שר האוצר יובל שטייניץ "גילה את אמריקה". הוא העריך שצריך להעלות את גיל הפרישה לפנסיה במשך להחלטה של פרופ' עודד שריג  מנהל אגף הביטוח ושוק ההון באוצר לשנות את כללי המשחק בשוק הפנסיה, על רקע עלייה בתוחלת החיים.  אבל, איפה האדונים הנכבדים האלה היו עד עכשיו – זה לא סוד שתוחלת החים עולה, זה לא סוד שיש גירעונות פנסיונים; זה לא סוד שחברות הביטוח לוקחות סיכון כאשר הן מבטיחות קצבה לתקופת הפנסיה (אם כי לא צריך לדאוג להן – הן לוקחות בחשבון עלייה בתוחלת החיים). משום מה הסיפור הזה התפוצץ עכשיו, אבל זה יכל להיות לפני שלוש שנים, שנתיים או שנה, וזה גם יכל לחכות עוד שנה, שנתיים. מישהו החליט שעכשיו זה הזמן.

"בכל המדינות החברות ה-OECD, פרט לצרפת, מעלים את גיל הפרישה באופן שוטף", אמר יובל שטייניץ, שר האוצר, "ואנחנו באוצר בודקים את הנושא. אין לנו מענה מושלם ומוחלט לשחיקה בפנסיות של הציבור, ולא יהיה מנוס מהעלאת גיל הפרישה לגברים ולנשים בעתיד. זה קורה במדינות אירופה וזה יקרה גם אצלנו, אם נרצה ואם לא נרצה".

גיל הפנסיה לגברים הוא 67 ולנשים 64, וההערכות נוקבות בהעלאת גיל הפרישה לגברים ל-70 והעלאת גיל הפרישה לנשים ל-67 שנים.

בתגובה לדברים אלו, אמר ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת "אני לא אתן לשטייניץ להעלות את גיל הפרישה לגברים ולנשים. לפני שחושבים על צעד כזה, צריך בשלב ראשון לבדוק אם זה נחוץ ולמי צעד כזה תורם. מה שבטוח, זה לא יקרה בעתיד הנראה לעין".

כתבנו כאן, לפני כחודשיים,  על כך שרבע מהנכסים של קרן הנאמנות הראל פיא אג"ח המרה וקונצרני, לא סחירים כלל או נכסים  דלי סחירות , והדגשנו את האיום באם הנתח הזה של נכסים לא סחירים ונכסים דלי סחירות, יגדל, והנה – לפני מספר ימים דיווחה הראל פיא אג"ח המרה וקונצרני כי – "בסוף יום 10.7.2012 היה שיעור החשיפה בקרן לנכסים אשר שווים נקבע בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן (נכסים משוערכים) 31.99% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, וזאת לפי הפירוט הבא: חשיפה לנכסים אשר חלפו שלושה ימי מסחר מאז שהמסחר בהם הופסק (נכסים בלתי סחירים) – 10.63% מהשווי הנקי של נכסי הקרן; חשיפה לנכסים שלא נעשתה בהם עסקה בבורסה בתקופה שנקבעה בהוראות תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים דלי סחירות) – 21.36% מהשווי הנקי של נכסי הקרן".

בהראל מדגישים את הסיכון – "יצוין, כי הקרן הינה קרן אשר סיווגה לצורך פרסום הינו: אג"ח בארץ- חברות והמרה, חברות והמרה בסיכון גבוה".

בנק יהב, בניהולו של שאול גלברד,  מציע פיקדונות צמודים למדד לטווח קצר – 6 חודשים ו-9 חודשים, בריבית שנתית קבועה של 0.25% ו-0.4% בהתאמה. מדובר בתשואה שנראית על פניו סבירה בהינתן שהריבית הריאלית בפיקדונות השקליים הלא צמודים היא  במקרים רבים שלילית (תלוי כמובן באינפלציה).  מכל מקום, סכום המינימום בפיקדונות האלו בריביות האלו הוא 200 אלף שקל (בסכומים נמוכים יותר, הריבית בהתאמה תהיה נמוכה יותר). אין תחנות יציאה בפיקדונות אלו.

