מעודכן ל-04/2023

תכנון פרישה – מה זה? מה החלק החייב במס ומה החלק הפטור? איך מקצים בין משיכה חד פעמית של הפיצויים לקצבה עתידית, ואיך מנצלים נכון את הטבות המס המגיעות לכם (ולא עושים טעות פטאלית – בטעות)? כל התשובות במדריך הפרישה המקיף (כאשר ממנו "יוצאים" לינקים לתתי מדריכים – מה זה פיצויים, וכמה מקבלים? באיזה טפסים משתמשים? ועוד)

כמה כסף יהיה לכם כשתפרשו מהעבודה? רובנו עובדים באופן שוטף במשך שנים רבות, מגיעים לפנסיה, ומתברר שלא נשאר הרבה. וזה עוד כלום – אלו שחוסכים עכשיו עשויים להיות במצב גרוע עוד יותר, בעיקר בגלל שתי סיבות – תוחלת החיים עולה, כך שהכסף אמור להספיק ליותר זמן, והמשמעות הפשוטה היא תשלום חודשי/ קצבה נמוכה יותר. והסיבה השנייה – התשואה שמפיקים מנהלי ההשקעות נמוכה מאוד, על רקע הריבית האפסית ששוררת במשק ובעולם בכלל, וגם בגלל – דמי הניהול ש"אוכלים" למעשה את התשואה השוטפת.

על הרקע הזה, צריך לעשות כמה פעולות קריטיות לעתיד שלכם – לחסוך מגיל צעיר; להתמקח על דמי הניהול; ללמוד על גופי הפנסיה השונים ולבחור מתוכם את המתאים לכם; להבין את רמת הסיכון שאתם לוקחים בחיסכון הפנסיוני – מצד אחד מרכיב מנייתי מסוכן יותר אך מצד שני הוא מניב (לאורך זמן) תשואה גבוהה יותר ולרוב הוא מומלץ יותר לצעירים, בעוד שמבוגרים אמורים להשקיע בפנסיה סולידית יותר.

מעבר לכך, יש חשיבות מכרעת לשיקולי מיסוי ובעיקר כשפורשים ממקום עבודה – משיכות כספים בדרכים מסוימות עדיפות על אחרות, מבחינה מיסויית. כדאי מאוד ללמוד ולהבין ואפילו להתייעץ עם גורמים מוסמכים, זה יכול לחסוך הרבה כסף. אחרי קריאת המדריך אתם אמורים להבין את הטכניקה של תכנון פרישה. תכנון פרישה זה לא עניין של מה בכך, זה קריטי לרובכם, זה עשוי לחסוך לכם הרבה כסף וזה יעזור לכם לחיות בכבוד בתקופת הפנסיה. אז אם אתם פורשים – פרישה מוקדמת, פרישה לגמלאות, חשוב שתבינו את האפשרויות שעומדות לפניכם.

פרישה אמנם לא תמיד מתוכננת, אבל תכנון כספי הפרישה (מענק, קצבה) אפשרי מאוד, כדי שנדע שעשינו את המקסימום על מנת לקבל כמה שיותר כסף בהתאם לצרכינו. כשמדברים על תכנון פרישה, מתכוונים בין היתר לשאלות קריטיות כמו – מתי בעצם פורשים, מה חובת המעסיק בפרישה, איזה מס משלמים בפרישה, ואיך בעצם מקבלים את כספי הפרישה – בצורה חד פעמית או בקצבה עתידית, או שילוב של השניים? תכנון פרישה הוא נושא קשה, בעיקר בגלל שהרגולציה משתנה חדשות לבקרים, ובגלל שהמס מאוד לא ברור, אבל דווקא בגלל שמדובר בנושא לא ברור, ובשל חשיבותו הרבה לכיס שלכם, חשוב שתיכנסו לעובי הקורה. 

אם כך, פרישה היא מצב של ניתוק מלא של יחסי עובד-מעביד כתוצאה מפיטורים על ידי מעביד; התפטרות על ידי העובד; פרישה לגמלאות בגיל פרישה – גבר בגיל 67, אישה בגיל 65 (זאת בעקבות עדכון החוק מ-2021. יעלה בהדרגה עד 2032), וגם פרישה מוקדמת לגמלאות, לדוגמה – מסיבות רפואיות (כאן, תוכלו לבדוק את גיל הפרישה שלכם).

מה זאת פרישה?

על פי חוק פיצויי פיטורים, ניתוק יחסי עובד-מעביד לתקופה של 6 חודשים ומעלה מזכה בפיצויים (במקרה של פיטורים על ידי המעביד). במילים פשוטות, פיטרו אתכם? אל תחזרו לעבודה תוך חצי שנה אם אתם רוצים לקבל את הפיצויים. מענק הפרישה הוא הסכום שמשלם המעביד לעובד, כשסכום זה כולל את פיצויי הפיטורים וסכומים נוספים מהמעביד. על העובד לעבוד תקופת עבודה של לפחות שנה, אחרת הוא אינו זכאי לפיצוי פיטורים.

אבל, ישנם מצבים בהם התפטרות העובד שקולה לפיטורים. דוגמה חשובה ונפוצה – אישה יכולה להתפטר עד 9 חודשים לאחר הלידה ויראו זאת כפיטורים שחייבים בתשלום מענק פרישה.

בפרישה המעסיק צריך לשלם משכורת של חודש על כל שנת עבודה, כאשר אם משך העבודה הוא חלק משנה (וגדול משנה אחת) אזי הסכום ייקבע לפי מספר החודשים שהעובד עבד מתוך אותה שנה. מענקי הפרישה מחושבים על בסיס השכר האחרון שמקבל העובד לפני הפרישה. אבל, העובד לא מקבל פיצויים על כל השכר שלו. החוק קובע מהם הרכיבים שעבורם יש לשלם פיצויים, כאשר הבסיס לפיצויים הוא השכר הבסיסי/ שכר היסוד, בעוד שרכיבי שכר לרבות נסיעות, בונוסים ועוד, שאינם מרכיב קבוע, אינם נחשבים כשכר לשם פיצויים. עם זאת, זה תלוי במקום העבודה ובהסכמים בין וועדי העובדים לחברות.

המעסיקים מתכננים מראש את תשלומי הפיצויים לעובדים ומפרישים בכל חודש וחודש בגין הפיצויים (בעידוד מס הכנסה – יש להם הטבות על הפרשות שוטפות). התשלום לקופה הוא בשיעור של 8.33% (1/12 מהשכר, וכך מגיעים למשכורת אחת בכל שנה). כאשר העובד פורש, הכסף "מחכה" לו בקופה. אבל, זה לא בהכרח כל הכסף. השכר של העובדים מתעדכן על פני השנים, אך ההפקדות בעבר נעשו כמובן לפי השכר בעבר. בד בבד, הקופה יוצרת תשואה (לפעמים, מה לעשות, תשואה שלילית), כך למעשה, נוצרים הפרשים בין הסכום שאמור העובד לקבל לבין הסכום בקופה עצמה.

