הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה – תמונת מצב של אוכלוסיית ישראל על סמך מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי – ובכן, מסתבר שמצבנו טוב!

בהמשך להחלטת ממשלת ישראל מאפריל 2015 (החלטה מס' 2494) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעדכנת את מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי בתחומים: איכות התעסוקה, ביטחון אישי, בריאות, דיור ותשתיות, חינוך, השכלה וכישורים, רווחה אישית וחברתית, סביבה, מעורבות אזרחית וממשל, רמת חיים חומרית, פנאי תרבות וקהילה וטכנולוגיות המידע.

עד כה פותחו 61 מדדים, בהשוואה לשנה הקודמת, ב-29 מהמדדים שפותחו נרשם שיפור, ב-8 נרשמה הרעה וב-12 מדדים לא נרשם שינוי משמעותי במגמה. בהשוואה לשנת הבסיס (לרוב 2002) ב-33 מדדים נרשם שיפור וב-4 נרשמה הרעה.

14 מדדים חדשים פותחו ב-2016:

בתחום הבריאות

• שנות החיים הבריאים הצפויות מהלידה עמדו על 65.1 בקרב נשים ו-65.4 בקרב גברים. נשים צפויות לחיות 77% משנות החיים ללא בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, וגברים – 81%.
• התנהגויות בריאות:1% מבני 21 ומעלה הקפידו על אורח חיים בריא – לא עישנו, היו פעילים גופנית ואכלו פירות וירקות, 15.3% מהגברים ו-16.9% מהנשים.
• מקרים חדשים של שאתות ממאירות: בשנת 2014 התגלו 30,524 מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן), שיעור של 371.5 ל-100,000 נפש. 16,591 מקרים חדשים התגלו בקרב נשים ו-13,933 בקרב גברים.
• אמון במערכת הבריאות: אחוז הערבים שהביעו אמון במערכת הבריאות היה גבוה מאחוז מיהודים (84% לעומת 73%, בהתאמה ).

בתחום החינוך

• שביעות רצון של ההורים מהחינוך לגיל הגן: 89% מההורים לילדים בני 6-3 המבקרים בגני ילדים היו מרוצים במידה רבה מאוד ובמידה רבה מהחינוך בגיל הגן בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16).
• שביעות רצון ממערכת החינוך: 78% מההורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים, 74% מההורים לתלמידים בחטיבות ביניים ו‑79% מההורים לתלמידים בחטיבות העליונות היו מרוצים ממערכת החינוך בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16). באותה שנה 75% מהתלמידים בכיתות ה-ו, 55% מהתלמידים בכיתות ז-ט ו-50% מהתלמידים בכיתות י-יא היו שבעי רצון מההערכה ומהמשוב שקיבלו ממוריהם.
• הסיכוי לרכוש השכלה גבוהה לפי השכלת הורים: הסיכויים לרכוש השכלה גבוהה בקרב בני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה גבוהה, גבוהים פי 2.5 מהסיכויים של אלו שהוריהם חסרי השכלה גבוהה (55% לעומת 23%, בהתאמה).

בתחום מעורבות אזרחית וממשל

• מעורבות אזרחית: 16% מבני 20 ומעלה היו מעורבים בחיים הציבוריים או הפוליטיים.
• הערכת יכולת ההשפעה על מדיניות הממשלה: אחוז היהודים שדיווחו כי הם חשים יכולת השפעה על מדיניות הממשלה היה כפול מאחוז הערבים (15% לעומת 7% בהתאמה).

בתחום רווחה אישית וחברתית

• תחושת אפליה: רבע מבני 20 ומעלה חשו אפליה כלשהי במהלך שנת 2016, 46% מהערבים לעומת 21% מהיהודים.
• אמון כללי: אחוז היהודים שדיווחו כי הם בוטחים בזולת היה גדול פי שלושה ויותר מאחוז הערבים (45% לעומת 14%, בהתאמה).

בתחום רמת חיים חומרית

• רמת העושר הפיננסי של משקי הבית: העושר הפיננסי נטו של מגזר משקי הבית הסתכם בסוף שנת 2015 ב-261 אלף ש"ח לנפש לעומת 116 אלף ש"ח בשנת 2001.

בתחום פנאי, תרבות וקהילה:

• שביעות רצון מהאיזון בין העבודה לתחומי חיים אחרים: 58% מהמועסקים היו מרוצים או מרוצים מאוד, מהאיזון שבין עבודתם לתחומי חיים אחרים.

בתחום טכנולוגיות המידע

• מועסקים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת (ה-ICT): מספר המועסקים עמד על 199.5 אלף ב-2016, מתוכם 159.4 בענף השירותים ו-40.1 בענף התעשייה.

איכות התעסוקה

עלייה בשיעור התעסוקה ובהכנסה; ירידה בשביעות הרצון מעבודה; עלייה בשיעור האבטלה הממושכת; גידול בפערים בין יהודים לערבים בשיעור התעסוקה  ובשיעור התעסוקה החלקית שלא מרצון

שיעור התעסוקה בקרב יהודים גבוה יותר בהשוואה לערבים (64.9% לעומת 42.5% ב-2016, בהתאמה). הפער בשיעור התעסוקה בין יהודים לערבים הולך וגדל לאורך השנים, מ‑17.4 נקודות האחוז בשנת 2002 ל-18.7 נקודות האחוז ב-2011, ומ-22.0 נקודות האחוז ב-2012 ל-22.5 בשנת 2016. לאורך כל השנים שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות היה נמוך באופן ניכר בהשוואה לנשים יהודיות (24.6% לעומת 63.1%, בהתאמה).

בשנת 2016 שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון בקרב נשים ערביות היה 9.2% לעומת 3.3% בקרב נשים יהודיות.

בשנים 2002–2016 ההכנסה החציונית ברוטו מעבודה של משק בית עלתה בכ-28%, מ‑12,750 ש"ח ל-16,264 ש"ח.

אחוז המועסקים המרוצים מעבודתם עלה מ-82% ב-2002 ל-87% ב‑2016. במרבית השנים השיעור הנמוך ביותר של המרוצים מעבודתם נמצא בקרב גברים ערבים.

שיעור האבטלה הממושכת ירד מ-27.5% ב-2012 ל-25.5% ב‑2016. בקרב יהודים, בהשוואה לפי אורח חיים של הגרים בדירה מבחינה דתית, שיעור האבטלה הממושכת הגבוה ביותר ב-2016 היה בקרב אלו שאורח חייהם חרדי (27.4%).

ביטחון אישי

עלייה בתחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בשעות החשכה; ירידה בשיעור היפגעות מעבירת אלימות, במקרי רצח, בשיעור ההרוגים והפצועים בפעולות איבה ובשיעור ההיפגעות מעבירות בעלות אופי מיני; עלייה בשיעור ההרוגים והפצועים בתאונות דרכים לעומת השנה הקודמת

בשנת 2016 3.1% מבני 20 ומעלה נפגעו מעבירת אלימות (שימוש בכוח פיזי) או מאיום בשימוש באלימות.

בשנת 2016 85% מבני 20 ומעלה חשו בטוחים ללכת לבדם בשעות החשכה באזור מגוריהם, אחוז גבוה בהשוואה לממוצע של המדינות המשתתפות בסקר החברתי האירופי.

נשים נפגעות מעבירות בעלות אופי מיני בשיעור גבוה במידה ניכרת בהשוואה לגברים. ב-2016 כ‑3.8% מהנשים נפגעו מהטרדה מינית, לעומת כ-0.8% מהגברים.

משנת 2013 חלה עלייה של כ-18%במספר ההרוגים בתאונות דרכים ל-100,000 תושבים וכ-7% במספר הפצועים קשה בתאונות דרכים.

לאורך השנים שיעור מקרי הרצח בקרב ערבים היה גבוה במידה ניכרת בהשוואה ליהודים. בשנת 2015 השיעור בקרב הערבים היה גבוה פי 6.2 מהשיעור בקרב היהודים (3.7 לעומת 0.6, בהתאמה).

בשנת 2016 55% מבני 20 ומעלה נפגעו מהתנהגות אלימה בכביש, 18.6% נפגעו בכל יום או כמעט בכל יום (כ-34% מכלל הנפגעים).

בריאות

עלייה בתוחלת החיים ובהערכה העצמית של בריאות; שנות חיים בריאים בישראל – 65.4 לגברים, 65.1 לנשים; עלייה במקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן) אצל נשים וירידה – אצל גברים

בשנת 2016 שיעור תמותת התינוקות ל-1,000 לידות חי היה 3.1 (ללא שינוי בארבע השנים האחרונות), 2.3 בקרב יהודים ו-6.1 בקרב ערבים.

תוחלת החיים נמצאת במגמת עלייה מתמדת, אם כי בחמש השנים האחרונות התמתנה העלייה (80.7 שנים לגברים ו-84.2 שנים לנשים ב-2016). שנות החיים הבריאים הצפויות מהלידה עמדו בשנת 2016 על 65.1 בקרב נשים ו-65.4 בקרב גברים. נשים צפויות לחיות 77% משנות החיים ללא בעיה בריאותית המפריעה בתפקוד, והגברים – 81%.

בשנת 2015 האוכלוסייה בישראל דיווחה כי בריאותה טובה מאוד או טובה, הרבה מעל ממוצע ה-OECD (83.9% ו-68.2%, בהתאמה). ישראל דורגה במקום החמישי מבין מדינות ה-OECD שמציגות את המדד, יחד עם אוסטרליה ואירלנד.

בשנת תשע"ז (2016/17) 18% מתלמידי כיתות א-ו ו-30% מתלמידי כיתות ז סבלו מעודף משקל או מהשמנת יתר. האחוזים האלה נמוכים מעט מאלה שנמדדו בשנים האחרונות.

