בבלוג של בנק לאומי התפרסם לאחרונה מאמר על הסכנה שבירידת מחירי הדירות. "התערבות ממשלתית במחירי הדירות, כמו סבסוד הקרקעות לבנייה, יכולה להוריד את מחירי הדירות בצורה חדה. אבל ירידה שכזו – כפי שלמדנו מהמשברים באירופה ובארה"ב – עלולה להיות גם מאוד מסוכנת.

"יתרת תיק האשראי לדיור עומד על כ-230 מיליארד שקל. סכום זה מהווה תמרור אזהרה לקריאות פופוליסטיות להורדת מחירי הדיור על ידי הצפת קרקעות זולות, העלולה לגרום לזעזועים בלתי רצויים בשוק הנדל"ן.המשבר שהחל בארה"ב בשנת 2008, והמשבר הנוכחי באירופה, לימדו את כולנו להתייחס בזהירות לשוק הדיור ולהשלכות הפוטנציאליות שלו על כלל המשק, והלקח הנדרש הוא שיש להימנע מיצירת זעזועים מיותרים בשוק".

זה נכון, יש גם סכנה בירידת מחירי הדירות, אבל סכנה למי? לבנקים! הם מפחדים – תיקי האשראי שלהם מלאים בהלוואות לדיור ומשכנתאות, ברור שאם תהיה ירידה במחירי הדירות, הביטחונות שלהם שווים פחות והסיכון שלהם גדל; ברור שאם תהיה מפולת בשוק הדירות כפי שהתרחש בארה"ב (מה שממש לא סביר) תיק האשראי שלהם בסכנה והם ירשמו הפסדים כבדים. אז למי זה בעיקר מסוכן, מי בעצם חושש מירידה בשוק הדירות? הבנקים. נו, אז מה אפשר לצפות מכותב/ עובד בבנק לאומי – שיתריע על הסכנות. זה ברור ויש גילוי מלא, אבל כותב יקר היינו מצפים שתציג ותבליט בהרחבה את הצד השני של המטבע – אותם רבבות שלא מצליחים להגיע לדירה בגלל המחירים המופקעים של הדירות – זה, אגב, מסוכן הרבה יותר מהיציבות של הבנקים – זה מערער את היציבות של החברה הישראלית.

היכנסו כאן למאמר המלא בבלוג של לאומי

נגיד בנק ישראל  קיים היום מסיבת עיתונאים בבנק ישראל לאחר הודעתו מאתמול על כך שהחליט לסיים את תפקידו ב-30 ליוני השנה. הנגיד  התייחס בין היתר למחירי הדירות – "מחירי הדירות מהווים אתגר. בנק ישראל, האוצר והממשלה יצטרכו להמשיך לטפל בבעיה זו – בנק ישראל יכול לעשות דברים בצד הביקוש, אבל חשוב יותר הוא שהממשלה תנקוט בצעדים של הגדלת ההיצע, משום שצעדים אלו גם מפחיתים את המחירים וגם מביאים לכך שלרשות המשק עומדות יותר דירות".  אולי זו הודאה בכישלון, אולי לא. כך או אחרת, הנגיד עוזב את המשק במצב בעייתי במיוחד. לגישתו,  העזיבה היא אישית, לא פוליטית ותמיד זה יהיה עיתוי לא מתאים. הנה חלק מדבריו –

שמונה שנים הם זמן ארוך מאוד. ראש הממשלה ביקש ממני להישאר בתפקידי עד לאחר אישור התקציב על ידי הממשלה החדשה, ולכן החלטתי לפרוש רק בסוף חודש יוני. היעדים העיקריים שהצבתי לעצמי כשנכנסתי לתפקיד הושגו במלואם: חוקקנו את חוק בנק ישראל, חתמנו על הסכם השכר, ביצענו את השינוי הארגוני, וכמובן ניהלנו את המדיניות המוניטרית לטובת המשק והאוכלוסייה, תוך שמירה על יציבות מחירים ויציבות פיננסית.

אעזוב את בנק ישראל כשהוא במצב טוב מאוד. הממשל התאגידי של הבנק חזק: המועצה המנהלית בראשות מר דן פרופר  מפקחת על הנגיד כשהוא מקבל את ההחלטות האדמיניסטרטיביות. הניסיון של השנה האחרונה מלמד ששינוי זה אכן משפר את איכות הניהול של בנק. הועדה המוניטרית, כולל שלושת חבריה החיצוניים, הפרופסורים ראובן גרונאו, אלכס צוקרמן ורפי מלניק, מביאה לכך שהחלטות המדיניות המוניטרית מביאות למדיניות טובה יותר, מבוססת ויציבה. המערכת הזו תתמוך בקבלת ההחלטות ובאופן הניהול של הנגיד הבא, וגם תסייע לו להימנע מטעויות גדולות.

אני עוזב את המשק במצב טוב עם אתגרים רציניים. בראש ובראשונה, יש להעביר תקציב שיהיה בסיס ליציבות המקרו כלכלית, עם גירעון מוגבל  ברמה סבירה.  המשק נשאר עם האתגר של טיפול בבעיית הבירוקרטיה שאנו סובלים ממנה. בשנים האחרונות הדירוג של ישראל בסקרים בינלאומיים, למשל סקר Doing Business של הבנק העולמי, מראה על ירידה במצב של ישראל ביחס למדינות אחרות בהקשר זה.  זוהי עובדה מדאיגה. קשה מאוד לטפל בבעיות אלו הקשורות במערכת קבלת ההחלטות במשק, וראינו זאת בניסיון של הממשלה לטפל בבעיות הבירוקרטיה בענף הדיור.

הייתה לי זכות גדלה לעבוד עם עובדי בנק ישראל. כידוע, עבדתי כבר במוסדות כלכליים חשובים אחרים. התרשמתי מאוד מהרמה המקצועית של עובדי בנק ישראל. במהלך המשבר העולמי בנק ישראל פעל ברמה מאוד גבוהה ובצורה יעילה, ובתחומים בהם ניתן היה בקלות לעשות טעויות מהותיות  – טעויות כאלו לא קרו.  אני זה שמקבל את הקרדיט, אבל הוא מגיע גם לעובדים והמנהלים המקצועיים והמסורים של בנק ישראל.

הייתה לי הזכות לעבוד עם זרועות הממשלה השונות: יש לנו משרד אוצר מאוד מקצועי. השליטה של משרד האוצר בתהליך גיבוש מדיניות ההוצאה היא חשובה ביותר, כל עוד אין יכולת טובה מספיק במשרדי הממשלה לעשות זאת. אני רוצה להודות לשרי האוצר שעבדתי איתם, בדגש על השר הנוכחי. היה לי הכבוד לעבוד עם חברי הכנסת, בעיקר בתהליך חקיקת  חוק בנק ישראל, ולאורך כל התקופה היה לי  קשר טוב מאוד עם ועדת הכספים, שבשנים האחרונות עמד בראשה ח"כ משה גפני. הייתה לי עבודה פורה מאוד עם חברי הכנסת לטובת כל אזרחי המדינה. נהניתי גם מעבודה פוריה  מאוד עם משרד ראש הממשלה, כולל רה"מ הנוכחי שבמקרה הוא זה שגם הציע למנות אותי בתקופה שבה היה שר האוצר. רה"מ מבין כלכלה, הוא אחראי לרפורמות שתרמו ליציבות המשק ב-2003, שהן אחד הבסיסים לביצועים הטובים של המשק בשנים האחרונות.