מחשבון תכנון פרישה

מחשבון פיצויי פיטורין

בארגונים היום מקובל להפעיל את סעיף 14 לחוק הפיצויים. על פי סעיף זה, במידה והמעסיק והעובד הסכימו וחתמו על סעיף 14, אזי כל הכסף שנצבר בקופה שייך לעובד גם אם התפטר וגם אם פוטר וכן – המעסיק לא חייב להשלים לעובד בעת תשלום הפיצויים את הפרשים בגין הגידול בשכרו במהלך השנים. סעיף זה משרת את שני הצדדים ולכן הוא הפך לנפוץ בזמן האחרון.

המס על מענק הפרישה

המס שיש לשלם על הפיצויים הוא בדומה למס על השכר/ משכורת. אלא שיש הקלות. נקבעה תקרה של מענק שעד אליה יהיה פטור ממס. הפטור מחושב לפי גובה השכר האחרון כפול מספר שנות העבודה ומתעדכן מדי שנה. נכון ל-2023, תקרת השכר לפטור ממס עומדת על 13,310  שקל. המשמעות הפרקטית היא שמעל שכר זה יש לשלם מס (מסכום התקרה ועד לשכר).

חשוב להדגיש כי בנוסף לפיצויים שמשולמים לעובד, וכאן תוכלו לקרוא על הפיצויים – למי מגיע? וכמה מגיע? יש מקרים שמשולם לעובד מענק פרישה. המענק הזה ניתן במקרים רבים במקביל לתוכניות פרישה שהפירמה מיישמת. אז, היא מציעה מענקים לפורשים מרצון. כמו כן, כולל מענק הפרישה כספים שמגיעים כתוצאה מצבירת ימי מחלה שלא נוצלו, תשלום עבור העדר הודעה מוקדמת, מענק הסתגלות, פיצוי עקב הפרת חוזה עבודה (אבל, זה בתנאי שהתשלומים ניתנים בגין תקופה שלאחר ניתוק יחסי עובד-מעביד). פדיון של ימי חופשה, אגב, אינו חלק ממענק הפרישה. מענק הפרישה הוא חלק מסכום הפיצויים לחישוב חבות המס. כאן תוכלו לקרוא על מענק הפרישה – מי מקבל? מתי מקבלים וכמה מקבלים?

וכדי להמחיש הנה מספר דוגמאות חשובות – נניח שהשכר לפני הפרישה הוא 9 אלף שקל והעובד עבד 20 שנה. נניח שסכום הפיצויים ומענק פרישה (לרבות מענקים, כמו מענק הסתגלות) עומד על 240 אלף שקל.

במצב כזה תקרת הפטור תהיה 180 אלף שקל (9 אלף שקל כפול 20 שנה), והמשמעות היא שהמס שישולם יהיה על הכנסות/ השתכרות בסך 60 אלף שקל.

דוגמה נוספת – עובד שעבר 20 והרוויח 20 אלף שקל, קיבל מענק פרישה של 400 אלף שקל. לעובד זה יש תקרה על הפטור (התקרה מופעלת) בסך של 266,200 שקל (20 שנה כפול תקרת פטור של 12.4 אלף שקל).

העובד קיבל מענק פרישה של 400 אלף שקל ומכאן שעל ההפרש – כ-147 אלף שקל, עליו לשלם מס.

 זאת ועוד – מס הכנסה נותן פטור מוגדל של פי 1.5 למי ששכרו מתחת לתקרה של 13,310 שקל. הפטור מוגבל בגובה התקרה. המשמעות הפרקטית היא שכל עוד השכר כפול 1.5 נמוך מהתקרה נהנים מההטבה הזו, וזה אפקטיבי אצל עובדים שמקבלים מענק פרישה גבוה יותר ממה שנדרש בחוק.

והנה הדגמה – עובד שעבד 10 שנים והשתכר 7 אלף שקל בחודש מקבל מענק פרישה של 90 אלף שקל. הפיצויים/ המענק שמגיע לו מסתכם ב-70 אלף שקל, אך הוא כאמור קיבל 90 אלף שקל. במצב כזה, תופעל ההטבה ותקרת הפטור שלו תהיה 1.5 כפול המשכורת – 10.5 אלף שקל, כפול מספר השנים – 10, כלומר 105 אלף שקל. מכיוון שהוא קיבל פחות מ-105 אלף שקל, הוא יהיה פטור על הכל!

 כעיקרון תשלום המס על מענק פרישה הוא לפי מדרגות השכר, אבל יש הטבות שונות, באם העובד ממשיך לחסוך לפנסיה. המדינה מעודדת חיסכון ומוכנה לשם כך, להקל במיסוי.

ואחרי שאנחנו יודעים כמה פיצויים וכמה מענק פרישה (מעבר לפיצויים) נקבל, ואחרי שחישבנו את הפיצויים והמענק הפטור, והחלק החייב, מגיעים לשלב קריטי – תכנון פרישה (תכנון כספי הפרישה) – מה עושים בכסף – האם משאירים אותו בקופת הפנסיה/ קופת הגמל? האם מושכים אותו? האם מושכים חלק ממנו? מסתבר שהאפשרויות רבות, ומסתבר שבתכנון נכון ניתן להפחית משמעותית את המס על החלק החייב.

בשלב הזה צריך לשים דגש על הצרכים הכספיים שלכם (היום ובעתיד) ועל עניין המיסוי שמשפיע מאוד על הכסף שיישאר לנו.

בגדול – הכסף שמגיע לכם בחלקו כאמור פטור ממס ובחלקו חייב (דוגמאות למעלה). זה עדיין לא אומר שאת החלק הפטור כדאי לכם למשוך (קראו למה לא מומלץ למשוך את כספי הפיצויים), אבל זה אומר שיש לכם אפשרות למשיכה גדולה (חד פעמית) ללא מס.

ומה עם החלק החייב? כאן יש כמה אפשרויות – למשוך את הכסף, לפרוס את הפיצויים והמענק על פני כמה שנים, ייעוד הכספים לקצבת פנסיה, ורצף זכויות לפיצויים.

אפשרות ברירת המחדל – תשלום מס בשנה בה נתקבלו הפיצויים והמענק

האפשרות הראשונה היא תשלום מס בשנה בה נתקבל מענק הפרישה. מדובר בעצם באפשרות ברירת המחדל, והיא נעשית באופן אוטומטי. זה עובד כך – על החלק הפטור אין מס, והחלק החייב מתווסף למשכורת האחרונה במקום העבודה ועליו משלמים מס. כלומר, אם לא חשבתם, לא אמרתם כלום למעסיק, אז תקבלו את כל הכסף עם סיום העבודה, אבל זה לא בהכרח נכון – ממש לא. זה מצב של חוסר תכנון פרישה וחבל – במקרים רבים המס כאן יהיה מאוד משמעותי וניתן לחסוך בו.

