ההרעה בנתונים בארה"ב מתגברת. עם זאת, שוק העבודה בארה"ב סיפק אומנם נתונים סותרים אבל גם האינדיקטורים שלו מראים כי ההרעה בו תורגש בחודשים הקרובים. על כן הפד לא צריך להמשיך להעלות ריבית, והמשך של המהלך המרסן עלול להיות מוגזם ולהגדיל את הסיכון לנחיתה קשה לא הכרחית. כך מעריכים כלכלני בית ההשקעות מיטב בראשות הכלכלן הראשי אלכס זבז'ינסקי.

באשר לישראל אומרים כלכלני מיטב כי סקר הערכת המגמות בעסקים של הלמ"ס משקף שבחודש דצמבר מאזני הנטו למצב הכלכלי של החברות המשיכו להיות חיוביים ויציבים, אך ניתן לזהות סימני חולשה במספר תחומים. גם כאן שוק העבודה עדיין די חזק, אבל גם בו רואים השפעה של ההאטה בפעילות. על כן סבורים במיטב כי אם לא יהיו הפתעות משמעותיות בנתוני האינפלציה, עליית הריבית צפויה להסתיים ברמה של 3.75%-4%, כפי שרמז גם בנק ישראל.

מדוע בחר בנק ישראל כבר בשלב זה לרמוז שעליית ריבית קרובה לסיום, למרות שקצב האינפלציה עוד צפוי לעלות בחודשיים הקרובים?

• השפעת הריבית מתרחשת בפיגור. במחזורי עליית ריבית מאז 1996 הריבית אף פעם לא נעצרה אחרי השיא באינפלציה, אלא במרחק של בין 1-4 חודשים לפני השיא. לפיכך, המקרה הנוכחי לא חריג.
• מלבד עליית ריבית, בנק ישראל מבצע למעשה צמצום כמותי (QT) ע"י ספיגת הנזילות באמצעות הנפקת המק"מים. הוא הגדיל את הנפקות המק"מים בכ-30 מיליארד שקל לחודש (מ-17 מיליארד שקל בספטמבר ל-48 מיליארד בדצמבר). ספיגה חודשית של 30 מיליארד שקל שקולה ל-1.8% תמ"ג. לצורך ההשוואה, ספיגת הנזילות בארה"ב באמצעות צמצום מאזן ה-FED בקצב של 90 מיליארד דולר בחודש מהווה רק כ-0.4% מהתמ"ג האמריקאי.
• נוסיף גם את ההשפעה על השווקים של פדיון חוב נטו בסך של כ-50 מיליארד קל ע"י הממשלה בשנה האחרונה (הזרמת נזילות לשוק) לעומת גיוס נטו צפוי של 50-60 מיליארד שקל שצפוי השנה.
• בישראל ההשפעה המרסנת של עליית ריבית חזקה יותר ממדינות רבות בגלל שבישראל יש הרבה הלוואות בריבית משתנה, כולל המשכנתאות וההלוואות הצרכניות והעסקיות.

כבר ברבעון השלישי הכנסות הבנקים מריבית (סך תשלומי ריבית של כלל הלווים) הסתכמו בכ-19 מיליארד שקל, גדלו בכ-60% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בהתאם לקצב העלאות הריבית ניתן להעריך שהוצאות ריבית של לקוחות הבנקים ב-2023 יהיו גבוהות בכ-40 מיליארד שקל לעומת ב-2022, שווי ערך של כ-2.5% תמ"ג. נציין שחלק לא מבוטל של האשראי בריבית משתנה נמצא מחוץ למערכת הבנקאית.

כמובן שמנגד, משקי הבית נהנים מעליית ריבית בפיקדונות, במק"מים ובקרנות הכספיות. אולם, לא בטוח עד כמה רווחים אלה תורמים לצמיחה, כאשר תשלומי הריבית השוטפים על ההלוואות כמעט בוודאות גורעים מהביקושים.

שגרת החיים העמוסה שלנו אינה מותירה לנו הרבה זמן מיותר, ובטח לא למהלכים הדורשים מומחיות והבנה מעמיקה, כמו השקעות בשוק ההון. אז אמנם בהשקעות בשוק ההון אין קיצורי דרך, אך ניתן בהחלט למצוא פתרונות שיחסכו לנו זמן ויאפשרו לנו ליהנות מתיק השקעות מניב. איך עושים זאת בדיוק?

 השקעות בשוק ההון

שוק ההון הוא אחת מפלטפורמות ההשקעה הנפוצות ביותר בעולם. האמור הוא הן כשמדובר במשקיעים מתחילים והן בקרב משקיעים ותיקים, המחפשים אחר האפשרויות הטובות ביותר להשיג את התשואות המרביות.אם בעבר, שערי ההשקעה בשוק ההון היו פתוחים רק למשקיעים בעלי הון עצמי גבוה, הרי שכיום, ניתן להשקיע בשוק ההון גם בסכומים נמוכים יחסית, ובאמצעות פלטפורמות ידידותיות למשתמש, שהופכות את שוק ההון לאפיק השקעה נגיש וזמין יותר.

להבין, ללמוד ולהשקיע

על אף נתוני הכניסה המקלים והגמישים שמציע שוק ההון, על מנת להשקיע בצורה חכמה ומושכלת, עלינו לפנות את הזמן הדרוש להכרת המושגים הפיננסיים והמונחים הכלכליים הרלוונטיים בתחילת דרכנו כמשקיעים. בהמשך, יש לאמץ אסטרטגיות השקעה ולדעת לנתח נתונים לעומק, בכדי להבין כיצד בדיוק לבנות ולנהל את תיק ההשקעות שלנו בצורה המיטבית.

אמנם מדובר במידע נגיש למדי, אך בסופו של דבר, מדובר בזמן יקר שעלינו להקדיש בכדי ללמוד את הנושא, על אחת כמה וכמה אם אנחנו רוצים להתמקצע ולקחת את תיק ההשקעות שלנו כמה צעדים קדימה. בשגרת החיים העמוסה שלנו, קרוב לוודאי שלרובנו את הזמן הנדרש. לכן, כדאי להכיר את הדרך המאפשרת לנו בכל זאת לחסוך זמן בניהול השקעות.

משקיעים חכם וחוסכים בזמן

אחת הדרכים המומלצות לשילוב בין השקעות חכמות לחיסכון מיטבי בזמן, היא באמצעות ניהול תיקי השקעות בעזרת חברת השקעות מקצועית ומנוסה בתחום. פתרון זה מאפשר לנו למעשה לתת לגורמים מומחים ובעלי הסמכה לנהל עבורנו את כל ההתעסקות בבניית וניהול תיק ההשקעות. צעד כזה נושא רווח כפול – מלבד החיסכון בזמן אנחנו מרוויחים גם את הידע המקצועי והניסיון רב השנים של החברה המנהלת את תיק ההשקעות.

מהם היתרונות הנוספים שיש לניהול תיקי השקעות?

