סיגמא "מעתיקה" מהיועצים של בנק מזרחי – סיגמא שמנהלת קרנות נאמנות מדווחת על הסכם עם בנק מזרחי טפחות, לפיו תקבל סיגמא פרסומים של הבנק בנוגע להרכבי תיקי ההשקעות הטיפוסיים המומלצים על ידי הבנק, על מנת לאמצם כך שמדיניות ההשקעות של קרנות בניהולו של מנהל הקרן יעקבו אחר הפרסומים.
האם סיגמא, שמנוהלת על ידי פרופ' גלאי דן, רוצה להעתיק את היועצים של בנק מזרחי? האם לסיגמא אין מחלקת מחקר ומנהלי השקעות שבעצמם יודעים להגדיר תיק השקעות (מסוגים שונים וברמות סיכון שונות)?
על כל פנים, על פי ההסכם – הפרסומים אינם נערכים על ידי הבנק ו/או עובדיו עבור מנהל הקרן, לא הותאמו לצרכיהם הבלעדיים ו/או המיוחדים או לצרכים הבלעדיים ו/או המיוחדים של הקרנות ו/או להוראות ההסדר החוקי בכל הקשור לקרנות, אלא נכתבו על ידי הבנק לצרכיו הפנימיים של הבנק ו/או לכל מטרה אחרת עליה יחליט.
"הבנק אינו מצהיר או מתחייב", כך נכתב בהסכם, "כי פעולה בהתאם לפרסומים תניב תשואה מסוימת ו/או תוצאה מינימלית כלשהי ו/או תעמוד ברמת סיכון מסוימת ו/או כי תדירות הפרסומים ומועדי הפרסומים אינם בהכרח התדירות ו/או המועדים המומלצים לעריכת שינויים בתיק ההשקעות של הקרנות.
"הפרסומים מטעם הבנק מבוססים, בין היתר על הערכות ו/או אומדנים. למנהל הקרן דירקטוריון, ועדת השקעות והנהלה, אשר הינם הגורמים הבלעדיים המוסמכים להחליט על מדיניות ההשקעות של הקרנות, לעדכנה כנדרש ולקבל החלטות השקעה ו/או החלטות אחרות בדבר מימוש מדיניות ההשקעות בקרנות.
"לבנק ו/או לעובדיו לא תהיה כל מעורבות ו/או אחריות לקביעת מדיניות ההשקעות של הקרנות בניהול מנהל הקרן או לקבלת החלטות השקעה ו/או החלטות אחרות בדבר מימוש מדיניות ההשקעות בקרנות. ידוע למנהל כי נכון למועד חתימת ההסכם, הפרסומים אינם כוללים המלצות השקעה לגבי ניירות ערך ספציפיים ואף אינם צפויים לכלול המלצות כאמור.
"מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, הפרסומים ו/או ההרשאה לצפייה בהם אינם מהווים ייעוץ השקעות כמשמעות המנוח בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, תשנ"ה-1995, ואינם יוצרים מעורבות של הבנק בקביעת מדיניות ההשקעות של הקרנות ו/או בקבלת החלטות השקעה ו/או החלטות אחרות בדבר מימוש מדיניות ההשקעות בקרנות ו/או ניהול תיק ההשקעות של הקרנות, ומנהל הקרן מוותר על כל טענה ו/או תביעה ו/או דרישה בקשר לכך. מנהל הקרן יהיה רשאי להתקשר עם צדדים שלישיים לשם קבלת שירותי ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול השקעות של הקרנות, ובלבד שיקיימו את הוראות ההסכם ביחס לקרנות. הבנק יעניק למנהל הקרן גישה לפרסומים, כפי שיפורסמו על ידי הבנק מעת לעת באתר האינטרנט של הבנק, ללא תמורה. אין באמור כדי לגרוע מזכותו של הבנק לשנות את תדירות הפרסומים ו/או תוכנם ו/או היקפם.
"מנהל הקרן יהיה אחראי באופן בלעדי לעמידה בהוראות ההסדר החוקי, בכל הקשור לקרנות לרבות ומבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, לעמידה בהתחייבויותיו ומצגיו בתשקפי הקרנות. אין בהסכם כדי לגרוע מסמכותו של מנהל הקרן בקשר לקרנות לפי כל דין. מנהל הקרן יהיה אחראי באופן בלעדי להתאמת מדיניות ההשקעות לפרסומים וכן להתאמה של מדיניות ההשקעות של הקרנות לצרכים וההנחיות של מנהל הקרן והקרנות, ליישומה ומימושה ולעדכונה של מדיניות ההשקעות כאמור מעת לעת כנדרש.
אקסלנס מעלה את השווי של אורבנקורפ אג"ח ל-50 אגורות.
קרנות הנאמנות של אקסלנס הפחיתו לפני מספר חודשים את הערך של האג"ח של אורבנקורפ, ועכשיו הם מעלים אותו מ-35 אגורות ל-50 אגורות. עדיין מדובר בהפסד גדול, לעומת המצב המקורי, ובכל זאת, ביחס למחיקה הקודמת, מדובר ברווח שמתבטא בצורה משמעותית בכמה קרנות – " מנהל הקרן מודיע בזאת אודות החלטת ועדת דירקטוריון מנהל הקרן, אשר הוסמכה לצורך קביעת שווי נכסים במקרים מיוחדים, כי החל מיום 18/07/2016, שווי אורבנקורפ אג"ח א' (מס' נייר – 1137041), שהונפקו על ידי אורבנקורפ אינק , ישתנה מאחר שלדעת מנהל הקרן השווי שנקבע לאג"ח לאחרונה אינו תואם את השווי האמיתי שלה כפי שמשתקף מניתוחים כלכליים שהוצגו בפני מנהל הקרן. על כן החליטה הוועדה לקבוע שוב את מחיר האג"ח"
המחיר שנקבע לאג"ח ע"י מנהל הקרן מיום 26/4/2016 (באג') – 35 , והוא ישוערך ל-50 אגורות – עלייה של 42.8%. ואיך זה ישפיע על הקרנות של אקסלנס? ובכן, קרן הנאמנות אקסלנס (0A) אג"ח נדל"ן חשיפה לאמריקה (מספר קרן: 5118096) תרוויח מהמהלך 0.76%, ואילו קרן הנאמנות – אקסלנס (0B)(!) קונצרני – קרן נאמנות (מספר קרן: 5112396) תרוויח 0.42%.
