מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים של מיטב דש מפרסם סיכום חודש יולי בקרנות הנאמנות המגייסות והמדממות, ומדווח כי 6 מתוך 10 הקרנות המסורתיות המגייסות ביותר ביולי הן קרנות אג"ח קצרות עם הגבלת מח"מ.

במקום ה-1 בגיוסים בחודש ביולי 2015 הקרן "פסגות A1 עד 3 שנים 10/90" עם גיוס של כ-450 מיליון שקל. מנגד, הקרן הפודה ביותר ביולי היא "אקסלנס 00 כספית שקלית" עם פדיון של כ-290 מיליון שקל. הקרן המגייסת ביותר מתחילת 2015 היא: "אקסלנס A1 5/95" עם גיוס של יותר מ-1.2 מיליארד שקל, ומנגד – הקרן הפודה ביותר מתחילת השנה היא: "מיטב ישיר 00 כספית" עם פדיון של כ-3.65 מיליארד שקל.

כ-90 מיליון שקל זרמו לקרנות המחקות בסיכום חודש יולי – זאת בהובלת קרנות מחקות על מדדי אג"ח חברות שגייסו כ-250 מיליון שקל וקרנות מחקות על מדדי מניות בארץ ובחו"ל עם פדיונות של כ-290 מיליון שקל.

הפדיונות בקרנות המסורתיות הביאו לשחיקה בדמי הניהול – דמי הניהול הממוצעים בתעשיית קרנות הנאמנות בחודש יולי רשמו ירידה בעקבות הפרש שלילי שנוצר בין הקרנות המגייסות, שגייסו בדמי ניהול ממוצעים של 0.5%, לבין הקרנות הפודות שממוצע דמי הניהול בהן עמד על 0.65%. 10 הקרנות המגייסות ביותר בחודש יולי גייסו בדמי ניהול ממוצעים של 0.3%.

בחודש יולי קרן אחת עזבה את "מועדון המיליארד" שמונה בסיכום יולי 39 קרנות המנהלות כ-72.7 מיליארד שקל – ירידה קלה לעומת חודש יוני. רק 2 קרנות מ-10 הקרנות המגייסות ביותר החודש משתייכות ל"מועדון המיליארד" עם גיוס של כ-470 מיליון שקל. 10 קרנות מתוך 39 הן קרנות כספיות המנהלות כ-22.9 מיליארד שקל – ירידה של יותר מ-0.8 מיליארד שקל לעומת יוני.

בסיכום חודשי כ-65% מהקרנות רשמו פדיונות, כ-3.5% מ-869 הקרנות שסיכמו את החודש עם פדיונות, איבדו יותר מ-50 מיליון שקל כ"א.

סיכום חודשי – קרנות הנאמנות המגייסות והמדממות:

טבלת 10 הקרנות המגייסות, שגייסו ביחד כ-1.9 מיליארד שקל בסיכום חודשי, מכילה: 5 קרנות אג"ח כללי, 2 קרנות אג"ח חברות, קרן כספית, קרן אג"ח מדינה וקרן שקלית. מן הצד השני, טבלת 10 הקרנות הפודות שמהן נפדה כ-1.5 מיליארד שקל, מכילה 3 קרנות כספיות, 3 קרנות אג"ח כללי, 4 קרנות אג"ח מדינה.

קרנות אג"ח עם מניות IN , קרנות אג"ח ללא מניות OUT – קרנות מסורתיות ללא חשיפה למניות פדו החודש כ-2.1 מיליארד שקל. קרנות שיש להן חשיפה למניות עד 30% רשמו גיוסים של מ-260 מיליון שקל.

קרנות אג"ח מדינה, קבוצת הקרנות הפודה ביותר, רשמו החודש פדיונות של כ-1.6 מיליארד שקל. קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו החודש פדיונות של כ-1.4 מיליארד שקל. כמו כן, קרנות אג"ח מדינה עם חשיפה של עד כ-10% מניות איבדו כ-280 מיליון שקל. כ-1.26 מיליארד שקל נפדו מקרנות אג"ח מדינה תחת הסיווג –אג"ח מדינה כללי, ובהמשך לכך כ-390 מיליון ש"ח נפדו מקרנות אג"ח מדינה צמודי מדד.

קרנות מניות בארץ ובחו"ל רשמו ביולי גיוסים של כ-340 מיליון שקל. הגיוסים התחלקו בין קרנות מניות בארץ שהובילו את הגיוסים עם כ-310 מיליון שקל אל מול קרנות מניות בחו"ל עם 40 מיליון שקל. מרבית הכספים נותבו לקרנות המחקות שהיוו כ-85% מכלל הגיוסים בקרנות המנייתיות.

כשהמס עולה והרווח נטו בהתאמה מצטמצם צפוי שמשקיעים יפנו להשקעות מסוג אחר; כשהמס על הבורסה עלה והרווח הצפוי נטו שהמשקיעים העריכו, נראה שהיתה העברת כספים משמעותית לשוק הנדל"ן – מחקר חדש של בנק ישראל לא אומר זאת בפרוש אבל גם לא פוסל זאת – המס על הבורסה לא השיג את המטרה (הגבייה לא גדלה) ומעבר לכך – הזרים כספים לשוק הנדל"ן וגרם לעליית מחירים – בקיצור, לא רק שהמטרה לא הושגה, היא גרמה לבעיה אחרת.

