משפט    

איפה כדאי לפתוח תיק גירושין ?

מעודכן ל-06/2019

הליך הגירושין, בנוסף להיותו כואב וכרוך במחירים חברתיים וכלכליים, מלווה בישראל גם בסוגיה ייחודית נוספת: באיזה בית דין כדאי לפתוח את תיק הגירושין – בית הדין לענייני משפחה או בית הדין הרבני? אז באיזה מהם באמת עדיף לבחור ומה בעצם ההבדלים בין השניים? התשובות (המורכבות) במדריך שלפניכם

קיומן של שתי מערכות משפט, בית הדין לענייני משפחה ובית הדין הרבני, שעוסקות שתיהן בתיקי גירושין, מקשה פעמים רבות על ההחלטה מהו הצעד האסטרטגי הנכון יותר לתובע, בן הזוג שפותח את התיק.

סמכויות משפטיות בישראל

סמכויות בתי הדין הרבניים

בתי הדין הרבניים הם ערכאה ייחודית שהיא חלק ממערכת המשפט הישראלית, ותפקידה לדון בסכסוכים בתוך המשפחה. פסיקתם של בתי הדין הרבניים שואבת מהדין העברי, והם נהנים מסמכות ייחודית לדון בסוגיות גירושין ונישואין בישראל (בין יהודים, כמובן).

על פי חוק שיפוט בתי הדין הרבניים, התש"ג- 1953, לבתי הדין הרבנים יש את סמכות השיפוט הבלעדית בפתיחת תיק בכל הקשור לגירושין ולנישואי יהודים, וגם סמכות בנושאי אישות, זאת לצד הנושאים הדתיים.

מעבר לכך, שאר העניינים הקשורים לדיני משפחה, מצויים בסמכותו המקבילה של בית המשפט לענייני משפחה. סמכויות אלו קבועות בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995.

סמכות בית המשפט לענייני משפחה

בית הדין לענייני משפחה הוא חלק ממערכת המשפט, שנסמך על חוקי המשפט בישראל. זהו בית משפט שלום המשמש כבית דין לענייני משפחה, בזמן שמתקיימים בו דיונים הקשורים לתחום משפטי זה. לבית הדין לענייני משפחה יש את הסמכות לדון במחלוקות הקשורות לענייני המעמד האישי – סכסוכים משפחתיים, הסדרי ראייה, מזונות ילדים וכדומה.

בנושאים המצויים במחלוקת, כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות אישה – קיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני ולבית לענייני משפחה. לבית הדין הרבני ניתן להגיש תביעה לגירושין ולכרוך אליה את התביעות בעניין הגירושין. הסכם גירושין ניתן לאשר בבית הדין הרבני וגם בבית המשפט לענייני משפחה.

אם כן, ניתן לראות שסמכויות השיפוט של בית הדין הרבני ושל בית המשפט לענייני משפחה הן זהות, בכל הנוגע לסכסוכים משפחתיים, גירושין חינוך הילדים וכדומה. אז מה בכל זאת ההבדלים בין שני בתי הדין?

הדין האזרחי והדין האישי (דתי)

בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה נבדלים בין היתר באופן השיפוט ובסדרי הדין. בית הדין הרבני דן על פי הדין האישי שהוא הדין הדתי. לחילופין, בית המשפט למשפחה הוא ערכאה שיפוטית אזרחית, שדנה לפי כללים והלכות של המשפט האזרחי. חשוב לציין כי בג”ץ הורה לבית הדין הרבני לדון בתביעות רכוש על פי המשפט האזרחי, אולם הוראה זו לא תמיד מיושמת על ידי בית הדין.

אז היכן כדאי לפתוח תיק גירושין?

על פי רוב, פתיחת תיק גירושין ותביעת הגירושין מוגשת לבית הדין הרבני, כשבמקביל מוגשת תביעה לחלוקת רכוש ומשמורת הילדים לבית המשפט לענייני משפחה. אך חשוב לזכור, כי מרגע שערכאה משפטית אחת קנתה סמכות לדון בעניין מסוים, הערכאה השנייה מאבדת את סמכותה.

הראשון מבני הזוג שמגיש תביעה או פותח תיק, הוא זה שמקבל יתרון יחסי על בן הזוג השני והמקום בו הוגשה התביעה או נפתח התיק, הוא המקום בו יתקיימו הדיונים הקשורים לסכסוך או למחלוקת.

כאשר בני הזוג מסוכסכים ינסה כל צד להקדים את רעהו, להשיג יתרון על פניו, ולהגיש תביעות לאחת מהערכאות הנוחה לו יותר. זהו מירוץ הסמכויות. היה והבעל הגיש תביעת גירושין לבית דין רבני וכרך אליה את נושא המשמורת וחלוקת הרכוש, תיאלץ האישה להישפט לפני בית הדין הרבני, כאשר בכך תיחסם דרכה לבית המשפט למשפחה.

עם זאת, נקבע, שלא משנה מי מבית הצדדים הגיש ראשון את התביעה, אלא איזו מהערכאות החליטה ראשונה או איזו ערכאה דנה ראשונה בעניין. בית המשפט ובית הדין מקיימים לא אחת דיונים ארוכים ומתישים בנושא למי תהא נתונה הסמכות. כל ערכאה יכולה לפסוק נגד סמכותה של השניה. עם זאת קיים גם עקרון של כיבוד הדדי בין הערכאות.