קיים הבדל ניכר בין המינים בתחושת הדיכאון – 30% מהנשים חשו מדוכאות לעיתים קרובות או מדי פעם, לעומת 19% מהגברים.

בשנת 2016 16.1% מבני 21 ומעלה הקפידו על אורח חיים בריא – לא עישנו, היו פעילים גופנית ואכלו פירות וירקות, 15.3% מהגברים ו-16.9% מהנשים.

בשנת 2014 התגלו 30,524 מקרים חדשים של שאתות ממאירות (סרטן), שיעור של 371.5 ל-100,000 נפש. 16,591 מקרים חדשים התגלו בקרב נשים ו-13,933 – בקרב גברים.

ערבים הביעו אמון במערכת הבריאות באחוז גבוה יותר מיהודים (84% לעומת 73%, בהתאמה).

דיור ותשתיות

פערים גדולים בין עשירונים באחוז ההוצאה על דיור מתוך ההכנסה הפנויה, למרות הירידה הכללית באחוז ההוצאה; מרוצים מהדירה ומאזור המגורים אך לא מהתחבורה הציבורית

כ‑50% ממשקי הבית בעשירון התחתון מוציאים על דיור 30%  או יותר מסך הכנסתם הכספית נטו, לעומת כ-11% ממשקי הבית בעשירון העליון. באחוזים אלה חלה ירידה בשנים האחרונות.

בשנים 2002–2016 שביעות הרצון מהדירה עלתה מ-80% ל-86%, ושביעות הרצון מאזור המגורים עלתה מ-81% ל-83%.

בהשוואה לפי מידת דתיות בקרב יהודים, נמצא שיותר ממחצית מהחרדים (52%) היו מרוצים מהתחבורה הציבורית באזור המגורים, לעומת 41% מהמסורתיים, 39% מהדתיים ו-34% מהחילונים.

בהשוואה לפי אורח חיים של הגרים בדירה מבחינה דתית בקרב היהודים, צפיפות הדיור עולה עם העלייה במידת דתיות. בשנת 2016 צפיפות הדיור הגבוהה ביותר הייתה בקרב אלו שאורח חייהם חרדי (1.37 נפשות לחדר), והנמוכה ביותר בקרב אלו שאורח חייהם חילוני (0.72 נפשות לחדר).

חינוך, השכלה וכישורים

עלייה בשיעורי הלמידה ובשיעור בעלי השכלה על-תיכונית;  ירידה בשיעור המתקשים במתמטיקה במחקר פיזה, אם כי הוא עדיין גבוה יותר מהממוצע במדינות ה-OECD; הסיכויים לרכוש השכלה גבוהה בקרב בני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה גבוהה, גבוהים פי 2.5 מהסיכויים של אלו שהוריהם חסרי השכלה גבוהה

אחוז הערבים עם השכלה על-תיכונית והשכלה גבוהה נמוך באופן ניכר בהשוואה לאחוז היהודים (36.4% לעומת 60.0% – פער של 23.6 נקודות האחוז). שיעור היהודיות עם השכלה על-תיכונית וגבוהה היה כמעט כפול מזה של הערביות (70.7% לעומת 37.2%, בהתאמה).

בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) שיעור הלמידה של בני 15–17 עמד על 95.6%.

למרות יתרונן של הנשים בשיעור הזכאות לבגרות ועמידה בדרישות סף של האוניברסיטאות, שיעור הנשים בנות  26 הזכאיות לבגרות אשר נבחנו במתמטיקה ברמת חמש יחידות לימוד נמוך משיעור הגברים הזכאים (16.1% לעומת 23.2%, בהתאמה).

שיעור בעלי אוריינות קריאה ברמה גבוהה בקרב יהודים דומה לממוצע במדינות ה-OECD (44% בהשוואה ל-46%, בהתאמה), ואילו בקרב הערבים שיעור זה נמוך באופן ניכר (16%).

89% מההורים לילדים בני 3–6 המבקרים בגני ילדים היו מרוצים במידה רבה מאוד ובמידה רבה מהחינוך בגיל הגן בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16).

78% מההורים לתלמידים בבתי ספר יסודיים, 74% מההורים לתלמידים בחטיבות ביניים ו‑79% מההורים לתלמידים בחטיבות העליונות היו מרוצים ממערכת החינוך בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16). באותה שנה 75% מהתלמידים בכיתות ה–ו , 55% מהתלמידים בכיתות ז-ט ו-50% מהתלמידים בכיתות י-יא היו שבעי רצון מההערכה ומהמשוב שקיבלו ממוריהם.

בשנת 2016 הסיכויים לרכוש השכלה גבוהה בקרב בני 30 שלפחות לאחד מהוריהם יש השכלה גבוהה, גבוהים פי 2.5 מהסיכויים של אלו שהוריהם חסרי השכלה גבוהה (55% לעומת 23%, בהתאמה).

מעורבות אזרחית וממשל

ירידה באמון בממשלה ובאמון במערכת המשפט; רק 13% חשים יכולת להשפיע על מדיניות הממשלה

16% מבני 20 ומעלה היו מעורבים בחיים הציבוריים או הפוליטיים. מפילוח לפי סוגי פעילות המרכיבים את המדד עולה כי 8% חתמו על עצומה; 5% הביעו דעה באמצעי התקשורת או באינטרנט; 4% השתתפו בחרם על קניית מוצר; 4% השתתפו בהפגנה או בצעדת מחאה; 4% השתתפו באספה, בכנס פוליטי או בחוג בית; 4% יצרו קשר עם גורם ממשלתי או עם נבחר ציבור; 3% היו פעילים במפלגה או בקבוצה ציבורית ו-2% השתתפו בתהליכי עיצוב מדיניות. לא נמצאו פערים בין גברים לנשים.

41% מהיהודים דיווחו כי הם נותנים אמון בממשלה, לעומת 30% מהערבים.

יותר מ-60% מהחרדים 'בכלל לא' הביעו אמון במערכת המשפט, לעומת 24% מהדתיים, 19% מהמסורתיים הדתיים, 15% מהמסורתיים לא כל כך דתיים ו-13% מהחילונים.

אחוז היהודים שהעריכו כי הם יכולים להשפיע על מדיניות הממשלה, היה כפול מאחוז הערבים (15% לעומת 7%, בהתאמה).

סביבה

מרוצים יותר מהפארקים ומהשטחים הירוקים, אבל מרוצים פחות מהניקיון באזור המגורים

21% מהפסולת ב-2016 הועברה למחזור (1.12 מיליון טונות פסולת), לעומת 20% ב-2015 (1.03 מיליון טונות פסולת) וכ-18% ב-2012.

53% מבני 20 ומעלה היו מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם בשנת 2016, 14% מהם היו מרוצים מאוד. יהודים היו מרוצים יותר מערבים (57% לעומת 37%, בהתאמה). יהודים חילונים היו מרוצים יותר מחרדים (61% לעומת 52%, בהתאמה).

מבין הערים הגדולות, האחוז הגבוה ביותר של מדווחים על רעש חיצוני שמפריע בדירה נמצא בבת ים (48%), והנמוך ביותר – בנתניה (29%).

אחוז ייצור החשמל מאנרגיה מתחדשת מסך ייצור החשמל בישראל (1.9%) הוא הנמוך ביותר מבין מדינות ה‑OECD (ממוצע OECD –23%).

64% מהיהודים היו מרוצים מהפארקים ומהשטחים הירוקים, לעומת 13% מהערבים. בקרב יהודים, 70% מהחילונים מרוצים, לעומת 49% מהחרדים.

רווחה אישית וחברתית

עלייה לאורך השנים בשביעות רצון כללית מהחיים; מדדי תמיכה חברתית נמוכים באוכלוסייה הערבית לעומת האוכלוסייה היהודית; 40% מבני 20 ומעלה בוטחים בזולת; 25% מבני 20 ומעלה חשים אפליה

יהודים מרוצים מחייהם יותר מערבים (90% לעומת 81%, בהתאמה). בקרב היהודים, 97% מהחרדים מרוצים מחייהם, לעומת 91% מהדתיים, 90% מהמסורתיים ו-89% מהחילונים.

בשנת 2016 55% מבני 20 ומעלה העריכו שחייהם יהיו טובים יותר בשנים הבאות, ללא הבדל בין גברים ונשים, יהודים וערבים. בקרב יהודים, 76% מהחרדים מעריכים שחייהם ישתפרו בשנים הקרובות, לעומת 62% מהדתיים, 53% מהמסורתיים ו-51% מהחילונים.

73% מהיהודים השיבו שהם מצליחים להתמודד עם בעיותיהם, לעומת 49% מהערבים החשים כך. בקרב יהודים 76% מהחרדים ומהדתיים מצליחים להתמודד עם בעיותיהם, לעומת 71% מהמסורתיים ו‑74% מהחילונים.

ערבים חשו בדידות יותר מאשר יהודים (27% לעומת 22%, בהתאמה). בקרב יהודים 11% מהחרדים חשו בדידות, לעומת 22% מהדתיים ומהחילונים ו-25% מהמסורתיים.

בקרב ערבים 15% חשו שאין להם על מי לסמוך בשעת משבר או מצוקה, לעומת 6% בקרב היהודים.

25% מבני 20 ומעלה חשו אפליה כלשהי במהלך שנת 2016, 46% מהערבים לעומת 21% מהיהודים. בקרב יהודים, 36% מהחרדים חשו אפליה, לעומת 19% מהיהודים שאינם חרדים.

יהודים דיווחו שהם בוטחים בזולת בשיעור הגדול פי שלושה ויותר מערבים (45% לעומת 14%, בהתאמה). בקרב היהודים: 52% מהדתיים, 51% מהחילונים, 39% מהחרדים ו-38% מהמסורתיים בוטחים בזולת.