העלייה בשערוך אג"ח אורבנקורפ, עשוי להביא גם את מנהלי הקרנות האחירם לשערוך סביב 50 אגורות. מחיר זה אגב, קיבל תימוכין מעו"ד גיא גיסין שמונה כמנהל מיוחד מטעם בית המשפט ותפקידו להחזיר למחזיקי האג"ח כמה שיותר. גיסין אמר לאחרונה כי כי החזר של 50 אגורות לכל שקל נראה סביר. מעבר לכך, אמר גיסין בראיון לדהמרקר – "תחושת הבטן שלי היא שיש יותר. אני נאבק פה על הפארי (הערך הנוכחי המלא של החוב; ע"א). בעבודה נכונה, יש מצב שניתן יהיה להחזיר את כל הפארי. באתי לספר לכם על מה שאני יודע — אני לא רוצה שתהיו אופטימיים מידי".
הפאשלה של מנהלי קרנות הנאמנות בהשקעה באורבנקורפ
אורבנקורפ – רגע לפני ההנפקה, ההון החוזר שלילי (מאוד)
תאור החברה – רציו היא שותפות לחיפושי גז ונפט שעד שנת 2009 היתה רדומה לחלוטין ובשווי מגוחך של מיליוני שקלים בודדים. אלא שאז, אחרי שנמצא גז בקידוח הימי תמר, החלו ההכנסות בקידוח הימי לוויתן שבו היא שותפה (15%) יחד עם נובל (NBL ) וקבוצת דלק. במקביל להכנות חלה התעוררות במחיר השותפות, אבל הבום הגדול היה בהמשך – כשהיו סימנים של גז ושנתגלה גז בהיקף עצום – מעל 16 TCF. שוויה של השותפות עלה ובשיא כבר הגיע ל-5 מיליארד שקל.
בנוסף לאחזקה בלוויתן, שאמורה להפוך לקידוח פעיל ובאר מניבה בשלוש שנים הקרובות, מחזיקה רציו בזכויות נוספות לרבות ברישיון גל שנמצא בסמוך לרישון לוייתן. 
מנכ"ל השותפות – יגאל לנדאו
נתוני שוק – מחיר מניית רציו (וגרף) ושווי שוק
(מס' נייר ערך בבורסה המקומית – 394015 )
נתונים פיננסיים – אין משמעות לנתונים הפיננסים של רציו – מדובר בהוצאות תפעול שוטפות (תפעול של השותפות) לצד הוצאות לחיפושי נפט וגז, אבל עדיין ללא רמז להכנסות העתידיות כתוצאה מהמאגר הגדול – לוויתן, וגם ללא ביטוי להוצאות הגדולות שאמורות להיות עם הקידוח.
אנליסטים – בעד או נגד? – "לוויתן" אמור להיות בהמשך למאגר "תמר" מקור אנרגיה משמעותי בארץ וכן חלק ממנו יופנה לייצוא. אבל, עדיין יש סימני שאלה גדולים – הרגולציה לא סגורה הרמטית, ואחת לתקופה צצה שאלה רגולטורית שעשויה להשפיע על תוצאות הקידוח; מחיר הגז לא ברור, המכירות לייצוא עדיין לא סגורות, כך שקיימת אי וודאות גדולה – להמלצות אנליסטים
לוויתן יוצא לדרך
בפבורואר 2017 הוחלט (סוף סוף) להזיז את לוויתן – חברת נובל האמריקרית לצד קבוצת דלק ורציו הגדירו וסיכמו על תקציב (ועל מימונו) בהיקף של 5 מיליארד דולר, והקידוחים יוצאים לדרך. על רקע ההחלטה והמימון התקציבי, האנליסטים סיפקו המלצות חיוביות על רציו – יהונתן שוחט, מלידר שוקי הון – "רציו היא 'Single Player' במאגר לוויתן, שמהווה את החלק העיקרי בשווי השותפות. להערכתנו רציו הינה בעלת הפוטנציאל הגבוה ביותר להצפת ערך למחזיקי יחידות ההשתתפות והמעניינת ביותר מבין מניות הגז בבחינת משוואת הסיכון/סיכוי. אנו מאמינים שפיתוח המאגר נמצא מעבר לפינה. תחילת העבודות בשטח יובילו להפחת הסיכון בנוגע לפיתוח ולהורדת שיעור ההיוון, מה שישפיע לחיוב בעיקר על שווי רציו. בתחילת השנה המלצנו על רציו בהמלצת קניה ובמחיר יעד של 3.3 שקל למניה (לעומת מחיר של 2.7 בעת ההמלצה)".
באלטשולר שחם טוענים – "תחילת קידוח הערכה והפקה במאגר לוויתן צפויה ברבעון הראשון של 2017. כמו כן, השותפויות נערכו לקבלת מימון באמצעות גיוסי חוב והון בבורסה ומבנקים זרים. להערכתנו התמחור של שותפות רציו היום מגלם כבר בוודאות גבוהה מימוש מלא של השלב הראשון בפרוייקט הכולל הקמת פלטפורמה ימית עם כושר ייצור של כ-10 BCM בשנה לפי הערכות החברה עד סוף 2019. האפסייד יכול לבוא מחתימה על הסכם יצוא מהותי שיוציא לדרך את השלב השני בפרויקט פיתוח לוויתן. לצורך כך נדרש הסכם יצוא מהותי מאוד. מנגד, הדאונסייד יכול להגיע מדחייה או מימוש חלקי של פיתוח השלב הראשון בפרוייקט, וכן מתחרות משמעותית על מחירי הגז עם מאגר 'תמר' הפועל כיום ועם מאגר 'כריש-תנין' אשר מתוכנן להתחיל לפעול אף הוא בשנים הקרובות"
אירועים וחדשות:
תיאור החברה – פייסבוק היא הרשת החברתית הגדולה ביותר בעולם, עם מעל 1.7 מיליארד משתמשים. החברה שהוקמה בשנת 2004 על ידי מארק צוקרברג, דסטין מוסקוביץ, אדוארדו סברין, אנדרו מקקולוןם וכריס יוז, הפכה במהלך השנים לחברה שמזוהה בעיקר עם צוקרברג, כשבדרך "נעלמים" השותפים.