כאשר מתקבל סכום גדול, המס עליו עשוי להיות גבוה, והנה ההסבר – שיטת המס על השכר היא שיטת המדרגות, וכאשר חוצים רף של מדרגה, שיעור המס עולה. זה נעשה בכל חודש וחודש, והמס משולם כמובן בכל חודש. אלא שהחישוב הקובע לצורך מס הוא החישוב השנתי, שבו בעצם מדובר במדרגות שנתיות (המדרגה החודשית כפול 12 חודשים), ואז סביר מאוד שהמדרגת מס הרלבנטית נמוכה יותר.

מעבר לכך, כאשר הפרישה מתרחשת בשלושת החודשים האחרונים של השנה, מס הכנסה מאפשר לדחות את ההכרה בהכנסה מפיצויים ומענק פרישה, לשנה שלאחר מכן. לדוגמה, אם פרשתם באוקטובר 2015, אתם יכולים לבקש לדחות את ההכרה בפיצויים ובמענק הפרישה לשנת 2016. זה יכול לחסוך לכם הרבה כסף, כי בשנת 2015 עבדתם רוב השנה ואתם נמצאים במדרגת מס מסוימת, ואילו בשנת 2016 אם אתם לא מתכננים לחזור מהר לשוק העבודה או לא בהיקף המשרה ובשכר שקיבלתם, מדרגת המס שלכם נמוכה יותר, ואז תשלום המס על הסכום החד פעמי (פיצויים ומענק פרישה) יהיה נמוך יותר.

חשוב לבדוק אם כדאי לדחות את ההכרה בפיצויים ובכלל חשוב לבדוק אם מגיע לכם החזר מס – כאן, תוכלו לקרוא את המדריך המלא להחזרי מס

פריסת מענק הפרישה

האפשרות השנייה העומדת בפני הפורשים בקשר לכסף החייב במס היא לפרוס אותו על פני מספר שנים. הרי הכסף שמגיע לנו בפרישה נובע משנים של עבודה, ולכן זה לא יהיה נכון רעיונית להגדיר את הכסף הזה כתקבול בשנה אחת. תכנון פרישה דרך פריסת המס מתברר ככדאי במקרים רבות.

מס הכנסה מקבל את הטיעון שההכנסות מקורן בעצם במספר שנים (ולא שנה אחת) ומוכן לפרוס, תחת תנאים והנחיות מסוימים, את הפיצויים ומענק הפרישה. ברגע שפורסים את הסכום וניתן לפרוס עד 6 שנים קדימה או אחורה, אזי חבות המס תקטן, מכיוון שהמדרגה (מדרגת המס) על הסכום החד פעמי בשנה אחת תהיה לרוב גבוה מהמדרגה על חלק מהסכום, וככל שנפרוס את הסכום ליותר שנים, כך המס צפוי להיות נמוך יותר, ונדגים – אם מגיע לכם פיצויים ומענק פרישה של 600 אלף שקל, והשכר הבסיסי שלכם הוא 10 אלף שקל, אזי, אם הסכום החד פעמי יוכר בשנה אחת, אתם תשלמו במדרגה גבוה של קרוב ל-50%, בעוד שבפועל שילמתם במדרגה הגבוה של 20%. אם תעשו פריסה ל-6 שנים, כלומר 100 אלף שקל בשנה, תגיעו במדרגה הגבוה לשיעור מס של כ-30%. כל מקרה והחישוב הספציפי שלו, אבל פריסה יכולה לחסוך הרבה כסף.

התנאים לפריסה – ניתן לפרוס קדימה ואחורה כאשר כל 4 שנות ותק שוות לשנה אחת של פריסה, ואפשר לפרוס מקסימום של 6 שנים (השנה הנוכחית ועוד 5 שנים, אם הפרישה היתה בשלושת החודשים האחרונים של השנה, אז הפריסה תהיה החל מהשנה הבאה ועוד 5 שנים).

בתקופת הפריסה צריך להגיש דוחות למס הכנסה, כאשר בתחילת הדרך, עם הבקשה הראשונה, נקבעו מקדמות לשלם למס הכנסה (על מלוא הסכום), ובהמשך בהתאם להכנסות של הפורש, יהיה עליו לשלם מס או לקבל החזר בגין המקדמה הגבוה (בפועל, לא היתה מתבקשת פריסה, אם לא היה חיסכון במס, כך שצפוי החזר מס). החזר מס, אגב, הוא השקעה נהדרת – צמוד למדד בריבית של 4%.

לרוב הבחירה היא לפרוס קדימה, במיוחד מכיוון שהפורש מתכוון להוריד הילוך, להתפרנס פחות, או לפרוש לגמרי, ואז כאמור מדרגת המס שלו תהיה נמוכה ועל החלק שיתווסף כהכנסה בכל שנות הפריסה הוא ישלם מס נמוך יחסית למס שהיה עליו לשלם באם הוא היה עובד. עם זאת, במקרים מסוימים כמו עבודה חלקית, חופשה שהיתה בשנות העבודה האחרונות, כדאי לעובד, לפרוס את הסכום לאחור.

כשאתם חושבים על פריסה, חשוב גם לנסות ולהעריך את שיעורי המס בעתיד – אם אתם פורסים קדימה, ושיעור מס הכנסה עולה משמעותית, אתם משלמים לפי שיעור המס הגבוה. כלומר, מעבר לעניין האישי (לפרוס לשנים בהן ההכנסות החייבות במס נמוכות), צריך גם להתייחס לשינויים שעומדים להיערך בשיעורי המס. לא תמיד זה ידוע (לרוב זה מגיע בהפתעה).

פריסה יכולה להיות רעיון לא רע בכלל ולבטא חיסכון משמעותי במס, אבל רבים נמנעים ממנה כי צריך להגיש דוחות שוטפים למס הכנסה בתקופת הפריסה, וגם כי משולמת מקדמה (על מלוא הסכום). אז נכון שסביר מאוד (אחרת העובד לא היה מבקש פריסה) שיהיה החזר מס, וההחזר הזה כאמור הוא השקעה טובה (צמוד למדד בתוספת 4%), ועדיין – אנשים מעדיפים את הכסף בכיס ולא אצל מס הכנסה, ובטח שלא לדווח כל שנה למס הכנסה.

מי שמעוניין בפריסה, צריך למלא טפסים (כאן, מידע רחב על הטפסים החשובים בפרישה – טופס 161, טופס 161 א), לבקש פריסה ממס הכנסה, ואז הוא יקבל מפקיד השומה אישור (אישורים למעביד ולעובד) והנחיות למילוי הדוחות בשנים הבאות.

