כמה דמי ניהול נשלם בעקבות הרפורמה בקופות הגמל. בדיקה נוספת שנעשתה על ידי הון, מדריכים פיננסים ממחישה את האמביוולנטיות שבהפחתה הצפויה בדמי הניהול בקופות הגמל. דמי הניהול בקופות הגמל יוגבלו בשנה הבאה ב-1.1% והחל משנת 2014 ב-1.05% מהצבירה, ובמילים פשוטות מהיקף הקופה. אבל, אליה וקוץ בה – יש דמי ניהול מסוג חדש (בקופות הגמל) – דמי ניהול על ההפקדות. דמי הניהול האלו מוגבלים ב-4% מהיקף ההפקדות. דמי ניהול , האמת מוזרים, אבל הם כאן כבר עשרות שנים בתחום הפנסיה. דמי הניהול על ההפקדות, כפי שחוב על ידי מערכת מהון להון, ניתנים, תחת הנחות מסוימות לתרגום לדמי ניהול מהצבירה  ביחס של 10 ל-1 כלומר, כל  0.1% של דמי ניהול מההפקדות שקול (לאורך זמן ל-1% בדמי הניהול על הצבירה. ומכאן, שבהינתן שהקופות יגבו את הרף המקסימלי – 4%, אזי יש להם תוספת של כ-0.4% על פני זמן בדמי הניהול על הצבירה כולה. ומכאן, שמול הנזק שיהיה לגופים האלו, יש להם סוכרייה גדולה שמקזזת חלק מרוע הגזרה. מנגד, הציבור אמנם מרוויח מהפחתת דמי הניהול על הצבירה, אבל הוא כאמור מקבל קנס – דמי ניהול על   ההפקדות.

זאת ועוד –  בקרנות הפנסיה, האוצר בינתיים לא נוגע, ושם יש דמי ניהול אפקטיביים מאוד משמעותיים. התקרה היא אמנם 0.5% מהצבירה, אבל יש גם 6% מההפקדות השוטפות. כלומר, דמי ניהול האפקטיביים – כ-1.1% – 0.5% של צבירה ועוד 0.6% דמי ניהול אפקטיביים של  הפקדות.  בבעיה הזו האוצר עדיין לא טיפל, אם כי צריך לזכור שדמי ניהול אפקטיבים של 1.1% הם יחסית נמוכים לעומת מה שהיה כאן לפני חמש שנם או עשר שנים והם גם לא גבוהים ביחס לעולם.

הבעיה הגדולה ביותר בתחום של החיסכון הפנסיוני היא הפיזור – חלק מהאנשים, הרוב השקט, נקרא להם, משלמים כמו ילדים טובים את התקרה. אבל, חלק אחר (וגם הוא גדול) מקבל תנאים מדהימים דרך התאגדות החברות והוועדים – הגופים ההסתדרותיים, החברות הגדולות – חברת חשמל, תנובה, למעשה כל הגופים הגדולים. הגופים האלו דואגים לעובדים שלהם וזה מתבטא במקרים רבים בעמלות מאוד נמוכות.  ועל הרקע הזה, יש שונות אדירה בין אלו שמאורגנים דרך וועדים ואלו שמשלמים באופן עצמאי.

ולסיכום – הפחתת דמי הניהול על הצבירה מבורכת, אבל הפתח שניתן לקופות הגמל לקבל דמי ניהול על הפקדות יכול להיות מאוד משמעותי. מעבר לכך, כדאי להתארגן – אם דרך העבודה, אם בדרך אחרת, זה מוזיל מאוד את העליות.

קרן הסל CVY ( CVY – Guggenheim Multi-Asset Income) הסימבול שלה – CVY, הנסחרת בבורסה האמריקנית, היא קרן מבית היוצר של גוגנהיים, שמטרה לייצר למשקיעים הכנסה שוטפת גבוה ככל הניתן. הקרן עוקבת אחר מדד Zacks Multi-Asset Income, מדד מניות של כ-150 ניירות ערך הכולל מניות בבורסה האמריקנית ; קרנות ריט/ קרנות נדל"ן; שותפויות מוגבלות; קרנות סגורות, מניות בכורה ועוד. קרן הסל הזו נסחרת בכ-21 דולר, מחיר המבטא שווי של 650 מיליון דולר לקרן הסל, וזה בשעה שהיקף נכסיה הנקי,(ה-NAV של קרן הסל) מסתכם בכ-640 מיליון דולר.
לכאורה, השווי של קרנות סל בשוק (באופן כללי, כמובן) אמור להיות נמוך יותר מהערך הכלכלי המתבטא דרך ה-NAV, בעיקר בגלל דמי ניהול, סחירות ופרמטרים נוספים. במקרה הזה הוא מעט גבוה יותר, כנראה בזכות תשואת דיבידנד של כ-5.4%.
קרן הסל CVY שהוקמה בשנת 2006 מיועדת להשיג תשואה המקבילה לתשואת מדד Zacks Multi-Asset Income. לצורך כך, הקרן משקיעה בתעודות פיקדון ומניות של חברות במדד. הקרן מחלקת באופן שוטף דיבידנדים. דמי הניהול על הקרן – 0.6%.

מי שחשב שימצא הנחות של עשרות אחוזים במחירי הדירות שהוצגו בכנס הנדלניאדה השני (ירידת המכירות הארצי) התאכזב. היריד של מרכז הבנייה הישראלי זכה לתנועה של אלפי מבקרים כשבמקביל הציגו עשרות קבלניםן את הדירות למכריה, אבל הנחות משמעותיות לא היו שם. רוכשים רבים מבינים שהסיכוי שהמחיירם יירדו בשעה שרייבת בנק ישראל כל כך נמוכה, היא קלושה, ועל רקע זה הם מתפשרים על אזור המגורים.
ככל שמתרחקים מאזור המרחק המחיר לרוב יורד. כך למשל דירת 4 חדרים בשטח ממוצע של 100 מטר נמכרת בצפון תל אביב במחיר של בין 2.5 מיליון ל-2.8 מיליון שקל, אבל המחיר של דירה בשטח דומה בנתניה הוא 1.1 מיליון עד 1.6 מיליון שקל ושל דירה בשטח דומה ברמלה המחיר הוא קרוב ל-1 מיליוןש קל, ובחדרה גם כן סביב 1 מיליון שקל. זוגות צעירים רבים, מחליטים בחודשים האחרונים לצאת מאזור המרכז ולפנות לאזורים רחקים יותר וזה בשל ההערכה שמחירי הדירות באזור המרכז לא יירדו משמעותית.