האם עדיף לאישה לפנות לבית המשפט לענייני משפחה, ולגבר לפנות לבית הדין הרבני?

בישראל קיימת דעה גורפת למדי כי רצוי לנשים להזדרז ולהגיש תביעה בבית הדין לענייני משפחה, ואילו לגברים מומלץ לפתוח תיק בבית הדין הרבני, זאת מאחר ולפי הסברה הרווחת בית הדין הרבני מצדד בגברים, בעוד שבית הדין לענייני משפחה נוטה לצדד בנשים. אך האם הדבר נכון? התשובה היא: לא תמיד.

בחירת הערכאה המתאימה תלויה בנסיבות המקרה, ברצון הלקוח/ה, בגודל הרכוש, וכולי. חשוב לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים ואת המטרות. אין להקל ראש בדיונים המתקיימים בבית הדין

חשוב לדעת כי כאשר מגישים תביעת גירושין לבית הדין הרבני, אליה כורכים ענייני משמורת, מזונות ורכוש, יש לעמוד במבחנים מצטברים, ולהוכיח את כנות התביעה, כנות הכריכה ואת היותה של הכריכה כדין. היה והתובע לא יעמוד במבחנים אלה, תידחה תביעתו ועניינים אלו יעברו לדיון לבית המשפט למשפחה.

שימו לב: במקרים רבים בית הדין הרבני מצדד דווקא בעמדת האישה, למשל במקרים של אלימות במשפחה, של בגידה באישה או כשעולה הצורך להכריע בנושא הילדים. כך, אם יוכח שהבעל בגד באשתו, יחייבו בית הדין הרבני בתשלום הכתובה ולעיתים גם בתשלום פיצויים לאישה.

בית דין רבני יזכה אישה שבעלה בגד בה במדור ספציפי, לאחר שייקבע שהאישה זכאית לשמור על רמת החיים שאליה הורגלה כשהייתה נשואה. לחילופין, אם האישה בגדה, אזי בית הדין הרבני יורה על אובדן כתובתה, והבעל יהא מחויב לתת לה גט.

כמו כן, אישה שפונה לבית המשפט לענייני משפחה עלולה לגלות שלא ייפסקו לה מזונות, אם יסתבר שהיא מסוגלת להשתכר בכוחות עצמה למחייתה.

עם זאת, לפעמים עדיף לאישה לדון בחלוקת רכוש בבית המשפט למשפחה אם חלק מהרכוש רשום על שם הבעל, שכן בית המשפחה יורה על פירוק שיתוף ויחלק את הרכוש באופן שווה, ואילו בית הדין הרבני יחלק את הרכוש על פי הרישום.

גם העצה לגברים למהר ולפתוח תיק בבית הדין הרבני היא שגויה, מאחר שכיום, עם השינויים בחוק חזקת הרך, על פי המלצות ועדת שניט, נוטה בית הדין לענייני משפחה למצוא את נקודת השוויון בין שני ההורים, בכל הנוגע למשמורת על הילדים.

לכן כדאי לשקול כל מקרה לגופו ואולי אף להתייעץ עם איש מקצוע מומחה ולקבל ממנו המלצות והנחיות כיצד כדאי לפעול במקרה הספציפי שלכם.

ההליך המשפטי, בין אם הוא מקיים בבית הדין לענייני משפחה ובין בבית הדין הרבני, כולל דיונים שבודקים תחילה את המחלוקת בין בני הזוג ובניסיון להניע את הזוג להגיע להסכמות ביניהם.

במעמד זה יש מקום לכל אחד מבני הזוג להביע את עמדותיו, להגיש תצהיר אישי ואף להיעזר בעדויות תומכות מטעמם, כאשר עורך הדין המייצג את הצד השני יכול לחקור אף הוא את אותם העדים.

בהמשך יאסוף בית המשפט את כל העדויות, התצהירים והמסמכים הרלוונטיים התומכים ויפסוק בעניין.

ככלל, רצוי מאוד לנסות ולהגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט, באמצעות פשרה, גישור וכיוצא בזה. אם תצליחו להגיע להסכמה מסודרת וחתומה על ידי שני הצדדים, תחסכו זמן יקר, כסף רב וגם בית המשפט נוטה לרוב לאשר החלטות שסוכמו על ידי בני הזוג.

לסיכום, תחום הגירושין הוא מורכב ורגיש, במיוחד אם מעורבים בתהליך גם ילדים ויש לפסוק בעניינם ולטובתם. ההליך כולו כרוך ברגשות רבים שלפעמים משפיעים על שיקול הדעת, ולכן, סיוע של גורם משפטי מקצועי שהוא אובייקטיבי לחלוטין ואינו מונע מרגשות קשים, יכול לעזור לניהול תקין ונכון של התהליך.

מה קורה לכספי הפנסיה לאחר הגירושין?

גירושין – איך מחלקים את ההון? כמה מזונות משלמים (מקבלים), וכל מה שצריך לדעת