"מסלולי מס שונים לנכסים פיננסיים תחליפיים משפיעים רבות על כדאיות ההשקעה בהם, וכתוצאה מכך – על התפתחות מחיריהם", כותב  ד"ר רועי שטיין מחטיבת המחקר של בנק ישראל, במחקר שבחן כיצד שיטת המיסוי על רווחי ההון בישראל משפיעה על תמחור הנכסים הפיננסיים ועל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור.הממצאים מלמדים כי העלאות המסים שהיו בישראל השפיעו על הרכב תיק הנכסים של הציבור – הקטינו את החזקותיו הישירות בנכסים פיננסיים ובתכניות חיסכון והגדילו במידה מובהקת את היקף ההחזקה בפקדונות עו"ש ופח"ק. בבחינת סך הגבייה מהמיסוי על רווחי הון מנכסים פיננסיים לא נמצא קשר חיובי בין שיעור המיסוי הסטטוטורי לבין שיעור הגבייה בפועל.

"המאפיין העיקרי של השיטה נעוץ בהפרדה בין שני מסלולי מיסוי – לנכסים נומינליים (לא-צמודים למדד) ולנכסים ריאליים (צמודים למדד). מתכונת דו-מסלולית זו הוחלה בהדרגה מתחילת 2003, לאחר דו"ח ועדת רבינוביץ' בעקבותיו יחידים חויבו לראשונה במס על רווחי הון. המיסוי על האפיקים הריאליים (אג"ח צמודות, מניות, ני"ע במט"ח ואופציות) עמד תחילה על 15%, והמיסוי על האפיקים הנומינליים (אג"ח שקלי ופיקדונות בבנקים) על 10%. שיעורי המיסוי הועלו מאז פעמיים, וכיום שיעור המס על האפיקים הריאליים עומד על 25%, ועל האפיקים הנומינליים על 15%.

"שיטת המיסוי הדו-מסלולית ייחודית לישראל, והיא נועדה לצמצם גבייה גבוהה במיוחד של מס אפקטיבי בתקופות שבהן האינפלציה מתגברת. מדינות רבות משתמשות במיסוי נומינלי אחיד, וכדי למנוע את עליית המס האפקטיבי בתקופות שבהן האינפלציה מתגברת, חלקן מפצות את המשקיעים על החזקות ארוכות טווח בנכסים פיננסיים באמצעות הפחתה מסוימת בשיעור המס הנומינלי.

ההשפעה על תמחור הנכסים הפיננסיים

"הבדלים במס על נכסים פיננסיים חלופיים עלולים להשפיע במידה ניכרת על הכדאיות היחסית של ההשקעה בהם, וכתוצאה מכך – על התפתחות מחיריהם. כאשר המס על הכנסות מהחזקת אג"ח צמודה למדד הוא 25% מהרווח הריאלי,  והמס על הכנסות מהחזקת אג"ח לא-צמודה הוא 15% מהרווח הנומינלי, רק צירופי ריביות מסוימים מאוד יניבו תשלומי מס זהים על שתי האיגרות; בצירופי ריביות אחרים ההבדלים בתשלומי המס יהוו שיקול בהחלטות על השקעה בנכסים אלו, והם עלולים לעוות את מחירם (ראו איור). יתרה מכך: ההבדל הקיים, מבחינת בסיס ההצמדה של המיסוי, בין השקעות נומינליות מקומיות להשקעות בנכסים הנקובים במט"ח מתמרץ משקיעים לפעול בכיוון הפוך מהכיוון הרצוי למשק בתחום התנודתיות של שער החליפין והיציבות הפיננסית: בתקופות שבהן צפוי פיחות (ייסוף) של השקל התמריץ להשקעות בחו"ל גדל (קטן), ולכן שיטת המיסוי תורמת להאצת מגמת הפיחות (הייסוף). לבסוף, שיטת המיסוי בישראל משפיעה על תעשיית קרנות הנאמנות. בתעשייה זו ישנן קרנות "כספיות" שמאפשרות למשקיע לקבל תשואה עודפת יחסית להשקעה ישירה בסדרות המק"ם או האג"ח הלא-צמודות. יתרונן נובע משיטת המיסוי הדו-מסלולית: כאשר משקיע רוכש מק"ם הוא משלם מס של 15% על הרווח הנומינלי, וכשהוא רוכש קרן נאמנות פטורה הוא משלם מס של 25% על הרווח הריאלי. אם האינפלציה עומדת למשל על כ-2% ותשואת המק"ם על כ-2.5% לשנה, אזי בהחזקה דרך קרן נאמנות המשקיע משלם מס של 25% על 0.5% רווח ריאלי, כלומר 0.125%; בהחזקה ישירה לעומת זאת הוא משלם מס של 15% על 2.5% רווח נומינלי, היינו 0.375%. מכאן שגם לאחר ניכוי דמי הניהול (תשלום ששיעורו אינו עולה על 0.25% ובדרך כלל הוא נמוך מזה משמעותית), ההשקעה בקרן הנאמנות עדיין עדיפה על השקעה ישירה במק"ם. חשוב לזכור כי במכשירים סולידיים, תשואה עודפת, אפילו זעומה, משמעותית מאוד למשקיע.

