חודש פברואר היי חודש חלש במיוחד בתעשיית קרנות הנאמנות – הקרנות איבדו בממוצע 1% , ומתחילת השנה ההפסד מסתכם בכ-0.3%. במילים אחרות, כל העלייה הנאה של ינואר נעלמה, ואפילו התהפכה. זה לא מפתיע – פברואר היה חודש חלש בשווקים הפיננסים גם בארץ וגם בעולם – המניות איבדו גובה וגם אגרות החוב ירדו

     במיטב דש, מרכזים ומסכמים את פעילות הקרנות בחודש פברואר

הקרן שרשמה את התשואה החודשית הגבוהה ביותר בחודש פברואר היא הקרן "מודלים F0 לונג דולר פי 3", שעלתה ב-6.39%.

מנגד, הקרן שהשיגה למשקיעים את התשואה הגרועה ביותר היא: "איילון 6D אקסטרים 500 S&P פי 3",  לאחר שירדה ב-13.91%.

קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל סיכמה את החודש עם התשואה השלילית הגבוהה ביותר של 85% בהובלת קרנות מניות ת"א 90 שירדו ב-3.75%. קרנות שמתמחות במניות בחו"ל רשמו תשואה שלילית גבוהה בשיעור משוקלל של 2.5%.

קרנות אג"ח כללי השיגו בסיכום חודשי תשואה שלילית ממוצעת של 9%. אלו שבחרו "לא לקחת סיכון" ולא להיחשף למניות כלל, השיגו את התשואה השלילית הנמוכה ביותר בקבוצה זו, המסתכמת ב-0.75%. מנגד, אלה שבחרו להשקיע בקרנות אג"ח כללי עם חשיפה של עד 30% מניות רשמו את התשואה השלילית הממוצעת הגבוהה ביותר בקבוצה: 1.1%.

קרנות אג"ח קונצרני רשמו החודש תשואה שלילית ממוצעת של כ-85%. דווקא קרנות ה-HIGH YIELD בעלות סיכון מוגבר יותר למשקיעים, השיגו בפברואר תשואה שלילית ממוצעת נמוכה יותר של 0.65%.

קרנות אג"ח מדינה ללא חשיפה מנייתית רשמו תשואה שלילית ממוצעת של 6%, מעט טוב יותר מאשר מדד אג"ח ממשלתי כללי שירד ב-0.7%.

קרנות אג"ח חו"ל נותרו החודש ללא שינוי.

תשואות קרנות הנאמנות מתחילת השנה (ינואר – פברואר 2018)

 קרנות המתמחות במניות בישראל רשמו מתחילת השנה תשואה שלילית ממוצעת של כ-45%, נמוכה באופן ממשי מקרנות מניות חו"ל שהשיגו תשואה חיובית בשיעור של 1.4%. הקרנות שבלטו לרעה בתשואות מתחילת השנה הן קרנות מניות נדל"ן וקרנות מניות ת"א 35 שירדו ב-4.15% וב-0.35% בהתאמה. לעומת זאת, הקרנות שהצטיינו בקבוצה זו היו קרנות מניות אנרגיה וקומודיטיס עם תשואה חיובית ממוצעת של 4.95%, וקרנות מניות ת"א 90 שהציגו תשואה חיובית של 0.45%, טוב יותר מול מדד היחס שירד בכ-1.05%.

קרנות המתמחות במניות בחו"ל רשמו, כאמור, מתחילת השנה תשואה חיובית הנאמדת ב-1.4%. הקרנות שבלטו לחיוב הן קרנות שמשקיעות בסין שעלו בממוצע ב-6% וקרנות שמשקיעות בארה"ב מוגנות מט"ח עם תשואה של 3.85%.

קרנות אג"ח כללי רשמו מתחילת השנה תשואה שלילית של 4%. קרנות אג"ח כללי ללא חשיפה למניות השיגו למשקיעים תשואה שלילית הנאמדת ב-0.65%. קרנות עם חשיפה של עד 10% למניות רשמו תשואה שלילית של 0.45%, קרנות שחשופות עד 20% למניות: 0.4%-, וקרנות עד 30% חשיפה מנייתית השיגו 0.3%-.

קרנות הנאמנות הקונצרניות ללא מניות ירדו מתחילת השנה בכ-65% בממוצע.

מתחילת השנה, קרנות אג"ח מדינה רשמו תשואה שלילית הנאמדת ב-0.4% בלבד.

 10 הקרנות הטובות ביותר – פברואר 2018

 10 הקרנות הגרועות ביותר – בפברואר 2018

 הקרנות הבולטות לטובה ולרעה ינואר – פברואר 2018

     10 הקרנות הטובות ביותר ינואר – פברואר 2018

 10 הקרנות הגרועות ביותר ינואר – פברואר 2018

אלון גלזר סמנכ"ל בלידר שוקי הון סוקר את תוצאות לאומי – "תוצאות הרבעון הרביעי של 2017 היו מעט מתחת לציפיות, בעיקר בשל ההוצאות הגבוהות שנרשמו (הוצאות פרישה מרצון בלאומי קארד והוצאות נוספות הנהוגות בסוף שנה). מנגד, הבנק נהנה ברבעון מרווח חד פעמי גבוה של 265 מיליון שקל ממכירת נכס נדל"ן, ובשורה התחתונה רשם ברבעון רווח של 915 מיליון שקל המשקף תשואה על ההון של 10.8%. בניטרול האלמנטים החד פעמיים התשואה על ההון שהבנק הציג ברבעון הינה קצת מעל 9%".

גלזר מוסיף כי את  2017 כולה סיים הבנק עם תשואה על ההון של 9.8% ומתייחס לאחזקה במניה – "מה בעצם לעשות עם המניה? אנחנו מאמינים שנכון לבחור חברות המנוהלות טוב, והנהלת לאומי בלטה לטובה בשנים האחרונות, הן בטיפול במשבר החקירות בארה"ב, והן בפעילות המקומית, כאשר ברבעונים האחרונים הבנק נהנה משיפור משמעותי בתחום ההוצאות לצד צמיחה (מתונה) בפעילות, ושמירה על תיק אשראי שמרני.

"אנחנו אוהבים את המהלך של רכישת המניות (לטענת הבנק – בנק ישראל העדיף מהלך זה על פני הגדלה פרמננטית נוספת של הדיבידנד), כאשר הערכתנו היא שרכישת המניות תבוצע מהר יחסית, על מנת לשמור על רמת הלימות הון של לא יותר מ- 11%. אנו מעריכים כי מהלך זה מצביע על רצון הבנק להמשיך להציג רווחיות גבוהה גם ב- 2018. החשש העיקרי שלנו לגבי לאומי הינו מהחשיפה הגבוהה יחסית לשוק ההון. הבנק נהנה בשנים האחרונות מרווחים גבוהים, ושינוי מגמה בשווקים עלול לפגוע בתוצאות הבנק.

 "בנק לאומי נסחר כבר במכפיל הון גבוה יחסית של 0.98, וברמה זו הוא נסחר קרוב לשוויו הכלכלי. אנו מעריכים כי נמשיך לראות ב- 2018 את פירות מהלכי התייעלות וביחד עם תכנית הרכישה העצמית שתתרום אף היא לשיפור בתשואה על ההון (עבודה עם הון יעיל יותר), לאור זאת, ובשל הערכתנו כי סקטור הבנקים ממשיך להיות אחד הסקטרים הזולים בשוק המקומי, אנו ממשיכים להמליץ על הבנק בתשואת יתר, כאשר אנו מעלים את מחיר היעד ל- 24 שקל".