רמת חיים חומרית

עלייה ברמת העושר הפיננסי, בהכנסה הפנויה, בצריכה ובשביעות הרצון מהמצב הכלכלי, במקביל לעלייה בחוב משקי הבית כאחוז מהתמ"ג; ירידה באי-השוויון (מדד ג'יני) אם כי הוא עדיין גבוה מהממוצע במדינות ה-OECD

העושר הפיננסי נטו של מגזר משקי הבית הסתכם בסוף שנת 2015 ב-261 אלף ש"ח לנפש, לעומת 116 אלף ש"ח בשנת 2001.

הצריכה האינדיבידואלית למעשה לנפש במחירים שוטפים הסתכמה ב-2016 ב-95.6 אלף ש"ח לנפש, לעומת 55.4 אלף ש"ח ב-2000.

בשנים 2008–2011 חלה עלייה מתונה באי-שוויון, ואילו בשנים 2014–2016 נצפתה ירידה. ב-2016 עמד מדד ג'יני לאי-שוויון על 0.346, לעומת 0.360 ב-2015. בהשוואה בין המדינות החברות ב-OECD, ישראל ממוקמת גבוה יחסית.

בשנת 2016 ההכנסה הכספית השנתית נטו לנפש סטנדרטית (לאחר ניכוי תשלומי חובה) הייתה 97,622 ש"ח, ועלתה ב-0.3% לעומת השנה הקודמת, במחירי 2016. ההכנסה הכספית השנתית נטו לנפש סטנדרטית במשקי בית יהודיים גבוהה פי 1.9 מאותה ההכנסה במשקי בית ערביים, וההכנסה הכספית הכלכלית השנתית נטו לנפש סטנדרטית במשקי בית יהודיים גבוהה פי 2.3.

החוב הממשלתי הגיע ב-2016 ל-741 מיליארד ש"ח, כ-61% מהתוצר המקומי הגולמי.

חוב משקי הבית הסתכם בסוף 2015 ב-565 מיליארד ש"ח – 49% מהתוצר המקומי הגולמי.

יהודים מרוצים ממצבם הכלכלי יותר מערבים (63% לעומת 49%, בהתאמה). בקרב היהודים, 70% מהחרדים מרוצים ממצבם הכלכלי, 67% מהדתיים, 63% מהחילונים ו‑61% מהמסורתיים.

פנאי, תרבות וקהילה

עלייה במעורבות בפעילות התנדבותית; 58% מהמועסקים מרוצים מהאיזון בין העבודה לתחומי חיים אחרים

ב-2016 58% מהמועסקים היו מרוצים או מרוצים מאוד, מהאיזון שבין עבודתם לתחומי חיים אחרים. ערבים היו מרוצים יותר מיהודים (71% לעומת 57%, בהתאמה).

20% מבני 20 ומעלה עסקו בפעילות התנדבותית בשנת 2016, 21% מהגברים ו-19% מהנשים; 24% מהיהודים, לעומת 6% מהערבים.

טכנולוגיות המידע

עלייה במועסקים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת ((ICT

מספר המועסקים בתחום טכנולוגיות המידע והתקשורת בשנת 2016 עמד על 199.5 אלף, מתוכם 159.4 בענף השירותים ו-40.1 בענף התעשייה.

בישראל שיעור בעלי מיומנות גבוהה בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת (רמות 2 ו-3) עמד על 27%. שיעור זה היה נמוך מהממוצע במדינות ה-OECD

הבנקים מפחדים, הם מ-פ-ח-ד-ים. הדיגטל עלול לקחת להם נתח משמעותי מהרווחים והם לא ממש ערוכים  לזה – איך הם יתמודדות מול פייסבוק, מול אמזון מול גוגל שמכוונת להיות בנק אינטרנטי? הם הן יכולו לסלק את ה-P2P אותן זירות להלוואות חברתיות שגדלות בהתמדה ובצדק – ככה קל יותר לקחת הלוואה ובריבית נמוכה יותר, וככה המשקיעים יכולים לקבל תשואה נאה, ולא להסתפק בחצי אחוז שמקבלים בפיקדונות בבנק.

על רקע זה, הפיקוח על הבנקים הפיק כמס –  "אשראי – מגמות וסיכונים בסביבה המשתנה". 

במסגרת כנס הפיקוח על הבנקים, בנושא "אשראי-מגמות וסיכונים בסביבה המשתנה",  בנושא האשראי על היבטיו השונים, התקיימה הרצאתה של נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. הנגידה סקרה את שוק האשראי בישראל על רקע מצבו המקרו כלכלי הטוב של המשק וסביבת הריביות הנמוכה. היא ציינה שתנאים אלו, ביחד עם השינויים הטכנולוגיים ורפורמות תומכות, משנים באופן משמעותי את פני שוק האשראי, כך שאנו צפויים לראות יותר שחקנים, יותר תחרות, ויותר היצע של אשראי. הנגידה הדגישה, שעל אף שמשקל האשראי ביחס לתוצר במגזרי הפעילות השונים (עסקי, אשראי לדיור ואשראי צרכני) אינו גבוה כיום בהשוואה בינלאומית, יש לשים לב לסיכונים החדשים המתהווים, כמו גם סיכונים הישנים.

הנגידה הדגישה מספר סיכונים עליהם יש לתת את הדעת: ראשית, הצמיחה המהירה יחסית של האשראי הצרכני לאור האמירה המפורסמת על פיה "הלוואות גרועות ניתנות בתקופות טובות";, העובדה שלווים נוטלים אשראי ממספר מקורות שונים, שחלקם נתונים לפיקוח שונה, מה שמעלה את החשש לארביטראז' רגולטורי; חשש להתפתחות תחרות אגרסיבית שתביא לפגיעה בסטנדרטים של מתן אשראי (race to the bottom); ולבסוף, השינויים הרבים הצפויים בשוק יוצרים אי וודאות גבוהה לגבי עוצמת השינוי והתוצאות שלו.

כדי להיערך נכונה לסיכונים, הנגידה קראה להשלים את החקיקה להקמת הוועדה ליציבות פיננסית. הנגידה הדגישה את הצורך במסגרת מרכזית – שתאפשר ראייה של כלל המערכת הפיננסית, שיתוף פעולה בין הרגולטורים, תיאום וניטור סיכונים וטיפול בהם מבעוד מועד – על מנת להתמודד עם השינויים הרבים בשוק האשראי. הנגידה ציינה שמאגר נתוני האשראי, אותו מקים בנק ישראל, הוא אחד הכלים שיוכלו לסייע למלווים לראות את התמונה המלאה ברמת הלווה, ולרגולטורים להעריך את עוצמת הסיכון המערכתי. לצד זה, חזרה הנגידה והדגישה, כי בתחום הרגולציה היציבותית יש חשיבות גדולה בכך שהפיקוח על גופים נותני אשראי שמתאפיינים במינוף גבוה, או על גופים שעומדים בליבת מערכת התשלומים, ייעשה על ידי בנק ישראל, ובתחומי הגנת הצרכן והציות יש חשיבות בתיאום ואחידות הדרישות בין הרגולטורים השונים.

בהרצאת המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, היא הדגישה שהמיקוד של הפיקוח כיום הנו בסיכונים המתהווים בתחום האשראי למשקי בית. המפקחת הציגה נתונים לפיהם ריכוז החוב של משקי בית בישראל בעשירונים הנמוכים גבוה פי 2 מריכוז החוב של אותם עשירונים באירופה; ציינה שמשקי בית, שבעבר נהגו ליטול אשראי רק מהבנק בו ניהלו את חשבונם, נוטלים כיום אשראי מיותר גופים פיננסים והדבר מעלה את רמת החוב שלהם ואת הסיכון; ושבפיקוח על הבנקים נאספו ממצאים מתוך ביקורות חדשות בשטח, מהן עלה שבמקרים רבים  משקי בית נטלו אשראי צרכני כהשלמה להון עצמי של משכנתא.

לנוכח כל אלה, תארה המפקחת את כל הצעדים הרגולטורים והאחרים שנעשים בפיקוח על הבנקים כדי לשמור על האיזונים הנדרשים בתחום האשראי למשקי הבית. היא הדגישה והסבירה שני צעדים חדשים בתחום: צעד ראשון, עליו הודיע הפיקוח אתמול, לפיו יופחתו דרישות ההון מבנקים על משכנתאות בהן שיעור מימון גבוה מ- 60%, נועד לאפשר ללקוחות שנוטלים אשראי צרכני כהלוואה משלימה לדיור ליטול אותו כמשכנתא, שהיא זולה יותר וארוכה יותר; וצעד שני עליו הודיעה הוא שרשות שוק ההון והפיקוח על הבנקים החליטו לגבש יחד סטנדרט רגולטורי אחיד בתחום האשראי למשקי הבית, כדי להבטיח הוגנות של כלל המלווים כלפי הלקוחות, ובפרט שהצעות האשראי שהמלווים נותנים ללקוחות יתאימו   לרמת החוב הכוללת של הלקוח ויכולתו להחזיר את כלל הלוואותיו.

ד"ר בר: "בעוד בהסתכלות מקרו כלכלית  רמת החוב של משקי הבית בישראל סבירה, יש לא מעט אנשים, בעלי הכנסות נמוכות, שמסתבכים במינוף יתר. אין ספק שכיום, כשהגופים שמלווים למשקי הבית הנם בנקים וגופים חוץ בנקאיים, עולה החשיבות בכך שהרגולציה בהיבטים הצרכניים של האשראי אותה מקיימיםהפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון תהיה אחידה, ולכן החלטנו ליצור תאום רגולטורי בהקשר זה. חשוב שכל מלווה שמציע הלוואה ללקוח יעשה זאת לאחר שהבין את נטל החוב הכולל של הלקוח מכלל המלווים, ולא יתייחס רק להלוואה שהוא עומד להעניק לאותו לקוח. במקביל חשוב שתהיה אחריות ללקוחות עצמם- כלומר שלא יתפתו ליטול אשראי רק בגלל שפונים ומציעים להם, אלא יבחנו האם יוכלו להחזיר את האשראי – בזמנים רגילים, וגם אם מצבם הכלכלי יהיה פחות טוב".