אני רוצה להודות גם לאלו  שאנו מכנים "גברת כהן מחדרה" – הלא הם אזרחי ישראל. היחס של הציבור הישראלי אליי חימם את ליבי ואני גאה על כך מאוד, ומודה לכל אזרחי ישראל על הביקורת שקיבלתי, וכמובן גם על התמיכה.

אין לי כרגע תכניות לעתיד וגם אין תפקיד שמחכה לי. אני מקווה ומתכוון להיות מעורב בחיים הציבורים בארץ, ומקווה שקולי ימשיך להישמע בדיון הציבורי. ישראל היא הבית השני שלי, ואינני יודע אם השני הוא פחות בית מהראשון. אני ואשתי מאוד מודים לציבור הישראלי על שמונה השנים הנפלאות שהיו לנו פה.

בתשובה לשאלות עיתונאים אמר הנגיד:

יש לי אמון בכך שהממשלה יודעת מה היא רוצה להשיג. איננו יודעים נכון לעכשיו מה תהיה הקואליציה ומי יהיו נושאי התפקידים הכלכליים. ראש הממשלה ומשרד האוצר יודעים שהם צריכים לטפל בצורה רצינית בבעיות התקציביות.

עוד כשכתבנו את דוח בנק ישראל לשנת 2010 ציינו שם שבשנת 2013 תהיה בעיה בתקציב, משום שכלל ההוצאה, יעד הגירעון והתכנית להפחתת מיסים אינם עקביים זה עם זה, ולכן המשך הפחתת המיסים תוך עמידה במגבלת ההוצאות יביא לאי עמידה ביעד הגירעון. אמרנו זאת פעם אחר פעם מאז. אני היועץ הכלכלי לממשלה, ובדרך כלל יועצים אינם מעבירים את עצותיהם דרך התקשורת. בשלב מסוים חשנו שהמסר אינו נקלט היטב ויצאנו בכנס קיסריה עם הצהרה ברורה לציבור.

השגנו את רוב הדברים שרציתי להשיג בתחילת הקדנציה, אם כי לא את כולם: הסכם השכר שהשגנו איננו מושלם – יש לנו כעת בעיה בגיוס עובדים מקצועיים ברמה גבוהה ונצטרך לתקן זאת.  בין היעדים שהצבת לעצמי בתחילת הדרך, אחד מאלו שהיה בתחתית הרשימה היה לתרום לשיפור השיח הציבורי במדינת ישראל, ולצערי אני לא בטוח שהצלחנו להשיג זאת.

ידעתי שאם אודיע על פרישתי שבוע לפני הבחירות הדבר יביא לרעש רב וההחלטה תיתפס כפוליטית, ולכן לא הודעתי על כך לפני הבחירות. הערכתי שגם לאחר הבחירות יהיה מי שיגיד שזו החלטה פוליטית, אבל זה לא המצב – זוהי החלטה אישית.

משקיעים שרכשו את אגרות החוב של האוצר בניו יורק השבוע רכשו אגרות לעשר ושלושים שנה – הם בוודאי לא חשבו שאשאר בתפקיד זמן כה רב.  אנשי האוצר לא ידעו על החלטתי ולכן לא ניתן להאשים אותם בהטעיית המשקיעים.

שמונה שנים הן תקופה ארוכה ומאוד מכובדת לתפקיד כזה. בכל מועד שהייתי בוחר לעזוב התקשורת הייתה מוצאת משבר על המדף והייתה עולה הטענה שבחרתי במועד לא מוצלח. הבעיה התקציבית הנוכחית היא בעיה שממשלה אחראית תוכל לטפל בה – אין להשוות אותה למשל למשבר העולמי, שהיה בעיה חריפה שלא הכרנו כמוה. כולם יועדים מה צריך לעשות עם התקציב, ובבנק ישראל יש יכולות טובות בניתוח התקציב. לא צריך קוסם כדי לפתור את הבעיה התקציבית – צריך אומץ, ואני מקווה שלממשלה תהיה אותו.

לא הייתה סיבה שאתחייב לכך שאשאר למשך כל הקדנציה השנייה. העולם משתנה, המצב המשפחתי משתנה, ואין סיבה שאתחייב למשהו שלא אוכל לעמוד בו. עם זאת, אני סבור שחשוב לשמר את הקדנציה בת חמשת השנים של הנגיד, משום שקדנציה מלאה של ממשלה עשויה להגיע כמעט עד חמש שנים, וחשוב שתהיה רציפות בתפקיד הנגיד בעיקר בזמן מערכת הבחירות.

אני לא מתכוון להתייחס לשמות של מועמדים להחליף אותי. לגבי השאלה על העובדה שהמלצתי למנות את קרנית פלוג למשנה לנגיד, הרי שכשהיא מונתה ידענו שתפקידה הוא גם למלא את מקומו של הנגיד במקרה הצורך, ולא הייתי מציע למנות משנה לנגיד שאיני סבור שיכולה לתפקד כנגיד בעת הצורך.

כולכם מכירים את הביטוי על פיו בתי העלמין מלאים באנשים שחשבו שאין להם תחליף. השווקים מודעים לכך שבנק ישראל ימשיך להתנהל היטב גם לאחר שאסיים את התפקיד.

לאחר סיום תפקידי כנגיד אישתי ואני  נחזור לארה"ב, כי לא גרנו שם כבר שמונה שנים. בהמשך אני מניח שנחלק את חיינו בין שתי המדינות.

לגבי תפקיד שר החוץ, שר האוצר או תפקידים אחרים: אני תמיד אומר שאינני נוהג לקבל  תפקיד שלא הוצע לי. אני יכול לומר שהציעו לי בעבר את תפקיד שר האוצר וסירבתי לקבלו.

הממשלה חייבת להתחיל לטפל בהיצע הדיור ולהביא לכך שקצב הבנייה יגדל. כל עוד נבנו כ-40,000 יחידות דיור בשנה יכולנו בבנק ישראל לטפל בצד הביקוש. כעת נראה, אם כי הנתונים עדיין לא ברורים, ששיעור הבניה יורד לרמה של כ-30,000 בשנה. הממשלה חייבת להביא לכך שקצב הבניה יגדל.

עמלות הבנקים ירדו בלמעלה מ-20% בשנים האחרונות. זה ללא ספק פוגע ברווחיות הבנקים. אין לנו כוונה למנוע מהבנקים להיות רווחיים – אנו דורשים מהבנקים להיות הוגנים כלפי הלקוחות שלהם. כשאנו מזהים עמלות לא הוגנות אנו דורשים מהבנקים לשנות אותן. אם הבנקים יצליחו להרוויח יותר כתוצאה מהתייעלות זה בוודאי ישמח אותי. 

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות דש, מנתח את תקופתו של פרופסור סטנלי פישר בראש בנק ישראל. "האינפלציה הממוצעת בתקופת כהונתו של פישר משנת 2005 הייתה גבוהה יותר מאשר בשנים 2000-2005 ועמדה על כ-2.6%, לעומת 1.6% בתקופה של חמש השנים שלפניו.האינפלציה ללא מחירי הדיור עמדה בתקופה של פישר על 2.2% לעומת 1.8% בשנים הקודמות", כותב זבז'ינסקי וממשיך – "בתקופתו של פישר כנגיד בנק ישראל, הריבית הריאלית הייתה נמוכה משמעותית מאשר בשלוש השנים שקדמו לו כמובן שחלק גדול מהתקופה עברה תוך כדי המשבר הפיננסי, שבמהלכו לא רק בישראל אלא בכל העולם נשמרו ריביות נמוכות מאוד. זאת לעומת המחצית הראשונה של שנות האלפיים בה הריבית בישראל עמדה ברמה גבוהה כדי להתמודד עם המשבר הפיננסי שהיה במשק". וכאן בעצם מכוון זבז'ינסקי לשאלת השאלות – מה יקרה לריבית ביום שאחרי? האם הריבית תישאר ברצפה ובתוואי יורד, או שהנגיד הבא ישנה גישה וכחלק מהמלחמה במחירי הדירות, ירים את הריבית לגבהים נורמילים.

