יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, אמר על רקע חיזוק כוחם של הנאמנים לתעודות הסל  "לנאמנים תפקיד חשוב בהגנה על ציבור המשקיעים. תיקון חקיקה חשוב זה יחזק את מעמד הנאמנים וישפר את מצבם של מחזיקי תעודות ההתחייבות. אני מבקש להודות ליו"ר וועדת הכספים, חה"כ משה גפני וכן לחה"כ ציון פיניאן על תרומתם המכרעת לקידומו של תיקון חשוב זה". ועדת הכספים אישרה הצעת חוק שיזמה רשות ניירות ערך בעניין נאמנים לתעודות התחייבות. משבר הסאב פריים והסדרי החוב הרבים שהופיעו בעקבותיו חידדו את הצורך בתיקון חקיקה זה.

כיום מתווה חוק ניירות ערך בקווים כלליים את תפקידו של הנאמן והכישורים הנדרשים ממנו. הוראות החוק כוללות תנאי כשירות בסיסיים והוראות בדבר הימנעות מניגוד עניינים. כן נקבע כי על הנאמן לפעול לטובת ציבור המחזיקים ולהבטיח תוקפן של בטוחות שניתנו למחזיקי האג"ח. בחינה מעשית של ההוראות האמורות הראתה כי קיים פער בין תפיסת הנאמנים את תפקידם לבין הציפיות של רשות ניירות ערך ושל המשקיעים מהם. מכאן נבע תיקון החוק, המפרט באופן נרחב את תפקידי הנאמן, סמכויותיו, חובות הדיווח שלו ועוד.

הצעת החוק מבקשת, בין היתר, לעגן במפורש את חובת הנאמן לפקח באופן שוטף על עמידת המנפיק בהתחייבויותיו כלפי מחזיקי האג"ח. נקבע כי על הנאמן לפעול בזהירות, באמונה ובשקידה, מבלי להעדיף עניינו של מחזיק אחד על פני עניינו של מחזיק אחר.

חיזוק מרכזי למעמד המחזיקים, מצוי בקביעת נסיבות שבהתקיימן תקום עילה להעמדת האג"ח לפירעון מיידי. נסיבות אלה כוללות הרעה מהותית בעסקי המנפיק, אי פירעון התחייבות על פי האג"ח במועד, איחור בהגשת דוחות כספיים או מחיקת האג"ח ממסחר.

כמו כן, כוללת הצעת החוק  הוראות בנושאים נוספים. כך למשל, הסדרת נושא מינוי נאמן במקומו של נאמן אחר שכהונתו הופסקה, או הסדרת נושא אסיפות מחזיקי אג"ח. על אסיפות אלה יחולו הוראות ברוח ההוראות הקיימות בחוק החברות המתייחסות לאסיפות בעלי מניות בשינויים והתאמות שונות. למשל, קיצור משמעותי של פער הזמנים הנדרש בין זימון האסיפה או בין המועד הקובע לזכאות להשתתף בה, לבין כינוסה בפועל. הצעת החוק אף מבקשת להקנות לנאמן שיקול דעת בבחינת ניגודי עניינם בקרב המצביעים באסיפה ולא לכלול קולות אלה בעת מניין הקולות בהצבעה.

 כמו כן, מוצע להסמיך את שר האוצר להתקין תקנות בדבר חובות הדיווח של הנאמן לרשות ניירות ערך ולמחזיקים, אשר יחד עם קביעת תוכנו של הדוח השנתי על ענייני הנאמנות, יאפשרו למחזיקים לפקח על פעולות הנאמן ובמידת הצורך להחליפו.

לבקשת יו"ר הוועדה, חה"כ משה גפני, פוצל מתיקון החוק הסעיף העוסק בסמכויות הנאמן, וזאת על מנת לאפשר הרחבת ניסוחו באופן שיקבע את האסדרה הראויה גם ביחס לפעילות נציגויות מחזיקי האג"ח.

כזכור, לפני כשנה פורסם תיקון 17 לחוק החברות אשר הסדיר עניינים הנוגעים לחברות שאינן ציבוריות ואשר הנפיקו אג"ח לציבור. בין היתר נקבעו בו כללי ממשל תאגידי שיחולו על חברות כאמור. תיקונים אלה שלובים זה בזה ונועדו להשלים את ההסדרה הנדרשת בנושא תעודות התחייבות, נושא אשר חשיבותו התחדדה כאמור עקב משבר האשראי.

 יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי "לנאמנים תפקיד חשוב בהגנה על ציבור המשקיעים. תיקון חקיקה חשוב זה יחזק את מעמד הנאמנים וישפר את מצבם של מחזיקי תעודות ההתחייבות. אני מבקש להודות ליו"ר וועדת הכספים, חה"כ משה גפני וכן לחה"כ ציון פיניאן על תרומתם המכרעת לקידומו של תיקון חשוב זה"

במקביל לפרסום המדד בחודש מאי 2012 – ללא שינוי, לעומת ציפיות לעלייה של כ-0.4%,  פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על שוק הדירות ושוק השכרת הדירות.  מדד מחירי הדיור עלה במאי  2012 ב-0.3%. בד בבד, פרסמה הלמ"ס כי מדד שירותי דיור בבעלות הדיירים עלה בחודש מאי ב-0.3% לעומת חודש אפריל, ומדד שכר דירה עלה ב-0.2%.  

 ביחס לשירותי דיור בבעלות הדיירים, מציינים בלמ"ס שהעלייה, בהשוואה לחודש אפריל  מבטאת  את השינויים במחירי שכר דירה שנקבעו בחוזים שנחתמו בחודשים אפריל 2012  עד מאי 2012,  לעומת חוזים שנחתמו בחודשים מרץ 2012 עד אפריל 2012. 

בנוסף, מדגישים בלמ"ס מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2012 – אפריל 2012, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר 2012 – מרץ 2012, כי נמצא שמחירי הדירות עלו ב-1.4% "עלייה זו מבטאת את שינוי המחירים בניכוי שינויי האיכות בתמהיל ובסוג הדירות", מציינים בלמ"ס ומסבירים שפרמטר זה אינו מופיע במדד המחירים (אלא הוא חיצוני למדד), "הנתון אינו סופי מאחר שקיימות עסקאות נוספות שבוצעו בתקופה זו וטרם דווחו. מהשוואת העסקאות מרס 2012 – אפריל 2012 לעומת מרס 2011 – אפריל 2011, עלו המחירים ב-2.1 אחוזים. מהשוואת העסקאות פברואר 2012 – מרס 2012, לעומת פברואר 2011 – מרס 2011, עלו המחירים ב-2.0 אחוזים"

רוצים לדעת מה זה מדד שכר דירה, איך הוא משפיע על מחירי השכירות, מה הקשר בינו ובין מדד המחירים לצרכן וכמה הוא עלה בשנים האחרונות – כנסו לכאן

מדד תשומות בנייה מעודכן

מדד מחירי תשומות הבנייה  למגורים עלה בחודש מאי  2012 בשיעור מתון של 0.1%, לעומת ציפיות לעלייה של לפחות 0.2% –  כך עולה מנתונים שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), במקביל לפרסום מדד המחירים לצרכן (שנותר ללא שינוי).  מדד תשומות הבניה שלפיו מוצמדים מחירי הדירות החדשות,  הגיע ל-102.7 נקודות, לעומת 102.6 נקודות בחודש הקודם (מדד הבסיס ביולי 2011 היה 100.0 נקודות).