קרן נאמנות אגד היא קרן נאמנות  שמאגדת בתוכה מספר קרנות נאמנות ( Fund Of Fund). הרעיון פשוט – במקום השקיע בניירות ערך משקיעים בקרנות. הקרנות אגד חוץ הן תופעה יחסית חדשה בתעשיית הקרנות שחייבת להמציא את עצמה מחדש על רקע התחרות מול המכשירים הפסיביים – תעודות הסל וקרנות הסל. הקרנות יזמו את הקרנות המחקות שנלחמות ראש בראש במגרש של תעודות הסל, וכחלק מהמלחמה הגדולה הם גם השיקו בשנים האחרונות קרנות אגד חוץ .    

קרן שמשקיעה בקרנות

אז מה זו קרן אגד חוץ?  פשוט – קרן שמורכבת מקרנות שמשקיעות בחוץ – בחו"ל. מנהל קרן כזו  לא רוכש מניות, אגרות חוב ונכסים אחרים, הוא בונה תמהיל של קרנות נאמנות קיימות שמשקיעות בחו"ל, כשלרוב מדובר בקרנות חו"ליות של גופים זרים שמנהלים השקעות ברחבי העולם. מנהל של אגד קרנות מנייתיות ירכוש קרנות מנייתיות ; מנהל של קרן אגד בתחום אגרות החוב ירכוש קרנות שמתמחות באגרות חוב.  המשמעות הפרקטית היא שמשקיעים בקרנות אגד כאלו בעצם קונים חבילה של קרנות נאמנות מאותו התחום.

ולמה זה טוב? ובכן, לא בטוח שזה טוב. זו אסטרטגיה שמגיעה מהשווקים הפיננסים בעולם ויש בה יתרונות –  מנהל קרן אגד כזו לא צריך להשקיע משאבים רבים בניהולה השוטף של הקרן; ונמחיש בעזרת קרן שמשקיעה בשווקי חו"ל – האם למנהל הקרן הישראלי יש עדיפות בהשקעות בשוק ההודי, או בשוק הגרמני – לא! עדיף במקרים רבים להשקיע באגד שמחזיק קרנות של מנהלי קרנות באזורים האלו – הודו וגרמניה.  מעבר לכך, מדובר בקרן שאמורה להיות מבחינת המשקיעים / מחזיקים יעילה וזולה, בעוד שפרקטית אם המשקיעים ינסו לרכוש את הקרנות חו"ל בעצמם, אז ראשית יהיה להם קושי מסוים לאתר את הטובות לאורך זמן, ושנית  העלויות עשויות להיות גבוהות.

יתרון חשוב מאוד של אגד קרנות הוא ביכולת הפיזור  – אגד קרנות חו"ל הוא אוסף של קרנות נבחרות בתמהיל מסוים על שווקים שונים; זאת ועוד – אגד יכול לבטא פילוסופיית השקעה – בניית תמהיל השקעות מסוים –  קרן אגד חו"ל יכולה להיות מוגדרת כמשקיעה בתמהיל של 50% מניות גדולות, 50% מניות קטנות או לפי פיזור גיאוגרפי – 20% בארה"ב, 10% בהודו, 10% ברוסיה וזה גם יכול להיות שילוב של שתי האסטרטגיות האלו – גם גודל וגם גיאוגרפיה. אגד קרנות יכול גם לבטא תמהיל כולל של תיק השקעות – ורק לשם המחשה (זה כמובן לא בהכרח תמהיל אופטימלי – כל משקיע ורמת הסיכון שלו) – אגרות חוב – 40%, מניות 20%, מט"ח – 30%, שקלים – 10%.

בתעשיית הקרנות המקומית יש רוב לקרנות אגד חוץ על פני אגד ישראלי. לפסגות יש אגד ישראלי – קרן שמקיעה בקרנות ישראליות (קרנות מהבית – של פסגות), אבל כל יתר הקרנות אגד הן קרנות אגד חוץ, ובהתאמה – הסכומים הגדולים יותר נמצאים בקרנות אגד חו"ל. שם מנוהלים קרוב ל-1 מיליארד שקל בקרנות עם מסלולי השקעה שונים ומגוונים, אך בעיקר מסלולים טהורים – אג"ח בנפרד, מניות בנפרד. הנה ריכוז קרנות האגד מפורטל הקרנות פאנדר. 

דמי הניהול בקרנות אגד

 דמי הניהול על קרנות אגד חו"ל תלויים בקרנות המנוהלות תחת האגד. למעשה, המחזיק בקרנות אלו משלם דמי ניהול כפולים, פעם אחת לקרן המאגדת , פעם שנייה לקרנות המוחזקות דרך תשלום של הקרן עצמה לקרנות המוחזקות.  דמי ניהול בתחום של קרנות אגד חו"ל אג"ח הם כ-0.8%-0.9%. ובקרנות אגד חוץ הקנייתיות מדובר כבר על כ-2% , ולזה יש להוסיף את התשלום הישיר של הקרנות חוץ לקרנות שהם מחזיקות בהן. ובסה"כ נראה שמדובר בדמי ניהול גבוהים, אם כי בערך באותה הסביבה של הקרנות האחרות שמשקיעות בחו"ל – קרנות אג"ח חו"ל גובות לרוב עד 1.5%, קרנות מנייתיות חו"ל גובות כ-2.5% . כלומר, בסה"כ לא מדובר בהבדלים גדולים בעוד שבקרן אגד יש את היתרונות המובנים לרבות פיזור ההשקעה על פני מספר מנהלים ומכאן גם סיכון לרוב נמוך יותר (פיזור גדול יותר משמע לרוב סיכון קטן יותר).