זבז'ינסקי מסביר כי תקופתו של פישר התאפיינה בגישה "אמריקאית" יותר, פישר היה מוכן לשלם על ריבית נמוכה ומטיבה עם המשק, במחיר של אינפלציה גבוהה קצת יותר. פישר דאג לאזן בין השגת יעד האינפלציה לבין תמיכה בצמיחת המשק. הגישה של קודמו בתפקיד, הנגיד קליין, הייתה גישה אירופאית הרבה יותר, ששמה את הדגש העיקרי על השגת יעד האינפלציה. פישר גם התייחס בצורה סלחנית יותר לגירעונות הממשלה. "השמירה על ריבית ריאלית נמוכה התאפשרה לא רק בגלל גישתו השונה של הנגיד פישר,אלא גם בזכות המוניטין שלו ששימש כ'תחליף' לריבית", מסביר זבז'ינסקי, " נגיד בעל אמון נמוך יותר מצד השווקים היה נאלץ כנראה לשמור על ריבית גבוהה יותר כדי לרסן את ציפיות האינפלציה ולשמור על אמון השוק נוכח הגירעון הממשלתי התופח. קשה יהיה למצוא דמות בעלת משקל דומה לפישר ולכן המשק עלול לשלם בריבית גבוהה יותר עבור שמירה על יציבות. כמו כן, מחליפו עשוי להחזיק בגישה שונה, דומה יותר לנגידים שהיו בישראל לפני פישר, מה שיקרין על המדיניות של בנק ישראל, על רמת הריבית".

בית ההשקעות אקסלנס משיק קרן נאמנות חדשה – אקסלנס ממשלתי טהור (מספר בורסה:5117916). על פי תשקיף הקרן נאמנות מדובר בקרן נאמנות פתוחה, תחת סיווג – אג"ח בארץ,  מדינה, אג"ח מדינה כללי.הקרן היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ; במסלול מס פטור – כלומר, הקרן פטורה ממס על הרווחים, המשקיעים בקרן משלמים מס על הרווחים בעת מימוש הקרן.   

סוג הקרן לצורך עמלת הפצה: 3. שכר מנהל הקרן: %0.52 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. שכר נאמן: %0.04 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. 

פרטי ההצעה לציבור:  יחידות הקרן מוצעות לציבור החל מיום 06.02.2013 ועד ליום  29.01.2014 בכל יום מסחר, בימים א' עד ה', ללא תוספת הוספה. השעה היעודה להגשת הזמנות: 15:00 

מטרת הקרן: לנסות להשיג תשואה דומה (עודפת או פחותה)  לשיעור השינוי במדד אג"ח ממשלתי כללי.  באקסלנס מדגישים כי – אין באמור לעיל כדי להוות התחייבות מנהל הקרן ו/או הבטחה מצידו להשיג את מטרת הקרן ו/או להשיג תשואה חיובית או תשואה כלשהי לאורך זמן. 

"הדרך להשגת המטרה – מדיניות ההשקעות של הקרן", מפרטים באקסלנס – "כל נכסי הקרן יהיו חשופים לאג"ח שהונפקו על ידי מדינת ישראל ו/או בערבותה, פקדונות ומזומנים בש"ח ובלבד ששיעור החשיפה לאג"ח שהונפקו על ידי מדינת ישראל ו/או בערבותה לא יפחת מ – 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן. מעבר לכך,  הקרן לא תיצור חשיפה למניות וכן הקרן לא תיצור חשיפה למט"ח".

אקסלנס ניהול קרנות שמנוהלת על ידי צחי קורן היא לא מהגופים המוסדיים שמנפיקים קרנות נאמנות חדשות כל שני וחמישי. מדובר למעשה, בקרן הראשונה בקדנציה של קורן. הקודמת הושקה בנובמבר 2012 – קרן הנאמנות קסם  KTF תל בונד צמודות – (מספר בורסה: 5117437 ). קרן זו היא קרן פתוחה. סיווג הקרן הוא אג"ח בארץ – חברות והמרה, תל בונד צמוד מדד.הקרן היא קרן מחקה  המוגבלת בניירות ערך חוץ. הקרן פטורה ממס (המס על הרווחים הוא על המשקיעים בקרן). שכר מנהל  הקרן: %0 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן. מנהל הקרן מתחייב שלא להעלות את דמי הניהול בקרן, וזאת לכל הפחות עד ליום 30.06.2013. שכר נאמן: %0.03 מהשווי הנקי השנתי הממוצע של נכסי הקרן.  מדובר כפי שניתן גם להתרשם מהשם (קסם) בקרן נאמנות שהיא סוג של תעודת סל/ קרן מחקה, וזה כהכנה לקראת השינוי שבכוונת הרשות לעשות בשוק תעודות הסל , קרנות הסל וקרנות הנאמנות. באקסלנס מבינים שיש להם מותג חזק ומוביל בשוק המכשירים הפסיביים ומעבירים/ מעתיקים אותו לענף קרנות הנאמנות.

יחידות הקרן מוצעות לציבור החל מיום 29.11.2012 ועד ליום  21.11.2013 בכל יום מסחר, בימים א' עד ה', ללא תוספת הוספה.  השעה היעודה להגשת הזמנות: 15:00.המטבע בו נקובות יחידות הקרן: 1 ש"ח ערך נקוב. 

מטרת הקרן: לנסות להשיג תשואה דומה (עודפת או פחותה)  לשיעור השינוי במדד תל בונד צמודות.  אין באמור לעיל כדי להוות התחייבות מנהל הקרן ו/או הבטחה מצידו להשיג את מטרת הקרן ו/או להשיג תשואה חיובית או תשואה כלשהי לאורך זמן. 

"הדרך להשגת המטרה – מדיניות ההשקעות של הקרן", מפרטים באקסלנס – "לפחות 75% מהשווי הנקי של נכסי הקרן יהיו חשופים לאג"ח הנכללות במדד 'תל בונד צמודות', כפי שיפורסם מעת לעת ע"י הבורסה לניירות ערך בת"א בע"מ.  יעודה של הקרן הינו השגת תוצאות דומות ככל הניתן לשיעורי השינוי במדד 'תל בונד צמודות'.  הקרן לא תיצור חשיפה למניות. הקרן לא תיצור חשיפה למט"ח.. הקרן לא תיצור חשיפה לאג"ח שאינו בדירוג השקעה".

כמו כן, מפורט בתשקיף הקרן שהשווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ ומטבע חוץ, שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל לא יעלה על 10%מהשווי הנקי של נכסיה. 