ההשפעה על הרכבו והיקפו של תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור

"שאלה נוספת שבחן המחקר נוגעת לאופן שבו השינויים שחלו בשיעורי המיסוי משפיעים על הרכבו של תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ועל היקפו, וכתוצאה מכך – על גביית המס בפועל. יש לבחון גורמים אלה, היות שתשלומי המס אינם רק פונקציה של שיעור המס עצמו אלא גם של שיעור ההחזקות של הציבור בנכסים פיננסיים חייבים במס ושל המידה שבה כדאי להתחמק מתשלומי המס.

"הממצאים מלמדים כי העלאות המסים בישראל השפיעו רבות על הרכב תיק הנכסים של הציבור – הן הקטינו את החזקותיו הישירות בנכסים פיננסיים ובתכניות חיסכון והגדילו במידה מובהקת את היקף ההחזקה בפיקדונות עו"ש ופח"ק. עוד נמצאה השפעה שלילית משמעותית על סך החזקותיו הישירות של הציבור בנכסים הפיננסיים החייבים במס. יתר על כן, ההעלאה האחרונה של שיעורי המיסוי, בתחילת 2012, האיצה את מגמת הירידה בהיקף ההחזקות הישירות של הציבור בנכסים אלו. ניתן אפוא להסיק כי ההעלאה האחרונה של שיעורי המס לא הגדילה בהכרח את סך גביית המסים של הממשלה, משום שכדאיות ההחזקה בנכסים פיננסיים פחתה ובסיס המס הצטמצם.

"כאשר בוחנים את שיעור הגבייה מהמיסוי על רווחי ההון מתכניות החיסכון, מוצאים כי היקף הגבייה אמנם גדל ביחס להיקף החזקותיו של הציבור, וכי הוא גדל פחות משיעור העלייה במס. יתר על כן, כאשר בוחנים את סך הגבייה מהמיסוי על רווחי הון מנכסים פיננסיים, אין מוצאים קשר חיובי בין שיעורי המיסוי לבין היקף הגבייה. ממצאים אלו מצביעים על כך ששיעורי המס הנוכחיים נמצאים בנקודה שממנה יתכן שהעלאתם תפחית את תקבולי המס. ואולם חשוב לציין כי נתוני הגבייה במחקר אינם מפורטים דיים לפי סוגי הנכסים, ולכן קשה להסיק מהממצאים האמפיריים מסקנות נחרצות.

מנהל הקרן מודיע בזאת, כי ועדת דירקטוריון מנהל הקרן, אשר הוסמכה לצורך קביעת שווי נכסים במקרים מיוחדים(להלן: "הוועדה"), החליטה כי בעקבות הסדר בין חברת סאני אלקטורוניקס בע"מ (להלן: "החברה") לבין מחזיקי האג"ח שהונפקו על ידה (להלן: "ההסדר") התקבלו בקרנות אג"ח סדרה ד' (מס' ני"ע 5550165)(להלן: "אג"ח ד'") ומניות של החברה (מס' ני"ע 5550157) (להלן: "מניות סאני") (להלן יקראו ביחד: "ני"ע סאני"). במקום ני"ע  "סאני א' " (מספר ני"ע 5550090), "סאני ב' " (מספר ני"ע 5550108), "סאני ב' חש'" (מספר ני"ע 5550132) ו- "סאני ג' " (מספר ני"ע 5550116) (להלן יקראו ביחד: "האג"ח הישן").

השערוך תקף לקרנות הבאות: אקסלנס (1A) שכבות קונצרני + 10% – קרן נאמנות (מספר קרן: 5112313), אקסלנס (4B) שכבות מניות – קרן נאמנות (מספר קרן: 5124219) ואקסלנס (0A)(!) שכבות קונצרני – קרן נאמנות (מספר קרן: 5112396).

אקסלנס מדווחת כי ביום 16/08/2015, בעקבות קבלת ני"ע סאני ובהתאם לניתוחים כלכליים שהוצגו לוועדה, החליטה הוועדה לקבוע מנגנון שערוך ני"ע סאני מעיקרו ביחס למחיר שנרשם לו בעת קבלתו, בקובץ המצורף פורטו שיעורי השינוי ושיעורי השינוי המצטברים בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מכלל השערוכים שנעשו לנכסים כאמור מהיום בו מנהל הקרן שיערך את שווים בהתאם למנגנון שקבע לראשונה וכן לאחר הדוח האחרון שהגיש בנושא.

אקסלנס מציינים כי ניירות הערך שלעיל מוחזקים למועד דיווח זה בקרנות נוספות שבניהול מנהל הקרן, אך השפעתה של קביעת מחירי ניירות הערך ע"י הוועדה על השווי הנקי של הקרנות הרלוונטיות אינה מהותית ואינה דורשת דיווח בהתאם להוראות הדין.

לחץ על התמונה להגדלה:

אקסלנס קרנות נאמנות שיערוך אגח סאני

מנורה מבטחים קרנות נאמנות מעלה את שווי סקיילקס אגח ד  וסקיילקס אגח ו  בכ-7% בשלוש הקרנות הבאות: מנורה מבטחים 0B) EX)(!) תל בונד (מספר קרן: 5120274), מנורה מבטחים (0B)(!) אג"ח קונצרני ללא מניות (מספר קרן: 5113923) ומנורה מבטחים (0A)(!) אג"ח חברות פלטינום (מספר קרן: 5103049). זאת, בעקבות בחינת השווי של הנכסים המגבים של ניירות הערך שהונפקו על ידי החברה.