בחודשים האחרונים השיק בנק יהב סדרה של פיקדונות לטווחים שונים (שנה, שנתיים, חמש ועוד)  בריביות תחרותיות בכוונה להגדיל את חלקו בשוק הפיקדונות.  

שיעור ההוספה בקרן הנאמנות, מיטב אסטרטגיות – ממונפת עד 40% בטוחות (מספר קרן: 5105887), יעלה משיעור הסופה של 0% ל-0.2%. שיעור הוספה הוא סכום שמנהל הקרן רשאי להוסיף למחיר היחידה לפי שיקול דעתו אך גובהו המקסימלי של שיעור ההוספה נקבע בתשקיף הקרן.

במיטב אסטרטגיות (B3) ממונפת עד 40% מנוהלים כ-440 מיליון שקל. מנהל הקרן מבצע אסטרטגיות מסחר שונות בישראל ובחו"ל על נכסי בסיס שונים. על פי תשקיף הקרן החשיפה למניות לא תעלה על 40% מהשווי הנקי של נכסי הקרן ולא תפחת ממינוס 40%  מהשווי הנקי של נכסי הקרן. החשיפה למניות תושג באמצעות פעילות בנגזרי מניות בלבד. בפועל, אחזקותיה של הקרן הן בתעודות סל על אגרות חוב ומק"מים כשבשוליים (לפחות בחודשים האחרונים) יש נגזרים על מדדי מניות.

 דמי הניהול בקרן – 2.27%. התשואה של הקרן בשלוש השנים האחרונות 17.5%  

תכלית תעודות סל, חברת תעודות הסל השנייה בגודלה, הנפיקה שתי תעודות סל חדשות על המדדים גליל 2-5 ושחר 2-5. בתכלית מדגישים כי מדובר בתעודות הסל הראשונות המשלבות את שני המדדים הללו בלבד בתעודה אחת. במסגרת זו, הונפקו שתי תעודות נפרדות המציעות אפיקי השקעה בשני המדדים יחדיו, אך בשיעורי חלוקה שונים.

בתעודת הסל הראשונה – תכלית ממשלתי מוטה שקלי,  נכלל רכיב השקעה של 40% במדד גליל 2-5 ו-60% במדד שחר 2-5; בתעודת הסל השנייה – תכלית ממשלתי מוטה צמוד, נכלל רכיב השקעה של 40% במדד שחר 2-5 ו-60% במדד גליל 2-5.

התעודה תכלית ממשלתי מוטה שקלי גייסה 16 מיליון שקל , שיעור ההקצאה היה 39%.

התעודה תכלית ממשלתי מוטה צמוד גייסה גם כן 16 מיליון שקל, שיעור הקצאה  עמד על 48%.

"תעודות הסל החדשות, תכלית ממשלתי מוטה  שקלי ותכלית ממשלתי מוטה צמוד מהוות אפיק השקעה חדש ומעניין על שני מדדים נפוצים", אמר איל סגל, מנכ"ל משותף בתכלית תעודות סל, "המדדים האלו מהווים עוגן חשוב בתיקי ההשקעות בישראל. תכלית תעודות סל נמצאת בתנופה של הנפקת תעודות חדשות בשבועות האחרונים, במטרה לגוון את המוצרים הקיימים בחברה על המדדים השונים בארץ ובחו"ל".

תכלית שמנהלת כ-130 תעודות בהיקף של כ-17.5 מיליארד שקל, הנפיקה לאחרונה תעודת סל על מדד ת"א ביומד – תכלית ת"א ביומד.  התעודה גייסה במסגרת הנפקתה לציבור כ-17 מיליון שקל, כאשר הביקוש עמד על 35 מיליון שקל, שיעור הקצאה של 48%.

החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, נגד הקמת הקרן להחזר מע"מ בגין ערבויות חוק המכר. אחרי ששר האוצר ושר השיכון והבינוי החליטו על הקמת קרן שעשויה לשחרר כ-6 מיליארד שקל כתוצאה מביטול הצורך לעמוד בהתחייבות על המע"מ במסגרת חוק ערבות המכר, כותבת עבאדי-בויאנג'ו: כי הקרן הזו אינה ברורה לה, ולכן לא ברור לה סכום החשיפה. מאחר שהתקציב, והטכניקה לא ברורים. החשבת מעוניינת בכרית ביטחון – סעיף תקציבי חדש הנאמד בכ-200 מיליון שקל, וזאת בהתייחס לסיכון כולל של 1.6 מיליארד שקל , סיכון שנובע מכך שבמקרה של פשיטת רגל, הלקוחות יכולים לחלט את ערבות. אלא שהלקוחות לא ימהרו לחלט את הערבות. בפועל, במקרים כאלו, נכנס קבלן אחר לנעלי הקבלן.

מעודכן ל-08/2022

מקדם קצבה הוא נתון שבעזרתו "מתרגמים" סכומים שנצברו בחיסכון פנסיוני לקצבה חודשית לשארית החיים. לדוגמה: מבוטח שצבר בחיסכון הפנסיוני שלו מיליון שקל והובטח לו מקדם קצבה של 200, יקבל בשארית חייו קצבה חודשית של 5,000 שקל לפי החישוב – 1 מיליון שקלים חלקי 200. בשנים האחרונות היו מאבקים סביב מקדם הפנסיה, כולל העלאת גיל הפנסיה לגברים ונשים. זאת, על רקע העובדה שמקדם ההמרה בקרנות השונות היה גבוה מדיי, מה שאומר שהקרנות, רובן ככולן, התחילו לצאת מאיזון, וככל שיעבו הזמן היו צפויות להיכנס לגרעונות שהיו עלולות לאיים על עצם קיומן.

מה זה מקדם המרה לפנסיה מובטח? מי נהנה ממנו ולמה הוא בעייתי?.

מקדם המרה מובטח לפנסיה הוא מקדם קצבה שנקבע כבר ביום ההצטרפות של החבר בקרן לפוליסה. מקדם ההמרה המובטח מבוסס על לוחות תמותה הנכונים במועד ההצטרפות לקרן. לכאורה, לוחות התמותה עשויים להצביע על מספר שנות החיים שמי שנמצא בגיל המתאים בלוח, יחיה אחרי היציאה לגמלאות. מקדם מובטח אינו ניתן לשינוי, גם כשמשתנים לוחות תמותה ותוחלת החיים עולה. מנגד, מקדם קצבה שאינו מובטח הוא מקדם שחברת הביטוח או הגוף הפנסיוני ששם נצברים כספי החיסכון של העמית בקרן או בקופה, יכולים להתאים אותו ולשנות אותו, בהתאם לעדכון לוחות תמותה ותוחלת החיים. במקרים אלה, המבוטח לא יודע בעת רכישת פוליסת ביטוח הפנסיה שלו, מה יהיה מקדם הקצבה כשיתחיל לקבל אותה, במועד הפרישה. לעומתו, מי שיש לו  מקדם מובטח והפוליסה מובטחת, יוכל לדעת בדיוק איזו קצבה יקבל, בהנחה שימשיך לעבוד באותם תנאים וגם רצף ההפקדות לא ייפגע.

אפיקי החיסכון הפנסיוני

החיסכון הפנסיוני מתרכז בשלושה אפיקים: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים וקופות גמל, שאף נחלשו בשנים האחרונות (בגלל פגיעה בהטבות מיסוי שהיו בהן; הן נחשבות עדיין אפיק השקעה טוב, לסוג מסוים של חוסכים לקראת גיל הפרישה.