איגוד חברות האשראי פנה לשר האוצר בבקשה להתיר לחברות האשראי לגייס אג"ח מהציבור ולנהל פיקדונות לגופים מוסדיים כדי להגביר את התחרות מול הבנקים – רעיון מצויין, אבל נראה שזה לא יהיה פשוט. אחרי הכל, המלחמה מול הבנקים מתישה ואיטית. 

בהמשך לכנס איגוד חברות האשראי  בנוכחות כ- 50 בעלים ומנהלים של חברות למתן אשראי הודיע  יו"ר איגוד חברות האשראי מיכה אבני על פניית האיגוד במכתב לשר האוצר, משה כחלון, בדרישה לפעול להשוואת התחרות על מתן אשראי ביחס לבנקים וכן לאפשר גיוון במקורות העומדים לרשות חברות האשראי בדרך של מתן היתר לגיוס אג"ח ולקבלת פיקדונות מגופים מוסדיים.

במכתב ששלח יו"ר האיגוד, עו"ד מיכה אבני, נכתב: "חוק הפיקוח על השירותים הפיננסים נועד לשבור את המונופול הבנקאי ולפתוח את תחום האשראי לתחרות שתטיב עם האזרח. אולם כל עוד המחוקק לא יאפשר לחברות אשראי לגייס מקורות  בתנאים תחרותיים מול הבנקים, החוק לא ישיג את מטרתו. כיום אנחנו מתבקשים לחולל תחרות מול הבנקים עם שתי ידיים קשורים מאחורי הגב. אנחנו מבקשים לשחרר את ידינו ולתת לנו לעבוד לטובת הציבור."

תיקון סעיף 21 (א) (2) לחוק הבנקאות, שנכנס לתוקפו ב-2016, אפשר לתאגידים העוסקים במתן אשראי שאינם בנקאיים לגייס מקורות באמצעות הנפקת אג"ח. אולם החוק כלל הגבלות חמורות שמנעו תיקון משמעותי של העוול ההיסטורי שנעשה לחברות האשראי, מה שמשמר את המונופול הבנקאי בתחום מתן האשראי למשקי בית ולעסקים קטנים ובינוניים. אבני הוסיף: "מצב זה פוגע בראש ובראשונה באזרח המעוניין לקבל אשראי, שכן מצב זה מונע תחרות בין הגופים השונים, מה שהיה יכול לייצר הטבות והוזלות לצרכן."

האיגוד דורש לבטל את המגבלות שהוחלו על חברות האשראי, על מנת לאפשר תחרות אמיתית מול הבנקים. במכתבם לשר האוצר מפורטים כשלי השוק המונעים את התחרות והפתרונות המוצעים. תחילה, סביב היכולת של חברי האיגוד לגייס מהציבור ללא מגבלות, ובהמשך הרחבת סל השירותים אותו יכולים חברי האיגוד להציע ללקוחותיהם הממוסדים (משקיעים מתוחכמים) תוך התמקדות בהחזקת פקדונות עבור ציבור ייחודי זה והגנת ינוקא לחברות האשראי בשירותים אלה.

בין היתר, דורש האיגוד, לתקן את חוק הבנקאות ואף לבטל את המגבלות על חברות למתן אשראי כדי לאפשר תחרות שווה. בנוסף נדרש לבטל את המצב האבסורדי לפיו חברות האשראי המפוקחות כפופות הן לבנק ישראל והן לרשות שוק ההון. חברי האיגוד מצביעים גם על המגבלה שנקבעה בתחום הנפקת אג"ח עד לסך של 2.5 מיליארד ₪ ששונה מתחומים אחרים שהוחרגו, דוגמת משכנתאות, וזאת ללא כל הצדקה עניינית, בהיותם של גופים אלה מפוקחים.

עוד קורא האיגוד, לבטל את סעיף 21 לחוק הבנקאות ככל שהוא נוגע למגבלות על חברות שנותנות אשראי, או לחילופין להחריג ממנו את החברות בעלות הרישיון למתן אשראי, ובכל מקרה להחריג את בעלי הרישיון המורחב למתן שירותי אשראי.

בתחום הפיקדונות הכספיים האיגוד מציין כי הרחבת התחרות בשוק הפיקדונות מול הבנקים היא צעד נדרש, בדומה לנעשה בעולם המערבי כולו, וקורא לרפורמה דו שלבית – ראשית, לאפשר לחברות האשראי שקיבלו רישיון לקבל פיקדונות כספיים מגופים מוסדיים מפוקחים ; שנית, לתת הגנת ינוקא לחברות האשראי באמצעות ערבות מדינה חלקית למשך 5 שנים לחברות נותנות אשראי ומקבלות פיקדונות כספיים.

עוד הוסיף אבני "הצעות אלו יפעלו לטובת הצרכן הישראלי היום ויוזילו את עלויות האשראי – כך נייצר אפשרות אמיתית לתחרות במערכת הבנקאית והפחתת מחירים."

אודות איגוד חברות האשראי:

איגוד חברות האשראי הינו איגוד מקצועי בלשכות המסחר המרכז תחתיו את החברות למתן אשראי. בכלל זה, מוסדות פיננסיים המעניקים אשראי חוץ בנקאי, הן למגזר העסקי והן למגזר הפרטי. חברי האיגוד הינם החברות הגדולות והמובילות במשק הישראלי בתחום האשראי אשר מעניקים מיליארדי שקלים באשראי לציבור כל שנה.

ועדת הרפורמות, בראשות ח"כ רחל עזריה  אישרה, לקריאה שניה ושלישית, את פרק הבנקאות מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת התקציב 2019.

הצעת החוק תאפשר ללקוח להעביר את כל הפעילות הפיננסית שלו מבנק לבנק באופן מקוון (באמצעות אתר האינטרנט והסלולר), תוך 7 ימי עסקים וללא גביית תשלום בגין מעבר החשבון. אפשרות המעבר הקל והמהיר תוביל להפחתת מחירים ולשיפור השירות, בדומה לרפורמה שבוצעה בענף הסלולר.

עוד סוכם, כי הנגיד יקבע בכללים את סוגי החשבונות עליהם יחול החוק. במידה והנגיד לא יקבע את סוגי החשבונות עד יום כניסתו של החוק לתוקף, (בעוד 3 שנים) החוק יחול על כל סוגי החשבונות. כן, זה ייקח זמן, ובינתיים תוכלו לקרוא במדריך שלנו – איך לעבור בנק. ואגב, כבר עכשיו זה לא ממש מסובך לעבור. הרפורמה תעשה לנו חיים עוד יותר קלים, אבל צריך להודות – המעבר היום הוא גם לא מסובך, ולא ממש יקר (מה גם שלרוב הבנקים הקולטים מממנים את עלויות המעבר)

יו"ר ועדת הרפורמות ח"כ רחל עזריה (כולנו): "זו החלטה היסטורית. לקוחות יוכלו לעבור מבנק לבנק תוך שבוע אחד בלי לצאת מהבית. הרפורמה תיצור תחרות בין הבנקים, בזכות מעבר טכנולוגי ומהיר – כמו שקרה בשוק הסלולר. הוספנו עיצומים כספיים לחוק כדי לוודא שכל בנק ימלא את ההתחייבות שלו. בנוסף, כיוון שייקח כמה שנים לבנות את המערכת הטכנולוגית, הכנסנו סעיף לפיו גם בתקופת הביניים אסור לפגוע בזכויות של לקוחות שהודיעו על מעבר".

