לפני כשמונה שנים  החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לבצע סקר חודשי שוטף – "סקר אמון צרכנים" (Consumer Confidence Survey).

הסק מופנה בני 21 ומעלה, ולו כמה מטרות: לאסוף מידע על ההערכות של הפרטים בנוגע לשינויים הצפויים במצב הכלכלי, הערכות שעליהן מתבסס מדד אמון הצרכנים; לאסוף מידע על הערכת השינויים הצפויים במדד המחירים לצרכן; לסייע לזהות תפניות במצב המשק לצורך מעקב אחר מחזור העסקים; לאסוף מידע על ההערכות בנוגע לרכישות גדולות ועל השינויים הצפויים ברמת החיסכון של האוכלוסייה.

מדד אמון הצרכנים תחום בטווח שבין מינוס 100 לבין פלוס 100. ככל שערך המדד קרוב יותר לגבול העליון, כך הוא מעיד על אופטימיות גדולה יותר בקרב הפרטים, וככל שערך המדד קרוב יותר לגבול התחתון, כך הוא מעיד על פסימיות רבה יותר. כאשר המדד קרוב לאפס, מדובר בהיעדר ציפיות לשינוי במצב הקיים.

בספטמבר 2019 מדד אמון הצרכנים עומד על  9%-  (באוגוסט 10%-).  במאזן המתייחס לשינוי הצפוי במצב הכלכלי במדינה, שירד בחודש יוני 2019 ל-23%-, חל שיפור בשלושת החודשים האחרונים, ובספטמבר ערכו עומד על 12%-.

בקרב משקי הבית: המאזן לגבי הסבירות לחיסכון בשנה הקרובה הוא שלילי (15%-) ומעיד על פסימיות. לעומת זאת, המאזן בנוגע לשינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה הוא חיובי מאז נובמבר 2015 ומעיד על אופטימיות זהירה (11%).

מובטלים פסימיים יותר

בקרב אלה שאינם מועסקים ערך המדד עומד על 22%-, והוא מצביע על פסימיות רבה יותר משל המועסקים, שאצלם ערך המדד הוא 3%-. גם אצל  חסרי תעודת בגרות ערך המדד עומד על 15%-, והוא מצביע על פסימיות רבה יותר משל בעלי תעודה אקדמית, שאצלם ערך המדד הוא 6%-.

יש גם הבדל גדול בין האוכלוסיות, בקרב האוכלוסייה הערבית ערך המדד עומד על 24%-, והוא מצביע על פסימיות רבה יותר משל קבוצת האוכלוסייה היהודית, שאצלה ערך המדד הוא 6%-.

מדד אמון הצרכנים היחסי נגזר ממדד אמון הצרכנים. המדד מחושב יחסית לתקופת הבסיס – מרץ 2011 עד פברואר 2012. נתוני המדד היחסי משלימים את התמונה שמציג מדד אמון הצרכנים.

לנתוני הסקר במאגר הנתונים המרכזי

מדד אמון הצרכנים של בנק הפועלים ירד בספטמבר

הישראלים יותר פסימיים לגבי העתיד הכלכלי; מדד אמון הצרכנים ירד ממינוס 8% למינוס 13%