עוד הרצה בכנס נשיא בית המשפט המחוזי תל-אביב יפו, כב' השופט איתן אורנשטיין, אשר התייחס למגמות בהליכי חדלות פירעון. הנשיא אורנשטיין הדגיש כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בהיקף תיקי פשיטות הרגל, לא רק של אנשי עסקים בסכומי עתק, אלא גם של יחידים, לרבות משקי בית, שחובם אינו גדול. בצד פשיטות הרגל, הוא ציין כי חלה עלייה במספר החברות שנקלעו לחדלות פירעון ושביקשו לאשר הסדר חוב בעניינן.

בהרצאתו התמקד הנשיא אורנשטיין בשיקולי בית המשפט בעת ההכרעה בתיקים אלו, בכלים שעומדים לרשותם לבחירת החלופה ההולמת וסקר את התמורות והשינויים שחלו בפסיקות בתי המשפט בתחום חדלות הפירעון.

משתתפים נוספים בכנס:

במסגרת המושב בנושא "אשראי מנקודת מבטו של הלקוח" ירצו מנכ"ל בנק הפועלים, מר אריק פינטו,  מר יובל גביש, סמנכ"ל בכיר וראש החטיבה הבנקאית בבנק דיסקונט ומר דוד קוכמייסטר מנכ"ל "פעמונים".

בנושא ההיערכות להפרדת חברות כרטיסי האשראי תתקיים הרצאתו של מר רון פאינרו, מנכ"ל לאומי קארד.

בנוסף, במסגרת הכנס יתקיים פאנל בנושא "תחרות באשראי" בו ידונו המשתתפים בהשפעתם של השחקנים החדשים והוותיקים על שוק האשראי, תרומתם לפיתוח התחרות בתחום, וכיצד הם פועלים להגנת הלקוחות. את הפאנל תנחה פרופ' רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות, המכללה האקדמית נתניה וישתתפו בו רו"ח ישראל אנגל, סמנכ"ל ומנהל החטיבה הקמעונאית בבנק מזרחי-טפחות, רו"ח צוריאל תמם, הממונה על שיתוף נתוני אשראי בבנק ישראל, ד"ר גל אביב, מנכ"ל בלנדר וגב' ורדה לוסטהויז, מייסדת טריא פי2פי בע"מ.

את הכנס תחתום הרצאתו של מר תומר גוריאל, מנכ"ל EZBob בנושא "אשראי ודיגיטל-העולם החדש".

אלביט מערכות רוכשת את תעש בתמורה ל-1.8 מיליארד שקל. אלביט תהפוך עם הריכשה לגדולה יותר, תחרותית יותר, מגוונת יותר, וכנראה רווחית יותר.  האנליסטים שמכסים את מניית החברה אופטימים לטווח ארוך אבל חוששים שבטווח הקצר, הרכישה הזו תעלה ביוקר – הוצאות סינרגיה, משאבי הנהלה ועוד.

אלה פריד מלאומי שוקי הון פרסמה הערכה לפיה אמנם מדובר ברכישה טובה אבל הסינרגיה תיקח זמן

רשות החברות פרסמה אמש כי אלביט מערכות תרכוש את תע"ש מערכות במחיר של כ- 1.8 מיליארד ₪ ועוד כ-100 מיליון ₪, תלוי התניות שטרם נחשפו.

ניסינו למדל את העסקה בהסתמך על דוחות תע"ש 2016. בהינתן תג מחיר של 1.8 מיליארד ₪ ו-100 מיליון ₪ תלוי התניות,  הנחנו חוב של כ-120 מיליון ₪ ואומדן פעילויות ליבה ומגן מס בסך כ-450 מיליון ₪, עם אפשרות למכירת חלק מהנכסים, לרבות עשות, שהיא חברה נסחרת.

עם זאת, חשוב לציין כי לאלביט מערכות ניסיון רב ברכישות והטמעת חברות, ותהליך בחינה והתייעלות והטמעתו נמשך אצלה תקופה ארוכה מאוד, ולפי התקדים של אלישרא כ- 4-5 שנים.

כאמור, הרכישה מקנה לאלביט כניסה לתחומי הטילים והרקטות אבל גם סינרגיות אלה, אף שיתחילו כפי הנראה תוך שנתיים-שלוש, ויבואו להערכתנו לידי ביטוי מלא בדוחות הכספיים רק בעוד ארבע-חמש שנים. זאת הסיבה, שאנו רואים את שנת 2023 כשנה המייצגת לעסקה.

נציין, כי על-פי האומדן שלנו, אלביט רוכשת את הפעילות (שכיום קרובה לאיזון) לפי מכפיל EV/EBITDA  תיאורטי מייצג של כ-7 (בטווח הארוך) מול מכפיל EV/EBITDA   של כ-13.5 שבו נסחרת אלביט עצמה, ומכפיל של 11 של חברות מקבוצת ההשוואה.

נציין, כי כפי שראינו בדוגמת המיזוג של אלישרא, מדובר בתהליכים ארוכים ומורכבים, שהכבידו בטווח הקצר על דוחות רווח והפסד ועל המאזן והתבטאו במחיקות לא מועטות.

להלן עיקרי ההנחות שלנו, המתבססות על מידע מאוד חלקי: לפי דוחות 2016 של תעש מערכות, לחברה הכנסות של כ- 1.8 מיליארד ₪ (סולו) ועם צבר שעמד בתחילת 2017 על  כ-7.4 מיליארד ₪. בשנת 2016 שיעור ה-EBITDA של תעש (סולו) נאמד בכ- 3.8% והיא יצרה תזרים מפעילות שוטפת בסך של כ- 93 מ' ₪ ו- FFO שלילי בסך של כ- 122 מ' ₪.

המחיר המשולם ע"י אלביט מערכות כולל לפי דוחות 2016 את הנכסים הבאים:

1. עשות (85%), חברה ציבורית שתחום הפעילות שלה לא נמצא בליבת הפעילות. החברה זינקה כ-44% מאז צברו של אלביט ולכן קיים סיכוי כי תימכר, אף  שאלביט שרק בעוד כשנה תסיים לטייב את הנכסים. היום שווי חברה הוא כ- 200 מ' ₪ אבל עד לפני כמה חודשים השווי שלה בשוק היה כ- 150 מ' ש"ח. נניח כי ניתן לקבל בגין המניות שבידי תע"ש 150 מ' ₪.
2. נכס מס – של כ-180 מ' ₪ העשוי להגיע לכ-300 מ' ₪ במועד הרכישה, בהתבסס על ההנחה שנכסי מס היסטוריים לא נכללים במכירה.
3. פעילות תחמושת קלה – מדובר בפעילות של כ- 270 מ' ₪ עם שיעור רווח גולמי של כ- 12%. פעילות זו כנראה אינה סינרגטית לפעילות של אלביט, לעומת התחמושת "החכמה" שמתאימה לשילוב במערכות של אלביט.

נציין כי הכנסות פעילות הסולו של החברה, בניכוי התחמושת הקלה, נאמדות בכ-1.5 מיליארד ₪ ושיעור הרווח הגולמי של הפעילות נאמד בכ-23%.  זאת מול שיעור רווח גולמי של כ-30% שרושמת אלביט מערכות. נציין כי בהנחה שתהליך התייעלות יביא בשנה המייצגת את הפעילות של תעש למכפילי היעילות התפעולית של אלביט, ניתן להעריך כי  הרכישה מתבצעת לפי מכפיל תיאורטי של 7.2 בקרוב (אחרי ההתייעלות ללא סינרגיה), מול מכפילים של 11-13 שבהם נסחרות מובילות התעשייה הגלובאלית, כולל אלביט מערכות.  כלומר, ההתייעלות ושילובה של הפעילות הנרכשת במערכות של אלביט יכולה להפיל את ה-EBITDA  ולהביא לתוספת ערך של  כ-280-250 מיליון דולר בשנה המייצגת.

עם זאת, יש לציין כי האתגרים בייעול הרכישה אינם פשוטים, ועל-אף ניסיונה הרב של אלביט במיזוגים היא צפויה לאתגרים בהתמודדות עם כוח אדם, כפי שראינו בהטמעת אלישרא לתוך החברה. כמו כן, העברת הפעילות לדרום מהווה אתגר בפני עצמה. מנגד, כניסה לתחומי הטילים והרקטות סינרגטית ועשויה לחזק את החברה בטווח הארוך

הפיקוח על הבנקים מודיע על הקלה באופן בו ישקללו הבנקים את נכסי הסיכון בגין המשכנתאות בשיעור מימון של 60 עד 75 אחוזים – זה טוב  לציבור?

 הפיקוח על הבנקים מודיע על שינוי הוראותיו לבנקים בתחום המשכנתאות, במטרה לאפשר ללקוחות הנוטלים משכנתא והנם בעלי יכולת החזר למצות את יכולתם לרכוש דירה עם הון עצמי של  25% (או 30% למשפרי דיור), וכמו כן למנוע מצב שבו לקוחות יממנו חלק מההון העצמי באמצעות הלוואה משלימה של אשראי צרכני, שהוא יקר יותר ופחות מתאים למימון רכישת דירה. ההוראה החדשה רלוונטית רק להלוואות לרכישת דירה למגורים ולא לצורך רכישת דירה להשקעה, ותיכנס לתוקף לאחר הערות חברי הועדה המייעצת לענייני בנקאות, ב- 15 למרץ 2018.

