אלכס זבז'ינסקי ממיטב דש בסקירת מאקרו שבועית, בה הוא מציין כי היצוא התעשייתי מישראל, בניכוי רכיב התרופות, ממשיך להשתפר. לעומת זאת, חלה ירידה בכל מרכיבי היבוא. זבז'ינסקי מציין כי עלייה באופטימיות של התעשיינים נרשמה בסקר הערכת מגמות בעסקים. בענפים האחרים לא חל שיפור. נמשכת הרעה בציפיות החברות בתחום התעסוקה.

מיטב הגירעון הממשלתי צפוי לעלות לרמה של כ-3% בשנת 2014. גיוסי הממשלה בשוק האג"ח יישארו נמוכים. בנוסף מציינים כי הירידה המצטברת במחיר הדלק צפויה לתמוך בצריכה הפרטית במשק. מדד המחירים לחודש ינואר עודכן כלפי מטה בגלל הירידה במחירי הנפט.

הנתונים הכלכליים בארה"ב ממשיכים להיות חזקים מאוד ולתמוך בעלייה בשכר העבודה ובאינפלציית הליבה. אולם, ה-FED עשוי למתן את המסר לגבי ההעלאה הצפויה בריבית בגלל התנודתיות בשווקים הפיננסיים. הנתונים הכלכליים באירופה והיענות נמוכה למכרז ההלוואות של ה-ECB מגבירים את הסיכוי לתוכנית הרכישות באירופה. ביחס לסין, אומרים מיט כי נתונים הכלכליים ממשיכים להיחלש. אולם, הענפים אותם מעוניין הממשל לפתח במסגרת הרפורמות צומחים בקצב גבוה יותר מאשר הענפים "הישנים".

עוד מציינים מיטב, כי ההשפעה של הירידה החדה במחירי הנפט התפשטה כבר מעבר לאג"ח של חברות האנרגיה. גם המרווחים בענפים האחרים התרחבו משמעותית. אולם, ההשפעה החיובית של הוזלת הנפט על הכלכלה והתנאים המוניטאריים המקלים צפויים לפעול להרגעת המשבר בשווקים.

ההמלצות המרכזיות של מיטב: "אנו ממליצים על מח"מ של כ- 4 שנים בתיק האג"ח; אנו ממליצים על החזקה מאוזנת בין האג"ח השקליות לצמודות, כאשר בחלק הארוך של העקום השקעה באג"ח הצמודות עדיפה; למרות המשך עלייה במרווחים, אנו עדיין ממליצים על חשיפה שמרנית לאפיק הקונצרני תוך החזקת חשיפה נמוכה בעיקר באמצעות הדירוגים הגבוהים".

בית ההשקעות "יצירות" מפרסם הבוקר סקירת מאקרו מאת הכלכלנית איילת ניר, שמציינת על השוק הישראלי כי הכלכלה שלאחר "צוק איתן" במגמת שיפור. "יצירות" מציינים כי על פי נתוני סחר החוץ של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נמשכת העלייה בהיקף היצוא, בעוד יבוא הסחורות מוסיף לרדת. בחינת נתוני היבוא מצביעה על ירידה ביבוא חומרי גלם ומוצרי השקעה, בעוד יבוא מוצרי הצריכה מוסיף לגדול, ומצביע על איתנות הצרכן המקומי. הצמצום בגירעון הסחר, צפוי לתרום חיובית לקצב צמיחת המשק ברבע האחרון של שנת 2014. גם מדד אמון הצרכנים מצביע על העדר חשש לעצירה בצריכה הפרטית. על פי נתוני הלמ"ס, בחודש נובמבר עמד המדד על 25-, ולמעשה נותר כמעט ללא שינוי מאז יולי האחרון, זאת למרות הירידה לסביבת אינפלציה שלילית, כך שניכר כי הצרכן מתייחס לדפלציה במשק כאל זמנית.

יצירות כותבים כי שורה של גורמים צפויים ללחוץ את מדדי האינפלציה במשק כלפי מטה בחודשים הקרובים:

• תעריף המים ירד ב- 10% בינואר 2015, כך הודיעה מועצת רשות המים (ואנו עדיין ממתינים להחלטת רשות החשמל בנוגע לשיעור הוזלת תעריפי החשמל בינואר).

• מחיר הנפט הגולמי לא מפסיק לרדת. בשבוע האחרון נמשכה הירידה במחיר הנפט הגולמי לאחר שגם ארגון אופ"ק וגם סוכנות האנרגיה הבינ"ל, עדכנו את תחזיות הביקוש לנפט גולמי ל- 2015 כלפי מטה. מחיר חבית נפט מסוג Brent המשפיעה על מחירי הבנזין לכלי הרכב, ירד אל מתחת ל- 62$ לחבית.

• לאחר פיחות של 17.4% בשער השקל אל מול הדולר, ולאחר שהגיע לשיא של 3.994 ש"ח לדולר ב- 3 בדצמבר 2014, התחזק השקל בשיעור של 2.3% ובכך מיתן את ההשפעה הצפויה של הפיחות על מדדי המחירים הקרובים.