מלבד החיסכון בזמן והידע המקצועי הנרחב שיש לחברת ההשקעות, לניהול תיק השקעות באמצעות חברה מקצועית ומנוסה בתחום יש יתרונות בולטים נוספים, כדוגמת:

• בניית תיק השקעות מותאם אישית אפשרויות ההשקעה בשוק ההון הן רבות ומגוונות, ומושפעות בעיקר מהמטרות השונות של המשקיעים ומרמת הסיכון שהם מוכנים לקחת בכדי להשיג את מטרותיהם. באמצעות ניהול תיק השקעות על ידי חברה מקצועית ומנוסה בתחום, תוכלו לבנות לעצמכם תיק השקעות מותאם באופן אישי למטרות ולרמת הסיכון המועדפות עליכם, ואף לרענן ולשנות את מבנה התיק ככל שנדרש.
• כלים טכנולוגיים מתקדמים לחברת השקעות מקצועית ומנוסה בתחום, קיימים כלים טכנולוגיים מתקדמים, המאפשרים לה לנהל את ההשקעות בצורה הרבה יותר טובה מהמשקיע הממוצע, ואף להנגיש את המידע הרלוונטי בצורה ברורה ונעימה לעין למשקיעים.
• ראש שקט הידיעה כי תיק ההשקעות שלנו מנוהל על ידי חברת השקעות מקצועית, מאפשרת לנו להשקיע בראש שקט ולהימנע מפעולות פזיזות כאשר השוק נכנס למצב של ירידות או עליות.

השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים שוטפים בחודש אוקטובר 2022 היה 11,809 שקל, עלייה של 4.3% לעומת אוקטובר 2021, אז עמד השכר הממוצע על 11,324 שקל. לעומת החודש הקודם, ספטמבר 2022, מדובר על ירידה שכן אז עמד השכר הממוצע על 12,214 שקל.

עם זאת, בניכוי האינפלציה (שכר ממוצע במחירים קבועים) עמד השכר הממוצע באוקטובר על 10,413 שקל, ירידה של 0.8% לעומת אוקטובר 2021, אז עמד השכר על 10,492 שקל.

מספר משרות השכיר היה 3.899 מיליון, עלייה של 3.2% לעומת 3,777 מיליון באוקטובר 2021 וכמעט ללא שינוי בספטמבר 2022.

באשר לתחום ההייטק, השכר הממוצע למשרת שכיר עמד על 27,188 שקל, עלייה של 4.4% לעומת 26,038 באוקטובר 2021, וירידה קלה לעומת החודש הקודם אז עמד השכר הממוצע בהייטק על 27,511 שקל.

מספר משרות השכיר בתחום היה 389 אלף, עלייה של 7.7% לעומת אוקטובר 2021 ועלייה של 0.2% לעומת ספטמבר 2022.

משרות השכיר בתחום ההייטק היוו 10% מכלל משרות השכיר במשק, בדומה לחודש ספטמבר 2022.

המשתכרים הגבוהים ביותר בהייטק הם עובדי המחקר והפיתוח על שכר ממוצע של 30,492 שקל, ואחריהם המתכנתים והיועצים עם שכר של 28,712 שקל באוקטובר 2022.

השווי הממוצע של חשבון בנק שמקבל שירותי ייעוץ בבנקים עומד על כ-950 אלף שקל. כך עולה מדוח שפרסמה מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך על פעילות מערכי הייעוץ. הדוח מסכם את פעילות מערכי הייעוץ מ-1 בינואר 2019 ועד ספטמבר 2022.

על פי הדוח, בישראל פועלים כיום 1,687 יועצים בעלי רישיון העוסקים במתן ייעוץ השקעות לציבור. יועצים אלה מהווים כ-94% מסך בעלי רישיון ייעוץ השקעות, והם מועסקים בעשרה בנקים. תמונה ריכוזית זו משקפת את הדומיננטיות של הבנקים במתן שירותים של ייעוץ השקעות בישראל.

עוד עולה מהדוח כי שירותי הייעוץ ניתנים לכ-355 אלף חשבונות מיועצים, בהם מנוהלים נכסים בשווי כולל של כ-350 מיליארד שקל. כאמור, שווי ממוצע של חשבון מיועץ מתקרב למיליון שקל, מה שאומר שרוב הציבור בישראל לא מקבל ייעוץ בבנקים.

על פי הדוח, את עיקר הכספים המיועצים מנתבים מערכי הייעוץ בבנקים לקרנות נאמנות אקטיביות, כאשר 74% מהפעילות בקרנות נאמנות בחשבונות המיועצים מתנהלת בקרנות אלה, והיועצים ממעטים לייעץ על קרנות מחקות (סל) סגורות נסחרות. מחצית מהפעילות האחרת מתרכזת במניות ואג"ח ישראליות – 49.5%, אג"ח זרות – 9.5%, מניות זרות – 21%, מוצרי השקעה זרים אחרים – 19%, ואחרים – 1%.

על פי הדוח, הפעילים העיקריים הנוספים בקרנות נאמנות אקטיביות מלבד היועצים הם לקוחות עצמאיים – 36% ומנהלי תיקים – 14%.

בנוסף, קיימת העדפה ברורה של מערכי הייעוץ לפעול בקרנות אקטיביות בתחום אג"ח ישראליות, כאשר 58% מהפעילות מופנית לאפיק זה.

הדוח בדק את העדפות מערכי הייעוץ בשנת 2022 ספציפית, ושם נמצאו שינויים לעומת השנים הקודמות. על רקע העלאות הריבית של בנק ישראל, הקטגוריות המיועצות ביותר ב-2022 הן קרנות כספיות ופיקדונות מובנים בנקאיים. מתוך 5,200 מוצרים קיימים התמקדו היועצים ב-50 מוצרים – 37 מתוכם, בהיקף 19.7 מיליארד שקל, הם קרנות כספיות, ו13, בהיקף של 6.5 מיליארד שקל, הם פיקדונות בנקאיים.

רשות ניירות ערך בראשות היו"ר, ענת גואטה, עומדת להסדיר בחקיקה את תחום הנכסים הדיגיטליים. לשם כך, פרסמה הרשות הצעה להערות ציבור בנושא. פרסום ההצעה להערות הציבור נעשה בהמשך להמלצות "דוח אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים – מפת דרכים למדיניות", אשר פורסם על ידי אגף הכלכלנית הראשית של משרד האוצר בחודש נובמבר 2022.

 תחולת הדינים הרלוונטיים מתייחסת להצעה לציבור, הפעלת בורסות, ייעוץ  ושיווק השקעות, ניהול תיקים וקרנות נאמנות. תיקוני החקיקה נועדו לייצר ודאות בנוגע לפיקוח על נכסים אלה ולהחיל את דיני ניירות ערך על פעילותם של מתווכים בנכסים דיגיטליים הנרכשים למטרות השקעה.

 על פי הודעת הרשות, בשנים האחרונות התפתח בעולם ובישראל, מעין שוק הון אלטרנטיבי, של מוצרי השקעה ומתווכים בהשקעות המציעים לציבור מוצרים פיננסיים חדשים המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות, בהם הנכסים הדיגיטליים (Digital Assets).

נכסים אלו מבוססים על טכנולוגיות רישום מבוזר (DLT) כדוגמת בלוקצ'יין, או בטכנולוגיות אחרות, על מנת לייצג באופן דיגיטלי העברה ואחסון של זכויות מסוגים שונים. בניגוד לעולם ההשקעות המסורתי, שוק זה פועל  בהיעדר הסדרה ופיקוח  הוליסטי שנועד לייצר הגנה טובה על הציבור.

על אף מאפייני השימוש בטכנולוגיה שמאפשרת את צמצום השימוש במתווכים, תחום הנכסים הדיגיטליים מתנהל ברובו עד היום באמצעות מתווכים ריכוזיים. רכישת הנכסים מתבצעת במרבית המקרים דרך פלטפורמות מסחר הדומות לבורסות המוכרות בעולמות הפיננסיים;

משקיעים נעדרי מומחיות מספקת נעזרים במתווכים פיננסיים; ובמקרים רבים ההנפקה של נכסים אלה מתבצעת על ידי יזמים לצורך מימון פעילותם.