פייסבוק היא אמנם הרשת הגדולה ביותר, אבל נראה שחלק מאוד גדול מהצלחתה של החברה, נובע מהרכישות שעשתה בשנים האחרונות שהפכו למנועי הצמיחה העיקריים שלה – רשת אינסטגרם (שנרכשה ב-1 מיליארד דולר) ווואטסאפ (שנרכשה תמורת 19 מיליארד דולר).
פייסבוק הונפקה בוול-סטריט בשנת 2012 במחיר נמוך מ-40 דולר, מאז ירדה בתוף חודשים ספורים מתחת ל-20 דולר, ואז חזרה למסלול עליות (נובמבר 2016 – 120 דולר)
מנכ"ל החברה – מארק צוקרברג
נתוני שוק – מחיר מניית פייסבוק (גרף) ושווי שוק
(סימבול בוול סטריט – FB)
נתונים פיננסים – ההכנסות של פייסבוק נמצאים במגמת צמיחה מואצת מאז היווסדה. קצב ההכנסות השנתי עולה על 24 מיליארד דולר, והרווח למניה מסתכם בקצב שנתי של קרוב ל-4 דולר למניה. החברה צפויה לצמוח בשנת 2017 בכ-20% בבהכנסות וברווח.
תחזית אנליסטים: הרווח וההכנסות ברבעון הבא, בשנה כולה, ובשנה הבאה
בוול סטריט נסחרות רשתות חברתיות נוספות – לינקדאין שנרכשה על ידי מיקרוסופט בסוף שנת 2016; טוויטר שלא מצליחה להתרומם, וסנאפצ'ט שגייסה לראשונה (IPO ) במרץ 2017 והגיעה לשווי העולה על 30 מיליארד דולר.
חדשות ואירועים:
בתחילת 2017 הודתה פייסבוק שיש טעויות במדידת היקף המשתמשים ברשת החברתית – הנתונים האלו הם הבסיס לתשלום על פרסום, וטעויות בהם משמע – תשלום לא נכון של המפרסמים. פייסבוק התחייבה לעבור ביקורת חיצונית שתבחן את מדדי הפרסומות שמוצגות ברשת בצורה אובייקטיבית.
תיאור חברה – צ'ק פוינט מספקת פתרונות תוכנה וחומרה בתחום אבטחת המידע. החברה הוקמה על ידי גיל שויד, מריוס נכט ושלמה קרמר בשנת 1993 והיא נחשבת לאחת המובילות בתחומה. 
החברה מעסיקה 2,700 עובדים, ומרכז המו"פ בישראל.
מנכ"ל החברה – גיל שוויד
נתוני שוק – מחיר מניה (גרף) ושווי שוק
(סימבול בוול-סטריט CHKP)
נתונים פיננסיים – החברה מוכרת בקצב של 750-800 מיליון דולר וצומחת מדי שנה. ברבעון השני של 2016 החברה הצליחה לעלות על תחזית האנליסטים, ולמרות שדיווחה כי הצמיחה ברבעונים הבאים צפוייה להיות נמוכה יותר, בפועל היא הכתה את התחזיות לשנת 2016 כולה וסיפקה תחזית אופטימית לשנת 2017 – הכנסות של כ-2 מיליארד דולר ורווח של כ-5.66 דולר למניה
אנליסטים – בעד או נגד? – תחזית האנליסטים
האנליסטים של בנק אוף אמריקה הנמיכו ציפיות מצ'ק פוינט באמצע שנת 2016 ומסתבר שהם…טעו. האנליסטים הורידו את מחיר היעד למניית החברהל-88 דולר ממחיר יעד קודם של 94 דולר, אלא שהחברה הכתה את התחזיות המוקדמות ומניתה עלתה לכ-100 דולר למניה.
האנליסטים של אופנהיימר גם טעו – הורידו את מחיר היעד שלהם מ-95 דולר ל-94 דולר למנייה (מניית החברה ביום הדוח – 79 דולר), אלא שמאז זינקה ל-100 דולר! הפחתת מחיר היעד והנמכת הציפיות מוסברת בכך שלמרות שהתוצאות ברבעון השני היו טובות, הנהלת החברה בעצם הנמיכה את התחזיות למחצית השנייה של 2016, וזה בגלל מעבר למודל מבוסס מנויים, כאשר הכרה בהכנסות נפרשת על פני תקופה ארוכה יותר. התחזית שניתנה בהמשך לפרסום הדוחות – ההכנסות ב-6 החודשים הקרובים יסתכמו בטווח שבין 405-435 מיליון דולר והרווח יסתכם בטווח שבין 1.03 עד 1.1 דולר למנייה, נמוך מתחזית הקונצנזוס של 427 מיליון דולר ו-1.12 דולר למניה. בתחזית לשנת 2016 כולה, הנמיכה החברה את תחזיותיה בכ-27 מיליון דולר בהכנסות וב-9 סנט ברווח למניה. כאמור צ'ק פוינט חזרה למסלול צמיחה מרשים. ודווקא המתחרות הקטנות יותר ובעיקר פאלו אלטו מדווחות ברבעון האחרון ובתחילת 2017 על צמיחה איטית יותר.
אירועים וחדשות:
עמוס לוזון רכש את השליטה בדורי קבוצה לפני כחצי שנה מקבוצת גזית גלוב, תמורת פחות מ-10 מיליון שקל, והוא כבר מרווח על הנייר סביב 70 מיליון שקל. שוויה של החברה, שששינתה שמה לקבוצת לוזון מגיע כבר לכ-110 מיליוןש קל.
