ד"ר גיל בפמן הכלכלן הראשי של בנק לאומי סבור שהשקל ימשיך להתחזק. בסקירה של כלכלני לאומי מצביעים בבנק על חוזקות יחסיות של המשק המקומי ביחס לשווקים אחרים בעולם, ומשדרים אופטימיות מסוימת להמשך – "בשנים האחרונות מתקבלים בהתמדה נתונים חיוביים משוק העבודה הישראלי. שיעור האבטלה התייצב על רמה נמוכה בראייה היסטורית לצד עלייה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. התפתחויות אלה, ניכרות גם בקרב כלל האוכלוסייה וגם בקרב גילאי העבודה "העיקריים" (25-64). בהקשר זה, נציין כי לחוסנו של שוק העבודה יש חשיבות רבה בתמיכה בפעילות הצריכה הפרטית, אשר מהווה את מנוע הצמיחה המוביל של המשק בתקופה האחרונה בה היצוא סובל מחולשה בהשפעת ההאטה הכלכלית בעולם.
"ביצועיו הטובים יחסית של שוק העבודה הישראלי בולטים אף בהשוואה בינלאומית. שיעור האבטלה בישראל נמוך מזה של מדינות מפותחות רבות כגון: ארה"ב, קנדה ומדינות גוש האירו (ראה/י תרשים). האבטלה בישראל נמוכה גם מזו של מספר מדינות הדומות לישראל מבחינת גודל האוכלוסייה כגון: הרפובליקה הצ'כית, הונגריה, סלובקיה, סלובניה ועוד. חיזוק נוסף לחוסנו של שוק העבודה בישראל, מתקבל מהשוואה בינלאומית של שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מתוך האוכלוסייה) בקרב גילאי העבודה "העיקריים" (25-64), אשר בישראל הינו גבוה ביחס למרבית המדינות המוזכרות.
"עם זאת, על אף שהמשק הישראלי התייצב על שיעור תעסוקה גבוה יחסית לעולם, ישנן בישראל עדיין קבוצות אוכלוסייה בהן שיעורי התעסוקה נמוכים – דבר המהווה חסם לעליית הצמיחה הפוטנציאלית של המשק. בהקשר זה, נציין כי בנק ישראל פרסם לאחרונה את סקירתו לגבי ההתפתחויות הכלכליות בתקופה שבין אוקטובר 2014 למרץ 2015, בה נטען כי על הממשלה ליצור תמריצים וכלים להגדלת שיעור התעסוקה והעלאת השכר בקרב האוכלוסיות המוחלשות. זאת, במטרה לתמוך בצמיחה ברת-קיימא של המשק, תוך צמצום תחולת העוני ורמת אי-השוויון. בין הכלים האפשריים שהציע בנק ישראל נכללים: שיפור מערכת החינוך, הסרת חסמים להשתלבות בשוק העבודה, שיפור הנגישות של מרכזי התעסוקה ליישובי הפריפריה והכשרות מקצועיות ממוקדות. יישום צעדים אלו ואחרים עשוי לסייע גם בשיפור "איכות התעסוקה" ובפרט רמתם המקצועית של העובדים, מיצוי פוטנציאל ההון האנושי, פריון העבודה, והתמורה לעבודה.
"במבט קדימה, הירידה המתמשכת בשיעור האבטלה לצד העלייה בשיעור התעסוקה, בשילוב עם עלייה בשכר הנומינאלי הממוצע למשרת שכיר, מהווים נתונים חיוביים שעשויים לתמוך בהמשך התרחבות הצריכה הפרטית גם בחודשים הבאים. להערכתנו, בשנת 2015 צפויה הצריכה הפרטית לגדול ריאלית ב-4.7%.
השקל תוסף אל מעבר לנקודת שיא העוצמה של סוף יולי 2014. בטווח הארוך, צפוי השקל להמשיך ולהתחזק
"ההחלטה של בנק ישראל להותיר את הריבית לחודש יולי ללא שינוי, בשילוב עם דברי הנגידה כי פחתה ההסתברות לצעדים מרחיבים לא קונבנציונאליים (לאור מיצוי הכלים המוניטאריים המקובלים), הובילו להתחזקות נוספת של השקל. התחזקות זו, מחקה לחלוטין (תוך פרק זמן קצר מאוד יחסית לעבר) את הפיחות שנוצר בעקבות הפחתת הריבית של בנק ישראל ב-23.2.15 לרמתה הנוכחית (רמת שפל היסטורית של 0.1%).
יתרה מזו, השקל תוסף אל מעבר לנקודת שיא העוצמה, של סוף יולי 2014 (ראה/י תרשים). נתונים אלה עשויים ללמד כי הפיחות במחצית השנייה של 2014, נוצר ככל הנראה על רקע השפעה דומיננטית זמנית של גורמי "טווח קצר", בעוד בטווח הארוך שליטתם של הגורמים הבסיסיים התומכים בשקל חזק הינה משמעותית יותר.