 מתחילת השנה עלה מדד תשומות הבניה ב-1.9% . בחודש ינואר עלה מדד תשומות הבניה ב-0.3%, בחודש פברואר ב-0.5%, בחודש מארס ב-0.3%, בחודש אפריל ב-0.7% ובחודש מאי כאמור ב-0.1%. קצב העליות בחמשת החודשים הראשונים של השנה מבטא עלייה שנתית של כ-4.6% אבל זאת בהינתן שמדובר בקצב ליניארי על פני השנה. בפועל, מצד אחד – בחודשי הקיץ מדד התשומות לרוב עונתית  גבוה יותר כך שעליית מדד תשומות הבניה עשויה להגיע לשיעור גבוה יותר. אבל, מצד שני – מדד תשומות הבניה ומדד המחירים לצרכן עלו בקצב מואץ בחודשים הקודמים, וצפוי, להערכת בנק ישראל וכלכלנים של הבנקים ובתי ההשקעות שתהיה בחודשים הבאים ירידה מסוימת בקצב האינפלציה לרבות בקצב מדד מחירי תשומות הבניה. ההערכות מדברות על אינפלציה שנתית של כ-2.7%-2.9% ומדד תשומות בניה של מעט גבוה יותר.

הלמ"ס מפרטת  את הגורמים המשפיעים על המדד – " מבין השינויים במדדים של פרקי הבנייה בחודש מאי 2012, יש לציין עליית מחירים של 0.7%  אחוז בפרק בנייה ו-0.6% בפרק גמר. בשאר פרקי הבנייה נרשמו תנודות מחירים של עד חצי אחוז.  בחודש מאי 2012 עלו מחירי חומרים ומוצרים ב-0.3 אחוז ושכירת ציוד ורכב ב-0.1 אחוז. לעומת זאת ירד שכר העבודה המשולם עבור המועסקים בענף ב-0.1 אחוז. מבין החומרים והמוצרים עלו במיוחד מחירי חול לסוגיו (ב-1.6 אחוזים), חצץ (ב-1.3 אחוזים), אבן (ב-2.0 אחוזים), ברזל לבנייה (ב-1.8 אחוזים), מוצרי מתכת אחרים (ב-3.6 אחוזים) צינורות לאינסטלציה חשמלית (ב-1.8 אחוזים), וצבעים (ב-1.5 אחוזים)".

רוצים לדעת מה זה מדד מחירי תשומות הבניה,   מה הקשר בינו לבין מדד המחירים לצרכן, איך הוא משפיע על התשלומים בגין דירות חדשות  ומה הציפיות – כנסו כאן

מדד המחירים לצרכן נותר ללא שינוי בחודש מאי 2012, בהשוואה לחודש אפריל 2012, ברמה של 105.3 נקודות (הבסיס: ממוצע 2010=100.0 נקודות).עליות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הירקות והפירות (ב-3.8 אחוזים), ההלבשה וההנעלה (באחוז אחד), התרבות והבידור (ב-0.5%) והדיור (ב-0.3%). ירידות נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: הריהוט (ב-1.5%), התחבורה (ב-0.8 אחוז) והמזון (ב-0.4%).

מתחילת השנה עלו המדד הכללי ב-1.3 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.2 אחוזים, המדד ללא דיור ב-1.1 אחוזים והמדד ללא אנרגיה ב-0.8 אחוז. בשנים עשר החודשים האחרונים (מאי 2012 לעומת מאי 2011) עלו המדד הכללי ב-1.6 אחוזים, המדד ללא ירקות ופירות ב-1.7 אחוזים, המדד ללא אנרגיה ב-1.2 אחוזים והמדד ללא דיור באחוז אחד.

נתוני המגמה בחודשים פברואר 2012 – מאי 2012: על-פי נתוני המגמה לתקופה זו, קצב הגידול השנתי של מדד המחירים לצרכן הגיע ל-2.3%, של המדד ללא דיור הגיע ל-2.0% ושל המדד ללא דיור וללא ירקות ופירות הגיע ל-1.5%.

מדד תשומות בנייה מעודכן

 לאחר שבחודש אפריל 2012 עלה מדד מחירי תשומות הבנייה  למגורים  בשיעור חד של 0.7%, הוא צפוי להתמתן בחודש מאי ולעלות, על פי ההערכות ב-0.2%-0.4%, וזאת למרות שמרכיבים במדד תשומות צמודים וקשורים ישירות לשער הדולר שעלה בצורה חדה בחודשים האחרונים.   

 בינואר עד אפריל עלה מדד תשומות הבניה ב- 1.8% –  בחודש ינואר עלה מדד תשומות הבניה ב-0.3%, בחודש פברואר ב-0.5%, בחודש מארס ב-0.3% ובחודש אפריל כאמור ב-0.7% . קצב העליות בארבע החודשים הראשונים של השנה מבטא עלייה שנתית של 5.5%, אם כי, בחודשים הקרובים צפוי שתהיה ירידת מדרגה במדדים החודשיים. גם במדד המחירים לצרכן צפויה ירידה בקצב עליות המדדים, כאשר בחודש אפריל היה המדד 0.9%, והציפיות הן למדד של עד 0.4% בחודש מאי.  

מדד המחירים לצרכן בחודש מאי 2012 צפוי להיות 0.4% – כך מעריך אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של בית ההשקעות פסגות. מדד המחירים לצרכן בחודש שעבר – אפריל 2012, היה 0.9. "ירידת מחירי הדלקים בשיעור של 1.8% נבעה מירידה במחירי אנרגיה בעולם בתקופה זו אשר קוזזה בחלקה ע"י התחזקות הדולר", מסביר גרינפלד, "בנוסף, ה"הנחה" בגובה 10 אג' במס הבלו שנקבעה ע"י הממשלה לפני שלושה חודשים בוטלה, מה שהביא לעלייה נוספת במחיר".

