רשות ניירות ערך עומדת לשנות את כללי המשחק בשוק תעודות הסל. הרשות מתכוונת לספק למשקיעים בתעודות הסל את הביטחון שחסר להם ולחייב את התעודות לספק חשבון ביטחון, ערבויות, ולמעשה לדאוג שהכסף של המשקיעים ישאר ברשותם גם אם יקרה משהו לחברה עצמה. זאת בעצם הבעיה הגדולה של תעודות הסל – יש להן את סיכון המנפיק – אם קורה משהו למנפיק, או משהו לגוף שמבטח אותו, הכסף לא מובטח.
ועל הרקע הזה, רשות ניירות ערך, ברשות פרופסור שמואל האוזר, מתכננת מהפכה – גם להגדיל את הביטחון של המחזיקים בתעודה (בדומה למצב בקרנות הנאמנות – שם יש חשבון נאמנות נפרד של הכספים המנוהלים) וגם להכניס לארץ את קרנות הסל.
בינתיים, מסתבר יש תעודות סל שעדיין מגובות בהתחייבויות של בנקים זרים. זה יכול להיות מסוכן – המקרה של ליהמן ברדרס' , בנק ההשקעות האמריקני שהתמוטט בספטמבר 2008, הוא דוגמה טובה – הבנק התמוטט והשאיר אחריו חובות גדולים, בין היתר כהתחייבויות בגין תעודות סל ואג"ח מובנות של גופים מקומיים.
אקסלנס ופאי פיננסים שהנפיקו אגרות חוב מובנות – מטבעות עולם, קשת ועוד, היו מגובים דרך ליהמן ברדרס' וכזה התמוטט לא היה מי שיחזיר את הכסף – המשקיעים איבדו עד 50% מכספם.
ועדיין, מסתבר שיש גופים מקומיים שכאמור יש להם התחייבויות של בנקים זרים.
כ-330 מיליון שקל מכספי תעודות הסל של פסגות והראל סל מגובים בהתחייבויות (NOTE ) של בנקים זרים – סיטיגרופ, גיי.פי מורגן ועוד. התעודות האלו עוקבות אחרי מדדים בחו"ל ולכאורה טבעי שהמגבה שלה יהיה גוף זר. אבל, זה ממחיש את הסיכון של המנפיק. תעודות סל, עדיין, לא בטוחות לחלוטין, ולכן, ההתערבות של רשות ניירות ערך מבורכת