היום דיווחה החברה על כוונתה לעשות גיוס – "החברה מתכבדת לדווח בזה, כי הגישה היום, 17.7.2016, לרשות ניירות ערך הודעה על כוונה להגיש בקשה לקבלת היתר לפרסום תשקיף על בסיס הדוחות הכספיים שלה לרבעון השני של שנת 2016, וזאת במסגרת המועדים הקבועים לכך בדין. יובהר, כי פרסום תשקיף על-ידי החברה והצעת ניירות ערך על-פיו, אם וככל שיבוצעו, כפופים לקבלת כל האישורים הנדרשים על-פי דין, ובכלל זה אישור דירקטוריון החברה (לרבות בקשר עם מבנה ההנפקה ותנאיה), אישור הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ והיתר רשות ניירות ערך.למועד דיווח זה, מבנה ההנפקה ותנאי ההצעה לציבור טרם נקבעו ואין כל וודאות כי החברה אכן תגיש בקשה להיתר לפרסום תשקיף ו/או כי יבוצע בפועל גיוס הון".
קנה שליטה ב-10 מיליון שקל – אפסייד גדול ללוזון
תאור החברה – בנק מזרחי טפחות, פועל בתחומים המסורתיים של עולם הבנקאות – מתן אשראי ומתן שירותים שונים (ניהול חשבון, ניירות ערך, פעילות סחר וייבוא ועוד). הבנק נחשב מוביל בתחום המשכנתאות. 
מנכ"ל הבנק – אלדד פרשר
נתוני שוק – מחיר מניה (כולל גרף), שווי שוק
(מס' נייר ערך – 695437)
נתונים פיננסיים – לבנק מזרחי טפחות אשראי לציבור המתקרב ל-170 מיליארד שקל. ההכנסות של הבנק מריבית מסתכמות בכ-3.5 מיליארד שקל (קצב הכנסות שנתי), ואילו ההכנסות מעמלות שוטפות מתקרבות ל-1.5 מיליארד שקל (קצב שנתי). הרווח של הבנק מסתכם בקצב של 1.1-1.2 מיליון שקל. הבנק נחשב להכי יעילה במערכת הבנקאית. לדוחות מעודכנים של הבנק
אנליסטים – בעד או נגד? – האנליסטים מספקים המלצות אופטימיות על מגזר הבנקאות בכלל, אך החשש הגדול שלהם הוא – רגולציה. האנליסטים מביעים חשש, על רקע הצהרות וכוונות של האוצר כי, תחום הבנקאות עשוי לעמוד מול החלטות רגולטוריות שיצמצמו את מרווחי הריבית והעמלות. בין היתר, מתכננים באוצר לתתמוך בבנקים קטנים בכניסה של גופים נוספים לתחום האשראי, והגברת התחרות, וכל זה במקביל לרגולציה שמטרתה לשפר את מצב הצרכנים (על חשבון הבנקים).
אירועים וחדשות:
בנק מזרחי טפחות – הודעות בורסה
תאור החברה – בנק דיסקונט, פועל בתחומים המסורתיים של עולם הבנקאות – מתן אשראי ומתן שירותים שונים (ניהול חשבון, ניירות ערך, פעילות סחר וייבוא ועוד). הבנק מחזיק בנתח גדול מחברת כרטיסי האשראי – כאל, וכן יש לו נתח בבנק הבינלאומי ויש לו שליטה בבנק דיסקונט ניו-יורק (שחשובה וקריטית מאוד לערכו הכולל של הבנק)
לילך אשר טופילסקי
מנכ"לית הבנק – לילך אשר טופילסקי
נתוני שוק – מחיר מניה (כולל גרף), שווי שוק
(מס נייר ערך – 691212)
נתונים פיננסיים – לבנק דיסקונט אשראי לציבור בסך של 130 מיליארד שקל. ההכנסות של הבנק מריבית מסתכמותבלמעלה מ-4 מיליארד שקל (קצב הכנסות שנתי), ואילו ההכנסות מעמלות שוטפות מתקרבות ל-3 מיליארד שקל (קצב שנתי). הרווח של הבנק מסתכם בקצב של 750-800 מיליון שקל. לדוחות הבנק המעודכנים
אנליסטים – בעד או נגד? – האנליסטים מספקים המלצות אופטימיות על מגזר הבנקאות בכלל, אך החשש הגדול שלהם הוא – רגולציה. האנליסטים מביעים חשש, על רקע הצהרות וכוונות של האוצר כי, תחום הבנקאות עשוי לעמוד מול החלטות רגולטוריות שיצמצמו את מרווחי הריבית והעמלות. בין היתר, מתכננים באוצר לתתמוך בבנקים קטנים בכניסה של גופים נוספים לתחום האשראי, והגברת התחרות, וכל זה במקביל לרגולציה שמטרתה לשפר את מצב הצרכנים (על חשבון הבנקים).
אירועים וחדשות:
תאור החברה – הבנק הבינלאומי הראשון, הוא הבנק החמישי בגודלו במערכת הבנקאית. הבנק פועל בתחומים המסורתיים של עולם הבנקאות – מתן אשראי ומתן שירותים שונים (ניהול חשבון, ניירות ערך, פעילות סחר וייבוא ועוד).