קרנות פנסיה: בקרנות פנסיה החדשות, להבדיל מהקרנות הוותיקות שבהן מקדם הפנסיה ידוע מראש, קיימים מקדמי קצבה שאינם מובטחים. המשמעות היא שכל מי שחוסך בקרנות הללו, לא יכול לדעת אל נכון כמה פנסיה הוא באמת יקבל ביום הפרישה. גם בדו"חות שנשלחים מעת לעת, לא מצוין מקדם ההמרה לפנסיה שעל פיו היא תחושב ביום הפרישה. יחד עם זאת, חוסכים צעירים עשויים להגיע לסכומי חיסכון משמעותיים, שיכולים להביא לכך שהקצבה שתשולם להם תהיה קרובה לשכר ששולם להם בעת שעבדו, ובתנאי שחסכו לאורך זמן מספיק, 

ביטוח מנהלים: בפוליסות ביטוח מנהלים יש כאלה שיש להם מקדמים מובטחים. המשמעות הנגזרת מכת היא שיש להם קצבה עתידית בטוחה. מדובר בחוסכים בביטוחי מנהלים, שהתחילו את החיסכון שלהם לפני שנת 2013, ועדיין הצליחו לרכוש פוליסות שיש בהן מקדם פנסיה מובטח מראש. עם זאת, ב-2013 בוטל למעשה המקדם המובטח. המקדמים המובטחים בתוכניות החדשות נקבעים בהתאם לטבלאות תמותה מעודכנות, ורק במועד הפרישה בפועל לגמלאות. 

קופות גמל: קופת גמל היא אפי' השקעה איכותי וטוב לחיסכון. למעשה, מי שחוסך לפנסיה באמצעות קופת גמלץ זוכה לאותם מסלולי חיסכון כמו בקרנות הפנסיה, ויכול לכנן את החיסכון בפנסיוני שלו בהתאם. אם זאת, בקופת הגמל מדובר בחיסכון בלבד, ללא מרכיב ביטוחי וללא אפשרות לבטח את עצמו למקרים של נכון, ובעיות אחרות, חלילה. חוסך בקופת גמל, צריך לרכוש עבור עצמו את הביטוחים הללו בנפרד. יחד עם זאת, גם בקופות הקמל לפנסיה, מקדל ההמרה נקבע עם היציאה לגמלאות.

קופת גמל – יתרונות וחסרונות ואיך לבחור קופת גמל

האם כדאי ביטוח מנהלים? קרנות פנסיה וקופות גמל לרוב עדיפות

הפנסיות החדשות –  580 מיליארד שקל; ההפקדות השנתיות נטו – 32 מיליארד שקל, בתוספת ההפקדה למכשירי החיסכון הפנסיוני החדשים מדובר על הפקדה נטו של 40-50 מיליארד שקל! 

האם ייתכן משבר פיננסי עמוק וממושך בשוק המקומי, כאשר בכל שנה מופקדים נטו כמעט באופן אוטומטי 32 מיליארד שקל? אולי כן, אבל הזרמות הכספים האלו של הציבור  (דרך ההפרשות השוטפות) מספקות לשווקים כרית ביטחון מסוימת.

ההפקדות ברוטו של ציבור החוסכים בקרנות הפנסיה, בקופות הגמל לתגמולים ובקרנות ההשתלמות, מסתכמים בכ-54 מיליארד שקל בשנה. הסכומים האלו מופנים לאגרות חוב ומניות בארץ ובחו"ל. מנגד, מעבירים גופי החיסכון לחוסכים סכום שנתי של כ-22 מיליארד שקל, וכך מגיעים בעצם להפקדות נטו של 32 מיליארד שקל.

מעל טריליון שקל בחיסכון הפנסיוני

נכון לסוף 2015 הסתכם היקף הנכסים בחסכונות הפנסיונים החדשים בכ-580 מיליארד שקל. מדובר על שלושה אפיקי החיסכון – קרנות הפנסיה החדשות, קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות. חלק גדול מהחיסכון הפנסיוני נמצא בקופות גמל שונות, ביטוחי חיים של חברות הביטוח וקרנות הפנסיה הוותיקות, כאשר בסה"כ היקף החיסכון הפנסיוני עולה על טריליון שקלים, וההפקדות השנתיות נטו מוערכות בכ-50-60 מיליון שקל בשנה!

שוק הפנסיה החדשה גדל במהלך שנת 2015 בכ-15%. במנורה מבטחים, שמחזיקה בקרן הפנסיה החדשה הגדולה במשק – מבטחים החדשה נרשמו ההפקדות הגדולות מכל יתר הגופים – 8.1 מיליארד שקל ברוטו (התשלומים היו כ-1.6 מיליארד שקל). מגדל, שמחזיקה במגדל מקפת, נהנתה מהפקדות של 5.7 מיליארד שקל. הראל פנסיה, נהנתה מהזרמה כספית של 5.4 מיליארד שקל.