במהלך דיוני הוועדה הוסיפה יו"ר הוועדה סעיף שעוסק בעיצומים כספיים לבנקים אשר יוטלו על בנקים שלא יאפשרו את ביצוע המעבר באופן מקוון וידרשו מהלקוח להגיע לסניף. בנוסף, הבנקים יחויבו להמשיך ולהעניק ללקוחות שיבקשו לעבור בנק, את כל התנאים וההטבות מהן נהנה הלקוח ערב בקשתו לעבור לבנק אחר. (בהמשך לעדויות לפיהן נגבו ריביות גבוהות במשך חודשים ארוכים, וחלה הרעת תנאים ללקוח שניסה לבצע מעבר) וכן לבנקים שלא יאפשרו את המעבר תוך 7 ימי עסקים. תוקף הוראת העיצומים הכספיים יחל 4 שנים מיום כניסת החוק לתוקף.

ענף הבנקאות מאופיין בחסמי מעבר שמגבילים את יכולת הלקוחות לעבור בנק. דבר העלול לגרום ללקוחות להיות לקוח שבוי. ולהקשות עליו להחליף בנק במקרה שהבנק מעלה מחירים או פוגע באיכות השירות.

בשוק הבנקאות קיימים שני חסמי מעבר עיקריים. הנטל הבירוקרטי הכרוך בהעברת חשבון בנק, פעולה שהיום כרוכה בטיפול במוצרים פיננסיים רבים כדוגמת הוראות קבע, הרשאות לחיוב, שיקים, משכורות, קצבאות ועוד. וכן חשש לאובדן חיובים או זיכויים שיופנו לחשבון הבנק הישן של הלקוח, במקום לחשבונו החדש.

ח"כ חיים ילין (יש עתיד) הציע להעניק לבנקים הקטנים הגנת ינוקא. עוד ביקש ילין, שכל בנק יוכל לקלוט לקוחות חדשים מכל הבנקים לרבות הבנקים הקטנים. הצעת החוק קובעת כי החוק יחול רק על בנקים ששווי נכסיהם גדול מ-5% משווים של כל הבנקים בישראל. אחרת אמר ילין, התחרות תהיה רק בין הבנקים הגדולים לבינוניים אולם הבנקים הקטנים לא יצמחו. עוד הציע ילין כי החוק יחול גם על אגודות אשראי וכל סוגי התאגידים הבנקאיים. ילין טען כי הבנקים יכולים "להרוג" את הבנקים הקטנים בצורה של הפחתת עמלות .

נציג האוצר השיב כי מטרת החוק היא הפחתת עלויות ולא שינוי גודלם של הבנקים. סוכם כי תהיה אפשרות להחיל את החוק גם על בנקים נוספים באישור הוועדה.

בהצעת החוק תמכו חברי הכנסת רחל עזריה, רועי פולקמן, מיכאל מלכיאלי, שולי מועלם-רפאלי ואורי מקלב. מולם התנגדו חברי הכנסת חיים ילין מוסי רז, יוסף יונס וסלאח סעד. כאמור, הרפורמה בענף הבנקאות אושרה היום פה אחד לקריאה שנייה ושלישית.

הפרשות סביב בזק ובמקביל ירידת המניה, מעוררים אצל רבים תחושה שמדובר בהשקעה אטרקטיבית שסובלת מסנטימנט שלילי. אבל רוני בירון אנליסט וותיק ומנוסה מבית ההשקעות אקסלנס, סבור שלא מדובר בהשקעה אטרקטיבית – מחיר היעד שלו – 5.7 שקל, מבטא פרמיה צנועה של  7% על מחיר השוק

בירון מסביר כי  – "הסתעפות החקירה בעניין בזק והשינויים הצפויים בבעלות החברה והרכב הדירקטוריון ייצרו לאחרונה הרבה כותרות, חלקן יותר רלוונטיות וחלקן פחות לציבור המשקיעים. להלן ההתייחסות שלנו לאירועים האחרונים ומספר נושאים נוספים".

לגבי החקירה מפרט בירון – "מה בעצם קרה? לפני כשבועיים הודיעו הרשות לני"ע והמשטרה על פתיחת חקירה נוספת בענייני בזק המתמקדת באפשרות להטיית הסיקור של אתר וואלה עבור יחס רגולטורי מועדף. במסגרת החקירה נעצרו מספר אנשי מפתח הכוללים, בין השאר, את שאול אלוביץ, וסטלה הנדלר. בנוסף, שאול אלוביץ, אור אלוביץ ואורנה אלוביץ החליטו לפרוש מדירקטוריון בזק.

"הדעה שלנו: להערכתנו, נושא הממשל התאגידי בבזק נמצא תחת זכוכית מגדלת גם ללא החקירה החדשה ולאור השינויים הצפויים בבעלות והדירקטוריון, החקירה החדשה פחות רלוונטית במישור זה. ההקשר העיקרי שהיינו עושים הינו ירידה נוספת בסבירות להקלות רגולטוריות עבור בזק בטווח הנראה לעיין.  בטווח הקצר, גם הסטת תשומת הלב הניהולית בצומת משמעותית אינה עוזרת.

"בעלות ודירקטוריון –  בעלות: ההצעה המשופרת של נתי סיידוף אושרה על ידי הנושים של יורוקום והוגשה לאישור בית המשפט אשר צפוי להחליט בנושא לקראת סוף החודש. בהנחה שבית המשפט יאשר את ההסכם, יסתיים ההליך התחרותי ויחל הליך רגולטורי אשר עשוי, להערכתנו, להמשך כשישה חודשים.

"דירקטוריון: בעקבות הודעת פרישתם של שלושת הדירקטורים ממשפחת אלוביץ, מבקשת ביקום למנות את שלמה רודב (כיהן כיו"ר אקטיבי לפני שאול אלוביץ), דורון תורג'מן (מנכ"ל אינטרנט זהב) ותמיר כהן (נציגו של נתי סיידוף) כחברי דירקטוריון. לפי גלובס, רודב מיועד לחזור לתפקיד היו"ר. יש לציין כי הארכת כהונתם של מינויים אלו כמו גם של חברי דירקטוריון אחרים תעמוד להצבעה באספת בעלי המניות השנתית אשר צפויה להיערך בתחילת מאי. תוצאות הבחירות וההרכב הסופי של הדירקטוריון צפויים לעצב את מידת ההשפעה של בעל השליטה הבא אשר עשויה להיות מוגבלת יותר מבעבר. יש לציין כי ההסכם עם יורוקום אינו יוצא לפועל מסיבה זו או אחרת והסכם חלופי אינו מתגבש, אזי יורוקום צפויה להיכנס לתהליך של פירוק (תרחיש פחות סביר להערכתנו בשלב זה).