על פי הוראות הפיקוח על הבנקים, הלוואות לדיור בשיעור מימון (LTV) של 60 עד 75 אחוזים משוקללות על ידי הבנק בשיעור של 75% לצורך חישוב יחס הלימות ההון, לעומת שיעור של 50% להלוואות ב-LTV של 45%-60%. דרישות אלה מובילות לכך שבפועל לקוחות לא מעטים אינם יכולים למצות את זכאותם ליטול הלוואה בשיעור מימון של עד 75% (רוכשי דירה ראשונה) או 70% (משפרי דיור). הפיקוח על הבנקים הפיץ היום טיוטת הוראה לוועדה המייעצת לענייני בנקאות, לפיה שיעור השקלול של 60% בלבד יחול בגין משכנתאות ב-LTV של 60% עד 75%. נזכיר שלפי הוראות הפיקוח על הבנקים רוכשי דירה להשקעה אינם יכולים ליטול משכנתא ב-LTV העולה על 50%, כך שההקלה אינה רלוונטית עבור משקיעים.

לפי נתוני הפיקוח על הבנקים, כרבע מהלקוחות נוטלים משכנתא בגובה של 60% או יותר משווי הדירה. יתר הלקוחות מביאים בפועל הון עצמי גבוה מ-40% משווי הדירה. כ- 10% מהלקוחות נוטלים משכנתא בשיעור מימון של 55-60 אחוזים משווי הדירה, רובם רוכשי דירה ראשונה (וחלק נמוך יחסית הם משפרי דיור), וככל הנראה לפחות לחלקם ההקלה תהיה רלוונטית והם יוכלו מעתה לקבל ביתר קלות משכנתא בשיעור מימון גבוה מ-60%.

ההקלה בדרישות ההון תואמת את מגמת הרגולציה הבינלאומית, שבאה לביטוי בהנחיות הסופיות של "באזל 4" המתמקדות בדרישות ההון בגין סיכון האשראי. ההנחיות כללו בין היתר הקטנה בדרישות לריתוק ההון בגין משכנתאות, תוך הגברת הרגישות לשיעור המימון של המשכנתאות. יודגש, שגם לאחר התיקון כאמור, דרישות ההון של הפיקוח על הבנקים בישראל כנגד משכנתאות יהיו מחמירות משמעותית מאלה הקיימות בעולם.

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר: "הצעד בתחום המשכנתאות נועד לסייע ללקוחות שיש להם יכולת החזר אולם ההון העצמי שצברו אינו מאפשר להם לרכוש את הדירה בשיעור מימון של למטה מ-60%. הפחתת דרישות ההון מהבנקים תאפשר לחלק מהלקוחות לרכוש דירה עם הון עצמי יותר נמוך בפועל, וללקוחות שנטלו הלוואה צרכנית משלימה מבנקים או ממלווים חוץ בנקאיים – ליטול אותה כמשכנתא, שהנה זולה יותר ומותאמת יותר לרכישת דירה. צעד זה מתאפשר כיום, על רקע העובדה שהבנקים צברו כריות הון גדולות כנגד פעילות המשכנתאות, ועל רקע הירידה שחלה בסיכון תיק המשכנתאות של הבנקים, לאור צעדים רבים שביצע הפיקוח על הבנקים בשנים האחרונות"

בעקבות ההוראה החדשה של בנק ישראל בנוגע לדרישות ההון של הבנקים, להלן תגובתו של ברוך פיירשטיין מהנהלת התאחדות יועצי המשכנתאות:

"לאחר שנים של הקשחת הרגולציה, בנק ישראל מבצע צעד שעשוי להקל על הזוגות הצעירים ובפרט על רוכשי הדירות ב'מחיר למשתכן' אשר נוטלים משכנתאות בשיעורי מימון גבוהים מהממוצע. אנו מקווים שזהו סימן ראשון בדרך להפחתת ריביות ושהמהלך אכן יתגלגל לכיסם של הלווים, בשונה מהלוואת הזכאות למשכנתא, אותה הבנקים הצליחו לעקר ממשמעות. הגיע הזמן להפסיק להתייחס לציבור הזקוק למשכנתאות כאל משאבת כספים, צריך לזכור ששנת 2017 נחתמה בעלייה ברווחיות הבנקים לצד ירידה בהיקפי המשכנתאות, ולכן קיים עוד מרווח גדול בהפרשות לבנקים שניתן לקצץ ממנו ולהחזיר את שיעורי הריבית לריביות התואמות את הריבית במשק."

        ינואר 2018 בתחום דירות למגורים –  הכלכלן הראשי באוצר התייחס בסקירתו לענף הדירות למגורים – "בחודש זה נמשך הקפאון בשוק הנדל"ן, בפרט בפלח השוק של הדירות החדשות. סך העסקאות (חדשות ויד שניה) עמד על תשעת אלפים. בניכוי מכירות במסגרת "מחיר למשתכן" ירד סך העסקאות בעשרה אחוזים לעומת ינואר אשתקד.

• "בפלח השוק של דירות יד שניה חלה התאוששות במכירות בהשוואה לדצמבר, זאת על רקע גידול חד, של 40 אחוזים, במכירות המשקיעים עם תום תקופת "החסימה" למכירת דירות בשיטת החישוב הלינארי, המעניקה הטבת מס משמעותית.
• משקל המשקיעים בסך הרכישות בחודש ינואר עמד על 17 אחוזים, גבוה ב-1 נקודת אחוז בהשוואה לחודש הקודם כמו גם בהשוואה לינואר אשתקד. גידול זה מוסבר בעיקר בגל המכירות של המשקיעים, אשר בחלקם הקטן נרכש ע"י משקיעים אחרים. "מלאי" הדירות המוחזק בידי משקיעים התכווץ בחודש ינואר ב-650 דירות, גבוה פי 6 מאשר ירידת מלאי זה בחודש דצמבר.

בחודש ינואר 2018 נרכשו תשעת אלפים דירות, מזה כחמש מאות דירות במסגרת "מחיר למשתכן".  בהשוואה לינואר אשתקד ירד מספר העסקאות ב"מחירי שוק" (חדשות ויד שניה) ב-10 אחוזים, בהמשך לשיעורי ירידה חדים מאז מרץ אשתקד. בהשוואה לחודש דצמבר עלה מספר העסקאות "במחירי שוק" ב-10 אחוזים, כאשר גידול זה מתרכז בפלח השוק של דירות יד שניה, על רקע האצה במכירות המשקיעים, בפרט "מרובי הנכסים", עם תום תקופת "החסימה" במכירת דירות בשיטת החישוב הלינארי, המעניקה הטבת מס משמעותית (ראה פירוט בהמשך).

בפלח השוק של הדירות החדשות, הנמכרות "במחירי שוק" נמשך הקפאון גם בחודש ינואר. סך עסקאות אלו עמד על 1.9 אלף דירות, בדומה לחודש הקודם, ונמוך ב-15 אחוזים בהשוואה לינואר 2017. בפילוח גיאוגרפי בולטות ירידות חדות, בשיעורים שבין 50-30 אחוזים (בהשוואה לינואר אשתקד) באזורי ת"א, ירושלים חיפה וב"ש. מנגד, בולט אזור המרכז עם גידול משמעותי ברכישת דירות חדשות "במחירי שוק", המתרכז בקרית אונו ובבני-ברק. יש לציין כי מאחר וחלק גדול מהרכישות שהתבצעו בקרית-אונו היו במסגרת פרוייקט של פינוי-בינוי, סך רכישות זה מוטה כלפי מעלה (שכן רק תוספת הדירות בפרוייקט נמכרה בשוק החופשי).

תזרים המזומנים הפוטנציאלי של הקבלנים ממכירת דירות חדשות עמד בחודש ינואר  על סך של 4.0 מיליארדי ש"ח, ירידה חדה של 17 אחוזים בהשוואה לחודש הקודם, זאת לאחר שבחודש דצמבר נרשם גידול חד בתזרים זה על רקע היקף מכירות גבוה במסגרת "מחיר למשתכן" בהרצליה. הירידה במכירות מסגרת "מחיר למשתכן" בינואר והמשך הקפאון במכירת דירות חדשות "במחירי שוק" החזירו את רמתו של תזרים המזומנים הפוטנציאלי לרמתו בחודש נובמבר. יש לציין כי רמתו של תזרים זה בינואר השנה נמוכה ב- 6.6 אחוזים (ריאלית) בהשוואה לינואר 2017, זאת חרף העובדה לפיה סך הדירות החדשות שנמכרו בינואר האחרון זהה לרמתו בינואר אשתקד (בהכללת מכירות במסגרת "מחיר למשתכן"). בכך באה לידי ביטוי ההשפעה של הירידה במחיר הממוצע לדירה חדשה שנמכרה.

 מחיר למשתכן וההשפעה על מכירת הדירות

בניתוח מכירות הקבלנים בינואר בולטת הירידה החדה יותר במכירות הקבלנים הגדולים, זאת בדומה לממצאים מאז הרבעון הראשון אשתקד. כך, מתוך עשרת הקבלנים שהובילו במכירות בינואר השנה, רק שלוש חברות נמנות על העשיריה שנמנית בדר"כ על החברות היזמיות המובילות בישראל (מבחינת מספר הדירות הנמכרות). ממצא זה עשוי לרמז על נטייתן הפחותה של החברות הגדולות להוריד מחירים, ביחס לחברות הקטנות יותר.

