זוכי פרס נובל    

ג'וזף שטיגליץ – הבנקאי העולמי שיצא נגד הגלובליזציה

גו'זף שטיגליץ (1943) הוא זוכה פרס נובל לכלכלה ל-2001.  וגם זכה במדליית ג'ון בייטס קלארק, לכלכלנים בני פחות מארבעים.

למד במכללת אמהרסט ואחרי כן במכון לטכנולוגיה של מסצ'וסטס (MIT). אחר–כך המשיך בזכות מלגת פולברייט בלימודיו באוניברסיטת שיקגו. אחרי השלמת לימודיו היה חבר סגל אוניברסיטאות סטנפורד, אוקספורד ייל ופרינסטון. כיום שטיגליץ הוא פרופסור באוניברסיטת קולומביה ועורך במשותף של המגזין The Economists' Voice. נבחר כחבר זר שלהאקדמיה הבריטית ב-1993.

שטיגליץ היה יועץ כלכלי בתקופת נשיאותו של ביל קלינטון. שימש סגן נשיא בכיר וכלכלן ראשי בבנק העולמי בין השנים 2000-1997. אחרי המחאות החריפות נגד ארגונים כלכליים בינלאומיים, ובמיוחד אחרי מפגש ארגון הסחר העולמי בסיאטל(ארצות-הברית) בשנת 1999 נדחף שטיגליץ לעזוב את כהונתו בבנק העולמי על ידי סגן שר האוצר האמריקני לורנס סמרס. אחרי פרישתו מן הבנק ייסד שטיגליץ את ה"יוזמה לדיאלוג מדיניות" (IPD) שמטרתה לסייע למדינות מתפתחות לבחון חלופות מדיניות ולאפשר השתתפות אזרחים רחבה יותר בקביעת מדיניות כלכלית

על מה קיבל פרס נובל

מחקרו העיקרי של שטיגליץ נגע ל"מיסוך" , טכניקה המשמשת משתתף בפעילות כלכלית אחד לצורך שאיבת מידע פרטי מסוכן אחר. על תרומתו זו לתאוריה של מידע א-סימטרי זכה שטיגליץ בפרס נובל, יחד עם ג'ורג' אקרלוף ומייקל ספנס.

מחקרים וספרים

בנוסף למחקריו האקדמיים שטיגליץ פרסם כמה ספרים שכוונו לקהל הרחב כמו "סוציאליזם לאן", על התאוריות שמאחורי הכישלון הכלכלי במזרח אירופה ותפקיד המידע החלקי בשווקים. לאחר מכן פרסם את "אי נחת בגלובליזציה" שבו טען כי קרן המטבע הבינלאומית מציבה את עניינה של "בעלת המניות העיקרית" בה, ארצות הברית, מעל לזה של המדינות העניות שלהן נועדה הקרן לעזור. עוד פרסם ספר בשם "שנות התשעים העליזות", הכולל ניתוח של עלייתה ונפילתה של הבורסה בשנות התשעים. בשנת 2008 פרסם את "לתקן את הגלובליזציה", ספר המתאר את הבעיות המרכזיות בתהליכי הגלובליזציה ומציע פתרונות מעשיים לפתרונן.

שטיגליץ עוסק גם בסוגיית אי-השוויון. לפיו

  • אי שוויון גדל גורם לשינוי דפוסי הצריכה היות שעשירים נוטים לצרוך אחוז נמוך יותר מהכנסתם ולחסוך יותר.
  • אי השוויון הגדל מאפשר לעשירים יותר להתבסס על רנטה כעל מנגנון להגביר עוד יותר את אי השוויון ולצבור "רווח עודף"  -רווח גדול בהרבה יחסית לרווח שהיו מקבלים בשוק תחרותי. רנטה כוללת דברים כמו מונופולים, אוליגופולים, קבלת זיכיונות ממשלתיים, מיסוי מועדף וגישה מועדפת למימון.
  • אי שוויון גדל גורם לשחיקה של הון חברתי כולל שחיקה של הוגנות. דבר זה גורם לעובדים לתחושת מרמור ולכן פוגע במוטיבציה שלהם לעבוד.
  • אי השוויון פוגע בהיבט אחר של הון חברתי והוא מידת האמון הקיימת בתוך החברה. דבר זה גורם לכך שיותר חוזים מופרים וננקטים צעדים יקרים יותר לאכיפת חוזים – הדבר מוביל לעלייה של עלויות עסקהופוגע בכלל המשק.