 לצד ההזדמנויות שמייצרים נכסים אלה והטכנולוגיה שבבסיסם, השקעה של הציבור בנכסים דיגיטליים כרוכה בסיכונים גבוהים. המורכבות הטכנולוגית ופערי המידע בין הגורמים המציעים את הנכסים הללו או שירותים הקשורים אליהם לבין הידע וההבנה המצויים בידי הציבור,

לצד העדר אסדרה כוללת, מגבירים את הסיכונים בפעילות זו, לרבות על ידי קבלת החלטות לא מיודעת, הטעיית משקיעים, מניפולציות במסחר ותרמיות. בשנה האחרונה חששות אלה התממשו עם התרחשותם של כשלים משמעותיים בתחום זה בזירה הבינלאומית שהביאו לאובדן מיליארדי דולרים של כספי משקיעים.

 כפי שנותח בהרחבה בדו"ח הוועדה שהוקמה ברשות ניירות ערך לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפים לציבור (2019), פעילות השקעה באמצעות נכסים דיגיטליים נכללת באסדרה של דיני ניירות ערך.

פיקוח על נכסים דיגיטאליים יתקיים במידה והם עומדים בהגדרות ובתנאים הקבועים בחוק, כגון "נייר ערך", "מכשיר פיננסי" או "נכס פיננסי". במקרים אלה יחולו האסדרה והפיקוח על  הצעה של ניירות ערך לציבור בישראל (דוגמת הנפקות של ICOs);

מסחר בבורסות וזירות סוחר; קרנות נאמנות; או מתווכים פיננסיים כמו מנהלי תיקים ויועצי השקעות.

אולם, ישנם מקרים בהם נכסים דיגיטאליים אינם נכללים בחוקי ניירות ערך בנוסחם כיום, בשל מאפייניהם. במצב זה, הציבור הרחב עלול לבצע השקעה בנכסים דיגיטליים באופן שאינו תחת אסדרה ופיקוח מתאימים. 

כאמור, ההצעה לתיקוני חקיקה שמפרסמת היום רשות ניירות ערך נעשית בהמשך לדוח שפרסם אגף הכלכלנית הראשית של משרד האוצר בנושא אסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים.

דוח זה הוכן במסגרת עבודה נרחבת בהשתתפות כלל הרגולטורים הפיננסיים, בהם רשות ניירות ערך, ובהתייעצות עם גורמים רבים בתעשייה, במטרה להציע מתווה לאסדרה מקיפה וברורה של התחום.

כחלק מהמלצות הדוח, הוצע לתקן את חוקי ניירות ערך תוך מתן גמישות לשינוי הכללים כך שיתאימו להשקעות מסוג זה, שהינן בעלות מאפיינים ייחודיים וטבען דינאמי ומשתנה.

 ההצעה המפורסמת כעת להערות הציבור מבקשת לערוך את תיקוני החקיקה המתבקשים בהתאם להמלצות אלה. מטרת ההצעה היא להשיג את הערך הכפול של מתן מענה לסיכונים הנלווים להשקעה בנכסים דיגיטליים לצד שימור היתרונות הפוטנציאליים עבור ציבור המשקיעים.

לצורך כך, הרשות פועלת לתקן את תחולת ההגדרות בחוקי ניירות הערך ולהגדרת סמכות להתאים את האסדרה בצורה גמישה למאפייני השוק ולנכסים הדיגיטליים למען שמירת עניינו של ציבור המשקיעים.

התיקון בחוק ניירות ערך בהקשר של הצעת ניירות ערך לציבור יעגן את הפרשנות התכליתית לשאלה מהו נייר ערך ולא נועד לשנותה. על כן, גם לאחר התיקון המוצע ההגדרה לא תחול על נכסים דיגיטליים שאינם עונים לתכליות האסדרה של נייר ערך, כדוגמת המטבע ביטקוין.

שאר התיקונים נועדו להחיל באופן מפורש את הדינים האמורים על כל הנכסים הדיגיטליים כשהפעילות בהם נעשית לצורכי השקעה פיננסית, למשל באמצעות בורסות, קרנות נאמנות או בעלי רישיון לפי חוק הייעוץ.

הערות ותגובות תתקבלנה עד ליום 12.02.2023.

  זה כבר כמה שנים שהרכישות באינטרנט הולכות ונוגסות נתחים גדולים מהרכישות בחנויות הפיזיות. משבר הקורונה היווה קטליזטור נוסף למגמה, כל עוד אנשים ישבו בבתים ללא יכולת לצאת לסיבוב בקניון. אלא שבמקביל התפתח גם הפן השלילי של התשלומים ברשת בדמות הונאות, גניבת זהויות וזיופים.

על מנת להילחם בתופעה ההולכת ומתרחבת, הקים בנק ישראל ועדה תחת השם ועדת חיוב מוגבר אשר בעבודה משותפת של השחקנים השונים בשוק כרטיסי החיוב במסגרת הוועדה, התכנסה במטרה לקבוע סטנדרטים אחידים בין נותני שירותי התשלום וליצור וודאות בשוק בנוגע למרכיבים אשר יכולים להיחשב כאימות מוגבר.

כעת מביא אגף הפיקוח על מערכות תשלומים בבנק ישראל לידיעת הציבור את העקרונות שנקבעו לביצוע אימות מוגבר של המשלם בכרטיס חיוב בעת ביצוע תשלומים. עקרונות אלו נקבעו על מנת לצמצם את הסיכונים הקיימים בביצוע תשלומים דיגיטליים. הסטנדרטים שקבעו השחקנים בשוק, במסגרת ועדת כרטיסי חיוב,  יתרמו להגברת היעילות ויגבירו את בטחון השימוש באמצעי התשלום לטובת הכלל.

יישום האימות המוגבר כפי שנקבע יתבסס על שני מרכיבים או יותר מתוך הקטגוריות הבאות:

1. ידע (“Something You Know” – משהו שאתה יודע) – מידע שרק המשתמש יודע.
2. החזקה (“Something You Have” – משהו שיש לך) – משהו שרק למשתמש יש. החזקה אינה מתייחסת רק להחזקה פיזית, אלא יכולה גם להתייחס להחזקה שאינה פיזית.
3. משהו מובנה (“Something You Are” – משהו שהוא אתה) – בקטגוריה זו נכללים מאפיינים ביולוגיים, התנהגותיים וביומטריים.

כלומר, על מנת שיתבצע אימות מוגבר, יש צורך לזהות את המשתמש על ידי שני מרכיבים או יותר, כאשר כל מרכיב הינו מקטגוריה אחרת. נוסף על כך, חלה החובה שמרכיבים אלו יהיו בלתי תלויים אחד בשני כך שפגיעה באחד לא תפגע במהימנות השני וסודיות המידע תישמר.

המרכיבים בכל קטגוריה נקבעו לאחר בחינה של המרכיבים שרשות הבנקאות האירופאית (EBA) הגדירה, תוך התאמתם למאפיינים ולצרכי השוק הישראלי כך שיוכלו להיחשב כפרט אימות מוגבר.

המרכיבים בקטגוריות שצוינו יתעדכנו מעת לעת בהתאם לשינויים והתפתחויות בתחום.

