בנק אגוד  מציע לחוסכים פיקדון / חיסכון לשנה וחצי צמוד למדד המחירים לצרכן בתוספת של ריבית ריאלית של 0.6%  (ריבית שנתית).  בנוסף מציע הבנק  לחוסכים ריבית שקלית נומינלית של עד  4.1% לתקופה של שנה וחצי.  הריביות האלו ניתנות להפקדות בסכום מסוים, אחרת צפוי שהריבית תהיה נמוכה יותר.

קרנות נאמנות או קרנות סל?

קרנות נאמנות הן מכשיר ההשקעה המועדף היום על הציבור. מדובר במעל 1,000 קרנות שמאפשרות לציבור לבחור השקעה במה שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, אצל מי שהוא רוצה. הבעיה שבמקרים רבים הניהול האקטיבי בקרנות הנאמנות לא מספק את הסחורה. מחקרים מחזקים את ההערכה שמנהלי השקעו לא יכולים לאורך זמן להכות את השוק, לנצח את המדדים. כלומר, קרן נאמנות יכולה לספק תשואה עודפת על פני מדד הייחוס, אבל לא לאורך זמן, ולכן מתחזקים בשנים האחרונות המכשירים   הפסיביים עוקבי המדדים – תעודות הסל, הקרנות המחקות, וקרנות הסל. כאן תוכלו לקרוא על תעודות הסל, וכאן על הקרנות המחקות. הפעם, נשווה בין קרנות הנאמנות, לבין קרנות הסל – המכשיר הפופולארי בארץ, לעומת המכשיר הפופולארי בעולם שאמור להגיע אלינו בכל רגע.

אז מתחילים – קרנות נאמנות הן מכשיר השקעה פופולארי ונוח – המשקיע רוכש קרן נאמנות שמנהליה עושים עברו את העבודה – הם מחפשים השקעות, הם בוחרים את האלוקציה (פיזור) של ההשקעות, הם מנווטים את ההשקעות בתקופות סוערות ובתקופות רגועות. יש לזה מחיר – דמי ניהול, ויש בזה סיכון – מי אמר שמנהל ההשקעות אכן מצליח להשיג תשואה עודפת. אז זה, שבמקרים רבים, כך עולה ממחקרים אקדמאיים, ניהול ההשקעות האקטיבי לא משיג את תשואת המדד – מדד המניות עולה בשנה ב-7% ואילו הקרן נאמנות מניבה 5%, זה לא תמיד, זה לא בכל הקרנות ולא בכל התקופות, אבל במחקרים ארוכי טווח מצאו שלאורך זמן רק מעטים מכים את השוק (מצליחים לייצר תשואה עודפת על פני המדד), ואם כך – מי צריך אותם? על הרקע הזה קמה תעשיית קרנות הסל (ETF ) ותעשיית תעודות הסל (ETN ) שהולכות ולקוחות נתחים מתעשיית הקרנות המסורתית. עם זאת, יודגש שיש מנהלי השקעות שכן מצליחים לייצר תשואה עודפת. נכון, הם מעטים, אבל גם 15%, אולי 25% מהשוק , זה שוק לא קטן – כלומר, מי שמחפש , בודק ומוצא, יכול בכל זאת למצוא את קרנות הנאמנות שלאורך זמן סיפקו תשואה עודפת על פני המדד (ולקוות שהן יעשו זאת גם בשנים הבאות).

זה למעשה ההבדל המהותי בותר בין קרנות הנאמנות ובין קרנות הסל, אבל זה לא ההבל היחיד, הנה ריכוז ההבדלים בין קרנות נאמנות וקרנות סל –

1.   שיטת הניהול – ניהול אקטיבי בקרנות נאמנות לעומת ניהול פסיבי (ניהול עוקב מדדים) בקרנות הסל (ובתעודות סל)
2.   דמי ניהול – העלויות בקרנות הנאמנות גבוהים משמעותית מדמי הניהול בקרנות הסל (ובתעודות הסל)
3.  שקיפות –  בקרנות נאמנות יש דיווח בדיעבד (כמה חודשים אחרי סוף חודש או סוף רבעון) על הנכסים שהקרן משקיעה בהן; בקרנות סל (ובתעודות סל) המשקיע יודע מה האחזקות.
4.  שיטת המסחר – בקרנות נאמנות מתקיים מסחר פעם אחת ביום על פי המחיר בסוף יום (יש מקרים שניתן לסחור פעמיים – שני שערים). כלומר, משקיע מזרים הוראה במהלך היום, עד שעה מסוימת – 11:00, 13:00 תלוי בקרן, ואז הוא מוכר או קונה בהתאם לשער שנקבע בסיום המסחר. המשקיע הזה חשוף להתנהלות המסחר במהלך היום והוא לא יכול להגיב לאירועים שהיו במהלך היום. מנגד, קרנות סל (ETF ) ותעודות סל (ETN ) נסחרים במהלך כל יום המסחר, בדומה למניות רגילות.