 "הדעה שלנו: אין ספק שהשינויים בבעלות החברה והדירקטוריון חיוניים לשיפור הממשל התאגידי ופרופיל המניה. כמו כן, אנו רואים בחיוב את אפשרות חזרתו של שלמה רודב כיו"ר. רודב חתום על תקופה מוצלחת במיוחד בחיי החברה, והינו בעל היכרות אינטימית עם בזק והסביבה העסקית. יחד עם זאת, להערכתנו, הכותרות סביב סביב השינויים הצפויים בחברה מקהות במידה מסוימת את הדיון באתגרים העסקיים העומדים על הפרק. אנו לא מזהים פתרון קל לתהליכים המבניים והתחרותיים בשוק הקווי תחת הרגולציה הנוכחית.

"נקודות עיקריות לקראת תוצאות הרבעון הרביעי –  מדיניות הדיבידנד. אנו רואים סבירות גבוהה יחסית לשינוי המדיניות מחלוקה של 100% מהרווח הנקי לאחוז נמוך יותר במקביל לתוצאות הרבעון הרביעי. ברקע, קריאה מצד חברת מידרוג וחברי דירקטוריון לבחון מחדש את מדיניות הדיבידנד לאור השחיקה הצפויה ברווחים. שינוי אפשרי במדיניות עשוי לתמוך בחוזק הפיננסי של החברה אולם יחליש את אחד המאפיינים הבולטים שלה – תשואת דיבידנד עודפת.

"מגמות עסקיות: תוצאות הרבעון הרביעי עדיין לא ישקפו את הורדת המחירים המשמעותית ביס אשר תבוא לידי ביטוי באופן הדרגתי ב- 2018 אולם ישקפו בצורה טובה יותר את הכניסה של פרטנר לתחום הטלוויזיה והטריפלים. אנו לא מעריכים כי להשקת Sting TV הייתה השפעה מהותית. לפיכך, אנו צופים  כי הרבעון הרביעי ישקף המשך השחיקה בתחום הקווי. גידול בהכנסות תשתית צפוי לקזז באופן חלקי את השחיקה אבל הכיוון ברור. במהלך שלושת הרבעונים הראשונים איבדה החברה בממוצע 6 אלף מנויי טלוויזיה ו- 19 אלף מנויי טלפוניה ואינטרנט (לא כולל גידול בקווים הסיטונאיים). כמן כן, ה- ARPU  של יס איבד 3 ש"ח בכל אחד משני הרבעונים האחרונים. אנו נבחן את המגמות ברבעון כנגד פרמטרים אלו. לגבי פלאפון, הרבעון הרביעי חלש עונתית אבל הגידול במספר המנויים עשוי לעזור.

"תוצאות 2017: בהינתן המגמות הנ"ל, אנו מעריכים כי תוצאות 2017 יהיו מעט נמוכות מתחזית החברה ברמת ה- EBITDA (תחזית של 4.0 מיליארד שקל) והרווח הנקי (1.4 מיליארד ₪). יש לראות האם החברה תדלג על הפרשה לפרישה מוקדמת, האם תבצע הפרשה נוספת כנגד החוב של יורוקום, והאם תוריד את שווי יס בספרים. אנו מעריכים כי התזרים החופשי ב- 2017 יהיה מעל תחזית החברה (2.0 מיליארד ₪).

"הפרשה לפרישה מוקדמת: בשנים האחרונות בזק הקפידה להפריש כ- 100 מיליון ₪ מדי רבעון רביעי לטובת פרישה מוקדמת של עובדים. זאת במסגרת ההסכם עם הועד של בזק קווי ועל מנת לקזז את מנגנון "הטייס האוטומטי" ברמות השכר. אנו מניחים כי החברה לא תבצע הפרשה זו השנה, גורם אשר יעזור לשורת הרווח והדיבידנד אולם יביא לגידול בהוצאות השכר.

"תחזית החברה ל- 2018: תחזית החברה צפויה לשקף תרומה חשבונאית של כ- 400 מיליון ₪ ל- EBITDA  והתזרים החופשי המדווח כתוצאה מאימוץ מוקדם של IFRS-16, ללא השפעה על הרווח הנקי. בנטרול תרומה זאת והמכירה הצפויה של סקיה, אנו צופים EBITDA של 3.6 מיליארד ₪, רווח נקי של 1.14 מיליארד ₪ ותזרים חופשי של 1.8 מיליארד ₪.

נותרים במשקל שוק ומורידים מחיר יעד ל- 5.7 שקל

"אנו מורידים את מחיר היעד ל- 5.7 ₪ מ- 5.9 ₪ בעקבות עדכון המודל. לצורך הערכת השווי, אנו מניחים חלוקת דיבידנד של 80% החל מ- 2018. מחיר היעד שלנו הינו ל- 12 חודשים בנטרול דיבידנד. למרות הירידה האחרונה במחיר המניה אנו מעוניינים לקבל תמונה ברורה יותר לגבי האופק העסקי/רגולטורי של החברה ונותרים בהמלצה ניטרלית.

קרנות הפנסיה הוותיקות מאיימות: הימנעות מהעלאת גיל הפרישה לנשים תוביל לביצוע איזון אקטוארי שייפגע בחסכונות העמיתים לפנסיה – הן צודקות. הטענה היא שאי העלאת הגיל פרישה מבטא נזק לקרנות –  גירעון שנתי של 200 מיליון שקל. אז למה לא מעלים? בינתיים מסבירים לנו שזה עניין טכני, ולא עניין עקרוני – יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפנ אמר: "כולם מסכימים שגיל הפרישה צריך לעלות, האוצר רק צריך להסכים למתווה שיימנע פגיעה בנשים מוחלשות"

ואם כך, אז זה כבר חצי פתרון (ויותר). הבעיה היתה אם היתה מחלוקת עקרונית על סוגיית גיל הפרישה – והאמת לא בטוח שגפני מדייק, או שאולי הוא לא באמת יודע איזו פצצה עשויה להיות סוגיית גיל הפרישה לנשים.

     גיל הפרישה לנשים חייב לעלות מ- 62, שזה הגיל הקבוע בחוק כיום. כך הסכימו כולם בדיון נוסף שקיימה ועדת הכספים בנושא. הדבר היחיד שמונע מהדבר לקרות בפועל, מחלוקת בין האוצר לוועדת הכספים על כל חבריה, קואליציה ואופוזיציה, באשר להגדרת נשים במקצועות שוחקים, לגביהן דורשים חברי הוועדה לקבוע שיוכלו לפרוש גם בגיל 62 וכן בעניין הזכאות לקבלת דמי אבטלה לאישה שפוטרה או שפרשה מסיבות שונות קודם לגיל הפרישה הקבוע בחוק. ועדת הכספים יושבת על מדוכת גיל הפרישה לנשים כבר קרוב לשנתיים ושר האוצר אף מינה ועדה ציבורית שבחנה את הנושא, אך הלה טרם הגיש את המלצותיו לוועדת הכספים כפי שהדבר מתבקש. אשר על-כן, יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) יזם הצעת חוק עליה חתומים כל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה, שקובעת שגיל הפרישה יעלה, תוך מתן מענה לנשים בנות 55 שלא עובדות, נשים בעבודות שוחקות ונשים עניות שמשתכרות שכר נמוך. עוד קובעת ההצעה, כי נשים תקבלנה דמי אבטלה מגיל 65 ועד גיל 67 במקרים בהן הן לא תעבודנה וכן מס הכנסה שלילי, פי 2.5 מהרגיל. ההצעה הגיעה זה מכבר לוועדת שרים לחקיקה והדיון בה נדחה פעמיים, בפעם האחרונה עד לחודשי הקיץ.