בהקשר של דמי הניהול חשוב להזכיר את היתרון לגודל. ככל שהמחזיק בקרנות משקיע סכום גדול יותר כך הוא זכאי בחו"ל לדמי ניהול נמוכים יותר (בארץ מדברים על זה, אך עדיין דמי הניהול כאן אחידים). ולכן, ככל שקרן האגד חוץ גדולה יותר היא זכאית לדמי ניהול נמוכים יותר, וכנראה שעל הרקע הזה, דמי הניהול הכוללים  בקרן חוץ קרובים בסופו של דבר (למרות כפל דמי הניהול) לדמי הניהול על הקרנות חו"ל (שאינן במתכונת של אגד קרנות). 

ולסיכום – קרן חוץ מבטאת יתרונות – פיזור (על פני מנהלים שונים, על פני יותר נכסים/ ניירות ערך); ניהול השקעות ממוקד יותר  (בטריטוריה עצמה, בוחרים את הגופים הטובים ביותר באזור מסויים); יתרון לגודל (חיסכון בדמי הניהול, חיסכון בעמלות קנייה ומכירה); התמקצעות (הגופים המנהלים בעלי ניסיון ומוניטין רב; עלויות נמוכות מאשר ביצוע השקעות ישירות.

החסרונות – כפל דמי ניהול; פיזור בפועל עדיין לא משמעותי (רוב קרנות האגד חוץ כיום מנהלות את הכספים בעזרת מספר מצומצם של מנהלי קרנות בחו"ל).

החודשים הראשונים של 2012 היו טובים מאוד לקרנות הכספיות – הקרנות קיבלו הזרמות של מיליארדי שקלים בודדים בשעה שקרנות נאמנות מוטות מניות איבדו מיליארדי שקלים בודדים. זה קשור כמובן לחולשה בשווקי המניות בחודשים האחרונים בעיקר על רקע החששות שגוש האירו יתפרק, כשבמקביל גם השוק האמריקני מגמגם.
אחת מאפשרויות ההשקעה הפופולאריות בתקופות כאלו היא הצמדות לפיקדונות בנקאיים ולמק"מים (מלווה קצר מועד). מדובר באפיקים סולידיים שמספקים למשקיע בעיקר ביטחון, אבל תשואה נמוכה יחסית – בפיקדונות (תלוי למשך איזו תקופה) זה יכול להגיע ל-1.5% אולי 2%, בחודשים האחרונים על רקע התחרות בין הבנקים זה יכול להגיע ליותר (בבנק ירושלים ניתן לקבל תשואה של 80% מריבית בנק ישראל; ולמשך תקופה מסוימת ניתן לקבל 100% מריבית בנק ישראל – 2.5%).
אפשרות נוספת היא, דומה לאפשרות הקודמת, היא כאמור השקעה בקרנות כספיות . הקרנות האלו הפכו לאלטרנטיבה טובה לפיקדונות ולמק"מים, והגיוסים בהתאם. הקרן הכספית עם הגיוסים הגדולים ביותר בחודשים האחרונים היא – פסגות (00) מטרה תחליף לפיקדון בריבית בנק ישראל. הקרן הזו ( בקיצור – פסגות כספית מטרה) גייסה בחודש מאי 330 מיליון שקל ומתחילת השנה הסתכם הגיוס ב-1.1 מיליארד שקל.
הקרנות הכספיות, מעבר להיותם המגייסות הגדולות ביותר, הן גם הקרנות נאמנות הגדולות ביותר בתעשיית הקרנות. הקרן הגדולה ביותר היא – מיטב כספים פרימיום שמנהלת כ-6.6 מיליארד שקל, אחריה בדירוג – הראל פיא כספית פלטינום שמנהלת מעט מעל 4.4 מיליארד שקל.
הקרנות הכספיות צפויות, על פי ניתוח של מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית, להשיג בשנה הקרובה תשואה נטו שנתית של 2.35% עד 2.45%. התשואה ברוטו צפויה להגיע ל-2.5% עד 2.6% , ודמי הניהול הם 0.15% עד 0.19% כך שבנטו מתקבלת התשואה האמורה. בהינתן החלופות האחרות (הסולידיות) זו מסתמנת כאחת החלופות המועדפות.

קרנות נאמנות גמישות, הן קרנות שאינן מחויבות לדפוס השקעה מסוים. מנהלי קרנות הנאמנות הגמישות יכולים לגוון – הם יכולים להשקיע באגרות חוב צמודות וגם באגרות חוב דולריות, וגם אגרות חוב קונצרניות וגם במניות בארץ, מניות בחו"ל; מניות של חברות גדולות ומניות של חברות קטנות – מה שהם רוצים. הם יכולים לקבוע את רמת החשיפה של הקרן למניות, הם קובעים את רמת הסיכון של הקרן (תחת מגבלות התשקיף) בכל ההשקעות המסוכנות (אופציות, נגזרים ועוד). הם יכולים לקבוע את התמהיל שנראה להם בכל נקודת זמן; הם יכולים לשנות מתי ובכמה שהם סבורים את התמהיל. כן, הם פשוט גמישים כמעט לחלוטין באופי ההשקעה, בתמהיל ובעיתוי. המשמעות מבחינתכם – השקעתם כסף בקרנות גמישות השקעתם במנהל הקרן – תשקיעו רק אם אתם סומכים על בית ההשקעות ומנהל הקרן שידעו לנווט את הכספים בקרן גם כשיש תנודות וסערות בשווקים.  