https://www.hon.co.il/%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9A-%D7%A7%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA/

מעודכן ל-10/2021

שורה של מכשירים פסיביים מתמודדים על תשומת הלב שלכם – תעודות סל, קרנות מחקות, קרנות סל. מה עדיף? הפעם, נבדוק את תעודות הסל מול קרנות הסל. נתחיל בכך שבארץ תעודות הסל הומרו לקרנות סל, אבל בעולם עדיין שני המכשירים האלו קיימים ופופולריים, ולכן חשוב להכיר גם את התעודות.   

מדובר במוצרים קרובים שאמורים לספק את תשואת המדד בעלויות ניהול נמוכות (דמי ניהול נמוכים), להבדיל מקרנות הנאמנות האקטיביות שמנהלות באופן שוטף את תיק הנכסים כדי לקבל תשואה עודפת (מה שלא ממש מצליח), ועל זה הן גובות דמי ניהול גבוהים משמעותית מהמכשירים הפסיביים.

תעודות סל (Exchange Traded Notes- ETN) הן מוצר שבעבר היה דומיננטי בארץ, אבל לאחר רפורמה שביצעה רשות ניירות ערך בתחום המכשירים הפסיביים, הפכו תעודות הסל לקרנות סל. התעודות הן  התחייבות של מנפיק התעודה כלפי רוכש התעודה לספק לו את תשואת המדד; התעודות עוקבות אחרי הכל (כל מה שאפשר למדד) – מדדי מניות (ת"א 25, ת"א 100, מניות היתר, סקטור הבנקים, מדדי מניות בחו"ל, שערי חליפין, סחורות – זהב, נפט ועוד…).

תעודות הסל, קרנות הסל והקרנות המחקות נולדו כתוצאה ממחקרים שהראו שלא ניתן להשיג תשואה טובה יותר מהמדד (מדד הייחוס) לאורך זמן, ואם כך, אין רציונל להשקיע בקרן נאמנות או מכשיר פיננסי אחר שבו יש ניהול אקטיבי (ניהול שוטף של ההשקעות בקרן). עם זאת, מחקרים גם מראים שיש מיעוט של מנהלי קרנות נאמנות שכן מצליחים להשיג תשואה גבוה יותר ממדד הייחוס. כלומר, הממוצע אמנם לא משיג את המדד, אבל פה ושם זורחים כוכבים. זה כמובן תלוי איפה, באיזה אפיק, לכמה שנים נעשה המחקר, אבל ככלל, מסתבר שבמקרים רבים עדיף להשקיע ישירות במדד הייחוס, ואם כך, הפתרון הוא דרך תעודת הסל.  תעודת הסל מחליפה בעצם את המדד – במקום להשקיע בסל של מניות שמרכיב את המדד המסוים, היא, התעודה, עושה את זה בשביל המשקיעים. 

תעודת הסל הראשונה שהונפקה בארץ (בשנת 2000) היתה תאלי 25 – תעודה שעוקבת אחרי מדד ת"א 25. מאז הונפקו מעל 200 תעודות, והענף גדל משנה לשנה, אם כי בשנים האחרונות יש עצירה בתחום הפסיבי (בקיץ 2021  היקף הנכסים המנוהלים בענף – קרוב ל-110 מיליארד שקל). בארץ, תעודות הסל היו המכשיר הפופולרי לעקיבה אחרי מדדים, אבל  ב-2018, החליטה כאמור רשות ניירות ערך "להסב" את כל התעודות לקרנות סל. הסיבה: בתעודות סל יש סיכון שנובע מזהות המנפיק כי התעודה היא בעצם התחייבות של מנפיק התעודה. רשות ניירות ערך חיסלה את הסיכון הזה על ידי הגדרת כל התעודות כקרנות סל. קרן, להבדיל מתעודה, מנוהלת בחשבון נאמנות שלא קשור למנהל הכספים. כלומר, סיכון המנפיק כבר לא קיים.  