     בפתח הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ גפני: "לא התקדמנו בנושא גיל הפרישה. שר האוצר היה אמור לומר לי את עמדתו ומה ממליצה הוועדה הציבורית שהוא עצמו מינה וקיימנו פה הרבה דיונים בנושא. אך עד היום לא הגיע שום דבר ואז אנחנו היינו צריכים להיכנס לעובי הקורה בעצמינו. כך קרה שהגשנו הצעת חוק מוסכמת על כל חברי הוועדה. ההצעה הוגשה לוועדת שרים ונדחתה בשבוע ועתה הוגשה שוב ונדחתה לקיץ. המשמעות היא, ששר האוצר לא מעוניין בהעלאת גיל הפרישה וזה נטל כבד על קרנות הפנסיה". עוד אמר: " כולם יודעים שחייבים להעלות את גיל הפרישה כי תוחלת החיים עולה דרסטית. בסוף זה יעלה הרבה מאוד למדינה, כי לא ניתן יהיה כל הזמן להשית את העלות על הציבור באמצעות הגדלת האיזון האקטוארי".

     יועץ משפטי ראשי ב'עמיתים' – קרנות הפנסיה הוותיקות, רונן הירש: "בהנחה שהמצב החוקי לא ישתנה, מדובר בעלות מצטברת עד היום של 4.8 מיליארד ₪ זה התחייבויות וללא הגירעון, שהוא גבוה יותר וכל זמן שהמצב לא משתנה, מתווספת מדי שנה עלות של 200 מיליון ₪ לשנה לגירעון האקטוארי. בדו"חות הכספיים הנוכחיים נצטרך לפנות לרשות הביטוח ושוק ההון בבקשה לבצע איזון אקטוארי בדו"חות של העמיתים בקרנות כדי להתמודד עם זה".

     סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר, האחראי על תחומי מאקרו, יוגב גרדוס: "המדינה לא תישא בעלויות של הקרנות הוותיקות ויש לנו חוות דעת משפטית בעקבות ההסכם שחתמנו איתן, אחרי שהשקענו עשרות מיליארדים. אנחנו משפים אותם על אי העלאה של גילה פרישה מגיל 64 ל- 67 אך לא על אי ההעלאה מ- 62 ל- 64. המדינה לקחה על עצמה את הפער בין 64 ל- 67. הבאנו הצעה שנתנה מענה לכל הנשים המוחלשות שנפגעו מהמהלך הזה. לא חושבים שזה נכון להגדיר מקצועות שוחקים בצורה ספציפית בחוק ולא שאבטחת הכנסה זו הדרך לצאת מעוני וגם לא דמי אבטלה. בסיס ההצעה של חוק טוב ויש מקום לדון בכך. העיקרון מוסכם, וגם הרצון למנוע פגיעה בנשים מוחלשות וזה גם מה ששר האוצר רוצה להשיג אז אפשר להגיע לפתרון, אך לא להניח הצעת חוק שעלותה מיליארד וחצי ₪ ולא תשיג את התכליות אותן אנחנו רוצים להשיג. תמכנו בהסדר של מיליארד ₪ על-פני עשר שנים ואח"כ אמרנו שאנחנו מסכימים לעוד תוספת. הצעת החוק של ועדת הכספים כפי שהיא מנוסחת עתה, תעודד נשים לא לצאת לעבודה".

     גרדוס הוסיף: "צריך להתכנס לדיון אינטנסיבי. העלאת הגיל תחסוך לביטוח הלאומי הרבה מיליארדים אקטוארית ולקרנות הפנסיה כמובן ולמשק בתרומה לתוצר וצמצום אי השוויון. צעד מאוד חיובי".

     ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו): "זה יהיה צעד חיובי במידה שיעסיקו אותן. אתם חייבים לקחת בחשבון שיש נשים שלא עובדות, אפילו לפני גיל 62 הקבוע בחוק כיום".

     ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני): "הסוגיה לא מוכרעת כי אתם בוחרים שלא להכריע. מאידך יש להימנעות מפתרון משמעויות של עלויות של מאות מיליונים, או שזה יעלה לי כעמית בקרנות הפנסיה כסף, או שזה יעלה לתקציב המדינה. אז ההצעה שלנו לפחות ריאלית, אתם מצדכם לא אומרים דבר".

     נציגת שדולת הנשים, יערה מן: "כבר היום הרבה נשים עובדות הרבה מעבר ל- 62 וזה אומר שנשים רבות בוחרות להמשיך לעבוד, רובן לא רוצות דמי אבטלה. בפועל, האוצר לא רוצה לא לתת דמי אבטלה וגם לא לתת פתרון למקצועות שוחקים שזה מה שייפתור את כל הבעיה".

     יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, סיכם את הדיון ואמר: "הסיפור הזה התחיל מזה שהיה ברור שצריך להעלות את גיל הפרישה. אישה מגיעה לגיל הפנסיה, אך לא מקבלת את כל מה שמגיע לה והמשמעות היא שנשים תזרקנה לרחוב ותהיינה רעבות ללחם. נשים כמו גברים רוצות לעבוד, פעמים רבות אחרי גיל 62, אך יש גם קבוצה של נשים במקצועות שוחקים או נשים שפוטרו או נפלטו מסיבה כזו או אחרת משוק העבודה ולא יתכן שלא יינתן לכך מענה. לא יתכן שנרחיק אותן עוד מהאפשרות לקבל קצבה ועד שתגענה לגיל הפרישה אחרי ההעלאה, נותיר אותן רעבות ללחם ולחיות במחסור". גפני פנה לאנשי האוצר: "אתם צריכים לשנות את החשיבה בעניין הזה. כל חברי הכנסת בוועדה מסכימים על תשתית החוק, אף אם לא כולם מסכימים על כל נושא ונושא. אבל העיקרון מוסכם. עכשיו האוצר צריך לבוא ולומר מה כן ומה לא ועל מה מוכן להתפשר. אבל ברור שלא נסכים להעלאת גיל הפרישה אם יהיו נשים שיישארו ללא מענה"

המטרות של שר האוצר משה כחלון בשוק הדירות –  תכנון של 120,000  יח"ד, שיווק של 70,000 יח"ד ו-45,000 עסקאות. הקבינט עומד מאחורי המטרות האלו. האם זה ריאלי? ימים יגידו, בינתיים, בשנת 2017 לא עמדה הממשלה ביעד הבנייה, היקף הבנייה רחוק מלעמוד בביקושים הקשיחים – 60 עד 70 אלף דירות.

על כל פנים, קבינט הדיור בראשות שר האוצר, משה כחלון אישר, את יעדי התכנון, השיווק והעסקאות בתחום הדיור ל-2018, העומדים על 120 אלף יח"ד בתכנון, 70,000 יח"ד בשיווק, 45,000 עסקאות ו-4,000 יח"ד להשכרה ארוכת טווח. הצבת יעדי התכנון והשיווק לשנה הנוכחית מהווה חלק ממדיניות הממשלה לקידום תכנית בנייה למגורים בהיקף נרחב שמוביל שר האוצר לטובת הגדלת היצע יחידות הדיור עבור זוגות צעירים ומחוסרי דיור.