צדיק בינו, בעל השליטה
מנכ"לית הבנק – סמדר ברבר צדיק
הבעלים – צדיק בינו
נתוני שוק – מחיר מניה (כולל גרף), שווי שוק
נתונים פיננסיים – לבנק הבינלאומי אשראי לציבור המתקרב ל-80 מליארד שקל. ההכנסות של הבנק מריבית מסתכמות בכ-2 מיליארד שקל (קצב הכנסות שנתי), ואילו ההכנסות מעמלות שוטפות מסתכמות בכ-1.5 מיליארד שקל (קצב שנתי). הרווח של הבנק מסתכם בקצב של 450-550 מיליון שקל. לדוחות הבנק המעודכנים
אנליסטים – בעד או נגד? – האנליסטים מספקים המלצות אופטימיות על מגזר הבנקאות בכלל, אך החשש הגדול שלהם הוא – רגולציה. האנליסטים מביעים חשש, על רקע הצהרות וכוונות של האוצר כי, תחום הבנקאות עשוי לעמוד מול החלטות רגולטוריות שיצמצמו את מרווחי הריבית והעמלות. בין היתר, מתכננים באוצר לתתמוך בבנקים קטנים בכניסה של גופים נוספים לתחום האשראי, והגברת התחרות, וכל זה במקביל לרגולציה שמטרתה לשפר את מצב הצרכנים (על חשבון הבנקים).
אירועים וחדשות:
תאור החברה – בנק לאומי, הוא אחד משני הבנקים הגדולים במשק (לצד בנק פועלים). הבנק פועל בכל תחומי הבנקאות המסורתיים, כאשר עיקר ההכנסות מגיעות משני תחומי הליבה – ריבית על מימון/ אשראי שהבנק מספק ועמלות על השירותים שהבנק מספק (ניהול חשבון, ניירות ערך, פעילות סחר וייבוא ועוד). לצד הפעילות הבנקאית המסורתית, לבנק אחזקה בתחום כרטיסי האשראי (לאומי קארד), וכן אחזקות מיעוט במספר חברות (בעיקר דרך לאומי פרטנרס) לרבות קנון וסופרפארם. 
מנכ"לית הבנק – רקפת רוסק עמינח
נתוני שוק – מחיר מניה (כולל גרף), שווי שוק
נתונים פיננסיים – לבנק לאומי אשראי לציבור העולה על 250 מיליארד שקל. ההכנסות של הבנק מריבית מסתכמות בכ-7 מיליארד שקל (קצב הכנסות שנתי), ואילו ההכנסות מעמלות שוטפות מסתכמות בכ-5 מיליארד שקל (קצב שנתי). הרווח של הבנק מסתכם לקצב של מעל 2.5 מיליארד שקל. הנה דוחות הבנק המעודכנים
אנליסטים – בעד או נגד? – האנליסטים מספקים המלצות אופטימיות על מגזר הבנקאות, אך בהסתייגות חשובה – עולם הבנקאות עובר לתחום הדיגיטלי, ויהיו לכך השלכות על הדוחות הכספיים (לטוב ולרע) – בנק לאומי, אגב, השיק את הבנק פפר שעשוי להיות המעין זרוע הבנקאות הדיגיטלית של הבנק.
הבעיה הגדולה של תחום הבנקאות היא החשש מרגולציה שתתמוך בבנקים קטנים, כניסה של גופים נוספים לתחום האשראי, והגברת התחרות, וכל זה במקביל לרגולציה שמטרתה לשפר את מצב הצרכנים (על חשבון הבנקים).
אירועים וחדשות:
תאור החברה – בנק הפועלים, הוא אחד משני הבנקים הגדולים במשק (לצד בנק לאומי). הבנק פועל בכל תחומי הבנקאות המסורתיים, כאשר עיקר ההכנסות מגיעות משני תחומי הליבה – ריבית על מימון/ אשראי שהבנק מספק ועמלות על השירותים שהבנק מספק (ניהול חשבון, ניירות ערך, פעילות סחר וייבוא ועוד). לצד הפעילות הבנקאית המסורתית, לבנק אחזקה בתחום כרטיסי האשראי (ישראכרט), אחזקת מיעוט בכלל ביטוח ואחזקות נוספות.
מנכ"ל הבנק (החל מ-1 באוגוסט) הוא אריק פינטו (החליף את ציון קינן)
נתוני שוק – מחיר מניה (כולל גרף), שווי שוק
נתונים פיננסיים – לבנק הפועלים אשראי לציבור המתקרב ל-300 מיליארד שקל. ההכנסות של הבנק מריבית מסתכמות בכ-7.5 מיליארד שקל (קצב הכנסות שנתי), ואילו ההכנסות מעמלות שוטפות מסתכמות בכ-5.5 מיליארד שקל (קצב שנתי). הרווח של הבנק מסתכם לקצב של מעל 3 מיליארד שקל.
אנליסטים – בעד או נגד? – האנליסטים מספקים המלצות אופטימיות על מגזר הבנקאות, אך בהסתייגות חשובה – עולם הבנקאות עובר לתחום הדיגיטלי, ויהיו לכך השלכות על הדוחות הכספיים (לטוב ולרע). זו הבעיה הקטנה, הבעיה הגדולה של התחום הוא חשש מרגולציה שתתמוך בבנקים קטנים, כניסה של גופים נוספים לתחום האשראי, והגברת התחרות, וכל זה במקביל לרגולציה שמטרתה לשפר את מצב הצרכנים (על חשבון הבנקים).
אירועים וחדשות:
משרד האוצר מנסה להעביר חוק שיקל על חברות להפצל ולהתמזג. מדובר בעיקר בהוראות מיסים (יחסית מיושנות) שמקשות על שינוי מבני בארגונים. משרד האוצר ורשות המיסים מנסים להעביר מס' שינויים בחוק, ולאחרונה פרסמו תזכיר חוק בעניין –
"הוראות חלק ה2 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן- "הפקודה") מסדירות את התנאים בהם שינויי מבנה, דוגמת מיזוג חברות, פיצול, העברת נכסים תמורת מניות בחברה, לא יחויבו במס. מדובר במקרים בהם מבחינה מהותית לא היה מימוש כלכלי אמיתי המצדיק חיוב במס, וזאת בשל השמירה על הבעלות הכלכלית בנכסים המועברים.
"מעת חקיקתו, בשנת 1994 במסגרת תיקון 94 לפקודה, ועד היום לא עבר חלק ה-2 שינויים מהותיים, זולת תיקון 123 לפקודה שנקבע בשנת 2000, במסגרתו נוספו הוראות לעניין מיזוג על דרך של החלפת מניות, כאמור בסעיף 103כ והחלפת מניות כאמור בסעיף 104ח .