גמישות לטוב ולרע

מהסיבות האלו, השקעה בקרנות נאמנות גמישות היא השקעה שונה מיתר הקרנות. כשמחזיקים בקרנות נאמנות בענף מסוים מוגדר – נניח שבקרנות אג"ח מדינה, אז יודעים מה מקבלים ויודעים למה לצפות – רכשנו (בעקיפין, דרך קרן הנאמנות) סל של אגרות חוב מדינה בתמהיל מסוים, ולכן אנו מצפים לקבל את התשואה המקובלת על אגרות חוב כאלו שנחשבות בטוחות מאגרות חוב קונצרניות; אותו דבר כשמחזיקים בקרן על מניות תל אביב 120– רכשנו קרן כזו, אנו מבינים את רמת הסיכון, אנו יודעים שאנו בעצם מחזיקים (בעקיפין) במניות ת"א 120ולכן אנו יודעים גם למה לצפות – לתשואת המניות המשוקללת (פחות או יותר) מתשואת מדד ת"א 120.

אמונה עיוורת במנהל 

במילים אחרות, ברוב הקטגוריות של תעשיית הקרנות נאמנות (ראו כאן הרחבה – מדריך קרנות נאמנות) , יודעים בערך מה מקבלים ויודעים למה לצפות, וזה כולל גם את האפיקים המסוכנים – קטגוריות של השקעות באופציות וקטגוריות של השקעות באגרות חוב קונצרניות מסוכנות. יודעים מה יש בקרנות האלו, במה הם משקיעות, אם כי, בקרנות האלו לא בטוח שיודעים מה מקבלים – אבל הסיכון ברור, המחזיקים מודעים לו. הם עשויים להתאכזב מהתוצאה, אבל זה כבר עניין אחר, עניין של בחירת ההשקעות הספציפיות בתוך תחום ההשקעות של קרן הנאמנות. זאת גם הסיבה אגב, שלא כל הקרנות זהות – יש באותו ענף, תחת אותה קטגוריית השקעה , קרנות שמניבות תשואות נהדרות ויש כאלו שממש לא מתקרבות לבנצ'מרק (מדד הייחוס). השונות גדולה מאוד (תלוי באפיק ההשקעה – באג"ח השונות יחסית נמוכה לעומת השונות באפיקי המניות).

ובעוד שברוב הקטגוריות יודעים במה הקרן משקיעה (אולי לא בטוחים לגבי התוצאות…), בקרנות הגמישות זה כבר סיפור אחר לחלוטין. קרנות הנאמנות הגמישות הם עוף מוזר ומיוחד בתעשיית הקרנות, להבדיל מקרנות נאמנות סטנדרטיות, שמחויבות לדפוסי השקעה מוגדרים, קרנות גמישות מאפשרות למנהל הקרן להחליט על השקעות, עיתוי השקעות, מעבר מאפיק לאפיק, שינויים בתמהיל, כמה שהוא רוצה, איך שהוא רוצה. בקרנות הגמישות יש פשוט – גמישות, גמישות בסגנון ההשקעה, בסיכון  ובחשיפה. זה מאפשר למנהלי הקרנות הגמישות להתבטא, להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי – מנהל קרן גמישה טוב יספק תשואה גבוה (לאורך זמן). זה גם מרמז למשקיעים על איכות בית ההשקעות, כי בקרן הגמישה באים לידי ביטוי היכולות של הבית, זה כבר לא להיות צר מבחינת יכול השקעה כמו בקרנות המקוטלגות לקטגוריות, זה כבר לא קרן אג"ח מדינה שגם כך אין יותר מדי תמרון; זו קרן שמביאה את כל האפשרויות שקיימות בשוק – אגרות חוב מסוגים שונים, מניות מאזורים שונים וכו'. וכאן נמדד בית ההשקעות עצמו ביכולתו לייצר תשואה תחת משקולות השקעה (תמהיל השקעה) שהוא מגדיר אותם והוא אחראי עליהם.

המשקיעים בקרנות נאמנות הגמישות, אמורים ליהנות מהמצב הזה – יש גמישות למנהל הקרן, יש תגובה מהירה לשינויים בשווקים הפיננסים, יש בעל בית שכל הזמן עם היד על הדופק, אלא שאליה וקוץ בה – אם מנהל הקרן לא מהמר נכון על כיוון השוק, אם מנהל הקרן שוגה בעיתוי הכניסה או היציאה משוק המניות, או טועה בקבלת החלטה על תמהיל לאורך זמן –  זה כמובן מתבטא בתשואה. נראה שזו הסיבה שלאורך זמן קיימים פערים ענקיים בתשואות של הקרנות הגמישות. אולי זה גם מסביר תופעה שנראית מעט מוזרה – יש גופים שיש להם 2 קרנות בקטגוריית הקרנות הגמישות. למה?  ובכן, זה מאפשר להם לתמרן את הגמישות – הם לא רוצים ליפול בגדול עם האסטרטגיה שלהם. הרי להיות גמיש זה מסוכן, אתה חשוף – או שתצליח או שלא. אם הקרן מהמרת על מרכיב גבוה של מניות בהודו, אבל השוק בהודו דווקא בירידות חדות, אז כמובן שאין תשואה אין מיקום, יש הפסדים גדולים, יש פדיונות בקרן;  וזו כמובן ממש לא המטרה.  ולכן, מגוונים – מקימים קרן נוספת שתהיה לצד הקרן הגמישה שבה המרכיב של מניות בהודו קטן, שבה יש יותר מעין יישור לממוצע (לתיק הגמיש הממוצע).

הקרנות הגמישות הם חלק מתעשיית קרנות הנאמנות, האמת – חלק מאוד קטן, אבל חשוב – זה בעצם חלון הראווה של בית ההשקעות, שם הוא נבחן בלי מגבלות, בלי משקולות, שם התשואה שלו מעידה על יכולותיו ואכויותיו, ולכן חשוב מאוד לגופים האלו לספק את הסחורה – בפועל, הפערים בין מנהלי הקרנות בתחום הזה ענקיים – מתשואות שליליות משמעותיות (בשנה) לתשואות מרשימות (בשנה). השונות מאוד גדולה.