ייעוד כספים לקצבת פנסיה

אפשרות שלישית לשימוש בכספי הפיצויים – חיסכון כקצבת פנסיה, כלומר הכספים ישמשו אתכם בעת הפנסיה כקצבה חודשית. ההתייחסות כאן היא לכספים החייבים, אבל כמובן שגם את הכספים הפטורים ניתן להשאיר ככספים שיהפכו לקצבה בפנסיה.

הכספים האלו, שנמצאים באפיקי החיסכון הפנסיוני (הופקדו לשם במשך שנים על ידי המעסיק והעובד) הם בעצם כספי הפיצויים שנצברו במהלך השנים (מענק פרישה במזומן אינו חלק מהכספים האלו) ואותם ניתן בעצם מעין להמשיך לחסוך אבל עם מטרה מוצהרת – קצבה בפנסיה. המדינה מעודדת חיסכון לפנסיה, ולכן מקנה הטבות מס מאוד משמעותיות. אתם פטורים משתלום מס על הכספים האלו.

דוגמה – יש לכם פיצויים חייבים בסך 600 אלף שקל, אתם יכולים לייעד אותם כקצבה לפנסיה, ולא לשלם מס על הסכום בעת הפרישה. אבל, חשוב להבהיר – כל אדם מגיע לגיל פרישה עם פטור (כ-740 אלף שקל נכון ל-2016), ואם אתם מקבלים פטור על הפיצויים ומענק הפרישה, הוא יתקזז מאוחר יותר מהפטור הכללי, כלומר השאלה מתי לנצל את הפטור – עכשיו או בעתיד. לרוב – דחיית מס היא הדרך המומלצת כי בינתיים אתם מרוויחים (בתשואה על תשואה/ ריבית דריבית) על החיסכון במס.

על כל פנים, בהעברה של הסכום לקופה ויעודו כקצבה בפנסיה, אתם בעצם מגדירים לכם קצבה חודשית, כאשר הקופה מתרגמת את הסכום (בהתאם למקדם הקצבה שמתרגם את שווי הקופה לסכום חודשי שמתקבל בפנסיה) ובעתיד, על הסכום הזה ייתכן שתשלמו מס. אבל, וזה יתרון מיסוי גדול – הקצבה ממוסה בהתאם למדרגות המס הרגילות והיא אמורה להיות משולמת על פני שנים רבות, כך שהמס האפקטיבי צפוי להיות נמוך. זאת ועוד – במקרים רבים, חלק מהקצבה הוא פטור (כחלק מהפטור הכללי של אדם שלא נוצל בשנים קודמות).

האפשרות הזו, כמו גם האפשרויות האחרות, תלויה גם במצבו הכספי הנוכחי של האדם – הוא יכול לדחות חלק גדול מהמס ובעתיד גם לשלם פחות מס, אבל אם הוא צרי את הכסף עכשיו או בשנים הבאות, ולא בפנסיה, אז מה תעזור לו הדחייה? נכון, כלכלית, ברוב המקרים, יהיה עדיף לדחות את החבות במס עד כמה שאפשר (ומעבר לעניין הכלכלי, מי יודע מה יקרה עוד 10 או 20 שנה?), אבל זה בתנאי שהפורש לא צריך את הכסף במיידי. אם כן, אז ניתן גם לשלב בין המסלולים/ האפשרויות השונות, כך שחלק מהכסף יתקבל במזומן וחלק יידחה וישמש כקצבה בפנסיה (או באפשרות הרביעית – רצף פיצויים)

רצף פיצויים

האפשרות האחרונה שיש לעשות בכספים המתקבלים היא פשוט להשאיר אותם כפיצויים, כלומר מעין המשך טבעי של קופת הפיצויים. העובד לא מושך פיצויים, אלא משאיר את הכסף בקופה וזו תשמש את המעביד הבא שיפריש באופן חודשי אליה.

זה מתאים לפורשים שמתכוונים להמשיך לעבוד, ואז פשוט הם מעין ממשיכים את קופת הפיצויים שלהם – בלי לנצל את הפטור, בלי לחלק לקצבה ולהיום. בעתיד, הסכום הזה יעמוד לרשותם (כסכום הוני עם הפרישה בעתיד – חלקו ואפילו כולו פטור ממס).

בשיטה הזו, לא מקבלים כסף היום ומנגד לא משלמים מס, ומעבר לכך, במידה והשכר במקומות אחרים יעלה, אז מגדילים את סכום הפיצויים העתידי הפטור ממס, אם כי כאמור הפיצויים הפטורים מוגבלים ב-12,640 שקל נכון ל-2022.

כל התהליכים האלו מול מס הכנסה, מול הגופים המוסדיים המנהלים את קופות הפנסיה וקופות הגמל ומול המעסיק, מחייבים היכרות עם טופס 161 וטופס 161 א (וטפסים נוספים). הנה מידע על הטופס הכי חשוב בעת פרישה – טופס 161 וטופס 161 א.

וזה עוד לא הכל – בשלב הבא, אחרי הפרישה עולה שאלה חשובה – איך ובמה להשקיע את הכסף? באתר יש מדריכי השקעה רחבים ועמוקים, לצד הסבר על מכשירי ההשקעה. לפורשים (בעיקר בגיל 60 ומעלה או בגיל המתקרב ל-60), יש מכשיר השקעה – קופת גמל, שבעקבות תיקון 190, הפך למאוד אטרקטיבי – חשוב ללמוד אותו, הנה מדריך – קופות הגמל הפכו שוב לאטרקטיביות.

מקווים שהמדריך הזה אכן ידריך אתכם – תכנון פרישה נכונה, חשוב מאוד ועשוי לחסוך לכם הרבה מאוד כסף – בהצלחה!

בהמשך, איך לנצל את הפטור המגיע לכם בצורה אופטימאלית!

מדריכים קשורים:

מענק פרישה – כל מה שצריך לדעת

פיצויים – מי מקבל? כמה מקבלים? ואיך חוסכים במס? 

 היכנסו למדריכי החיסכון הפנסיוני

מחשבונים קשורים: 

מחשבון פיצויי פיטורין

מחשבון תכנון פרישה

אורמת תעשיות ואורמת טכנולוגיות מודיעות היום על כניסתן להסכם החלפת מניות. במסגרת ההסכם נקבע כי מחזיקי אורמת תעשיות יקבלו מניות בחברת אורמת טכנולוגיות כך שלאחר השלמת החלפת המניות, אורמת תעשיות תהפוך לחברה פרטית בבעלותה של אורמת טכנולוגיות.