כך או כך, החיסכון הפנסיוני הוא מערכת סגורה – סכום החיסכון החודשי ובהתאמה השנתי הוא ידוע וקבוע, ואם לא יחסכו דרך ביטוחי מנהלים יחסכו דרך אפיקים אחרים – קרנות פנסיה וקופות גמל. עכשיו נראה שהאפיק החזק שעשוי ליהנות מהמהלך הוא קרנות הפנסיה, אבל אם החקיקה שבדרך ביחס לקופות גמל אכן תיושם ויחזירו לקופות הטבות מיסוי שנלקחו מהן בשנים האחרונות, ייתכן שהן יחזרו לככב. על פי בדיקה של "מהון להון", אתר הצרכנות הפיננסית, ההפקדות השנתיות באפיקי החיסכון הפנסיוני מסתכמים ב-40-50 מיליארד שקל מדי שנה. הסכום הזה רק יילך ויגדל עם הרפורמה בחיסכון הפנסיוני שמחייבת את הגדלת החיסכון הפנסיוני בהדרגה על פני זמן. לפני מספר שנים שנים הוחלט על עלייה הדרגתית בשיעור ההפקדות לחיסכון פנסיוני, כשבמקביל חלה חובה על המעסיקים והעובדים לחסוך לפנסיה. הדרישה (הרגולטורית) הזו הביאה לגידול בהפרשות השוטפות של הציבור לפנסיה והגדילה בהתאמה את כוחן של החברות המנהלות את הפנסיה, בעיקר חברות הביטוח – מגדל, כלל ביטוח, מנורה, הראל, הפניקס, שמנהלות קרוב לטריליון שקל ל. על פי הבדיקה שמסתמכת על השכר הממוצע, כמות העובדים במשק שיש להם חיסכון פנסיוני ושיעור ההפרשה נראה שבשנה הקרובה יחסכו העובדים (לצד הפרשות המעסיקים) סדר גודל של 40-50 מיליארד שקל. 

במילים פשוטות – 40-50 מיליארד שקל מחפשים בית, ואם הם לא יזרמו לביטוחי המנהלים הם יזרמו לקרנות הפנסיה ולקופות הגמל. זאת מערכת סגורה, ומאחר שלכל חברת ביטוח יש גם וגם וגם – גם ביטוחי מנהלים גם קרנות פנסיה וקופות גמל דרך בית השקעות, אז גם אם נפגעים במכשיר מסוים (כמו איבוד הכח של ביטוחי החיים לפני כשנתיים) הרי שבסך הכול המערכת לרוב שומרת על כוחה וממשיכה בצבירה חיובית. 

איך לחסוך לפנסיה

ההחלטה באיזה מסלול לחסוך לפנסיה היא קריטית; ההחלטה כמה לחסוך לפנסיה היא קריטית. אתם מפרישים באופן שוטף במסגרת העבודה לחסכון פנסיוני וההפרשות האלו אמורות לשמש אתכם בתקופה שלאחר העבודה.   בתקופה זו – תקופת הגמלאות, יש לרוב שלוש מקורות הכנסה –ביטוח לאומי, חיסכון פנסיוני וחיסכון פרטי.

ביטוח לאומי  –  קצבה לתושבי המדינה שהגיעו לגיל פרישה ושהיו תושבים למעלה מ-10 שנים. קצבה זו לא קשורה להכנסה בפועל. 

החיסכון הפרטי – חוסכים יכולים לחסוך באופן עצמאי. אלא שבחיסכון כזה אין הטבות מס.