מדריכים נוספים:

קרנות מחקות – האם כדאי? 

קרנות נאמנות – כל מה שצריך לדעת

קרנות הנאמנות הגדלות ביותר  מבחינת גודלם (ההיקף הכספי המנוהל) הן הקרנות הכספיות – כך עולה מבדיקה של מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית. הקרן הגדולה ביותר היא – מיטב כספים פרימיום שמנהלת כ-6.6 מיליארד שקל, אחריה בדירוג – הראל פיא כספית פלטינום שמנהלת מעט מעל  4.4 מיליארד שקל, שלישית – אקסלנס כספית פרימיום שמנהלת כ-4.4 מיליארד שקל; רביעית בדירוג – מגדל כספית עם הנפקות מק"מ שמנהלת 3.6 מיליארד שקל וחמישית – ישיר כספית עם  2.7 מיליארד שקל. בתשואות כמעט כולן זהות – אם נבחן את התשואה בשלושה החודשים האחרונים או מתחילת השנה יש שוויון כמעט מוחלט – שונות של 2 מאיות בתשואה. אבל כאשר מודדים את התשואה בשנה האחרונה (12 החודשים האחרונים) מגלים שהקרן הגדולה ביותר – מיטב כספית פרימיום היא גם זו שהניבה את התשואה הגובה ביותר – 3%. אחריה בדירוג התשואות – אקסלנס כספית פרימיום וישיר כספית עם תשואה של 2.9% בשנה האחרונה ואחריהן – הראל פיא כספית פלטינום ומגדל כספית עם הנפקות מק"מ עם תשואה של 2.8%.

מדובר בתשואות בהחלט סבירות (במבט לאחרו על השנה האחרונה), כאשר קרנות המק"מ (מלווה קצר מועד) השיגו תשואה מעט נמוכה יותר.

ומה הלאה? ובכן, מניתוח שפרסמנו כאן עולה כי התשואה הצפויה ברוטו של הקרנות הכספיות בשנה הקרובה תעמוד ברוטו על בין 2.5% ל-2.6%. דמי הניהול על הקרנות הכספיות הן כ-0.15% כך שבפועל קרנות הנאמנות הכספיות עשויות  להשיג תשואה שנתית נטו של  2.35% עד 2.45%.  לכאורה, זאת נראית תשואה נמוכה, אבל בהינתן האלטרנטיבות למשקיעים הסולידים – קרנות שקליות, קרנות מק"מ וקרנות אג"ח, זאת עשויה להיות תשואה ראויה.

קרנות הנאמנות הכספיות הן קרנות  נאמנות סולידיות שמהוות  עבור המשקיעים, סוג של תחליף לפיקדונות השונים בבנקים ולמק"מים. קרנות כספיות מחזיקות בנכסים סולידיים עם אורך חיים קצר  וסיכון אשראי נמוך מאוד. הקרנות האלו רשאיות  להחזיק בפיקדונות בבנקים ומזומנים, בניירות ערך לא מסחריים קצרי מועד ובאגירות חוב קצרות מועד תחת התנאים הבאים – איגרות חוב תיסחרנה  בארץ, יתרת התקופה עד לפדיונן לא תהיה מעל שנה;  איגרות החוב לא יכולות להיות  צמודות למדד, אגרות החוב תונפקנה על ידי המדינה או על ידי  חברות שדורגו על ידי חברות הדירוג.

התשואה בקרנות הכספיות אמנם לא מובטחת אלא שאופי הנכסים מניב לרוב תשואה סולידית סבירה, ומעבר לכך – לרוב בגלל יתרון הגודל של הקרן הכספית, מול החוסך הקטן, היא מקבלת על הפיקדונות ריבית גבוה יותר מאשר "המשקיע הקטן" ולכן בסופו של דבר התשואה של הקרנות הכספיות היא לרוב עולה על התשואה בפק"מ או מק"מ.

קרנות כספיות נוצרו לפני כחמש שנים וזכו להצלחה ענקית – גיוסים של עשרות מיליארדי שקלים תוך חודשים. הסיבה – קרנות כספיות הם אפיק עם סיכון מאוד נמוך ותשואה (סיכוי) שעולה כאמור ברוב המקרים על הפיקדונות הרגילים והמק"מ. הציבור היה אז (כמו היום) צמא לתשואות על רקע ריבית מאוד נמוכה על הפיקדונות השקליים, ובקרנות הכספיות הוא קיבל יותר, גם בגלל שהקרנות הכספיות לא גבו דמי ניהול. עם זאת, לפני כחצי שנה יישרו הקרנות הכספיות קו עם "הנורמה המקובלת" והחלו לגבות דמי ניהול בשיעור של 0.15% עד 0.19%. יתרון נוסף שנשאר לקרנות הכספיות מול הפיקדונות בבנקים והמק"מים  הוא יתרון מס – הרווח הריאלי בפיקדונות שקליים ממוסה בעת המכירה או הפדיון במס רווח הון בשיעור של 25% , אלא שבפועל ריאלית אין רווח; רווח ריאלי הוא  הרווח מעבר למדד, ומאחר שהרווחים לא מגיעים לרוב למדד אין בכלל מס (בפועל, היו בשנים האחרונות בעיקר הפסדים  שניתן לקזזם במקרים מסוימים מול רווחים אחרים). מנגד, בפיקדונות בבנקים ובמק"מ יש מס על הרווח הנומינלי בשיעור של 15%.   

בית ההשקעות אי.בי.אי משיק קרן נאמנות חדשה – אי.בי.אי. (00) תל בונד צמודות. מדובר בקרן פתוחה בתחום האג"ח חברות והמרה. הקרן היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ במסלול של קרן פטורה (הרווחים בקרן פטורים, הרווחים למשקיעים בקרן מחויבים במס הכנסה).

