בנק הפועלים מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר) על מדד ת"א 25. פיקדון מובנה, על רגל אחת, הוא פיקדון שיש בו מצד אחד רצפה – לא ניתן להפסיד  את ההשקעה הנומינלית, משמע – השקעתם 20 אלף שקל, במצב הכי גרוע בסוף תקופת הפיקדון (וזה יכול להיות כמה שנים) תקבלו 20 אלף שקלים. זו כמובן לא המטרה – המטרה היא להרוויח, ובכל זאת – לפחות מבחינת הסיכון, הרי שהוא מוגבל. עם זאת, ייתכן הפסד ריאלי והפסד שנובע מהאלטרנטיבה. גם אם מקבלים את כל הסכום הנומינלי שהושקע אחרי כמה שנים הרי שמבחינה ריאלית יש הפסד – המדד לא עצר מלכת, ומעבר לכך, יש הפסד לעומת השקעות אחרות – כמה יכולתם לקבל אם הייתם משקיעים באפיק אחר.

לצד הסיכון המוגבל, קיים בפיקדון המובנה (סטרקצ'ר) מנגנון של אפסייד באם נכס בסיס כלשהו (מדדים על מניות, סחורות, מניות ספציפיות  ועוד) יגיעו לשער מסויים, או הממוצע שלהם לאורך תקופה יגיע לשער מסוים וכו'.

בפועלים מציעים את המנגנון הבא – פיקדון שקלי לכשנתיים וחצי המבטיח קרן שקלית (נומינלית), בתוספת מענק מותנה. קבלת המענק ושיעורו תלויים בהתנהגות שער מדד ת"א 25 במהלך התקופה.  אם שער מדד ת"א 25 יישאר לאורך כל תקופת הפיקדון מתחת לחסם ששיעורו 30% מעל שער התחילה (ללא נגיעה בחסם וללא חריגה ממנו) – הלקוח יזוכה במענק שיחושב בהתאם לתשואת המדד בפועל (מנקודה לנקודה).אם שער מדד ת"א 25 ירד ביחס לשער התחילה, קרן ההשקעה הנומינלית מובטחת. אם שער מדד ת"א 25 יחרוג מהחסם שנקבע או יגע בו ולו פעם אחת במהלך התקופה – הלקוח יזוכה במענק   בשיעור של 5% למשך תקופת הפיקדון.

בבנק הפועלים מדגישים – כי הקרן  השקלית מובטחת (נומינלית); מצד שני המענק יכול להגיע עד ל-30% בסוף התקופה. "אם במהלך תקופת הפיקדון שער מדד ת"א 25  יחרוג או יגע בחסם שנקבע ולו פעם אחת, הלקוח יזוכה במענק שנקבע מראש ללא קשר לשער המדד ביום הסיום", מדגישים בפועלים ומוסיפים – " ייתכן והמענק בו יזוכה הלקוח יהיה נמוך מהריבית האלטרנטיבית אותה יכול היה לקבל בפיקדון שקלי לאותה תקופה". כמו כן,  מוסרים בפועלים כי הפיקדון ללא תחנות יציאה/שבירה, מה שעשוי להביא להעדר נזילות לתקופת הפיקדון. הפיקדון המובנה נחשב כמוצר מסוכן (בעל סיכון גבוה) ובבנק מדגישים זאת. המעוניינים בפיקדון מובנה על ת"א 25 יכולים לעשות זאת עד 15 באוקטובר ; סכום המינימום הוא 20 אלף שקלים.

מדד ת"א 25, מציינת חטיבת המחקר של בנק הפועלים,  הוא המדד החשוב ביותר בבורסה, אשר כולל את מניותיהן של 25 החברות הגדולות ביותר שנסחרות בבורסה, מבחינת שווי השוק. על מנת להכלל במדד, ישנם קריטריונים נוספים, ובהם כמות צפה (מניות שמוחזקות בידי הציבור ולא בידי בעלי עניין), רמת סחירות ועוד. הרכב המדד נקבע פעמיים בשנה (ביוני ובדצמבר), כשמשקלה של מניה בודדת במדד מוגבל לרף עליון של 10%.

בבנק הפועלים מצרפים סקירה על מדד ת"א 25, ואת הערכותיהם קדימה, וזאת כחומר רקע לקבלת החלטות של משקיעים פוטנציאלים בפיקדון המובנה."שנת 2012 היא שנה תנודתית מאוד במדד ת"א 25. ניתן לחלק את השנה ל-3 פרקי זמן: בתקופה שבין ינואר לאפריל נהנה המדד מרוח גבית, אשר הביאה לעליה של כ-6% בערכו. אלא שבתחילת מאי התהפכה המגמה, והמדד עבר לירידות, אשר קיזזו כ-10% מערכו בתוך כ-3 חודשים. מסוף יולי חל שוב מפנה, ומאז ועד כה השלים המדד עליה של 15%בערכו. נכון להיום רחוק המדד כדי 12% בלבד מרמתו בשיא כל הזמנים, אשר נקבעה באפריל 2011.

"על פי הערכות יחידת המחקר של הבנק, התקופה הקרובה צפויה להיות חיובית למדד ת"א 25. זאת בזכות שיפור שנרשם בשורת הגורמים המשפיעים עליו: בעולם – נתוני המאקרו בארה"ב מצביעים על שיפור בכלכלה, ובאירופה נעשים מאמצים כבירים לייצוב המערכת הפיננסית וכלכלת הגוש. אלו תורמים להתאוששות בתחושת הביטחון של המשקיעים ותרמו לשיפור בשווקים הגלובליים בחודשים האחרונים.

"הכלכלה המקומית – לאחרונה החלו להופיע סימנים חיוביים בכלכלה הישראלית.  נתוני הצמיחה ברבעון השני,  לשם הדוגמה,  היו טובים מהצפוי,  עם צמיחה של 3.4% בתמ"ג.  עם זאת,  הכלכלה הישראלית נמצאת במגמה האטה, והערכות הן כי הצמיחה בשנה הבאה תהיה נמוכה יותר. גם מדדי  הציפיות מגלמים צפי להמשך ההאטה במשק המקומי. אלא שגם תחת תרחיש ההאטה,  המשק הישראלי ממשיך להפגין ביצועי יתר משמעותיים ביחס לכלכלה המערבית, ובמיוחד בהשוואה למשקים האירופאים.

"דוחות החברות – דוחות החברות מצביעים ברבעונים האחרונים על שחיקה בפעילות,  ובעיקר ברווחיות.  הדבר בולט במיוחד בחברות המוטות למשק המקומי,  ובעיקר לצריכה הפרטית.  עם זאת, ההערכה היא כי חברות רבות עברו תהליכי התייעלות משמעותיים, ולכן מגמת השחיקה ברווחיות צפויה להיבלם. ההערכות הן, כי במבט לעתיד נראה שיפור בתוצאות החברות, אולם הוא יהיה מתון. הסביבה הגיאו-פוליטית – לצד הגורמים הכלכליים,  חלה בשנתיים האחרונות עליית מדרגה באי הודאות הגיאו פוליטית.  קריסת השלטון במצרים,  לצד האירועים בסוריה,  העלו את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית, כשברקע עלתה תשומת הלב לאיום האיראני. עם זאת לאחרונה נראה כי חלה רגיעה בזירה זו, כשבמדינות המעגל הראשון עסוקים המשטרים בענייני הפנים, ואילו במישור האיראני נראה כי האפשרות לתקיפה כלשהי באיראן נדחתה בכמה חודשים לפחות".