• התחרות במשק אינה נפסקת ובולטת במיוחד בענף המזון. בשבוע האחרון זו היתה שופרסל שיצאה לקרב על ליבו של הצרכן, כשהודיעה כי בכוונתה לחזק את המותג הפרטי וכי ספקים שלא יפחיתו מחירים, יוחלפו על ידי המותג הפרטי. מנכ"ל שופרסל היה מאד ברור כשהודיע כי החברה פועלת להפחתת מחירים ברשת, וכי הספקים יהיו אלו שישלמו את המחיר.

בנוסף כותבת ניר: "בשבועיים האחרונים היינו עדים לרכבת הרים בשוק האג"ח הממשלתי. נתוני תעסוקה חזקים בארה"ב שלוו בחשש מפני עליה מוקדמת בריבית שם, במקביל לפיחות השקל ולירידה בביקוש לאג"ח ממשלתי בקרב קרנות הנאמנות המקומיות (והתגברות הביקוש לאג"ח בחו"ל), גררו בעקבותיהם עליה חדה בתשואות האג"ח מתחילת החודש, בדגש על האפיק השקלי, כאשר בציפיות האינפלציה נרשמה עליה חדה, בעיקר בחלק הקצר של העקום.  אלא שבימים האחרונים נרשם תיקון בשוק האג"ח הממשלתי ובציפיות האינפלציה, לאור הלחצים הדפלציוניים שתוארו לעיל, ועל רקע ההתמתנות בתשואת האג"ח האמריקאי בימים שלאחר פרסום נתוני התעסוקה".

ניר מעריכה כי "ירידת התשואות בשוק האג"ח הממשלתי הישראלי צפויה להימשך גם השבוע, לאור ירידת התשואה על האג"ח הממשלתי האמריקאי ל- 10 שנים בסוף השבוע האחרון לרמה של 2.08%, הנמוכה ביותר מאז יוני 2013".

באשר לשוק האמריקאי כותבת ניר: "התשואה על האג"ח ל-10 שנים מוסיפה לרדת. צבר של נתונים חיוביים בכלכלה האמריקאית שהצביעו על המשך שיפור בשוק העבודה (ירידה במספר התביעות החדשות לדמי אבטלה) ובביקוש המקומי (עליה חדה במכירות הקמעונאיות), לא הצליח למנוע את ירידת התשואות על האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים לרמה של 2.08%. בבית ההשקעות "יצירות" אומרים כי, התשובה לכך טמונה בירידה הנמשכת במחיר הנפט הגולמי, שצפויה ללחוץ את האינפלציה מסביב לגלובוס כלפי מטה, ולוחצת את ציפיות האינפלציה בארה"ב לשפל של קרוב ל- 5 שנים. נתונים אלו במקביל להתחדשות המשבר ביוון, ולחולשה הנמשכת באירופה ובסין שמגבירים את החשש מפני האטה כלל עולמית, מפחיתים את ההסתברות לעליית ריבית בארה"ב, ומכאן ועד לירידת התשואות – הדרך היתה קצרה".

ביחס לשוק האירופאי, ניר מציינת כי הבנק המרכזי יאלץ להוציא לפועל תכנית הרחבה כמותית אגרסיבית יותר. "בסיבוב השני של תוכנית ההלוואות של הבנק המרכזי האירופאי (TLTRO) שנערך בשבוע שעבר, הלווה הבנק המרכזי סך של 129.84 מיליארד אירו, מתוך סך של 317.4 מיליארד אירו שהועמד לרשות הבנקים, ונמוך מהתחזיות שעמדו על כ- 150 מיליארד אירו. 306 בנקים השתתפו במכרז. לאור החשש מפני דפלציה (שהיא רק עניין של זמן) וכישלון המכשירים האחרים לייצר את אותו גידול הנדרש במאזן, נראה כי לבנק המרכזי לא תהיה ברירה אלא להודיע על תכנית הרחבה כמותית נוספת, אגרסיבית יותר, שתכלול גם רכישה של אג"ח ממשלתי או קונצרני (או שניהם). הנקודה המעניינת היא, האם הוא יעשה זאת מוקדם, כבר בישיבה הקרובה הקבועה ל- 22 בינואר 2015, או שהוא, כפי שהיה עד כה, ידחה את ההחלטה ככל הניתן ויסתכן באובדן האמינות שלו", כך כותבת ניר בסקירתה.

לאומי שוקי הון מפרסמים הבוקר סקירת אג"ח שבועית, בה נכתב כי מנתוני סחר החוץ לחודשים ספטמבר – נובמבר עולה כי נמשכת התאוששות הייצוא. על רקע המשך הירידה בייבוא, למעט ייבוא מוצרי צריכה, נמשכת הירידה בגרעון בחשבון הסחורות. דודי רזניק מלאומי, כותב כי גרעון הממשלה לא צפוי לעלות לפחות עד לאישור התקציב בשנה הבאה. צרכי גיוס נמוכים של האוצר בראשית 2015 צפויים לתמוך בשוק האג"ח המקומי. בסקר מגמות בעסקים עדין ניכרת פסימיות בעיקר במגזרי הבינוי, השירותים והמלונאות.