"מהניסיון שנצבר לאורך השנים במהלך הטיפול בבקשות לשינויי מבנה עולה כי החוק במתכונתו הקיימת קובע מגבלות המקשות על ביצוע שינויי מבנה מטעמים עסקיים במציאות כלכלית דינאמית, ואינו נותן מענה הולם לצורכי החברות, בפרט בכל הקשור לשינויי מבנה של חברות הפועלות בענפי הטכנולוגיה המתקדמת (הי-טק). שינוי מבנה הינו כלי חשוב במגזר זה, המתאפיין בשיעורי צמיחה גבוהים ובשינויים תכופים, ומקל על החברות בביצוע גיוסי הון ורכישת פעילויות, במטרה להרחיב את פעילותן העסקית.
"חלק ה2 במתכונתו הנוכחית, נותן מענה אשר אינו תואם את הסביבה הכלכלית המודרנית, מעכב את ביצוען של עסקאות רבות ומציב חסמים ומגבלות אשר מקשים על תפקודן של חברות אלו ועל התפתחותן העסקית.
"מטרתו העיקרית של התיקון המוצע היא הגמשת המגבלות החלות על מתן הקלות המס בביצוע שינויי המבנה ובכלל זה מתן אפשרות רחבה יותר ל"כניסת משקיעים" לחברה, מימוש זכויות, מתן אפשרות לביצוע שינוי מבנה מורכבים והסרת חסמים נוספים בדין הקיים. בנוסף, שואף התיקון המוצע לקבוע נוסח אחיד, ככל האפשר, לעניין מגבלות החלות על שינויי מבנה שונים ולפשט, ככל שניתן, את הוראותיו של חלק ה-2 . בהצעת חוק זו ניתן דגש על שינויים המיועדים לצורכי החברות הפועלות בתחום ההי-טק, בשל החשיבות הרבה לצמיחתן וביסוסן כחברות מובילות בענפים בהם הן פועלות"
במשרד האוצר מפרטים את עיקר השינויים הצפויים –
"עיקר 1- סעיפים 4(2),(3), 11(1), 14(1), 19(1),(2) – שינוי זכויות בתקופת המגבלותבחלק ה-2, בין היתר בסעיפים 103ג(8), 104א(א)(1) ו-105ג(7), נקבעו מספר תנאים מרכזיים לכך ששינוי מבנה לא יחויב במס, הנוגעים למכירת זכויות והקצאת זכויות בחברה העוברת שינוי מבנה, במהלך תקופה של שנתיים (להלן "התקופה הנדרשת", או "תקופת המגבלות"). תנאים אלו נועדו להבטיח את עקרון השמירה על הבעלות הכלכלית בנכסים ובזכויות בחברה, אשר כאמור, מהווה עיקרון יסוד להחלת המגבלות הקבועות בחלק ה-2
על אף המגבלות האמורות, בהתאם לאמור בסעיפים 103ג(9), 104ד(1) ו-105ג(8), ניתן למכור עד 10% מהזכויות של כל אחד מבעלי הזכויות בחברה, ניתן להקצות זכויות לבעל זכויות חדש בהיקף של עד 20% מהון החברה לאחר ההקצאה, ובלבד שהקצאת הזכויות לכל בעלי הזכויות החדשים יחד, לא תעלה על 49%. כמו כן, ניתן להקצות זכויות בבורסה לניירות ערך עד ל- 49% מהון החברה לאחר הקצאת הזכויות. יצוין כי בפיצול ניתן להקצות זכויות למשקיע חדש ובבורסה עד 50%. מכירת הזכויות או הקצאתן כאמור, מתאפשרת כל עוד לא יפחתו זכויותיהם של מי שהיו בעלי זכויות בחברה הקולטת, או החברה אליה הועבר הנכס מיד לאחר שינוי המבנה, לפי העניין, מ- 51%.
הניסיון הנצבר מלמד כי מטרתם של שינויי המבנה רבים היא גיוס כספים לחברות לצורך פעילותן הכלכלית, בדרך של גיוס בבורסה ו/או הקצאה פרטית למשקיעים. המגבלות האמורות מהוות חסם משמעותי במימוש מטרה זו. קושי מיוחד מתעורר מקום שמדובר על הקצאת זכויות חדשות בחבר לבעלי זכויות קיימים, להם לא ניתן להקצות זכויות חדשות בחברה. מגבלה זו מקשה על גיוס הון בחברות, שכן לעיתים רק בעלי זכויות אלו הם אלו המוכנים להשקיע בחברות המתקשות בגיוס אשראי.
לאור כל האמור, מוצע לצמצם את המגבלות האמורות, כך שבמהלך תקופת המגבלות תתאפשר מכירת זכויות על ידי בעלי הזכויות הקיימים וכן הקצאת זכויות, ובכלל זה הקצאת זכויות חדשות לבעלי הזכויות הקיימים, ובלבד שזכויותיהם לא יפחתו מ – 25%. תיקון זה יאפשר מכירת זכויות והקצאתן ביתר קלות, תוך שמירה על השפעה המהותית של גרעין השליטה של בעלי הזכויות המחזיקים בזכויות מיד לאחר שינוי המבנה.
יצוין כי לעניין מיזוג בין חברה בת לחברת אם המחזיקה במלוא הזכויות בחברת הבת – מוצע להסיר לחלוטין את המגבלות בעת הקצאת ומכירת וזכויות בחברה האם (הקולטת) לאחר המיזוג, וזאת מכיוון ששינוי המבנה במקרה זה מתרחש רק במישור החברות (הקולטת והמעבירה) ולא במישור בעלי הזכויות.