  לצורך הנגשת עקרונות האימות המוגבר לציבור בנק ישראל גיבש שורת צעדי הסברה:

1. קישור לאתר ייעודילפירוט המרכיבים שיכולים להיחשב כפרט אימות מוגבר בכל קטגוריה ודרישות נוספות ביישום האימות המוגבר.

https://e-umb.boi.gov.il/%D7%94%D7%AA%D7%A4%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%9D/supervisionregulation/%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%97-%D7%A2%D7%9C-%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%A8/

2. סרטוני הסבר – הוכנו שני סרטונים ייעודיים, האחד לבתי העסק והשני עבור מחזיקי כרטיסי החיוב הממחישים את העקרונות. בנק ישראל מעודד את הציבור לצפות, להוריד ולהפיץ את הסרטונים הלאה מתוך החשיבות של הנושא למשק והעלאת המודעות של הציבור בתחום.

אימות מוגבר לצרכנים:

• קישור לצפייה: https://youtu.be/uue5m8sUibc
• קישור להורדה: https://we.tl/t-qz03npgfGI

אימות המוגבר לבעלי עסקים:

• קישור לצפייה – https://youtu.be/DYIl0tsddpg
• קישור להורדה – https://we.tl/t-akIhhgIrKN

קבלנים, שימו לב: מעכשיו אפשר יהיה להתחיל לבנות הרבה יותר מהר מאי פעם. זאת בעקבות אישור שנתנה המועצה הארצית לתכנון ובניה לתקנות המסדירות הכנת תוכנית להתחדשות עירונית במתווה "תוכנית לרישוי מהיר – תיקון 139 לחוק התכנון והבניה, חלופה לתמ"א 38".

לראשונה, בתוכניות התחדשות עירונית שיוקדמו במסגרת החלופה לתמ"א 38 – אישור התוכנית במוסד התכנון יהווה גם את היתר הבנייה – דבר שיקצר בין 1-4 שנים בהליך.

התקנות שאושרו במועצה הארצית מאפשרות ניהול תהליכי רישוי ותכנון במקביל ולא בטור כפי שנהוג היום ולכן הן מהוות בשורה ממשית בתחום ייעול וקיצור תהליכי הרישוי והתכנון. המהלך מתאפשר לאור העובדה כי תוכנית לרישוי מהיר היא תוכנית שפרוסה על מספר מגרשים מצומצמים והיא תוכנית מכוונת לביצוע.

המתווה של תיקון 139 מרחיב את סמכויותיה של כל וועדה מקומית באשר היא לאישור תוכניות בסמכות מקומית להריסה ובניה מחדש ו/או לחיזוק מבנים, תוך עידוד ראייה תכנונית עירונית רחבה והוספת שימושים ציבוריים בהתאם לצורך.

גיבוש התקנות, אותו הוביל אגף רגולציה במינהל התכנון במסגרת צוות בינמשרדי שהקים והוביל מטה התכנון הלאומי, הושלם בהצלחה במסגרת לוח זמנים קצר ותוך מיקוד מאמצים של כל השותפים להצלחת התהליך. בתהליך העבודה לקחו חלק נציגי הגורמים הרלוונטיים בענף התכנון והבניה – משרד הפנים, השלטון המקומי, איגוד מהנדסי הוועדות המקומיות, ארגוני האדריכלים, התאחדות הקבלנים, ועוד.

התקנות כוללות שני מסלולים לתכנית לרישוי מהיר:

מסלול 1:

מדובר בהליך מהפכני ופורץ דרך, הצפוי לקצר את הליכי התכנון והרישוי באופן משמעותי. בהליך זה תכנית נקודתית להריסה ובניה מחדש, מקודמת במקביל לקידום הבקשה להיתר, ואישור התכנית מהווה אישור הבקשה להיתר מכוחה.

התקנות הגדירו תיק מידע עבור תכנית לרישוי מהיר באופן בו תיווצר וודאות תכנונית בשלבים מוקדמים ככל הניתן, כמו כן בוטלו שלבים בתהליך הרישוי ואוחדו שלבים בתהליכי התכנון והרישוי  כך שנוצר הליך יעיל ומהיר.

מסלול 2:

מסלול זה נקבע כהוראת שעה ל- 4 שנים ומאפשר לסייע לוועדות מקומיות להטמיע את התהליך בצורה הדרגתית. המסלול קובע כי הבקשה להיתר תוגש עם החלטת הועדה המקומית לאשר את התכנית, כלומר בשלב מתן תוקף ניתן יהיה להתחיל לטפל בבקשה להיתר מכוחה.

על הוועדות המקומיות לפרסם את החלטתן בעניין המסלול החלופי בתוך 60 ימים ממועד כניסתן לתוקף של התקנות.

יו"ר מטה התכנון הלאומי, עו"ד שלומי הייזלר: "מדובר בבשורה משמעותית וחסרת תקדים לשוק הדיור בישראל. תוכנית לרישוי מהיר היא כלי נוסף מסל הכלים שעבדנו עליהם בתקופה האחרונה (רישוי עצמי, ביטול הקלות) שמטרתו בין היתר לייעל ולקצר את תהליכי התכנון והרישוי. מאחר ומדובר בשינוי תפיסתי משמעותי, התקנות מאפשרות שני מסלולים על מנת לאפשר לוועדות מקומיות לבחור ביניהם, כאשר המסלול השני שמאפשר הגשת היתר רק לאחר אישור התכנית הוא הוראת שעה ל-4 שנים".

התחזית של בנק ישראל שלפיה המשק חוזר לצמוח בקצב שקרוב לפוטנציאל של הטווח הארוך (3.5%) ושיעור האבטלה נשאר ללא שינוי (4%) אופטימית. פירוש הדברים הוא ששיעור הצמיחה יהיה נמוך יותר ושיעור האבטלה יהיה גבוה יותר על רקע ההערכה שהתהליכים המרסנים יימשכו (גם אם פחות) במהלך המחצית הראשונה של 2024. כך מעריכים כלכלני הראל ביטוח ופיננסים בראשות ראש אגף כלכלה ומחקר עפר קליין.

לדבריהם, בנק ישראל העלה את הריבית בפעם השביעית ברציפות, הפעם בעוד חצי נקודת אחוז ל-3.75% לרמה הגבוהה ביותר מאז 2008. האינפלציה הגבוהה (5.3% בנובמבר), שוק העבודה החזק והמשך העלאות הריבית בעולם תרמו להחלטה. הנגיד אותת שתהליך העלאת הריבית עוד לא הסתיים (בניגוד למה שמגולם לאחרונה בשוק האג"ח) וציין שניתוחי עומק שנעשו בבנק מלמדים שחלק גדול מהאינפלציה מקורה בביקושים המקומיים. (ולכן ניתן להשפיע עליהם עם הריבית). כלכלני הראל צופים עלייה נוספת של רבע נקודת אחוז בהחלטה הבאה ב-20 בפברואר ולדבריהם לא מדובר בסוף פסוק, במידה והאינפלציה והאינדיקאטורים הכלכליים יפתיעו בהמשך כלפי מעלה.

בהראל מתייחסים גם לתחזית הבנק המרכזי לגירעון ממשלתי שסביב 2% בשנים 2024-2023. לדבריהם, ב-2023 הדבר אפשרי (על רקע העדר תקציב בחודשים הראשונים של השנה), אך על רקע ההסכמים הקואליציוניים התחזית פחות סבירה ב-2024 (וגירעון גבוה יותר תומך באינפלציה גבוהה יותר ובריבית גבוהה יותר).