שכר מנהל הקרן: 0.50% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן; שכר נאמן הקרן: 0.04% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. יחידות הקרן מוצעות לציבור החל מיום 27.06.2012 ועד ליום 19.06.2013 בכל יום מסחר, בימים א' עד ה',ללא תוספת הוספה. השעה היעודה להגשת הזמנות: 15:00

מטרת הקרן, על פי תשקיף שפרסמה אי.בי.אי –  השגת תוצאות דומות ככל הניתן לשיעורי השינוי במדד תל בונד צמודות.  באי.בי אי מדגישים כי  אין באמור לעיל כדי להוות התחייבות מנהל הקרן ו/או הבטחה מצידו להשיג את מטרת הקרן ו/או להשיג תשואה חיובית או תשואה כלשהי לאורך זמן.

הדרך להשגת המטרה ובמילים אחרות –  מדיניות ההשקעות של הקרן – לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאגרות חוב הנכללות במדד "תל בונד צמודות", כפי שיפורסם מעת לעת ע"י הבורסה לניירות ערך בת"א. כמו כן,  הקרן לא תיצור חשיפה למניות ו/או למט"ח. הקרן לא תיצור חשיפה לאג"ח שאינו בדירוג השקעה שלוש. השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסיה.

על כל פנים, בתשקיף הקרן מודגש כי אם תאפשר הבורסה לניירות ערך בתל אביב לעשות שימוש במדד כנכס ייחוס של קרן מחקה, אזי בכוונת מנהל הקרן: לשנות את מדיניות ההשקעות של הקרן באופן שהקרן תהייה קרן מחקה, שייעודה השגת תוצאות הדומות ככל הניתן לשיעורי השינוי במדד; או לשנות אם שם הקרן.

כמה כבר אפשר לחכות? כמות גדולה של זוגות צעירים ומשפרי דירות ממתינה בשנה האחרונה (בעקבות המחאה החברתית) לירידות מחירים בשוק הדירות למגורים – אבל, לא דובים ולא יער; אולי בשוליים, אולי ירידה של 5%, אולי 7%. וזה גם במקרים חריגים וקיצוניים. לרוב, מדובר על קיפאון במחירים  (שזה גם משהו בהשוואה לעליות המחירים המטורפות שהיו כאן בשבע השנים האחרונות);  ועל הרקע הזה, יש תזוזה של רוכשים פוטנציאלים לעבר מימוש החלום.

זה עוד לא הכל – הרוכשים הפוטנציאליים, מתלהבים (וכנראה שבצדק רב) מהריבית הנמוכה. בריבית כזו, הביקוש לדירות לא יירד; בריבית כזו אנשים שיושבים על הגדר לאט לאט יחזרו לשוק. דודי מייזליק, מנהל אגף המשכנתאות בבנק מרכנתיל, אמר לאחרונה שהעלייה בעסקאות בשוק הדירות למגורים, והחזרה של הרוכשים לשוק קשורה קשר הדוק לריבית הנמוכה ולשינויים המתרחשים בשווקים הפיננסים; שינויים אלו גרמו להוזלה נוספת של המקורות הכספיים שמשמשים למתן משכנתאות, ולכן מגמת הורדת הריבית על המשכנתאות נמשכת. מייזליק סיפק נתונים עד כמה נוח כיום לקחת משכנתא והדגיש כי מדובר בריביות שפל של שנת 2009 ו-2010. מסלול משכנתא פופולארי הוא ריבית צמודה למדד המשתנה בכל 5 שנים. המסלול הזה ניתן כיום בבנקים למשכנתאות בריבית של עד 2.5%; מסלול נוסף – ריבית קבועה שאינה צמודה ניתן בריבית של עד 5.5% לתקופות ממשוכות, כשבפועל לתקופות קצרות (עד 10 שנים) מדובר בחצי אחוז ואפילו 1% פחות מכך.

בריביות כאלו, מישהו מאמין שמחירי הדירות יירדו?

בנק לאומי למשכנתאות משנה גישה – הוא מציג תכנון משכנתא להבדיל מלקיחת משכנתא. הבנק מנסה ליצור משכנתא שמתאימה לצרכים המסוימים המשתנים של הלווים; הוא בונה משכנתאות גמישות שתלויות בתרחישים מסוימים – לקיחת משכנתא לפני שיש לזוג ילדים תקבל התייחסות שונה ממשכנתא בשלב מתקדם יותר בחיים, היא תגלם את ההוצאות העתידיות הצפויות, ובהתאמה היא תהיה בעלת החזרים שונים על פני התקופה.

לאומי משכנתאות – מתכנים משכנתא, לא לוקחים משכנתא

בבנק לאומי למשכנתאות מסבירים את המהלך – "אנחנו יודעים שלקחת משכנתא זו החלטה מורכבת.אנחנו גם מבינים שכל אחד  הוא עולם ומלואו, עם צרכים, יכולות ורצונות שונים.מאחר ואין דבר כזה משכנתא טובה, אלא יש משכנתא טובה לכל אחד נכון לנקודת זמן מסוימת, מצאנו לנכון לייצר לי תומך החלטה, שיסייע לקבל החלטה נבונה ולבחור בשילוב המשכנתא המתאים ביותר. לצורך כך, בחנו את ביצועי מסלולי ההלוואה השונים, תוך התבססות על נתונים כלכליים מהעשור האחרון, בעזרת מודל שנבנה על ידי חברת "Modelity Technologies“ , המתמחה בפיתוח מודלים כלכליים. על בסיס נתונים אלה, בצירוף הידע המצטבר והניסיון שלנו, ריכזנו מגוון אפשרויות של שילובי משכנתא:

"שילוב להתחלה קלה – שילוב מסלולי הלוואות המאפשר החזר חודשי התחלתי בסכום נמוך יחסית בשנים הראשונות להחזר המשכנתא וזאת ביחס לשילובים אחרים.

"שילוב כלכלי –  שילוב מסלולי הלוואת המאפשר לכם ליהנות מעלות כוללת נמוכה יחסית של כלל ההחזרים לאורך כל תקופת ההלוואות, וזאת ביחס לשילובים האחרים.   

