מועצת מקרקעי ישראל אישרה היום את ניתוק "מע"מ אפס" מ"מחיר מטרה" פה אחד, יממה לאחר שמשרד האוצר הסיר את התנגדותו לניתוק הקשר בין התוכניות, ולאחר אישור היועמ"ש כי אין צורך בהמתנה לממשלה החדש. עו"ד ענת בירן ממשרד עורכי הדין ענת בירן, הגיבה היום לצעד ואמרה: "אחת הבעיות במכרזי מחיר מטרה היא חוסר הודאות ליזמים במסגרת המכרז. הקבלן אמור להתחייב למחיר סופי של הדירה תוך שהוא צריך להעריך ולתמחר מראש את כל העיכובים שצפויים בפרויקט . לדוגמא , היום יזמים ממתינים לעיתים שנה ושנתיים לקבלת היתר בניה יש חסמים נוספים איתם מתמודדים היזמים מדי יום . כאשר מדובר בפרויקט רגיל העיכובים מתומחרים במחיר הסופי של הדירה אולם כאשר היזם צריך להעריך אותם מראש יכולים להיווצר כשלי שוק או לחילופין שהסיכונים יתמוחרו ביתר ובסופו של דבר הרוכש לא ייהנה ממלוא ההטבה . על מנת שמכרזי מחיר מטרה יצליחו יש להסיר חסמים בירוקרטיים בשיתוף עם כל הגורמים הרלוונטיים לאותו אזור כמו הרשויות המקומיות, בחינה שהיתרי הבניה לא מותנים בהקמת מחלף או מכון טיהור שפכים או מקרים דומים שכבר ראינו בעבר שיכולים לעכב באופן משמעותי את יישום הפרויקט".

השמאי חיים מסילתי הגיב אף הוא לצעד, ואמר: "דבר אחד טוב יצא מפירוק הקואלציה ולוח הזמנים הצפוף עד הבחירות. סביר להניח לא היו בחירות, שיקולי אגו ופוליטיקה קטנה היו גורמים לדחייה נוספת ביוזמה הזאת. המרוויחים העיקריים הם רוכשי הדירות באזורי הביקוש בהם הקרקע יקרה ויש ליזמים לאן לרדת".

לדברי שמחה גרידינגר, יו"ר ובעלים של חברת נתיב פיתוח "תכנית מחיר מטרה היא למעשה לא תכנית חדשה, והייתה קיימת במתכונת של מחיר למשתכן. בשתי התכניות המטרה היא שהמדינה תוותר על חלק מההכנסות שלה בכדי לאפשר דירות במחירים מוזלים. ההצלחה של התכנית טמונה בשווקים ובאזורים שבהם היא תצא לפועל. תכנית מחיר למשתכן אכן עבדה, ובמסגרתה נמכרו דירות במחירים נמוכים ביחס לשוק, אך היא לא השפיעה על מחירי הדירות בשאר השוק, וכך גם צפוי להיות במקרה הזה. תכנית מחיר מטרה יכולה ליצור כשלים מקומיים במקומות שבהם קבלנים כבר קנו קרקע יקרה וכתוצאה מכך ויקפיאו את תכניות הפיתוח, מה שיוביל לאי וודאות ולנזק נוסף לענף".

לדברי דדי ריזל, מנכ"ל קבוצת שכטר, הבונה את פרויקט "נוף ים קלאב" באור עקיבא, "בנושא מחיר מטרה, הכי חכם שהמדינה תעשה מה שעשתה כבר בתחילת שנות התשעים, עם העלייה הגדולה של מיליון יהודים מברית המועצות. אז יישמו סוג מסויים של מחיר מטרה, אבל עם התחייבות רכישה של המדינה. אמרו לקבלנים למכור דירות במחיר למשל של מיליון שקל, אבל אם הם לא מצליחים למכור במחיר הזה, אז המדינה מתחייבת לרכוש את הדירות בעצמה. זה מוריד לגמרי את הסיכון של הקבלנים, כולם בונים במאסות, והמחירים יורדים. כל סוג אחר של תכנית יש לו יתרונות וחסרונות, ולא בטוח שישיג את המטרה. כך למשל, בתכנית הנוכחית אנחנו כקבוצה וקבלנים אחרים גם כן לא נרכוש קרקע באזור שיש בו מחיר מטרה, כי אף אחד לא משוגע לרכוש קרקע במחיר מלא כשלידו מוכרים דירה ב-20% פחות. ברגע שכולם מפחדים לרכוש קרקעות באזורים שיש מחיר מטרה, אז מה שיקרה שוב שלא יהיו התחלות בניה, ושוב יהיה מחסור בדירות, וכולם יפסידו".

לדברי עפרה חדד, סמנכ"לית בחברת יורו ישראל "היוזמה של מחיר מטרה תמחק את הפריפריה. בשנים האחרונות המדינה שמה לה למטרה להפריח את הפריפריה ועשתה זאת באמצעות מענקים. מחיר מטרה יגרום לכך שבתיאוריה דירות במרכז הארץ יימכרו ב-20% הנחה, לדוגמא, במודיעין וראש העין דירות 4 חדרים צפויות להימכר במיליון ₪. דירות בישובים כמו ב"ש, נתיבות וקריית גת נמכרות ב940 אלף ₪, ובמציאות כזו לאנשים לא יהיה אינטרס להתיישב בפריפריה, וכל מי שעבר לשם למרות שמשפחתו נמצאת במרכז – ירצה לחזור. ואני שואלת – מה יקרה כעת בפריפריה? אף אחד לא יקנה שם דירות, ועבודה של שנים של מענקים הולכת להימחק במחי יד".