בשורה התחתונה, אומרים כלכלני הראל, אנחנו מתחילים את שנת 2023 עם ריבית שגבוהה משמעותית ממה שהתרגלנו אליו בעשור האחרון ולהערכת הבנק היא גם תישאר כך במהלך השנה. השפעת הריבית תתגלגל לפגיעה בצמיחה הכלכלית ולעלייה בשיעור האבטלה (שלדעת הראל תימשך לתוך 2024). בצד החיובי על החסכונות והשקעות נוכל לצפות לקבל ריבית יותר אטרקטיבית.

באשר להודעת שר האוצר על כוונתו לבטל את ההיטל על הכלים החד-פעמיים וגם את המס העודף על משקאות ממותקים אומרים בהראל כי צעדים אלה יורידו במצטבר כ-0.15 (ובמקסימום 0.2) נקודת אחוז מהתחזית למדדי ינואר/פברואר (תלוי מתי זה יתממש בפועל). כשהמיסים הללו נכנסו לפועל (בינואר 2022 ובנובמבר 2021) הם העלו את המדד במצטבר בכ-0.25 נקודת אחוז, אך בהראל סבורים שלא כל הירידה במיסוי תחזור לצרכן. התחזית ל-12 המדדים הקרובים נשארת על 2.8% (בגלל הפיחות בשקל), אך יש סיכוי להפתעה כלפי מטה אם הממשלה גם תקפיא/תמתן את העלייה במחיר החשמל, המים והארנונה.

בהחלטת הריבית הראשונה שלו לשנת 2023, הודיע בנק ישראל כי הריבית תטפס, בפעם השביעית ברציפות, בעוד 0.5% ותעמוד על 3.75%.  בנק ישראל אף עדכן מעלה את יעד הריבית וקובע אותו על 4%, משמע העלאת ריבית נוספת של 0.25% בדרך. כעת כלכלנים מגיבים על החלטת בנק ישראל ומנסים לחזות את הכיוון העתידי של כלכלת ישראל ושל מדיניות בנק ישראל.

גיא בית-אור, פסגות: העלאת ריבית "יונית"

בנק ישראל העלה את הריבית ב-50 נ"ב בהתאם לציפיות אך כבר במשפט הראשון מתחילה להתגנב נימה של סוף תקופה – סיום קרוב של מחזור העלאות הריבית.

בטיוטת ההחלטה בבנק ישראל שמו דגש רב הרבה יותר בהשוואה להחלטות קודמות על שינויי כיוון אפשריים, ובעיקר המנגינה של ההחלטה הייתה שונה. ראשית כל בבנק ישראל ציינו כי אמנם האינפלציה רחבה, הם החלו לראות התמתנות מסוימת בחלק מסעיפי המדד. ואכן, האינפלציה צפויה להגיע לשיאה במדד דצמבר/ינואר ולאחר מכן להתחיל ולרדת.

לאחר מכן מתייחסים בבנק ישראל לצמיחה החזקה בישראל, אך ציינו כי במחצית השנייה הצמיחה האטה ביחס למחצית הראשונה. עם זאת, על פי בנק ישראל שוק העבודה ממשיך להיות מאוד הדוק והנגיד אף אמר שהם ימשיכו להסתכל במיוחד על מגמות השכר במגזר העסקי, בו השכר עלה בקצב מהיר במהלך השנה האחרונה.

וזה לא מסתיים באינפלציה וצמיחה, בבנק ישראל גם התחילו לתת לנו רמזים שהם מסתכלים מעבר לעליות המחירים שאנו רואים כיום בשוק הנדל"ן וציינו כי מספר התחלות הבנייה וההיתרים ממשיך להיות מאוד גבוה (כלומר יותר היצע) ומנגד, הם רואים ירידה במספר העסקאות (כלומר פחות ביקוש) – הפרשנות המיידית שלנו היא שאם הם מצפים ליותר היצע ופחות ביקוש, שוק הנדל"ן הישראלי יתחיל להתקרר בקרוב, כפי שאכן אנו מעריכים.

לבסוף, בנק ישראל ממשיך להדגיש כי בעולם נמשכת ההאטה והסיכון למיתון עולה.

כלומר, בהחלט זו בנק ישראל, למרות שהעלה את הריבית בעוד 0.5% (לרמה של 3.75%), הוא החל להכין את הקרקע לסיום מחזור העלאות הריבית. בנוסף, זה גם נגזר מתחזיות חטיבת המחקר המעודכנות כאשר הם מצפים כי הקריבית תעמוד על 4.0% בסוף השנה – מרחק של עלייה אחת של 0.25%.

להערכתנו, המיתון העולמי מעבר לפינה, והתנודתיות הגבוהה בשווקים תימשך – זאת ביחד עם ירידה הדרגתית באינפלציה החל מחודש פברואר, מהווים תנאי רקע מאוד ברורים לעצירת מהלך העלאות הריבית. בשורה התחתונה, המסרים מבנק ישראל בכותרות ההודעה היו מאוד יוניים להערכתנו (ככל שניתן שמעלים ריבית) ומאותתים לשוק כי מחזור העלאות הריבית קרוב לסיום. להערכתנו, בשלב זה, על רקע רמת אי הוודאות הגבוהה בעולם אנו מעריכים כי העלאת הריבית הזו הייתה גם האחרונה במחזור הנוכחי.

כמובן שאנו גם חייבים להוסיף סייג אחד חשוב – משבר האנרגיה העולמי, סין והמלחמה באירופה ממשיכים להוות את הסיכונים הגדולים ביותר ב-2023 והבעיה עם סיכונים אלו היא שאלו סיכונים אינפלציוניים מצד אחד, ומגדילים את הסיכון למשבר ריאלי. במלים פשוטות – אלו סיכונים סטגפלציוניים.

כיצד בנק ישראל יפעל אם סיכונים אלו בעולם יתממשו? קשה מאוד לדעת אך ההנחה הסבירה היא שהוא ימשיך ללכת אחרי האיתות מכיוון הפד. הנחת הבסיס שלנו היא שכאשרה מיתון העולמי יגיע, הבנקים המרכזיים בעולם יעצרו את תהליכי ההידוק המוניטאריים, גם אם האינפלציה תמשיך להיות גבוהה מהיעד במדינות כמו אירופה, בריטניה וארה"ב.

יוני פנינג, מזרחי טפחות: בהחלטה הבאה הריבית תעלה, בזו שאחריה – כבר לא בטוח

העלאת הריבית תאמה את ציפיותינו. מנגד, לאחר שבע החלטות רצופות, המסכמות תוספת של 3.65% לריבית בשמונת החודשים האחרונים, מדובר במהלך ראוי לציון מבחינה היסטורית.

צפי מדד המחירים לחודשים הקרובים ממשיך להצביע על סביבת אינפלציה גבוהה במשק הישראלי, לפחות עד לפרסום מדד ינואר, בעוד כחודש וחצי. לכאורה, הדינמיקה הזו מעלה חשש להתבססות סביבת האינפלציה המקומית. בפועל, אנו רואים את העלאות המחיר עד כה כממצות את השפעת עליית מחירי התשומות בשירותים העיקריים כגון חשמל, מים וארנונה. באופן דומה, ההחלטה על ביטול הוזלת הבלו בינואר היא מקרה נדיר, לשעה זו, אצל המדינות המפותחות של אי סבסוד מחירי אנרגיה לציבור.

