נחתם הסכם גג בין משרד האוצר משרד הבינוי והשיכון ועיריית אלעד, לבניית למעלה מ– 5,400 יחידות דיור בעיר

על פי ההסכם שמוביל משרד הבינוי והשיכון, במהלך השנים 2018-2020 ישווקו בעיר אלעד  כ- 5,400 יחידות דיור ובנוסף כ- 13,300 יחידות דיור שוות ערך  למסחר ותעסוקה בארבעה מתחמים בקרקע מדינה.

לאלה עשויים להתווסף באישור הוועדה המקומית כ- 1,567 יחידות דיור מכוח תקנות התכנון והבניה, כך שסך הכל צפי יחידות הדיור  כולל שוות ערך שישווקו בשנים אלה יעמוד על כ- 20,267 יחידות דיור.

בנוסף ליחידות הדיור החדשות יוקמו בעיר גם מוסדות ציבור בניהם בתי כנסת, בתי ספר וגנים, מתנ"סים ואולמות ספורט. כלל תקציב ההסכם מסתכם בכ- 3.1 מיליארד ₪  מתוכם עבודות הפיתוח מוערכות בכ- 2.8 מיליארד ₪ ועלות מוסדות הציבור מוערכת בכ- 270 מיליון ₪.

העיר אלעד תוכננה, הוקמה ופותחה על ידי משרד הבינוי והשיכון בשנות ה-90 ומונה כיום כ- 47,000 תושבים וכ- 7,500 יחידות דיור.  הסכם הגג בעיר מתוכנן להתבצע בשני שלבים כאשר בשלב הראשון ישווקו כ- 5,400 יחידות דיור וכ-1.6 מיליון מ"ר בהם כ 13,300 יחידות דיור לתעסוקה ומסחר.

בשלב השני ובכפוף לאישור גופי התכנון המוסמכים  ישווקו עוד כ- 6,500 יחידות דיור כך שעם סיום השלב השני העיר אלעד תכפיל את מספר יחידות הדיור בה.  חשוב לציין כי כל הבנייה  תתבצע כמעטפת לעיר בצורה שווה , מבלי לפגוע במרכז העיר הקיים.

שר האוצר, משה כחלון: "פתרון משבר הדיור של המגזר החרדי הוא חלק בלתי נפרד מפתרון משבר הדיור הלאומי. אנחנו מקפידים לתת מענה לכל המגזרים והאוכלוסיות השונות בישראל. אנחנו ממשיכים לתכנן, לשווק ובנות בכל הארץ ובכל הכח ואף אחד לא יצליח לרפות את ידינו. אני מברך את שר הבינוי והשיכון יואב גלנט ומשרד הבינוי והשיכון שהובילו את ההסכם החשוב הזה". 

שר הבינוי והשיכון, אלוף (מיל') יואב גלנט:״זהו יום חג לעיר אלעד. רגע לפני שאנחנו מתקרבים לחג – אנחנו רואים את מגמות ההסתננות ורצון לפגוע בשגרת החיים של תושבי עוטף עזה. אנו סומכים על חיילי צה״ל. כל מי שמאיים על ביטחון ישראל – דמו בראשו. לא יהיה מצב שיפגעו אזרחי ישראלים ואנחנו נעבור לזה לסדר היום. אנו חותמים היום על הסכם גג אשר יכפיל את מספר יחידות הדיור בעיר אלעד וייתן מענה למשפחות המבקשות להתגורר בעיר. הסכם גג זה מצטרף לשורת התכניות שאנו מקדמים בשלוש השנים האחרונות לטובת האוכלוסייה החרדית ובמטרה לקדם מגוון רחב של פתרונות דיור כפי שלא נעשה מאז קום המדינה. הדאגה לכלל המגזרים ובכללם המגזר החרדי הינו ערך מרכזי העומד לנגד עיניי מאז ומעולם. משרד הבינוי והשיכון ימשיך לפעול במלוא המרץ בשיווק תכניות הנותנות מענה לכל אזרח ולכל מגזר במדינת ישראל."

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, מר חגי רזניק: "מדובר בבשורה של ממש, באשר זהו הסכם גג ראשון אשר מתוכנן בעיר חרדית. הסכם הגג שנחתם היום מהווה צעד נוסף בשורה של צעדים שמקדם משרד הבינוי והשיכון לטובת החברה החרדית כמו כלל הציבורים בישראל."

ראש העיר אלעד, ישראל פרוש: "אנחנו באלעד עושים ומוסיפים 13 אלף יחידות דיור חדשות לעיר. עשרות אלפי זוגות צעירים במגזר החרדי והדתי נאנקים במקומות לא ראויים לדיור. לא קלה היתה המלאכה, והיא עדיין לא הסתיימה אבל היום אני יכול להסתכל ל-13 אלף זוגות צעירים בעיניים ולאלפים נוספים, ולומר להם שהפתרון לדיור במרכז הארץ יוצא לדרך. לא ביקשנו כלום בהסכם הגג, רק שהמחירים יהיו נמוכים ממחיר למשתכן".

מגל מערכות בטחון (MAGS), מדווחת על תוצאות הרבעון הרביעי של 2017 ושנת 2017 כולה. הבשורה היא לגבי רבעון רביעי אחרי שלושה רבעונים חלשים.

תמצית תוצאות הרבעון הרביעי – 

• ההכנסות הרבעוניות הסתכמו ב-23.0 מיליון דולר, זינוק של 68% ביחס לרבעון הקודם וגידול של 14% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד;
• רווח נקי של כ-0.3 מיליון דולר ברבעון , בהשוואה להפסד נקי של 0.2 מיליון דולר ברבעון הקודם;
• EBITDA של 2.3 מיליון דולר, בהשוואה לאיזון ב-EBITDA ברבעון הקודם ושיפור של 20% ביחס לרבעון המקביל אשתקד;
• שיפור משמעותי בהזמנות שהתקבלו ברבעון הרביעי של 2017 וצפי לגידול בהכנסות ושיפור בשיעורי הרווחיות בשנת 2018

תוצאות הרבעון הרביעי של 2017

ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו ב-23.0 מיליון דולר, זינוק של 68% בהשוואה להכנסות הרבעון הקודם, וגידול של 14% בהשוואה להכנסות של 20.3 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

הרווח הגולמי הסתכם ברבעון הרביעי של שנת 2017 ב-10.7 מיליון דולר (47% מההכנסות), גידול של 7% בהשוואה לרווח גולמי של 10.0 מיליון דולר (50% מההכנסות) ברבעון הרביעי של 2016. ההבדל בשיעורי הרווח הגולמי בין הרבעונים נובע משוני בתמהיל ההכנסות שהתאפיין במספר פרויקטים ושירותים גדול יותר ברבעון הנוכחי.

הרווח התפעולי הסתכם ברבעון הרביעי של 2017 ב-1.8 מיליון דולר, גידול של 18% בהשוואה לרווח תפעולי של 1.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

הוצאות המימון והמס הסתכמו ברבעון הרביעי של 2017 ב-0.5 מיליון דולר ו-1 מיליון דולר, בהתאמה, בהשוואה להכנסות מימון של 0.5 מיליון דולר והטבת מס של 0.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

ההוצאות הפיננסיות נובעות בעיקרן משינויים בהערכות שווי מטבע חוץ שאינן במזומן, בעיקר לאור התחזקותו של השקל ביחס לדולר האמריקאי, אשר השפיעו על הפקדונות של מגל הנקובות בדולרים, בעוד שבשנת 2016 המגמה הייתה הפוכה, וזאת כתוצאה מרפורמת המיסוי האחרונה בארה"ב. ב-2016 הכירה מגל בנכס מס נדחה, אשר היווה חלק משמעותי מהטבת המס שנרשמה ברבעון.

הרווח הנקי הסתכם ברבעון הרביעי של 2017 ב-0.3 מיליון דולר או 1 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 2.9 מיליון דולר או 13 סנט למניה ברבעון הרביעי של 2016.

ה-EBITDA הסתכם ברבעון הרביעי של 2017 ב-2.3 מיליון דולר, גידול של 20% בהשוואה ל-EBITDA של 1.9 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2016.

תוצאות שנת 2017

ההכנסות בשנת 2017 הסתכמו ב-64.3 מיליון דולר, קיטון של 6% בהשוואה להכנסות של 67.8 מיליון דולר בשנת 2016.

הרווח הגולמי הסתכם בשנת 2017 ב-31.3 מיליון דולר (49% מההכנסות) בהשוואה לרווח גולמי של 33.3 מיליון דולר (49% מההכנסות) בשנת 2016.

ההפסד התפעולי הסתכם בשנת 2017 ב-1.2 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של 1.5 מיליון דולר בשנת 2016.

ההפסד הנקי הסתכם בשנת 2017 ב-6.9 מיליון דולר או 30 סנט למניה, בהשוואה לרווח נקי של 1.0 מיליון דולר או 6 סנט למניה בשנת 2016.

נכון ל-31 בדצמבר 2017, היה היקף המזומנים, הפיקדונות והפיקדונות המוגבלים 52.3 מיליון דולר או 2.27 דולר למניה, בהשוואה למזומנים, פיקדונות ופיקדונות מוגבלים של 52.5 מיליון דולר או 2.29 דולר למניה, נכון ל-31 בדצמבר 2016.

תגובת ההנהלה

בהתייחסו לתוצאות, אמר סער קורש, מנכ"ל מגל: "סיימנו את 2017 עם רבעון רביעי חזק, למרות שהייתה שנה מאתגרת במסגרתה הצגנו הפסד נקי במהלך שלושת הרבעונים הראשונים. באמצע 2017 נקטנו במספר צעדים חשובים במטרה לשפר את היעילות התפעולית שלנו, ובכלל זה מיזוג פעילות המוצרים וה-VMS שלנו. אנו שואבים עידוד מהשיפור בעסקינו ברבעון הרביעי, אשר משקפים את הצמיחה והשיפור המשמעותיים ברווחיות. כמו כן, אנו שואבים עידוד מהמומנטום החיובי החזק בצבר ההזמנות בחודשים האחרונים, כפי שדווח על ידינו בתחילת 2018"

עד היום אם רציתם להשקיע במדד ת"א 35 לטווח בינוני וארוך, הייתם רוכשים קרן נאמנות, קרן מחקה, תעודת סל, ואם רציתם  לעשות שורט על המדד יכלתם לבחור תעודת סל בשורט. מעכשיו יש לכם אפשרות אחרת – אופציות ארוכות על המדד. כן, קולים ופוטים לתקופה ארוכה משלושה חודשים, וזה מאפשר למשקיעים לגוון את ההשקעות, להתמנף (בדלת האחורית) דרך האופציות, ולגדר את הפעילות שלהם בשוק ההון גם לטווחים בינוניים וארוכים. זו באמת בשורה לשחקנים באופציות.

מהודעת הבורסה עולה כי מ-29 במארס יושקו  לראשונה סדרות "ארוכות" של חוזים עתידיים על מדד ת"א-35. החוזים העתידיים ה"ארוכים" על מדד ת"א-35 יהיו ל-15 חודשים. בחודשים מרץ, יוני, ספטמבר ודצמבר תפתחנה סדרות חדשות של חוזים עתידיים ל-15 חודשים.

ביתר החודשים, כנהוג היום, תפתחנה סדרות ל-3 חודשים ולפיכך, בכל נקודת זמן ייסחרו 7 סדרות חודשיות – 3 סדרות לכל אחד מ-3 החודשים הקרובים ועוד 4 סדרות ל-6, 9, 12 ו-15 חודשים. זאת, בנוסף לחוזים העתידיים השבועיים שימשיכו להיפתח כנהוג היום.

פתיחה של סדרות החוזים העתידיים ל-15 חודשים תאפשר, בכל נקודת זמן, לסחור בחוזים העתידיים שהתקופה שלהם לפקיעה הנה לפחות שנה וניתן יהיה לגלגל פוזיציות, גם לתקופות של שנה.

השקת הנגזרים ה"ארוכים" מבוצעת בהמשך לשיחות שהתקיימו עם חברי בורסה ופעילי השוק ועל בסיס ניתוח מקצועי שערכה הבורסה. בבורסה מאמינים כי הדבר יתרום לשכלול המסחר וייתן מענה לצורך אמיתי הקיים בקרב פעילי השוק השונים.

בבורסה מזהים מספר גורמים שעשויים לסחור בנגזרים ארוכים, כולל הסטה של פעילות שמתבצעת כיום בשוק ה- OTC, לבורסה וצפי ל"גידור רגולטורי" של תיק הנוסטרו של חברות הביטוח, במסגרת יישום תקנות סולבנסי II.

בנוסף, השקת הנגזרים החדשים יכולה לעודד כניסה של שחקנים חדשים שמעדיפים לפעול בנגזרים "ארוכים" יותר מאלה הקיימים היום.

סדרות  האופציות ה"ארוכות" יותר יושקו ב-6.9.18.