בפסגות מעריכים שמדד מחירי הדיור יעלה ב-0.5% ( משקל מחירי הדיור על מדד המחירים לצרכן הוא כ-24%). כמו כן, מעריכים בפסגות שתירשם עלייה של 2.8% בסעיף מחירי ההלבשה והנעלה וכן תהיה עלייה של 4% במחירי הפירות והירקות, בעיקר כתוצאה מעלייה עונתית של 12% במחירי הפירות הטריים (כתוצאה מכניסת חלק מפירות הקיץ למדד) והן מעליית מחירי העגבניות בשבועיים הראשונים של החודש.

מחירי הנסיעות לחו"ל צפויים, להערכת פסגות, לרדת בשיעור של 0.9%, בעיקר מסיבות עונתיות.

ביחס לחודש יוני מעדכנים בפסגות תחזית למדד נמוך – עלייה של 0.2%. "מחירי הדלקים ירדו ב-3.4%. גם בחודש יוני 2012 ירידת מחירי הדלקים נובעת מירידה חדה במחירי אנרגיה בעולם בתקופה המתאימה אשר קוזזה בחלקה ע"י התחזקות הדולר", מעדכן גרינפלד ומוסיף – "בחודש יוני אנו צופים המשך עליות במחירי הדיור – 0.4%;   עליות עונתיות במחירי ההלבשה והנעלה בשיעור של 10.3% וירידה  ירידה של 6% במחירי הירקות והפירות".

מדד המחיים לצרכן בחודש יולי 2012 צפוי להערכת פסגות לעלות ב-0.3%, כשהפעם  מדד מחירי הדיור צפוי לעלות ב-0.7%.

"אני רואה את בנק ישראל כאחראי על יציבות המערכת הבנקאית", מגדיר פרופסור סטנלי פישר את תפקידו של בנק ישראל וממשיך – " זה לא אומר שאנו צריכים להגן על כל מה שהבנקים עושים ואנו מצפים שהם יתנהגו באופן אחראי, כולל כלפי משקי בית והחברות, לרבות עסקים קטנים ובינוניים. לעיתים ישנן טענות על פיקוח הדוק מדי. רוב השנים יש טענות כאלו. אבל יש שנה אחת שתמיד כולם שמחים שהיינו קשוחים וניהלנו פיקוח הדוק – זה קרה בשנות ה2000 וב-2009 ואז כולם היו שמחים מכך"

פישר מתייחס לקשר בין הבנקים למצב שוק הנדל"ן – "הבנקים חששו שהעלייה בדרישות ההון תגרום להפחתת האשראי ללקוחות. הצלחנו להגיע לאיזון טוב בין הצורך לחזק את הבנקים ולאפשר להמשיך לספק הלוואות ללקוחות. אין התנגשות בין שמירה על צמיחה ברת-קיימא לבין שמירה על היציבות המערכת הבנקאית. זו אחת הסיבות שאנו מאוד מאוד זהירים ביחס לשוק הנדל"ן. בערך 40% מהתיקים של הבנקים בישראל מושקע בנדל"ן (במובן הרחב) בישראל. אין מגבלה על משקל המשכנתאות בתיק האשראי ולמרות שאין מגבלה כזו, אנו, בבנק ישראל, עוקבים באופן הדוק. בעבר השתמשנו בצעדי פיקוח כדי למנוע בעיות בשוק הזה. מבחינה היסטורית, המשכנתאות בישראל נחשבות לנכסים בטוחים יחסית, זה נכון לגבי העבר. אכן היו מעט בעיות – אבל זה נכון ביחס לעבר. לכן, יש כמה אנשים שמספרים לנו שאנו צריכים להירגע לגבי שוק המשכנתאות והנדל"ן, וזה נכון. אבל ההיסטוריה מלאה בדוגמאות של נכסים שהיו בטוחים, עד שהם הפסיקו להיות בטוחים. לכן, אנו לא יכולים להירגע לגבי שוק הנדל"ן.

"אני שומע לעיתים קרובות שאומרים כי 'הנגיד דואג יותר למערכת הבנקאית ממה שהוא דואג לזוגות צעירים'. זה פשוט לא נכון. אנו דואגים ליציבות של המערכת הבנקאית כי אנו דואגים לזוגות צעירים – כך גם אנו דואגים לכל מי שחי בישראל. בערך כמחצית מהמשברים הפיננסים התחילו בשוק הנדל"ן לכן אנו נמשיך להיות מאוד אחראים בנושא.

"המצב באירופה מאוד קשה והוא לא משתפר. יש הרבה אי וודאות. תפקידנו בבנק ישראל והאוצר, שנושא באחריות של שמירה על המשק, זה להיות מוכן לטפל בכל בעיות אם יהיו התפתחויות שליליות באירופה. אנו מוכנים לזה אבל אני לא יכול לדעת מה יקרה אם מדינה אחת או שתיים תעזוב את הגוש. הצלחנו להתמודד עם משבר ענק ב-2008, ויש לי אמון שנוכל לשמור על המשק".

האמת על סטנלי פישר נחשפת – נגיד גרוע 

סטנלי פישר מעורר את הביקושים לשוק הדירות 

סטנלי פישר לא רגוע לגבי שוק הנדל"ן 

צורכי הדיור של האוכלוסייה, הנגזרים מגורמי היסוד הדמוגרפיים, והיקף התחלות הבנייה הנדרש כדי לענות על צרכים אלה הם בעלי חשיבות רבה לצורכי תכנון ומדיניות. העניין בהם התחדד בשנים האחרונות, על רקע העלייה החדה של מחירי הדירות והאפשרות שמחסור בדירות יחסית לצורכי האוכלוסייה – לצד גורמים נוספים, בהם רמתה הנמוכה של הריבית – תרם לעלייה זו.

את צורכי הדיור של האוכלוסייה ניתן להגדיר כמספר הדירות הנדרש בהינתן גודלה של האוכלוסייה הבוגרת ושיעור הפרטים המתגוררים בדירה לבדם לעומת אלה החולקים דירה עם בוגרים נוספים (בני זוג או אחרים). שיעור זה מושפע מגורמים כגון הרכב הגילים של האוכלוסייה, מוסכמות חברתיות לגבי מגורים משותפים, שיעור הנישואין וגיל הנישואין והבדלים בתוחלת החיים בין גברים לנשים. את צורכי הדיור הנגזרים ממשתנים אלה נגדיר כצורך הדמוגרפי בדירות.