חיסכון פנסיוני – קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים. על פי חוק – החל מ-2008 כל עובד שכיר חייב לחסוך לפנסיה, כשבמקביל המעסיקים חייבים  להפריש ולהשתתף בחיסכון הפנסיוני של העובדים. טוב שזו חובה – הרבה אנשים השאירו את העניין החשוב הזה לעתיד; בגיל 25 הם אמרו יש עוד זמן לפנסיה, בגיל 30 הם בדיוק התחתנו ובגיל 35 הם לא יכלו לחסוך כי יש תשלומי משכנתא וצריך גם לגדל את המשפחה; ואז הם מצאו את עצמם לקראת פנסיה בלי חיסכון משמעותי, אם הרבה שאלות – מה יהיה, איך נחיה? והנה בא המחוקק וקבע – פנסיה זו חובה, ובצדק.

החיסכון בפנסיה מגיע מההפרשות השוטפות של העובד והמעביד לצד הרווחים השוטפים על ההשקעות האלו. בפועל,  ישנם שלושה מסלולי חיסכון לטווח ארוך, חיסכון פנסיוני –  קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים.  במקביל, יש גם קרנות פנסיה וותיקות (סגורות למצטרפים חדשים מ-1995) ופנסיה תקציבית (במגזר הציבורי).

על החיסכון הפנסיוני יש הקלות שונות בעיקר מבחינת מיסוי וזה כדי לעודד את החיסכון.לצד החיסכון עצמו, יכול העובד לרכוש לעצמו כיסויים ביטוחיים שיאפשרו לו להתמודד במצבים של  אבדן כושר עבודה, נכות, מחלה ועוד. הכיסוי הביטוחי במצבים כאלו מאפשר לעובד  קצבה חודשית למשך תקופת נכותו (אובדן כושר עבודה) עד גיל פרישה (הקצבה נקבעת בהתאם לדרגת הנכות).

  ניתן לחסוך כאמור לפנסיה דרך שלושה אפיקים – קרן פנסיה, קופת גמל, ביטוח מנהלים.

קרן פנסיה: מכשיר המאפשר חיסכון לגיל פרישה,  החוסך יקבל לאחר פרישתו  קצבה חודשית למשך כל חייו. לאחר מותו של המבוטח, ימשיכו שאריו לקבל קצבה חודשית. קרן הפנסיה כוללת כיסוי למקרה נכות וכן כיסוי למקרה מוות.

ביטוח מנהלים: תוכנית לביטוח חיים המשולבת בחיסכון. תכנית זו  מאפשרת לחוסך בהגיעו לפרישה, קצבה חודשית למשך כל חייו. ישנן תוכניות ביטוח חיים שמאפשרות תשלום הוני חד פעמי בגיל פרישה (בדומה לקופות גמל); אבל גם אז מדובר על כספים שהופקדו לפני 2008. היום הכוונה שכספי ההפקדות ישמשו רק לקצבה. בביטוח החיים / ביטוח המנהלים  יש  כיסויים ביטוחיים שאותם רוכש החוסך לרבות כיסוי מפני אובדן כושר עבודה וכיסוי מפני מוות.

 קופת גמל: אפיק  לטווח בינוני וארוך, שיכול לשמש גם לגיל פרישה. הכספים שנצברו (הפקדות ורווחים)  בקופות הגמל משולמים לרוב לחוסך באופן חד פעמי (בהתקיים תנאים מסוימים) לרוב עם הגיעו לגיל פרישה.

סכומים שנצברו עד שנת 2008 ניתנים למשיכה בכל מצב בגיל הפרישה בסכום חד פעמי. כספים שנצברו משנת 2008 ועד לפרישה, ניתן לקבל כקצבה חודשית. איך עושים זאת? מעבירים את קופת גמל לקרן פנסיה או ביטוח מנהלים. במצב כזה, מקבלים חלק מהזכויות של החיסכון הפנסיוני כאשר יש מינימום של קצבה חודשית (היתרה תשולם כסכום חד פעמי).  שלא כמו האפיקים הקודמים, קופת גמל אינה כוללת כיסויים ביטוחיים.