ההבדל המרכזי בין שתי נקודות השיא שצוינו, נובע בעיקרו מהשונות הגדולה בהתפתחות שער החליפין של השקל מול שני המטבעות העיקריים (הדולר והאירו) מסוף יולי 2014 ועד היום. כתוצאה מכך, התמהיל הפנימי בין שני המטבעות העיקריים שונה לחלוטין בין שתי נקודות השיא. כך, ב-1.8.14 עמד שער החליפין שקל/דולר על 3.42 ש"ח לדולר, והשקל/אירו עמד על 4.57 ש"ח לאירו. לעומת זאת, כיום (29.6.15) עומד שער החליפין שקל/דולר על כ-3.8 ש"ח לדולר, והשקל/אירו על 4.23 ש"ח לאירו. דהיינו, השקל אמנם התחזק בכ-0.5% מול הסל בתקופה הנידונה, אולם במקביל חל פיחות של כ-11% בשער השקל מול הדולר, בעוד מול האירו חל תיסוף של כ-8%. יתכן כי מצב זה, בו השקל נמצא אמנם בנקודת שיא העוצמה, אולם בתמהיל הנוכחי של אירו חלש ודולר חזק יחסית לסוף יולי 2014, הוא מצב "נסבל" יותר עבור המשק הישראלי מאשר נקודת השיא אשתקד. זאת, לאור העובדה כי הדולר הינו מטבע מרכזי במשק הישראלי, המשמש ברוב עסקאות סחר החוץ (שימש ב-86% מתוך סך עסקאות היצוא ב-2014), ועל כן פיחות השקל מול הדולר מהווה התפתחות חיובית עבור רוב היצואנים הישראליים. בשל כך, וגם לאור ההתאוששות בפעילות הכלכלית בארה"ב, ובגושים כלכליים אחרים עמם הסחר מבוסס על הדולר, עיקר הגידול בפעילות היצוא צפויה להתרכז סביב ה"גוש הדולרי".
"במבט קדימה, גורמי הרקע הבסיסיים (בשילוב עם סביבה פיסקאלית יציבה) צפויים להוסיף ולתמוך בשקל חזק גם בשנים הבאות, ובכללם: עודף גדול של נכסים במטבע חוץ למשק הישראלי על פני התחייבויות, עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, השקעות ריאליות ישירות הזורמות מחו"ל לישראל, הפקת הגז מקידוח תמר (ובעתיד גם מקידוחים אחרים, ובכלל זה לשם יצוא), ועלייה, אם כי איטית, בפער הריבית של ישראל מול חלק מן המדינות המפותחות בעולם בשנים הבאות (בפרט כלפי אירופה ויפן). במקביל, בנק ישראל צפוי להמשיך ולפעול בשוק המט"ח בכדי למתן את התיסוף, ובכלל זה לא מן הנמנע שאם ימשך תיסוף השקל, לצד התממשות של זעזועים כלכליים גלובליים, תתכן הפחתת ריבית נוספת ל-0% בחודשים הקרובים. אולם, כפי שציינו בסקירות קודמות, בהיעדר שילוב של כלים נוספים להתמודדות עם הכוחות ארוכי הטווח הפועלים לתיסוף השקל, בעיקר מתחום המדיניות התקציבית, מגמת התחזקות השקל צפויה להימשך.
האצה מחודשת בקצב גידול הרכישות בכרטיסי אשראי במאי. הפעילות צפויה להמשיך ולהתרחב בחודשים הבאים
"הרכישות בכרטיסי אשראי על ידי צרכנים פרטיים עלו בחודש מאי השנה בשיעור ריאלי של 1.3% לעומת החודש הקודם (נתונים מנוכי עונתיות).
בחינת הנתונים לתקופות זמן ארוכות יותר, מצביעה על מגמת עלייה בקצב הגידול ברכישות בכרטיסי אשראי מתחילת השנה. כך, בתקופה שבין החודשים ינואר-מאי השנה חלה עלייה של 7.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. כמו כן, סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו בשיעור של 8.8% בחודש מאי 2015 בהשוואה למאי אשתקד, לאחר עלייה מתונה יותר של 7.3% בחודש אפריל. למעשה, בשבעה מתוך תשעת החודשים שבין ספטמבר אשתקד ועד חודש מאי השנה, קצב הרכישות היה גבוה מהממוצע הרב שנתי (ראה/י תרשים), דבר המשקף התרחבות בפעילות הרכישות.
העלייה בחודש מאי נבעה מעלייה ברכישות של מוצרי תעשייה (מוצרי חשמל, אלקטרוניקה והלבשה), בין היתר, הודות לגידול ברכישות של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, ככל הנראה על רקע הפעילות המואצת בשוק הדיור. עליות מתונות יותר נרשמו ברכישות של מוצרי מזון ומשקאות, ומוצרים ושירותים אחרים. מנגד, חלה ירידה ברכישות של שירותים (כולל שירותי ביטוח, טיסות, בילוי ושירותי עירייה וממשלה) כתוצאה מירידה ברכישות של שירותי טיסות ותיירות ופנאי.
העלייה ברכישות בכרטיסי אשראי בחודשים האחרונים, לצד ריביות נמוכות, מגמת ירידה מתמשכת של מחירי רכיבי צריכה שונים, בשילוב עם נתונים חיוביים יחסית משוק העבודה (כפי שהוסבר בפסקה הראשונה), מעידים על שיפור אפשרי במצבם הכלכלי של משקי הבית. על רקע זה, הפעילות בכרטיסי האשראי עשויה להמשיך ולהתרחב גם בחודשים הבאים".