בנוסף מציין רזניק, כי התאוששות הפעילות הכלכלית ומגמת פיחות השקל (למרות העצירה השבוע) תאפשר לבנק ישראל להותיר המדיניות המוניטארית בתקופה הקרובה ללא שינוי. ירידת מחירי הנפט מורידה את ציפיות האינפלציה ומביאה לירידה בתלילות עקומי התשואה הממשלתיים בעולם. רזניק מוסיף כי הפד עשוי לשנות את ניסוחו לגבי פרק הזמן להותרת הריבית אפסית בהחלטה הקרובה השבוע.

ריכוז ההמלצות לפעילות של לאומי: "אנו ממליצים על הארכה מסוימת של מח"מ אחזקות למח"מ של 5 – 6 שנים; אנו ממליצים על מח"מ אחזקות ארוך יותר בשקלים הלא צמודים; אנו ממליצים על מתן עדיפות להשקעה באפיק השקלי הלא צמוד; אמצע העקום השקלי, ממשיך להיות "יקר" . תלילות העקום בטווח של 5 – 10 שנים עדין גבוהה יחסית למרות ירידה השבוע. אנו ממליצים על אחזקה של האפיק השקלי הלא צמוד על ידי אחזקת אג"ח ארוך ל 7 שנים ומעלה בשילוב מזומן ומק"מ, בעיקר אטרקטיביות להשקעה סדרות המק"מ הארוכות בריבית בנק ישראל ואף למעלה מכך".

בנוסף ממליצים בבנק: "תשואות המק"מ אינן מגלמות עוד ירידת ריבית נוספת – מומלצת אחזקת אג"ח שקלי בריבית משתנה, בעיקר הסדרה ממשמ 817, חלף אחזקת שקלים קצרים בריבית קבועה לטווח של עד 5 שנים, לתסריט בו יתחדשו הציפיות להעלאת ריבית בישראל; בצמודי המדד אנו ממליצים על אחזקות המפוזרות לאורך כל העקום, כאשר בטווח הקצר אנו עדיין ממליצים על רכישת חוזי אינפלציה OTC; בחלק הארוך ביותר של העקומים נמשכת כדאיות החזקת שקלים לא צמודים (ממשק 142) חלף אחזקת צמודי המדד (סדרות 536 ו 841)".

למדד המחירים המעודכן 

למחשבון הצמדה למדד 

לידר שוקי הון מפרסמים הבוקר סקירת מאקרו שבועית, בה נכתב כי בחודשים האחרונים מסתמן גידול בייצוא התעשייתי (במונחים ריאליים), אך הירידה ביבוא חומרי הגלם מאותת על התמתנות בייצור התעשייתי. יונתן כץ וכלכלני לידר מעריכים כי מחר צפוי מדד נמוך בשל הוזלת מחירי הדלקים. יחד עם זאת, מציינים לידר כי המדד עלול להיות מעט גבוה מההערכות בשל השפעת הפיחות והעלייה במחירי השכירות.

בנוסף מעריכים בלידר כי האוצר צפוי לשמור על קצה גיוס סחיר של כ-3 מיליארד ₪ בממוצע לחודש בתחילת 2015, מה שייצור עודף פידיון (ביקוש) משמעותי בשוק. ירידת תשואות בארה"ב ביום שישי ועלייה בתלילות העקום בישראל תומכים באפיקים הארוכים בישראל.

המסחר בשבוע החולף התאפיין במגמה שלילית בכל אפיקי ההשקעה המרכזיים. בהתאם לכך, תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה השבוע פדיונות של כ-1.1 מיליארד ₪ – זינוק של כמעט פי 3 בקצב הפדיונות לעומת השבוע הקודם. הקרנות המסורתיות רשמו השבוע פדיונות של כ-1.3 מיליארד ₪, הפדיון השבועי הגבוה ביותר מאז "צוק איתן", מתוכם כ-80 מיליון ₪ בקרנות המחקות. מתחילת החודש הפדיונות בתעשיית קרנות הנאמנות מסתכמים בכ-1.3 מיליארד ₪. כך, עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש.

במיטב כותבים כי קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית1, קרנות 10/90 וכו', פדו השבוע כ-580 מיליון ₪, זאת לעומת גיוסים קלים בשבוע הקודם. אגרות החוב הממשלתיות רושמות ירידות שערים: מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה שלילית של 0.6% בהובלת הצמודים הארוכים שנחתכו ב-1.1%. בעקבות זאת, קרנות אג"ח מדינה עברו השבוע לפדיונות של כ-300 מיליון ₪, זאת לעומת פדיונות של מיליונים בודדים בשבוע הקודם.

עוד כותבים בסקירה, כי אגרות החוב הקונצרניות נסחרו השבוע במגמה שלילית – מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו ירידות שערים של עד כ-1%, ובהמשך לכך, מדד קונצרני כללי רשם תשואה שלילית של כ-0.7%. בעקבות התשואות השליליות, קצב הפדיונות בקרנות אג"ח קונצרני רשם עלייה של 45% לעומת השבוע הקודם לכ-450 מיליון ₪. מתחילת החודש הפדיונות בקרנות אג"ח קונצרני מסתכמים בכ-760 מיליון ₪.