היעדים מציגים תכנון מפורט שמטרתו לענות ולהוות נדבך מרכזי לצורכי הדיור ברחבי הארץ, כאשר במסגרת זו ניתן למצוא יעדי תכנון ושיווק באזורי הביקוש הן לרכישה והן להשכרה ארוכת טווח. נוסף על כך תכנית היעדים מתייחסת גם להיקף השיווקים ביישובי המיעוטים, שיעמוד לכל הפחות על 3,700 יח"ד בשנת 2018.

מוצע, כי מנהל התכנון יגבש רשימת תכניות מפורטות למגורים שיובאו לאישור בשנת 2018 על מנת לעמוד ביעדים שנקבעו נידונה. יחד עם זאת, מנהל התכנון ומטה הדיור ירכזו את המעקב והבקרה על יעדי התכנון שקבעה הממשלה ולדווח לממשלה בסוף שנת 2018 על התקדמותם בהתאם ליעדים.

יעדים לתכנון, שיווק ועסקאות במקרקעי ישראל

יעד לשיווק יחידות דיור להשכרה לטווח ארוך לשנת 2018, בחלוקה לאזורים באופן הבא:

יו"ר ארגון קבלני חיפה חיים פייגלין מבעלי המניות בחברת צמח, אמר באמצע 2018 כי  "מדד תשומות הבנייה מזמן איננו מייצג בפועל את ההתייקרות בענף הבנייה. הלמ"ס מגבש יחד עם התאחדות בוני הארץ מדד יוקר בנייה חדש שיהיה רלוונטי לשוק של היום.

למחשבון מדד תשומות הבנייה

"יש מאבק פסיכולוגי על נתוני שוק הדיור. הערפל בנתונים מכוון על ידי האוצר כדי לייצר בציבור ציפייה מלאכותית לירידת מחירים". כך אמר פייגלין . לדבריו "כולנו שומעים על הפעילות של ההגרלות ומכרזי מחיר למשתכן אך ישנה אי בהירות בכל נתוני שוק הדיור. חלקם חסרים וחלקם לא אמינים. לדוגמא, מדד הדיור של למ"ס כולל ערבוב של דירות בשוק החופשי ודירות במחיר למשתכן שהמחיר שלהן מסובסד במאות אלפי שקלים לדירה. לכן קשה לדעת באמת מה המצב של שוק הדיור". פייגלין אמר עוד כי "אומנם הנתון לגבי מלאי הדירות שעומד למכירה לא פורסם למעלה משנה אבל המספרים האמתיים רחוקים מ- 50 אלף דירות בהן נקב שר האוצר. מבדיקה שנערכה במחלקת המחקר בהתאחדות בוני הארץ, עולה כי בפועל יש בין אלף לאלפיים דירות מוכנות בלבד עם אישורי אכלוס המוצעות למכירה".

פייגלין הוסיף ואמר כי התאחדות בוני הארץ עובדת עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כדי לייצר מדד עלויות בנייה חדש. לדבריו "מדד תשומות הבנייה מזמן איננו מייצג בפועל את ההתייקרות בענף הבנייה. מדובר במדד שמשפיע על התקשרויות בהיקף של כ- 100 מיליארד שקל בשנה. המבנה של המדד בעייתי וכאשר השוק לא מאמין במדד הוא מתקן במחירי הדירות. עם זאת, אני שמח לומר שהלמ"ס מגבש יחד איתנו מדד יוקר בנייה חדש שיהיה רלוונטי לשוק של היום".

למדד תשומות הבנייה

למדריך מדד תשומות הבנייה

באותו כנס של קבלנים אמר רוני בריק, נשיא התאחדות בוני הארץ  כי "בחודשים האחרונים אנחנו רואים שהממשלה מתחילה להפנים את הביקורת שלנו על התנהלותה בשוק הדיור בשנתיים האחרונות. השר כחלון לא מודה בזה, אבל המספרים מדברים בעד עצמם. אמרנו ואנחנו ממשיכים לומר, ש'מחיר למשתכן' היא תוכנית טובה אבל הממשלה מוכרחה לבצע בה התאמות לשוק. אמרנו שוב ושוב שהחלטת הממשלה לשווק כמעט את כל קרקע שלה למחיר למשתכן מפקירה מעל 80% מרוכשי הדירות – משפרי הדיור והמשקיעים. "ברבעון הקודם, כבר ראינו שינוי. חלקה של תכנית מחיר למשתכן ירד מכ-75% מכלל השיווקים לכ-50% מהם. הממשלה צריכה להגדיל את מספר השיווקים – וזה לא קורה. כבר מעל שנה אנחנו רואים עמידה במקום ואפילו ירידה בשיווק הקרקע. ב-2017 נמכרה קרקע ל-69 אלף יחידות דיור לעומת כ-71 אלף ב-2016. התוצאה של ההחלטה, שלא לשווק יותר קרקע, היא ירידה בהתחלות הבנייה מ-14 אלף יחידות דיור  ברבעון הראשון של 2017  ל-11 אלף בשני הרבעונים האחרונים. אסור שזה ימשך ואנחנו פועלים בכל הכלים שיש לנו שהשווקים יורחבו".

סגנית נשיא התאחדות בוני הארץ, ורד צרפתי אמרה כי "הממשלה גורמת לקיפאון בשוק כדי ללחוץ על הקבלנים להוריד מחירים. הירידה בביקוש לדירות היא מלאכותית צריך לזכור כי בכל שנה נוצרים עוד 50 אלף משקי בית. בפועל יש ביקושים כבושים שיתפרצו ויביאו לעליית מחירים של 5%-6% כפי שראינו אחרי המחאה החברתית".

ראש עיריית חיפה, יונה יהב הציג בכנס את הגידול באוכלוסיית חיפה בשנה האחרונה. לדבריו, "הקמנו בשלוש השנים האחרונות 93 גני ילדים ואנחנו בונים חמש שכונות חדשות. חיפה מעולם לא הייתה כה גדולה מבחינת האוכלוסייה שלה. חיפה תמשיך להתפתח גם בשנים הקרובות. בשנת 2020 ייפתח הנמל הימי החדש של העיר. אני קורא לכם הקבלנים תבנו מרלוג"ים כדי שישרתו את הנמל החדש".

הכנס הסתיים בדבריו של אורי יוניסי, סגן מנהל החטיבה הקמעונאית במזרחי טפחות שנתן סקירה על שוק המשכנתאות ואמר "הממשלה דיברה על ירידת מחירים ב-2017 ולעומת זאת התאחדות בוני הארץ חזתה שהמחירים יעלו בארבעה אחוז בשנת 2017 ואנחנו איתה, והיא היחידה שצדקה. המחירים אכן עלו בשנה החולפת".

תעשיית תעודות הסל סבלה בפברואר מפדיונות של 1.8 מיליארד שקל כשבנוסף איבדו התעודות בגלל הפסדים (ירידות בשוקי העולם). מתחילת שנת 2018 נפדו כ-1.2 מיליארד שקל מתעודות סל על מניות בארץ ועוד כ-1 מיליארד שקל מתעודות סל על מניות בחו"ל.

רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר ציין – "היקף הנכסים המנוהל על-ידי ארבעת מנפיקי תעודות הסל בישראל, עומד בסוף פברואר 2018 על כ-95 מיליארד שקל, לעומת כ-99 מיליארד שקל שנוהלו בסוף חודש ינואר 2018 (הירידה בשווי הנכסים נובעת גם מפדיונות בענף, וגם מירידת שווי הנכסים לאור ירידת מרבית מדדי המניות בעולם). התפלגות ההשקעות בשוק תעודות הסל בסוף חודש פברואר 2018 הינו כ-22% מושקע במדדי מניות בארץ, בהיקף כספי של כ-21 מיליארד שקל, כ-45% מושקע במדדי מניות בחו"ל בהיקף כספי של 43 מיליארד שקל, כ-23.5% מהענף מושקע במדדי אג"ח בארץ בהיקף כספי של כ-22 מיליארד שקל והשאר מושקע במדדי אג"ח בחו"ל, תעודות ממונפות, סלי מדדים ותעודות פיקדון.

מבחינת התפלגות השחקנים בתחום – תכלית תעודות סל מבית מיטב-דש מחזיקה ב-28.2% מהשוק,  וראשונה בתחום –  קסם תעודות סל מבית אקסלנס-נשואה שמחזיקה ב-28.6% מהשוק. אחריהם נמצאת פסגות תעודות סל מחזיקה בנתח שוק של כ-26.9% והראל תעודות סל מחזיקה נתח של 16.2% משוק תעודות הסל. 

הרכב נכסי תעודות הסל לסוף חודש פברואר 2018

(הנתונים בניכוי החזקות הדדיות)

קרנות ההשתלמות הן האפיק השקעה המועדף כיום – מדובר אמנם בחיסכון לטווח של לפחות 6 שנים, אבל ההטבות בו הן הטבות שניתנות לחיסכון פנסיוני (חיסכון לטווח הפנסיה) – הטבות מיסים בעת ההפקדה, הטבות מיסים בהגעה לגיל פרישה,  פטור ממס על הרווחים בקרן ועוד. הקרנות האלו מנהלות כיום מעל 200 מיליארד שקל וזה מבטא את הרצון הגדול של הציבור לחסוך דרכם – תעשיית קרנות הנאמנות כולה מסתכמת ב-250 מיליארד שקל, כך שקרנות ההשתלמות הן אבסולוטית תחום גדול.

הקרנות המובילות בשנים האחרונות היו הקרנות של ילין לפידות, אלטשולר ואנליסט, אך חשוב לבחור קרן השתלמות על פי מבחן ארוך טווח ועל פי מדדי סיכון ולא רק מדד תשואה. תשואה זה חשוב ונחמד אבל השאלה מה הסיכון של ההשקה בקרן הזו בהינתן התשואה שהשיגה. במילים פשוטות צריך לבחון את הביצועים על פי מדד שארפ שמבטא את התשואה פר סיכון (הרחבה – איך בוחרים קרן השתלמות?).

כך או אחרת, אחרי שבחודש ינואר נרשמו תשואות נאות במיוחד בתעשיית קרנות ההשתלמות, בחודש פברואר נרשמו ירידות של 1.5% עד 2%, וזאת על רקע החולשה בשווקים ובעיקר בשווקי המניות.

קרנות ההשתלמות הגדולות מחזיקות שיעור גבוה של מניות וגם של אג"ח קונצרניו, ולאחר חודשים רבים של עליות , הן צפויות כאמור לרשום הפסדים. קרנות ההשתלמות הגדולות במסלול הכללי מחזיקות בשיעורים גבוהים של מניות ואג"ח קונצרניות. חשיפות אלו אמנם הניבו רווחים גבוהים בחודשים האחרונים, אבל החשיפה הגבוהה היא חרב פיפיות והיא מסבה הפסדים כאשר השווקים כמובן יורדים – ככל ששיעור הנתח המנייתי גדול יותר, כך צפויה פגיעה חזקה יותר.

הסיבה העיקרית לירידה בקרנות ההשתלמות היא ירידה במדד ת"א 35 שריבד כ-3% , אך הירידות בפברואר נמשכו גם לשוקי האג"ח כאשר מדדי האג"ח המובילים ירדו עד 1%.

אורמת (ORA) מאכזבת את המשקיעים, אבל בבית ההשקעות אופנהיימר סבורים שמדובר במעידה חד פעמית

"החברה פרסמה ביום חמישי דו"חות חלקיים לרבעון הרביעי של 2017, שאינם כוללים את נתוני הרווח הנקי ותזרים המזומנים של החברה. הדו"חות פורסמו לאחר עיכוב של מספר ימים, שנבע מתהליך בחינת הנהלים החשבונאיים של החברה בנושאי מס הכנסה ודיווח על נושאי מימון", כותבים האנליסטים של אופנהיימר ומוסיפים – "דו"חות הרבעון היו חלשים מהתחזיות המוקדמות, כאשר גם תחזית ההנהלה ל-2018 הייתה מאכזבת ונמוכה מהתחזיות המוקדמות. למרות זאת, אנו רואים מספר נקודות חיוביות בתחזית החברה לשנה הקרובה, כגון המשך שיפור שיעורי הרווחיות של חטיבת החשמל, פרוייקטים חדשים שנכנסים לכשירות וצפי להמשך צמיחה בהיקף הפקת החשמל. אנו מעריכים כי בחינת נושאי המס תסתיים בתוך מספר שבועות וכי מניית ORA עשויה להתאושש עם פרסום הדו"חות השנתיים המלאים, כאשר גם השלמת רכישת U.S Geothermal, שצפויה ברבעון השני 2018, מהווה קטליזטור חיובי למנייה. מסיבות אלו, אנו ממשיכים לדרג את מניית ORA ב-Outperform, עם מחיר יעד של 70$". מניית החברה נדגיש נסחרת ב-57 דולר.

אורמת רשמה ברבעון הרביעי הכנסות של 166.4 מיליון דולר, בדומה לרבעון המקביל ובכ-2% מתחת לצפי. Adjusted EBITDA הסתכם ב- 87.4 מיליון דולר, צמיחה של 14% אבל כ-2% מתחת לצפי. תחזית החברה ל-2018 היא להכנסות של 688-712 מיליון דולר, תחזית נמוכה בכ-7% מהצפי בשוק עם Adjusted EBITDA של 355-365 מיליון דולר, נמוך בכ-4% מהצפי, ומדובר בהרעה משמעותית יחסית לעומת הצפי.

"הנהלת אורמת מעריכה תוספת הפקה של 190-200 מגה-וואט עד ל-2020, כאשר חלקה צפויה להגיע מפרוייקטים קיימים. החברה צופה עלייה של 100 נ"ב במרווח ה-EBITDA ב-2018, למרות ירידה של 800 נ"ב ברווחיות חטיבת המוצרים", מציינים האנליסטים וטוענים כי לדעתם זו האינדיקציה לאיכות החברה ולעמידות האסטרטגיה העסקית שלה.