משקל המשקיעים בסך הרכישות בחודש ינואר עמד על 17 אחוזים, גבוה ב-1 נקודת אחוז בהשוואה לחודש הקודם כמו גם בהשוואה לינואר אשתקד. גידול זה מוסבר בגידול החריג במכירות המשקיעים, כאשר באזורים מסוימים הדירות המוחזקות ע"י משקיעים הינם בעלי מאפיינים מסוימים, המועדפים במידה פחותה ע"י זוגות צעירים ומשפרי דיור. במונחים כמותיים הסתכמו רכישות המשקיעים בינואר ב-1.6 אלף דירות, ירידה של 2 אחוזים בהשוואה לינואר אשתקד וגידול של 6 אחוזים (השקול לתוספת של 84 דירות) בהשוואה לחודש הקודם.

מכירות המשקיעים בחודש ינואר רשמו גידול חריג של 40 אחוזים בהשוואה לחודש דצמבר, זאת על רקע תום תקופת "החסימה" במכירת דירות תוך ניצול הטבת המס הגלומה בשיטת החישוב הלינארי. בהקשר זה נציין כי עם כניסתו לתוקף של ביטול הפטור ממס שבח על משקיעים, החל בינואר 2014, ניתנה למשקיעים אפשרות לנצל מכירה של עד שתי דירות בחישוב מס בשיטה הליניארית, זאת עד תום 2017. כל מכירה של דירה נוספת (דהיינו דירה שלישית ומעלה) בין השנים 2017-2014 הייתה מביאה את המשקיע לשיעור מס השבח הסטטוטורי הרגיל, העומד על 25 אחוזים. הרקע למגבלה זו היה החשש של המחוקק ל"זריקה"  גורפת של דירות ע"י משקיעים, עם ביטולו של הפטור ממס שבח, ולפיכך נקבעה תקופת מעבר של ארבע שנים, במהלכן "ישתחררו" חלקית, באופן מבוקר דירות אלו. הגידול החד שנרשם בפועל במכירות המשקיעים בינואר השנה מעיד עד כמה מגבלה זו הייתה אפקטיבית. במונחים כמותיים הסתכמו מכירות המשקיעים בינואר ב-2.2 אלף דירות, הרמה הגבוהה ביותר מאז מרץ אשתקד, כאשר במהלך הרבעון הראשון אשתקד היתה רמת מכירות המשקיעים גבוהה, על רקע החשש מישומו של "מס דירה שלישית". הגידול החד במכירות המשקיעים בינואר מחק את הגידול הזניח ברכישות המשקיעים (בהשוואה לדצמבר) והביא לגריעתן של 650 דירות מ"מלאי" הדירות המוחזקות ע"י משקיעים, זאת בחודש ינואר בלבד. לשם השוואה, בחודש דצמבר נגרעו ממלאי זה כמאה דירות בלבד (ראה תרשים ש5).

מס שבח והשפעתו על מכירת הדירות

על מנת לקבל אינדיקציה עד כמה  תום תקופת "החסימה" במכירה במס שבח לינארית השפיעה על הגידול החד במכירות המשקיעים, מוצגים בתרשים ש6 שיעור הדירות שמכרו משקיעים, ע"י מי שבעליהם כבר ניצל מכירה אחת לפחות במס שבח לינארי בשנים 2017-2014. הממצאים מוצגים הן ברמה הארצית והן בשני אזורים בולטים: המרכז ורחובות.

הגידול החד במכירות המשקיעים שכבר ניצלו לפחות מכירה אחת במס שבח ליניארי, הבולטת  במיוחד באזור המרכז (משיעור ממוצע של 10 אחוזים בשנת 2017, זינק שיעור זה ל-26 אחוזים בינואר השנה), מוצא ביטוי גם בגידול חריג, של 80 אחוזים, במכירות המשקיעים באזור בהשוואה לחודש דצמבר, וגידול של 19 אחוזים בהשוואה לינואר אשתקד. נציין כי זהו האזור היחידי בו נרשם גידול במכירות המשקיעים גם בהשוואה לרמה הגבוהה כשלעצמה שנרשמה בינואר אשתקד (על רקע כניסתו הצפויה לתוקף של חוק מס דירה שלישית). בפילוח לפי ישובים באזור זה (שאינו כולל את ת"א) בולטת עלייה בשכיחות היחסית של מכירת דירות ע"י משקיעים בפ"ת. כך בעוד שבמחצית הראשונה של 2017 רק כ-22 אחוזים ממכירות המשקיעים באזור המרכז התרכזו בפ"ת, עלה שיעור זה ל-30 אחוזים בינואר השנה (ראה תרשים ש7). במונחים כמותיים מספר הדירות שמכרו המשקיעים בפ"ת בינואר השנה היה גבוה כפליים מהכמות החודשית הממוצעת שמכרו המשקיעים בעיר זו בשנת 2017. ממצאים אלו עשויים להעיד על חשש גבוה יותר של המשקיעים בעיר זו מירידת מחירים, כאשר ככל שחשש זה ימצא ביטוי בהמשך הגידול במכירות אלו, הפוטנציאל לירידת מחירים בעיר זו יהיה גבוה יותר. בהקשר זה נציין כי ניתוח שערכנו לגבי המשקיעים באזור המרכז, שמכרו לפחות עוד דירה אחת לפני ינואר, נמצא כי 30 אחוזים מהם מכרו עוד קודם לכן דירה בפ"ת.  עיר זו גם "מדורגת" כבעלת העדיפות הגבוהה ביותר להימכר ראשונה, מבין המשקיעים שמכרו דירה במרכז בחודש ינואר (כאשר משקיע בחר קודם לכן למכור דירה בעיר אחרת, דירה זו בדר"כ היתה בפריפריה). בהנחה שסדר זה משקף את מידת החשש של המשקיעים מירידת מחירים בערים בהם מחזיקים הם בנכסים (דהיינו, ימכרו קודם דירה בעיר בה הפוטנציאל לירידת מחירים נתפש אצלם כגבוה יותר), אזי פ"ת מובילה בקטגוריה זו בין ערי המרכז.

מעבר לגורם של תום תקופת "החסימה", אשר השפיע משמעותית על הגידול במכירות המשקיעים בינואר, מספר מכירות בהיקף חריג של משקיעים בודדים (שני משקיעים שמכרו ביחד 50 דירות בחודש ינואר בלבד) יש בהן כדי לרמז על השפעה אפשרית של "פס"ד שרגא בירן", שניתן בתחילת ינואר (לפיו השכרה "ריבוי של דירות" מגיעה לכדי הכנסה מעסק, ולפיכך חייבת בשיעורי מס על הכנסות מסוג זה, הגבוהות משמעותית מאלו החלים על השכרת דירה) על הגידול במכירות אלו.

רכישות הזוגות הצעירים הסתכמו בחודש ינואר ב-4.3 אלף דירות, מזה כחמש מאות במסגרת "מחיר למשתכן". בניכוי מכירות מוזלות אלו, נרשמה ירידה של 7 אחוזים ברכישות הזוגות הצעירים. ביחס לדצמבר עלו רכישות אלו בשיעור של 16 אחוזים, כאשר גידול זה מתרכז באזור המרכז, בפרט בדירות חדשות. עם זאת, ההגדרה "זוגות צעירים" אינה תופסת לגבי חלק גדול מרוכשים אלו, שכן 41 אחוזים מהם הינם רווקים, צעירים. כמו כן, כאשר בוחנים את רמות השכר של רוכשי "דירה ראשונה" חדשה באזור המרכז (שלא במסגרת "מחיר למשתכן"), בפרט, ביחס לרמות המחירים של הדירות אותן רכשו, עולים ממצאים שיש בהם כדי להצביע על פוטנציאל גבוה של רכישות בסיווג של "דירה ראשונה" מתוך מטרה להקטין, משמעותית, את חבות המס.

רכישות משפרי הדיור הסתכמו בחודש ינואר ב-3.1 אלף דירות, ללא שינוי בהשוואה לחודש הקודם וירידה חדה של 16 אחוזים בהשוואה לינואר אשתקד. זאת בהמשך לשיעור ירידה חדים מאז מרץ אשתקד.

אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של פסגות מזכיר לנו  –חגיגות 9 שנים לשוק השורי

"השוק השורי חגג ביום שישי האחרון באופן רשמי 9 שנים כאשר מאז ה-9 במרץ 2009 מדד ה-S&P 500 לא ירד ב-20% או יותר", מסביר גרינפלד, " בחינה של ביצועי אפיק ההשקעות השונים בתשע השנים האלו מעלות מספר מסקנות שהיו צפויות לחלוטין אך בכל זאת נציין אותן:

• מדדי המניות הציגו ביצועי יתר משמעותיים ממדדי האג"ח. מדד ה-HY הציג ביצועים עודפים על מדד ה-IG ושניהם הציגו ביצועים עודפים על מדד האג"ח הממשלתיות.
• כל זה כמובן לא אמור להפתיע שכן בשוק עולה סביר להניח שנכסים מסוכנים יציגו תשואות עודפות.
• למרות זאת, כדאי לשים לב שהמשפט מעלה לא בא לידי ביטוי מבחינת האלוקצייה הגיאוגרפים כאשר מדדי המניות בארה"ב, אירופה ויפן הציגו תשואות עודפות לעומת מדד המשקים המתעוררים.
• התפיסה שזהב הוא נכס שמגן עלינו כשהבנקים המרכזיים מדפיסים עצמם לדעת מתבררת כשטות מוחלטת.
• "טבעות הם לא נכס. תוחלת תשואה אפסית ותנודתיות חדה הופך כל מטבע ללא יותר מספקולציה כך שאין שום סיבה להחזיק מטבעות בתיק ההשקעות.

אז אי אפשר לדעת מה יהיה הלאה, אבל מה שיותר מטריד ה שבכלל לא שואלים – האם יש מצב לירידות שערים, ירידות שאינן תיקון חולף?