גורמי סיכון ייחודיים להשקעות הקרן ולאופן ניהולה – אופן ניהול ההשקעות של הקרן מתאפיין בפעילות נרחבת בשלב הנעילה של המסחר בבורסה, אשר אורך זמן קצר ביותר ועלול לגרום לביצוע עסקאות במחירים שיתבררו לאחר מכן ככאלו שאינם תואמים בהכרח לשווי הכלכלי של נכסים אלו,  אך להערכת מנהל הקרן,  יכולת ניהול ההשקעות שלו עשויה לצמצם משמעותית את הסיכון הגלום בהתרחשות מקרים כאמור.  אופן ניהול ההשקעות כאמור עלול לגרום לתנודתיות מחירי קרן גבוהה יותר מאשר התנודתיות של מחירי קרן, אשר השקעותיה אינן מנוהלות באופן האמור.

 גורמי סיכון ייחודיים מפורטים בהתאם להערכת מנהל הקרן את מצב השווקים השונים,  בהתאם לתחזיותיו ובהתאם לאסטרטגיית ההשקעה שלו, בתקופת התשקיף, והכול נכון לתאריך התשקיף. מנהל הקרן עשוי, מעת לעת ובכפוף למדיניות ההשקעות של הקרן, לשנות את אסטרטגיית ההשקעה (לרבות אופן ניהול ההשקעה ומעבר בין אפיקי השקעה) בהתאם למגמות בשווקים ותחזיות מנהל הקרן לגביהן. שינויים כאמור עשויים לגלם בתוכם גורמי סיכון שלא צוינו לעיל. גורמי סיכון ייחודיים אינם מהווים את כל גורמי הסיכון הגלומים ברכישת יחידות הקרן לרבות גורמי סיכון הנובעים מהשקעה בשווקי הון בכלל והשקעה בשוק ההון באמצעות רכישת יחידות בקרן נאמנות בפרט (לרבות תפעול ובקרה);  כמו כן,  גורמי סיכון ייחודיים אינם מהווים את גורמי הסיכון הנובעים מהשקעה בקרן הנאמנות בהתאם לסוגי הנכסים או סוגי הפעילות בהם היא צפויה להשקיע ולפעול ואשר אינם ייחודיים לקרן בהתחשב במדיניות ההשקעות שלה וסיווגה לצורך פרסום.  

למדריך קרנות נאמנות

למדריך קרנות מחקות

שיעור הוספה – מה זה ואיך זה משפיע על כדאיות ההשקעה?

מעודכן ל-7/2016;   למדריך מעודכן – 100% מימון – אל תנסו בבית

לפני כחמש שנים בנק ישראל הקשיח את התנאים ללקיחת משכנתאות, כשבין היתר הוא קבע שהמימון המקסימלי יעמוד על 75% מערך הדירה. ללווים צעירים (זוגות צעירים) זה לא עניין פשוט לגייס הון  של 25% שיכול להסתכם במאות אלפי שקלים בודדים (תלוי כמובן במיקום הנכס). אבל, כצפוי – יש דרכים אחרות להשיג את המימון. בנק ישראל סגר פרצה אחת, אבל יצר בעצם פרצות נוספות, שרק מרעות את המצב. הלווים (רוכשי הדירות) יקבלו את המימון בדרכים אחרות, אבל בתנאים גרועים יותר – הם יפגעו מכך (וזו לא היתה כוונתו של בנק ישראל) ומנגד החברות המממנות (בתי השקעות שנכנסים לתחום ההלוואות , חברות כרטיסי האשראי ועוד) ירוויחו מכך ובגדול. אז על מי מגן בנק ישראל? ועל מי הוא אמור לשמור? ואיך זה שבסוף המהלך שלו (וזה לא פעם ראשונה) יוצר בשטח את התוצאה ההפוכה? את השאלות האלו צריך להפנות לבנק ישראל. אנחנו כאן להמחיש ולהציג את השיטה.

איך השיטה עובדת?

זה עובד כך – לזוג הצעיר אין את המימון הנדרש, הוא יכול לשעבד את העתיד שלו. מה זאת אומרת? הוא יכול כנגד החיסכונות הפנסיונים שלו (של בני הזוג) לקבל מימון, סוג של הלוואת גישור (מן הסתם בעלויות גבוהות יותר ממשכנתא רגילה). לרוב, ניתן לקבל עד 30% מערך החיסכון הפנסיוני (קרנות השתלמות, קופות גמל,   ביטוח מנהלים). זאת ועוד –  ניתן לקבל מימון גם מול החסכונות הפנסיונים של ההורים.  השיטה הזו לא נולדה כאן, היא מגיעה מהעולם הגדול – בארה"ב ובאירופה כספי הפנסיה משועבדים לדירות , מכוניות ולהוצאות שוטפות של האנשים. כאן זה יחסית חדש, אבל זו לא הדרך הרגילה.

ניתן לקבל מימון גם בתכסיסים אחרים. מסתבר שהלווים יכולים, במקרים מסוימים,  לקבל אפילו מימון מלא מערך הנכס. הלווים פשוט מבקשים מהבנק המסחרי (לא הבנק למשכנתאות) הלוואה לכל מטרה. הבנקים, במקרים רבים נותנים הלוואה כזו – לרכישת רכב, לחתונה, לבר מצווה, ובכלל – לא תמיד צריך סיבה.. ההלוואה הזו אמנם בריבית גבוה יחסית, אבל ללווים לא ממש אכפת, כי ההלוואה הזו משמשת אותם כהון עצמי כשהם באים לקבל משכנתא, בדיוק כמו שההלוואה כנגד החיסכון הפנסיוני משמשת אותם כהון עצמי .  בבנק למשכנתאות לא יודעים או שלא משנה להם  איך הגיע ההון העצמי , העיקר שמקבלי המשכנתא באים עם 25% מערך הדירה (על פי התקנות החדשות של בנק ישראל , ניתן לקחת משכנתא בשיעור מקסימלי של 75% מערך הדירה), וכך למעשה המימון האפקטיבי במצבים האלו יכול להיות גבוה בהרבה  מ-75%, אפילו 100%. 

המצב הזה עלול לגרום לצרות גדולות – הריבית על ההלוואה מהבנק (הלוואה לכל מטרה) גבוה מאוד והריבית מול  החיסכון הפנסיוני גבוה מהריבית על המשכנתאות. יכולת ההחזר של הלווים שנשענה על "כאילו" הון עצמי היא לא באמת מה שהם סיפרו לבנק למשכנתאות, הם הרי צריכים להחזיר הלוואה לבנק המסחרי (או לגוף אחר – חברת כרטיסי אשראי, בית השקעות/ חברת ייעוץ משכנתאות ועוד) ולכן זה מערער את כל התקציב המשפחתי. מעבר לכך, מחיר הדירה עלול לרדת ואז המשכנתא וההלוואה עלולות להסתכם בסכום העולה על ערך הדירה. התהליך זה מפחיד בעיקר בגלל שהוא אפשרי, בעיקר בגלל שראינו את הסרט הרע הזה בשוק האמריקאי (משבר הסאבפריים). למה אנחנו צריכים את זה כאן? למה אף0אחד לא עוצר את זה?

לכתבה קודמת – איך לקחת מימון של 100% מערך הדירה? זה מסוכן!

לכתבה באתר כלכליסט – אין לכם כסף למשכנתא? קחו הלוואה נוספת על חשבון הפנסיה

מחשבון משכנתא

מחשבון משכנתא –  לחישוב ההחזר שלכם בהינתן תקופת ההלוואה, הריבית וסכום ההלוואה. המחשבון דינמי ומודולרי – תוכלו לשנות את המשתנים ולקבל בהתאמה את ההחזר הרצוי/ המתאים לכם.