להלן מובא פירוט על שיעור השינוי הכולל בשווי הני"ע:

מחירו של סקיילקס אגח ד  יועלה ב-7.05%  לשיעור של 66.8 אג'.
מחירו של סקיילקס אגח ו   יועלה ב-6.91%   לשיעור של   65 אג'.

בקרן מנורה מבטחים 0B) EX)(!) תל בונד תסתכם סך ההשפעה בעליה בשיעור של   0.0686%.
בקרן מנורה מבטחים (0A)(!) אג"ח חברות פלטינום תסתכם סך ההשפעה בעליה בשיעור של    0.0871%.
בקרן מנורה מבטחים (0B)(!) אג"ח קונצרני ללא מניות  תסתכם סך ההשפעה בעליה בשיעור של   0.1110%.

הראל-פיא מעלה שכר מנהל קרן בשלוש קרנות: הראל (0B) אג"ח משולבת, הראל (0B) אג"ח משולבת והראל (2B) מחקה 15/85
מנהל הקרן מודיע בזאת כי החל מיום 18/08/2015 יועלה שכרו כדלהלן:

שם הקרן: הראל (0B) אג"ח משולבת (מספר קרן: 5112966): שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.50. לאחר השינוי: % 0.55.

שם הקרן: הראל (0B)(!) נבחרת אג"ח (מספר קרן: 5231055): שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.55. לאחר השינוי: % 0.60.

שם הקרן: הראל (2B) מחקה 15/85 (מספר קרן: 5120365): שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן: לפני השינוי: % 0.10. לאחר השינוי: % 0.15.

הראל פיא מציינים כי בהתאם להסכמי הקרן של הקרנות האמורות, זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי בשיעורים הגבוהים מהשיעורים המפורטים לעיל, אך כאמור לעיל, החל מהמועד הנזכר לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי בקרנות האמורות, בשיעורים המפורטים לעיל.

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, מגיב היום לנתוני הצמיחה החלשים ברבעון השני שפרסמה הלמ"ס.

"האומדן הראשון לצמיחת התוצר המקומי הגולמי ברבעון השני של 2015, עמד שיעור מזערי של 0.3 אחוז בשיעור שנתי (מינוס 1.6 אחוזים בתוצר העסקי). נתון צמיחה חלש זה דומה לשיעור הצמיחה ברבעון שבו התנהל מבצע צוק איתן – רק שהפעם ללא המבצע הצבאי", כותב קליין.

בדיקת הרכב הצמיחה מגלה שהחולשה נובעת כמעט מכל הסעיפים: ההוצאה לצריכה פרטית גדלה בשיעור זעום של 0.9 אחוז, לאחר 5.5 אחוזים ברבעון הקודם. ההוצאה לצריכה ציבורית עלתה בשיעור מזערי של 0.4 אחוז, לאחר 0.5 אחוז ברבעון הקודם. השקעה בנכסים קבועים ירדו ב-3.8 אחוזים, לאחר התכווצות של 8 אחוזים ברבעון הקודם. מתוך זה השקעה בבתי מגורים עלו ב-4.6 אחוזים ברבעון השני. יצוא הסחורות והשירותים ירדו ב-12.5 אחוזים, לאחר ירידה של 11.1 אחוזים ברבעון הקודם. יבוא הסחורות והשירותים ירדו ב-7.2 אחוזים לאחר עלייה של 2.4 אחוזים ברבעון הקודם.

בהראל פיננסים מציינים כי לאור האינדיקטורים הראשונים ציפינו  לנתון חלש אך חלק מהנתונים נראים חלשים באופן מוגזם ואינם עקביים עם נתוני גביית המיסים והמדד המשולב למצב המשק של בנק ישראל, ומכאן שיש סיכוי טוב שיעודכנו כלפי מעלה בהמשך.

כשבוחנים את הנתונים במחצית השנה הראשונה בהשוואה למחצית הראשונה אשתקד מתקבלת תמונה שמייצגת נכון יותר את המצב במשק: רואים גידול ניכר בצריכה הפרטית (4.8%) ובהשקעה לדיור (3.8%) וירידה בשאר הסעיפים אך בעיקר ביצוא (מינוס 8.6%).

בהנחה שהנתונים נכונים המשמעות היא ראשית, עדכון כלפי מטה בתחזית הצמיחה שלנו לשנת 2015 מ-3.1% ל-2.5%. בנוסף, המשמעות הינה דחיה במועד העלאת הריבית בישראל ואפילו אפשרות להורדת ריבית, על כל מה שמשתמע מכך לגבי שער החליפין ועקומי תשואות האג"ח.