בנק ישראל ערך אומדן לצורך הדמוגרפי בדירות, המבוסס על גודלן של קבוצות הגיל ועל הנחות לגבי צורכי הדיור של כל קבוצה. יודגש כי צורך זה, להבדיל מהביקוש לדירות, אינו מושפע ממחיריהן, וכי האומדן משקף מגמות רב-שנתיות ובפרט אין לראות בו אומדן נקודתי לביקוש לדירות בשנה מסוימת. זאת משום שהוא איננו מתייחס למשתנים העשויים לגרום לתנודות קצרות-טווח בביקוש לדירות, למשל שינויים במשתנים כלכליים, המשפיעים במישרין על ביקוש זה או בעקיפין באמצעות השפעתם על קצב היווצרותם או פירוקם של משקי בית. כדי לאפשר השוואה בעלת משמעות בין אומדני הצרכים לבין היקף התחלות הבנייה מתייחסים האומדנים למגזר היהודי בלבד, בגלל מגבלות משמעותיות של הנתונים על היקף הבנייה במגזר הערבי.

האומדן מבחין בין תהליכים דמוגרפיים היוצרים צורך בדירות (הצטרפות צעירים לאוכלוסייה הבוגרת ועלייה לארץ) לבין תהליכים המביאים לפינוי דירות (תמותה וירידה מהארץ). הפער בין השניים הוא הצורך (הדמוגרפי) השנתי הנקי בתוספת דירות.

הקו האדום באיור המצורף מציג את החלופה המרכזית של האומדן לתוספת הדירות השנתית שנדרשה בשנים 2000–2010 למילוי הצרכים הדמוגרפיים במגזר היהודי. במהלך התקופה ירדה תוספת זו ירידה משמעותית, אף כי לא רצופה, והיא נאמדה בכ-40 אלף דירות ב-2010. יודגש כי העלייה החדה ב-2009 נובעת, בין היתר, משינוי בסדרת נתוני האוכלוסייה של הלמ"ס .

עיקר התוספת השנתית נובע מהגידול בצרכים של בני 29 ומעלה. הקו הכחול והקו הירוק באיור מתארים ניתוח רגישות, הבוחן שינוי בהנחות  המתייחסות לקבוצה זו. האומדן לשנת 2010 לפי החלופה הנמוכה קטן בכ-3,000 דירות מהחלופה המרכזית, ואילו החלופה הגבוהה גדולה ממנה בכ-1,000 דירות. להערכתנו, החלופה הנמוכה סבירה יותר מן החלופה הגבוהה. זאת בין היתר, משום שנקטנו גישה מחמירה בבחירת ההנחות לחלופה המרכזית, כך שהיא עשויה להצביע על צורכי דיור הגבוהים מהצרכים בפועל.

לשינויים בהרכב הגילים של האוכלוסייה השפעה לא מבוטלת על תוספת הדירות הנדרשת. לשם המחשה, בהינתן מלאי הדירות ששימש, לפי אומדננו, בשנת 2000 את המגזר היהודי – תוספת הדירות השנתית שנדרשה בתקופה זו על סמך האומדן המביא בחשבון את השינויים בהרכב הגילים גבוהה בכ-2,000 דירות מזו הנגזרת מגידולה הגולמי של האוכלוסייה.

השוואה של היקף הצרכים שנאמדו להיקף התחלות הבנייה במגזר היהודי בעשור האחרון מלמדת כי הצרכים לפי החלופה המרכזית היו גבוהים מההתחלות ב-13-10 אלף דירות בכל שנה (למעט שנת 2001, שבה הפער היה גדול יותר), ואילו ב-2010 הפער הצטמצם משמעותית. ואולם, אין להסיק מכך כי המחסור המצטבר בדירות הוא סכום הפערים השנתיים האלה. הירידה המתמשכת של מחירי הדירות (יחסית למדד המחירים לצרכן) בשנים 1997–2007 מלמדת כי היה במשק מלאי גדול של דירות לא מאוכלסות, אשר יצר עודף היצע ופיצה על הפער המתמשך בין היקף התחלות הבנייה לבין הצרכים הדמוגרפיים. היקפן הנמוך של התחלות הבנייה בשנים אלה ביטא אפוא את תגובת השוק לעודפי ההיצע.

קיים טווח רחב של אומדנים לגבי היקף המחסור המצטבר בדירות. כדי לחשב מחסור זה יש לסכום את הפער בין הצרכים לבין היקף ההתחלות רק מנקודת הזמן שבה המלאי הקיים יחד עם היקף ההתחלות לא הספיקו כדי לענות על הצרכים, כלומר נוצר מחסור שלחץ לעליית מחירים. תחשיב זה רגיש להנחה בדבר עיתוי נקודת המפנה, שלהערכתנו הייתה בין 2005 ל-2007 . המחסור המצטבר בשנים 2008–2011 נאמד בכ-30 אלף דירות. אם נקודת המפנה הייתה כבר בסוף 2006, הסתכם המחסור המצטבר עד 2011 בכ-40 אלף דירות. השוואת הצרכים להתחלות הבנייה מטה כלפי מעלה את אומדן המחסור בדירות משום שההיצע מגיב לעליית הביקושים לא רק דרך התחלות הבנייה, אלא גם דרך איכלוסן של דירות ריקות, פיצול דירות ועוד.  

אומדן זה של המחסור המצטבר בדירות גבוה מאומדנים המתקבלים על בסיס שתי גישות אחרות שנבחנו: לפי אומדן המבוסס על החזרת יחס האוכלוסייה למלאי הדירות לרמה של 2007, הסתכם המחסור המצטבר במגזר היהודי ב-2011 בכ-7,500 דירות בלבד . לפי גישה הסוכמת את הפער בין הגידול השנתי של מספר משקי הבית לבין מספר התחלות הבנייה, המחסור המצטבר מאז 2007 מסתכם בכ-13 אלפי דירות.

בנק ישראל - ביקוש לדירות

גישות הצרכים הדמוגרפיים מאפשרת לערוך תחזית של צורכי הדיור תוך התחשבות בהתפתחויות הדמוגרפיות הצפויות. תחזית זו חושבה על בסיס תחזיות האוכלוסייה של הלמ"ס לפי קבוצות גיל לשנים 2014 ו-2019. לפי החלופה המרכזית, תוספת הדירות השנתית שתידרש בשנים אלה תעמוד על כ-36-35 אלפי דירות לשנה (ראו האיור). יודגש כי כמחצית מהירידה המתוארת באיור בין 2010 ל-2014 נובעת מההנחות לגבי מאזן ההגירה הצפוי . ואולם, גם בניכוי הנחות אלה ובהתחשב במגבלות נוספות של התחזית נראה כי בשנים הבאות צפויה ירידה מסוימת של תוספת הדירות הנדרשת לעומת זו שנדרשה בשנים האחרונות.

ריבית בנק ישראל בחודש יוני 2012 לא השתנתה – 2.5% – עכשיו נחשפים לציבור הדיונים שמאחורי הקלעים – הדיון בפורום הרחב והדיון המצומצם.  מהדיונים האלו ניתן לשער ולהעריך שהריבית לא צפויה לעלות בקרוב, ואפילו לרדת.