"עיקר 2- סעיפים 4(5), 14(3), 24 – ביצוע שינוי מבנה לאחר שינוי מבנה בתקופת המגבלות
על פי סעיפים 103ג(11),104ד(5) ו-105(ט) שינוי מבנה נוסף שנעשה בחברה בתקופת המגבלות לא יחשב כהפרת תנאי החל על שינוי המבנה הקודם לעניין אי חיוב במס, אך ורק אם עמד בתנאים אשר קבע לעניין זה המנהל. עם זאת, הניסיון מלמד כי במקרים רבים שינויי מבנה נוספים נותנים מענה לצורך עסקי מהותי של החברות ולא מונעים בהכרח משיקולי מס והכל תוך שמירה על עקרון הבעלות הכלכלית בנכסים המועברים. לאור האמור מוצע שלא להתנות את הקלת המס בהגבלה על שינויי מבנה נוספים, זאת בכפוף לסייגים המכוונים לכך ששינויי המבנה הנוספים ייעשו לתכלית עסקית וכלכלית ולא יפתחו פתח להתחמקות מתשלום מס.
"עיקר 3- סעיף 5(4) – תשלום במזומן מאת החברה הקולטת לבעלי מניותיה של חברה מעבירה / נעברת במיזוג
בסעיף 103ג(4) נקבעה הגבלה לפיה קבלת תמורה במזומנים בעת מיזוג תהווה הפרת תנאי מהתנאים שנקבעו לעניין אי החיוב במס. הגבלה זו נקבעה לאור ההנחה שקבלת תמורה במזומן מהווה אינדיקציה למימוש כלכלי המצדיק חיוב במס, להבדיל מקבלת תמורה בדרכים אחרות אשר אינן מעידות בהכרח על מימוש כלכלי כאמור. עם זאת, הניסיון מלמד שתמורה חלקית במזומן היא רכיב אשר עשוי להופיע בעסקאות מיזוג הנעשות לתכלית עסקית-כלכלית ובפרט בעסקאות כאמור בתחום ההי-טק. לאור האמור מוצע לתקן את סעיף 103ד(א) ולאפשר, בכפוף לאישור המנהל, העברת תמורה במזומן בהיקף אשר לא יעלה על 40% מהתמורה הכוללת ובכפוף לתנאים שמטרתם לוודא כי אין מדובר בעסקת מימוש: היותן של החברות המתמזגות חברות בבעלות נפרדת בעיקרה, וביצוע המיזוג תוך העברת תמורה שווה לבעלי הזכויות בהתאם לחלקם היחסי. יודגש כי ביחס למרכיב המזומן במיזוג לא תינתן הקלה כלשהי והוא ימוסה במלואו במועד המיזוג.
"עיקר 4- סעיפים 10(1),23 –ביטול דרישה למתן אישור מראש מאת המנהל
לעניין מיזוג בדרך של החלפת מניות כאמור בסעיף 103כ ופיצול כאמור בסעיף 105א(2) נקבע כי אי החיוב במס בשל שינוי המבנה, תלוי באישור מראש של מנהל רשות המסים. הוראות אלה יצרו חסמים משמעותיים אשר הביאו לנטל ביורוקרטי ולעיכובים בביצוע שינויי מבנה. לצורך הסרת החסמים כאמור, מוצע לבטל את הדרישה לאישור מראש של שינוי המבנה ולהסתפק בעניין זה בדיווח לפקיד השומה בתוך 30 יום ממועד המיזוג כאמור בסעיף 103יט.
במספר מקרים מורכבים יותר נותרה בעינה הדרישה לאישור מראש של המנהל, בין היתר בעת שינוי מבנה בו החברה הקולטת היא חברה זרה ובעת פיצול אופקי לפי סעיף 105א(1).
בנוסף יקודם תיקון תקנות מס הכנסה (הקלה ביחסי גודל במיזוגים מסויימים), התשס"ג-2003, לפיו לא יידרש אישור המנהל לצורך הקלה ביחסי גודל שניתנה לפי תקנות אלו.
"עיקר 5- סעיף 2 –קיצור תקופת המגבלות בעת מיזוג בדרך של החלפת מניות
תקופת המגבלות החלה בעקבות מיזוג הנעשה בדרך של החלפת מניות, כהגדרתה בסעיף 103 לפקודה, עומדת כיום על שנתיים מתום שנת המס בה בוצע המיזוג. לעניין שינויי מבנה אחרים בחלק ה-2 נקבע כי תקופת המגבלות תעמוד על שנתיים ממועד שינוי המבנה. לאור האמור, ועל מנת להקל במגבלות החלות לעניין מיזוג בדרך של החלפת מניות, מוצע לקצר את תקופת המגבלות ולקבוע כי היא תימשך שנתיים ממועד המיזוג.
"עיקר 6- סעיפים 7, 20- צמצום המגבלות החלות לעניין קיזוז הפסדים
בסעיף 103ח לפקודה נקבע כי הפסדים שהיו לחברות המשתתפות במיזוג לפני מועד המיזוג, יותרו בקיזוז החל מהשנה שלאחר המיזוג כנגד הכנסתה של החברה הקולטת, ובלבד שלא יותר לקיזוז סכום העולה על 20% מסך כל ההפסדים כאמור או על 50% מהכנסתה החייבת של החברה הקולטת (לפני קיזוז הפסדים לפי סעיף 103ח לפקודה), לפי הנמוך. הסדר זה נועד לצמצם הפחתת מס בלתי נאותה במסגרת מיזוג בין חברה מרוויחה לבין חברה מפסידה, בדרך של פריסת קיזוז ההפסדים על פני חמש שנים.
הניסיון הנצבר מלמד שהסדר זה עלול ליצור עיוותים במקרים מסוימים. לדוגמה, כאשר מתמזגות חברה אם וחברה בת ושווי חברת האם עולה באופן ניכר על שווי חברת הבת ולחברה האם הפסדים ניכרים. בשל סעיף 103ח יחולו על חברת האם מגבלות על קיזוז ההפסדים גם ביחס להכנסותיה שלה, על אף שהמיזוג לא יצר לה יתרון כלשהו ביחס לניצול ההפסדים. לפיכך ראוי במקרה זה שלא להגביל קיזוז הפסדים.
