם ובמטרה לאפשר לדורות הבאים ליהנות מהתמורה בגין משאב טבע זה, לפי הוראות החוק. נכסי הקרן ינוהלו באמצעות מחלקה ייעודית, שמוקמת בבנק ישראל, ומוסדות הקרן (מועצת הקרן וועדת ההשקעות) שנוסדו במהלך שנת 2022. מוסדות הקרן יתוו את מדיניות ההשקעה. במהלך 2022, בנק ישראל השקיע את התזרימים הראשונים שהתקבלו מרשות המיסים על פי הנחיות מוסדות הקרן. התקציב לשנת 2023 יעמוד על 0.9 מיליון שקל, קיטון של 42% ביחס לשנת 2022.

התקציב לשנים הבאות – תקציב ההרשאה להתחייב לשנים הבאות מסתכם ב-428 מיליון שקל, מתוכו 36% מיועד להתחייבויות עתידיות בגין הפעלת המערכת לשיתוף נתוני אשראי ו- 35% בגין הדפסת כסף.

תקציב הפעילות המנהלית אינו כולל הכנסות והוצאות הנובעות מיישום כלים מוניטריים, מתן אשראי לתאגידים בנקאיים ולגופים פיננסיים אחרים, ניהול הנזילות במשק, השקעות של יתרות מטבע חוץ, וכדומה. הכנסות והוצאות אלו באות לידי ביטוי בדין וחשבון הכספי של בנק ישראל ובדוח ניהול היתרות.