הנה פרוטוקול דיוני הריבית במלואו – "בתהליך קביעת הריבית החודשית על ידי הוועדה המוניטרית מתקיימים בבנק ישראל שני דיונים –דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם.בדיון בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. דיון זה נערך בהשתתפות הנגיד, המשנה לנגיד, היועץ הבכיר לנגיד ושלושת חברי הוועדה המוניטרית שמקרב הציבור. נוסף על אלה משתתפים בפורום הרחב ראשי החטיבות הכלכליות בבנק (המחקר והשווקים) וכלכלנים מהחטיבות השונות, המכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות,המובאים במסמך זה, הם אלו שהיו קיימים במועד החלטת הריבית.בדיון בפורום המצומצם, שמשתתפים בו חברי הוועדה המוניטרית ושני מנהלי החטיבות הכלכליות, מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי החלטת הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי, ובסופו הצבעה על גובה הריבית. לפי חוק בנק ישראל התש"ע ( 2010 ) (סעיף 18 ג') החלטת הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושב ראש הוועדה (נגיד בנק ישראל) קול נוסף".

בדיון בפורום הרחב מתואר מצב המשק לרבות ההתפתחויות הריאליות בו. "לפי נתונים על הפעילות הריאלית שנוספו החודש ונתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2012 נמשכה צמיחתו של התוצר ברביע הראשון של השנה בשיעור דומה לזה של המחצית השנייה של 3.1% . לפי אומדן – 2011 , שיעור העולה בקנה אחד עם תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל 2012- ראשוני של נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה (במונחים שנתיים): התמ"ג צמח ב-3% , לעומת 3.2% ברביע הקודם; התוצר העסקי צמח ב 2.8% , לעומת 3.5% ברביע הקודם; הצריכה, הפרטית צמחה ב 4.2% , לעומת 0.2% ברביע הקודם; ההשקעות בנכסים קבועים צמחו ב 6.2% לעומת 6.7% ברביע הקודם; היצוא (ללא יהלומים) עלה ב 17.7%% , לעומת ירידה של 3.9% ברביע הקודם. (נציין כי האומדנים הרבעוניים הראשונים של החשבונאות הלאומית הם תנודתיים, ונתונים לעדכונים משמעותיים)"

"המדד המשולב לחודש אפריל עלה ב-0.2% ושני המדדים הקודמים עודכנו כלפי מטה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על בלימה מסוימת של השיפור בפעילות בחודש אפריל. לעומת זאת, ציפיות החברות בסקר ו"מדדי האקלים" הנגזרים ממנו לחודשים מאי ויוני לגבי הפעילות והתעסוקה חיוביים בהשוואה לערכיהם בחודשים הקודמים. מדד מנהלי הרכש רשם באפריל עלייה, המשך לעלייתו בחודש הקודם. מדד החיפושים ב"גוגל", המחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר

משמש אינדיקציה לביקושים במשק בחודשים הקרובים, צופה האצה בפדיון המסחר והשירותים ביחס לחודשים קודמים. תקבולי המע"מ ברוטו מלמדים על התייצבות מסוימת של הפעילות באפריל ביחס לחודש הקודם. ההאטה בפעילות משתקפת במיוחד בירידות של יצוא הסחורות ויבוא הסחורות באפריל, המשך לירידתם בחודשים הקודמים. לעומת זאת גדלו יצוא השירותים ויבוא השירותים. חומרי הגלם מתחילת השנה בשיעורים גבוהים יחסית לרביע האחרון של 2011".

ביחס לשוק העבודה הוצגו הנתונים הבאים – "נתוני סקר כוח האדם במתכונתו החדשה לחודשים מארס ולרביע הראשון של 2012 מצביעים על יציבות. שיעור האבטלה עלה במארס ל 6.9% , לעומת 6.5% בפברואר, אך העלייה של שיעור האבטלה במארס משקפת עלייה של 0.8 נקודת אחוז בשיעור ההשתתפות, לרמה של 63% , תוך עלייה של שיעור התעסוקה לרמה של 58.7% במארס לעומת 58.1% בפברואר. הנתונים הרבעוניים של הסקר מצביעים על ירידה באבטלה – מ 6.8% ברביע האחרון של 2011 ל 6.7% ברביע הראשון השנה, תוך עליות של שיעורי ההשתתפות והתעסוקה. לפי סקר "הערכת המגמות בעסקים" ותחזית המועסקים הנגזרת מנתוני סקר זה צפויה התאוששות בגיוס עובדים בחודשים הקרובים. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש אפריל גבוהים נומינלית ב 6.5% מאשר באפריל אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה) לעומת 5.3% בחודש הקודם. השכר הנומינלי עלה בחודשים דצמבר עד פברואר לעומת שלושת החודשים הקודמים ב 0.3% , והשכר הריאלי ירד באותה תקופה ב-0.6%".

במסגרת הדיון הרחב מתייחסים כלכלני בנק ישראל לנתוני התקציב מול המספרים בפועל  – "נתוני הביצוע בפועל מראים שהגירעון המקומי מתחילת השנה ועד אפריל מסתכם ב-2.8 מיליארדי ש"ח, לעומת עודף של 1.1 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון מתחילת השנה גבוה ב-2.4 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי המתיישב עם תחזית הגירעון של האוצר, העומדת על 3.4% תוצר, אך על בסיס תחזית הצמיחה צפויות ההכנסות בהמשך השנה להיות גבוהות במקצת מהתוואי העונתי. הפער עד כה נובע מתקבולי מסים נמוכים מהתוואי והוצאות גבוהות מהתוואי. התחייבויות הממשלה לשנה זו (הסכמי שכר, הוצאות ביטחוניות ועוד) גבוהות ב-6 מיליארדי ש"ח מתקרת ההוצאה בתקציב. אולם ראוי לציין שבעבר הממשלה לא סטתה ממסגרת ההוצאות בתקציב. סביר להניח כי אם יחול גידול נוסף בגרעון הוא ינבע מירידה נוספת בתקבולי המסים".