קרנות סל (ETF) הן גם בארץ וגם בעולם המכשיר הפסיבי הפופולרי. ה-ETFים (Exchange Traded Fund) הן למעשה קרנות שעוקבות אחרי מדד מסוים. הן לא תעודות התחייבות (מעין התחייבות של המנפיק כלפי המחזיק) כמו בתעודות סל, אלא הן דומות לקרנות נאמנות שמנהלות כספים בנאמנות עבור הלקוחות. קרנות הסל מנהלות (בחשבון נאמנות) כספים עבור המחזיקים בהן, כלומר אין בהן את סיכון המנפיק. קרנות הסל ותעודות הסל, להבדיל מקרנות נאמנות, נסחרות כל היום (בדומה למניות). לעומתן, קרנות נאמנות מסורתיות נסחרות פעם ביום  (יש גם קרנות שנסחרות פעמיים ביום). כלומר, מבחינת הרעיון – מעקב אחרי המדד, תעודות הסל וקרנות הסל דומות, אבל מבחינת החשיפה, הרי שקרנות הסל יותר בטוחות – אין את סיכון המנפיק כפי שקיים בתעודות הסל. שני המכשירים האלו מחזיקים בניירות ערך או בנגזרים על מדדים כדי לעקוב באופן מדויק (בניכוי עמלות) אחרי המדדים. אבל, מעבר לעניין הסיכון/חשיפה, קיימים עוד הבדלים ביניהן – וחשוב לדעת אותם!

 הנה נקודות ההשקה וההבדלים בין תעודות סל (ETN) לקרנות הסל (ETF). נתחיל בדמיון ביניהן –   

1. תעודות הסל וקרנות הסל הן מכשירים עוקבי מדדים.
2. סחירות – תעודות הסל וגם קרנות הסל סחירות  באופן שוטף במהלך היום (כמו מניות)
3.  עלויות / דמי ניהול – בשני סוגי המכשירים העלויות הן לרוב נמוכות מאוד ביחס לאפיקים אחרים (לרבות קרנות הנאמנות).
4.  נזילות – בשני המכשירים האלו לרוב יש נזילות גדולה (מנפיק המכשיר דואג להיות עושה השוק ולהזרים היצעי וביקושים). עם זאת, בפועל, בתעודות סל בארץ לרוב יש נזילות גבוהה (מאחר שהנפיק הוא גם עושה השוק); בחו"ל בקרנות סל שהן קטנות ולא סחירות יש מקרים של נזילות מוגבלת.  
5.  שקיפות – בשני סוגי המכשירים, תעודות סל וקרנות סל, יודעים בדיוק מה הקרן והתעודה מחזיקים.
6. פיזור – מעצם הגדרת השקעה במדד, תעודות הסל וקרנות הסל מפזרות את ההשקעה שלהן על פני מספר נכסים (תלוי במדד).
7.    מיסוי – שיעור המס על רווחים (תשואה מההשקעה) בתעודת הסל ובקרנות הסל הוא 25%.

ומה השוני בין תעודות סל (ETN) לקרנות סל (ETF), דבר שחשוב לכאלו שמשקיעים דרך קרנות ותעודות בחו"ל? 

1.   קרן סל, ETF , מחזיקה בנכסי הבסיס (לצורך הדוגמה – במניות עצמם). בתעודות סל יש שימוש רחב בנגזרים כדי לעקוב אחרי המדד.
2.  מנגנון הפעולה של כל אחד מהמכשירים שונה.
3.  מדיניות הדיבידנד נקבעת בתעודות סל בארץ על ידי מנהל (האם לחלק את הדיבידנד למחזיקי התעודה או להשקיע את הדיבידנד שוב באינדקס/ מדד). בקרנות הסל בחו"ל יש כללים ברורים לחלוקת דיבידנד וצבירת דיבידנד.
4.  בקרנות הסל יש מנגנון בו ניתן להמיר מניות המרכיבות את קרן הסל (ETF) לקרן סל עצמה (ל-ETF עצמה). בתעודות סל בארץ אפשרי רק הכיוון "הטבעי" – להפוך את תעודות הסל לנכסי הבסיס (מניות ספציפיות וכו').
5. תעודות סל עוקבות גם אחרי מדדים שקרנות הסל לא יכולות לעקוב אחריהם בגלל מגבלות רגולציה שמתבטאות בתנאי סף שונים – מגבלת סחירות, מגבלה על השקעה בבורסה מסוימת; סחורה מסוימת.