מענק העבודה גדל. מענק העבודה/ מס הכנסה שלילי, יגדל החל משנת 2018.

הכנסת קבעה –  הגדלת מענק העבודה (מס הכנסה שלילי) לעובדים בשכר נמוך: הצעד נועד להגדיל עוד יותר את המאמץ לצמצום פערים חברתיים ולהוצאת אנשים עובדים ממעגל העוני, כהמשך מגמה שהחלה במרץ 2017 במסגרת תכנית 'נטו-משפחה', שנועדה בין השאר להוות תמריץ לעידוד יציאת אנשים לשוק העבודה. ההצעה שאושרה  מגדילה את הסכומים שיינתנו כמענק עבודה ואף משווה בין נשים לגברים בעניין זה, שכן עד היום נשים זכו לקבל מענק גבוה יותר.

 עפ"י ההצעה מי שזכאי למענק עבודה מלא ומשתכר בין 3,580 שקל ל- 5,000 שקל, אם הוא הורה לילד אחד או שניים, גובה המענק שיקבל יעמוד על 495 שקל לחודש במקום 330 שקל לגבר עד היום. בכך משווים את המענק בין אישה לגבר. לגבי מי שמשתכר באותם סכומים ויש לו שלושה ילדים ומעלה, המענק שיקבל יגדל מ- 480 שקל כיום לגבר ל- 720 שקל בדומה לאישה.

למדריך – מס הכנסה שלילי – כל מה שצריך לדעת (חשוב לבדוק)

 לגבי מי שזכאים למענק חלקי; בעלי הכנסה מתחת לגבול התחתון של זכאות למענק מלא; 2,080 שקל עד 3,580 שקל, אין שינוי לגביהם בעניין הזכאות והם מקבלים מענק שהולך וגדל ככל שההכנסה נמוכה יותר. הם מקבלים מענק של 80 שקל + 16.1% על כל שקל שבין 2,081 ל- 3580. לבעלי שכר של מ- 5,000 שקל ועד 6,350 שקל, גובה המענק הולך ויורד ככל שגובה השכר עולה. הגבול העליון לקבלת מענק להורה ל-3 ויותר יעמוד מעתה על 6,960 שקל.

 לדרישת הוועדה אושר כי משפחת אדם זכאי לקצבה שנפטר, גם לאחר פטירתו יורשיו יהיו זכאים לקבל את המענק בחלק היחסי שנותר לאותה שנה.

https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%A1-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%99-%D7%9E%D7%99-%D7%96%D7%9B%D7%90%D7%99-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C-%D7%95%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%9E%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%99/

המס על זכיות במשחקי לוטו וטוטו שכוללים כמובן את הזכיות בפיס מסתכם ב-35%. בעבר, משנת 2013 עד 2016 שיעור המס היה 30%, לפני כן – משנת 2003 עד 2013 שיעור המס על זכיות היה 25%. ולפני 2003 לא היה בכלל מס על זכיות.

אחרי שהנושא עלה שוב לדיון בתחילת 2018 נקבע כך – יגבה  מס בשיעור של 35% בזכייה במשחקי הטוטו או הלוטו. עם זאת,  בניגוד לכוונת הממשלה להחיל את הגבייה על זכיות מסך 10,000 שקל ומעלה, אישרה וועדת הכספים כי הזכייה תחול מזכייה בסכום של 30 אלף ו-500 שקלים ומעלה. עד כה זה היה מעל סכום של 50 אלף שקל.

. מרבית חברי ועדת הכספים התנגדו להחלה מסכום של 10,000 שקל כאשר הם מציינים כי הצעד יפגע באזרחי השכבות החלשות, דווקא כאשר הם זוכים באופן נדיר בסכום כל שהוא וכי הצעד יעביר את הציבור להמר ברשת האינטרנט ובמכונות ההימורים הלא חוקיות.

רווח חבוי: לאומי מחזיק בנדל"ן שרשום ב-1.3 מיליארד שקל ושווה הרבה יותר 

לאומי בונה על הדיגיטל ומרוויח בנדל"ן: מכר נכס ב-277 מיליון והרוויח 265 מיליון; כמה שווים הנכסים של הבנק? ולמה הנהלת לאומי מודאגת?  

בנק לאומי המנוהל על ידי רקפת רוסק עמינח, דיווח על תוצאות טובות לשנת 2017– רווח של 3.2 מיליארד שקל, אבל ההנהלה שלו מודאגת (ובצדק). המילה הנפוצה ביותר בדוח המלא שפורסם השבוע היא – "סיכון" (עם יותר מ-1,000 אזכורים), והרחק מאחוריה המילה "רווח".

האמת, זה טוב למשקיעים שההנהלה מודאגת – הדאגה משאירה את ההנהלה ערנית, יצירתית, חיה ובועטת. זה עדיף כמובן מאשר להתענג על הרווח הנוכחי ולהירדם בשמירה. הנהלת לאומי חוששת מאוד מסדר עולמי חדש והיא נערכת אליו. כבר לפני כמה שנים, הכיוון הרשמי של לאומי היה – דיגיטל. בשנה החולפת זה התעצם עם הבנק הדיגיטלי "הראשון" – פפר של לאומי, ולמרות שהקהל לא ממש מבין מה ראשוני בפפר? מה הדיגיטל כאן? ומה ההבדל בין הדיגיטל של לאומי לדיגיטל של האחרים, חוץ מהרבה יותר רעש ופרסומות ברחבי המדיה, אי אפשר להתעלם מהאסטרטגיה הברורה של הבנק, לעומת הבנקים האחרים. בלאומי לא מזגזגים, ואומרים במפורש – העתיד בדיגיטל, לא ביחס אישי, לא בסניפים.

בינתיים, אין לדיגיטל אזכור משמעותי בדוחות –  פפר כבר מוזכר (עד לפני רבעון הוא  בקושי הוזכר), אבל יחסית לרעש בחוץ, הוא מוזכר די בצנעה, וללא מספרים –  אתם לא תמצאו  בדוחות של לאומי את התוצאות הכספיות של פפר, וגם לא את קצב הצמיחה? כן תמצאו בדוחות ש-50% מלקוחות פפר הם לקוחות של בנקים אחרים – נו, אז מה? כמה זה?

אבל פפר, עם כל הכבוד ועם כל המשמעות לעתיד של לאומי, הוא דווקא לא הסיפור הגדול של הדוחות הכספיים. הסיפור לדעתי, נמצא ברכוש הקבוע של לאומי, ובעיקר בבניינים ובמקרקעין של הבנק. הרכוש הקבוע של לאומי מורכב מסניפים ובניינים שבבעלותה, לצד כלי רכב, ריהוט ותוכנות. כל הסעיף הזה מסתכם בסוף 2017 בכמעט 3 מיליארד שקל, כשהבניינים והמקרקעין מסתכמים ב=1.3 מיליארד שקל בלבד.

1.3 מיליארד שקל במאזן של לאומי זה כסף יחסית קטן  – ממש לא ביג דיל, לחברה שההון שלה מעל 33 מיליארד שקל וסך המאזן שלה (היקף הנכסים) הוא 450 מיליארד שקל. אבל, מדובר בנכס חבוי שערכו כנראה עולה משמעותית על הרשום בספרים ויש לו השלכה מהותית על ההון האמיי של הבנק.

רשום ב-12 מיליון נמכר ב-277 מיליון

אינדיקציה משמעותית לכך היתה ברבעון הרביעי – "ביוני 2017 אישר דירקטוריון הבנק את  התקשרות הבנק בהסכם עם קנדה אקרו בסיטי שותפות מוגבלת למכירת נכס המצוי ברח' יהודה הלוי פינת רח' הרצל בתל אביב, המשמש כיום כסניף המרכזי של הבנק בתל אביב", כתוב בסקירת המנהלים של לאומי – "תמורת המכירה הינה כ-277 מיליון שקל והרווח שנזקף ברבעון הרביעי 2017 עם השלמת העסקה הינו כ-265 מיליון שקל לפני השפעת המס".

מכירת הנכס ברווח לא מפתיעה, אבל גודלו של הרווח, ובמיוחד גודלו ביחס לתמורה, מפתיעה מאוד. המשמעות של עסקת המכירה הזו היא שלבנק היה נדל"ן שהיה רשום בספרים בעלות של 12 מיליון שקל, הוא נמכר ב-277 – פי 23 מעלותו, רווח של 2200%, ובסכום אבסולוטי רווח של 265 מיליון שקל – לזה קוראים "נכס חבוי" והשאלה אם יש עוד הפתעות כאלו במאזן של לאומי, והתשובה – סביר שכן.

רשום ב-1.3 מיליארד, שווה…?

דוחות של בנקים ערוכים בהתאם לשילוב של כללים ותקנות מהתקינה החשבונאית האמריקאית לצד הנחיות של הפיקוח על הבנקים. יותר מדי "ידיים" מעורבות בדיווח הבנקאי, ואחת התוצאות של המישמש הזה, שאין בהכרח אחידות ועקביות עם הדיווח של החברות האחרות, החברות שאינן בנקים.

אחד ההבדלים המשמעותיים מתייחס לרכוש הקבוע. על פי התקינה החשבונאית הבינלאומית המיושמת בדוחות של החברות הנסחרות, הרכוש הקבוע, ברוב המקרים מוצג על פי שוויו ההוגן, שוויו הכלכלי. בבנקים הרכוש הקבוע מוצג לפי שיטת העלות המפוחתת – השיטה הזו שמרנית ודוגלת בהפחתת עלות הנכס מדי שנה לפי שיעור פחת מסויים שנקבע מראש, כך שאחרי תקופה ממושכת, ערך הנכס עשוי להתאפס (אם כי קרקע לא מופחתת ולא מתאפסת).