מיטב מציינים כי נרשמה מגמה שלילית קלה במדדי המניות: מדדי ת"א 75 ו-ת"א 100 רשמו בסיכום שבועי ירידות שערים של עד 0.5%. מנגד, נרשמה עלייה קלה של 0.2% במדד ת"א 25. הקרנות המנייתיות1 סיכמו את השבוע עם גיוסים של כ-30 מיליון ₪ וכ-210 מיליון ₪ מתחילת החודש. קרנות מניות בחו"ל גייסו השבוע כ-100 מיליון ₪ והחודש כ-340 מיליון ₪, אל מול פדיונות של כ-130 מיליון ₪ בקרנות מניות בישראל וגמישות.

מיטב מציינים בנוסף כי נרשמה מגמה מעורבת באפיק השקלי: המשקיעים הזרימו השבוע כ-180 מיליון ₪ ל"חוף המבטחים" של הקרנות הכספיות, אם כי מתחילת החודש הן מצויות עדיין בפדיון של כ-290 מיליון ₪. הקרנות השקליות ממשיכות לדמם, זאת לאחר שרשמו השבוע פדיונות של כ-360 מיליון ₪ וכ-610 מיליון ₪ מתחילת החודש.  לנוכח הירידה השבועית בדולר אל מול השקל, קצב הגיוסים לקרנות אג"ח חו"ל התמתן בכ-40% לאחר גיוס שבועי של כ-430 מיליון ₪ וכ-1.06 מיליארד ₪ מתחילת החודש.

לסיכום, מציינים מיטב כי תעשיית הקרנות מנהלת נכון ל-11.12.14 כ-268.4 מיליארד שקל, הקרנות המסורתיות (בנטרול הקרנות הכספיות) מנהלות כ-215.9 מיליארד שקל והקרנות הכספיות שמנהלות כ-52.5 מיליארד ₪.

היכנסו כאן למדד תשומות בנייה המעודכן 

כלכלני הראל בית השקעות מעריכים כי מדד  תשומות הבנייה מחודש נובמבר עד ינואר 2015 (שלושת החודשים הבאים)  צפוי לעלות ב-0.3%. להערכתם, מדד המחירים לצרכן בתקופה זו יירד ב-0.9% וסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (בעיקר מחירי השכירות) יירד בשיעור של 0.7%. כמו כן, מעריכים בהראל שמדד מחירי הדירות בבעלות דיירים  יהיה בתקופה זו ללא שינוי.

מדד תשומות הבנייה למגורים צפוי לעלות בין היתר על רקע עליית הדולר. חלק גדול מחומרי הגלם שמהווים מרכיב משמעותי מהדולר נקובים בדולרים (מיובאים) והעלייה בדולר משמעה עליית מחירים של חומרי הגלם ובהתמדה עלייה  במדד. על פי בדיקה/ הערכה שעשינו במהון להון עולה כי עליית הדולר עשויה להתגלגל בשיעור של 3% ויותר על מדד התשומות.

מדד תשומות הבנייה הוא מדד חשוב במיוחד לרוכשי דירות חדשות.  מדד זה משמש להצמדת החוב שעדיין לא שולם לקבלנים. מדד תשומות הבנייה  שמחושב ומפורסם מדי חודש (ב-15 בחודש) על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)  הוא מדד המודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל קבוע" של חומרים,  מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה.  נוסף על מערכת המדדים המתייחסת לסל הכולל של הבנייה למגורים,  החל בפברואר 1992 מתפרסמת מערכת של תת-מדדים לפי פרקי בנייה.   המדד משמש בעיקר כבסיס להצמדת חוזי בנייה,  לניכוי שינויי מחירים מן השינויים בערך ההשקעות בבנייה וכמודד כללי של שינויי מחירים בענף הבנייה.

לריבית המשכנתא הנוכחית!

מדד תשומות הבנייה הוא מדד שלא ניתן לעקוב אחריו, לא ניתן להצמיד את הכסף אליו ולקבל תשואה ריאלית (כמו שניתן לעשות ביחס למדד המחירים לצרכן), לא ניתן לגדר אותו (להגן מפני עלייתו) וזו כמובן בעיה לרוכשי הדירות. המדד יכול לברוח כלפי מעלה והם חשופים, בעוד שאת המכשירים האחרים – מדד מחירי הצרכן, הצמדה למט"ח הם יכולים לגדר ולהגן מפני עלייתם.

כדאי כאשר יש חוב לקבלן לשקול את הנזק – הריבית על המשכנתא באם לקוחים אותה מוקדם כדי לשלם לקבלן לבין החיסכון שיהיה כתוצאה מאי תשלום על הצמדה למדד תשומות הבנייה. מדובר בהערכות ותחזיות שכל אחד צריך לעשות בעצמו, אם כי בעוד שאת הריבית אנחנו יודעים בבירור, את ההצמדה (החיסכון בהצמדה) אנו מעריכים, גם בהסתמך על כלכלנים (הראל פיננסים הוא מהגופים היחידים שמספקים תחזית למדד תשומות הבנייה).