כלכלני בנק ישראל מציגים בסקירה בפני הפורום הרחב (פורום הריבית הרחב) גם את ההתפתחויות באינפלציה ובשווקים הפיננסים – "מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם להערכות המוקדמות, וכן לתוואי העונתי המתיישב עם יעד האינפלציה. הגורמים העיקריים לעלייתו הם מחירי הדיור והאנרגיה, ובפרט עליית מחירי החשמל. באינפלציה של 12 החודשים האחרונים נשמרה בארבעת החודשים האחרונים יציבות סביב מרכז היעד, שיעורה בחודש אפריל היה 2.1% ובניכוי מחירי האנרגיה והדיור שיעורה הוא 0.1%. התחזיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים מבוססות על ממוצע תחזיות החזאים, על הציפיות ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד (break even inflation) הנמדדות משוק ההון, ועל  המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק. התחזיות ירדו החודש, בעיקר אחרי פרסום מדד אפריל, והגיעו לטווח שבין 2.2% ל-2.3%  וזאת בהשוואה ל-2.5% בחודש הקודם. ציפיות האינפלציה לטווחים של שנתיים-שלוש ירדו מעט, ובציפיות לטווחים ארוכים יותר נשמרה היציבות. הציפיות לטווחים של שנתיים ומעלה הן עתה בטווח שבין 2.4% ל-2.6% .

וביחס לריבית בנק ישראל כפי שהיא נצפית בשווקים (על פי התלבור, המ"ק והאנליסטים) מסבירים בבנק ישראל – "שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור, לפי עקום המק"ם ולפי ממוצע תחזיות החזאים הוא בין 2.4% ל 2.6%. מרבית החזאים צופים שריבית בנק ישראל לשלושת החודשים הקרובים תישאר ללא שינוי.

"לגבי שוק המק"מ  ושוק איגרות החוב, הרי שבעקום השקלי נרשמה ירידת תשואות של 10-20 נ"ב לאורך כל העקום, ואילו בעקום הצמוד נרשמה השתטחות, עם עליית תשואות ניכרת בטווחים הקצרים. תשואות המק"ם ירדו לאורך כל העקום, . ותשואת המק"ם לשנה ירדה ל 2.41% .פערי הריביות והתשואות בין הארץ לחו"ל המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל 10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב התרחב מעט החודש, בכ 5 נ"ב, והגיע ל 275 נ"ב, עקב ירידת תשואות חדה יותר בארה"ב.

"בחודש מארס ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי ב 0.7% , לרמה של 777 מיליארדי ש"ח. הירידה בחוב נבעה בעיקרה מירידה של יתרת האשראי ממערכת הבנקאות. יתרת האשראי למשקי הבית  עלתה בחודש מארס ב 0.7% , ל 367 מיליארדי ש"ח, אך מתוכה עלתה יתרת האשראי לדיור ב 0.3% לרמה של 261 מיליארדי ש"ח. סך המשכנתאות שניתנו ב 12 החודשים אשר הסתיימו באפריל נמוך ב2% מאשר ב 12 החודשים שהסתיימו במארס – המשך של ירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי 2011 . שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה נותר בחודש אפריל כ- 30% שיעורי הריבית על המשכנתאות בכל המסלולים ירדו החודש".

וביחס לשוק הדיור, מדגישים בבנק ישראל – "סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב 0.8% , המשך לעלייה של 0.4% בחודש מארס. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה סעיף זה ב-4.6% . מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים פברואר ומארס ב-0.3% , לאחר עלייה של 0.1% בחודשים ינואר ופברואר. יחד עם זאת, ב 12 החודשים האחרונים עלו  מחירי הדירות בשיעור של 2.2% ,נתון שעמד בחודש הקודם על 2.8%.

"בחודשים האחרונים נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. מספר התחלות הבנייה ב- 12 החודשים האחרונים עמד בחודש פברואר על 44,800 , לעומת 44,916 בחודש הקודם. בחודש מארס עלה מספר הדירות למכירה ביוזמה פרטית ב-4.7% , המשך למגמת העלייה מאז הרביע השני של 2011 , תוצאת עלייה חדה בבנייה החל מסוף 2009 ; לפיכך מספר הדירות למכירה הוא ברמת השנים של 2003. ההתמתנות של מחירי הדירות בחודשים האחרונים באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות וצעדי משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. צעדים אלה, יחד עם מאמצי שיווק הקרקעות מצד משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, צפויים להמשיך ולמתן את עליית מחירי הדיור".

חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי התוצר צפוי לצמוח בשנת 2012 ב-3.1% , ובשנת 2013 ב-3.5%. האינפלציה בשנה הקרובה תסתכם ב-2.6%  ושיעור הריבית הממוצע הצפוי לרביע הראשון של 2013 הוא 2.5% . הריבית צפויה להתחיל לעלות באמצע 2013 ; זאת בהנחה שתהיה התאוששות בכלכלה העולמית"

וביחס לכלכלה העולמית – "ההתפתחויות בכלכלה העולמית החודש גברה האי ודאות באירופה ובעקבות זאת גברו החששות ממצבה של מערכת הפיננסית האירופאית ומעליית תשואות נוספת באג"ח הממשלתיות בשווקים מוכי החוב של אירופה. נתוני המקרו בעולם ממשיכים להצביע על האטה, והחודש בלטו לרעה גם נתוני המקרו של המשקים המתעוררים הגדולים. על רקע זה נרשמו ירידות שערים חדות בשוקי המניות בעולם, והתרחב הפער בין מרווחי התשואות של המדינות הנתונות במשבר החוב למרווחים בארה"ב וגרמניה. האינפלציה בעולם ירדה גם החודש, ומחירי הסחורות, בעיקר הנפט, ירדו ירידה חדה. על רקע התפתחויות אלה גוברות ההערכות בשווקים שכמה מהבנקים המרכזיים ינקטו פעולות הרחבה נוספות".

על רקע הנתונים והציפיות האלו של חטיבת המחקר של בנק ישראל, התכנסו ששת חברי הוודעה המוניטרית שקובעים את הריבית. "בדיון לקראת החלטת הריבית לחודש יוני 2012 המליצו חמישה מחברי הוועדה להשאיר את הריבית. ללא שינוי ברמה של 2.5% וחבר וועדה אחד המליץ להוריד את הריבית בשיעור של 0.25% המשתתפים בדיון עסקו במספר סוגיות. המרכזיות שבהן: הערכת סביבת הפעילות הריאלית;ההתפתחויות בסביבה העולמית והסיכונים הנשקפים ממנה למשק הישראלי; שוק הדיור ; המדיניות הפיסקאלית והתפתחות הגירעון הממשלתי. בנושא הפעילות הריאלית התייחסו חברי הוועדה לנתונים החדשים שהתפרסמו בחודש האחרון. בתוך כך, התפתח דיון בנוגע לסביבה הריאלית בו המשק נמצא. חבר וועדה אחד ציין כי האינדיקטורים החודשיים האחרונים אינם מעודדים, וכי לדעתו חלה תפנית לרעה במצב הריאלי של המשק. מנגד,חברי וועדה נוספים ציינו, בן היתר, את הציפיות של החברות מסקר המגמות לפעילות ברביע השני אשר הינם חיוביות יותר לעומת החודשים הקודמים, וכן את האומדן הראשוני של נתוני החשבונאות הלאומית המצביעים על המשך קצב גידול התוצר ברמה של כ-3%, תוך אזכור שהאומדן הראשוני חשוף לעדכון לעתים קרובות.