יצחק אנג'ל, מנכ"ל החברה: "פישוט מבנה ההחזקות הינו צעד חשוב בהצפת הערך החבוי בפעילות הקבוצה. אנו מאמינים כי מהלך זה יטיב עם כלל בעלי המניות שלנו וצופים כי הגדלת מספר המניות הרשומות למסחר בארה"ב תגדיל את הסחירות במניה, תגוון את בסיס בעלי המניות הבינלאומיים וכן תסייע בהגדלת סיקור החברה כאשר כל זה יתורגם לערך גבוה יותר לבעלי המניות. עם השלמת המהלך תוכל אורמת למקד את כל תשומת הלב הניהולית שלה בפיתוח עסקיה ולהמשיך לבסס את מעמדה כחברה גלובלית המובילה בתעשייה בה היא פועלת."

דורון בלשר, סמנכ"ל הכספים: "הפיכתה של אורמת לחברה ציבורית אחת תקטין משמעותית את העלויות הרבות הכרוכות בניהול שוטף של שתי חברות ציבוריות. כמו כן, מיקוד הפעילות בחברה ציבורית אחת תפשט את הדיווח החשבונאי לצד הגברת היעילות התפעולית לה אנו מקדישים תשומת לב ניהולית רבה בשנים האחרונות. פישוט מבנה ההחזקות יאפשר לחברה להתרכז אך ורק בפעילותה ובפיתוח עסקיה."

החברה צופה כי העסקה תהיה חיובית לכלל בעלי המניות במספר היבטים, לרבות: הגדלת אחזקות הציבור: ההון הצף של אורמת טכנולוגיות צפוי לגדול מכ- 40% כיום לכ- 76% והודות לכך צפוי גידול בסחירות, חשיפה למגוון רחב של יותר משקיעים פוטנציאליים והגדלת מספר האנליסטים הבינלאומיים המסקרים את החברה.

הגדלת הסינרגיה: המעבר לחברה ציבורית אחת יקטין עלויות וחוסר יעילות הנובעים מהאחזקה של שתי חברות ציבוריות ויאפשר לחברה להתמקד בפיתוח עסקיה. בעקבות השלמת המהלך כל בעלי העניין יחזיקו מניות באורמת טכנולוגיות, דבר אשר יטיב עם כל בעלי המניות.

הגברת הנראות, השקיפות ויכולת הצמיחה העתידית: שמירה על זהות תאגידית אחת תאפשר לאורמת לחזק, להרחיב ולבסס את מעמדה כחברה גלובלית מובילה בתחומה. השלמת המהלך יאפשר לחברה לבחון שיתופי פעולה אסטרטגיים אשר אין באפשרותה לבצעם כיום.

לאחר דיון ארוך אישרה מליאת הכנסת את תקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2015, כאשר 58 ח"כים תמכו בהצעה לעומת 46 שהתנגדו. במהלך הדיון עלו לנאום מעל הדוכן כמעט כל חברי האופוזיציה. רבים מהם הלינו על כך שמכיוון שהם קיבלו את ספר התקציב רק היום, הם נדרשים להצביע על התקציב ללא שניתנה להם הזדמנות אמיתית לקרוא את התקציב ובוודאי שלא לעבור ביסודיות על אלפי הסעיפים שבו. חברי הקואליציה השיבו כי הם תמהים באם חברי האופוזיציה כלל לא הספיקו לעיין בתקציב, כיצד הם מדברים בכזו נחרצות נגדו.

למרות שהדיון שהתקיים היה דיון משולב, ההצבעה התקיימה בנפרד על כל הצעה: בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2015, התשע"ה תמכו 58 ח"כים והתנגדו 46. ההצעה תועבר לוועדת הכספים להכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2015), התשע"ה-2014 תמכו 55 ח"כים והתנגדו 47. ההצעה תועבר לוועדת הכנסת שתכריע שתפצל את ההצעה בין הוועדות השונות.

בהצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון מס' 31) (חברה ממשלתית ציבורית), התשע"ה-2014 תמכו 57 ח"כים והתנגדו 46 והיא תועבר לוועדת הכנסת שתכריע היכן תוכן לקריאה שנייה ושלישית

בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2015), התשע"ה-2014 תמכו 57 ח"כים והתנגדו 46, והיא תועבר לוועדת הכנסת.

וועדת הכספים דנה היום בהצעת חוק מע"מ אפס, "הבייבי" של שר האוצר יאיר לפיד. באוצר מנסים להעלות את הצעת החוק להצבעה לקראת הקריאה השנייה והשלישית במליאת הכנסת עוד השבוע כדי ששבוע הבא יאושר החוק באופן סופי.

במהלך הישיבה אמר יו"ר הועדה חבר הכנסת ניסן סלומינסקי – "אנחנו מחדשים את הדיונים על מע"מ אפס אחרי שוועדת הכנסת סיימה את דיוניה והחליטה לגבי הנושאים החדשים. הכוונה שלנו היא שביום רביעי או חמישי נקיים את כל ההצבעות על החוק".
אבי לבון, הממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, הציג את עלות החוק – "בחוק מע"מ אפס יש מגבלות לדירה שתיכנס להטבה. הדירה המזכה צריכה להיות בבנייה רוויה, שטח הדירה יהיה רק בין 60 מ"ר ל-160 מ"ר, מגבלה נוספת ומשמעותית היא המחיר – עד 1.6 מיליון שקל כולל מע"מ או מיליון שקל למי שלא שירת ויש את המחיר למ"ר על פי ייקבע הסכום המקסימלי בכל אזור. בשנת 2013 היו 133 אלף עסקאות לדירה בכל הארץ, מתוכן 47 אלף דירות חדשות. מתוך 47 אלף, יורדים ל-27 אלף דירות כי זה רק בניה רוויה. אחר כך יורדים ל-24 אלף דירות בגלל מגבלת השטח, ואז מגבלת המחיר מורידה את המספר ל-16 אלף דירות. גם החישוב של מחיר למ"ר אזורי שיקבע השמאי הממשלתי יוריד עוד את המספר לכ-14 אלף דירות.
"היינו צריכים לצפות ולהעריך מה יהיה המספר ב-2014, כלומר כמה דירות רלבנטיות יהיו ב-2014. לקבלנים יש השפעה על המחיר של הדירות והם יוכלו להתאים את המחיר בהתאם להצעה. הנחה ראשונה שלקחנו בחישוב שלנו היא שהבנייה הרוויה תישאר ברמה דומה, לגבי השטח ולא סביר שבשנה הראשונה ישנו הקלנים את שטח הדירות שכבר תוכננו. במקביל, אנחנו גם מניחים שקבלן שיראה שהמחיר הממוצע נמוך במעט מהמחיר שלו הוא יוריד המחירים. החישוב שעשינו הראה שיחד עם התנאים הללו ב-2014 יהיו 9,000 דירות שייכנסו לתחולת החוק. אבל אם יהיה שינוי התנהגות של הקבלנים, במקביל ליישום החוק, המספר יעלה ל-13 אלף דירות.
"על פי הנתונים הללו, תחת ההנחות שלקחנו, עלות החוק המשוערת ב-2014 תעמוד על כמיליארד שקל ובשנה שלאחר מכן תהיה עלות החוק כ-2 מיליארד שקל. בשנים לאחר 2015, יעלה הסכום עוד יותר, עלות החוק יכולה להיות הרבה יותר גבוהה בגלל שינוי ההתנהגות של השוק והקבלנים בגלל החוק".