לאור האמור, מוצע לקבוע כי מגבלת קיזוז ההפסדים הקבועה בסעיף 103ח לפקודה, ביחס להפסדי החברה הקולטת, לא תחול במקרים בהם החברה הקולטת מחזיקה במלוא הזכויות בחברה המעבירה ושווי החברה הקולטת עולה על פי תשע משווי החברה המעבירה. כמו כן, מוצע לקבוע סמכות למנהל לקבוע בכללים מקרים נוספים בהן לא יחולו המגבלות האמורות.
יובהר כי ההסדר האמור יחול גם לגבי המגבלה על קיזוז הפסדים בעקבות פיצול לחברה קיימת כאמור בסעיף 105ט.
נוסף על כך, מוצע לבטל את המגבלות הקבועות לעניין קיזוז הפסדים של חברה מתפצלת בסעיף 105ה. בסעיף זה נקבעה מגבלת קיזוז הפסדים זהה לזו הקיימת לגבי מיזוגים. אך בעוד שבמיזוגים מדובר בחיבור בין חברות שונות, שיתכן ולחלקן רווחים לצורכי מס ולחלקן הפסדים ועצם המיזוג ביניהן הוא שמאפשר את קיזוז ההפסדים, הרי שבפיצולים לחברה חדשה מקור ההפסדים ומקור הפעילויות המפוצלות הם מאותה חברה ועצם הפיצול אינו זה שמאפשר את קיזוז ההפסדים. לאור האמור מוצע לבטל את סעיף 105ה לפקודה.
"עיקר 7- סעיף 10(4),(5),סעיף 15(3),(4) – השוואת הגבלות הקיימות בעניין קיזוז הפסדים
בסעיף 104ה(ג) לפקודה נקבע כי בהעברות נכס לפי סעיפים 104א-104ג תחול מגבלת קיזוז הפסדים לפיה רווח הון או הפסד הון שנוצר עקב מכירת נכס שהועבר לא יותר לקיזוז במשך שנתיים ממועד העברה כנגד רווח או הפסד בחברה שאליה הועבר הנכס. קביעת מגבלת קיזוז ההפסדים לתקופה של שנתיים שבהן ממילא קיימת מגבלה למכירת הנכס שהועבר, הופכת את ההוראה האנטי תכנונית האמורה להוראה כמעט ריקה מתוכן.
כמו כן בסוגים אחרים של שינויי מבנה בחלק ה-2, כמפורט לעיל, נקבעה מגבלת קיזוז הפסדים לתקופה של חמש שנים.. לאור האמור, נראה, כי ראוי ליצור הרמוניה בעניין זה בין ההסדרים השונים בחלק ה-2ן כך שבכולם תקבע מגבלה לתקופה של חמש שנים.
עניין זה מקבל חשיבות יתרה, לאור ההקלות המוצעות בחוק זה במסגרתן יתאפשר ביצוע מהלכים מורכבים כדוגמת שינוי מבנה לאחר שינוי מבנה כמפורט לעיל, באופן העשוי לפתוח פתח לתכנוני מס בלתי נאותים (בעיקר בתחום קיזוז הפסדים).
לאור האמור לעיל, מוצע להרחיב את מגבלת קיזוז ההפסדים הקבועה בסעיף 104ה(ג) לפקודה, ולהעמידה על תקופה של חמש שנים, בדומה להסדר הקיים בסעיף 104ח(ד)(1) לפקודה וכן להעניק למנהל סמכות להרחיב מגבלה זו במקרים מיוחדים כאמור בסעיף 103ח(ז).
בנוסף מוצע לקבוע תיקונים אלו גם בסעיף 103כ לעניין מיזוג בדרך של החלפת מניות.
"עיקר 8- סעיף 12 – הרחבת האפשרויות לביצוע העברות נכס על ידי שותפים בשותפות או בעלים משותפים בנכס
סעיף 104ב(א) קובע כי בהעברת נכס בבעלות משותפת או נכס בבעלות שותפות לחברה, נדרש כי ההעברה תהא לחברה שהוקמה במיוחד לצורך כך מבלי שהיה לאותה חברה נכס אחר או פעילות אחרת באותו מועד או לפניו. יש להניח כי כוונת המחוקק היתה למנוע העברות של נכסים המשמשים בפעילות עסקית לחברה קיימת שלה הפסדים עסקיים, כאשר כתוצאה מההעברה ניתן יהיה לקזז הפסדים אלו כנגד רווחים שינבעו מפעילות הנכסים המועברים.
הניסיון מלמד, כי הדרישה לפיה העברת הנכס תיעשה לחברה חדשה בלבד, מהווה חסם לביצוע שינויי מבנה שלהם תכלית עסקית וכלכלית. לאור האמור מוצע להרחיב את האפשרויות לבצע שינויי מבנה על פי סעיף 104ב(א) לפקודה, כך שתתאפשר העברת נכס שבבעלות מספר שותפים גם לחברה קיימת. יצוין כי התיקונים המוצעים בחוק זה ביחס למגבלות על קיזוז הפסדים יבטיחו כי העברה כאמור לחברה קיימת לא תעשה לצורך הפחתת מס בלתי נאותה. תיקון סעיף זה הינו תיקון משלים לתיקון 221 לפקודה שהוסף לאחרונה לחלק ה2 לפקודה שעניינו החלת הוראות חלק ה2 לפקודה על שותפויות רשומות בתנאים שיקבע המנהל.
"נושאים נוספים אשר מוצע לבחון במהלך הכנת הצעת החוק:
הקלה בדרישת יחסי גודל במיזוג– מוצע לבחון מתן הקלה לחברות בצמיחה במגבלה הקיימת על יחסי גודל לפי סעיף 103ג(6) לפקודה, כך שהמגבלה תעמוד על יחסי גודל של 1:9 במקום 1:4.
שינוי מועד מיזוג/פיצול – מוצע לבחון הרחבת ההיתר למועד מיזוג/פיצול רבעוני, על אף האמור בהגדרת "מועד מיזוג" ועל אף האמור בסעיף 105ג(א)(9) לעניין קביעת מועד הפיצול, וזאת על מנת להקל על חברות המבצעות את שינויי המבנה במהלך השנה.