מוקדם יותר היום הודיעה הבורסה על תוכנית שיתוף עם שחקני האופציות לפיה מעל פעילות מסוימת יקבלו הסוחרים סוג של החזר, וכך בעצם יוזילו את העלויות שלהם במסחר באופציות (הרחבה)

ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל מסכמת את 2017, ורגע לקראת חגיגות ה-70' החליטה להתמקד בשוק העבודה במסגרת הסיכום לשנת 2017

"את הדוח הזה אנחנו מגישים ערב יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל. לפני שנצלול לעיסוק בהתפתחויות השוטפות, או באתגרי המדיניות בהסתכלות קדימה, חשבתי שנכון לנצל את ההזדמנות הזו כדי להזכיר גם את ההישגים המדהימים שהשיגה כלכלת ישראל ב-70 שנות קיומה של המדינה. הצמיחה הכלכלית שידעה המדינה הביאה לגידול מרשים ברמת החיים; התוצר לנפש בקום המדינה עמד על כ-5000 דולר, רק כ-30% אחוז מזה של ארה"ב למשל. התוצר לנפש כיום עומד על 40,000 אלף דולר,  כ-60% אחוז מבארה"ב, ומתקרב לחציון של התוצר לנפש במדינות ה-OECD, כל זאת תוך קליטה מוצלחת של גלי עלייה רבים. הפכנו ממדינה שעיקר גאוותה הייתה על יצוא התפוזים, ושסבלה מגירעון כרוני במאזן התשלומים, ובהמשך מחוב ציבורי ענק ואינפלציה דוהרת, למדינה עם עודף במאזן התשלומים, עודף נכסים על התחייבויות, חוב ציבורי מתון, יצוא מתוחכם שנשען על ידע וחדשנות פורצי דרך, ואינפלציה שהיינו רוצים שתהיה קצת יותר גבוהה… בעבודה השגרתית של הייעוץ הכלכלי לממשלה, מטבע הדברים אנחנו מתמקדים באתגרים, ובמה שצריך לתקן ולשפר, כדי שהמשק ימשיך לצמוח גם ב-70 השנים הבאות, ושמפירות צמיחתו ייהנו כל חלקי האוכלוסייה. זה גם מה שעשינו בדוח הנוכחי; אבל לפחות לרגע, יש מקום לעצור ולהביט אחורה בסיפוק.

מצגת של הרצאת פלוג – לרבות השקפים המוזכרים בהרצאה

"בדוח בנק ישראל, שהגשנו  לנשיא, לראש הממשלה ולשר האוצר, חטיבת המחקר מסכמת ומנתחת את ההתפתחויות בשנה האחרונה, וכן עוסקת בכמה סוגיות מרכזיות המשפעות על התפתחות הכלכלה והחברה לאורך זמן. בין שאר הנושאים, במספר פרקים של הדוח יש ניתוח של  היבטים שונים של ההתפתחויות בשוק העבודה, של התמורות שחלו בו והאתגרים למדיניות כדי לשפר את הפריון, וכפועל יוצא את איכות התעסוקה.  בדברים שלי היום אתמקד בשוק העבודה.

"שוק העבודה בישראל מצוי בקרבת תעסוקה מלאה והוא הדוק על פי שורה ארוכה של אינדיקטורים: שיעור האבטלה נימצא בשפל של כמה עשורים; שיעור ההשתתפות נמצא ברמה גבוהה של כ80%, וזאת בזכות צמיחה מתמשכת שיצרה ביקוש לעובדים בכל הרמות ובכל האזורים, ומשתקפת בשיעור תעסוקה חסר תקדים של 77% (שקף 2 במצגת המצורפת). ירידת האבטלה לרמת שפל הקיפה את כל קבוצות האוכלוסייה, ואת כל איזורי הארץ (שקף 3); הפערים שנותרו בשיעור האבטלה בין האזורים השונים  נמוכים ביחס לעבר, ומייצגים פערים מבניים בין האזורים; אלו נובעים מפערים במיומנויות ובהזדמנויות התעסוקה, וגם מהריחוק ממרכזי תעסוקה שהוא רלוונטי ככל שפתרונות התחבורה הציבורית אינם מספקים.

ביטוי נוסף להידוק של שוק העבודה מצוי בעליית השכר המתמשכת בכל המגזרים (שקף 4), וגם היא מקיפה את כל סוגי העובדים ובכל רמות השכר.

מצגת של הרצאת פלוג – לרבות השקפים המוזכרים בהרצאה

בחלקה של התמורה לעבודה בתוצר חלה ירידה מתמשכת, שבישראל אף הייתה חזקה יותר מאשר המגמה במדינות המפותחות.  בשנתיים האחרונות חלה תפנית: חלקה של התמורה לעבודה בתוצר גדל, על רקע ההתהדקות של שוק העבודה (שקף 5).

עקומת בוורידג' (שקף 6) בוחנת את הקשר בין שעור המשרות הפנויות ושיעור האבטלה. לאורך השנים עברנו לאורך העקומה לקצה העליון השמאלי שלה, המייצג את הנקודה בה שיעור המשרות הפנויות גבוה והאבטלה נמוכה; זוהי אינדיקציה לכך ששוק העבודה מצוי בקירבת תעסוקה מלאה ובנקודה גבוהה במחזור העסקים, ויש מחסור בעובדים במקומות וענפים שונים. אבל התבוננות על העקומה לאורך זמן מצביעה גם על תזוזה של העקומה לכיוון ראשית הצירים –  כלומר – עבור כל שיעור משרות פנויות, האבטלה נמוכה מבעבר; תזוזה זו של העקומה מייצגת ירידה של האבטלה המבנית, או של שיעור האבטלה של תעסוקה מלאה. תופעה זו משקפת התגמשות של שוק העבודה, שבאה ככל הנראה לידי ביטוי בשיפור והתייעלות בתהליכי חיפוש העבודה לצד עלייה באטרקטיביות היחסית של תעסוקה אל מול השענות על קצבאות או דמי אבטלה.

לנוכח הירידה באבטלה המבנית לרמה נמוכה שלא הכרנו, ניתן לשאול האם האבטלה יכולה לרדת עוד? התבוננות על שעורי האבטלה במדינות שונות (שקף 8), על פני תקופות שונות, מצביעה על כך שמדינות שונות חוו תקופות עם שיעורי אבטלה נמוכים מאלה השוררים אצלנו היום, ובהחלט יתכן שרפורמות מבניות, ושיפור המיומנויות של עובדים יכולות להביא לירידה נוספת של שיעור האבטלה המבני בישראל.

על הרקע הזה, אעבור עתה להתייחסות לתהליכים מבניים, ארוכי טווח, בשוק העבודה בישראל.

התופעה הבולטת ביותר בשוק העבודה ב-15 השנים האחרונות היא העלייה בשעורי התעסוקה במשק (שקף 10):

שיעורי התעסוקה עולים לאורך זמן בכל קבוצות האוכלוסייה, לרבות אלה ששיעורי התעסוקה בקרבן עדיין נמוכים; העלייה ב-15 השנים האחרונות היא מרשימה ביותר בקרב הנשים החרדיות, והיא מתונה יותר בקרב נשים ערביות וגברים חרדים; אצלם אף נרשמה בשנתיים האחרונים בלימה מדאיגה במגמת העלייה בשעורי התעסקה. אין ספק, שהמדיניות חייבת להתמקד באוכלוסיות אלו ובהסרת החסמים, ובעידודן להמשיך ולהשתלב בשוק העבודה.

מגמה זו ניכרת גם בחלוקה לחמישוני הכנסה, ובפרט בחמישון ההכנסה התחתון (שקף 11). מספר המפרנסים למשק בית (וגם מספר השעות למשק בית) עלה בהתמדה,  עם זאת פערי השכר לשעה עדיין גבוהים מאוד ולא הצטמצמו (שקף 12), ומשקפים בעיקר פערי מיומנויות כפי שאראה בהמשך. פערים אלו גבוהים גם בהשוואה בינלאומית (שקף 13).

התפתחויות אלו הביאו לכך, שבהכנסת משק הבית מהחמישון התחתון עלה שעור ההכנסה מעבודה מכ-40% בתחילת שנות ה-2000 לכ-60% בשנים האחרונות (שקף 14).

העלייה בהכנסה מעבודה בחמישון התחתון, בעקבות העלייה במספר המפרנסים למשק בית, משתקפת בירידה מתמשכת של אי השיוויון בהכנסה הכלכלית, שבשנים האחרונות, עם התייצבות הפעילות של הממשלה לחלוקה מחדש של ההכנסות (אחרי הפחתת מיסי ההכנסה הפרוגרסיביים והורדת הקיצבאות  עד 2008), תורגמה גם לירידה באי השיוויון בהכנסה הפנויה (שקף 15).

מצגת של הרצאת פלוג – לרבות השקפים המוזכרים בהרצאה

היבט מבני נוסף המנותח בהרחבה בדוח הוא התעסוקה על פי מחוזות גיאוגרפיים (שקף 16). כפי שכבר ראינו, שעור האבטלה ירד בכל המחוזות, אך רמתו גבוהה יותר במחוזות הפריפריאליים. על פי הבחינה של חלופות התעסוקה שמוצאים אנשים שהיו מובטלים, מסתבר שזו תלויה במידה רבה באיזור מגוריהם. מי שאינם אקדמאים ומתגוררים במחוזות הפריפריה, ימצאו במקרים רבים תעסוקה בהיקף משרה נמוך מזה שהיו מעדיפים. האופציה לנסוע למקומות מרוחקים יותר כנראה אינה מספקת מענה בשל תחבורה ציבורית שאינה מספקת (אם בשל זמינות  ו/או איכות). באשר למי שהיו מובטלים והם אקדמאים, המתגוררים במחוזות המרוחקים, חלקם ייוממו (commute) למקומות תעסוקה שמחוץ לאיזור מגוריהם, וחלקם יתפשרו על תעסוקה שאינה ממצה את כישוריהם. בהקשר זה, אין ספק ששיפור איכות התחבורה הציבורית, שרמתה לפי שורה של אינדיקטורים אינה משביעת רצון, תגדיל אפקטיבית את שוק העבודה הרלוונטי, ובכך תתרום לזיווג טוב יותר בין כישורי העובד לדרישות מקום העבודה; לכך תהיה גם השפעה לטובה על פריון העבודה.

האתגר העיקרי שעומד בפנינו בשוק העבודה הוא הצורך לשדרג את איכות הכישורים והמיומנויות של כוח העבודה בישראל, מה שיתרום כמובן לעלייה בפריון, בשכר, וברמת החיים של ציבור העובדים.

לאחר התרחבות רבה ברכישת השכלה גבוהה החל משנות ה-90 עם ההקמה של המכללות, המשתקפת בעלייה ניכרת במספר שנות הלימוד הממוצע, ולרמה גבוהה במיוחד בקרב האוכלוסייה הצעירה בישראל, הפוטנציאל לגידול נוסף במספר שנות הלימוד הממוצע אינו גדול (שקף 18). לכן, התרומה הצפוייה מעליית מספר שנות הלימוד של האוכלוסיה בישראל לצמיחת התוצר לנפש בעשורים הקרובים היא אפסית.

ואולם, רמת המיומנויות הרלוונטיות לשוק העבודה (מיומנות מילולית, כמותית ותפקוד בסביבה דיגיטלית) נמוכה יחסית בכל קבוצות ההשכלה (שקף 19). כלומר, איכות ההשכלה, בכל הקשור להקניית המיומנויות הנדרשות לשוק העבודה, אינה מספקת, והשיפור באיכות המיומנויות עשוי לתרום רבות לעלייה בפיריון העבודה (שקף 21). מעבר לכך, יש פערים גבוהים ברמת המיומנויות הממוצעת בין מגזרי האוכלוסיה השונים,  ובקרב האוכלוסייה הערבית רמת המיומנויות בכל התחומים נמוכה במיוחד (שקף 22).

עד תחילת העשור הנוכחי, כאשר משקל תעשיות ההיי טק ביצוא היה במגמת עלייה, עלתה איכות ההון האנושי המגולם ביצוא (שקף 23); החל מתחילת העשור, רמת ההון האנושי המגולם ביצוא נותרה יציבה, היות ועיקר התחלופה בהרכב היצוא היא מתעשיית היי טק לשירותי היי טק, בעוד בשתי קבוצות הענפים רמת ההון אנושי המגולם היא דומה. בלימה זו של העלייה בהון האנושי ביצוא משקפת כנראה מגבלות היצע של עובדים בעלי כישורים טכנולוגיים ברמה הגבוהה ביותר. על רק זה לתכנית לתכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי­טק שאושרה בשנה שעברה בממשלה – , הכוללת צעדים של הות"ת שמעודדים את מסלולי הלימוד של מקצועות ההייטק – יש חשיבות רבה, כדי לתמוך בהמשך ההתרחבות של ענפים עתירי חדשנות טכנולוגית.