ולהמחשה – נניח שחברה רכשה מבנה לפני 25 שנה בתמורה ל-100 מיליון של, ונניח שהפחת הוא 2%, אזי היום הנכס יהיה רשום בספרים ב=50 מיליון שקל (עלות מקורית של 100 מיליון פחות פחת נצבר של 50 מיליון שקל – 2 מיליון שקל בשנה כפול 25 שנים).

טוב ההמשך ברור – נכס שנקנה לפני 25 שנה בישראל, לא משנה באיזו נקודה גיאוגרפית תבחרו, שווה פחות מהעלות שלו? אין דבר כזה. בפועל הנכסים עלו פי כמה וכמה, תלוי באזור. הנכס הזה עשוי להיות שווה כיום כלכלית    400 מיליון שקל (בעסקה לא ממש מוצלחת) וגם מעל 1 מיליארד שקל (בעסקה טובה, אבל לא מצוינת).

וגם בתרחיש שמרני – נכס ששווה 400 מיליון שקל, הרי שיש פער ענק בין השווי הכלכלי לבין הרשום בספרים (50 מיליון שקל) – 350 מיליון שקל, פער של 700%. אז זו דוגמה לעסקה (לא מדהימה) לפני 25 שנה, ובפועל יש מאחורי סעיף הבניינים והמקרקעין בדוח שורה של עסקאות – ככל שעסקת הרכישה רחוקה יותר, כך הרווח הגלום גבוה יותר, וההיפך – עסקאות מהזמן האחרון יניבו רווח פוטנציאלי קטן יותר.

לא ידוע כמובן מה מרכיב את הסעיף הזה בלאומי, איזו עסקאות, ואיזה נדל"ן בדיוק – איפה וכמה? אבל די ברור שהעלות בסך של 1.3 מיליארד שקל לא משקפת. אינדיקציה נוספת לשווי הכלכלי, ניתן אולי לגזור מהפחת בספרים שנצבר עד כה.

הפחת על הנכסים האלו מסתכם בכ-1.9 מיליארד שקל, ואפשר להבין מזה שמדובר בנכסים שנרכשו (בממוצע) לפני עשרות שנים, אחרי הכל, רוב הערך שלהם הופחת – נרכשו בעלות של 3.2 מיליארד, הופחת 1.9 מיליארד והם רשומים כעת ב-1.3 מיליארד שקל. תחת הנחות ששיעור הפחות הוא באזור 2% ואפילו פחות, הרי שמדובר ברכישות שנעשו לפני עשרות שנים.

ומכאן ואילך אני במוד של ספקולציה, כל אחד יכול להעריך שונה, אני רק זורק את הכיוון הראשוני שלי – בדומה לדוגמה התיאורטית, אני מתקשה להאמין שערך הנכסים לא עלה. כלומר, לא רק שהפחת לא רלבנטי, אלא גם השווי בספרים – 3.2 מיליארד שקל לא משקף את הערך. מה כן משקף, כנראה כמה עשרות אחוזים   יותר, וזה רק בגלל שאני חושש להתפרע. זה בהחלט יכול להיות שווה 4-5 מיליארד שקל, והסכום הזה מבטא רווח חבוי של כמה מיליארדי שקלים – 2-3 מיליארד ויותר.

אז בינתיים זה חבוי, אבל הפיקוח על הבנקים כבר מפציר בבנקים להעביר את המטה מחוץ לתל אביב, ולאט לאט, גם סניפים כנראה יצטמצמו, ואז הנדל"ן הזה במוקדם או במאוחר יצוף בדוחות.

טבע גייסה 4.5 מיליארד דולר בריבית של מעל  6% – וזו אולי ההודעה הכי חשובה של החברה בחודשים האחרונים

טבע השלימה תמחור של אג"ח דולרי בהיקף של 4.5 מיליארד דולר – הגדלה לעומת הכוונה המקורית לגייס 3.5 מיליארד דולר.

ההנפקה תכלול 2 סדרות אג"ח דולריות בהיקף של 1.25 מיליארד דולר, כאשר הריבית תהיה 6% ו- 6.75%, לפירעון בשנים 2024 ו-2028 בהתאמה. בנוסף, 2 סדרות אג"ח צמודות לאירו, היקף הסדרה הראשונה 700 מיליון אירו בריבית של 3.25% לפירעון ב-2022, והיקף הסדרה השנייה 900 מיליון אירו בריבית של 4.5% לפירעון ב-2025.

מניית טבע

"עם השלמת התמחור, השלמנו חלק חשוב מאוד בתוכנית הכלכלית שלנו", אמר מייק מקלילן, סמנכ"ל הכספים של טבע, "מעבר לכך, דאגנו לצרכים הפיננסיים שלנו בשנים הקרובות. כעת נתמקד בבנייה מחודשת ובאופטימיזציה של עסקינו".

הגיוס הנוכחי חשוב ביותר על רקע הירידה הצפויה בתזרים המזומנים החזוי בשנים הקרובות, ועל רקע תשלומי החוב הצפויים. מדובר בעצם באוויר לנשימה מבחינתה של טבע , וזה בהחלט הישג גדול.

טבע מתכוונת להשתמש בתמורה לצורך פירעון חוב של כ-2.3 מיליארד דולר, לצורך החזר החוב הקיים בסכום כולל של 1.5 מיליארד דולר בקשר עם אגרות החוב הבכירות ולשימוש שוטף

המשבר בטבע: מאבדת את המוניטין; מאבדת את ההון   

אופנהיימר מסבירים כי מניית טבע לא זולה (במחיר 17 דולר), אבל לפני שבעה חודשים (במחיר 32) הם המליצו לקנות

האם מניית טבע יכולה לרדת לאפס?

טבע – הנפילה

אי.בי.אי דיווחה לפני כשבועיים על הפסדים גדולים של משקיעים דרך הברוקראז' בגלל נפילת XIV תעודות שורט על מדד הפחד – התעודה נזכיר איבדה מעל 90% ביום אחד. עכשיו מתברר ( כצפוי) כי ההפסד של המשקיעים הוא ההפסד של אי.בי.אי – לחברה אין בטוחות וערבויות מתאימות על הסכום הזה. היא פשוט נתנה אשראי ללא גיבוי. זה יכול אגב להיות אשראי יומי, זה יכול להיות אשראי מול אסטרטגיות מסוימות, אלא שנפילת התעודה טרפה את הכלים.

אי.בי.אי מדווחת כעת כי לאחר סגירת פוזיציית החסר בשמונת חשבונות הלקוחות העצמאיים עומדת יתרת החוב של הלקוחות לחברה הבת, שירותי בורסה והשקעות בישראל- אי.בי.אי. בסכום של 35.5 מיליון שקל.. החברה נוקטת בצעדים משפטיים לתשלום החוב והגישה בקשה לסעדים זמניים במעמד צד אחד שהתקבלה.

החברה מדגישה  כי בשלב זה אין באפשרותה של החברה להעריך את תוצאות ההליכים ואת יכולתה לאכוף פסק דין לזכותה, אם וככל שיינתן.

בעקבות יום האנליסטים של סייבר ארק (CYBR) אנו משמרים את המלצת Outperform תוך העלאת מחיר יעד מ-54$ ל-56$. אנו מעריכים כי החברה ממוצבת היטב על מנת להמשיך לצמוח בקצב גבוה, כאשר שוק היעד עבורה מוערך בכ-44 מיליארד דולר, כאשר שיעור חדירה של סייבר ארק הנו נמוך עדיין, ועומד על 17% בקרב ארגונים גדולים ועל 5% בלבד בקרב ארגונים קטנים ובינוניים. רכישת חברת Conjur המספקת פתרונות סייבר בענן לשוק DevOps מהווה הזדמנות נוספת לצמיחה עתידית, ופוטנציאל להרחבת שוקי היעד לחברה.

אנו סבורים כי חברת סייבר ארק ממוצבת היטב על מנת ליהנות ממגוון הזדמנויות בשוק אבטחת זיהוי המשתמשים (PAS – Privileged Account Security). החברה מניבה כ-77% מהכנסותיה משוק זה, כאשר בנוסף נכנסה לאחרונה לשוק חדש של אבטחת זיהוי משתמשי אפליקציות (AIM – Application Identity Manager) עם רכישת חברתConjur . אנו מעריכים כי רכישה זו עתידה להרחיב את שוקי היעד עבור סייבר ארק ולהוביל לסינרגיות בעסקיה, בדומה לרכישות קודמות של Viewfinity וCybertinel-

הנהלת סייבר ארק ציינה כי שוק היעד עבורה מוערך בכ-44 מיליארד דולר על פני מספר שנים, מרביתו בגין פתרונות ללא מענה בשלב הנוכחי. החברה עשויה ליהנות מפוטנציאל שוק זה באמצעות שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מפיצים ושיתופים עסקיים, עליהם שמה דגש באסטרטגיה העסקית. בשנים הקרובות מעריכה הנהלת החברה כי תמשיך להציג צמיחה בהכנסות של למעלה מ-20%, לצד שיעור הרווח התפעולי בין 17% ל-21%. בראיה ארוכת הטווח, שיעור הצמיחה בהכנסות אמור להתמתן אך עדיין להישאר ברמה גבוהה כ-15%, תוך שמירה על רווח גולמי של 82%-86% ועלייה בשיעור הרווח התפעולי לטווח של 27%-31%.

אנו סבורים כי חברת סייבר ארק אמורה להמשיך להציג צמיחה גבוהה בהשוואה למגזר הסייבר, תוך הגדלת נתח שוק בתחום ה-PAS וחדירה לשווקים חדשים. אנו משמרים את המלצתנו על Outperform  תוך העלאת מחיר יעד מ-54$ ל-56$, בהתבסס על מכפיל מכירות EV/Sales של 4.7 לתחזית 2019