"שילוב גמיש –  שילוב מסלולים המתאים בעיקר למי שחשובה לו הגמישות בביצוע שינויים בהלוואות בתדירות גבוהה יותר ובעמלות פירעון מוקדם מופחתות, וזאת ביחס לשילובים האחרים

"שילוב סולידי – שילוב מסלולי הלוואות המאפשר לכם החזר חודשי יציב יחסית, עם תנודות קטנות יותר לעומת שילובים אחרים".

משכנתא מותאמת לצרכים שלכם

החשיבות של תכנון המשכנתא על פני החיים  גדולה ביותר, ובלאומי למשכנתאות מדגימים – "החיים פשוט דינמיים. לאורך החיים מתרחשים שינויים רבים המשפיעים על ההוצאות וההכנסות שלנו: תינוק נולד, קידום בעבודה, קרן השתלמות נפרעות ואפילו ירושה לא צפויה. תכנון מוקדם יאפשר להתכונן לשינויים עתידיים.  מעבר לכך, –  צריך לחלום בגדול אך להתעורר למציאות. כולנו חולמים על וילה עם בריכת שחיה, אבל אנחנו לא תמיד לוקחים בחשבון את  המחירים של החלומות האלה. חשוב לתכנן משכנתא המאפשרת לכם לרכוש את הבית המתאים ליכולת היום ולאפשר לשדרג בעוד כמה שנים לבית הבא.

"מעבר לכך, חשוב לתכנן כי תנאי השוק משתנים. לאורך חיי המשכנתא גם תנאי השוק משתנים (שינויים במדד, בריבית הפריים וכו') והם יכולים להשפיע על ההחזר החודשי ועל יתרת החוב של המשכנתא. התחשבות בשינויים האפשריים בהרכבת תמהיל המשכנתא יכולה לחסוך כסף.  ומעבר לכך – התכנון חשוב כי צריך להתאים את המשכנתא במיוחד בשביל הצרכים הספציפיים – משכנתא חייבת להתאים ללווה המסיים, ולכל אחד יש אופי אחר: יש כאלו שפוחדים משינויים, אחרים לא אוהבים להתחייב ויש את מי שמסתער על אתגרים. בנקאי המשכנתאות  ילמד להכיר את הלווים  ויעזור להם להרכיב משכנתא שמתאימה להם באופן אישי ולנקודת זמן המסויימת בחיים".

ואיך בלאומי למשכנתאות עושים את זה – "השתמשנו בפרמטרים כלכליים, ריביות ומדדים הנהוגים כיום, כאשר לצורך בחינת מסלולי ההלוואה לאורך זמן נעשה שימוש בבסיס נתונים המכיל נתונים משתנים משתנים היסטוריים (לתקופה של 10 שנים) של ריביות ומדדים, כפי שמתפרסמים באתר בנק ישראל: מדד המחירים לצרכן  ריבית הפריים  ריבית עוגן המק"מ  הריבית הממוצעת על משכנתאות צמודות מדד 

"הרכבי השילובים נעשו בהתאם לצרכים מרכזיים כפי שהם עולים מצד הלקוחות. הנתונים מתייחסים להלוואות על סך 700 אלף ש"ח ל -20 שנים, על פי שיטת החזר שפיצר, וזאת לצורך יצירת בסיס השוואה בין ההלוואות. כמובן שלקוחי המשכנתאות יוכלו לשנות את הרכבי ההלוואות, תקופות ההלוואות, שיטת ההחזר וכיו"ב, בהתאם לצרכים הספציפים שלהם. העקרונות המנחים של המודל וההרכבים – לתת ללקוחות לבחור בשילוב המשכנתא המתאים ביותר לצרכים שלכם, תוך הבנה של עיקר היתרונות והחסרונות של כל אחד מהשילובים.אנחנו מבינים שלמרות שלכל לקוח יש צורך מרכזי אחר, קיימים צרכים בסיסיים שחשובים לכלל הלקוחות, לכן בכל תמהיל הושם דגש לצורך מרכזי אחד, כאשר לקחנו בחשבון שיקולים נוספים: פיזור סיכונים.  גמישות מסוימת לביצוע שינויים בהלוואה בתשלום עמלות פירעון מוקדם מופחתות.  שינוי ביתרת הקרן (עקב הצמדה למדד המחירים לצרכן).  חשיפה לשינויים גלובליים".

ועל רקע המתודולוגיה הזו ובחינת ההיסטוריה והבנת צרכי הלקוחות נבנו "תיקי משנתאות", מעין שילובים שמתאימים לקבוצות שונות, "הפרמטריםם שעל פיהם נבנו השילובים, הם: משקל מסלול בכל שילוב לא יעלה על 70% מסך ההלוואות בשילוב.  לא יותר מ- 80% מהשילוב יהיה במסלול צמוד למדד, למעט שילוב להתחלה קלה.  לפחות על חלק מההלוואות בשילוב ניתן יהיה לבצע פירעון חלקי/מלא בתשלום עמלות פירעון מוקדם מופחתות.  השילובים נעשו בהתאם להוראת בנק ישראל – על פיה היחס בין המסלול של הריבית המשתנה לסך כל ההלוואות בשילוב לא יעלה על 1/3 מסכום ההלוואות בשילוב. הלוואה בריבית משתנה מוגדרת לעניין זה כהלוואה בה שיעור הריבית משתנה של עד 5 שנים.  בשילובים לא התווספו מסלולי הלוואות מט"ח".