הבסיס להענקת כישרים ומיומנויות מצוי במערכת החינוך, וכפי שהראנו בהזדמנויות שונות, הישגי התלמידים הישראלים  במבחנים הבינלאומיים הסטנדרטיים נמוכים יחסית, והפערים בין הישגיהם של תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה גבוהים במיוחד. מחקרים מצביעים על כך שגורם מרכזי באיכות ההישגים במערכת החינוך קשור לאיכות המורים. אחד האינדיקטורים שיכול לשמש להערכת רמת המורים הוא הישגיהם בבחינה הפסיכומטרית (שקף 24). מורים בישובים מאשכולות סוציו אקונומיים נמוכים הם בעלי ציונים נמוכים משמעותית מאלה שבישובים החזקים. הפער אמנם הצטמצם בקרב מורים צעירים, אך הוא עדיין משמעותי.

אחת השאלות העולות מדי פעם היא היעילות של מערכת החינוך, או במילים אחרות, האם הישגי מערכת החינוך תואמים את ההוצאה לתלמיד, והאם ניתן יהיה לשפר את ההישגים באמצעות הגדלת ההוצאה.  ההוצאה הממוצעת לתלמיד במערכת החינוך נמוכה בהשוואה בינלאומית, וההישגים הממוצעים תואמים בקירוב את מה שניתן היה לצפות לו בהינתן ההוצאה הממוצעת לתלמיד (שקף 25). לכן, סביר לצפות שהגדלת ההוצאה, שתתמקד במרכיבי הוצאה שהוכחו כאפקטיביים, תתרום לשיפור ההישגים. בהסתכלות על הקצוות, בהינתן רמת ההוצאה, רמת ההישגים של התלמידים ב-5 האחוזים העליונים של ההישגים דומים לחזוי על פי ההוצאה לתלמיד, ואלה של התלמידים מ-5 האחוזים הנמוכים, נמוכים בהרבה ביחס לחזוי. לפחות חלק מכך ניתן לייחס להקצאת המשאבים המשקפת מידה לא מספקת של העדפה מתקנת, וגם את הרמה  הנמוכה יותר בממוצע של מורים בפריפריה. החסכים קיימים במיוחד במגזר הערבי, שם זוכים התלמידים לפחות שעות, בעוד שהצרכים גבוהים יותר, למשל כדי לתגבר את לימודי העברית החיוניים להשתלבות בשוק בעבודה. "התכנית לצמצום פערים ולקידום השוויון"  של משרד החינוך אמורה להגדיל את חלקן של השעות שמחולקות בעזרת נוסחה ברורה להעדפה מתקנת. התכנית עשויה לתרום לצמצום הפערים בהישגים, אך יישומה לוקה בחסר בשלב זה. חשוב לפעול ליישום מוצלח של התכנית ואף להעמקתה.

הדוח בחן את  האפקטיביות היחסית כלי המדיניות לשיפור הישגי מערכת החינוך, בפרט בקרב תלמידים מרקע חלש, על בסיס שורה של מחקרים בארץ ובעולם. מהבחינה עולה שתימרוץ מורים איכותיים לעבור לבתי ספר חלשים, והוספת שעות הוראה לתלמידים מרקע חלש הינם כלים אפקטיביים יחסית, ובמיוחד אם יופעלו במשולב; הפחתת מספר התלמידים בכיתה היא דרך יקרה יחסית ופחות אפקטיבית להשגת היעד (שקף 26).

לסיכום:

• מדיניות הממשלה הביאה לכך שמשקי בית רבים הצטרפו לשוק העבודה מראשית שנות ה-2000 באופן שתרם לצמיחת המשק ולצמצום פערים.
• מחזור העסקים החיובי בשנים האחרונות תמך בגידול בשיעורי התעסוקה, בעליית שכר ובגידול הכנסות מעבודה, שהקיפו את כלל קבוצות האוכלוסייה ברחבי הארץ.
• בתמיכת המדיניות המוניטרית המרחיבה, שוק העבודה המשיך להתהדק בשנה האחרונה:  שיעורי התעסוקה גדלו ורמת האבטלה ירדה לרמות נמוכות היסטורית.
• מגמת הגידול במספר שנות הלימוד הממוצע במשק קרובה למיצוי, ולא תוכל להמשיך לתרום באופן משמעותי לצמיחה בשנים הבאות
• למרות שנות הלימוד הרבות, רמת המיומנויות במשק נמוכה בהשוואה בינלאומית, והפערים בין קבוצות האוכלוסייה ובתוך הקבוצות גדולים.
• על מנת שמגמת הצמיחה והירידה באי השוויון יימשכו, יש לגבש מדיניות לטיפול באתגרי התעסוקה, בדגש על העלאת רמת המיומנויות במשק באופן שיבטיח שיפור בפריון, בשכר וברמת החיים

כחלון נגד פלוג – ככה לא מנהלים את הכלכלה

חברת התשתיות והפרויקטים סיימה את שנת 2017 ברווח של 17 מיליון שקל.

שרון זייד, מנכ"ל קבוצת ברן אמר על רקע השיפור בתוצאות – "ברן אינטרנשיונל ממשיכה לצמוח ונסמכת על פרויקטים משמעותיים שהניבו השנה רווחיות תפעולית של 14% במגזר פעילות זה. בברן ישראל הצלחנו לבצע התאמה של הפעילות לתנאי השוק ולהגיע לאיזון תפעולי בקירוב ברבעון הרביעי של השנה. התבססות פעילות החברה ברוסיה והתחזקות הפעילות בגרמניה, כמו גם צבר ההזמנות של ברן ישראל, לצד המשך ביצוע פעולות התייעלות נוספות יסייעו לברן להמשיך את קו המגמה החיובי"

קבוצת ברן, המספקת שירותי ההנדסה מלאים, רב תחומיים ואינטגרטיביים בתחומי ההנדסה, התשתיות והטכנולוגיה, מדווחת על הכנסות ב-2017 בסך 572 מיליון שקל בדומה לרמתן ב-2016.  פעילות מגזר ברן אינטרנשיונל ממשיכה לצמוח, וב-2017 גדלו הכנסותיה ב-23% ל-350 מיליון שקל בהשוואה לכ-285 מיליון שקל ב-2016. הגידול בפעילות ברן אינטרנשיונל נובע מביצוע במשך השנה כולה של פרויקט הולכת המים באתיופיה לקצב מלא ורגיל (ב-2016 החל הפרוייקט והתבצע רק בחלק השני של השנה), אשר תרם הכנסות בהיקף של 168 מיליון שקל ב-2017. הפרוייקט יתבצע גם בכל  2018 , וצפוי להסתיים ב-2019. בנוסף, ממשיכה ברן אינטרנשיונל לבסס את צמיחתה בתאילנד ובגרמניה ואף חזרה לפעול ברוסיה בהיקפים משמעותיים יותר. הכנסות מגזר ברן ישראל ירדו ב-23% ל-217.8 מיליון שקל בהשוואה לכ-284.8 מיליון שקל ב-2016 על רקע סיומו של פרויקט השיקום במפעל התעשייתי בדרום הארץ. בתחום הגז ותשתיות התקשורת חלה עלייה מסוימת ובתחומי התחבורה והתשתיות האזרחיות הייתה יציבות בהכנסות במהלך 2017. ברבעון הרביעי של 2017 רשמה ברן הכנסות בהיקף של 120.5 מיליון שקל, ירידה בהשוואה להכנסות של 137.7 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך עלייה בהשוואה לרבעון הקודם אז הן הסתכמו בכ-115.7 מיליון שקל.

 הרווח הגולמי ב-2017 זינק ב-78% ל-88.5 מיליון שקל בהשוואה לכ-49.6 מיליון שקל ב-2016. שיעור הרווח הגולמי ב-2017 גדל ל-15% מסך ההכנסות בהשוואה לשיעור רווח גולמי של 9% ב-2016. הגידול ברווח הגולמי וברווחיות הגולמית מקורו בבחירת וביצוע פרויקטים בעלי רווחיות גבוהה יותר במגזר ברן אינטרנשיונל והפסקת פעילות במדינות מפסידות בדרום אמריקה, בהתאם לתוכנית העבודה של החברה. הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם ב-19.6 מיליון שקל, כ-16% מסך ההכנסות, בהשוואה לרווח גולמי של 4 מיליון שקל, כ-3% מסך ההכנסות, ברבעון המקביל.

הרווח התפעולי של ברן ב-2017 הסתכם ב-34.5 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 31.4 מיליון שקל ב-2016. ברן עברה ב-2017 לרווח תפעולי לאחר שנים בהן הציגה הפסד תפעולי. שיעור הרווח התפעולי ב-2017 נאמד בכ-6% מסך ההכנסות. השיפור המשמעותי ברווח התפעולי נובע מהתייעלות והפחתה שיטתית, מדי רבעון, של הוצאות הנהלה וכלליות מאז אמצע 2015. בנוסף, רשמה ברן ב-2017 רווח אחר חד פעמי בהיקף של כ-9 מיליון שקל בגין סגירת מדינות ופעילויות בעיקר בדרום אמריקה ובדרום אפריקה. למעשה, ב-2017 עברו כל פעילויות ברן לרווח תפעולי, ובכלל זה כלל פעילויות ברן אינטרנשיונל וכן פעילויות תחומי הביצוע והבינוי בברן ישראל, להוציא פעילות תחום ההנדסה בברן ישראל שרשמה הפסד. המעבר לרווח תפעולי הינו שילוב של ביצוע בקצב ובהיקף מלא של פרויקט הולכת המים באתיופיה, הבראת פעילות החברה בגרמניה והעברתה לרווחיות וסגירת ,הפסקת פעילויות במדינות דרום אמריקה, והמשך הורדת העלויות. ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם הרווח התפעולי בכ-5.8 מיליון שקל בהשוואה להפסד תפעולי של 20.1 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2016. ברבעון הרביעי של 2017 רשם מגזר ברן ישראל איזון תפעולי בקירוב.

הרווח הנקי לבעלי המניות ב-2017 הגיע ל-17.3 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 36.8 מיליון שקל ב-2016. ברבעון הרביעי של 2017 הסתכם הרווח הנקי ב-1.1 מיליון שקל בהשוואה להפסד נקי של 16.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. ברן עברה ב-2017 לרווח נקי וזהו הרבעון הרביעי ברציפות בו רושמת החברה רווח נקי, לאחר שנים רצופות של הפסדים.

ההון העצמי נכון לסוף 2017 הסתכם ב-83.7 מיליון שקל, כ-26% מסך המאזן, וזאת בהשוואה להון עצמי של 76.9 מיליון שקל, כ-21% מסך המאזן, בסוף שנת 2016.

לצד השיפור בתוצאות, מציגה החברה ב-2017 וברבעון הרביעי שיפור במדדים הפיננסיים – שיפור ביחס ההון לחוב, לצד צמצום החוב הפיננסי והשימוש באשראי בנקאי.

החברה נמצאת בתהליך בו היא בוחנת את האפשרות להכנסת משקיע לחברה.

שרון זייד, מנכ"ל קבוצת ברן, מסר: "קבוצת ברן עוברת תהליך יסודי של מיקוד עסקי וגיאוגרפי לצד התאמת עלויות שיטתית, ואנו שמחים מאוד כי תוצאות 2017, לאורך ארבעה רבעונים ברציפות, משקפות את הצלחת המהלך. קבוצת ברן מתבססת כיום על פרויקטים נבחרים עם שיעורי רווחיות גבוהים יותר המנוהלים באמצעות מוטת ניהול וביצוע רזה ויעילה הרבה יותר. בכך מצליחה ברן לנצל בצורה אופטימאלית את הידע, הניסיון ויכולות הביצוע הגבוהות, תוך חיזוק מעמדה אל מול לקוחותיה ומיסוד קשרי עבודה אסטרטגיים לאורך שנים.

"כחלק מאסטרטגיה זו, שנת 2017 הייתה בסימן סגירת וצמצום פעילויות בטריטוריות מפסידות, בעיקר בדרום אמריקה, והמשך התייעלות כפי שבא לידי ביטוי בירידה המתמשכת בהוצאות התפעוליות. לצד אלו, פעלנו לחיזוק מהותי של פעילויות החברה בשווקי היעד המרכזיים בדגש על המשך קידום פרויקט הולכת המים באתיופיה, פרויקטי התקשורת בתאילנד, המשך ביסוס הפעילות ברוסיה והפיכת פעילות גרמניה לפעילות רווחית. פעילותה של ברן אינטרנשיונל ממשיכה לצמוח ונסמכת על פרויקטים משמעותיים שהניבו השנה רווחיות תפעולית של 14% במגזר פעילות זה. במגזר הפעילות של ברן ישראל הצלחנו לבצע התאמה של הפעילות לתנאי השוק, באופן שבו אנו מצליחים כיום לנצל את הצמיחה הקיימת בתחום התשתיות האזרחיות דבר שאפשר לנו להגיע לאיזון תפעולי בקירוב ברבעון הרביעי של השנה. במקביל, אנו מאמינים כי פעילויות החברה בתחום ההנדסה ובפרויקטים, בתעשייה הכבדה והמסורתית ממוקד יותר לצרכי השוק ויביא תרומה להכנסות ולרווחיות של פעילות ברן ישראל.