.
מיטב (4D) מניות חו"ל (מספר קרן: 5126933) הודיעה עכשיו כי היא מעלה את דמי הניהול בקרן. לפי כך, שיעור השכר מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן יהיה מעתה 1.19% לעומת 0.88%. מדובר בהעלאת דמי ניהול בכ-35% .
הראל-פיא קרנות נאמנות מדווחת על החלטת מנהל קרן להפחית את שוויו של נייר הערך SIHUAN PHARMACEUTICAL HOLDINGS ב-100% בקרן הראל (4D) סין
הראל-פיא קרנות נאמנות מדווחת על החלטת מנהל קרן להפחית ב-100% את שוויו של נייר הערך SIHUAN PHARMACEUTICAL HOLDINGS – ISIN: BMG8162K1137, המוחזק בקרן הראל (4D) סין.
ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות שינוי בהערכת מנהל הקרן לגבי המחיר שבו ניתן יהיה לממש את נייר הערך.
המחיר שנקבע לנייר הערך הינו 0 דולר הונג קונג, לעומת מחיר קודם שעמד על 4.41 דולר הונג קונג. שיעור השינוי בשווי ניה"ע: (100%-). הראל-פיא מציינת כי שעור השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרן כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשווי ניה"ע: כ- (0.37%-).
הראל-פיא מבהירה דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינוי האמור על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.
פורום חדש יקדם חדשנות וטכנולוגיה מתקדמת לטובת הגדלת הפריון של ענף הבנייה
שיטות הבניה בישראל בקרב רוב היזמים והקבלנים ובעיקר אופן ניהול הפרויקט, מיושנים ודומים לתהליכים שהיו קיימים לפני למעלה מ- 20 שנה. בעוד מדינות רבות כבר עברו לשיטות ניהול בנייה חדשות ומתקדמות יותר, נדמה שדווקא בישראל, שנחשבת למעצמת חדשנות ויזמות, נשארו קצת מאחור ועובדים עם תקנים ישנים שאינם מביאים לידי ביטוי את החדשנות הקיימת בענף בעולם. לאור זאת ומתוך רצון ושאיפה לקדם את ענף הבנייה והתשתיות תוך ייעול הבנייה והפחתת עלויות הפרויקטים בתחום, קונצורסיום של חברות ואנשי מפתח בענף ישיקו פורום חדש בישראל בשם BIM ישראל.
מטרת הפורום היא למסד פלטפורמה ייחודית לשיח, שיתוף פעולה, ידע ניסיון ומידע עסקי לטובת ייעול תהליכי תכנון פרויקטים בתחומי הבניה והתשתיות וביצועם באופן מהיר ומדויק יותר באמצעות טכנולוגיית ומתודולוגיית BIM. שיטה זו מייעלת עבודת תכנון וביצוע פרוייקטים, מורידה עלויות ומונעת טעויות בשיעור משמעותי.
הפורום שיתכנס אחת לתקופה, ויאגד בכירים ואנשי מפתח בתחומי התכנון, הבנייה, התשתיות והנדל"ן בישראל, יעסוק בשילוב שיטות עבודה מודרניות וחידושים טכנולוגיים בכל שלבי העבודה על הפרויקט סביב מתודולוגיית BIM.
BIM למידול מידע הבניה, הינה מתודולוגיה חדשנית שאומצה כבר כסטנדרט נבחר בתהליכי התכנון והבניה הציבוריים בארה"ב, קנדה, אנגליה, צרפת, גרמניה, סין ועוד רבות אחרות. בארה"ב לדוגמא כל הבניה הפדרלית מחוייבת להיעשות בשיטה זו. מתודולוגיה זו, הנשענת על טכנולוגיה מתקדמת, מאפשרת לקצר את משכי הבנייה ולהוריד עלויות באופן משמעותי בפרויקטי בנייה ותשתית הן עבור חברות הבנייה והתשתיות והן עבור הצרכן הסופי.
לדברי אריק שיבי, מנהל טכנולוגיות תחום אדריכלות ובניה בחברת תים, מיוזמות הפורום, "ישראל היא אומה של חדשנות ויזמות וזה אך טבעי שתאמץ שיטות בנייה וטכנולוגיות מתקדמות במטרה לייעל את ענף הבנייה והתשתיות, להפחית את עלויות הפרויקטים בתחום ולהביא לחסכון כספי ניכר יחד עם קיצור משך הבנייה בישראל. מדובר בצורך לאומי שהינו חלק מרפורמת הדיור החדשה של שר האוצר משה כחלון , המתייחסת להגדלת הפריון בענף הבנייה. שיטת BIM הוכיחה את עצמה במדינות מפותחות מובילות ואנו בטוחים כי היישום שלה בישראל יביא לתוצאות המתבקשות גם בישראל. במסגרת הפורום שיאגד אנשי מפתח ובכירים מעולם הבנייה, התשתיות וגופי ציבור רלוונטיים נפעל יחד כדי לקדם את הענף בישראל ולהביא לייעול בשיטות התכנון והבנייה".