נתוני השמאי הממשלתי לפיהן, עלו מחירי הדירות ברבעון השני ב-2.7% מעוררים תגובות אצל הקבלנים. הם טוענים שהדירות עלו יותר, בעיקר דירות קטנות שעלו בתקופה הזו ב-8%. שמחה גרידינגר, יו"ר נתיב פיתוח: אין מספיק מכרזים, ואלו שכן פורסמו לפני יוזמת מחיר למשתכן היו עם עלויות פיתוח כה גבוהות שלקבלנים לא היה כדאי לגשת אליהם. לדברי שמחה גרידינגר, יו"ר ובעלים של חברת נתיב פיתוח "שוב אנו רואים הוכחה לכישלון הממשלה בטיפול ביוקר הדיור. אין מספיק מכרזים, ואלו שכן פורסמו לפני יוזמת מחיר למשתכן היו עם עלויות פיתוח כה גבוהות שלקבלנים לא היה כדאי לגשת אליהם. אם הקבלנים לא יראו שהם יכולים למכור במחירים סבירים – הם לא יגשו למכרזים ונישאר עם מלאי דירות נמוך שינציח את המצב הקיים"

גיא רוזן, שותף בטופ קפיטל, במקום לטפל בהיצע ובריביות הנמוכות, הממשלה מוצאת 'פתרונות' המזיקים לשוק כמו העלאת מסים.  גיא רוזן, שותף בחברת טופ קפיטל, המתמחה בליווי פיננסי ליזמים ופרויקטי נדל"ן: "המשך מגמת עליית המחירים בתחום הדיור הינם תוצאה ישירה של התנהלותה הרשלנית של הממשלה בכל הטיפול במשבר הנדל"ן. במקום לטפל בפער בין הביקוש להיצע ובריביות הנמוכות, הממשלה מוצאת 'פתרונות' המזיקים לשוק כמו העלאת מס הרכישה שבוצעה לפני מספר חודשים, וייצרה היסטריה של רכישות. בשלב זה לאור המשך התנהלותה של הממשלה אין סיכוי לירידת מחירי הדיור".

שמאי המקרקעין, חיים מסילתי: נתוני השמאי נותנים רק חלק מהתמונה, מחירי הדירות הקטנות זינקו בשיעור גבוה יותר של 8% במרכז הארץ. לדברי שמאי המקרקעין, עו"ד חיים מסילתי, "נתוני השמאי הממשלתי נותנים רק חלק מהתמונה. אם בודקים את מחירי הדירות הקטנות מגלים שהמחירים זינקו בשיעורים חדים יותר. כך למשל, על פי נתוני מדד המחירים לצרכן שפורסמו ביום שישי, מחירי הדירות הקטנות במרכז הארץ ובאזור ירושלים זינקו בכ-8%. אין ספק שהממשלה צריכה להכניס את ענף הנדל"ן לניתוח חירום. עליית מסים והצרת צעדיהם של משקיעים או משפרי דיור לא תעזור. צריך לאשר תוכניות לעוד ועוד דירות במגדלים של 20 קומות בכל הארץ ובנוסף לפתח את הפריפרייה כך תהיה אטרקטיבית לזוגות הצעירים".

הקרנות המנוהלות פדו השבוע כ-150 מיליון שקל. זאת, בעוד הקרנות המחקות גייסו השבוע כ-30 מיליון שקל. כך עולה מסיכום שבועי של נכסי תעשיית קרנות הנאמנות  שמפרסם מיקי סבטליץ, מנהל קשרי יועצים של מיטב דש.

מנתוני מיטב דש עולה כי נמשכו הפדיונות בקרנות הכספיות שהסתכמו השבוע בכ-230 מיליון שקל. המגייסות הבולטות: קרנות אג"ח שקלי עם 160 מ' שקל והפודות הגדולות – קרנות אג"ח מדינה עם 510 מ' שקל. הקרנות המחקות ממשיכות במגמת הגיוסים עם כ-30 מיליון שקל. זאת, בהובלת קרנות מחקות על מדדי אג"ח חברות (90 מ' שקל). מן הצד השני נרשמו פדיונות בקרנות מחקות על מדדי אג"ח מדינה (110 מ' שקל).

שבוע המסחר התאפיין במגמה חיובית שהתבטאה בעליות שערים במרבית מדדי המניות. עליות נרשמו גם במדדי אג"ח ממשלתי וקונצרני. הקרנות המסורתיות סיכמו את השבוע עם פדיון של כ-130 מיליון שקל – עלייה חדה בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם למרות התשואות החיוביות שהניבו אפיקי האג"ח והמניות. מתחילת החודש, הקרנות המסורתיות רשמו פדיונות של כ-130 מיליון שקל, המתחלקים לפדיונות של כ-230 מיליון שקל בקרנות המנוהלות אל מול גיוסים של כ-100 מיליון שקל בקרנות המחקות. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', רשמו גיוסים של כ-130 מיליון שקל – ירידה של כמעט חצי בקצב הגיוסים שלהן לעומת השבוע הקודם. מתחילת החודש קרנות אג"ח כללי הן עדיין בראש הגיוסים עם כ-370 מיליון שקל.

מגמה מעורבת במדדי המניות: מחד, מימושים של 0.3% במדד ת"א 25, ומנגד, עליות של 0.4% במדד ת"א 100 וזינוק מרשים של 2.6% במדד ת"א 75. הקרנות המנייתיות1 רשמו השבוע גיוסים של כ-100 מיליון שקל – ירידה קלה של כ-10% בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם, שהתחלקו לגיוסים של כ-130 מיליון שקל בקרנות מניות בישראל וגמישות ולפדיונות של כ-30 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל. מתחילת החודש, הקרנות המנייתיות1 גייסו כ-210 מיליון שקל, 110 מיליון שקל מתוכן נותבו לקרנות המחקות.
אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה חיובית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו עליות שערים של עד כ-0.45%. בהמשך לכך, מדד קונצרני כללי סיכם את השבוע עם עלייה של 0.35%. קרנות אג"ח קונצרני רשמו השבוע גיוסים של כ-90 מיליון שקל שהתרכזו בקרנות המחקות.