"במבט לעתיד, אנו מעודדים מאוד מהתהליכים שהצלחנו לבצע ב-2017 המהווים תשתית להמשך שיפור הרווחיות והרווח גם ב-2018. הפוטנציאל שאנו מזהים בפעילות החברה בחו"ל, כמו גם צבר ההזמנות של ברן ישראל, אשר גדל ב-2017 ב-50% ונאמד ב-355 מיליון שקל, לצד המשך יישום תוכניות העבודה בפרויקטי הליבה וביצוע פעולות התייעלות נוספות יסייעו לברן להמשיך את קו המגמה העסקי ולבסס עוד יותר את איתנותה הפיננסית".

אודות קבוצת ברן:

קבוצת ברן הינה ספקית בינלאומית של פתרונות הנדסה, תשתיות וטכנולוגיה הפועלת בישראל ובחו"ל. החברה מתמחה בתחומי התכנון ההנדסי, ניהול והקמה של פרויקטים מורכבים בתחום

התשתיות, ההנדסה והתעשייה. קבוצת ברן הינה בעלת שליטה בחברות בנות וקשורות הפועלות ומבצעות פרוייקטים בארץ ובחו"ל. קבוצת ברן הייתה אחראית עד היום על ביצוע של אלפי פרויקטים בארץ ובעולם עבור מאות לקוחות במגוון רחב של תעשיות. לחברה צבר הזמנות עם אופק פעילות לשנים הקרובות ושמה לה כיעד להמשיך בצמיחת הכנסותיה מפעילותה הבינלאומית ובשמירה על מובילותה בשוק הישראלי. ברן מעסיקה כ-800 עובדים, כולל עובדי החברות בחו"ל.

 רשת רמי לוי מדווחת על תוצאות טובות ב-2017.  ההכנסות צמחו בכ-12% לכ-5.07 מיליארד שקל; הפדיון השנתי של הרשת כולל 3 החנויות שבזכיינות עלה לכ-5.4 מליארד שקל. הרווח הנקי השנתי עלה בכ-16% לכ-110 מיליון שקל

 הרשת מפעילה  48 סניפי דיסקאונט, כולל 3 סניפים בזכיינות, ועד תום שנת 2018 תפעיל בסך הכל 52 סניפי דיסקאונט. בהתאם לאסטרטגיית הרשת להרחבת פעילותה אל תוך מרכזי הערים – לאחרונה הודיעה החברה על רכישת 20% ממניות רשת קופיקס ו-50% ממניות רשת גוד פארם.

רמי לוי כבר הרוויח פי 10 בעסקת קופיקס

רמי לוי חובר לישראכרט: מקימים מועדון לקוחות לרשת

 רמי לוי, מנכ"ל רשת רמי לוי שיווק השקמה: "אנו שמחים לסכם את שנת 2017 עם תוצאות שיא המשקפות צמיחה דו ספרתית הן בשורת ההכנסות והן בשורת הרווחים. בשנת 2017 רשמנו גידול מרשים בהכנסות ולראשונה חצינו את רף ה-5 מיליארד שקל, על אף שהמשכנו להוזיל את סל המוצרים לצרכן – סל המוצרים הזול ביותר במדינת ישראל – ללא פשרות באיכות ובטיב השירות.

"שנה אחרי שנה, אנו עדים לכך שאסטרטגיית החברה מוכיחה את עצמה – ניתן להגדיל את הרווחים במקביל להוזלת מחירי המוצרים לציבור הרחב והגברת התחרות בענף, ובכך לאפשר לאזרחי ישראל להתמודד עם יוקר המחיה – הרשת רואה זאת כערך עליו וכחלק מהצלחתה.

"רשת רמי לוי שיווק השקמה הינה החברה הישראלית הצומחת ביותר בתחומה וזאת למרות שעדיין לא נוצל מלוא פוטנציאל הצמיחה שלה. בחודשים האחרונים זרענו מספר זרעים שיהוו למנועי הצמיחה של הרשת לשנים הבאות שיאפשרו גידול בנתח השוק ושיפור ברווחיות, לצד הפחתת יוקר המחיה לאזרחי ישראל: האחד, בשנת 2018 אנו צפויים לפתוח עוד 4 סניפי דיסקאונט ואנו מאמינים שקיים פוטנציאל לפתיחת 20 סניפי דיסקואנט חדשים באזורים אליהם עדיין לא הגענו. השני, מתחילת השנה ועד היום חתמנו על שתי עסקאות שיעזרו לנו לזרז את תהליך החדירה אל תוך הערים ובפרק זמן קצר: רכישת מניות עם אופציה לשליטה ב"רשת קופיקס" המפעילה כ-30 סניפי מרכולים וכ-130 בתי קפה, ורכישת השליטה ברשת "גוד פארם" המונה 9 סניפים במרכזי הערים ותאפשר לרשת לחדור לראשונה לתחום הפארם.

"השלישי, במהלך שנת 2017 הצלחנו להגדיל את שיעור המכירות של המותג הפרטי מכ-8% לכ-18.5% ואנו מעריכים שאפשר יהיה להגיע לנתח של כ-25% מהמכירות עד לסוף שנת 2019. הרביעי, בחודש יוני הקרוב אנו צפויים לפתוח את המרלו"ג במודיעין בשטח כולל של כ-25 אלף מ"ר – המרלו"ג ישפר את הגמישות התפעולית של הרשת וצפוי לתמוך בהמשך הצמיחה בשנים הבאות. מנועי צמיחה נוספים, שאנו מאמינים שיניבו פירות משמעותיים בשנים הבאות הם השקת כרטיס האשראי החדש וכניסה באמצעותו לתחום הפיננסים, הרחבת הפעילות בתחום המקוון, הרחבת הפעילות הסיטונאית, וחיזוק מיצובה של רמי לוי תקשורת.

"בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לקהל לקוחותינו המביעים אמון מחדש בכל קניה, להנהלת החברה, לצוות העובדים ולבעלי המניות – בזכותם הרשת ממשיכה לצמוח ולרשום תוצאות שיא".

אז רמי לוי מצייר תמונה פסטורלית, אבל זה לא ממש ככה – בלאומי שוקי הון מציינים כי הרשת  דיווחה על תוצאות חלשות לרבעון הרביעי, וזה בשל הוצאות תפעול גבוהות, תיקון לדוחות והוצאה חד פעמית – "התיקון לדוחות בוצע עקב ביקרות של רשות ניירות הערך – החברה רשמה ברבעון הוצאות שכר בגובה 5.2 מ' ש"ח, בגין הוצאות שכר שהוונו לנכסים בגין שיפור במושכר, עבור השנים 2014 ועד אמצע 2017", כותב האנליסט גיל דטנר, "במבט קדימה, הדבר לא אמור להשפיע לרעה באופן מהותי על תוצאות החברה. בנוסף, החברה מדווחת על מספר צעדים בכדי לשפר את רמת הדיווח. ובכל זאת, ברור לנו שתיקונים רטרואקטיביים בדוחות מעלים בקרב המשקיעים חשש לבאות.

"גם כאשר מנטרלים את התיקון לדוחות וההוצאה החד פעמית, עדיין מקבלים הוצאות תפעול מאוד גבוהות – שעמדו על 19.8% מהמכירות, וזאת בהשוואה לשיעור של 19.2% ברבעון המקביל וממוצע של 18.8% בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה. גם אם לוקחים בחשבון את ההעלאה בשכר המינימום, שנכנסה לתוקף בדצמבר, עדיין מדובר בעלייה חריגה, כאשר הרווחיות התפעולית המנוטרלת עומדת על 2.3% ברבעון. המכירות היו מעל הצפי שלנו, עם גידול של 1.6% בחנויות הזהות ויציבות במכירות למ"ר (לאחר תקופה ארוכה של שחיקה).

"הרווחיות הגולמית הייתה מתחת לתחזית, כאשר ציפינו לראות רמה דומה לזו של הרבעון השלישי, וזאת בשל מספר מהלכים שהחברה ביצעה בשנה האחרונה (גידול במותג הפרטי, תפעול יותר יעיל של פעילות הפירות והירקות). בפועל, הרווחיות הייתה יותר קרובה לרבעון המקביל. שורה התחתונה. איננו נוטים ליחס משקל יתר לרבעון בודד, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהחולשה במספרים. הרווחיות שהחברה הציגה ברבעון הרביעי מאכזבת, כך שהנטל המונח על כתפי החברה – להוכיח כי מדובר ברבעון חריג – גדל".

כך או אחרת, רשת רמי לוי שיווק השקמה סיימה את שנת 2017 עם גידול של כ-11.8% בהכנסותיה לכ-5.07 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-4.54 מיליארד שקל בשנת 2016 (לא כולל 3 סניפים הנמצאים בזכיינות). העלייה בהכנסות נבעה בעיקר מפתיחת 2 סניפים חדשים, ולמרות ירידה במכירות חנויות זהות בשיעור של כ-2.9% שנבעה מהורדת המחיר הממוצע לפריט בשיעור של כ-5%, הן לצורך הוזלת המחירים לצרכן והן כתוצאה מהעלייה החדה בקצב המכירות של המותג הפרטי המאופיין ברמת מחירים נמוכה יותר.

בכוונת החברה להרחיב את פעילותה אל תוך מרכזי הערים ולהפעיל סניפים עירוניים, בשטח של 300 עד 700 מ"ר לכל סניף עירוני, הן באמצעות פתיחת סניפים חדשים והן באמצעות רכישת רשתות עירוניות פעילות. בהתאם לאסטרטגיה זו, מתחילת השנה ועד היום הודיעה החברה על שתי עסקאות להרחבת פעילותה בתוך הערים: הראשונה, העסקה לרכישת 20% ממניות רשת קופיקס (עם אופציה לרכישת עד 50.01% מהמניות) המפעילה כ-30 מרכולים תחת המותג "סופר קופיקס" וכ-130 בתי קפה תחת המותג " קופיקס" – רשת רמי לוי צפויה להשלים את העסקה בתחילת חודש אפריל השנה. השניה, העסקה לרכישת 50.01% ממניות רשת חנויות הפארם "גוד פארם" המפעילה 9 סניפים באזור מרכז הארץ.

 המכירות למ"ר בשנת 2017 הסתכמו ב-61.47 אלף שקל למ"ר, בהשוואה ל-65.87 אלף שקל למ"ר בשנת 2016. הירידה במכירות למ"ר נבעה בעיקר מקנבליזציה קלה שנגרמה עם פתיחת הסניפים החדשים, משטחם הגדול של הסניפים שנרכשו מרשת "יו" ונפתחו בהדרגתיות במהלך שנת 2016, מתהליך הבשלה מדורג של הסניפים החדשים, מעלייה בקצב החדירה של המותג הפרטי ומהמשך הורדת המחירים לצרכן. יצוין, כי נתון המכירות למ"ר של הרשת, על אף ירידתו, עדיין גבוה בכמעט פי שלושה ממכירות למ"ר של רשתות מתחרות.

 הרווח הגולמי של רמי לוי שיווק השקמה בשנת 2017 עלה בכ-12% לכ-1.11 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-993.7 מיליון שקל בשנת 2016. שיעור הרווח הגולמי של הרשת בשנת 2017 עלה והסתכם ב-21.96%, לעומת 21.90% בשנת 2016. העליה בשיעור הרווח הגולמי נבעה בעיקר מהעליה בקצב החדירה של מוצרי המותג הפרטי, וכן משיפור בתנאי הסחר מול הספקים.

הרווח התפעולי של רמי לוי בשנת 2017 עלה בכ-10% לכ-140.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-127.5 מיליון שקל בשנת 2016. שיעור הרווח התפעולי עמד על 2.77%, בהשוואה ל-2.81% בשנת 2016. השינוי בשיעור הרווח התפעולי נבע בעיקר מהעלייה בשיעור הרווח הגולמי. הירידה בשיעור הרווח התפעולי נבעה בעיקר מעליה בהוצאות התפעול המיוחסות בעיקר לשכר, חשמל וארנונה, וכן מהכרה בהוצאות תפעול שלא נכללו בעבר בדוחותיה של החברה. כמו כן, במהלך שנת 2017 נרשמו הוצאות חד פעמיות בסך של כ-1.4 מיליון שקל, בהשוואה להכרה בהוצאות חד פעמיות בסך של כ-7.3 מיליון שקל בשנת 2016. שיעור הרווח התפעולי בנטרול הוצאות חד פעמיות עמד על כ-2.80% בהשוואה לכ-2.94% בשנת 2016.

ה-EBITDA בשנת 2017 עלה בכ-15% לכ-205.1 מיליון שקל (כ-4.04% מההכנסות), לעומת כ-178.4 מיליון שקל (כ-3.93% מההכנסות) בשנת 2016.

הרווח הנקי גדל ב-16.5% ל-110  מיליון שקל, לעומת כ-94.5 מיליון שקל בשנת 2016. העלייה ברווח הנקי נבעה בעיקר מהגידול האמור ברווח התפעולי, מעליה בהכנסות מימון, נטו ומהפחתה בשיעור מס החברות.

רבעון רביעי של שנת 2017:

הכנסות רשת רמי לוי שיווק השקמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 צמחו בכ-9.2% והסתכמו בכ-1.26 מיליארד שקל, לעומת כ-1.15 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד (לא כולל 3 סניפים בזכיינות). הצמיחה בהכנסות נבעה מפתיחה של שני סניפים חדשים, לצד עלייה במכירות חנויות זהות בשיעור של 1.6%.