"נושא נוסף שנדון הוא הסביבה העולמית והסיכונים הנשקפים ממנה למשק הישראלי. חברי הוועדה ציינו את התגברות אי הוודאות סביב המשבר באירופה. כמו כן, נדונו תרחישים שונים לגבי אופן התפתחות אפשרית של משבר באירופה, והעיתוי האופטימאלי לתגובת המדיניות במידה ויתרחש. בהקשר זה, צוין כי במקרה של תרחיש בעל השפעה שלילית על המשק הישראלי, הוועדה המוניטרית תהיה נכונה לקבל החלטות לפי הנדרש גם במהלך החודש. בנושא השפעת המדיניות המוניטרית על שוק הדיור הוזכרה, בין היתר, ההתייצבות במחירי הדירות על רקע הרמה השנתית הגבוהה יחסית של התחלות הבנייה. צוין כי נתונים אלה, וכן הצעדים המאקרו-יציבותיים שננקטו בעבר, יתכן וצפויים להרחיק את הצורך בצעדים מאקרו-יציבותיים נוספים. יחד עם זאת, הוועדה ערה לשינויים להתפתחויות בשוק הדיור והיא תמשיך לעקוב אחרי התפתחויות בשוק זה. נושא נוסף שעלה לדיון היה המצב הפיסקאלי והתפתחות הגירעון הממשלתי. חברי הוועדה ציינו את החשיבות של שמירה על המשמעת הפיסקאלית ושל המשך תהליך הפחתת יחס החוב-תוצר של ישראל. צוין כי בשלב זה לא ניכרת השפעה של ההתפתחויות בתחום המדיניות הפיסקאלית והגרעון על האינפלציה. לאור מכלול הגורמים החליטה הוועדה המוניטרית, להותיר את הריבית לחודש יוני בעינה ברמה של 2.5%.

"בהודעה על החלטת הריבית ציין בנק ישראל כי הותרת הריבית לחודש יוני ללא שינוי ברמה של 2.5% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12  החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. בנק ישראל הדגיש בהודעתו את התנאים להלן שהכריעו בעד אי השינוי בגובה הריבית לחודש יוני  2012 –  האינפלציה בפועל ב 12החודשים האחרונים נמצאת במרכז היעד כבר ארבעה חודשים. הצפיות לאינפלציה משוק ההון ושל החזאים ירדו החודש ונמצאות בקרבת מרכז יעד האינפלציה ונעו בטווח שבין 2.2% ל 2.3%. מחירי הסחורות, בעיקר הנפט, ירדו ירידה חדה – המשך לירידות שנרשמו בהם בחודשיים האחרונים. נמשכה צמיחתו של התוצר ברביע הראשון של השנה בשיעור דומה לזה של המחצית השנייה של 2011 , יחד עם הנתונים הנוספים שהתפרסמו החודש עולים בקנה אחד עם תחזית הצמיחה של בנק ישראל – 3.1% ב-2012 .

"כמו כן  גברה אי הודאות לגבי ההתפתחויות הכלכליות העתידיות באירופה. בנוסף, נתוני המקרו בעולם ממשיכים להצביע על האטה בצמיחה, והחודש בלטו לרעה גם נתוני המקרו של המשקים המתעוררים הגדולים. בנוסף,  רמות הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכות והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. על רקע ההתפתחויות האחרונות גוברות ההערכות בשווקים שכמה מהבנקים המרכזיים ינקטו פעולות הרחבה כמותיות נוספות. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגוברת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים.

משתתפים בוועדה –

חברי הועדה המוניטרית:

פרופ' סטנלי פישר – נגיד הבנק ויו"ר הועדה המוניטרית

פרופ' ראובן גרונאו –חבר בוועדה המוניטרית

מר בארי טאף – יועץ בכיר לנגיד לענייני מדיניות מוניטרית, חבר בוועדה המוניטרית

פרופ' רפי מלניק – חבר בוועדה המוניטרית

ד"ר קרנית פלוג – המשנה לנגיד הבנק, חברה בוועדה המוניטרית

פרופ' אלכס צוקרמן – חבר בוועדה המוניטרית

משתתפים נוספים:

מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים

פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר

מר אדי אזולאי – ראש המטה לנגיד

ד"ר יוסי סעדון – יועץ לנגיד ודובר הבנק

מר' דניאל נתן – כלכלן בחטיבת המחקר

גב' אסתי שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטרית

עלות דירה מסתכמת ב-127 משכורות (ממוצעות) – כך עולה מבדיקה  של משרד השיכון והבינוי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה  (הלמ"ס)  המהווים את הבסיס של בדיקת משרד השיכון והבינוי מחירה הממוצע של דירה (מחיר המשקלל דירות ישנות וחדשות) עמד ברבעון הראשון של שנת 2012 על 1.13 מיליון שקל, ובהינתן שכר ממוצע בתקופה זו של 8,927 שקלים, אזי נדרשים 127 משכורות חודשיות לרכישת דירה. מבדיקת מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית עולה כי בחודשים אפריל, מאי, מספר המשכורות הנדרשות לדירה ממוצעת ירד לכ-123-126.  

ברבעון הראשון של 2011  מחיר דירה עמד על שיא של  134 משכורות לדירה וכמובן שירידה במספר המשכורות מבטאת שיפור  במצבם של רוכשי הדירות. שיפור, אגב מתבטא גם במדד משכן של בנק הפועלים שמבטא את  עלות המשכנתא, לצד שיעור האבטלה והמשכורת הממוצעת במשק.  על כל פנים, מנתוני הרבעון הראשון עולה כי רוכשי הדירות  חסכו לעומת המצב לפני כשנה  כ-62 אלף שקל ברכישת דירה (שבע משכורות).

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס מסר על רקע השיפור במצב רוכשי הדירות  "הגדלת היצע הקרקעות בארץ, כתוצאה מהרחבת המכרזים של מנהל מקרקעי ישראל, מביאה תוצאות, מורידה מחירים ומנצחת את הביקושים. אנו נמשיך ביתר שאת במדיניות זו והדבר יביא לירידה נוספת במספר המשכורות הנדרש לרכישת דירה בישראל".