משקיעים מקומיים יכולים לרכוש קרנות  סל בבורסה המקומית (וכאמור יש בשפע – מעל 200 תעודות בתחומים ובגיאוגרפיות שונות) והם גם יכולים לצאת מהקופסא ולהשקיע בקרנות סל בחו"ל – זה לא מפחיד כמו שזה אולי נשמע, ואז מרחב אפשרויות ההשקעה הוא אינסופי (אלפים רבים של קרנות סל).  כאן תוכלו לקרוא מדריך קרנות סל

מכשיר עוקב מדדים נוסף הוא הקרנות המחקות. הקרנות המחקות הן אמנם חלק מתעשיית קרנות הנאמנות הגדולה, אבל להבדיל מרוב הקרנות שדוגלות בניהול אקטיבי, הקרנות המחקות קרובות מאוד לתעודות הסל והן אמורות להיצמד למדדים – כלומר, קרן מחקה על ת"א 25 אמורה לספק את תשואת מדד ת"א 25 וכך לגבי יתר הקרנות המחקות. תוכלו לקבל כאן מידע מפורט על הקרנות המחקות.

הגופים המוסדיים המחזיקים בתעודות הסל נהנו פעמיים – הםפ השקיעו במכישירים שעושים להם את העבודה, כלומר הם לא עבדו, והם בכל זאת גבו דמי ניהול על ההשקעות האלו. אלא שברור שאם שמקיעים בתעודות סל שהם מכשיירם עוקבי מדדים, לא צריך ניהול אקטיבי (צריך את ניהול האלוקציה בין הנכסים השונים), ולכן אין הגיון בדמי ניהול על נכס אוטומטי בחי ניהול. על רקע זה, האוצר (באישור הכנסת) ביטלו את דמי הניהול על שגובות קופות גמל על תעודות הסל. מדובר ב-13 מיליארד שקל של נכסים שונים (תעודות סל שונות) שעכשיו מנהלי קופות הגמל והמוסדיים האחרים יזרקו לשוק – למה להם להחזיק נכסים שהם לא מקבלים עליהם דמי ניהול?

בשנת 2013 ייכנסו תקנות האור בנוגע לדמי ניהול לתוקף – יש בהם טוב וגם רע – מצד אחד תקרת דמי הניהול על קופות הגמל תרד בהדרגה מ-2% ל-1.2%, אבל מצד שני החוסכים בקופות הגמל ישלמו עד 5% על ההפקדות השוטפות, בעוד שעד עתה הם לא שילמו דמי ניהול על הפקדות, אלא רק על הבירה. בכך, בעצם מעין משווים את קופת הגמל לקרן הפנסיה ולביטוח המנהלים, אבל על הדרך בעצם מגדירים דמי ניהול על ההפקדות שזו גזרה חדשה לחוסכים. בסופו של דבר, בסיכום כולל, ממש לא בטוח שהרפורמה בדמי הניהול בקופות הגמל אפקטיבית. גם כך, דמי הניהול בפועל מתכנסים לכ-1% מהיקף הצבירה, כך שהרף של 1.2% גבוה ממנו ואולי לא אפקטיבי במקרים רבים; ומעבר לכך, יש כאמור את העלות החדשה – דמי ניהול על ההפקדות