פישר בורח. נגיד בנק ישרל, פרופסור סטנלי פישר יעזוב באמצע השנה את תפקידו. פישר אולי מצטייר כמבוגר האחראי, השומר על הכלכלה הישראלית, הנלחם במחירי הדירות. אבל, כאן, באתר "מהון להון" אנחנו חוזרים ומתריעים שהריבית הנמוכה היא שורש הרע, היא ממחמם את שוק הדיור, היא מנפחת את מחירי הדירות, היא גרמת לרבבות אנשים לקחת משכנתא, כי ההלוואות זולות, זולות מאוד. הריבית הנמוכה הזו היא המדיניות של פישר. גם הוא יודע שאי אפשר ככה; שאי אפשר לשקר על פני זמן, מתישהו הריבית צפויה לעלות, אז מה עושים – עוזבים, ואחרי המבול!

כשהריבית תעלה ואותם לווים שהתפתו לקחת משכנתאות, יצטרכו להחזיר תשלומים שוטפים גדולים משמעותית מההחזרים הנוכחיים; כשהריבית תעלה והמשק ייכנס להאטה (כאילו שהוא עכשיו לא שם – תסתכלו על העסקים הקטנים באזור שלכם, תביטו בעצמכם ובשכנים שלכם), ומחירי הדירות ישנו כיוון, כבר לא יהיה פישר, אותו מבוקר אחראי שיציל את המשק, הוא יהיה איזה יו"ר במוסד פיננסי, או דיקאן בית ספר לכלכלה באקדמיה מכובדת. העיקר – תדמיתית הוא שיחק אותה – הוא נקי, הוא זה שהתריע על המחירים, הוא זה שנחלם בהם. נכון זה בעיקר תקשורתית, בעיקר תדמיתית. אבל אנחנו בעולם של תדמיות – אם יאיר לפיד קיבל 19 מנדטים רק בזכות תדמית ובלי תוכן, אז מה רוצים מפישר.

ואי אפשר לשכוח שלפני שנה, מר פישר המכובד אמר לנו שהוא חושש מירידה חדה מדי במחירי הדירות. הוא אמר את זה ומיד אחר כך הוריד את הריבית, כאילו הורדת הריבית תמנע את הירידה המפחידה שבפתח. אם חששות כאלו הוא שכנע את התקשורת שהפחתת הריבית במקום. אבל האמת שאם חששות כאלו, הוא לא ראוי להיות נגיד, הוא לא קורא נכון את המפה. פשוט מאוד, כבר אז הריבית היתה נמוכה ובריבת כזו הסיכוי שהמחירים  יירדו הוא קלוש.

אז אולי פה ושם תקראו עליו ביקורת, אך בעיקר מילים יפות. לדעתנו, הוא פשוט בורח, וזו לא התנהלות של מבוגר אחראי. ההיפך.   

והנה ההודעה הרשמית של בנק ישראל – נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, הודיע היום לראש ממשלת ישראל, מר בנימין נתניהו, על כוונתו לסיים את כהונתו ב- 30.6.13, בתום למעלה מ-8 שנות כהונה כנגיד. הנגיד ציין, כי בנוסף למטרתו לקדם את המשק הישראלי, אחת המשימות העיקריות שהציב לעצמו היתה להעביר חוק חדש לבנק ישראל. ואכן, מזה תקופה ארוכה שהבנק מתפקד בהצלחה במסגרת החוק החדש, כפי ש שהדבר  בא לידי ביטוי בעבודה עם הוועדה המוניטרית והמועצה המינהלית.

הנגיד מסר כי במהלך החודשים הקרובים ימשיך לעסוק באופן מלא בכל הנושאים שעל סדר יומו של הבנק, דבר שיאפשר לממשלה לנהל תהליך מסודר ומעמיק לבחירת הנגיד הבא. 
הנגיד הוסיף, כי הוא אסיר תודה על ההזדמנות שממשלת ישראל העניקה לו לשמש כנגיד בנק ישראל, בעיקר בתקופה כל כך מאתגרת של משבר כלכלי עולמי, מציאות גיאו-פוליטית סבוכה ואתגרים חברתיים רבים. 
הנגיד מודה לראש הממשלה, לשר האוצר, ליו"ר ועדת הכספים של הכנסת, לחברי הועדה המוניטרית וחברי המועצה המנהלית של בנק ישראל, להנהלת ולעובדי בנק ישראל על שהייתה לו הזכות לעבוד עימם במהלך כהונתו כנגיד. 

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

היכנסו כאן לריבית המשכנתא המעודכנת להיום!

הריבית השנתית הממוצעת על המשכנתאות במסלול הצמוד למדד  בחודש דצמבר 2012 ירדה מעט ביחס לחודש הקודם ל-2.42%.   בחודש נובמבר עמדה הריבית הממוצעת הצמודה על 2.43% ובחודש אוקטובר עמדה הריבית הממוצעת הצמודה על 2.44%.  בתחילת 2012 – בינואר 2012, עמדה הריבית הממוצעת הצמודה למדד על 3.08%.

הריבית הממוצעת הצמודה למדד  מבטאת חישוב משוקלל של כל המשכנתאות לכל הטווחים שנלקחו בחודש דצמבר (לתקופות קצרות ולתקופות ארוכות). הריבית הזו מבטאת את המשכנתאות שנלקחו במהלך חודש דצמבר כשתוקף הריבית הוא מ-11 בינואר 2013.

ריבית המשכנתא הקבועה הממוצעת בחודש דצמבר ירדה ל-4.52% (לא צמודה), לעומת 4.59% בחודש נובמבר ו-4.66% בחודש אוקטובר.

בית ההשקעות אפסילון משיק קרן נאמנות חדשה שמשקיע בקרנות סל (ETFs ) על מניות בארה"ב. הקרן – אפסילון ETF מניות ארה"ב, אמורה לחשוף את המשקיעים לסקטורים רחבים בכלכלה האמריקאית. באפסילון משיקים את הקרן החדשה, בין היתר, לאור הערכתם כי כלכלת ארה"ב צפויה להמשיך ולהציג התאוששות בצמיחה.

מדד הייחוס של הקרן הוא מדד ה-S&P 500. דמי הניהול של הקרן החדשה יעמדו על 0.95%. לדברי עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות, "שנת 2013 צפויה להיות השנה הראשונה מאז פרץ המשבר הפיננסי בסוף שנת 2008 בה ארה"ב תשוב לתוואי של צמיחה עולה. ענף הנדל"ן בשוק האמריקני, צפוי בהדרגה להיות תחום שיתרום לתוצר הלאומי. מעבר לכך,  התמתנות תהליך המינוף של הצרכן האמריקאי כבר מהשנה הנוכחית מהווה מהלך שיסייע לעליה ברמת הצריכה הפרטית וקפיצת המדרגה הצפויה בענף האנרגיה, כאשר ארה"ב עד 2020 עשויה לספק לעצמה את תצרוכת האנרגיה שלה".

קרנות הנאמנות של אפסילון מנהלים כ-3.3 מיליארד שקל, כאר בית ההשקעות כולו מנהל נכסים בסך 7 מיליארד שקל. 

בנק ישראל השאיר את הריבית בחודש פברואר 2013 על כנה – 1.75%. בבנק ישראל מסבירים כי ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין.