אירוע השקת הפורום יתקיים ב-7 ליולי במרכז פרס לשלום, רחוב קדם 13 תל אביב יפו, בין השעות 9:00-12:00. בין השותפים לפורום והדוברים במפגש ההשקה: מנהלים בכירים בחברת תים ומרכז הבנייה הישראלי, מיוזמות הפורום בישראל, סטיב בלום – סגן נשיא אוטודסק העולמית, נושאי משרות בכירים מהמגזר הציבורי , נציגים בכירים של חברות בנייה ויזמים, מהנדסים, אדריכלים ועוד.
מיטב דש מפרסמים סיכום נכסי קרנות לחודש יוני 2015, ומדווחת כי סך הפדיונות בכל הקרנות שלה ביוני הסתכם ב-1.1 מיליארד שקל; הקרנות הכספיות איבדו 0.54 מיליארד שקל
מיטב דש מפרסמים סיכום נכסי קרנות לחודש יוני 2015, ומדווחת כי סך הפדיונות בכל הקרנות שלה בחודש יוני הסתכם ב-1.1 מיליארד שקל. מתחילת השנה הסתכמו הפדיונות בכ-4.74 מיליארד שקל.
מיטב-דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המסורתיות הסתכם בסוף חודש יוני ב-17.6 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש יוני נרשמו פדיונות בסך כ-0.5 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות המסורתיות של מיטב דש ב-0.97 מיליון שקל.
מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות הכספיות של הבית הסתכם בסוף חודש יוני ב-8.8 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש יוני נרשמו פדיונות בסך כ-0.54 מיליארד שקל בקרנות הכספיות. מתחילת 2015 הסתכמו הפדיונות בקרנות הכספיות של מיטב דש ב-4.8 מיליארד שקל.
מיטב דש מדווחים כי היקף הנכסים בקרנות המחקות הסתכם בסוף חודש יוני ב-2.8 מיליארד שקל. בית ההשקעות מדווח כי בחודש יוני נרשמו פדיונות בסך כ-0.053 מיליארד שקל בקרנות המחקות. מתחילת 2015 הסתכמו הגיוסים בקרנות המחקות של מיטב דש בכמיליארד שקל. נזכיר, כי קרנות מחקותנ הן קרנות שעוקבות אחרי מדדים – יש קרנות שעוקבות אחרי מדדי מניות (מדד ת"א 25, מדד ת"א 100 ועוד) ויש קרנות מחקות שעוקבות אחרי סחורות, מט"ח, אגרות חוב (מדדי אגרות חוב לרבות כל סוגי התל-בונדים).
הקרן המגייסת ביותר בחודש יוני היא מיטב 30/70, אשר גייסה 121 מיליון שקל. הקרן הפודה ביותר היא מיטב כספית פרימיום, שבה נפדו החודש 309 מיליון שקל.
הראל-פיא קרנות נאמנות מפחיתה את שווי חבס אג"ח 4 ב-15% בשתי קרנות
הראל-פיא קרנות נאמנות מדווחת על החלטת מנהל קרן להפחית את שוויו של חבס אגח 4 (מס' בורסה: 4150124), שהונפק על ידי חבס השקעות (1960) המוחזק בקרנות הבאות: הראל (0B)(!) קונצרני HIGH-YIELD (מספר קרן: 5102892) וקרן הראל פיא (1B)(!) אג"ח High Yield (מספר קרן: 5101704).
ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות החלטת בית המשפט בהולנד על דחיית התביעה כנגד קרן דואט ובעקבות ירידת שוויה של מניית NSI NV, הנסחרת בהולנד, המשועבדת בעקיפין להבטחת פירעונו של האג"ח.
המחיר שנקבע לאג"ח: 30 אג', לעומת המחיר האחרון שנקבע לאג"ח על ידי מנהל הקרן שעמד על 35.31 אג'. שיעור השינוי בשווי האג"ח: כ- (15.04%-).
שעורי השינוי בשווי הנקי של נכסי הקרנות כתוצאה מהשינוי הנוכחי בשווי האג"ח בקרנות:
הראל (0B)(!) קונצרני HIGH-YIELD – שיעור השינוי: (0.36%-).
הראל פיא (1B)(!) אג"ח High Yield – שיעור השינוי: (0.63%-).
הראל-פיא מבהירה כי דוח זה אינו כולל התייחסות לקרנות אחרות המנוהלות על ידי מנהל הקרן בהן ההשפעה של השינויים האמורים על השווי הנקי של נכסי הקרנות לא עלתה על 0.2%.
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - דמי אבטלה לעצמאיים), התשע"ה-2015 של חברי הכנסת אלי כהן ורועי פולקמן
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאיים), התשע"ה-2015 של חברי הכנסת אלי כהן ורועי פולקמן. להצעה זו הוצמדו הצעות דומות של חברי הכנסת מיקי לוי, סופה לנדבר, אילן גלאון ואראל מרגלית.