למעוניינים להשקיע במניות פיננסיות בארה"ב יש מספר אלטרנטיבות. הם יכולים לרכוש את המניות באופן ישיר (בנק אוף אמריקה BAC, סיטיגרופ C, AIG ועוד…) , הם יכולים לקנות קרן נאמנות שמתמחה במניות פיננסיות והם יכולים לרכוש תעודות סל (ETN )וקרנות סל (ETF ) על מניות פיננסיות. ומה בעצם ההבדל בין המכשירים השונים? תעודות סל עוקבות אחרי מדדי מניות, להבדיל מקרנות נאמנות שבהן יש ניהול אקטיבי. כלומר, תעודות הסל יתנו בדיוק את המדד, קרנות הנאמנות יכולות לתת יותר (בפועל רבות מהן נותנות פחות מהמדד). בתווך יש את קרנות הסל שהן מוצר שמשלב את היתרונות של התעודות- דמי ניהול יחסית נמוכים, מעקב אחרי מדד או סל מניות (במקרים רבים בקרן הנסחרת אין עושי שוק עם ציטוטים והיא נסחרת בדיסקאונט על סל המניות שלה) ויתרון נוסף מסחר שוטף במשך היום (כמו מניות); היתרון של קרנות הנאמנות הוא בכך שיש חשבון נאמנות של המחזיקים, אין את סיכון המנפיק. בארץ עדיין לא נסחרות קרנות סל (זה אמור להתרחש בשנה הקרובה), בחו"ל זה מאוד פופולארי. למעשה האבחנה בין תעודות סל בחו"ל לקרנות סל היא דקה מאוד, ולכן שני המוצרים האלו נקראים יחדיו תעודות סל (כשם גנרי). האבחנה בין השתיים היא בעיקר בקשר לחשיפה של המשקיעים – בתעודות סל (ETN ) מדובר בהתחייבות של המנפיק כלפי המחזיקים (מעין סוג של אג"ח), בעוד שבקרן סל (ETF ) יש חשבונן נאמנות ולמחזיק יש חלק מחשבון זה. רוב המכשירים העוקבים בחו"ל הם מכשירי ETF, כלומר קרנות סל, ולא תעודות סל (ETN ) וצריך לזכור שלהבדיל מהמצב בשוק המקומי שיש עושי שוק לתעודות ויש כל הזמן ציטוטים מסביב לערך ההוגן, בקרנות הסל הנסחרות בארה"ב המחיר נקבע בין קונים מרצון למוכרים מרצון, ובמקרים לא מעטים בעיקר אם מדובר בסל מניות שהוא לא מדד ובקרנות לא סחירות, הקרן נסחרת מתחת לערכה ההוגן – דיסקאונט שמבטא את דמי הניהול העתידיים.
בתחום הפיננסים קרן הסל הפופולארית ביותר היא XLF . הקרן הזו שהוקמה ב-1998 מנהלת 6.5 מיליארד דולר , והמחזור היומי בה הוא ענק – 700 מיליון דולר בממוצע. הקרן סל הזו לא עוקבת אחרי מדד מניות הפיננסים, אבל היא מכוונת להשיג תשואה קרובה למדד מניות הפיננסים המוביל בוול-סטריט. היא משקיעה לפחות 95% מנכסיה במניות פיננסיות, ובפועל 10 האחזקות הגדולות שלה מהוות כמחצית מהיקף נכסיה. ההשקעות הבולטות בה – וולש פארגו, גי.פי מורגן, ברקשייר, סיטיגרופ, בנק אוף אמריקה וגולדמן זאקס. הקרן, בגלל סחירותה הרבה, והיותה די קרובה לאינדקס, נסחרת כמעט ללא דיסקאונט.

קרנות נאמנות או תעודות סל? מה עדיף.  לכל אחד מהמכשירים האלו יש יתרונות לצד חסרונות, ועמדנו על כך במדריך קרנות הנאמנות ובמדריך תעודות הסל. אבל השאלה העקרונית היא בהינתן שאנחנו רוצים להשקיע בתחום מסוים שבו יש את שני המכשירים האלו – תעודות סל וקרנות נאמנות, אז איזה מכשיר עדיף?

קרנות נאמנות – ניהול אקטיבי; תעודות סל – ניהול פסיבי

ובכן, תעודות הסל הן מכשירים עוקבי מדדים – הן מחקות באופן מדויק את המדד כשהרציונל שלהם הוא שלא ניתן לאורך זמן להכות את השוק. מנגד, קרנות הנאמנות הן מכשיר אקטיבי, כלומר יש בו ניהול אקטיבי של מנהלי השקעות, ולניהול הזה אמור להיות ערך שמתבטא בתשואה. עם זאת, בקרנות נאמנות יש דמי ניהול לא נמוכים ביחס לתעודות הסל ששם לרוב דמי הניהול נמוכים מאוד. אז מה עדיף? מחקרית לשתי השיטות יש תימוכין , כשבמילים לא אקדמאיות אפשר לנסח זאת כך – רוב הקרנות לא מכות את מדד הייחוס שלהם (הבנצ'מרק), אבל יש כאלו שמצליחים בכל זאת להכות לאורך זמן. כלומר, יש קרנות נאמנות שנותנות תשואה עודפת על פני תעודות הסל (למרות דמי הניהול), אך הן מעטות ואינן מעידות על הכלל (שלא מכה את התשואה של המדד). ולכן, המכשירים הפסיביים ובעיקר תעודות הסל זוכות לעדנה בשנים האחרונות. 