כל המסלולים האלו לטווח הארוך, אבל יש ביניהם הבדלים. בקרנות פנסיה יש ביטוח הדדי  בין העמיתים בקרנות הפנסיה – כלומר, יש קופה שממנה יש לחלק לחוסכים שתלויים אחד בשני; בביטוחי המנהלים היתה  וודאות בקצבה בפנסיה, משנת 2013 היא כבר לא קיימת – הקצבה תשתנה בהתאם לתוחלת החיים. שוני נוסף –  בקרנות פנסיה וותיקות יש מרכיב  גבוה יחסית ( 30%) של חיסכון בתשואה גבוה – אגרות חוב צמודות מדד בריבית של 4.8% (אגרות חוב ייעודיות לפנסיה מגובות מדינה) ולכן התשואה בפנסיה אמורה להיות לאורך זמן גבוה יותר ובהתאמה הערך לחוסכים בעת פנסיה אמור להיות גבוה יותר.

הבדל נוסף הוא בכיסוי הביטוחי. בקופות הגמל לא קיים כיסוי ביטוחי, בקרנות הפנסיה ובביטוחי מנהלים הוא קיים, אבל יש לוודא לעומק איזה כיסוי מקבלים בכל אחד מהמסלולים.

הבדל נוסף קשור לאופי התקבול כשמגיעים לפנסיה – קצבה חודשית או סכום חד פעמי. קרן פנסיה מספקת קצבה חודשית, ביטוח מנהלים עשוי במקרים מסוימים להיות גם מסלול הוני (תשלום חד פעמי גדול). קיימים הבדלים נוספים אך אלו הם העיקריים. מעבר לכך, צריך לבחור את הקרן, קופה, ביטוח הספציפי, צריך לקבוע את רמת הסיכון, צריך להתמקח על דמי הניהול. על זה ועוד במדריכים לחיסכון פנסיוני

אנליסט גמישה, קרן וותיקה של בית ההשקעות אנליסט, היא אחת מהקרנות שמספקת את הסחורה על פני זמן. היא מספקת תשואה עודפת מאשר מדד הייחוס שלה, ולא ברמת סיכון (סטיית תקן) גבוה יותר מהמדד, ואפשר להתרשם מהביצועים בתשקיף שהגישה הקרן.

התשואה היתה יכולה להיות גבוה משמעותית. שימו לב לנתון הבא – דמי הניהול על הקרן הם 3.8% , בנוסף יש דמי נאמן של 0.05%. דמי הניהול הם גבוהים מאוד, אם הם היו ב"אמצע"  – סביב 2.5%, היה מדובר בעוד 1.3% (לערך) תשואה למשקיעים/ מחזיקים בקרן. אבל אנליסט אומרת  מאחורי הקלעים את הדבר הבא – רוצים תשואה, רוצים איכות – תשלמו!

וזה עוד לא הכל – בקרן אנליסט גמישה יש שיעור הוספה, עלות שהולכת ונעלמת, שמבטאת את הפער בין מחיר היחידה (כפי שהוא מתבטא בנכסים המחולקים במספר היחידות) למחיר הקנייה. המשקיעים בקרן רוכשים אותה בשיעור הוספה של 0.7%, סוג של "קנס" שהמצדדים בו טוענים שהוא גורם לכך שהמשקיעים לא יקנו ומיד ימכרו, כלומר לא יחזיקו לזמן קצר, אלא לזמן ארוך, וזה מסתדר עם הרציונל של הקרן – השגת תשואה עודפת על פני זמן.

אנליסט גמישה היא מהקרנות הוותיקות מבין הקרנות בכלל והקרנות הגמישות בפרט. קרנות גמישות, הן קרנות שמנהל הקרן יכול לבחור את המדיניות ולשנות אותה בכל נקודת זמן – שיעור החשיפה למניות, לאגרות חוב, למט"ח וכו' הוא גמיש לחלוטין, אם כי, באנליסט גמישה ובהרבה קרנות גמישות נוספות, עיקר ההשקעה היא באפיק המנייתי.

הגמישות הזו מאפשרת למנהלי הקרנות להתבטא. הם יכולים להביא את היכולות שלהם לידי ביטוי – מנהל קרן גמישה טוב יספק תשואה גבוה (לאורך זמן). מעבר לכך, הביצועים של הקרנות הגמישות  הם אינדיקציה לביצועי הבית בכלל;  אם הקרן מספקת תשואה נאה, זה אומר משהו על הבית, להבדיל מקרן שאפיק ההשקעה שלה צר, ואז אין למנהל יכולת תמרון, יכולת להביא את היכולות שלו לידי ביטוי. בקרנות גמישות, נמדד בית ההשקעות עצמו ביכולתו לייצר תשואה תחת משקולות השקעה (תמהיל השקעה) שהוא מגדיר אותם והוא אחראי עליהם.