מוצע לקבוע זכאות לתשלום דמי אבטלה לעובדים עצמאיים וכן הוראות לעניין חישוב דמי האבטלה לעובד עצמאי, מספר התקופות שבהם יוכל עובד עצמאי לקבל דמי אבטלה וכן מתי יראו עובד עצמאי כמובטל.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "כיום, ענף האבטלה בחוק הביטוח הלאומי קובע זכאות לדמי אבטלה לשכירים אשר חדלו מעבודתם וזאת, בתנאים המפורטים בחוק. עם זאת, חוק הביטוח הלאומי אינו מזכה, בשום תנאי, עובדים עצמאיים אשר נפלטו ממעגל העבודה בקבלת דמי אבטלה. הפלייתם של העצמאיים ושלילת זכאותם לדמי אבטלה אינה מתיישבת עם תכליתו של החוק והעקרונות העומדים בבסיס תורת הביטחון הסוציאלי.
פתיחת עסק קטן כרוכה לרוב בסיכון כספי ההשקעה הראשונים וכן בחוסר וודאות לגבי הצלחת העסק, במקרה שנאלץ העצמאי לסגור את העסק יורד חלק ניכר מהשקעתו לטמיון, הוא סובל לרוב מהכנסות נמוכות אם בכלל בתקופה שקדמה לסגירת העסק ונאלץ להתמודד עם היעדר רשת בטחון בתקופה לאחר סגירת העסק שכן אינו זכאי לדמי אבטלה. העסקים הקטנים מהווים מנוע צמיחה משמעותי ומייצרים מקומות תעסוקה במהירות גבוהה יחסית וכשכך על המדינה לעודד יזמים לפתוח עסקים קטנים ולתת להם רשת בטחון בדמות דמי אבטלה במקרה של סגירת מה העסק.
ח"כ אלי כהן הציג את ההצעה ואמר: החוק היא לתקן את אחד העיוותים המרכזיים הקיימים בין מעסיקים לשכירים. כמו ששכיר זכאי לדמי אבטלה גם עצמאי זקוק לסיוע בתקופה קשה זו. החוק מפלה בצורה לא מבוטלת בין שכירים לעצמאים. כיום בישראל יש 490 אלף עסקים קטנים ובינוניים מתוכם 240 אלף שלא מעסיקים אף אחד. למעשה אין שוני בין אותו שכיר ולבין אותו עצמאי ולכן אנחנו צריכים להבטיח שיש להם את אותם תנאים. 30 -40 אלף עסקים נאלצים לסגור את העסק שלהם כמידי שנה. אנחנו חייבים לדאוג להם לרשת ביטחון סוציאלית.
שר הרווחה חיים כץ השיב בשם הממשלה: גם הממשלה חושבת שהגיע הזמן לתת דמי אבטלה לעצמאיים ולכן ההצעה תאושר בטרומית בלבד ואנחנו נגיש הצעה ממשלתית בהסכמת המציעים, שתפטור את הבעיה. אנחנו מקווים שעצמאיים כלל יצטרכו דמי אבטלה אבל אם הם יצטרכו אנחנו נדרג שיקבלו באותם תנאים.
77 ח"כים תמכו בהצעה ללא מתנגדים והיא תועבר לוועדת העבודה והרווחה להמשך טיפול.
פסגות מכפילה שכר מנהל קרן בפסגות (0A) מטרה: הצמדה למדד המחירים לצרכן; מיטב מעלה שכר מנהל קרן במיטב (1B)(!) אקטיבית 10/90
פסגות קרנות נאמנות מדווחת על העלאת שכר מנהל קרן בפסגות (0A) מטרה: הצמדה למדד המחירים לצרכן (מספר קרן: 5112644). שכר מנהל הקרן יעמוד לאחר השינוי על % 0.55 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן לעומת % 0.25 לפני השינוי. השינוי ייכנס לתוקף החל מיום 02/07/2015.
פסגות קרנות נאמנות מציינים כי בהתאם להסכם הקרן זכאי מנהל הקרן לקבל שכר שנתי מרבי השווה ל-5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, אך כאמור לעיל, החל מהמועד האמור לעיל וכל עוד לא יוחלט אחרת על ידי מנהל הקרן, יקבל בפועל מנהל הקרן שכר שנתי השווה ל-0.55% מהשווי האמור.
בנוסף מדווחת פסגות על הורדת שכר מנהל קרן בפסגות (4B) גלובל Index Plus – מוגנת מט"ח (מספר קרן: 5119748). שכר מנהל הקרן יעמוד על % 0.95 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, לעומת שיעור של % 1.15 לפני השינוי. השינוי ייכנס לתוקף החל מיום 02/07/2015.
מיטב דש קרנות נאמנות מדווחת על העלאת שכר מנהל קרן במיטב (1B)(!) אקטיבית 10/90 (מספר קרן: 5114798). שכר מנהל הקרן יעמוד לאחר השינוי על % 0.84 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן לעומת % 0.79 לפני השינוי. שינוי השכר ייכנס לתוקף החל מיום 02/07/2015.
מנורה מבטחים קרנות נאמנות מעלה את שוויים של ני"ע פטרוכימיים סדרה ב ו-ג בשתי קרנות בעקבות בחינת השווי של הנכסים המגבים של ניירות הערך שהונפקו על ידי החברה
מנורה מבטחים קרנות נאמנות מעלה את שוויים של ני"ע פטרוכימיים סדרה ב' ו-ג' בשתי קרנות בעקבות, בחינת השווי של הנכסים המגבים של ניירות הערך שהונפקו על ידי החברה.