על פי נתונים של משרד השיכון והבינוי,  מחירה הממוצע של דירה ירד בשנה החולפת ב-2.6%, ואילו השכר הממוצע במשק עלה בתקופה זו ב-2.5%. שתי המגמות המנוגדות האלו גרמו כמובן  לקיטון במספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה. עם זאת, השיפור בשנה האחרונה לא מבטא את המצב על פני השנים האחרונות בכלל – מבדיקה של מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית עולה כי בחמש השנים האחרונות הורע מצבם של רוכשי הדירות, אמנם, בחודשים האחרונים הם נזקקים ל-123-126 משכורות כדי לרכוש דירה ממוצעת, אבל לפני כחמש שנים הם היו זקוקוים לכ-100 משכורות בלבד.

משרד הבינוי והשיכון  מתגאה בעלייה של 87% במספר מממשי זכאות למשכנתאות המסובסדות על ידי משרד הבינוי והשיכון .  אבל חוכמה גדולה,  הזכאים האלו הרי נמנעו מלקחית משכנתא דרך משרד השיכון מכיוון שעד לפני כחצי שנה הריבית היתה גבוה מהריבית הבנקאית. עכשיו, על רקע התקנה להורדת הריבית לזכאים, ההלוואות האלו הפכו להיות אטרקטיביות ושוב ציבור הזכאים מעוניין בהן.  אכן צריך להגיד תודה למשרד  השיכון והבינוי , אבל צריך גם לזכור שמשך כמה שנים הוא לא טיפל בבעיה הזו ולא עזר לזכאים  כלל, הוא השאיר את הריבית לזכאים גבוה מהריבית משכנתא. כך או אחרת,  משרד השיכון מוסר כי  "הפחתת הריבית הקבועה על משכנתאות המסובסדות על ידי משרד הבינוי והשיכון בתחילת השנה לריבית של 3% נותנת את אותותיה. לפי עיבודי משרד הבינוי והשיכון לנתוני בנק ישראל לרבעון הראשון של 2012 בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, חלה עלייה של 87% במספר הזוגות הצעירים המשנים את תמהיל המשכנתא שלהם ומשלבים בו משכנתאות עם ריבית קבועה מסובסדת"

שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס ברך  על הנתונים ואמר כי "אני שמח שהמהלך שהובלנו בהורדת הריבית לזכאים אכן הוכיח את עצמו בהקלה משמעותית על הזוגות הצעירים את נטל רכישת הדירה הראשונה בחייהם. בהמשך לצעד הזה יש להמשיך ולהקל עוד על הצעירים בהון העצמי שהם נדרשים להציג, וזאת על ידי הפרדה בין דירה ראשונה לדירה שנייה בהגבלות שמטיל בנק ישראל על ההון העצמי הנדרש ללקיחת משכנתאות".

המשכנתאות המדוברות מיועדות אך ורק לזוגות צעירים שרוכשים דירה ראשונה וזאת על ידי מתן ריבית קבועה של 3% על המשכנתא וסבסוד השינויים בריבית על ידי משרד הבינוי והשיכון. בין השנים 2009 ו-2011 הריבית הקבועה במשכנתאות אלה לא הייתה אטרקטיבית יחסית להלוואות בשוק החופשי. בעקבות המשבר הפיננסי העולמי ירדה ריבית בנק ישראל לרמות נמוכות לעומת שיעור הריבית של משכנתאות משרד הבינוי והשיכון שעמד אז על 4% צמוד מדד ל-25 שנה. לפיכך, היקף הביצוע של הלוואות מוכוונות בתקופה זו היה זניח.
החל מינואר 2012, במסגרת תיקון לחוק הלוואות לדיור, שהוביל השר אריאל אטיאס, הוריד משרד הבינוי והשיכון את הריבית הקבועה לחסרי דירה הזכאים למשכנתאות מסובסדות ל 3% בלבד, למשך 25-28 שנה. ההפחתה חלה על זכאי המשרד החותמים חוזה רכישה החל מהראשון בינואר של שנת 2012 או על אלה שהחלו בבנייה עצמית במועד זה. ההפחתה תקפה לכל סוגי ההלוואות: סיוע לעולים חדשים, סיוע לאוכלוסיות מיוחדות (עולים מאתיופיה, מאירן, מסוריה ומתימן), סיוע לוותיקים יוצאי אתיופיה וסיוע לרוכשי דירה בנגב.
עם הפחתת הריבית על הלוואות הזכאות ל-3%, הפכו אלה למשתלמות יותר, כאשר הריבית האלטרנטיבית המוצעת בשוק החופשי על הלוואות צמודות מדד למשך 25-28 שנה גבוהה יותר ועומדת על 3.7%. בתקופה ינואר-מרץ 2012 עלה היקף המשכנתאות המסובסדות עד ל-45 מיליוני ש"ח, גידול של כ-33%, לעומת הממוצע הרבעוני ב-2011.
התיקון לחוק הלוואות לדיור שהוביל למצב החדש נעשה במסגרת הוראת שעה, כלומר הריבית המופחתת של 3% תינתן לזכאים על פי זכאותם האישית בהתאם לניקוד במשך חצי השנה, החל ב-1 בינואר 2012 ועד 30 ביוני שנה זו. המשרד יפעיל את ההלוואות המסובסדות לתקופה זו, ואז ייבדק אם נותרה יתרה תקציבית לצורך מימוש המשכנתאות. לאור האמור, קוראים במשרד הבינוי והשיכון לזכאים להלוואות המסובסדות, אשר בשנים האחרונות מיעטו להשתמש בזכותם זו, לגשת לבנקים למשכנתאות ולהוציא תעודות זכאות על מנת לממש את ההלוואות בריבית האטרקטיבית

בנק הפועלים, הבנק הגדול במערכת הבנקאית במונחי תיק האשראי והיקף הפיקדונות, מציע ללקוחותיו תוכנית חיסכון שקלית (לא צמודה) לארבע שנים (חיסכון זמין), בריבית קבועה ועולה באופן מדורג החל מתום שנתיים.

שיעור הריבית במונחים שנתיים לתקופה של השנתיים הראשונות היא 2%  (ריבית מתואמת שנתית 2.01%%) , כאשר מתום השנתיים הראשונות תעודכן כלפי מעלה הריבית כל חצי שנה. הריבית תעלה בשיעור קבוע של 0.5% במונחים שנתיים (עד שתגיע לריבית של 4% במחצית האחרונה של תקופת החיסכון), כך ששיעור הריבית השנתית המתואמת בתום מלוא תקופת החיסכון תגיע ל-2.6409% (הריבית מחושבת במונחי ריבית דריבית חצי שנתית).

המשקיעים בחיסכון זה יוכלו לצאת מהחיסכון בתום שנתיים לפתיחת התוכנית וכל חצי שנה בהמשך.

סכום המינימום להפקדה – 50 אלף שקל