נתוני שוק התעסוקה בארה"ב, צפויים להמשיך להציג תמונה 'הדוקה' עם שיעור אבטלה נמוך. אנחנו מעדיפים את הגרסה לפיה זה בעיקר נובע מגורמי היצע תעסוקה זמניים כגון שיעור השתתפות נמוך בשוק התעסוקה האמריקאי, ואולי מאזן ההגירה לארה"ב, שעוד טרם התאושש מהקורונה. מנגד, אותותיהם של העלאות הריבית ניכרות בכלכלות העולם. האינדיקציות לעסקאות למכירת בתים בשוק האמריקאי הן אולי הסמן המובהק ביותר לכך, עם רמות פעילות נמוכות באופן חריג לעשרות השנים האחרונות, שבוודאי אינו נצפה בשלב זה בנתוני האבטלה האמריקאים.

למרות זאת, לאחר חמישה חודשים רצופים של ירידה באינפלציה, אל מול פד שממשיך להעלות ריבית, ועוד מנפק תחזיות העלאות נוספות לכיוון 5.1% בסוף 2023, השוק בארה"ב מעדיף כרגע תרחיש של תוספת של בין רבע למחצית האחוז בריבית הפד בתחילת החודש הבא, והתקרבות נוספת לכיוון רמת ה-5.0%, בהחלטה במרץ.

ההחלטה הבאה של בנק ישראל, ב-20/2, צפויה להתקבל על רקע המשך יישום מדיניות מצמצמת על ידי הפד. ועשויה בסבירות גבוהה לראות את הריבית המקומית עולה לרמת ארבעה אחוזים. זו שלאחריה, בתחילת אפריל, מנגד, תתקבל להערכתנו על רקע צפי ליציבות בארה"ב. ותדרוש חשיבה מחדש על התוואי המקומי. התחזקות של השקל, ככל שתתרחש, כמובן תתרום לכך.

בנק ישראל העלה את הריבית במשק ב-0.5% נוספים. זוהי החלטת הריבית הראשונה של בנק ישראל ל-2023, ושיעור ההעלאה תואם כמעט את כל התחזיות המוקדמות.

לאחר ההעלאה הנוכחית, השביעית ברציפות מאז פתח בנק ישראל במהלך בחודש אפריל, עומדת הריבית במשק על 3.75%, רמתה הגבוהה ביותר מאז שנת 2008.

בהודעת הוועדה המוניטרית שצורפה להחלטה מפרטים חברי הוועדה את הגורמים שהובילו אותם להחלטה:

•  האינפלציה בישראל מקיפה מנעד רחב של סעיפי המדד ועומדת על 5.3% בשנים-עשר החודשים האחרונים. עם זאת, חלה התמתנות מסוימת בחלק מסעיפי המדד. הציפיות לאינפלציה לכל הטווחים נמצאות בתוך תחום היעד.
• הפעילות הכלכלית במשק איתנה, אך נראה שקצב הצמיחה האט ביחס למחצית הראשונה של 2022. שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, אף שבחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה.
• חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2023 בשיעור של 2.8% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%. רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית עודנה איתנה, ובפרט בהשוואה בין-לאומית.
• מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים בקצב גבוה באופן משמעותי. עם זאת, מספר התחלות הבנייה וההיתרים ממשיכים להיות גבוהים בהשוואה לעבר, מספר העסקאות לרכישת דירה והיקף המשכנתאות שניטלו ממשיכים לרדת.
• מאז החלטת המדיניות האחרונה, נחלש השקל מול הדולר ב-1.6%, מול האירו ב-5.8% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.4%.
• בעולם, נמשכת ההאטה בקצב הפעילות והסיכון למיתון עולה. סביבת האינפלציה מוסיפה להיות גבוהה, אולם בארה"ב מגמת התמתנות האינפלציה נמשכת, וסימנים ראשונים להתמתנות האינפלציה נרשמו גם בגוש האירו ובבריטניה.

בבנק ישראל ממשיכים ומפרטים כי במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית איתנה ושוק העבודה מוסיף להיות הדוק ומצוי בסביבת תעסוקה מלאה, אם כי בנתוני הקצה ניכרת התמתנות מסויימת. האינפלציה נמצאת מעל היעד ומקיפה מנעד רחב של סעיפי המדד. עם זאת, חלה התמתנות מסוימת בחלק מהסעיפים, בעיקר הסחירים. המדיניות המוניטרית המצמצמת וההתמתנות בפעילות בעולם צפויים להביא להאטה מסוימת גם בפעילות הכלכלית בישראל.

מאז החלטת המדיניות הקודמת, עלה מדד המחירים לצרכן של חודש נובמבר 2022 ב-0.1%, והאינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים מצויה מעל הגבול העליון של היעד – 5.3%. עם זאת, האינפלציה בישראל נמוכה מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות. גם בניכוי אנרגיה ופו"י עומדת האינפלציה על 5.3%, ובניכוי נוסף של השפעות מיסוי ורגולציה, על 5.1%. קצב העלייה של הרכיבים הלא-סחירים במדד עומד על 5.3%, גם על רקע המשך העלייה בסעיף הדיור בתוך המדד. זהו גם קצב העלייה השנתי של הרכיבים הסחירים, שירד מעט בהשוואה לחודש הקודם. בהסתכלות על החודשים האחרונים נראים סימנים מסיימים להאטה בדינמיקה של האצת האינפלציה; למשל, מגמת הירידה הנמשכת במחירי הנפט על רקע ירידה בביקושים העולמיים וההקלה בשרשראות האספקה צפויות להמשיך לפעול לירידת המחירים הסחירים, אך בפיגור מסוים וכתלות בהתפתחות שער החליפין. הציפיות והתחזיות לאינפלציה לשנה הראשונה מכל המקורות נמצאות בתוך תחום היעד. הציפיות משוק ההון לשנה השנייה ואילך מצויות גם הן בתוך תחום היעד. הוועדה מעריכה כי מגמות אלו, תהליכי ההידוק המוניטרי בישראל ובעולם, והתמתנות הביקושים פועלים למיתון האינפלציה. יחד עם זאת, למידת ההרחבה הפיסקלית ולהתפתחות השכר תהיה השפעה על קצב ההתכנסות של האינפלציה ליעדה.

הפעילות הכלכלית במשק איתנה, הגם שנראה שקצב הצמיחה האט ביחס למחצית הראשונה של השנה. המאזן המצרפי של סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס לחודש נובמבר ירד, אך ממשיך להצביע על הערכות חיוביות של העסקים ביחס למצבם. נתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי תואמים את המגמות ארוכות הטווח. נמשכת ההקלה במגבלת הציוד וחומרי הגלם עליה מדווחות החברות בענפי התעשייה והבינוי, הודות להתמתנות הלחצים בשרשראות האספקה, הנובעת, בחלקה, מירידה בסך הביקושים בעולם. עם זאת, רמת מגבלת הציוד וחומרי הגלם, בעיקר בענף התעשייה, נותרה עדיין גבוהה בהשוואה לערב משבר הקורונה. למרות ירידת הביקושים העולמית, החברות בישראל דיווחו על עלייה קטנה בלבד בעוצמת המגבלה של מחסור בהזמנות ליצוא על פעילותן. יצוא הסחורות (נומינלי, ללא או"מ ויהלומים) ירד ב-11% בנובמבר לעומת החודש הקודם אך ממשיך לשהות ברמה הגבוהה מזו ששררה ערב משבר הקורונה. יצוא השירותים מצוי ברמה גבוהה מאוד על אף שנתון הקצה לחודש אוקטובר היה נמוך מעט. יבוא הסחורות מצוי גם הוא ברמה גבוהה בכל רכיביו.