מנורה מבטחים קרנות נאמנות מודיעה כי צוות שיערוך, אשר הוסמך לצורך קביעת שווי לנכסים במקרים מיוחדים, החליט לשערך את שווי ני"ע פטרוכימיים סדרה ב (מס' ני"ע: 7560048), פטרוכימיים וסדרה ג (מס' ני"ע: 7560055), שהונפקו על ידי מפעלים פטרוכימיים בישראל. ההחלטה לשערך את ניירות הערך בוצעה בעקבות בחינת השווי של הנכסים המגבים של ניירות הערך שהונפקו על ידי החברה.
שינוי ערכם של ני"ע פטרוכימיים אג"ח סדרה ב' ו-ג' יבוצע בקרנות הבאות:
מנורה מבטחים 0B) EX)(!) תל בונד (מספר קרן: 5120274).
מנורה מבטחים (0B)(!) אג"ח קונצרני ללא מניות (מספר קרן: 5113923).
המחיר של פטרוכימיים סדרה ב יעלה משיעור של 62.21 אג' בשערוך הקודם ל-68.52 אג' בשערוך הנוכחי. מדובר בעלייה של 10.14%. המחיר של פטרוכימיים סדרה ג יעלה משיעור של 54.72 אג' בשערוך הקודם לשיעור של 62.01 אג' בשערוך הנוכחי. מדובר בעלייה של 13.32%.
שיעור ההשפעה המצטברת כתוצאה מהשינוי בשווי ני"ע:
5120274 מנורה מבטחים 0B) EX)(!) תל בונד: 0.3554%.
5113923 מנורה מבטחים (0B)(!) אג"ח קונצרני ללא מניות: 0.4302%.
אבי ברקוביץ, מנהל מערך אשראי של מיטב דש: יוני 2015: חודש מטלטל שגבה מן המשקיעים כמעט חצי מהתשואה שהושגה מתחילת השנה ועד לסוף מאי
מיטב דש מפרסמים תחזית ביצועי קופות הגמל ביוני 2015 מאת אבי ברקוביץ, מנהל מערך אשראי, אשר מציין כי חודש יוני 2015 היה חודש מטלטל שגבה מן המשקיעים כמעט חצי מהתשואה שהושגה מתחילת השנה ועד לסוף מאי. במיטב דש צופים תשואה שלילית של כ-2.4% לקופות הגמל כתוצאה מירידות השערים שנרשמו בשוק האג"ח בארץ, בשוקי המניות בארץ ובחו"ל ובשערי המט"ח. מיטב דש מציינים כי בחצי הראשון של השנה השיגו קופות הגמל תשואה ממוצעת חיובית של כ-2.7%.
התשואה הנומינלית המשוקללת של קופות הגמל ביוני 2015 צפויה לעמוד על תשואה שלילית של 2.4%, כאשר הבולטות מביניהן לשלילה הן אלו שהשקיעו רכיב גדול בשוקי האג"ח הארוכות בארץ, הממשלתי והקונצרני, בשוקי המניות בארץ ובחו"ל ובשערי המט"ח (הדולר והאירו). התשואה הנומינלית של קופות הגמל הגדולות ביוני 2015, צפויה לנוע בין תשואה שלילית של 2.0% לבין תשואה שלילית של 2.8%. תשואות קופות הגמל בתעשייה כולה ביוני 2015 צפויות לנוע בטווח רחב יותר שבין תשואה שלילית של 1.8% לבין תשואה שלילית של 3.0%.
סיכום חודש יוני 2015:
בית ההשקעות מיטב דש ממשיך בסיקור החודשי של תשואות תעשיית קופות הגמל על בסיס מודל שפיתח. מודל זה מסוגל לתת אומדן מקורב מאוד לתשואות שהשיגו בממוצע קופות הגמל בשוק מיד עם סיום החודש החולף בלא שיהיה צורך להמתין לנתונים המתפרסמים ע"י קופות הגמל עצמן, מאוחר יותר, בדרך כלל באמצע החודש.
הערכת מיטב דש היא, שקופות הגמל וקרנות ההשתלמות הגדולות יציגו ביוני 2015 תשואה נומינלית (ברוטו) משוקללת שלילית של 2.4%. תשואה צפויה זו מייצגת גם את התמונה בתעשייה כולה, כאשר טווח התשואות של כלל הקופות אמור לנוע בין תשואה שלילית של 1.8% לבין תשואה שלילית של 3.0%.
ירידות השערים בישראל באפיק הקונצרני ובאג"ח הממשלתי (בעיקר הארוכות), ירידות השערים באפיק המנייתי בארץ ובחו"ל והחלשות המט"ח (הדולר והאירו) פעלו כגורם שלילי לתשואות הקופות החודש. מדד אגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד ירד בשיעור חד של 4.4%. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מצביעה על מגמה שלילית, כאשר האג"חים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.2%, האג"חים לטווח של 2-5 שנים ירדו ב-1.2%, והאג"חים לטווח של 10–5 שנים ירדו ב-4.0%. האג"חים לטווחים ארוכים מ-10 שנים (אין להן מדד) ירדו בשיעור תלול הרבה יותר.