אשליה אופטית במשכנתאות בריבית משתנה

המשכנתאות הנלקחות היום הן בעיקר משכנתאות בריבית משתנה. וכאן יש תקלה, מעין אשליה אופטית שרבים מהלווים נופלים בה, או מתעלמים ממנה. הריבית המשתנה נמוכה משמעותית ביחס לריבית הקבועה. הריבית המשתנה גוררת החזרים בתחילת הדרך קטנים, אבל הם יעלו כאשר הריבית במשק תעלה.  כלומר, ההחזר שאתם הלווים רואים היום בהתבסס על החלק המשתנה היא שגויה. מעבר לכך,  כאשר לוקחים את המשכנתא בריבית משתנה צמודה למדד (לרוב ל-5 שנים) אזי מציגים לכם בהחזרים את הריבית המשתנה בלבד, אבל אלו החזרים לא מייצגים כי צריך להצמיד אותם. בשלב הראשון, אתם משלמים בהלוואה זו החזרים קטנים, אך מדובר בהפרשים צמודים כך שבסופו של דבר הערך של ההחזרים עולה ועוקף את ההחזרים (תחת הנחה שהמרכיב באותו גודל) של החלק  הקבוע. ההצגה הבעייתית הזו  מאוד מפתה. לקיחת משכנתא במסלולים עם ריבית משתנה ועם ריבית צמודה מאפשרת לכם להחזיר באופן שוטף בהתחלה סכומים נמוכים יותר מממוצע ההחזרים על פני תקופת המשכנתא כולה. אבל ההחזרים ילכו ויעלו. מנגד, לקיחת משכנתא בריבית קבועה לא צמודה נותנת לכם ביטחון – מה שאתם משלמים בהחזר הראשון זה מה שתשלמו בהחזר גם בעוד 10 שנים, 20 שנה ו-30 שנה. במילים פשוטות –  ככל שהחלק המשתנה גדול יותר וככל שהחלק הצמוד גדול יותר, כך ההחזרים היום נמוכים יותר, ומנגד – ככל שהחלק של הריבית הקבועה גדול יותר, כך ההחזר ההתחלתי גדול יותר. אבל ככל שהמרכיב המשתנה והצמוד גדול יותר כך גם קצב עליית ההחזרים החודשיים  גדול יותר.

בחודש מאי 2012 נמכרו 580 דירות שנבנו במסגרת מכרזי משרד השיכון (מה שנקרא בנייה ציבורית), מדובר בגידול של כמעט 90% ביחס למאי 2011, ולמעשה מדובר במספר הגבוה ביותר מאז דצמבר 2010. כך עולה מנתונים שמפרסם משרד השיכון והבינוי.
בחודש שעבר נמכרו 437 יחידות דיור (למרות החופשה והחגים), ובחודש מארס השנה נמכרו 386 יחידות דיור. מתחילת השנה, נמכרו 2,305 דירות בבנייה הציבורית. מתוך 580 דירות שנמכרו במאי, נמכרו ברמת בית שמש 69 יחידות דיור; באר שבע (רמות ב') 40 יחידות ואשדוד מזרח 37 יחידות. העלייה בכמות הדירות הנמכרת בחודש מאי 2012 מוסברת על ידי משרד השיכון והבינוי בזינוק של 46% בהתחלות בנייה ביוזמת המשרד במהלך שנת 2011 (לכ-7.3 אלף דירות, לעומת כ-5 אלף בממוצע בשנים הקודמות).

בית ההשקעות ילין לפידות,בראשות דב ילין ויאיר לפידות, מקים קרן נאמנות חדשה – "ילין לפידות ( 00 )(!) מד"פ שקלי". הקרן  היא קרן פטורה (בהתאם להוראות המס – היא פטורה, המשקיעים בה חייבים במס על הרווחים).

מקסימום שיעור ההוספה על הקרן הוא  5%  (תוספת שהיא מעל מחיר היחידה), אבל מד'ובר בשיעור הוספה תיאורטי. בפועל, שיעור ההוספה נמוך משמעותית, וברוב המקרים (אם כי לא בכל הקרנות) הוא אפסי.

מדיניות ההשקעות של הקרן היא חשיפה לאגרות חוב קונצרניות שקליות, המומלצות על פי מודל דירוג פנימי  של ילין לפידות, כאשר החשיפה לא תפחת מ- 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

מודל הדירוג הפנימי (מד"פ) הוא מודל אנליטי שפותח ע"י מנהל הקרן, לצורך בחירת אגרות החוב הקונצרניות שיכללו בנכסי הקרן, אשר מתבסס על קריטריונים כמותיים ואיכותיים.מנהל הקרן יימנה וועדה, אשר חבריה יהיו בעלי תפקידים בקבוצת ילין לפידות; הוועדה תבחן אג"ח קונצרני על סמך קריטריונים כמותיים ואיכותיים שונים ביחס לאגרות חוב אלו, בהתבסס, בין השאר, על פרמטרים חשבונאיים ודיווחי החברות ובכללם יכולת החזרת החוב, נתונים ביחס לחברה המנפיקה, רווח תפעולי, בחינת מרווחי תשואה וכיו"ב.

בהתאם למודל ייקבע דירוג פנימי לאג"ח הקונצרני שנבחן ע"י הוועדה ובהתבסס על דירוג זה ייקבע האם אגרת החוב תכלל בנכסי הקרן או לאו. באחריות הוועדה לבחון את המודל מעת לעת, לעמוד על טיבו ולבצע בו שינויים ועדכונים במידת הצורך.

הקרן לא תיצור בכלל חשיפה למניות, וגם לא למט"ח. הקרן עשויה ליצור חשיפה לאג"ח שאינו בדירוג השקעה 1 בשיעור שלא יעלה על 100%מהשווי הנקי של נכסי הקרן.

השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, שיוחזקו בקרן,בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסיה.

בקשר לשכר מנהל הקרן, מעודכן בתשקיף קרן הנאמנות – מנהל הקרן זכאי לקבל שכר שנתי בשעור שלא יעלה על 5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, או בשעור נמוך מכך, כפי שיוחלט מעת לעת על ידי מנהל הקרן. בפועל, השכר (דמי הניהול) נמוכים משמעותית מהתקרה הזו.

הנאמן זכאי לקבל שכר שנתי בשיעור של 0.5% מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן, או בשיעור נמוך מכך, כפי שיוסכם מעת לעת בין מנהל הקרן והנאמן.