"אחרי רכישת חברת Viridity, שבוצעה בתחילת 2017, אורמת צופה התקנה של 1 מגה-וואט ראשון של מערכת Storage ברבעון הנוכחי, ביחד עם הקמת מערכות של עד 20 מגה-וואט במהלך השנה. כמו כן, התרומה של Viridity ל-EBITDA של החברה צפויה להיות 8-10 מיליון דולר. אנו מאמינים כי הנוכחות של אורמת בפעילות ה-Storage האטרקטיבית מספקת לה מנוע צמיחה נוסף במבט קדימה.

"אנו מעדכנים מעט את תחזיותינו לשנתיים הקרובות ומורידים את תחזית ההכנסות ב-4% וב-1% לשנים 2018 ו-2019 בהתאמה, בהתאם לתחזית ההנהלה. עם זאת, אנו מעלים במעט את תחזיות ה-Adjusted EBITDA וחוזים כעת 358 מיליון דולר ב-2018 ו-382 מיליון דולר ב-2019, עלייה של כ-1% בכל שנה. אנו ממשיכים לדרג את מניית ORA ב-Outperform, עם מחיר יעד של 70$, המתבסס על מכפילEV/EBITDA של 11.7 על תחזיתנו ל-2019".

מג'יק: האנליסטים בויליאם בלייר מעניקים למניה המלצת תשואת יתר; מעלים את תחזית הרווח ומחיר היעד למניה. 

מג'יק פרסמה תוצאות טובות לרבעון האחרון של 2017 ובבנק ההשקעות ויליאם בלייר אופטימיים. האנליסטים מציינים כי מג'יק הציגה עלייה של 19.9% בהכנסות הרבעון הרביעי 2017 לסכום של 66.1 מיליון דולר, אשר עקף הן את תחזיותינו להכנסות של 62.5 מיליון דולר עם עלייה של 13.3%, והן את ממוצע תחזיות השוק לעלייה של 15.7%. גם הרווח התפעולי במונחי Non-GAAP, עקף במעט את צפי השוק, כאשר החברה דיווחה על רווח של 8.7 מיליון דולר עם צמיחה של 13.2% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, ואילו ממוצע תחזיות השוק היה לצמיחה של 12.7% עם רווח של 8.1 מיליון דולר. מאידך, הרווח למניה על בסיס Non-GAAP שדיווחה החברה הסתכם ב-11 סנט למניה, והיה נמוך ב-2 סנט מממוצע תחזיות השוק.

"להערכתנו, הביצועים החזקים במהלך הרבעון הרביעי 2017 נבעו בעיקר מצמיחה שהגיעה מלקוחות חדשים והתרחבות בקרב לקוחות קיימים", אומרים האנליסטים. "אנו סבורים כי סביבת הביקוש הכולל עבור פתרונות מג'יק היא חזקה בכל הוורטיקלים העסקיים, אך עם זאת מזהים התחזקות משמעותית בעיקר בוורטיקל השירותים הפיננסיים והבריאות, וכן הטלקום. אנחנו מאמינים כי האימוץ המתמשך של פתרונות מג'יק לצורך מעבר למחשוב ענן וביצוע פרויקטי אינטגרציה יוסיף לספק צמיחה יציבה גם בשנת 2018.

"כמו כן", מציינים בויליאם בלייר, "אנו סבורים כי החברה מתקדמת בביצוע פרוייקטי אינטגרציית ענן, לאור מומנטום בתחום, זאת באמצעות מינוף פתרון ה-iPAAS, ה-Magic xpc, אשר מסייע בחסכון בזמן ביצוע פרויקטים מסוג זה. אנו סבורים כי פתרון זה מניע צמיחה מהצטרפות לקוחות חדשים. בנוסף, אנחנו סבורים כי החברה ממשיכה להשקיע בהרחבת הפלטפורמה הקיימת שלה, ופועלת להשקת פלטפורמה חדשה שתתמוך בצרכי ארגונים גדולים יותר".

במבט קדימה, מעלים האנליסטים את תחזית ההכנסות עבור הרבעון הראשון של 2018 ל-67.1 מיליון דולר, המשקפים צמיחה של 10.5%, וחוזרים על תחזיתם לרווח של 15 סנט למניה. "למרות שאיננו צופים שינויים מרחיקי לכת בתמהיל ההכנסות בטווח הקרוב, אנו סבורים כי ההנהלה ממוקדת בפעילות התוכנה, אשר צפויה לסייע בשיפור הרווח הגולמי בטווח הארוך.תזרים מזומנים מפעילות שוטפת הסתכם ל- 26.5 מיליון דולר. לחברה קופת מזומנים של כ- 76.6 מיליון דולר ואנו מאמינים כי החברה תעשה בקופת המזומנים להמשך אסטרטגיית מיזוגים ורכישות. עבור שנת 2018 כולה, אנו מעלים את תחזית ההכנסות שלהם עבור מג'יק ל-287.8 מיליון דולר, המשקפים צמיחה של 11.6% – מעל הצפי הממוצע של הנהלת מג'יק להכנסות בטווח של 283-293 מיליון דולר, המשקפים צמיחה שבין 10%-14%. אנו מעלים גם את תחזית הרווח התפעולי שלנו על בסיס Non-GAAP, לסכום של 37.9 מיליון דולר, המשקפים צמיחה של 13.2%. לבסוף, מעלים בויליאם בלייר גם את תחזית הרווח עבור החברה, לסכום של 63 סנט למניה ב-2018."

האנליסטים מציינים, כי מאחר ותחום השירותים המקצועיים תופס נתח נכבד בפעילות ההכנסות של מג'יק, בנוסף על רישוי מערכות אינטגרציה עסקית ופיתוח אפליקציות עסקיות לארגונים, הם משווים את החברה מבחינת קבוצת התייחסות, הן לחברות אחרות המספקות שירותים מקצועיים, דוגמת אקסנצ'ר והאקט, והן ליצרניות וספקיות תוכנה ורישוי תוכנה. "מניית מג'יק נסחרת בחסר, עם מכפיל EV/EBITDA של 5.9 על רקע הפעילות והרווחים הצפויים לשנת 2018, ובהשוואה לחברות שירותי ITולקבוצת ההתייחסות המעורבת (מכפיל 11.4 לחציון קבוצת שירותי ה-IT, מכפיל 13.6 לחציון קבוצת תוכנות התשתית, ומכפיל 13.8 לחציון הקבוצה המעורבת).

"בהינתן שיעור הצמיחה היציב, ברף העליון של תחזית החברה, ואפסייד הנובע מפעילות רישוי התוכנה, אנחנו ממליצים לקנות את המניה. מניית מג'יק נסחרת במכפיל 1.0 על צפי ההכנסות שלנו ל-2018, ובמכפיל 12.9 על תזרים מזומנים חופשישלנו עבורה – שני מכפילים נמוכים בהשוואה לחברות אחרות בקבוצת ההתייחסות, העומדים על 2.7 ו-19.8, בהתאמה."

"בקופת החברה", מציינים האנליסטים, "כ-76.6 מיליון דולר במזומן ושווי מזומנים, ואנו סבורים כי היא תמשיך ביישום אסטרטגיית הרכישות שלה, בדגש על פתרונות טכנולוגיים סינרגטים לפעילותה, ובמשאבים שיתמכו ביכולות השירותים המקצועיים שלה. זאת, בעוד אנו צופים שוק תחרותי מבחינת רכישות.