מדד אגרות החוב הממשלתיות השקליות הלא צמודות (שחרים) ירד ב-2.3%. השחרים הקצרים לטווח של 2–0 שנים ירדו ב-0.1%, השחרים הבינוניים לטווח 2-5 שנים ירדו ב-0.8% והשחרים הארוכים לטווח של 5 שנים ומעלה ירדו ב-5.0%. המק"מים והגילונים נותרו ללא שינוי.
באג"ח הקונצרני המקומי נרשמה מגמה שלילית. מדדי התל בונד רשמו ירידות שערים חדות: מדד התל בונד 20 ירד ב-3.2%, מדד התל בונד 40 ירד ב-2.4% ומדד התל בונד 60 ירד ב-2.8%. אגרות החוב הלא מדורגות ירדו בשיעור קל מאוד של 0.4%.
בשוק המניות בארץ נרשמו ירידות שערים: מדד ת"א 25 ירד ב-2.3%, מדד ת"א 100 ירד ב-2.8%, מדד ת"א 75 ירד ב-4.0% ומדד יתר 50 ירד ב-3.7%. גם בשוקי המניות בעולם נרשמה מגמה שלילית: בארה"ב מדד ה-S&P ירד ב-2.1%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-2.2%, ומדד הנאסד"ק ירד ב-1.8%. גם באירופה נרשמה מגמה שלילית: ה-DAX הגרמני וה-Eurostoxx 50 ירדו ב-4.1% כ"א, וה-CAC הצרפתי ירד ב-4.3%. ביפן נרשמה מגמה שלילית והניקיי ירד בשיעור של 1.6%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.
סיכום מתחילת השנה: ינואר-יוני 2015 :
מתחילת השנה, נרשמה תשואה משוקללת חיובית של כ-2.7% בקופות הגמל. לתשואות החיוביות תרמו בעיקר עליות השערים שנרשמו בשוקי המניות בארץ ובחו"ל, ובאגרות החוב הממשלתיות בארץ.
שוקי המניות בעולם הציגו מגמה חיובית במרבית המדדים: בארה"ב: מגמה מעורבת כאשר מדד ה-S&P עלה ב-0.2%, מדד הדאו ג'ונס ירד ב-1.1% ואילו הנאסד"ק עלה ב-5.3%. באירופה נרשמה מגמה חיובית חזקה: ה-DAX הגרמני עלה ב-11.6%, ה-CAC הצרפתי עלה ב-12.1% וה-Eurostoxx 50 עלה בשיעור של 8.8%. באסיה: נרשמו עליות שערים נאות מאוד: הניקיי עלה בשיעור של 16.0%. כל אלו במונחי מטבע של אותן מדינות.
גם שוק המניות בארץ הציג מגמה חיובית, כאשר מדד ת"א 25 עלה מאז ראשית השנה בשיעור של 12.5%, מדד ת"א 100 עלה בשיעור של 10.0%, מדד ת"א 75 עלה בשיעור של 2.9% ומדד יתר 50 עלה בשיעור חד של 12.9%.
באגרות החוב הממשלתיות נרשמה תשואה חיובית זעירה בשיעור של 0.4%, כאשר אגרות החוב הצמודות למדד (גלילים) נותרו ללא שינוי ואילו אגרות החוב השקליות (שחרים) עלו ב-0.8%.
באגרות החוב הממשלתיות הצמודות למדד נרשמה מגמה מעורבת. בחינת תשואותיהן על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה, שהאג"חים לטווח של 0-2 שנים והאג"חים לטווח של 5-10 שנים נותרו ללא שינוי, והאג"חים לטווח של 2-5 שנים עלו ב-1.0%.
בחינת תשואותיהן של אגרות החוב השקליות על פי התפלגות טווחי הפדיון שלהן מראה על מגמה של עליות שערים קלות, כאשר השחרים הקצרים לטווח של 0-2 שנים עלו ב-0.3%, השחרים לטווח של 2-5 שנים עלו ב-0.6%, ואילו השחרים לטווח של 5 שנים ומעלה עלו ב-0.3%. המק"מים והגילונים עלו ב-0.1% כ"א.
באגרות החוב הקונצרניות נרשמה מגמה מעורבת: מדדי תל בונד 20 והתל בונד 60 ירדו ב-0.4% ו-0.2% בהתאמה. התל בונד 40 עלה ב-0.1%. אגרות החוב הקונצרניות שאינן מדורגות (ואין להן מדד) עלו בממוצע בשיעור של 3.3%.
כאמור, כתוצאה מכל אלה, תעשיית קופות הגמל צפויה להצביע על תשואה משוקללת חיובית של 2.7% מתחילת השנה.