הערב מפרסם גלובס כי בנק ישראל עשוי לדרוש מבכירי בנק לאומי לשעבר – איתן רף וגליה מאור  שיחזירו את הכסף (בונוסים שמנים) שקיבלו בעבר, בעקבות החקירה של הרשויות בארה"ב נגד הבנק. הרציונל הוא פשוט – הם קיבלו את הכסף על סמך רווחים שמסתבר שחלקם לא היו אמינים – הבנק ייאלץ לשלם סכומי עתק – מעל 2 מיליארד שקל לרשויות האמריקאיות כדי להסדיר את האשמות נגדו בעזרה בהעלמות מס של לקוחות אמריקאיים. הכסף הזה יירשם עכשיו כהוצאה, אבל ההוצאה הזו צריכה להיות מקבילה ליצרית ההכנסות והרווח – דהיינו בתקופה של רף ומאור, ולכן הבונוס שלהם שמותאם לרווחים צריך בהתאמה להיות מופחת.

דודו זקן, המפקח על הבנקים צפוי לפי הפרסום בגלובס  לבדוק את האירועים הנחקרים לאחר שהבנק יסיים את ענייניו עם הרשויות האמריקאיות, ואם ימצאו לנכון ידרשו בחזרה חלק מהבונוסים שחולקו לבכירי הבנק בשנים שאליהן מתייחסת החקירה.

לכתבה – גליה מאור תחזירי את הכסף

שר האוצר לפיד נאם עכשיו בכנסת לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2015. השר אמר, "חוק ההסדרים שאנחנו מביאים היום לכנסת הוא אחד הרזים והמצומצמים שראה הבית הזה אי פעם. לא הכנסנו לתקציב מה שקרוי בסלנג של הבית הזה "עיזים", כלומר חוקים מלאכותיים שנועדו רק לזה שחברי הכנסת יוכלו לבטל אותם ולזכות בתקשורת חיובית. אנחנו לא מאמינים בזה. אנחנו מאמינים בלומר את הדברים בדיוק כפי שהם ולהציג את תכנית העבודה שלנו לשנת 2015 בשקיפות, בכוונה מלאה וכשאנחנו עומדים מאחורי כל סעיף וסעיף המוצגים לפניכם. על פי בקשת יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, ויחד עם ראשי הקואליציה, אנחנו מנסים לכתוב פה חוקי משחק חדשים. נקיים יותר, פשוטים יותר, שקופים יותר. יש פה שינוי הרגלים מהשנים הקודמות, וכולנו נצטרך לשתף פעולה כדי שהוא יצליח. כשאנחנו יוצאים לדרך הארוכה של אישור התקציב, הבית הזה צריך לדעת – כולו, גם האופוזיציה וגם הקואליציה – שאנחנו לא נסכים בשום אופן לכך ששינויים בתקציב יובילו לקיצוץ נוסף בתקציבים החברתיים. אנחנו לא נסיים את התקציב הזה בקיצוץ רוחבי בתקציבי החינוך, הרווחה, הבריאות ובטחון הפנים. אני מעדיף לא להעביר את התקציב, מאשר לפגוע בכל מה שחשוב לאזרחי ישראל.

המשק הישראלי היום הוא שוב חזק: שיעור התעסוקה הוא מהגבוהים בעולם המערבי והצמיחה ב-2015– למרות ההאטה שחווינו בחודשים האחרונים – עדיין צפויה להיות גבוהה יותר מאשר רוב מדינות אירופה. זה מה שמאפשר לנו לבנות תקציב חברתי. תקציב שיאפשר לנו גם להתחיל דיון – דיון רציני, מעשי בהשתתפות כל הגורמים המעורבים, לא רק זריקת סיסמאות באוויר – באפשרות להגדיל באופן משמעותי את שכר המינימום לעובדים החלשים ביותר.

צבי סטפק, יו"ר בית השקעות מיטב דש, מבתי ההשקעות המובילים בשוק המקומי, נאם בכנס ה-CFO ואמר "אנחנו נמצאים בנקודת מבחן, למרות שהשוק מתנהג כאילו הריבית בארה"ב תעלה רק בעוד כשנה, תחושתי שהריבית תעלה, מוקדם יותר,  כבר באפריל הקרוב ולאחר היא תעלה גם בארץ. ביחס לדולר, אני צופה פיחות בשקל והגעה לרמה של 4 שקלים לדולר".

כך או אחרת, הדולר נמצא במגמת עלייה משמעותית מאוד בשלושת החודשים האחרונים, כאשר בימים האחרונים הוא חצה את ה-3.8 שקל לדולר, אחרי שבשפל נסחר ב-3.4 שקל לדולר.  כיום, רוב הכלכלנים והאנליסטים הסוקרים את הדולר, מעריכים שהעלייה בו תימשך, אם כי, רובם לא מעדכנים את "שער/מחיר היעד" כפי שעשה סטפק.

בית ההשקעות מיטב דש , מהגופים המוסדיים הגדולים בשוק ההון, משיק קרן השתלמות דיגיטלית המאפשרת ללקוח לפתוח קרן השתלמות בתוך דקות ספורות ובכל שעות היממה דרך המחשב או הסלולאר. בשלב הראשון, קרן ההשתלמות הדיגיטלית מיועדת לעצמאיים בעלי עוסק מורשה. השקת ההשתלמות הדיגיטלית מאפשרת לראשונה בישראל לפתוח קרן השתלמות ולהפקיד כספים באמצעות כרטיס אשראי או באמצעות העברה בנקאית.

מיטב דש היא הגדולה בישראל בתחום קרנות ההשתלמות ומנהלת למעלה מ- 19 מיליארד ₪. במסגרת קרן ההשתלמות הדיגיטלית, הן פתיחת הקרן והן תפעול הקרן הם דיגיטליים, דבר המאפשר להפחית את עלויות התפעול ולגלגל הפחתה זו ללקוחות, שייהנו מדמי ניהול אטרקטיביים העומדים על 0.58%. בתקופה זו, עצמאיים רבים מבצעים הפקדות לקרנות ההשתלמות שלהם עד סוף השנה על מנת ליהנות מהטבת מס שעשויה להגיע ללמעלה מ- 5000 ₪. קרן ההשתלמות הדיגיטלית מאפשרת לעצמאיים לחסוך זמן יקר ולפתוח קרן השתלמות בצורה נוחה, יעילה בכל מקום ובכל שעה.