שוק העבודה מוסיף להיות הדוק, אך בחודשים האחרונים חלה התמתנות מסוימת בנתוני התעסוקה השונים. שיעור תעסוקה של גילאי 15+ (60.6%) ירד מעט, כך שהוא נמוך במקצת ביחס לטרום המשבר. שיעור התעסוקה של גילאי העבודה העיקריים (25-64, 78.2%), גבוה ביחס לטרום המשבר, אך בנתוני הקצה נמשכת ירידה מסוימת. שיעורי האבטלה בקרב גילאי 15+ (3.9%), ובגילאי העבודה העיקריים (3.5%), נמצאים מאז יוני 2022 במגמת עלייה. במקביל, רמת הביקוש לעובדים מוסיפה להיות גבוהה; מספר המשרות הפנויות ושיעורן ירדו בנובמבר אך הם עדיין גבוהים ברמה היסטורית. על פי סקר המגמות של הלמ"ס בחודש נובמבר נמשכה הירידה בציפיות של כל בתי העסק להרחבת מספר המועסקים, אך קיימת שונות רבה בין הענפים. קצב העלייה השנתי של השכר הנומינלי נותר גבוה בהשפעת עליות השכר במגזר העסקי, בעיקר בענפי ההיי טק, לצד יציבות בשכר במגזר הציבורי. השכר בענפי ההיי טק גבוה מהרמה הצפויה עפ"י מגמת טרום המשבר, אולם בשלושת החודשים האחרונים לא המשיך לעלות. רמת השכר הריאלי על פי אומדני הבזק של הלמ"ס לחודש אוקטובר נמוכה מעט ממגמתה ארוכת הטווח.

חטיבת המחקר עדכנה את התחזית המקרו-כלכלית שלה ומעריכה שהתוצר צפוי לצמוח בשנת 2023 בשיעור של 2.8% ובשנת 2024 בשיעור של 3.5%. רמת הפעילות הנגזרת מהתחזית עודנה איתנה ובפרט בהשוואה בין-לאומית. שיעור האבטלה בגילאי העבודה העיקריים (25-64) צפוי לעמוד בממוצע בשנים 2023 ו-2024 על 4%. שיעור האינפלציה הממוצע ברבעון הרביעי בשנת 2023 צפוי לעמוד על 3% ובשנת 2024 הוא צפוי לרדת ל-2%. בנוסף, יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-62% וכ-61% בהתאמה.

מחירי הדירות עלו בשנים-עשר החודשים האחרונים ב-20.3%, קצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לקצב של השנים האחרונות. התחלות הבנייה וההיתרים ממשיכים לשמור על רמה גבוהה בהשוואה לעבר, מספר העסקאות לרכישת דירה יורד והיקף המשכנתאות שניטלו בנובמבר מתקרב לרמה הממוצעת טרם משבר הקורונה. מחירי השכירות עלו ב-0.5% בנובמבר. האצת הקצב השנתי של עליית סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן נמשכה והיא עמדה על 6.4% בנובמבר.

בשוק ההון המקומי נרשמו ירידות שערים במדדי המניות ותשואות איגרות החוב הממשלתיות הארוכות עלו באופן משמעותי. מתחילת ההידוק המוניטרי נרשמת האטה מסוימת באשראי בעיקר לעסקים הקטנים והבינוניים, לצד עלייה בריביות על האשראי. לפי סקר המגמות של הלמ"ס חלה בחודשים האחרונים עלייה בקשיי המימון עליהם מדווחים עסקים קטנים ובינוניים, אך הקושי בהשגת אשראי שוהה עדיין ברמה נמוכה. בשלב זה אין אינדיקציות לעלייה משמעותית בסיכון האשראי ובקשיים של העסקים לשרת את החוב. מאז החלטת המדיניות האחרונה, נחלש השקל מול הדולר ב-1.6%, מול האירו ב-5.8% ובמונחי השער האפקטיבי ב-3.4%.

בעולם, נמשכת ההאטה בקצב הפעילות והסיכון למיתון עולה. זאת לנוכח: המלחמה המתמשכת באוקראינה ומשבר האנרגיה באירופה, האינפלציה הגבוהה וההידוק המוניטרי, וההאטה בסין כתוצאה מהעלייה בתחלואת הקורונה. מנגד, נתוני הצמיחה שנרשמו עד כה לשנת 2022 היו גבוהים מהצפוי ונמשכת ההקלה בשרשראות האספקה, תוך ירידה במחירי התובלה. לאור אלו, בתי ההשקעות עדכנו כלפי מטה את תחזית הצמיחה לגושים השונים לשנת 2023 ו-2024. מדדי מנהלי הרכש של המשקים המפותחים והמתעוררים מצביעים על האטה נוספת בקצב הפעילות הכלכלית. היקף הסחר העולמי ירד בחודש אוקטובר. במדדי המניות המרכזיים בעולם נרשמו ירידות שערים, בעיקר לאחר החלטות הריבית של ה-Fed וה-ECB. תשואות האג"ח הממשלתיות עלו, במיוחד באירופה וביפן. מחירי הנפט ירדו כאשר ירידה חדה נרשמה גם במחירי הגז באירופה.

סביבת האינפלציה בעולם מוסיפה להיות גבוהה. אולם  בחלק מהמדינות, ובפרט בארה"ב, ניכרת מגמת התמתנות. סימנים ראשונים להתמתנות האינפלציה נרשמו גם בגוש האירו ובבריטניה. מנגד, אינפלציית הליבה נותרה יציבה. במרבית המדינות מדדי האינפלציה שוהים ברמה גבוהה משמעותית מיעדי הבנקים המרכזיים. לפיכך, ההידוק המוניטרי בעולם נמשך, אך הבנקים המרכזיים המובילים מאטים את קצב העלאות הריבית. בארה"ב, קצב עליית מדד המחירים לצרכן (CPI) ירד בנובמבר ל-7.1%, מתחת לתחזיות המוקדמות. ה-Fed האט את קצב העלאת הריבית והעלה את הריבית בפגישתו האחרונה ב-50 נ.ב, תוך שציין כי נכון יותר לעבור לקצב מתון יותר של העלאות, כדי להביא לאיזון טוב יותר של הסיכונים. עם זאת, העלה ה-Fed את הערכתו לגבי הריבית שתשרור בסוף 2023, וחציון ההערכות עומד על 5.1%. בגוש האירו, האינפלציה התמתנה לקצב של 10.1% בנובמבר, מתחת לתחזיות המוקדמות. ה-ECB האט גם הוא את קצב העלאות הריבית, והעלה אותה ב-50 נ.ב. בנוסף, הודיע ה-ECB על צמצום המאזן שלו והמשך צפוי של מדיניות ההידוק המוניטרי. בתגובה לכך נרשמה עלייה בריבית הצפויה שהשוק מתמחר בשנת 2023 באירופה.

עד כה פיגר בנק הפועלים מאחורי בנקים אחרים שהציעו פיקדונות בריביות גבוהות יותר משלו, ונראה כעת כי הוא סוגר את הפער.

בישיבת הוועדה המוניטרית הראשונה לשנת 2023, צפוי בנק ישראל להעלות את הריבית ב-0.5% נוספים לרמה של 3.75%. עוד לפני העלאת הריבית, משיק בנק הפועלים חיסכון לתקופה של 18 חודשים (ללא תחנות יציאה) עם מענק ברוטו לתקופה כולה בגובה של 7% – "חיסכון מנצח לשנה וחצי" – המגלם ריבית שנתית קבועה (לא צמודה) בשיעור של 4.61%, הגבוהה משמעותית משיעור ריבית בנק ישראל.  