אגרות החוב הממשלתיות בסימן של שבוע חיובי: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה חיובית של כ-0.4% בהובלת השחרים לטווח ארוך שעלו ב-1.3%. למרות התשואות החיוביות השבוע באפיק הממשלתי, קרנות אג"ח מדינה המשיכו לאבד נכסים בקצב הגבוה ב-50% לעומת השבוע הקודם, שהסתכמו בכ-510 מיליון שקל השבוע וכ-850 מיליון שקל מתחילת החודש.

מגמה מעורבת באפיק השקלי: הקרנות הכספיות רשמו השבוע פדיונות של כ-230 מיליון שקל – ירידה של כ-30% בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם. מנגד, גיוסים של כ-160 מיליון שקל בקרנות השקליות – האפיק המגייס ביותר השבוע, המתרכזים בעיקר בקרנות שקליות בריבית משתנה.

קרנות אג"ח בחו"ל, שסבלו השבוע מפיחות בדולר אל מול השקל, רשמו השבוע פדיונות של כ-90 מיליון שקל המסתכמים לפדיונות של כ-190 מיליון שקל מתחילת החודש.

תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-13.08.15 כ-246.7 מיליארד שקל. הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-215.7 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-31 מיליארד שקל.

לידר שוקי הון מפרסמים סקירת מאקרו שבועית, ובה התייחסות לנתוני המאקרו שהתפרסמו בשבוע החולף, וביניהם מדד המחירים לצרכן.  לידר מציינים כי בחודש יולי היצוא התעשייתי עלה ב – 9.8% לעומת יוני, זאת לאחר ירידה חדה ברבעון ב'. לפי הגידול בהכנסות במיסי צריכה (ולא רק בנדל"ן), נמשך הגידול בצריכה ביולי. האופטימיות של הסקטור העסקי והצרכני ירדה מעט בחודש יולי. לידר צופים צמיחה של כ-2% ברבעון ב' ואולי אף פחות. הנתונים עתידים להתפרסם היום.

לידר מתייחסים לנתוני האינפלציה ומזכירים כי מדד חודש יולי עלה ב – 0.2% , ברף הגבוה של ההערכות המוקדמות. יחד עם זה, מציינים לידר כי המדד מנוכה עונתיות נותר יציב ביולי, בדומה ליוני. מסתמנת האצה בעליית מחירי הדירות לרכישה (לפי סקר הדיור) לשיעור של 4.4% בהשוואה שנתית לעומת 3.4% .  לידר חוזים אינפלציה של 0.9% שנה קדימה.

מדד חודש יולי עלה ב – 0.2% לעומת התחזית שלנו של 0.1%. איזה נתון הכי ידאיג את בנק ישראל? לפי סקר הדיור, מחירי הדירות לרכישה עלו ב – 4.4% ב – 12 החודשים האחרונים, זאת לעומת עלייה מתונה של 3.4% לפני חודש.

אילו גורמים ישפיעו על האינפלציה שנה קדימה?

גורמים תומכי אינפלציה:

– השכר הממוצע נמצא במגמת עלייה, בקצב של 2.6% ב – 12 החודשים האחרונים עד מאי. בחודשים מרץ מאי קצב הגידול היה גבוה יותר בשל עדכון שכר מינימום 3%-3.5%. ללא ספק ההתקרבות לתעסוקה מלאה צפויה ללחוץ לכיוון עליית שכר, אשר צפויה ליצור לחץ לעליית מחירים, אך בעיקר במוצרים הבלתי סחירים.
– ניתן להבחין במצב של מחסור של עובדים על ידי הגידול במספר המשרות הפנויות בסקטור העסקי. מסתמן גידול בענפי התקשורת, התעשייה והמסחר הקמעונאי.
– שע"ח: מספר העלאות ריבית על ידי הפד בשנה הקרובה ללא תגובה מצדו של בנק ישראל צפויות לתמוך בפיחות מתון בשקל (הרחבת פערי הריביות). בינתיים שע"ח של השקל יוסף ב – 4.1% מערב הורדת הריבית ב – 23.2.15 .
– מחירי דיור: הנחנו שמחירי השכירות ימשיכו לעלות בשנה הקרובה בקצב עליית השכר הנומינלי, סביב 3.5% (האצה מהקצב הנוכחי). אין לצפות לגידול בהיצע של דירות להשכרה, בטח לא לאחר הכבדת המיסוי על דירות להשקעה.

גורמים תומכי דפלציה:

– מחירי הנפט ממשיכים לרדת. איראן צפויה להגדיל בהדרגה את תפוקתה ובארה"ב מסתמן גידול בתפוקת הנפט על ידי פיצלי השמן תוך כדי התייעלות והוזלת עלויות הפקה. מחירי המתכות יתקשו לעלות כל עוד כלכלת סין מתמתנת.
– המשך תחרותיות במשק בענפים שונים, כולל במזון (רפורמת "הקורנפלקס"), תקשורת (הנחנו ירידה של 6% שנה קדימה בסעיף זה) ונסיעות לחו"ל ("השמיים הפתוחים").
– הוזלה של 18% בביטוח החובה עשויה לתרום כ – 0.1%- לאינפלציה.
– המשך תחרותית מול החלופה של רכישות באינטרנט אשר לוחצת את המחירים של סעיפי מדד שונים כלפי מטה, כולל מוצרי הלבשה, ציוד לבית ועוד.
– צפויה הוזלה מאד מתונה בתחבורה הציבורית. לפי תוואי הרפורמה, חלק מהקווים יוזלו אך חלק יתייקרו. בשל העלות הזניחה (120 מיליון שקל) קשה לצפות אפקט משמעותי על מדד המחירים לצרכן.