השקת קרן ההשתלמות הדיגיטלית מהווה צעד נוסף באסטרטגיה של מיטב דש לפתח ולהציע שירותים דיגיטליים למוצרים הפיננסיים ופנסיוניים. לפני כשנה השיק מיטב דש את הפנסיה הדיגיטלית, המאפשרת לכל חוסך לפתוח קרן פנסיה ולנהל באופן דיגיטלי ובעלויות אטרקטיביות את כספי הפנסיה ולהפיק את מקסימום התועלת מכספי החיסכון שלו. הפנסיה הדיגיטלית נחלה הצלחה כאשר למעלה מ- 2,000 לקוחות הצטרפו. כיום מנוהלים במיטב דש כ – 1.5 מיליארד ₪ בקרנות הפנסיה.

לדברי טדי לין, מנכ"ל מיטב דש גמל ופנסיה, "יותר ויותר אנשים מעוניינים לנהל את כספם בערוצים דיגיטליים, המאפשרים גישה נוחה ומהירה לכספם ובעלויות אטרקטיביות. במסגרת מגמה זו, השקנו לפני כשנה את הפנסיה הדיגיטלית שנוחלת הצלחה רבה. השקת קרן ההשתלמות הדיגיטלית מהווה נדבך נוסף של אסטרטגיית החברה לפתח ערוצים אלה, המאפשרים לפתוח קרן השתלמות בתוך דקות ספורות ולהפקיד אליה כספים בכל שעה של היום. השקת קרן ההשתלמות לעצמאיים בעת הזו מכוונת לקהל שנהנה מהטבת המס של סוף השנה בהפקדות לקרן ההשתלמות".

כך או אחרת, זו רק ההתחלה של המתקפה הדיגיטלית, בעוד מספר שנים לא נבין איך חיינו כך עד היום – כל המכשירים וההפקדות יהיו דרך המחשב באופן דיגיטלי.

קונים דירה? תעזרו במדריכים לרכישת דירה!

בבנק ישראל ממשיכים להיות מנותקים מהשטח. הם אוחזים בנתונים שנוחים להם, הם מתבססים על קיפאון בסעיפי הדיור במדד המחירים לצרכן בחודשים האחרונים כדי להגיד שמסתמנת האטה בקצב עליית מחירי הדירות. זה בכלל לא בטוח – יש נתונים סותרים, וגם אם כן – מה זה מעניין שיש האטה בקצב העלייה, העם רוצה ירידת מחירי הדירות , לא האטה בקצב העלייה! האנשים שם התבלבלו במטרה, או שהם מחפשים לעצמם תירוצים שמצדיקים לכאורה את הריבית האפסית. הריבית האפסית (0.25%) היא זו שמניעה את מחירי הדירות למעלה, וכל עוד בבנק ישראל לא יפנימו זאת, הבעיה בשוק הדירות תישאר – רוצים ירידת מחירים , תעלו את הריבית בצורה תלולה.  מספיק לחפש הצדקות בנתונים לא רלבנטים, ומספיק לחפש אשמים למחירי הדירות, מספיק לברוח מאחריות – בנק ישראל, והנגידה ד"ר קרנית פלוג אחראים למצב בגלל הריבית הנמוכה. שלא יספרו לכם אחרת.

כך או אחרת, בסקירה שקיבלו ראשי בנק ישראל לקראת ההכרעה על גובה הריבית בחודש נובמבר נאמר כי סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) נותר בספטמבר ללא שינוי, לאחר שבמשך 7 חודשים רצופים הוא עלה בשיעור חודשי ממוצע של 0.5%. ב-12 החודשים שהסתיימו בספטמבר עלה סעיף זה ב-2.1%. ובמהלך השנה מסתמנת מגמת ירידה בקצב גידולו. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו ביולי-אוגוסט ב-1%. קצב הגידול השנתי במחירים התמתן, וב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלו המחירים ב-5%, לעומת 6.5% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי. היקף העסקאות בשוק הדיור מוסיף לרדת בחדות, וברבעון השני הוא היה נמוך בכ-20% יחסית לרבעון הראשון; מנתונים חלקיים עולה כי גם ברבעון השלישי חלה ירידה בהיקף דומה. הירידה הקיפה את כל סוגי העסקאות, אולם נראה כי היא הייתה חדה במיוחד בעסקאות בדירות שמחירן מגיע עד 1.6 מיליון ש"ח. ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עמד מספרן של התחלות הבנייה על כ-45 אלף.

כלכלני בית ההשקעות הראל השילוב קובעים כי בין נתוני מיקרו למקרו חזקים בארה"ב, נותן רוח גבית לכל האפיקים. מצד אחד, האטרקטיביות של המניות ממשיכה להיות גדולה לאור ההבנה כי הריביות )והתשואות( לא יעלו בקרוב. מנגד, משקיעים מוכנים להישאר גם באג"ח הממשלתי הארוך, לאור ציפיות האינפלציה הנמוכות והיעדר לחצי שכר, מתוך הבנה כי אלה הם גורם נוסף שישמור על ריביות נמוכות לאורך זמן.

פחות מחודש אחרי הירידות החדות של תחילת אוקטובר, חזרו המדדים המובילים בוול סטריט לשיאי כל הזמנים. כמו בשבועיים האחרונים של אוקטובר, גם בשבוע החולף המשיכו השווקים בעליות, כתגובה לנתוני מאקרו ומיקרו טובים והמשך ההרחבה הכמותית באירופה וביפן. השוק האמריקאי השלים עלייה של כ-%7 בחודש האחרון והיפני %11. השוק האירופאי עם תשואה חיובית של כ-%3 ועם תשואה שלילית מתחילת שנה.

הנתונים הכלכליים בארה"ב חזקים ומצביעים על צמיחה חזקה, מה שמבטיח כנראה שנתוני הצמיחה ברבעון 4 יהיו טובים. בגזרת הדו"חות פרסמו עד כה 451 חברות, כאשר הרווח המצרפי עלה ב%5.5 לעומת צפי לגידול של %4.4, כמעט כפול. כמעט %75 מהחברות היכו תחזיות, כאשר %01 הגדילו את המכירות מעבר לצפי. במקביל, הורידו חלק מהחברות ציפיות לרבעון הרביעי, שמראש נראה היה שהן גבוהות מדי.

לאור העובדה שהנתונים הכלכליים טובים בארה"ב, היא ממשיכה להוות %51 מהחלק החו"לי בתיק המניות, כאשר סקטורים שנראים מעניינים יותר הם תרופות )למרות עליות המחירים האחרונות(, תשתיות ואנרגיה שרושם התאוששות נאה בתקופה האחרונה הודות להפתעות חיוביות גדולות בחזית הדו"חות. באירופה מומלץ להיות פחות ממשקל השוק )%44(, לאור ההערכה כי ייקח זמן עד לשיפור במצב הכלכלה והחברות. בשווקים המתעוררים עדיף לשמור על זהירות, כאשר מזרח אסיה בולטת לטובה בעוד מזרח אירופה ודרום אמריקה בולטים לרעה, עם פיחותים במטבעות ואינפלציה גבוהה.