על כל פנים, בבדיקה שלנו בקטגוריית המניות המובילות – ת"א 35 ות"א 125  בשנים האחרונות, נמצא כי הקרנות המנוהלות לא משיגות את המדד, כלומר ההשקעה בתעודות הסל הניבה תשואה גבוה יותר!  כך גם עולה ממחקר קודם של בית ההשקעות מיטב (שנת 2016). במיטב חקרו את  תעשיית קרנות הנאמנות באפיקים מוגדרים (ת"א 35, ת"א 125, ת"א 90, מניות יתר ומניות כללי) ונמצא שלאורך שלוש שנים קרנות הנאמנות במדדים המובילים – ת"א 35, ת"א 125 לא הצליחו להגיע למדד – כלומר, תעודות הסל היו עדיפות. במניות היתר דווקא הניהול האקטיבי הוכח כטוב יותר ורוב הקרנות בקטגוריה היכו את מדד הייחוס.

חשוב לציין, תעשיית קרנות הנאמנות אכן מתרכזת בניהול אקטיבי של כספי המשקיעים (במטרה להשיג תשואה עודפת), אבל כדי להתחרות בתעודות הסל הוקמו קרנות מחקות שבהרבה מובנים הן קרובות יותר לתעודות הסל מאשר לקרנות הנאמנות. הקרנות האלו  עוקבות אחרי מדדים בפשטות, בשקיפות מלאה ובעלויות זולות. להרחבה על קרנות מחקות היכנסו כאן.

תעודות הסל והקרנות המחקות מצליחות למשוך יותר ויותר משקיעים בשנים האחרונות. היקף הכספים המנוהל דרכם הולך ועולה, אבל עדיין – תעשיית קרנות הנאמנות גדולה יותר. קרנות הנאמנות (מעודכן לספטמבר 2017) מנהלות כ-250 מיליארד שקל, בעוד תעודות הסל מנהלות כ-110 מיליארד שקל. אבל ההשוואה הזו מטעה כי בתוך קרנות הנאמנות נמצאות הקרנות

המחקות שמנהלות כ-20 מיליארד שקל, כך שההשוואה הנכונה יותר היא בין קרנות ללא המחקות – 230 מיליארד שקל לבין תעודות סל וקרנות מחקות – כ-130 מיליארד שקל

מדריכים נוספים:

קרנות מחקות – יתרונות וחסרונות

תעודות סל – כל מה שצריך לדעת

קרנות נאמנות – מה זה? 

מול הטענות הרבות (והמוצדקות) שדמי הניהול בארץ באפיק החיסכון הפנסיוני גבוהים, נשמעים גם הטענות של חברות הביטוח ובתי ההשקעות. לטענתם, דמי הניהול בארץ לא גבוהים ביחס למדינות אחרות באירופה; הם פרסמו מחקר במימון איגוד קרנות קופות הגמל שמצביע על כך שדמי הניהול בארץ בקופות הגמל הם דווקא נמוכים באופן יחסי. ומעבר לכך, לטענתם – האשמה היא ברגולציה. העלויות של ניהול קופות הגמל גבוהות במיוחד – יש רגולציה שמצריכה עוד ועוד משאבים, יש את ההוצאות על ניהול הכסף, יש תפעול, שירות לקוחות, בקרה וניהול סיכונים, עמלות לסוכנים (סוכנים פנסיונים, סוכני ביטוח), עמלות הפצה לבנקים, הוצאות בגין שימור לקוחות. אלו הם הוצאות כבדות, ללא ספק, אבל האם הם מצדיקות דמי ניהול של 1.1% בשנה – בתי ההשקעות טוענים שלגוף בינוני בתחום קופות הגמל יש עלויות של כ-0.8%, זה נראה גבוה, ואם לא , מן הסתם, אפשר להתייעל ולחסוך בעלויות, אבל גם אם כן, זה אומר שהעלויות של הגופים הגדולים מבטאים 0.3%-0.4% – הם בטח יכולים להוזיל את דמי הניהול.