צחי לוי, סמנכל השיווק של גינדי החזקות אמר היום על יריד הדירות: ״אנחנו משתתפים ביריד כבר מספר שנים עם מגוון הפרויקטים, השנה באמת היה משהו אחר עם כמות חסרת תקדים של מתעניינים, להערכתי למעלה מ-1000 איש שביקשו להבטיח את מקומם. הצגנו מגוון פרויקטים החל מפרויקטי היוקרה במשתלה ו- ל החדשה ועד כפר יונה וכרמי גת כשהופתענו במיוחד לראות את כמות המתעניינים בכפר יונה וכרמי גת. צפינו שהמחירים האטרקטיביים ימשכו את הרוכשים אך המציאות בשטח עלתה על הציפיות. הרוכשים מספרים שהם מבינים שמחירי הדירות לא ירדו לא מאמינים שמשהו ישתנה והחליטו לא לחכות. כמות האנשים שהיתה היום מראה את הלך הרוח בציבור ועד כמה הביקוש לדירות גדול ביחס להיצע. אין ספק שהציבור ירד מהגדר ומה שראינו היום ביריד משקף את זה״.

כלכלני בנק לאומי קובעים כי הרכיב המנייתי בתיק ההשקעות ממשיך להיות האפיק המועדף לנטילת סיכון, כאשר עיקר הסיכון להמלצה זו נובע מהתפתחויות שליליות בכלכלות אירופה וסין. הם ממליצים על משקל יתר משמעותי למניות חו"ל, לנוכח חולשת הביקושים המקומיים בישראל. במניות חו"ל אנו ממליצים על חשיפת שוק לארה"ב ולאירופה, חשיפת יתר לשווקים מתעוררים, וחשיפת חסר ליפן.

לדעתם, התשואות לאורך העקומים המרכזיים בחו"ל נמוכות מאוד, וצפויות לעלות בהדרגה בטווח הבינוני. זאת, כתלות בהמשך השיפור בכלכלה הגלובלית, בדגש על כלכלת ארה"ב. לכן, מומלץ להימנע מאג"ח ממשלתיות של המדינות המפותחות המרכזיות (ארה"ב, גרמניה, יפן).

הם צופים עלייה מסויימת בתנודתיות בשוק ההון המקומי. אנו ממליצים על חשיפה לאג"ח ממשלת ישראל במח"מ בינוני, גם לנוכח הציפיות שסביבת הריבית תשאר נמוכה. רמת מחירים גבוהה בחלק הארוך של העקומים, מגדילה את הסיכון בהחזקת פלח זה.

מומלצת חשיפה מאוזנת בין האפיק השקלי לאפיק הצמוד בתיק. הפיחות בשקל והעלאת שכר המינימום – צפויים לתרום לחזרה של האינפלציה אל תחום היעד במהלך שנת 2015.

מחיר הנפט ירד בחדות בחודשים האחרונים, מה שהביא לירידות משמעותיות במחירי המניות בסקטור האנרגיה העולמי. בתמחור הנוכחי הם ממליצים על אחזקה של מניות הסקטור, תוך התמקדות בחברות הגלובליות הגדולות ביותר.

השיפור ההדרגתי בכלכלת ארה"ב, בשילוב עם הפיחות החד בשער החליפין של השקל מול הדולר, צפוי לתמוך ברווחי הפירמות היצואניות בישראל אשר שוק היעד העיקרי שלהן הוא ארה"ב. תופעה זו עשויה לבוא לידי ביטוי בתוצאות הרבעון הרביעי של השנה, ובמחצית הראשונה של 2015, במידה והפיחות ישמר.

בחודשים האחרונים מורגשת עלייה מתונה במרווחים באפיק הקונצרני בישראל. פתיחת מרווחים זו תואמת את ההאטה בכלכלה הריאלית ועשויה להימשך בטווח הקצר. אנו ממליצים על חשיפה נמוכה יחסית לאפיק, תוך התמקדות בדירוגים איכותיים (A+ ומעלה) והטווח הבינוני.

הם ממליצים על החזקה מועטה של אג"ח קונצרני בחו"ל, תוך התרכזות בדירוגי ההשקעה הנמוכים, ומח"מ בינוני. פתיחת המרווחים באג"ח High Yield במח"מ קצר בארה"ב, מהווה להערכתנו הזדמנות טקטית לפרק זמן קצר, ברמת סיכון גבוהה. זאת, בעיקר על רקע רמת הריביות הנמוכה, ותוך ציפיה ששיעור הכשלים בפלח זה לא יגדל באופן משמעותי בחודשים הקרובים.