המכירות למ"ר ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בכ-14.91 אלף שקל למ"ר, בהשוואה לכ-14.96 אלף שקל למ"ר ברבעון המקביל אשתקד. הירידה במכירות למ"ר, על אף העליה במכירות חנויות זהות, נבעה בעיקר מתהליך הבשלה מדורג של הסניפים החדשים.

הרווח הגולמי של רמי לוי שיווק השקמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 גדל בכ-9.6% לכ-278.4 מיליון שקל, בהשוואה לכ-254.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי של הרשת ברבעון המדווח עלה לכ-22.09%, בהשוואה לכ-22.02% ברבעון המקביל אשתקד. העליה הקלה בשיעור הרווח הגולמי מיוחסת בעיקר לעליה בקצב החדירה של מוצרי המותג הפרטי ולשיפור בתנאי הסחר מול הספקים.

הרווח התפעולי של רמי לוי ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכם ב-24.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-25.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי ברבעון המדווח עמד על כ-1.91%, בהשוואה לכ-2.22% ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA של הרשת ברבעון הרביעי של שנת 2017 עלה בכ-7% לכ-40.9 מיליון שקל (כ-3.25% מההכנסות), לעומת כ-38.1 מיליון שקל (כ-3.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של רשת רמי לוי שיווק השקמה ברבעון הרביעי של שנת 2017 עלה בכ-23.5% והסתכם בכ-20.7 מיליון שקל, לעומת כ-16.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הושפע בעיקר מהעליה האמורה ברווח התפעולי, מגידול בהכנסות מימון, נטו, וכן מהפחתה של שיעור מס החברות.

מאזן ליום ה-31.12.2017:  ממאזנה של רשת רמי לוי, נכון ליום ה-31 בדצמבר 2017, עולה כי קופת מזומנים והשקעות לזמן קצר של החברה ממשיכה לעלות להיקף של כ-395 מיליון שקל, בהשוואה לקופת מזומנים בהיקף של כ-275 מיליון שקל בסוף שנת 2016. ההון העצמי של החברה עלה והסתכם בכ-407 מיליון שקל, וזאת לאחר חלוקת דיבידנד בסך של כ-72 מיליון שקל במהלך שנת 2017. היום, במקביל לאישור הדוחות הכספיים, הכריזה החברה על דיבידנד בסך של 15 מיליון שקל. מאז שהחברה הונפקה לציבור בחודש מאי 2007 ועד היום, הכריזה החברה על דיבידנד בסכום כולל של כ-785 מיליון שקל.

רשת רמי לוי שיווק השקמה, בניהולו של רמי לוי, פועלת למעלה מ-40 שנה כרשת חנויות דיסקאונט בתחומי המזון והטואלטיקה. הרשת פועלת הן במגזר הקמעונאי והן במגזר הסיטונאי, ומפעילה כיום 48 סניפי סופרמרקט (מתוכם 3 סניפים הפועלים בשיטת הזכיינות). במקביל, החברה פועלת להחרבת פעילותה אל תוך מרכזי הערים הן באמצעות פתיחת סניפים עירוניים חדשים והן באמצעות רכישת רשתות עירוניות פעילות. החברה מנהלת שיתוף פעולה עם חברת ישרכארט במסגרתו הוקם מועדון צרכני חברתי שהחברה מציעה ללקוחותיה להצטרף אליו. המועדון מציע הצטרפות בנתיב של כרטיס אשראי רגיל או כרטיס אשראי נטען שהלקוח יכול להטעין בו כסף ולבצע בעזרתו רכישות, ללקוחות שאינם יכולים לקבל כרטיס אשראי רגיל או שאינם מעוניינים בכרטיס אשראי נוסף. מאז השקתו נרשמו לשורות המועדון כ-400,000 לקוחות חדשים. לחברה כ-170,000 מנויים סלולריים כמפעיל סלולארי וירטואלי.

רמי לוי כבר הרוויח פי 10 בעסקת קופיקס

בית ההשקעות ילין לפידות שמוחזק ב-50% על ידי אטראו שוקי הון (לידר שוקי הון לשעבר) מדווח על תוצאות מצויינות לשנת 2017 – רווח של 140 מיליון שקל – 50% מעל הרווח בשנה הקודמת. בית ההשקעות צמח בכל המגזרים – קופות גמל, קרנות נאמנות וניהול תיקים, כאשר עיקר הצמיחה היתה בתחום קופות הגמל.

אטראו שוקי הון של לידר השקעות היא חברה ציבורית ולכן מתפרסמים הדוחות הכספיים של ילין לפידות – מהם עולה כי ילין לפידות היא החברה המרוויחה ביותר מבין כל החברות בתחומה, יותר ממיטב דש ומפסגות.

היקף הכספים המנוהלים בקופות הגמל וקרן ההשתלמות של ילין לפידות הגיעו בסוף 2017 ל-40.8 מיליארד שקל לעומת 27.8 מיליארד שקל בסוף שנת 2016. בולטת בגיוסים קרן ההשתלמות של ילין לפידות שמנהלת מעל 22 מיליארד שקל – גידול של 50% בהיקף הנכסים לעומת סוף שנת 2016.

היקף הקרנות נאמנות של ילין לפידות מגיע ל-27 מיליארד שקל, לעומת כ-21.6 מיליארד שקל בתחילת 2017.  על רקע הגידול בהיקפי הפעילות ממוצב ילין לפידות בין בתי ההשקעות המובילים בתעשיית ניהול הכספים  (בחמישייה הראשונה). בבית ההשקעות מועסקים 250 עובדים.

למעשה, הגידול ברווח בשנה שעברה מיוחס בעיקר לעלייה בהכנסות מקופות הגמל. ההכנסות ב-2017 בתחום הגמל הסתכמו ב-268 מיליון שקל לעומת הכנסות של 169 מיליון שקל ב-2016 -גידול של 59%.

בתחום קרנות הנאמנות ההכנסות הסתכמו ב- 259.4 מיליון שקל לעומת הכנסות של 212 מיליון שקל ב-2016 – גידול של 22%.

נכון לסוף 2017 החברה מנהלת נכסים בסך ל 85 מיליארד שקל.

אלרוב נדל"ן של אלפרד אקירוב מסכמת שנת 2017 טובה. החברה מדווחת כי נמשכת מגמת השיפור בתוצאות בתי המלון – העודף התפעולי בשנת 2017 הסתכם בכ- 93 מיליון ש"ח, צמיחה של כ- 70% בהשוואה לשנת 2016.

 החברה צופה המשך מגמת שיפור במגזר בתי המלון וכי העודף התפעולי בשנת 2018 יסתכם בכ- 117 מיליון ש"ח. בחודשים הקרובים יפתח מלון לוטסיה שבפריז אשר היה סגור במשך כ-4 שנים לצורך שדרוגו והסבתו כך שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את יתר מלונות קבוצת אלרוב. המלון צפוי להתחיל לתרום לעודף התפעולי של מלונות הקבוצה החל משנת 2019.

 פרוטפוליו הנדל"ן של החברה בשוויץ ממשיך להציג איתנות, שכ"ד בשנת 2017 הסתכם בכ- 49 מיליון פר"ש בדומה לשנת 2016.

החברה בוחנת אפשרות להנפקת חברת הבת  EPIC העוסקת בנדל"ן מניב בשוויץ בבורסה בשוויץ בעיתוי המתאים וככל שיתאפשר.

 ה- NOI מהנדל"ן המניב בישראל ובחו"ל בשנת 2017 הסתכם בכ- 304 מיליון ש"ח.

בנוסף, בשנת 2017 נרשמה עליית שווי הוגן בסך של כ- 299 מיליון ש"ח.

 תזרים המזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בשנת 2017 בכ- 215 מיליון ש"ח, גידול של כ- 24% ביחס לשנת 2016.

ההכנסות בשנת 2017 הסתכמו בכ- 1.4 מיליארד ש"ח, לעומת כ- 1.2 מיליארד ש"ח בשנת 2016.ההכנסות ברבעון הרביעי של שנת 2017 הסתכמו בכ- 554 מיליון ש"ח, לעומת כ-537 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. דמי השכירות אשר נבעו מהנכסים המניבים בישראל ובחו"ל הסתכמו בכ-316 מיליון ש"ח, לעומת כ- 313 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

דמי השכירות הצפויים להתקבל על בסיס שנה מלאה מהנכסים בחו"ל (כולל שטחי המסחר בלונדון וכולל נכס בצרפת שהסכם למכירתו נחתם לאחר תאריך המאזן) מסתכמים בכ- 227 מיליון ש"ח (הכוללים 179 מיליון ש"ח משוויץ, 21 מיליון ש"ח בצרפת ו- 27 מיליון ש"ח מלונדון).

• העודף התפעולי ממלונות החברה הסתכם בשנת 2017 לכ- 93 מיליון ש"ח לעומת כ- 55 מיליון ש"ח בשנת 2016, גידול של כ- 70%, החברה צופה המשך צמיחה במגזר המלונות גם בשנת 2018:

מלון לוטיסיה בפריז- במהלך אפריל 2014 נסגר המלון לצורך שדרוג והסבה על מנת שיעמוד בסטנדרטים הגבוהים המאפיינים את יתר מלונות הקבוצה. פתיחתו של המלון צפויה להתרחש בחודשים הקרובים וצפוי  להתחיל לתרום לעודף התפעולי של מלונות הקבוצה החל משנת 2019. העודף התפעולי ממלונות החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ- 37 מיליון ש"ח לעומת כ-32  מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

 הרווח המיוחס לבעלים של החברה לשנת 2017 הסתכם בכ- 541 מיליון ש"ח לעומת כ- 381 מיליון ש"ח בשנת 2016. הגידול ברווח הנקי  בשיעור של 42% נובע:

• מגידול ברווח מניירות ערך סחירים בסך של 191 לעומת שנת 2016
• מהמשך שיפור בבתי המלון אשר הציגו גידול בעודף תפעולי של כ- 93 מיליון ש"ח לעומת סך כ- 55 מיליון ש"ח בשנת 2016.
• מאידך הוצאות המס עלו הסתכמו בסך של 78 מיליון ש"ח בשנת 2017 לעומת הכנסות מס בסך של 57 מיליון ש"ח בשנת 2016 (עקב ירידה בשיעור המס בשוויץ).

הרווח המיוחס לבעלים של החברה ברבעון הרביעי הסתכם בכ- 413 מיליון ש"ח לעומת כ-335 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה בשנת 2016.

• תזרים מזומנים מפעילות שוטפת הסתכם בשנת 2017 בכ- 215 מיליון ש"ח לעומת כ- 173 מיליון ש"ח בשנת 2016, גידול של כ- 24%.

• שוויו ההוגן של הנדל"ן להשקעה (שאינו כולל את הנדל"ן המלונאי) ליום 31.12.2017 הסתכם בכ-6,591 מיליון ש"ח לעומת כ- 6,453 מיליון ש"ח בסוף שנת 2016. הגידול בנדל"ן להשקעה נובע מעליה בשווי הוגן בסך של כ-299 מיליון ש"ח וכן מהשקעה בנדל"ן להשקעה בסך של כ- 80 מיליון ש"ח. מאידך חל קיטון בסך של כ- 228 מיליון ש"ח שנובע בעיקר מהחלשות של הלירה שטרלינג וכן של הפרנק השוויצרי ביחס לשקל שתרם לירידה בשקלים של הנדל"ן להשקעה של הקבוצה בלונדון ובשוויץ בהתאמה.

• שוויו ההוגן של הרכוש הקבוע המשוערך ובהקמה (שכולל בעיקר את מלונות החברה בירושלים, באמסטרדם לונדון ובפריס) ליום 31.12.2017 הסתכם בכ-4.47 מיליארד ש"ח לעומת כ- 4.07 מיליארד ש"ח בסוף שנת 2016. הגידול בסעיף זה בסך נבע בעיקר מעדכון שווי שוק של המלונות בירושלים בכ- 181 מיליון ש"ח ומהשקעה בהמשך שדרוג מלון לוטסיה ובמלון מצודת דוד.

• תיק ניירות הערך של החברה – עיקר תיק ניירות הערך הסחירים ליום 31.12.2017 וליום 23.3.2018 הנו מניות בנק לאומי בסך של כ-824 מיליון ש"ח וסך של כ-718 מיליון ש"ח, בהתאמה, וכן לאחר תאריך המאזן נמכרו מניות בתמורה לסך של כ-128 מיליון ש"ח ובתוספת דיבידנד בסך של כ-8 מיליון ש"ח.

• ההון העצמי של החברה ליום 31 בדצמבר 2017 הסתכם בכ- 4,453 מיליון ש"ח לעומת סך של כ- 3,978 מיליון ש"ח בסוף שנת 2016. הגידול בהון העצמי בסך של כ- 475 מיליון ש"ח נובע מ:

רווח נקי לשנת 2017 בסך של כ- 567 מיליון ש"ח וגידול בקרן הון משערוך רכוש קבוע, נטו ממס בסך של כ- 141 מיליון ש"ח.