גם בשוק המקומי נמשכה המגמה החיובית בשבוע החולף אם כי הבנקים, להערכתנו, ירדו בתקופה האחרונה באופן מוגזם. התמחור היחסי של שוק המניות המקומי ממשיך להצדיק הקצאת השקעה גם אליו.

בית ההשקעות פסגות מודיע כי החליט להפחית את שווים של סקיילקס אג"ח ד' (מס' בורסה: 1115674) ("סקיילקס ד"), סקיילקס ו' (מס' בורסה: 1120815) ("סקיילקס ו") וסקיילקס אג"ח ו' ח"ש 7/14 (מס' בורסה: 1132802) ("סקיילקס ו ח"ש"), (ביחד: "האג"חים"), המוחזקים בקרנות הנאמנות של הקבוצה.. ההחלטה האמורה התקבלה בעקבות ירידת שווין של מניות פרטנר, המשועבדות להבטחת פרעונם של האג"חים.

חברת ניהול קרנות הנאמנות של פסגות שערכה את האג"ח באופן הבא  –

1. המחיר שנקבע לסקיילקס ד: 75.71 אג'. (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן)

    המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ד בבורסה: 88.90 אג'.

    שיעור השינוי בשווי סקיילקס ד: כ- (14.84%-).

2. המחיר שנקבע לסקיילקס ו: 79.25  אג'. (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן)

    המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ו בבורסה: 96.50 אג'.

    שיעור השינוי בשווי סקיילקס ו: כ- (17.88%-).

3. המחיר שנקבע לסקיילקס ו ח"ש: 79.25 אג'. (בהתאם למנגנון שערוך שקבע מנהל הקרן)

    המחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ו ח"ש (השווה למחיר האחרון שנקבע לסקיילקס ו' בבורסה): 96.50 אג'.

    שיעור השינוי בשווי סקיילקס ו ח"ש: כ- (17.88%-).

 פסגות מודל קונצרני לונג שורט קרן ממונפת הפסידה 0.49%

פסגות גמישה ממוקדת הפסידה 0.39% 

פסגות מודל קונצרני הפסידה 0.36%

פסגות מודל קונצרני ניהול מבוקר הפסידה 0.28% ופסגות פרימיום אג"ח כללי הפסידה 0.21%. 

זה לא מעט בעידן של ריבית אפסית ותשואות נמוכות בשוק האג"ח.  זה אפילו הרבה!

לקראת הדיון מחר בוועדת הכספים של הכנסת בנושא 'חוק מע"מ אפס ברכישת דירת מגורים', יו"ר פורום מארגני קבוצות רכישה, מר ישראל זעירא, וסגנו, מר מוטי פלד, פנו לממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, ולמבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט יוסף חיים שפירא, בדרישה כי יתערבו בדחיפות למניעת הנזק הצפוי לאזרחי ישראל הרוכשים דירותיהם, העלולים לשלם מחיר גבוה יותר עבור רכישת דירתם, בהעדר תחרות או אלטרנטיבה לרכישת דירה שלא באמצעות קבלן יזם. טוב, ברור שהם מדברים מהפוזיציה – ברגע שחוק מע"מ אפס לא יכול עליהן הם מאבדים יתרון מאוד גדול, אבל בכל זאת – צריך להקשיב להם – זה לא עניין של שחור ולבן.

לדבריהם, בחודשים האחרונים מקודמות שתי יוזמות ממשלתיות להוזלת מחירי הדיור: האחת, תוכנית מע"מ אפס המקודמת על ידי משרד האוצר; והשנייה, תוכנית מחיר מטרה על ידי משרד הבינוי. "מייד עם היוולדן, הגדירו הגורמים הממשלתיים כי אותן יוזמות תנותבנה לאפיקים קבלניים בלבד, וכי אפיק קבוצות הרכישה, אשר הוכח בעליל, באין ספור דוגמאות, כי הוא אפיק שמוזיל עוד יותר את מחירי הדירות לטובת הרוכשים – הוא מחוץ לתחום".

זעירא ופלד: "קבוצות הרכישה הינם כיום הפלח השני בגודלו בתחום הבניה החדשה למגורים, ומהווים תחרות למול הקבלנים בהורדת מחירי הדיור. מנתוני משרד האוצר ומשרד הבינוי עולה כי למעלה מרבע מדירות המגורים החדשות בישראל נבנות דרך קבוצות רכישה ועמותות, הן באזורי הביקוש והן בפריפריה. כמו כן, כ-60% מרוכשי הדירות דרך קבוצת רכישה הינם זוגות צעירים שזוהי דירתם הראשונה. הבחירה לרכוש דירת מגורים באמצעות קבוצת רכישה הינה לרוב משיקולים של מחיר דירה זול יותר בעשרות אחוזים, בשל היעדר רווח יזמי של הקבלן".

משכך, מתריעים זעירא ופלד שקיים חשש ממשי כי הדרתן של קבוצות הרכישה מפרויקטים לבניה רוויה חדשה בישראל, תגרום בסופו של יום להעלאת מחירי הדיור, שכן הלקוחות המעוניינים לרכוש את דירתם הראשונה יהיו שבויים בידי הקבלנים בלבד (שכן, רק כך הם יוכלו לקבל את ההטבה המתוכננת), ומאחר ולא תהיה אלטרנטיבה של בניה בלי קבלן יזם, הרי שעולה החשש שהקבלנים יעלו את מחירי הדירות.

לראיה, מאז פרסום התוכנית לפטור ממע"מ על דירות מגורים מזכות, אנו עדים לתופעה לפיה קבלנים רוכשים קרקעות מרשות מקרקעי ישראל במחירים גבוהים מאוד, מתוך הנחה כי ניתן יהיה לגלגל על הרוכש הסופי חלק מהעלויות, שכן הרוכש הסופי אולי יראה מול עיניו מחיר דירה זול יותר, אך בוודאי שזה לא יהיה במלוא 18% המע"מ, אלא הרבה פחות.

בנוסף, דרשו השניים ממבקר המדינה לבחון ניגוד עניינים חמור של נושאי משרה במשרד האוצר, וזאת לאור מניעת שילובן של קבוצות הרכישה בהצעת החוק לפטור ממע"מ ברכישת דירת מגורים ראשונה.

מבדיקה שערך הפורום עולה כי קיים חשש שנושאי משרה בכירים במשרד האוצר, שהם ממובילי המהלך, קשורים בקשר ישיר עם התאחדות בוני הארץ (התאחדות הקבלנים), ומונעים שילובם של קבוצות רכישה. "זוהי הדרה סיסטמתית ושרירותית של קבוצות הרכישה, כאשר קיים חשש שהינה נגועה בשיקולים אינטרסנטיים, לא ענייניים ופסולים".