למדד המחירים המעודכן 

למחשבון הצמדה למדד 

מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה בשיעור של 0.3%, אבל הציפיות להמשך הם למדדים נמוכים ואף שליליים. ככה זה שיש רוח גבית כל כך חזקה – האטה כלכלית; האטה כזו מורידה צריכה והורדת צריכה משמעה פחות ביקושים, ואז המחירים יורדים. כל חודש והסיפור שלו, אבל המדדים הנמוכים השנה והצפויים בשנה הבאה נובעים ממצב המשק, ומההאטה בצריכה.

 כלכלני בנק הפועלים  מעריכים  כי מדד נובמבר יירד בשיעור של 0.3%. להערכתם, מדד נובמבר יושפע בעיקר מהירידה במחירי הדלק ומהוזלה במחירי הפירות והירקות. עוד צופים הפועלים אינפלציה של 0.5% ב-12 החודשים הקרובים ומדד שלילי בכל שנת 2014 – מינוס 0.4%!

זה מדהים לסיים שנה במדד שלילי, זה מציע על האטה, על דכדוך, ועל פספוס ענק של בנק ישראל  שמגדיר טווח אינפלציה של בין 1% ל-3%. בפועלים מעריכים כי סביבת האינפלציה של המשק צפויה להיוותר נמוכה. הגברת התחרותיות בענפי התקשורת והמזון, ירידה מחירי הדלק, הביטול הצפוי באגרת הטלוויזיה, וירידה צפויה במחירי החשמל והמים, כל אלה תורמים לאינפלציה נמוכה. מנגד, הפיחות בשקל מול הדולר, במידה ויישמר, עשוי להשפיע על מחירי המוצרים המיובאים בטווח הארוך.

אקסלנס – מדד המחירים בנובמבר יירד ב-0.2%!

בבית ההשקעות אקסלנס מעריכים כי מדד חודש נובמבר צפוי לרדת ב-0.2%. המדד להערכתם צפוי לחזור לטריטוריה שלילית ויושפע בעיקר מירידה עונתית בסעיף הדיור וירידה נוספת במחרי הדלקים. מחירי המזון עשויים לרשום עלייה נוספת כאשר הרשתות הקמעונאיות מנצלות את חלון הזמן שלפני הרגולציה להעלות מחירים. בנוסף מדד חודש נובמבר צפוי לגלם ירידה חדה במחירי טיסות לחו"ל שרק יגברו בעקבות התרסקות מחירי הנפט בעולם. כמו גם מחירי תרבות ובידור יורדים עונתית בחדות והפעם אפילו מעבר לזה בעקבות ההשפעה השלילית על תיירים זרים בישראל בעקבות צוק איתן.

עוד מציינים באקסלנס, כי בבנק ישראל אולי יהיו מרוצים ממדד חודש אוקטובר אבל יתקשו לקבל ציפיות אינפלציוניות המצויות מתחת לרף התחתון של היעד לשלוש השנים הקרובות. "אומנם בבנק כתבו בהודעת הריבית האחרונה כי הם מסוגלים לסבול סטייה זמנית מהיעד, שמקורה בהשפעות אקסוגניות בלתי תלויות ובלתי מתמשכות, אך אנחנו לא בטוחים שיוכלו לעמוד מהצד. אנחנו מזה תקופה לא רואים צורך בהרחבה כמותית נוספת שרק מנפחת את שוק הנדל"ן ושוק האשראי אבל לפחות בעניין הזה נראה לנו שבנק ישראל כבר מזמן הציג עמדה שונה – בועת נדל"ן ובועת אשראי, מדאיגים אותו פחות מאינפלציה מתונה ודולר חלש".

 הראל – מדד נובמבר יירד ב-0.3%

גם בהראל פיננסים , סבורים שמדד המחירים לצרכן יירד מהטעמים שהוזכרו לעיל. כלכלני הראל מעריכים שהמדד יירד בחודש נובמבר ב-0.3%. כמו כן, מעריכים בהראל שמדד המחיירם לצרכן בדצמבר יהיה  ללא שינוי.

הדולר זינק ב-15% בחודשיים האחרונים ויש לכך השלכות גדולות על המחירים. חלק משמעותי מהמוצרים מיובא, והמשמעות במקרים רבים היא גלגול העלייה הדולרית על הצרכן. כלומר, אנחנו צפויים לראות את העלייה בדולר מתגלגלת למדד המחירים לצרכן.

בכמה השתנה מדד תשומות הבנייה בחודש האחרון? (נתונים מעודכנים!)  

נתייחס במיוחד לשוק הדירות. האם עליית הדולר משפיעה על שוק הדירות? כנראה שלא כמו בעבר.  בעבר הלא רחוק – עד לפני כ-7-8 שנים מחירי הדירות היו נקובים בדולר, ולכן שינויים בדולר השפיעו מיד על מחיר הדירה. אלא שהמוכרים התחילו "לדבר" בשקלים גם ובעיקר בגלל שהדולר היה במגמת ירידה. ובכל זאת, יש השפעה משמעותית של הדולר על מחירי דהירות, וזה מתבטא בעלויות/ תשומות של הקבלנים. רוב חומרים המשמשים בבנייה הם חומרים מיובאים – ברזל, אינסטלציה, ריצוף, ברזים ועוד. חומרי הגלם האלו מהווים סדר גודל של כ-25% מעלויות הבנייה הכוללות, כך שעליית הדולר בשיעור של כ-15% עשויה להתבטא בעלייה של כ-3.5%-4% בעליות הבנייה.