"התפתחות המחירים בפועל והצפיות לאינפלציה לשנה קדימה ממשיכים להצביע על סביבת אינפלציה הנמוכה ממרכז היעד"  מדגישים בבנק ישראל ומוסיפים – "האינפלציה בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים עומדת על 1.6% והציפיות לאינפלציה לשנה קדימה המבוססת על מקורות שונים נמצאות מעט מתחת למרכז היעד. התפתחות האינפלציה במהלך 2012 משקפת את ההאטה בביקושים המקומיים. לפי הערכות הבנק העולמי, מחירי הסחורות צפויים לרדת במהלך השנתיים הקרובות, ולכן לתמוך בהמשך סביבת אינפלציה נמוכה בישראל.

"האינדיקטורים השונים לפעילות הריאלית תומכים בהערכה כי במחצית השנה האחרונה חלה האטה בקצב התרחבות הביקושים, תוך יציבות בקצב צמיחת התוצר וירידה בייבוא. ההערכה בחטיבת המחקר היא שקצב הצמיחה של התוצר נותר בסביבת 3%. על פי הסקרים החודשיים אין עדות להרעה נוספת בפעילות, ואף יש שיפור קל בצפיות.

"קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות וב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלו מחירי הדירות ב-5.7%, לעומת 3.7% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. המגבלות על שיעור מימון המשכנתאות, שהוטלו על ידי המפקח על הבנקים ונכנסו לתוקפן בתחילת נובמבר עדיין לא באו לידי ביטוי בנתוני המשכנתאות לחודש דצמבר אך הן צפויות לבוא לידי ביטוי מתחילת ינואר.

"לראשונה מזה זמן, הערכות בתי השקעות הן שהסיכונים במשק העולמי פחתו. כך, הסיכון מפני החרפת משבר החוב באירופה פחת, ואי הודאות סביב סוגית המצוק הפיסקאלי בארה"ב הוסרה ברובה. נתוני המקרו שפורסמו החודש בארה"ב ובסין המשיכו להיות חיוביים. מנגד, מהנתונים שפורסמו באירופה נראה שהפעילות עדיין לא הגיעה לנקודת המפנה והמיתון שם נמשך.

"במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית הבנקים המרכזיים ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. מדיניות ההרחבה הכמותית בארה"ב ובריטניה נמשכת וביפן הכריזו על תוכניות הרחבה נוספות.  על פי ההערכות בשווקים, המדיניות המרחיבה של הבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות צפויה להימשך.

"בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הנמשכת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור".

הריבית הנמוכה, ובכלל התוואי של הריבית בשנה החולפת (ירידה מ-2.75% ל-1.75%) האיצו את הביקושים לדירות – קיים קשר בין רייבת נמוכה לבין ביקוש לדירות – רוכשים  פוטנציאלים ממשים את הפוטנציאל שלהם כאשר ההלוואות שהם מקבלים מהבנקים (משכנתאות) זולות, וזה מה שקורה בשנה האחרונה. על רקע זה קיימת ביקורת גדולה על בנק ישראל והעומד בראשו – פרופסור סטנלי פישר שלמעשה מחמם את שוק הדירות.

בבנק ישראל מסבירים כי אין בהכרח קשר ישיר בין שוק הדירות לריבית ובכל אופן הם סוקרים את התחום במסגרת קבלת ההחלטה על הריבית – " סעיף הדיור (שמתבסס על מחירי שכר הדירה) במדד המחירים לצרכן עלה בחודש דצמבר ב-0.4%. ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עלה סעיף זה ב-3.3%, לעומת 2.8% ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים אוקטובר – נובמבר ב-1.1%, לעומת עלייה של 0.7% בחודשים ספטמבר – אוקטובר. קצב עליית מחירי הדירות ממשיך לעלות, וב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר עלו מחירי הדירות ב-5.7%, לעומת 4.1%  ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר. 

"הרמה המצטברת של התחלות הבנייה ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו באוקטובר עומדת על 39,626, והיא צפויה להמשיך לבוא לידי ביטוי בגידול בהיצע הדירות. יחד עם זאת, מספר הדירות שהוחל בבנייתן בחודשים ינואר – אוקטובר נמוך בכ-20% ממספרן בתקופה המקבילה אשתקד. נוסף על כך ניכרת ירידה חדה גם בקצב שיווק הקרקעות על ידי מנהל מקרקעי ישראל.

בנוסף, מספקים בבנק ישראל את הרקע לקבלת ההחלטה על הריבית – "נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר עלה ב-0.2%, והיה גבוה מהתחזיות, שצפו בממוצע כי המדד יוותר ללא שינוי. יחד עם זאת, המדד לדצמבר תואם את התוואי העונתי לחודש זה העקבי עם יעד האינפלציה. האינפלציה בשנת 2012 הסתכמה ב-1.6%, והיא נמצאת בתוך טווח יעד האינפלציה. התרומה העיקרית לאינפלציה בשנת 2012 נבעה ממחירי הדיור והאנרגיה, שעלו ב-3.3% וב–6.5%, בהתאמה. ללא דיור ואנרגיה, האינפלציה בשנת 2012 הסתכמה ב-0.6%. התפתחות האינפלציה במשך השנה משקפת את ההאטה בביקושים המקומיים יחד עם השפעות חד-פעמיות (גני ילדים ומחירי התקשורת הסלולרית). 

"תחזיות האינפלציה והריבית: בתחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים, כפי שהן נמדדות משוק ההון (breakeven inflation), נרשמה ירידה – לרמה של 1.5% בניכוי עונתיות (ללא ניכוי עונתיות רמתן עומדת על 2.3%). ממוצע ציפיות החזאים, וכן הציפיות הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק, שמרו החודש על יציבות, והן עומדות על 1.9% ו-1.8%, בהתאמה. בציפיות לאינפלציה לטווחים של שנתיים ומעלה נרשמה עלייה, והן נמצאות בטווח שבין 2.5% לטווחים הקצרים ו- 2.9% לטווחים הארוכים. לפי שוק התלבור וממוצע תחזיות החזאים, שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה הוא כ-1.6% ו-1.7%, בהתאמה. החזאים המספקים תחזיות לבנק ישראל צופים שריבית פברואר תישאר ללא שינוי. 

"הפעילות הריאלית: אינדיקטורים שונים להתפתחויות מצביעים  על התייצבות בסביבת הפעילות, והם מורים על שיפור קל בציפיות לצמיחה ב-12 החודשים הבאים. המדד המשולב למצב המשק עלה בדצמבר ב-0.1%, בדומה לקצב המאפיין את החודשים האחרונים, ולעומת קצב חודשי של 0.2% במחצית הראשונה של שנת 2012. נתוני סחר החוץ לדצמבר ממשיכים להראות מגמת ירידה ביצוא וביבוא, בדומה לתמונה העולה מנתוני החשבונאות הלאומית. יצוא הסחורות ירד ביותר מ-3% ברביע האחרון של השנה לעומת הרביע הקודם, וזאת תוך ירידה של כ-4% בענפי הטכנולוגיה העילית, ירידה של 10% בענפים המעורבים-מסורתיים ויציבות או עלייה קלה בשאר הענפים. נראה כי בתקופה האחרונה נוצר פער בין מדד הסחר של ארה"ב במוצרים מתקדמים לבין מדד יצוא האלקטרוניקה מישראל, מדד שנמצא במגמת ירידה. מדד האקלים המחושב מתוך סקר המגמות בעסקים של דצמבר מצביע על שיפור קל בקצב הצמיחה, ברמה נמוכה של פעילות, והוא הושפע מעלייה חדה ברכיב הציפיות ומשיפור בפעילות בזמן הנוכחי, לעומת ירידות שנרשמו בו בהסתכלות לאחור. השיפור בולט בכל המדדים של ענף התעשייה, והוא קיים גם במסחר ובשירותים. מדד מנהלי הרכש רשם גם הוא עלייה, אם כי הוא עדיין נמצא מתחת ל-50 נקודות ולכן מצביע על התכווצות.

