פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים יתמנה לנגיד בנק ישראל. ליידרמן שייכנס במקומו של פרופ' פישר, ועל רקע פרישתו המביכה של פרופ' יעקב פרנקל, מקבל נדוניה לא פשוטה – ריבית אפסית (1.25%), דולר ברצפה, וערמות של דולרים בקופה של הבנק. מעבר לכך, הצמיחה במשק נמוכה ואלמלא תגליות הגז היא היתה נמוכה עוד יותר. האבסורד הוא שהריבית הנמוכה , בין היתר אמורה היתה ליצור צמיחה – היא לא ממש עושה זאת, ומעבר לכך – הריבית הנמוכה היתה אמורה למתן את הירידה בשער הדולר, היא לא עשתה זאת – היא עזרה נקודתית בכל הפחתה, וזהו, לא רק זאת – השער תמיד ירד מתחת לשער לפני ההפחתה – אז מה הועילו חכמים? מה הועיל פישר?

וזה עוד מבלי להיכנס לנזק העצום של פישר לשוק הדירות – ריבית נמוכה ממשעה ביקושים מוגברים למשכנתאות ולדירות, ובעיקיפין תרומה   גדולה לעלייה במחירי הדירות. נכון, ריבית גבוה היתה פוגעת בצריכה, בצמיחה וביצוא, אבל לא בטוח שהנזק היה גדול יותר.

ליידרמן מקבל משק בבעיה, והבעיה הגדולה ביותר היא ככל הנראה – מחירי הדירות. ליידרמן עשוי  לנקוט מדיניות מוניטרית מרחיבה, בדומה לקודמו סטנלי פישר, ובמקביל לשמור על ריבית נמוכה, וזה עלול להתבטא במחירי הדירות. ביחס למחירי הדירות, לידרמן התבטא בעבר  מספר פעמים  – הוא טען שמחירי הדירות לא ירדו בעבר, ואין חשש שתהיה צניחה במחירי הדירות בהמשך. הוא אמר זאת על רקע חששות (היום זה נשמע מצחיק ) שתהיה ירידה דרמטית במחירי הדירות. אז, נזכיר, בנק ישראל, העריך שתהיה מפולת, ופישר אף העז לצאת ולהגיד בתקשורת שהוא לא רוצה במפולת מחירי הדירות, אלא בירידה מתונה. מאז, המחירים רק עלו, הצעדים של בנק ישראל, לא באמת עזרו.

ליידרמן אמר אז שגם אם יהיו ירידות במחירי  הדירות הן יהיו בשיעור חד ספרתי, סוג של תיקון ולא מפולת. מעבר לכך, ליידרמן גם הסביר לאחרונה, במספר הזדמנויות, כי  לא בנק ישראל אמון על מחירי הדירות, והפיתרון הוא על ידי הגדלת היצע הדירות (פעולה של הממשלה); ליידרמן הסביר שצריך לשחרר קרקעות לצורך בנייה, אך להערכתו זה לא יימנע את עודפי הביקוש לדירות באזורי הביקוש והדבר עשוי להביא לעליית מחירים נוספת. וביחס למחירי הדירות ליידרמן אמר כי הם לא במצב שמבטא בועה. ומכאן, ניתן להבין שליידרמן , ככל הנראה, לא יתאמץ להילחם במחייר הדירות – זה לא התחום שלו, זה בשטח של הממשלה, וחוץ מזה – אין בועה.