המדד שמתבטא את השינוי בעלויות הבנייה הוא מדד תשומות הבנייה (מדד מחירי תשומות הבנייה לדירות למגורים), וזה גם המדד שמשמש את הקבלנים להצמדת  תשלומי הרוכשים. כלומר, המדד הזה חשוב ביותר לקבלנים ולרוכשים שהתשלומים שלהם צמודים אליו – כל פיפס למעלה מעלה להם משמעותית את מחיר הדירה! והפיפסים האלו, כך נראה, צפויים לעלות בחודשים הבאים על רקע עליית הדולר.

לאומי מפרסמים היום סקירת מאקרו שבועית, בה נכתב כי ההוצאה התקציבית ב-2015 תהיה נמוכה יחסית עד אישור התקציב. לדברי כלכלני לאומי, בחודש נובמבר נמדד גירעון בתקציב הממשלה (ללא מתן אשראי) בסך של 1.3 מיליארד ₪, ומתחילת השנה הסתכם הגירעון ב-14.3 מיליארד ₪. מדובר בגירעון נמוך בהשוואה לתקופות המקבילות בשנים האחרונות (ראהי תרשים), זאת על רקע העודף בגביית מסים (נבע בחלקו מגביה חד פעמית) לצד "תת-ביצוע" בהוצאה הממשלתית במחצית הראשונה של השנה. יש לציין כי בחודשים ינואר-נובמבר חל גידול של 5.3% בהכנסות בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, אך שיעור הגידול המצטבר בהכנסות ממסים נמצא במגמת ירידה בחודשים האחרונים על רקע ההאטה בפעילות הכלכלית במשק וההשפעות הכלכליות של מבצע צוק איתן. להערכתנו, מגמת ההאטה בהכנסות המדינה ממסים עשויה להיבלם בטווח הקצר במידה וההתאוששות שחלה בפעילות ובציפיות העסקים בחלק מהסקטורים בחודשים האחרונים תימשך.

כלכלני לאומי כותבים גם כי הגירעון התקציבי בחודש הבא, דצמבר 2014, צפוי להיות גבוה מאד, בהתאם למגמות העבר ואולי אף מעבר לכך. לדוגמא, בחודש דצמבר 2013 הגירעון היה 13.7 מיליארד ₪. הגירעון השנה עלול להיות גבוה אף יותר עקב ההוצאות הביטחוניות הגבוהות שהיו השנה על רקע מבצע "צוק איתן", ולכן קיים סיכוי כי הגירעון השנתי יחרוג מהיעד השנתי המקורי (31.1 מיליארד ש"ח).

בנוסף כותבים בלאומי: במבט קדימה, כידוע ההחלטה על תקציב המדינה לשנת 2015, אשר היה אמור להסתכם ב-389.4 מיליארד ₪, נדחתה עקב פיזור הכנסת, וההחלטה על הקדמת הבחירות ל-17 במרץ 2015. על פי הנחה זו, התקציב יאושר ככל הנראה מספר חודשים לאחר מכן. עד אישור תקציב 2015, ההוצאה החודשית של הממשלה תהיה 1/12 מתוך תקציב 2014 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן, אשר ממנו יופחתו תשלומי חוב והתוספות שהיו מתוכננות לתקציב 2015, לרבות התוספות לתקציב הביטחון, בריאות וחינוך. בנוסף, חלק גדול מהרפורמות והיוזמות שהובילה הממשלה ותוכננו להיות בתקציב 2015, לרבות תכנית מע"מ 0, יוקפאו ככל הנראה גם כן עד להקמת ממשלה חדשה. לכן, עקב ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות, ההוצאה הממשלתית עשויה להיות נמוכה עד אישור התקציב החדש. חוסר הוודאות לגבי הרכב הממשלה ותקציב המדינה עלול לתמוך בעליה בעת הקרובה במידת התנודתיות בשווקים הפיננסיים, בפרט בשוק האג"ח הממשלתי.

בלאומי מצביעים על הרעה במאזן ציפיות העסקים בחודש נובמבר. נמשכת מגמת בשיפור בציפיות העסקים במגזרי הקמעונאי והתעשייה. על פי סקר הערכת מגמות בעסקים, בחודש נובמבר חלה הרעה מסוימת במאזן הפעילות הכוללת (0.8%-). כלומר, מספר המנהלים שדיווחו על הרעה בפעילות היה גבוה במעט מאלו שדיווחו על הטבה בפעילות. ההרעה נרשמה בעיקר במגזרי הבינוי והמלונאות (ראהי למטה הרחבה בנושא ענף המלונאות). בענפי השירותים המאזן נותר חיובי אך ירד במעט בחודש נובמבר. בענפי התעשייה נמשכה מגמת ההטבה בפעילות, והערכת המנהלים בחודש נובמבר הייתה גבוהה מהרמה שהייתה בחודש יוני לפני מבצע "צוק איתן". לגבי התפתחויות העסק בשלושת החודשים הבאים, מנהלי החברות צופים גידול בהיקף ההזמנות ליצוא ובהיקף הייצור, זאת לצד הרעה בהיקף ההזמנות לשוק המקומי.