"שוק העבודה: סקר כוח אדם לרביע השלישי מצביע על המשך העלייה בשיעור ההשתתפות, במספר המועסקים, ובהתאם לכך, גם בשיעור התעסוקה: זה עלה ל-74.5% מ-73.3% ברביע השני (בקרב בני 25—64, טווח הגילאים שהאומדן לגביו פחות הושפע מהשינויים שנעשו בסקר כוח האדם בתחילת 2012). הנתונים מסקר כוח האדם החודשי, המעודכנים לנובמבר, מצביעים על יציבות בשיעור ההשתתפות ובשיעור התעסוקה, וכן על ירידה קלה בשיעור האבטלה, לרמה של 5.7%  מ-5.9% באוקטובר (בקרב בני 25—64. בכלל האוכלוסייה ירד שיעור האבטלה מ-6.9% ל-6.7%). בנוסף נרשמה על פי הסקר יציבות במספר המועסקים במשרה מלאה ועלייה במספר הנעדרים זמנית, אך זו מיוחסת בעיקר למצב הבטחוני בחודש זה. היציבות בסך התעסוקה, העולה גם מנתוני משרות השכיר, משקפת המשך מגמה של ירידה במספר משרות השכיר במגזר הפרטי ועלייתו במגזר הממשלתי. מדד האקלים לתעסוקה, המחושב מתוך סקר המגמות, מורה גם הוא על יציבות. בהשוואה לספטמבר, השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו באוקטובר ב-1.2% ו-0.5%, בהתאמה, על פי נתונים מנוכי עונתיות. סך תשלומי מס הבריאות, המהווים אינדיקציה לתשלומי השכר הנומינלי, היו גבוהים בחודשים נובמבר—דצמבר ב-5.7% יחסית לחודשים המקבילים אשתקד. זאת בהשוואה ל- 5.8% בנתון זה באוקטובר – נובמבר (נתון זה עודכן כלפי מעלה).

"הערכות חטיבת המחקר: בחודש שעבר עדכנה חטיבת המחקר את התחזית המקרו כלכלית. לפי תחזית זו, שפורסמה בחודש שעבר, שיעור האינפלציה בשנת 2013 צפוי להסתכם ב-1.8%; הצמיחה הצפויה לשנת 2013 עומדת על 3.8%, בהנחה שהפקת הגז מקידוח "תמר" תחל במהלך הרביע השני של 2013, כמתוכנן, והיא עומדת על 2.8% בניכוי השפעת הזרמת הגז.

"נתוני תקציב הממשלה: ב-2012 הגירעון הממשלתי הכולל ללא אשראי נטו הסתכם בכ–39  מיליארדי ש"ח, שהם 4.2 אחוזי תוצר; זאת בהשוואה ל-3.4 אחוזי תוצר שנחזו בתחילת 2012. גביית המסים ב-2012 הסתכמה בכ-218.6 מיליארדי ש"ח. סכום זה נמוך בכ-3 מיליארדי ש"ח מהתחזית בתחילת 2012. הסטייה המצטברת מהגירעון המקורי שנחזה בתחילת 2012 נובעת  מהכנסות נמוכות בכ –6.9 מיליארדי ש"ח ומהוצאה גבוהה בכ-2.2 מיליארדים מהתקציב המקורי, עקב העברת עודפים לא מנוצלים משנים קודמות. עד להרכבת הממשלה ואישור התקציב שוררת אי ודאות לגבי האופן שבו תתמודד הממשלה עם הצורך להתאים את התקציב למגבלות הגרעון וההוצאה.

"שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון – שהתקיים ב-23/12/12 – ועד 25/1/13 התחזק השקל מול הדולר בכ-0.9%, שיעור מתון יותר מהשיעור בו התחזקו המטבעות העיקריים מול הדולר. פעילות הזרים הייתה מעורבת, והיא התאפיינה במכירות מט"ח בתחילת התקופה וברכישות מט"ח בהמשך; זאת על רקע אירועים שחלו בעולם בתחילת החודש, בעיקר החששות מהמצוק הפיסקלי. מול האירו התחזק השקל ב-0.8%, זאת כאשר מרבית המטבעות העיקריים נחלשו מול האירו. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי התחזק השקל בכ-0.6% בתקופה זו.

"שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון – שהתקיים ב-23/12/12 – ועד 25/1/13 ירד מדד ת"א 25 ב-0.6%. באג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות מתונה בטווחים הקצרים לעומת עליות של כ-5 נ.ב. בטווח הבינוני-ארוך. באפיק הצמוד נרשמה עלייה של 5-10 נ.ב. ברוב הטווחים. באפיקים הממשלתיים בעולם נרשמה עליית תשואות חדה יותר של כ-20 נ.ב. המרווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב נותר ללא שינוי סביב רמה של 220 נ.ב. תשואות המק"ם ירדו לאורך העקום בכ-10 נ.ב בהשפעת הורדת הריבית בסוף חודש דצמבר, כאשר התשואה לשנה ירדה במהלך התקופה לרמה של 1.72%. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-CDS ל-5 שנים, ירדה מעט בסיכום התקופה לרמה של 129 נ.ב. מדד התל-בונד 60 עלה בסיכום התקופה בכ-0.75%. המרווחים בשוק האג"ח הקונצרני המשיכו להצטמצם לאורך כלל הדירוגים ובעיקר בדירוגים הנמוכים.

כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-9.1%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-8.3%.

"ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש נובמבר ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.6%, מרמה של 795 מיליארדי ש"ח לרמה של 790 מיליארדי ש"ח. ב-12 החודשים האחרונים עלתה יתרה זו ב- 1.7%. יתרת האשראי למשקי הבית ירדה בחודש נובמבר ב- 0.2%, ל-383 מיליארדי ש"ח. בחודש דצמבר ניטלו משכנתאות ב-4.7 מיליארדי ש"ח, לעומת 4.1 מיליארדי ש"ח בחודש נובמבר. יתרת החוב לדיור בחודש נובמבר עמדה על 269 מיליארדי ש"ח, גידול של 7.3% ביחס לרמה בחודש נובמבר 2011. שיעורי הריבית על משכנתאות חדשות, שנלקחו בחודש דצמבר, נותרו כמעט ללא שינוי במסלולים צמודי המדד, וירדו במעט במסלול הלא צמוד בריבית משתנה. בחודש דצמבר חלה עלייה משמעותית בהיקף ההנפקות של המגזר העסקי הלא פיננסי מ-1.7 מיליארדי ש"ח בממוצע בחודשים אוגוסט – נובמבר ל-3.6 מיליארדי ש"ח. רוב ההנפקות שבוצעו בדצמבר הן של חברות גדולות, רובן מענף הנדל"ן בדירוג גבוה – A ומעלה.  