באשר למדיניות המוניטארית כותבים לידר: "בשלב זה נדמה שבנק ישראל ישמור על הריבית ללא שינוי בסוף החודש. מדד יולי היה ברף הגבוה של הציפיות ומחירי הדיור עולים. יחד עם זאת, הלחץ לייסוף בשקל נמשך וציפיות האינפלציה יורדות. קיימת חשיבות באומדן התוצר של רבעון ב' בהחלטת הריבית. בנק ישראל יעדיף לחכות לראות אם הפד מעלה את הריבית ב – 17.9".

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בחודש יולי, אבל הסעיפים שנתנו את הטון היו סעיפי הדיור.  מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה ב-0.9% ומדד שכר דירה עלה ב-0.1%.

שירותי דיור בבעלות הדיירים: במדד שירותי דיור בבעלות הדיירים בחודש יולי 2015, נרשמה עליה בהשוואה לחודש יוני 2015. עליה זו מבטאת את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים יוני 2015 – יולי 2015, לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מאי 2015 – יוני 2015.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת אינדיקטורים נוספים בשוק הדיור שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן, העיקרי מבינם הוא  מדד מחירי דירות –  מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מאי 2015 – יוני 2015, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2015 – מאי 2015, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.8% . עליה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות. הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות מאי 2015 – יוני 2015, לעומת מאי 2014 – יוני 2014, עלו המחירים ב-4.4 אחוזים. מהשוואת העסקאות אפריל 2015 – מאי 2015, לעומת אפריל 2014 – מאי 2014, עלו המחירים ב-3.4%.

מחירים ממוצעים של דירות – המחיר הממוצע הכלל ארצי של עסקאות שבוצעו ברבעון השני של שנת 2015, עמד על 1,361.7 אלפי ש"ח, בהשוואה למחיר העסקה הממוצעת ברבעון הראשון של שנת 2015 שעמד על 1,368.2 אלפי ש"ח. ירידה זו, של 0.5%, מבטאת הן את השינוי שחל ברמות המחיר והן את השינוי באיכות הדירות שנמכרו ובגודלן.

אחזקת הדירה –  מדד מחירי אחזקת הדירה נותר ללא שינוי. התייקרו במיוחד: אבקות ונוזלי כביסה (ב-2.4%) ואמצעי ניקוי אחרים, כגון: ספוגיות, מטליות ומגבות נייר (ב-1.7%).הוזלו במיוחד: סופגי ריחות ומטהרי אויר (ב-2.1%), חומרים לניקוי הבית (ב-1.9%) .

״מעולם לא עלו מחירי הדיור ברציפות במשך עשור שנים ויותר" – כך עולה מבדיקת המחלקה הכלכלית של משרד שמאות המקרקעין ארז כהן. כהן מדווח כי "מדובר בתופעה נדירה ביותר גם בקנה מידה עולמי. הממשלה וכחלון איבדו לחלוטין את אמון הציבור. סכנה לרבבות לוקחי המשכנתאות שלא יוכלו לעמוד בפירעון ההתחייבות. תל אביב חזרה לקצב העלייה של שנות השיא 2009-2011".

משרד השמאות ארז כהן מפרסם את הדברים בתגובה לנתוני הלמ"ס לפיהם עלו מחירי הדיור בשנה האחרונה בכ-4.5 אחוזים, מתוך זה 3 אחוזים מאז נכנס כחלון לתפקידו כשר אוצר, אחוז בחודש יולי לבדו. המחלקה הכלכלית של משרד שמאות המקרקעין ארז כהן בדקה במהלך החודש האחרון את מאפייני עליית מחירי הדיור מאז תחילת 2005, כלומר כעשר וחצי שנים. מדובר, אומר ארז כהן, לשעבר יו״ר לשכת שמאי המקרקעין, בתופעה ללא תקדים בהיסטוריה הנדלנ״ית של ישראל וגם נדירה ביותר בקנה מידה עולמי.

"אם נשווה את הכפלת מחירי הדיור באותה תקופה לעלייה ברמת החיים וכמות הכסף שמצויה בידי הציבור, הרי שריאלית צריך היום משק בית ממוצע בישראל. לממן את הדיור בכ-80-85 יותר לעומת תחילת 2005 ולקחת משכנתא ממוצעת של-700-800 אלף שקלים לעומת כ-400 אלף שקלים בלבד בתחילת 2005, מה שמביא פוטנציאלית רבבות משקי בית שיהיו בסכנת העדר יכולת לפרוע את המשכנתא, ובמיוחד בתרחיש אפשרי של עליית הריבית. יתרה מזה: במהלך כל אותה תקופה ארוכה, ועל אף משברים ומלחמות שהיו, על אף המחאה החברתית של קיץ 2011 ועל אף אינספור צעדים של הממשלה, המשיכו מחירי הדיור לעלות בכל פעם לאחר שהייתה ״עצירת מחירים טקטית״ בעקבות מחאת קיץ 2011,  הכוונה לעשות מעמ 0, לפני שנה וחצי ועוד", כותב כהן.