בנוסף כותבים בלאומי, כי למרות המאזן השלילי בענף הקמעונאי, ניתן לראות בתרשים את מגמת השיפור בהערכות המנהלים, חודש שלישי ברציפות. על פי הציפיות לגבי שלושת החודשים הבאים, מרבית המנהלים מעריכים כי תחול עליה בהיקף המכירות. כמו כן יש לציין כי המנהלים בכלל המגזרים צופים שינוי לרעה במספר המועסקים בעת הקרובה.

בלאומי כותבים: "להערכתנו, ציפיות העסקים יושפעו בעת הקרובה מגורמים מנוגדים. מחד, היצואנים וחלק מהחברות התעשייתיות יושפעו לטובה מהפיחות בשער החליפין, הירידה במחירי הדלק והגידול בביקושים מחלק משותפות הסחר של ישראל. מנגד, אי הוודאות הפוליטית והעלייה במחירי היבוא עשויה "להכביד" על ציפיות העסקים".

בנוסף מתייחסים בלאומי לענף המלונאות: בחודש נובמבר נכנסו כ-225 אלף תיירים לישראל, מתוכם כ-198 אלף בדרך האוויר (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר בעליה חודשית שלישית ברציפות, המעידה על התאוששות בכניסות של תיירים לישראל לאחר הירידה החדה שחלה בחודשים יולי-אוגוסט על רקע מבצע "צוק איתן" (ראהי תרשים). בסך הכל, בחודשים ינואר-נובמבר, נכנסו 2.3 מיליוני תיירים דרך האוויר. למרות המבצע, מדובר בירידה מתונה של 0.6% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, וזאת בזכות היקף כניסות התיירים הגבוה שהיה במחצית הראשונה של השנה. לשם השוואה, כניסות התיירים דרך האוויר בחודשים ינואר-יוני 2014 היו גבוהות בכ-18% לעומת כניסות התיירים בתקופה המקבילה אשתקד. הירידה בפעילות קיבלה ביטוי גם בנתוני הפדיון במלונות. הפדיון הסתכם ברביע השלישי של השנה בכ-581 מיליוני ₪ (נתונים מנוכי עונתיות, במחירים קבועים). מדובר בירידה של כ-28% ביחס לרביע הקודם.

הרמה של מספר התיירים שנכנסו דרך האוויר לישראל עדיין נמוכה בצורה משמעותית ביחס לרמה שנרשמה בטרם פרוץ מבצע "צוק איתן", זאת בדומה למגמות בעבר אשר התאפיינו בהתאוששות מתמדת אך איטית. ניסיון העבר מלמד, כי היקף התיירות הנכנסת, כמו גם מספר הלינות, חוזר לרמתו טרום ההסלמה הביטחונית לאחר חצי שנה עד שנה וחצי מתחילת האירוע הביטחוני. יחד עם זאת, ההתאוששות בפעילות בחודשים האחרונים, כפי שעולה מהנתונים החודשיים של כניסות תיירים, עשויה לתמוך בגידול בפדיון בענף ולקבל ביטוי חיובי בנתוני יצוא השירותים והצמיחה ברביע הרביעי של השנה ובמהלך 2015. כל זאת, בהינתן שלא יחול שינוי לרעה במצב הביטחוני.

בהנחיית שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, סילבן שלום, אישרה היום מועצת רשות המים הפחתה בסך 10 אחוז בתעריפי המים. התעריף המוזל החדש ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2015. השר שלום אמר היום בפגישה עם ראשי רשויות: ״תעריפי המים יופחתו בתחילת ינואר ב- 10%, ובכך נשלים הפחתה של למעלה מ15% בתעריף שמשלמים הצרכנים בתוך שנה, הפחתה שתורגש בכל בית בישראל. אני פועל לכך שבתחילת שנת 2015 יהיו הפחתות נוספות, כחלק ממהלך כולל שאני מוביל להפחתת יוקר המחייה לצרכנים״.

הפחתת תעריף המים היום מתווספת להפחתה של 5% בתעריפי המים שבוצעה בינואר האחרון ולירידה נוספת בחודש יולי של כ0.5%.בסך הכל הופחת התעריף בשנה האחרונה בלמעלה מ-15%. ההוזלה נובעת בין היתר מהתייעלות נוספת בתאגידי המים, עדכון תעריפים למגזרים שונים ומהתחשבנות עם חברת מקורות.

השר שלום: "פעילותי לגבי הפחתת יוקר המחייה היא רפורמה אמיתית, שכל אחד מהצרכנים יוכל להרגיש בחשבון החודשי שלו ובכיסו. כפי שהבטחנו יירדו מחירי החשמל והמים כבר בתחילת 2015. ההפחתה הזו היא חלק מהפחתה רחבה יותר שאנחנו מובילים וצפויה להתרחש במהלך 2015״.