"המשק העולמי: לראשונה מזה זמן, הערכות בתי השקעות הן שהסיכונים במשק העולמי פחתו. כך, הסיכון מפני החרפת משבר החוב באירופה פחת, ואי הוודאות סביב סוגיית המצוק הפיסקאלי בארה"ב הוסרה ברובה; התשואות על אג"ח ממשלתיות של ספרד ואיטליה, כמו גם מרווחי ה-CDS, הוסיפו לרדת לרמה שלא היתה כמותה למעלה משנתיים; בספרד הפקדונות בבנקים שבו לעלות בחודשים האחרונים, צעד המצביע על אמון במערכת הבנקאית. יחד עם זאת, משבר החוב בכללותו רחוק מסיום – ההתאמות הפיסקליות במדינות אירופה השונות צפויות להימשך גם בשנה הקרובה, וההערכות הן שצפויים משברים סביב עמידת המדינות ביעדים. נתוני המקרו שפורסמו החודש בארה"ב ובשווקים המתעוררים המשיכו להיות חיוביים. מנגד, מהנתונים שפורסמו באירופה נראה שהמיתון שם נמשך. החודש הדבר בא לידי ביטוי בנתון שפורסם בגרמניה, ועל פיו המשק התכווץ ב-0.5% ברביע הרביעי. במהלך החודש האחרון לא נרשמו שינויים במדיניות המוניטרית של מרבית המשקים, ושיעורי הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכים. בנוסף, השווקים אינם מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו על ידי אף אחד מהבנקים המרכזיים במדינות המפותחות הגדולות. ממשלת יפן הודיעה על תוכנית תמריצים פיסקלית נוספת, על העלאת יעד האינפלציה ל-2% (במקום 1%), והבנק המרכזי הודיע על תוכנית רכישות חדשה ללא מגבלת זמן. החודש שמרו מחירי הסחורות על יציבות, ומחירי הנפט עלו ב-3.8% על רקע האירוע באלג'יריה. לפי הערכות הבנק העולמי, מחירי הסחורות צפויים לרדת במהלך השנתיים הקרובות, למעט המתכות התעשייתיות שצפויות לשמור על יציבות".

היקף המשכנתאות בינואר 2013 צפוי לרדת אחרי שלושה חודשים של עליה. על פי ההערכות היקף המשכנתאות יסתכם קרוב ל-4 מיליארד שקל , כ-15% מתחת להיקף המשכנתאות שנלקחו בחודש דצמבר 2012, אך כ-30% מעל היקף המשכנתאות בחודש המקביל – ינואר 2012.

הירידה מוסברת בחלקה גם בהחלטת נגיד בנק ישראל, פרופסור  סטנלי פישר על הגבלת שיעור המימון מסך ערך הדירה. בנק ישראל הגביל את הבנקים בשיעור המימון שהם נותנים לרכישת דירה וההגבלה הזו שנכנסה בנובמבר 2012 לתוקף, כנראה בכל זאת משפיעה, אם כי נראה שלא בהיקפים גדולים. ההגבלה נזכיר היא עד 50% לרוכשי דירות להשקעה, 75% לרוכשי דירה חדשה ו-70% למשפרי דיור.

ירידה בהיקף המשכנתאות בינואר מוסברת גם בבחירות לכנסת.  רבים מהרוכשים הפוטנציאלים העדיפו להמתין לתוצאות הבחירות לפני שהם מקלים החלטה כה חשובה.

בעולם זה מאוד מקובל, שם כבר גילו את המסחר האלקטרוני המבוסס אלגוריתם (אלגו-טריידינג) לפני עשרות שנים, שם הקימו קרנות גידור שמבוססות על השיטה הזו, שם יש קרנות סל וקרנות נאמנות שפועלות בשיטה זו. בארץ זה חדש, אמנם, מתנהל כאן מסחר אלקטרוני שמבוסס על אלגוריתם מסוים, אך זה היה עד כה נחלתם של מקצוענים – גופים שהתמקדו במסחר ובניהול השקעות נוסטרו. הגופים האלו פיתחו נוסחה מסוימת  – למשל, ניצול פערי ארביטראג', ניצול חוסר סחירות (מכירות במחירים נמוכים) ובעזרת תוכנה הצליחו להפעיל את המחשב להזרים פעולות שוטפות  (פעולות של קניה ומכירה) וליהנות מרווחים.

ככל שהתחום הפך לתחרותי יותר, היכולת להרוויח ממנו ירדה (ניצול הזדמנויות באופן אוטומטי הלך ופחת), אם כי השיטות האלו עדיין מוכרות ומקובלות בעולם. בארץ, עכשיו, זה באופן מסוים,  יורד את העם. חברת ניהול קרנות הנאמנות של בית ההשקעות מנורה מבטחים פיננסים, שמנוהלת בידי זיו שמש, השיקה קרן נאמנות חדשה,  שההשקעות בה מתבססות מודלים השקעתיים שמתחשבים בסטטיסטיקות העבר. המודלים האלו מתורגמים לאלגוריתם שעשוי להשתנות בתרחישים מסוימים, אבל הרעיון דומה לרעיון של האלגו-טריידינג, רק שבקרן פועלים על פי הנוסחה בשיטה ידנית, לא ממוחשבת.

ומה הנוסחה של הקרן? ובכן יש כמה שיטות פעולה. בקרן מנסים לנצל את אפקט ינואר בשוק אגרות החוב.  בקרן גם סבורים שיש עונתיות במדד המחירים לצרכן  ולכן כניסה מתוזמנת לאפיק הצמוד בדצמבר ומעבר לשקלי בחודש יולי, העלתה משמעותית את תשואת התיק (בהשפעת העונתיות במדדי המחירים לצרכן). לטענת מנורה מבטיחים מי ששיחק על הרעיון הזה בשנים האחרונות והעריך שעונת המדדים הנמוכים היא בין החודשים ספטמבר-פברואר, והגבוהים בין החודשים מארס-אוגוסט, הרוויח תשואה עודפת של 3%.

בקרן גם זיהו קשר בין מחיר אגרת החוב לבין רכישות עצמיות של איגרות חוב. במנורה מבטחים פיננסים מתכוונים לשכלל את הקשר לכדי פעילות דרך קרן הנאמנות.  חשוב לזכור שמה שהיה הוא לא בהכרח יהיה. תשואות עודפות שהיו בעבר שיוחסו להתנהגות ופעולות בשווקים (עונתיות, אפקט ינואר, רכישה עצמית) לא בהכרח מבטאים תשואה עודפת בעתיד.  המבחן יהיה רק בעוד תקופה , רק אז נדע אם קרן מנורה מבטחים 90/10  המשקיעה באג"ח ממשלתיות, אג"ח קונצרניות וקצת מניות,לפי מודלים אכן הצליחה לייצר תשואה עודפת, כזו שתקזז גם את דמי הניהול העומדים על 0.7%.

בנק יהב, מהבנקים הקטנים במערכת הבנקאית ממשיך להציע פיקדונות בריבית יחסית אטרקטיבית. הבנק מציע שני פיקדונות שקליים חדשים לטווח בינוני ארוך. הפיקדון הראשון – פיקדון שקלי לתקופה של שנה וחצי, ללא תחנות יציאה. פיקדון זה, נושא ריבית קבועה של עד 2% בחישוב שנתי (עד 3% לכל התקופה).  

הפיקדון השני – פיקדון שקלי המבוסס על ריבית בנק ישראל, לתקופה של 5 שנים עם תחנת יציאה ראשונה לאחר 6 חודשים, ותחנות יציאה נוספות כל 3 חודשים לאחר מכן. הפיקדון מעניק מרווח קבוע של עד 0.25% מריבית בנק ישראל (שעומדת כיום על 1.75%).  

הריביות המוצעות בשני הפיקדונות הן להפקדות של החל מ-200 אלף שקל, כאשר בסכומים נמוכים יותר תינתן ריבית מופחתת.

היכנסו לרשימה מעודכנת של פיקדונות מכל הבנקים