בקיזוז ירידה בקרן מהפרשי תרגום של פעילות מט"ח בסך של כ- 75 מיליון ש"ח, חלוקת דיבידנדים בסך של כ- 56 מיליון ש"ח ,רכישת מניות של החברה בסך של כ-100 מיליון  ומדידה מחדש של תכנית הטבה מוגדרת נטו ממס בסך של כ-2  מיליון ש"ח. סך ההון העצמי לסך המאזן לתום שנת 2017 הינו כ- 35.15% לעומת 33.6% בתום שנת 2016. ההון העצמי המיוחס לבעלי מניות הרוב בחברה הסתכם בכ- 4,060 מיליון ש"ח לעומת כ- 3,600 מיליון ש"ח בשנת 2016.

דיבידנד –מדיניות החברה הינה לחלק דיבידנד בסך 30% מהרווח הנקי בניטרול שיערוכים.

בהתאם למדיניות הנ"ל תחולק השלמת דיבידנד בגין שנת 2017 בסך של כ- 1.7 אגורות למניה כך שדיבידנד הכולל בגין שנת 2017 יסתכם בכ- 126.7 אגורות למניה (בסה"כ כ- 30.6 מיליון ש"ח). בנוסף, דירקטוריון החברה החליט על חלוקת דיבידנד ביניים בגין שנת 2018 בסך כולל של כ- 35 מיליון ש"ח המהווה כ- 145 אגורות למניה אשר יחולקו באפריל 2018.

אלפרד אקירוב, יו"ר ומנכ"ל קבוצת אלרוב: "בשנת 2017 המשכנו להציג שיפור בכל מגזרי הפעילות של הקבוצה. מנועי הצמיחה העיקריים שלנו לשנים הקרובות הינם תחום מלונות היוקרה ופעילות הנדל"ן המניב בשוויץ. אנו שבעי רצון מהשיפור המתמשך בפעילותם של מלונות הקבוצה בדגש על מלון הקונסרבטוריום באמסטרדם וקפה רויאל בלונדון כמו כן מהשיפור המשמעותי במלונות בירושלים . כפי שמשתקף בתחזיות שפרסמנו אנו מעריכים כי מגמת השיפור תימשך ותתעצם גם בשנת 2018 ואילך.

"בקרוב יפתח מלון לוטיסיה שבפריז אשר רכשנו בשנת 2010  והחל משנת 2014 נסגר לצורך שידרוגו והתאמתו לסטנדרט הגבוה אליו מכוונת הקבוצה.

"חשוב לציין כי השנים הראשונות להפעלתו של בית מלון, בוודאי בתחום מלונות היוקרה והבוטיק, הינן שנים של הרצה, שיווק וחשיפה לקהל היעד הפוטנציאלי. שנים אלו מאופיינות בהוצאות גבוהות ואינן מייצגות את תוצאותיו וביצועיו של המלון לטווח הארוך.

"הפעילות בשוויץ ממשיכה להוות מנוע צמיחה. אנו מקפידים לבצע עסקאות בהן יש ערך מוסף תוך מקסום יתרונותינו היחסיים בתחום הייזום. בהתאם לאסטרטגיה זו ביצענו בתום שנת 2016 רכישת  נכס ואשר אנו  מובילים  בו שינוי יעוד אנו לקראת תום תהליך ההשבחה שבסופו אנו צופים את השכרתו המלאה תוך הצפת ערך. בנוסף, בתום שנת 2017 רכשנו נכס נוסף בשוויץ תמורת סך כולל של כ-55 מיליון פר"ש (כ-195.5 מיליון ש"ח) לפני הוצאות אשר בעת הרכישה היה פנוי ובכוונתנו להשכירו עם השלמת העסקה.

בהמשך  להתפתחותה של EPIC אשר נכון לסוף השנה עמד שווי שנכסיה על מעל 1.2 מיליארד פר"ש ואליו צפויים להצטרף שני הנכסים האמורים לעיל, כפי שמסרנו בעבר אנו בוחנים את הנפקתה בבורסה לני"ע בשוויץ בעיתוי המתאים.

"תחום הנדל"ן המניב בישראל ממשיך להציג שיפור וצמיחה אשר באה לידי ביטוי הן בעליות שכ"ד והן עליה בשווי ההוגן  אשר נכון לסוף השנה עמד על כ- 1.6 מיליארד ש"ח.

אנו ממשיכים לפעול על מנת להרחיב את פרוטפוליו הנכסים שלנו בשוויץ וכן לאתר הזדמנויות לרכישת נכסים מניבים בלונדון, בדומה לנכס "מרק 1" שרכשנו במהלך השנה והושכר כולו ל-WeWork  ולבניין משרדים נוסף שנרכש לאחר התאריך המאזן בסך של כ-17.4 מיליון ליש"ט (כ-81.5 מיליון ש"ח) המושכר במלואו ומשקף תשואה של 5.7%".

אמיר כהנוביץ' מאקסלנס סבור שהריבית גם אם תעלה לא תעלה לשמיים (מלגלג על חבר הפד ההזוי לטענתו שמעריך שהריבית תהיה 5%). סבור שמחירי הדיור בארץ לא יושפעו מהירידה בהתחלות הבנייה. הנה סקירה של כהנוביץ' על השווקים –

.מה הבנקים האמריקאים ישימו במאזנים שלהם במקום מיליארדי השטרות שהפד הולך לספוג מהם? – אג"ח ממשלתיות!– אין ויכוח שהיקף האג"ח במאזני הבנקים המרכזיים מתוכנן לקטון בשנים הבאות. אך יש ויכוח לגבי ההשפעה של צמצום המאזן על התשואות. האינטואיציה אומרת שתשואות האג"ח יעלו, אך יש לפחות שלוש סיבות טובות לחשוב אחרת: הראשונה, בעת הגדלת המאזן בארה"ב (QE) התשואות דווקא עלו. השנייה, את המזומנים שהבנקים קיבלו בזמנו ממכירות האג"ח לפד הם בעיקר הפקידו בפד (ולא נתנו כאשראי). ונראה שכעת הם יתנו בחזרה את המזומנים לפד, יקבלו במקומם חזרה את האג"ח, ישימו אותם במאזן וייהנו מהקופונים. מבחינת יתר השוק שום דבר לא יקרה בהיצע של האג"ח. שלישית, תמחור האג"ח נגזר בעיקר מציפיות הריבית שנגזרת מציפיות האינפלציה. כשבאלה אין שינוי תמחור האג"ח לא צריך להשתנות, אחרת משקיעים ייקחו הלוואות בריבית קצרה ויקנו מח"מ ארוך ויאזנו את השוק.

כדאי לזכור – תחזיות הריבית של הפד הן לא התרחיש הסביר אלא הגבול העליון – בשבוע שעבר חברי הפד העריכו שהשנה יתבצעו 3 העלאות ריבית (ב-Dot’s). כדאי לזכור שבשנים האחרונות תחזיות חברי הפד סימנו את הגבול העליון של מתווה העלאות. ומכיוון שהשוק כבר מגלם בסבירות גבוהה שלוש העלאות ריבית השנה נראה שיהיה השנה יותר קל לקבל הפתעה לשתי העלאות מאשר לארבע העלאות.

לארה"ב אין בעיה של חוב, אלא של העלאת ריבית – היה קשה לפספס בשבוע שעבר שיש איזה משתתף אחד בפד שצופה שבשנת 2020 הריבית תגיע ל-5%. איזה בן אדם הזוי. רק להזכיר לכולם שהחוב האמריקאי צפוי לחצות כבר בשנה הבאה את רמת ה-21 טריליון דולר ואם הריבית הקצרה תהיה 5% זה לפחות טריליון דולר ריבית בשנה. בריבית כזאת הכלכלה האמריקאית לא תצמח לשום מקום אלא אם אירוע מאד מאד חריג יקרה, כך ש"ריבית של 5%" יחד עם חוב גדול כל כך היא סוג של אוקסימורון.

פאוול לא מתכוון להמר על הידוק שוק העבודה, מלחמות סחר או קיצוצי המס, הוא רוצה לראות אינפלציה בעיניים – ירידת תשואות האג"ח בשבוע שעבר יוחסה ברובה למלחמות הסחר אך אי אפשר להתעלם מהטלטלה שאלה עברו על רקע מדיניות הפד: במסיבת העיתונאים שלאחר העלאת הריבית הבהיר יו"ר הפד החדש, פאוול, שלמרות כל החששות מאינפלציה בפועל לא רואים אותה מתחממת:

There is no sense in the data that we are on the cusp of an acceleration of inflation:"

ובתשובה לשאלה בהקשר לחשש מהידוק שוק העבודה אמר: "אנחנו ערניים לתיאוריה הזאת, אבל בפועל לא רואים אותה מתממשת" . תשואות האג"ח נפלו ברקע לדברים ואם פאוול ימשיך בקו הזה לא מן הנמנע שנראה השנה רק עוד העלאת ריבית אחת, כשמאמצע השנה האינפלציה בארה"ב צפויה להתמתן

מלחמות לא קורות בקיץ ואינפלציה לא מתרחשת במשברים – החשש ממלחמת סחר נראה על פניו כסיכון אינפלציוני (למשל בשל תוספת המס) אבל מצד שני גם סיכון להאטה כלכלית ולאי וודאות שמקשות על העלאות מחירים. בזמני משבר נדיר לראות אינפלציה, למעט במקרים של זינוק חריג במחירי הסחורות, כפי שקרה בשנת 2008 או שיבוש משמעותי בצד ההיצע.

אומנם בימים האחרונים מחיר הנפט רשם עליה, אך זאת לא מיוחסת למלחמת הסחר אלא לגורמים אחרים, בניהם ירידה מפתיעה במלאי הנפט וחשש שקיצוצי התפוקות של אופ"ק ימשכו. כך שגם בתרחיש של התרחבות מלחמת הסחר לא ניתן להניח המשך עליה במחיר הנפט. בגרף המצורף ניתן לראות איך חשש למשבר בכלכלה, המתבטא בירידות בשוק המניות, גורר איתו ירידה בציפיות האינפלציה

לארה"ב יש אינטרס לאיים במלחמת הסחר, אפילו שזה פוגע בה – מבחינת ארה"ב היא רק מגיבה למלחמת סחר שכבר קיימת. טראמפ מוכן לסבול הפסדים במערכה, כלומר לסבול מהתייקרות בחלק מהמוצרים המיובאים ולסבול מפגיעה מסוימת ביצוא וזאת כדי לגרור את סין ואירופה למגרש שהוא יכול לנצח בו – הפחתת חסמי סחר בעולם. מלחמה שלדבריו "יהיה קל לנצח בה", כלומר יצוא גדול יותר ומחירי יבוא נמוכים יותר. אם סין הייתה עומדת מנגד ולא מגיבה אליו הוא היה בבעיה, הוא היה נותר עם חסמי יבוא שהוא בכלל לא מעוניין בהם. דווקא תגובת הנגד שלה בשבוע שעבר, שהבהילה את השוק, היא סימן טוב, שכן עכשיו היא תהיה חייבת להגיב על כל צעד אמריקאי, מה שמגדיל את הסיכוי שבשלב מסוים שתי המעצמות יגיעו לשולחן המשא ומתן ולהסכמי סחר חופשיים יותר מאלה שיש היום.

המשקיעים מתים על השקל אבל לא ימותו בשבילו  – בשבוע שעבר השקל נחלש ב-1.2% (מול סל המטבעות המתואם למדד המחירים לצרכן), על רקע משבר בשוקי ההון, וזאת למרות נתונים על עליה של 7.7% ביצוא השירותים מישראל בחודש ינואר. נראה שהמשקיעים מתים על השקל כל עוד הכל טוב. בזמני משבר הם מתחפפים ממנו אל הדולר. כך היה במהלך משבר הסאב-פריים, אפילו שמוקד המשבר הכלכלי היה בארה"ב. בהמשך, כך היה במשבר החובות באירופה ובזמן משבר הסחורות והחשבון השוטף בשווקים המתעוררים. כך שאם שום דבר לא השתנה בתפיסות המשקיעים משבר הסחר אם יתרחב חוזר לסכן את השקל. לכן מוטב אולי להאריך מח"מ בארה"ב מול ישראל.

התחלות הבניה בישראל בירידה, אך עדיין סביב רמות התואמות את קצב הגידול במשקי הבית, מה שלא צפוי לחדש בינתיים את הלחץ לעליית מחירים– היקף הגידול במספר משקי הבית נע סביב רמה של  50 אלף בשנה. היקף התחלות הבניה בישראל בשנת 2017 עמד על 46,300. מדובר בקצב שלא צפוי ליצר לחצים לעלייה כמו כן גם לא לירידה ובטח לא בשנתיים הקרובות בהן היקף סיומי הבניה צפויים לעמוד ברמה גבוהה מ-50 אלף. לכן אנו לא משנים את הערכתנו להמשך התמתנות בקצב עליית מחירי הדיור בישראל (שכירות). עם זאת, במידה ובשנים הקרובות נראה ירידה חדה בהתחלות הבניה (מתחת ל-40 אלף בשנה) נעלה את תחזיות האינפלציה הארוכות שלנו. נכון להיום לא ניתן להסיק מסקנות וזאת למרות שהסביבה הרגולטורית בישראל נתפסת כעוינת למשקיעי נדל"ן.