כתב אישום חמור הוגש אתמול על ידי היחידה לתיקים מיוחדים באגף מכס ומע"מ ברשות המסים לבית המשפט מחוזי מרכז שבלוד כנגד שמונה נאשמים וביניהם קבלן פיתוח תשתיות וסלילת כבישים, המבצע פרויקטים בהיקפי ענק גם עבור חברת 'נתיבי ישראל' (מע"צ), הכולל ביצוע עבירות מס, הלבנת הון, מסירת תצהיר כוזב לרשם הקבלנים, הצגת מצג שווא בפני בנקים במטרה לקבל זכויות כספיות ואשראי ועוד – כל זאת בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים.
כתב האישום הוגש על ידי עורכי הדין אורי שפיגל ויונתן גולן מהיחידה לתיקים מיוחדים, לאחר חקירה מורכבת ומסועפת שנוהלה על ידי יחידת חקירות מכס ומע"מ חיפה והצפון בשיתוף עם יחידת להב 433-יאל"כ של משטרת ישראל, במסגרתה עלה החשד כנגד הנאשם המרכזי בפרשה – מוחמד אבו מוך, תושב באקה אל גרבייה, שבבעלותו מספר חברות לפיתוח וסלילת כבישים (ביניהן 'א.מ.צ. שמש' ו'הכביש הבטוח בע"מ') המבצע עבודות בהיקפי ענק עבור לקוחות שונים בהם: חברת 'נתיבי ישראל' (מע"צ), רשויות מקומיות, מועצות אזוריות ועוד.
אבו מוך חשוד כי במהלך השנים 2008-2011 קיזז בספרי החשבונות של החברות שבבעלותו חשבוניות פיקטיביות בהיקף של כ-121 מיליון ש"ח שהונפקו על ידי גורמים שהוצגו על ידיו כקבלני משנה הקשורים אליו, עבור עסקאות שלא בוצעו בפועל. בכך גזל מקופת המדינה למעלה מ-17 מיליון ש"ח. בנוסף, הוא דיווח על היקף עסקאות עם קבלן משנה בהיקף הגדול פי שלושה מסכומי העסקאות שהתקיימו בפועל במטרה להתחמק מתשלום מע"מ ובכך, גזל מקופת המדינה כ-5 מיליון ש"ח נוספים. כמו כן, על פי כתב האישום, פעלו אבו מוך והחברות שבשליטתו, לביצוע עבירות של הלבנת הון בהיקף של כ-70 מיליון ש"ח.
לצורך קבלת זכויות כספיות מהבנקים כגון ערבויות ואשראי, הגיש אבו מוך למוסדות בנקאיים מסמכים כוזבים בהם דו"חות מע"מ ומסמכים נוספים הנסמכים, בין היתר, על חשבוניות פיקטיביות ותשלומים כוזבים כאמור ובכך, יצר מצג שווא באשר לאיתנותה הפיננסית של החברה וקיבל במרמה זכויות כספיות.
יחד עם כתב האישום, הגישה רשות המסים לבית המשפט בקשה למתן צו זמני לחילוט רכוש שבבעלות הנאשמים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, הכולל נכסי מקרקעין, רכבי יוקרה, ציוד עבודה כבד, כספים ועוד.
מה חושבת ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל על רווחיות הבנקים? בכנס באוניברסיטה העברית טענה פלוג כי הרווחיות סבירה. אבל חברים זו לא שאלה מתאימה. זה כמו לשאול את מנכ"ל בנק מה הוא חושב על הרווח והרווחיות. האינטרס של המנכ"ל הוא כמובן שהרווח יגדל, אז ברור שהוא יגיד שהרווחיות לא מנופחת. אותו דבר קרנית פלוג, האינטרס שלה והמוטו שלה הוא בנקים חזקים. בנקים גולים וחזקים משמע יציבות המערכת הבנקאית וזה מה שפלוג רוצה – יציבות. לכן, לשאול אותה לדעתה על הרווחיות זה קצת מצחיק.
על כל פנים, פלוג אמרה בכנס – "הרווחיות של הבנקים בישראל אינה עודפת. התשואה הממוצעת בשנים האחרונות הינה חד-ספרתית ואינה חורגת מתשואות של בנקים בעולם. זאת גם הסיבה שאנו לא רואים הסתערות מצד בנקים זרים לתת שירותי בנקאות קמעונאית בארץ.
"ישנה תפיסה מוטעית נק ישראל עצמו, ולפיה הוא דואג רק ליציבות הבנקים – ולא להגברת התחרות. "ישנה תפיסה מוטעית, שלפיה בנק ישראל דואג ליציבות הבנקים, ובשל כך בנק ישראל מזניח את קידום התחרות במערכת הבנקאית. אני לא רואה סתירה בין שמירה על יציבות הבנקים לבין הגברת התחרות במערכת הבנקאית. להיפך – מערכת תחרותית היא מערכת שהציבור ייתן בה את אמונו ביתר קלות, ולכן היא גם תהיה יציבה יותר". טוב גם זה ממש לא נכון, ופלוג יודעת את זה , מספרים את זה בשיעורים הראשונים בשיעורי הכלכלה – תחרות מורידה רווחים, עוזרת לצרכן ופוגעת ביציבות – זה מה שצריך לעשות , אבל זה לא באג'נדה של פלוג, האינטרסים שלה הם לא טובת הציבור אלא בעיקר יציבות הבנקים צ- בנקים רווחים עושים לה טוב.