רשות ניירות ערך מקדמת מהלך להפחתת שיעור ההפצה של הקרנות לבנקים (המפיצים) ובהתאמה להביא להפחתה בשיעור דמי הניהול השוטפים שמשלמים המחזיקים בקרנות הנאמנות. הרשות תחייב את הקרנות להפחית בהתאמה לירידה בשיעור ההפצה, את דמי הניהול על הקרנות, למשך חצי שנה, ומשם ואילך היא מצפה שהשוק התחרותי והמושכלל יגרום לכך שדמי הניהול ישארו נמוכים (לעומת מצב הבסיס). אז זהו – מי אמר שיש שוק משוכלל? מי הבטיח שבשוק שהוא אמנם תחרותי, בעלי הבית לא יחזירו את דמי הניהול לרמה גבוהה? וצריך לזכור – שני הגופים הגדולים במערכת ניהול ההשקעות (לאו דווקא בקרנות נאמנות) – פסגות של אייפקס ודש-מיטב (שעומד לקום ממיזוג בין השתיים בחודשים הקרובים) הם גופים שחייבם להביא תוצאות, גופים שחייבים להציף דיבידנדים לבעלי המניות שלהם; קשה לראות אותם סופגים ירידה בדמי הניהול ונשארים  אדישים.

על כל פנים, הרשות כאמור מקדמת מהלך בכיוון הנכון, והיא מאפשרת לכל הגורמים (לרבות הציבור) לפנות עד ל-19 באוגוסט 2012 ולהעיר על ההוראה המתוכננת. הרשות מספקת למעוניינים להגיב רקע ואת עיקר ההמלצות לרבות הביצוע – "מוצע להפחית את עמלות ההפצה המרביות הנגבות ממנהלי הקרנות על ידי המפיצים שאינם משווקי השקעות (בעיקר בנקים) ולהפחית בהתאמה, לתקופה קצובה בת ששה חודשים, את דמי הניהול הנגבים מבעלי היחידות (המשקיעים) ע"י מנהלי הקרנות.

"מהלך משולב זה נועד להפחית את עלויות ההשקעה של הציבור בקרנות הנאמנות.  אימוצו של המהלך יתרום אף להשגתן של שתי מטרות נוספות:הראשונה –  הסרת חסם בפני מנהלי קרנות שמבקשים להציע קרנות עם דמי ניהול נמוכים במיוחד ביחס למקובל היום ונדרשים לשלם עמלת הפצה בשיעור גבוה עוד לפני שיש להם הכנסה ו/או רווח כלשהם; השנייה –  נוכח העובדה שמוצע לאחד את הקרנות מסוג 2 ('קרנות מנייתיות') והקרנות מסוג 3 (קבוצת סעיף הסל של הקרנות – אלה שאינן מנייתיות, 'סולידיות קצרות' או כספיות) לסוג אחד יצומצם פוטנציאל ניגוד העניינים הנובע מפער של 100% בין הכנסות הבנק מקרנות משני הסוגים האמורים, שלעיתים עשויות להיות מאופיינות בפרופיל סיכון דומה.

"בחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל  (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005 (החוק ליישום המלצות ועדת בכר) נקבע מודל תגמול בתחום הפצת קרנות הנאמנות, המבוסס על תשלום עמלות הפצה בידי היצרנים למפיצים, בשונה ממודל התגמול הנהוג לגבי ניירות ערך, המבוסס על תשלום בידי המשקיעים. עיקר הפצת הקרנות נעשית בידי הבנקים.  בהתאם, תקנות השקעות משותפות בנאמנות (עמלת הפצה), התשס"ו- 2006 תקנות עמלות הפצה( נועדו, בין השאר, לקבוע את עמלות ההפצה המרביות שרשאים מפיצים לגבות ממנהלי קרנות נאמנות עבור הפצת קרנות. נקבעו ארבעה שעורים שונים כנגזרת לפילוח שנעשה לקרנות לארבע קבוצות, כאמור לעיל, כאשר השיעורים הינם ממחיר הפדיון היומי של היחידות. השיעורים המרביים הקבועים היום הם כדלקמן: קרן מסוג 1 – "קרן אג"חית/סולידיות קצרות – 0.25%; קרן מסוג 2 -קרן מנייתית – 0.8%; קרן מסוג 3 סעיף סל – 0.4% וקרן מסוג 4 – קרן כספית 0.125%.