הפיקוח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה לבנקים בנושא "מיקור חוץ", המפרטת עקרונות להוצאת פעילויות של תאגידים בנקאיים לנותני שירות חיצוניים. ההוראה מבוססת על הנחיות בינלאומיות שמיושמות מזה מספר שנים במדינות רבות בעולם לרבות האיחוד האירופאי וארצות הברית.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "ההוראה שהוצאנו בנושא מיקור חוץ מהווה צעד נוסף שהפיקוח על הבנקים מיישם לצורך תמיכה בשיפור היעילות של המערכת הבנקאית והגברת התחרות. ההוראה מאפשרת לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי להגביר את השימוש במיקור חוץ ולחזק את שיתופי הפעולה עם גורמים שונים במגוון תחומים- תפעוליים ועסקיים, ובדרך זו לשפר את היעילות והגמישות התפעולית. היא צפויה גם לסייע לבנקים הקטנים, לחברות כרטיסי האשראי ולבנק חדש דיגיטלי, אם יוקם, שיוכלו לפצות על "החסרונות לקוטן" באמצעות מיקור חוץ".

בשנים האחרונות נרשמו שינויים משמעותיים בסביבת הפעילות של התאגידים הבנקאיים בארץ ובעולם, הנובעים בין היתר, מאימוץ מדיניות להגברת התחרות במערכת הבנקאית ובמערך התשלומים, האצה בהתפתחויות הטכנולוגיות וכניסתם של שחקנים חדשים המציעים מוצרי אשראי ושירותי תשלומים. שינויים אלו מחייבים את הבנקים לבצע בחינה מחדש של המודל העסקי שלהם לצד האצת תהליכי התייעלות. במקביל למהלכים אלו הפיקוח על הבנקים מעוניין לאפשר לשחקנים חדשים, או שחקנים קיימים קטנים, להם אין תשתיות סניפים ותשתיות תפעוליות, להתחרות בתחומים הפיננסיים מבלי שיצטרכו לבצע השקעות ראשוניות משמעותיות המהוות חסם כניסה קריטי למערכת הבנקאית.

מיקור החוץ מתייחס הן להוצאת  שירותים תפעוליים לגורם חיצוני, כגון מוקד שירות לקוחות או חלק מהפעילויות שלו, והן להוצאת  שירותים עסקיים או ביצוע שיתופי פעולה עסקיים בין התאגיד הבנקאי לגורם חיצוני, המאפשרת נגישות גדולה יותר ללקוחות ושירות מגוון יותר ללקוחות, וזאת, בין היתר, על רקע הצמצום במספר הסניפים שצפוי להימשך גם בשנים הבאות. יחד עם זאת, ההוראה אוסרת על מיקור חוץ של פעילויות מסוימות ובראשן חיתום אשראי, המהווה את ליבת פעילותם של הבנקים, ומחייב אותם במשנה זהירות כלפי הלקוחות.

העקרונות בהוראה מהווים סטנדרטים מקובלים בעולם למיקור חוץ ומבוססים על הוראות בינלאומיות שהוטמעו מזה מספר שנים במדינות רבות בעולם. העיקרון המרכזי בהוראה הינו שהעברת פעילות למיקור חוץ אינה מפחיתה מאחריותו של הבנק לנהל את הסיכונים בפעילויות אותן הוא הוציא, ולעמוד בחוקים והוראות רלוונטיים, לרבות הוראות הגנה על הצרכן, ולוודא כי נשמרת ההוגנות והשקיפות כלפי לקוחות גם על ידי הגוף המספק את שירותי מיקור החוץ.

העקרונות המרכזיים בהוראה כוללים:

• קביעת מדיניות למיקור חוץ הכוללת את סוגי הפעילויות שניתן להעביר למיקור חוץ והיקפן ומתווה את אופן ניהול הסיכונים הנובעים מהוצאת הפעילות לצד שלישי, בשים לב למהותיות הפעילות והסיכונים הנגזרים ממנה;
• חובת קיום בדיקת נאותות (Due diligence) לנותן שירות מהותי טרם ההתקשרות עימו, ובמיקור חוץ בחו"ל, נדרשת בחינה מעמיקה של הסביבה המשפטית והרגולטורית על מנת לוודא יכולת לבצע בקרה אפקטיבית אחר טיב השירות;
• נושאים מרכזיים שצריכים להיכלל בהסכם שבין הבנק לנותן שירות, ובהם שמירה על עקרונות אבטחת מידע והגנה על פרטיות המידע של לקוחות וחובות דיווח לבנק על שינויים משמעותיים ביכולת לספק את השירות;
• נקיטת פעולות להבטחת הוגנות, גילוי נאות ושקיפות כלפי הלקוחות, ובפרט לגבי תנאי המוצר או השירות, ככל שאלו נמסרים ללקוח על ידי נותן השירות;
• ניהול סיכוני מיקור חוץ הכולל הערכה של הסיכונים, גיבוש תוכנית מקיפה לניהולם וניטור שוטף שלהם;
• תוכנית המשכיות עסקית למקרה של כשל אצל נותן שירות;
• חובות דיווח למפקח על הבנקים על הוצאת פעילות למיקור חוץ וקבלת אישורים כאשר הפעילות מהותית.

גיל דטנר מלאומי מפרסם היום התייחסות ראשונה לדוחות סלקום לרבעון הרביעי של 2017:

הרבעון הרביעי בשוק הסלולר תמיד חלש בשל עונתיות, וכך גם השנה, אך פחות ממה שציפינו בשל מכירות ציוד והכנסות משירותים קווים מעל הצפי שלנו.

מכירות. הכנסות משירותי סלולר ירדו 10.2% מול הרבעון המקביל, והיו בהתאם לצפי – מספר המנויים היה מעל התחזית שלנו, עם גידול במשך שני רבעונים ברציפות. מאידך, ה-ARPU היה נמוך ממה שציפינו, כאשר המחיר הממוצע של בסיס המנויים ממשיך להישחק נוכח המחירים הנמוכים בשוק.

הכנסות משירותים קוויים גדלו ב-13.5%, התחזקות של קצב הגידול בהשוואה לשלושת הרבעונים הראשונים. החברה דיווחה על 170 אלף מנויי טלוויזיה, קצב גיוס דומה לרבעונים האחרונים.  לחברה יש 183 אלף מנויים נכון להיום, מה שמעיד על גידול עקבי של כ-16 אלף מנויים לרבעון.

מכירות הציוד היו חזקות ברבעון, ועמדו על 163 מ' ש"ח, רמה דומה לרבעון המקביל, וזאת למרות הירידה במחירים עקב הפחתת המכסים על טלפונים סלולריים ב-2017. מנגד, החברה דיווחה גם על גידול בחובות מסופקים לרבעון, שייתכן וקשור לגידול בכמויות העסקאות של מכירות ציוד.

סך ההוצאות ברבעון עמדו על 929 מ' ש"ח, בהשוואה ל-949 מ' ש"ח ברבעון המקביל, ומול צפי ל-917 מ' ש"ח. נזכיר כי תקן IFRS 15 הקטין את הוצאות התפעול ברבעון ב-21 מ' ש"ח, ומנגד הוצאות הפחת עלו ב-3 מ' ש"ח. סך הכל, רמת ההוצאות מול הרבעון המקביל נותר ללא שינוי של ממש, כאשר התרומה של ההסכם עם גולן טלקום, ותהליכי התייעלות בתחום הסלולר מקוזזים על ידי גידול בהוצאות שקשורות לפעילות הטלוויזיה.

הרווח הנקי עמד על 10 מ' ש"ח מול צפי של 4 מ', וזאת בשל הרווח תפעולי גדול מצפוי והוצאות מימון נמוכות יחסית לחזוי.

שורה תחתונה. שוק הסלולר ממשיך להיות מאתגר, ולא צפוי להשתפר בזמן הקרוב עם כניסתה הצפויה של אקספון. תחום הקווי משתפר, אך ההוצאות הכבדות משמעותן כי תרומה משמעותית לרווח תיקח עוד זמן. מנגד, הירידה במחיר המניה לאחרונה (30% מתחילת השנה), כן עושה את המניה אטרקטיבית לטווח הארוך.

גם אקסלנס פרסמו אנליזה על סלקום. רוני בירון סבור שמדובר במחיר קנייה, אם כי אין בטווח הקרוב טריגרים לעליית המניה – "סלקום: מבט ראשוני על תוצאות הרבעון הרביעי: ללא הפתעות, חוזרים על המלצת קניה לאור החולשה במניה"

"מבט ראשוני על התוצאות. סלקום דיווחה על תוצאות הרבעון הרביעי אשר היו מעט גבוהות מהתחזית שלנו ושיקפו חולשה עונתית לצד מספר נתונים רלוונטיים. רמת ה-EBITDA  עמדה על 189 מיליון ₪ ביחס לתחזית שלנו ל- 183 מיליון ₪,  הרווח הנקי הסתכם ב- 10 מיליון ₪ (תחזית: 9 מיליון ₪) והתזרים החופשי עמד על 77 מיליון ₪ (תחזית: 60 מיליון ₪)", כותב בירון ממוסיף – "בצד הסלולרי, החברה דיווחה על גידול של 12 אלף מנויים לצד ירידת ARPU של 4.2 ₪ בהשוואה לרבעון השלישי. הירידה נבעה בעיקרה מעונתיות אולם הייתה גבוהה במקצת ביחס לירידה של 3.5 ₪ ברבעון המקביל. בתחום הקווי, החברה שמרה על מומנטום חיובי למרות הכניסה של Partner TV , עם תוספת של 16 אלף מנויי טלוויזיה  ו- 16 אלף מנויי אינטרנט. החברה עדכנה כי מספר מנויי הטלוויזיה עומד כיום על 183 אלף ביחס ל- 170 אלף בסוף 2017, נתון המשקף קצב גיוס של 14-15 אלף מנויים ברבעון הראשון של 2018. יש לציין כי התחום הקווי רשם שיפור מול הרבעון השלישי הן בצד ההכנסות משירותים וציוד והן ברמת ה- EBITDA, אשר קיזז חלקית את החולשה העונתית בצד הסלולרי.

"חוזרים על המלצת קניה לאור החולשה במחיר המניה: ללא שינויים מהותיים בקו העלילה, אנו מייחסים את החולשה במניית סלקום להיעדר טריגרים חיוביים בטווח הקצר והתמקדות קצרת טווח של השוק. אנו רואים ברמת המכפילים הנוכחית והמיצוב של החברה במחזור הרווח נקודת כניסה אטרקטיבית וחוזרים על המלצת קניה".

סקירת זכויות העובדים במהלך תקופת חג הפסח  כתבה: עו"ד סיגל סודאי, מנהלת האגף ליחסי עבודה של איגוד לשכות המסחר

חג הפסח, יחול השנה בין ט"ו – כ"א לחודש ניסן (בין התאריכים 31.3.18 – 6.4.18 ) וערב החג יחל ביום ו' –  30.3.2018 .

זכויות העובדים בימי החג, נקבעות בהתאם להסדרים שונים: חוקים, הסכמים קיבוציים/צווי הרחבה, הסכמים אישיים ונוהג במקום העבודה. הכלל הוא שיש לפעול בהתאם להסדר הרלוונטי שחל על מקום העבודה ואם חלים מספר הסדרים במקביל, יש לפעול על פי ההסדר שמיטיב עם העובד.

להלן פירוט זכויות העובדים במהלך החג בהתאם להסדרים השונים:

• שעות העבודה בערב חג

* ההסדר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה:

ס' 2 לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי בערב חג יום העבודה לא יעלה על 7 שעות (בתשלום של 8 שעות). הסדר זה חל על מקומות עבודה בהם מונהג שבוע עבודה של שישה ימים.

* ההסדר לפי צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 5 ימים:

בערבי חג, החלים ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יום העבודה הוא בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור.

במקומות עבודה, שבהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות, ימשיכו העובדים לעבוד 6 שעות בתשלום של 8 שעות.

הסדר זה חל במקומות עבודה  שעליהם חל צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 5 ימים בענפים הבאים: תעשייה, מלאכה, שמירה ואבטחה, בתי קולנוע, חברות ביטוח, קבלני ניקיון ואחזקה,  יבוא יצוא, מסחר בסיטונות, למעט מעסיק שעיסוקו בחלקו במסחר סיטונאי וחלקו במסחר קמעונאי. ענפי השירותים העסקיים המפורטים להלן: אריזת מזון, אריזות מוצרים (כללי), אחסנה בערובה, אחסנה בקירור, אחסנה כללית, בלדרות, האחדות מטענים, הובלה יבשתית, הפצת סרטי קולנוע וטלוויזיה, סוכנויות לסחר חוץ, סוכנויות של יצרנים או סוחרים מחו"ל, השגחה, סוכני קניות, ספירת סחורות, ספנות (סוכנויות), עמילות מכס, שילוח בינלאומי, שירותי משרד, שירותי תקשורת וטלקס, תעופה (סוכנויות).