"יתרה מכך, טוענת המחלקה הכלכלית של משרד השמאות ארז כהן, בשלושת החודשים האחרונים, מאז החליט שר כאוצר כחלון על שורה של צעדים, לא רק שלא הייתה כלל עצירת מחירים, אלא הם התאפיינו דווקא בעליית מחירים מוגברת במיוחד שמזכירה מאוד את שנות השיא בעלייה, 2009-2011, ובקצב שנתי לכאורה של 12 אחוזים(!) , זאת במידה והקצב של הרבעון  האחרון, מאי-יולי, יימשך. בעיר תל אביב, לדוגמא, עלו מחירי הדיור ברבעון האחרון בשיעור ממוצע של כ-3.2 אחוזים, כלומר כ-100 אלף שקלים(!) נוספים לדירה ממוצעת ובממוצע, לכאורה, קצב עלייה שנתי מסחרר של 12-13 אחוזים, כלומר 300 אלף שקלים לדירה ממוצעת בשנה, במידה וקצב העלייה הנוכחי יימשך. האבסורד הוא, מדגיש כהן, שגם צעדים קיצוניים ושנויים במחלוקת דוגמת הכפלת מס הרכישה, שהביאו ביוני להסתערות על שוק הדיור, לפני כניסתו לתוקף, לא מנעו גם ביולי את המשך עליית המחירים ביתר שאת. משרד השמאות ארז כהן ממליץ לכחלון ולממשלת ישראל אחת, לחדול לאלתר מפתרונות מאולתרים, דוגמת מיסוי ומחיר למשתכן, כי הם גורמים לשוק להתנהג בדיוק הפוך. שתיים, לעבוד אסטרטגי, מ״טיפול בביקושים״ ל״טיפול בהגדלת ההיצע״, זאת באמצעות הגדלת כוח האדם בענף הבנייה, מעבר לשיטות בנייה מהירה ומודרנית יותר, קיצור הליכי אישור קרקע זמינה לבנייה, ויצירת תכנית ממלכתית כוללת להתחדשות עירונית שתייצר, כבר בשלב הראשון, תחושה של אופק שכיום לא קיימת כלל בשוק״, מוסיף כהן.

גלעד יפרח, הבעלים של חברת "גלעד מאי" הבונה בפריפריה: ״כחלון במו ידיו העלה וירטואלית את רמות המחירים בפריפריה, זאת במקום לבטל את עלויות הפיתוח המייקרות את הדיור גם בערים דוגמת חצור הגלילית ובית שאן  ובמקום למקד את הסיוע לזוגות צעירים ומשפרי דיור בפריפריה, הפך את המחיר למשתכן לאבן שואבת לערים במרכז דוגמת ראש העין ומודיעין וביטל את היתרון היחסי שהיה לרוכשי דירות בפריפריה. יש כאן גם חוסר הסתכלות מערכתית משוועת, כשבמקום לייצר תשתית תחבורה טובה יותר בין המרכז לפריפריה, משקיעים מיליארדים ברכבות קלות במרכז והופכים את כביש חוצה ישראל למנוע להגירה שלילית של אוכלוסיות חזקות שנוטשות את הפריפריה לטובת המרכז. לדוגמא, רכבת העמק שאמורה לקשר את בית שאן ישירות לעפולה וחיפה, רעיון מצוין לכשעצמו, האם מישהו דאג לשאטלים בין השכונה החדשה שהולכת לקום בבית שאן לבין התחנה החדשה שממוקמת בעיבורי  העיר? ואם, למשל, היו מבטלים את עלויות הפיתוח לקבלנים ומגדילים הסיוע למי שירכוש דירה לדוגמא, בגליל, ניתן היה בנקל להוזיל מחירי הדיור שם בכ-20 אחוזים.״

חברת כרטיסי האשראי כאל מקבוצת דיסקונט מדווחת הבוקר את דוחותיה הכספיים לרבעון השני 2015, מהם עולה כי החברה הגדילה את הרווח הנקי ואת סך ההכנסות ברבעון השני 2015. הרווח הנקי הסתכם בהיקף של 42 מיליון שקל לעומת 39 מיליון שקל במקביל אשתקד. כאל רשמה ברבעון הכנסות בהיקף של 310 מיליון שקל לעומת 285 מיליון שקל במקביל אשתקד.

סך ההכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי גדלו לשיעור של 232 מיליון שקל לעומת 217 מיליון שקל במקביל אשתקד. סך הכנסות הריבית, נטו ברבעון גדלו אף הן ל-310 מיליון שקל לעומת 285 מיליון שקל במקביל אשתקד. החברה מדווחת על עלייה גם בהכנסות מימון שאינן מריבית אשר הסתכמו ב-5 מיליון שקל לעומת 4 מיליון שקל במקביל אשתקד.

סך הוצאות החברה בגין הפסדי אשראי ברבעון השני 2015 הסתכמו ב-9 מיליון שקל לעומת 7 מיליון שקל במקביל אשתקד. סך הוצאות התפעול גדלו ל-111 מיליון שקל לעומת 102 מיליון שקל במקביל אשתקד.