המשקיעים בקרנות נאמנות הגמישות, אמורים ליהנות מהמצב הזה –  יש תגובה מהירה לשינויים בשווקים הפיננסים, יש מנהל  שכל הזמן עם היד על הדופק, אלא שאליה וקוץ בה – אם מנהל הקרן לא מהמר נכון על כיוון השוק, אם מנהל הקרן שוגה בעיתוי הכניסה או היציאה משוק המניות וכדומה, זה מתבטא מיד בתשואה. 

היכנס להרחבה על קרנות גמישות

היכנס למדריך קרנות נאמנות

בנק אגוד מציע  פיקדון שקלי לשנה וחצי (18 חודשים) כאשר בסוף תקופת הפיקדון מקבלים החוסכים מענק של עד  3.6%. המענק תלוי בסכום ההפקדה, יש לברר מול היועץ באגוד את התשואה בהתאם לסכום ההפקדה שלכם. המענק לא צמוד והוא מבטא תשואה שנתית של עד 2.386%.

לאחרונה הציע בנק הפועלים חיסכון שקלי לשנתיים – "פיקדון צמוד בזמן שלך". פיקדון זה צמוד בשנה הראשונה למדד המחירים לצרכן ונושא ריבית ראלית של עד 0.3% (תלוי בסכום). בשנה השנייה , התשואה בפיקדון תהיה ריבית  משתנה התלויה בריבית הפריים – בין פריים למינוס 1.85% לפריים מינוס 2.15% – התשואה תהיה תלויה בהיקף ההפקדה בפיקדון.

שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס, מדבר ללא הפסקה על פרויקטי הדיור בר השגה כחלק מחבילת הפתרונות הכוללת להשגת דיור ולמלחמה במחירי הדירות העולים. אלא שדיבורים לחוד ומעשים לחוד. לזכותו של אטיאס, יש לומר, שהוא מהבודדים שמניע את העגלה התקועה, ומנסה  להוריד את מחירי הדירות – הוא מנסה להציף את שוק הנדל"ן בדירות, הוא מפשיר קרקעות, ופותח מכרזים רבים. ועדיין מחירי הדירות לא יורדים. מעבר לכך, הפרויקטים לדיור בר השגה מתקדמים בקצב איטי מאוד.  לפני כחצי שנה הודיעה עיריית תל-אביב על אישור להקמת פרויקט לדיור בר השגה שיזם ראש העירייה רון חולדאי. אבל, האישור לפרויקט  בוטל , מכיוון  שמליאת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה קיבלה ערר שהוגש נגד התוכנית. זה קורה בת"א וזה קורה מסיבות שונות ומגוונות במקומות אחרים. בינתיים הדיור בר השגה די תקוע.

קרן הסל (ETF ) ITB (סימבול – ITB; iShares Dow Jones US Home Construction ) היא קרן שמספקת למחזיקים בה חשיפה לענף קבלני הבניין בארה"ב. ענף שתלוי בכלכלה המקומית ובאופן ספציפי בשוק הדירות בארה"ב. במילים אחרות,  התאוששות במחירי הדירות בארה"ב לצד עלייה מתונה בהתחלות הבנייה, עשויה ללמד על שיפור במצב קבלני הבניין.

קרן הסל, ITB שהוקמה בשנת 2006, מאפשרת חשיפה לחברות בתחום קבלנות הבניין בארה"ב. הקרן סל מכוונת להשיג תשואה קרוב למדד הייחוס שלה –  הדאו ג'ונס של קבלני הבניין. ערך הנכסים בקרן (אחזקות במניות) כ-800 מיליון דולר, בדומה לשווי השוק שלה (נכון ל-11 ביולי).

האחזקות הבולטות בקרן –  D.R הורטון ולינאר (כ-10% כל אחזקה).