* ההסדר לפי הסכם הקיבוצי בענף המסחר הסיטונאי, השירותים, היבוא והיצוא:

על פי ההסכם הקיבוצי בענף שעות העבודה בערב חג הנן כמו ביום שישי. כלומר, 7 שעות עבודה.

* לפי הסכמים קיבוציים/צווי הרחבה ענפיים:

במרבית ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה הענפיים, קיימים הסדרים בנושא יום עבודה בערב החג. לכן יש לבדוק את השתייכות מקום העבודה לענף זה או אחר ולבדוק את ההסדר החל בו.

* לפי נוהג או חוזה אישי:

מעסיק אשר במשך שנים הנהיג יום עבודה מקוצר בערב החג יהיה מחויב להמשיך לעשות כן, הואיל וזכות זו הפכה במרוצת הזמן לנוהג מחייב ולתנאי אישי בחוזה העבודה של כל עובד ועובד.

• עבודה במהלך חול המועד:

יום עבודה בחול המועד הינו יום עבודה רגיל מבחינת שעות העבודה וגמול העבודה. עם זאת, במידה וחל על העובד במקום עבודה ספציפי הסכם קיבוצי ענפי/הסכם קיבוצי מיוחד/צו הרחבה ענפי/חוזה עבודה אישי/נוהג הקובעים יום עבודה מקוצר או גמול מיוחד, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

* על פי ההסכם הקיבוצי בענף המסחר והשירותים:

בהסכם הקיבוצי בענף המסחר הסיטונאי, השירותים היבוא והיצוא, אין התייחסות לעבודה בחול המועד. לפיכך, בהעדר נוהג או הסכם אישי הקובעים אחרת, יום העבודה במהלך חול המועד בענף הינו יום עבודה רגיל בכפוף לנוהג ו/או חוזה מיטיבים.

• תשלום דמי חג

כיום, כל העובדים, על בסיס חודשי, שעתי ויומי זכאים לתשלום שכר בין החגים. עם זאת, עובדים על בסיס חודשי יהיו זכאים לכך החל מהיום הראשון לעבודתם, ללא קשר לוותק שלהם במקום העבודה ועובדים על בסיס שכר (יומי/שעתי) בהיעדר הסכם קיבוצי/צו הרחבה, נוהג או חוזה אישי, בהם נקבעה הוראה מיטיבה, יהיו זכאים לכך רק לאחר 3 חודשי ותק בעבודה, ובתנאי שלא נעדרו מעבודתם סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחריו), אלא בהסכמת המעסיק.

בהסכם הקיבוצי הכללי בענף המסחר והשירותים אין הבחנה לעניין הזכאות לדמי חגים בין עובדים במשכורת חודשית לבין עובדים בשכר יומי/שעתי. לפיכך, כל העובדים במקומות עבודה שחל עליהם ההסכם הקיבוצי האמור, יהיו זכאים לתשלום דמי חג החל מהיום הראשון לעבודתם, אף אם הם עובדים על בסיס שעתי/יומי.

• גמול בעד עבודה בחג

עבודה במהלך החג, כמוה כעבודה במנוחה שבועית הן באשר לצורך בהיתר העסקה במנוחה השבועית והן לעניין גובה התשלום. לפיכך עובד שיעבוד בחג  יהיה זכאי לתמורה מוגדלת בעבור עבודתו בחג – של 150%  לפחות משכר הבסיס עבור שעות עבודה.

חרף האמור, קיימת פסיקה  שנקבעה ע"י ביה"ד הארצי לעבודה, לפיה אם העובד עבד בחג, שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, הוא יהיה זכאי לתשלום בעבור אותו יום כיום עבודה, בצירוף הגמול בעבור עבודה בחגים, דהיינו, יהיה זכאי לתוספת של 150% לשכרו, כלומר תשלום בגובה של  250% מהשכר.

• חופשה מרוכזת בחול המועד

מעסיק רשאי לסגור את מקום העבודה במהלך חול המועד, ולהורות לעובדים  לצאת לחופשה שנתית מרוכזת וזאת בהתקיים כל התנאים הבאים:

1. מתן הודעה של 14 יום מראש- במקרה שתקופת החופשה עולה על 7 ימים, על המעסיק לתת התראה של 14 ימים מראש (לעניין זה 7 ימים רצופים: לרבות צירוף של חול המועד,שבת והיום הפנוי, לא כולל את ימי החג עצמם, אלא אם הם חלים בשבת)

2. מתן אפשרות לחופשה שנתית של 7 ימים רצופים לפחות -סעיף 8 לחוק חופשה שנתית, קובע כי החופשה תהיה רצופה, אולם בהסכמת העובד והמעסיק ניתן לחלקה, ובלבד שפרק אחד ממנה יהיה בן 7 ימים לפחות. כלומר, כשמוציאים עובדים לחופשה שנתית, בחול המועד יש להבטיח כי לעובד תהיה אפשרות לצאת לחופשה שנתית, בת 7 ימים רצופים. יובהר, כי ניתן לכלול בפרק הזמן של 7 ימים גם את חול המועד, את יום המנוחה השבועי ואת היום הפנוי, ואולם אין לכלול בו את יום החג עצמו.

3. יתרת חופשה שנתית בזכות- הכלל הוא, שהוצאת העובדים לחופשה שנתית תתאפשר רק אם העובדים צברו ימי חופשה ובמידה שצברו. כלומר, מעסיק אינו יכול לחייב עובד לצאת לחופשה, אם לא נצברו לזכות העובד ימי חופשה כלל או מספיק ימי חופשה. מעסיק אינו יכול לחייב עובד לצאת לחופשה על חשבון ימי חופשתו העתידיים ולהכניסו ליתרה שלילית. עם זאת, כלל זה לא יחול, אם העובד ידע מראש על הנוהג במקום העבודה(או מכוח חוזה אישי)  לפיו ימי חול המועד הינם ימי חופשה שנתית, ובכל זאת בחר מיוזמתו לצאת לחופשה שנתית בנוסף, במועד אחר, באופן שלא נותרו לו די ימי חופשה בצבירה. במקרה כזה, לא תהיה מניעה להוציאו לחופשה בחול המועד, אף אם כתוצאה מכך הוא יכנס ליתרה שלילית של חופשה שנתית.

מעסיק שיפעל בניגוד לכלל כאמור, יחוייב בתשלום עבור החופשה והוא לא יהיה רשאי לזקוף ימים אלה על חשבון ימי החופשה העתידיים של העובד . יצויין כי לא ניתן לאלץ עובדים לצאת לחופשה ללא  תשלום  בתקופה  זו  או  בכלל.  חופשה  ללא  תשלום חייבת להיות בהסכמה הדדית. לכן עובדים כאמור אשר  יסרבו לצאת לחל"ת  בחול המועד, יהיו זכאים לשכר עבודה, חרף סגירת המפעל.

• חופשה בערב חג ובחול המועד במקום עבודה שבו מונהג יום עבודה מקוצר

מעסיק רשאי לנכות ימי חופשה מלאים, בערב חג ובחול המועד, גם אם במועדים אלה  מונהג יום עבודה מקוצר, אלא אם כן, נקבע הסדר מיטיב בהסכם קיבוצי/צו הרחבה/חוזה אישי או נוהג במקום העבודה.

חוק חופשה שנתית איננו מתייחס לימי עבודה חלקיים. לדוגמא, צבירת ימי החופשה  נעשית  על  בסיס  ימי עבודה בפועל, ללא  קשר לאורכו של יום העבודה, בין אם מדובר ביום עבודה של 8 שעות או של שעתיים. כך לדוגמא עובד יהיה זכאי למלוא מכסת החופשה השנתית שמגיע לו, דהיינו של 12 ימים אם עבד במהלך השנה 200 ימים בפועל, גם אם מדובר בימי עבודה קצרים.  כמובן שלאורכו של יום העבודה תהיה השפעה בחישוב דמי החופשה המגיעים בגין יום החופשה, אולם אין לכך השפעה על מספר ימי החופשה שנצברו לטובת העובד.

בהתאם לכך, גם ניכוי ימי החופשה מחשבון חופשתו השנתית של העובד אינו צריך להיות  מושפע מאורך יום העבודה. לכן, כאשר עובד נעדר מן העבודה יום שלם לרגל חופשה, מספר שעות העבודה שהיה אמור לעבוד באותו יום, חסרת משמעות,  ורואים היעדרות זו כיום חופשה מלא. בהתאם לכך,  עובד שיצא לחופשה במהלך ערב חג או בחול המועד, שבמהלכם מונהג יום עבודה מקוצר, אין כל מניעה  לנכות  יום חופשה מלא.

חרף האמור, במקומות עבודה רבים נהוג לצבור לעובדים חופשה שנתית על בסיס שעות עבודה, שלא בהתאם לחוק. במקרה זה לאורכו של  יום העבודה יש השפעה על צבירת החופשה ולפיכך, אין לנכות יום חופשה מלא מן הצבירה, אלא בהתאם למספר שעות העבודה שהעובד היה אמור לעבוד באותם ימים. לחילופין יש להתאים את חישוב הצבירה להסדר הקבוע בחוק ורק אז לנכות ימים מלאים מהצבירה.

חופשה בערב חג ובחול המועד על פי ההסכם הקיבוצי בענף המסחר והשירותים

בהסכם הקיבוצי בענף המסחר והשירותים אין התייחסות לחופשה בחול המועד וערב חג, ולכן אין כל מניעה חוקית לנכות ימי חופשה מלאים, מקום שצבירת החופשה  נעשית על פי ההסדר הקבוע בחוק, אלא אם קיים הסדר מיטיב על פי נוהג או חוזה אישי.

מכל מקום, אין כל מניעה לנכות ימים חלקיים מן הצבירה, הואיל ומדובר בזכות העודפת על ההסדר הקבוע בחוק.

• חג שחל ביום שבת

השנה חל חג הפסח ביום שבת, ומבחינת התשלום עבור החג כאמור ישנה הבחנה בין עובד על בסיס חודשי (במשכורת) או על בסיס יומי/שעתי (בשכר).

עובד במשכורת (על בסיס שכר חודשי): שכר על בסיס חודשי, הינו שכר קבוע אשר איננו מושפע ממספר ימי העבודה האפשריים בחודש מסוים. דהיינו עובד חודשי שעובד חודש מלא ישתכר שכר זהה בחודש מרץ ובחודש פברואר. בהתאם לכך, אין משמעות לעובדה שימי החג חלים דווקא  בשבת ושכרו של העובד באותו חודש לא יושפע מכך. עם זאת, העובד "יפסיד" ימי היעדרות בתשלום, זאת  מאחר שימי החג חלים בימים שממילא העובד לא היה אמור לעבוד בהם.

עובד בשכר (שעתי/יומי)- בצו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל- 43 שעות שבועיות,  אשר הקנה לעובדים בשכר זכות לדמי חגים, נקבע במפורש כי עובד לא יהיה זכאי לתשלום בגין ימי חג החלים בשבת. לפיכך עובד על בסיס שעתי/יומי לא יהיה זכאי לתשלום עבור חג שחל בשבת, אלא אם כן, קיים הסכם קיבוצי/צו הרחבה חוזה אישי או נוהג במקום העבודה, הקובעים אחרת.

יצוין, כי גם  עובדים על בסיס שכר, הזכאים לתשלום דמי חג, "מפסידים" ימי היעדרות בתשלום כאשר החג חל בשבת.

ככלל, על מנת שעובד יהיה זכאי לתשלום עבור חג שחל בשבת, בין אם מדובר בעובד במשכורת או בין שמדובר בעובד בשכר, יש צורך בחיוב כזה מכוח הסכם קיבוצי/צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג במקום העבודה. אם אין חובה מפורשת אזי יחול ההסדר שפרטתי לעיל.

• שי לחג

על פי החוק, לא קיימת הוראה המחייבת את המעסיק להעניק לעובד מתנה עבור החגים. אולם, אם קיים הסכם קיבוצי ענפי/הסכם קיבוצי מיוחד/צו הרחבה ענפי/חוזה עבודה אישי/נוהג, יש לפעול על פי האמור בהסכם או על פי הנוהג .

על פי סעיף 2 (2) לפקודת מס הכנסה, מתנה לחג נחשבת הכנסת עבודה בידי העובד ויש לחייבה במס הכנסה ולכן, יחוייב  גם בתשלום דמי ביטוח לאומי.

תלושי קניה כשי לחג מהווים אף הם "טובת הנאה" לעובד ובהתאם לתקנה 8 לתקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ"ג – 1993, כאשר ניתן לעובד תשלום בשווי כסף, יקבע המעביד לצורך הניכוי את סכום התשלום כפי שעלה לו או לפי מחיר השוק, הכל לפי הגבוה.

לא חלה כל חובה, המחייבת את המעסיק לגלם את שווי מתנה. עם זאת, במרבית מקומות העבודה מקובל לעשות כן.