מפרוטוקול ישיבת הריבית האחרונה מתברר שבבנק ישראל סבורים שהורדות הריבית (הריבית ירדה בעדכון האחרון מ-2.75% ל-2.5% ) לא יגרמו לעליות במחירי הדירות כפי שקרה  בפעם האחרונה שהורידו את הריבית בצורה דרמטית – בשנים 2008, 2009. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר מוביל בחודשים האחרונים הפחתות ניכרות בריבית על רקע ההאטה העולמית, אבל הורדת הריבית מחממת את שוק המשכנתאות ואת שוק הדירות. בבנק ישראל לא רואים את זה או מתנערים מכך. חברי וועדת הריבית הדגישו את הירידה המסוימת במחירי הדירות ובהיקפי המשכנתאות החדשות, ובמקביל את הרמה הגבוה של דירות בבנייה, כשעל רקע הנתונים האלו הם סבורים שהפחתת ריבית תשפיע באופן מתון מאוד על מחירי הדירות.  בבנק ישראל טוענים כי הגבלות המשכנתאות שהוטלו כבר בשנה שעברה  ינטרלו השפעות של הורדת ריבית.

אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות דש אייפקס סבור שהביקושים לדירות לא נרגעו למרות עליות המחירים בשנים האחרונות. להערכתו על רקע הכמות הגדולה של הרוכשים הפוטנציאלים שיושבת על הגדר שמבטאת עודף ביקוש  לדירות, לא  תתאפשר ירידת מחירים משמעותית במחירי הדירות למגורים. בשנים האחרונות עלו מדי שנה בשנה (למעט בשנה החולפת) מחירי הדירות בעשרות אחוזים ועדיין הביקוש הגדול לרכישת דירות למטרת מגורים, לא נענה, בעיקר מכיוון שיש ביקוש קבוע וגדול – 50 אלף דירות, מצד זוגות צעירים. בחצי השנה האחרונה שוק הדירות למגורים המקומי בהאטה משמעותית  כאשר הקונים והמוכרים בוחנים את המצב ונמצאים בעמדת המתנה להמשך התפתחויות בשוק הדירות. "התפתחויות בשוק הדירות למגורים תלויות במצב הכלכלי במשק. בינתיים, כמות הדירות החדשות שמתווספות למלאי הקיים למכירה הולכת ופוחתת", מסביר זבז'ינסקי ומוסיף , "יתכן שהקפיצה במכירות הדירות למגורים החדשות במהלך חודש דצמבר מהווה ביטוי לתופעה של קונים לחוצים שהסתפקו בירידות המחירים שהיו עד כה. מוקדם מדי להסיק מסקנות על סמך נתונים של חודש בודד, אך כל עוד לא רואים שינוי משמעותי בצד ההיצע, יתכן שירידות המחירים בשוק הדיור יהיו קצרות טווח בלבד ולא משמעותיות".

מנתונים של בנק ישראל עולה כי בדצמבר 2011 המשכנתא של כולנו הסתכמה ב-204 מיליארד שקל. מה זה כולנו? 723 אלף משכנתאות פתוחות היו נכון למועד זה, נתון שמבטא בחישוב גס כמחצית ממספר בתי האב בארץ. נתון מעניין נוסף שפרסם בנק ישראל מתייחס לשינוי במספר המשכנתאות הפתוחות ביחס לחודשים קודמים. מסתבר שבדצמבר ירדו מספר המשכנתאות הפתוחות מ-723 ל-717 אלף – נתון חריג שסותר את המגמה הכללית – גידול של 2 אלף משכנתאות מדי חודש בחודש.

דמי הניהול השוטפים בקופות הגמל (בכל הקופות) הסתכמו, על פי בדיקת מהון להון, אתר הצרכנות הפיננסית, ב-2.6מיליארד שקל בשנת 2011. דמי ניהול אלו מבטאים שיעור ממוצע של כ-1.05% מסך נכסי קופות הגמל. בשנת 2010 הסתכמו דמי הניהול בסכום דומה ובשיעור של כ-1.1% מסך נכסי הקופות. אלא שאלו לא כל ההוצאות של המחזיקים בקופות הגמל, ישנן עלויות נוספות בקופות הגמל (ובכלל במכשירים פיננסים נופסים) שמייקרים את ההוצאות הכוללות בממוצע ב-20%, בעיקר עלויות של ברוקראז' שמתגלגלות על החוסכים בקופות הגמל