"בפועל – הבנקים נוהגים לגבות את השיעורים המרביים שנקבעו, ומשכך התקנות קובעות הלכה למעשה את שיעורי העמלות הנהוגים בענף. ההיגיון באפיון סוגי הקרנות בהתאם למדיניות ההשקעות כבסיס לקביעת מדרג שיעור העמלה המרבי נעוץ בזיקה שבין מדיניות ההשקעות לדמי הניהול הנפרעים מנכסי הקרן. מאחר ומנהל הקרן משלם את עמלות ההפצה מאמצעיו, טבעי היה ליצור זיקה בין גובה דמי הניהול לעמלת ההפצה המרבית. מדיניות ההשקעות מכתיבה את רמת דמי הניהול  הנהוגים, בין השאר בשל רמת התשואה הפוטנציאלית של ההשקעות במסגרת אותה מדיניות,  ורגישותה לעלויות דמי הניהול. כך לדוגמא, בקרנות כספיות שהתשואה הפוטנציאלית שלהן נמוכה, רמת דמי הניהול הנהוגה נמוכה, ועל כן מתבקש היה לקבוע שיעור עמלת הפצה מרבי נמוך, המשקף את יכולת התשלום של מנהל הקרן בשל קרנות מסוג זה. קרנות מנייתיות הן  בקצה הגבוה של הסרגל.  העובדה שכל המפיצים גובים את עמלות ההפצה בשיעורן המרבי יצרה חסם בפני הפחתת דמי ניהול.

"מצב זה הביא את הרשות ליזום מהלך של הפחתת עמלות ההפצה המרביות, כשבצידו מהלך משלים של חיוב מנהלי הקרנות, בהוראת שעה לתקופה מוגבלת, להפחית את  דמי הניהול בקרנות בניהולם, בשיעור שישקף את מלוא ההפחתה בעמלות ההפצה ממנה ייהנו בפועל. מהלך משלים זה מיועד להבטיח כי ההפחתה בעמלות ההפצה תגולגל למשקיעים שיהינו מהפחתה מיידית בדמי הניהול שישלמו.מהלך זה נבחר על ידי הרשות לאחר שבחנה חלופות שונות שפניהן אל אותה מטרה.

"אופן ההפחתה ושיעורי ההפחתה המוצעים הם כדלקמן:הקטגוריה של קרנות מנייתיות סוג 2, שכיום משולמת בגינה עמלה של 0.8% תמוזג עם הקטגוריה השיורית, סוג 3, שכיום משולמת בגינה עמלה בשיעור 0.4% לקטגוריה אחת, שיורית, שהעמלה המרבית בגינה תעמוד על 0.35%. העמלה על קטגוריה של קרנות סולידיות קצרות תופחת מ-0.25% ל-0.2%; העמלה על קרנות כספיות תופחת מ-0.125% ל-0.1%.

"כידוע, למעלה מ-90% מבעלי רישיון ייעוץ ההשקעות פועלים במסגרת המערכת הבנקאית. הפער הגדול הקיים היום בין שיעור העמלה המשולם בשל קרן מסוג 2 לבין קרן מסוג 3, מקים סיכון לייעוץ מוטה לעבר הקרנות המכניסות יותר מבחינת הבנק. החוק אוסר הטיות אלה כמובן גם כיום (איסור העדפה), ואולם עצם קיומו של פוטנציאל מובהק כאמור מדאיג. איחוד שני סוגי הקרנות הללו המאופיינות לעיתים בסיכון ובפוטנציאל רווח דומה, כמוצע כעת, יצמצם משמעותית ניגודי עניינים אלה. כדי להביא לכך שהפחתת העמלות תתבטא בהפחתה מיידית של דמי הניהול, מוצע לחייב את מנהלי הקרנות, במקביל לכניסתו לתוקף של התיקון בעניין עמלות ההפצה, להפחית את דמי ניהול בשיעור שישקף את מלוא התשלומים שיחסכו מהם בפועל כתוצאה מהפחתת עמלות ההפצה שהם משלמים לבנקים. על אף האמור התיקון המוצע יאפשר למנהלי הקרנות לגבות דמי ניהול, באופן שאינו מגלם את מלוא ההפחתה כאמור, במקרים בהם דמי הניהול הנגבים אינם עולים מעבר ל-10% מעל לעמלות ההפצה המרביות, בשיעורן המוצע החדש. ההפחתה תהיה בתוקף לתקופה של  ששה חודשים שבמהלכה לא יהיה ניתן להעלות שכר. לאחר מכן תוסר המגבלה מתוך הנחה שהתחרות חופשית תעשה את שלה ושדמי הניהול יתייצבו על רמה נמוכה משמעותית מזו המקובלת היום".