פיקדונות לשנה בבנקים אחרים מוצעים, לפני העלאת הריבית, בריביות נמוכות יותר, למשל 3.2% בבנק ירושלים, 3.5% בבנק מזרחי ו-3.75% בבנק דיסקונט.

עם זאת, יש לזכור כי הפיקדון של הפועלים הוא לשנה וחצי בלי יכולת יציאה מוקדמת, ובהנחה שריבית בנק ישראל תמשיך לעלות, ייתכן מאוד שהיא תעקוף את הריבית בחיסכון של בנק הפועלים שיישאר סגור, כך שהמפקידים בו עלולים להפסיד.

לדברי דלית רביב, משנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה הקמעונאית, "המוצר שאנו מציעים היום מבטא את מחויבותנו להמשיך ולהציע ללקוחות הצעות ערך אטרקטיביות במיוחד בתקופה שבה הריבית במשק עולה. אנו נמשיך להציע מוצרים אטרקטיביים נוספים לקהל לקוחותינו".

 הסכום המינימלי להפקדה לחיסכון הוא 1000 שקל והסכום המקסימלי עומד על מיליון שקל ללקוח. תנאי החיסכון יהיו כפי שייקבעו בין הבנק ללקוח.  

ראשית, צריך להדגיש כי אומנם נכון לעכשיו הריבית המוצעת גבוהה מריבית בנק ישראל, אבל אחרי מס הריבית תהיה בעצם 3.92%, ובהנחה שריבית בנק ישראל תמשיך לעלות, ייתכן מאוד שהיא תעקוף את הריבית בחיסכון של בנק הפועלים שיישאר סגור לשנה וחצי, כך שהמפקידים בו עלולים להפסיד.

בדומה לתעשיית הגמל, גם מנהלי קרנות הנאמנות ישמחו להשאיר את שנת 2022 מאחוריהם. זאת לאחר שהטלטלות העזות והירידות החדות בשוקי ההון במהלך השנה החולפת כיווצו את נכסי התעשייה ב-7.5% מ-398.5 מיליארד שקל לכ-368.6 מיליארד שקל.

לדברי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, התשואה השלילית "תרמה" ירידת ערך של כ-39 מיליארד שקל וכניסת הכספים הסתכמה בכ-9.3 מיליארד שקל.

עם זאת, לדבריו, היו פערים עצומים במה שקרה בחלקים המרכזיים של התעשייה. הקרנות האקטיביות המסורתיות סבלו מיציאת כספים מסיבית בסך של כ-27.4 מיליארד שקל. לעומת זאת, הקרנות הפסיביות דווקא גייסו סכום של כ-3.8 מיליארד שקל שנחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-800 מיליון שקל וקרנות הסל עם גיוס של כ-3 מיליארד שקל.

השינוי הגדול ביותר בתעשייה היה תחייתן המחודשת של הקרנות הכספיות (האקטיביות, כמובן) שגייסו סכום עתק של כ-33.0 מיליארד שקל, "חיפו" על הירידה של הקרנות האקטיביות המסורתיות ושינו כליל את התמהיל של התעשייה.

לדברי אשכנזי, שנת 2022 ככל הנראה תהיה אחת השנים המדוברות בהיסטוריה הכלכלית. האינפלציה שהחלה את דרכה החריגה מעלה וכונתה "טרנזיטורית" על ידי הפד' עד לחודש האחרון בשנת 2021, המשיכה לנסוק בעולם המערבי ואף הגיעה למספרים דו ספרתיים בעשרות מדינות, דבר שגרר את הבנקים המרכזיים ברחבי העולם להתחיל ולהדק את התנאים המוניטריים באמצעות סדרה של העלאות ריבית בקצב מהיר. האינפלציה הדוהרת, הריבית ופריצת המלחמה באירופה בחודש  פברואר, גרמו לתנודתיות רבה בשווקים וזרעו תחושות של פחד וחוסר וודאות בקרב המשקיעים.

החצי הראשון של שנת 2022 אופיין בירידות חדות בשווקים שתורגמו במהרה לפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות. בחודש ינואר התעשייה עדיין גייסה סכום של כ-3 מיליארד שקל, שהגיע כולו מהתעשייה הפסיבית, אך בחודשים פברואר-יוני תעשיית קרנות הנאמנות פדתה סכום כולל של כ-11 מיליארד שקל.

בחודש יולי ועד לאמצע חודש אוגוסט, בניגוד למתרחש בכל הגזרות, אך בעידוד נתון אינפלציה ראשון בארה"ב שהצביע על התקררות, גל של אופטימיות שטף את השווקים, דבר שגרם לחוסר נוחות בבנק המרכזי וגרם לנגיד ה'פד' לשאת נאום ניצי מאוד שעצר את הראלי בשווקים.
את החודשים יולי ואוגוסט תעשיית קרנות הנאמנות סיימה עם גיוס של כ-8 מיליארד שקל, גיוס שהגיע כולו מן הקרנות הכספיות והתעשייה הפסיבית, וקוזז חלקית עקב המשך מגמת פדיונות של התעשייה האקטיבית המסורתית.

בחודש ספטמבר, הבנת הכוונות של הפד' כבר חלחלה היטב לשווקים, כאשר שוק המניות בארה"ב חזר לתחתית שכרה בחודש יוני ומתחת לה, ושוק האג"ח החל לתמחר באופן מציאותי יותר את ריבית הפד' החזויה, כשעקום התשואות האמריקאי נסק לאזור ה-4%.
בישראל, לאחר חודשים רבים בהם ביצועי שוק המניות היו משמעותית טובים מאלה בארה"ב, נרשמה חולשה שהמשיכה גם בחודשים לאחר מכן.
בחודשים ספטמבר-דצמבר התעשייה רשמה גיוס של כ-9.8 מיליארד שקל, גיוס שנבע כולו מן הקרנות הכספיות שרשמו גיוס מצטבר גדול מאוד של כ-25.3 מיליארד שקל, בסכום דומה בכל אחד מהחודשים הנ"ל, כשמנגד התעשייה האקטיבית המסורתית פדתה סכום כולל של כ-12.5 מיליארד שקל והתעשייה הפסיבית גם היא פדתה בשליש האחרון של השנה, סכום של כ-3 מיליארד שקל.

תחזיות הצמיחה לשנת 2023 הן נמוכות והאינדיקטורים השונים בהחלט מראים על המשך ירידה באינפלציה ועל האטה כלכלית, שעל פי חלק מהתחזיות, יכולה להגיע לכדי מיתון קשה.
אתגר כביר עומד בפני הבנקים המרכזיים, שיצטרכו לנווט את הכלכלה העולמית לאיזון הנכון בין הידוק מוניטרי שמטרתו צינון האינפלציה לבין הימנעות ממיתון כלכלי עולמי קשה.

דצמבר 2022: גיוס כולל של 1.5 מיליארד שקל

באשר לתמונה העולה מחודש דצמבר, הוא לא היה שונה במגמותיו המרכזיות מהחודשים האחרונים עם יציאת כספים מהקרנות האקטיביות המסורתיות בסכום של כ-4 מיליארד שקל, יציאה בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל מהקרנות הפסיביות וגיוס אדיר בקרנות הכספיות בסך של כ-6.9 מיליארד שקל.

סה"כ בחודש דצמבר התעשייה גייסה, אפוא, כ-1.5 מיליארד שקל.