"אנחנו רואים ירידת מחירים, אך היא לא חדה ולא תגיע לרמה של 20%-30%", אומר בראיון לביזפורטל, אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של בית ההשקעות פסגות, "מי שחושב כך מנותק מהמציאות, לדעתי המחירים לא יירדו יותר מ-5%-10%".
לראיון המלא בביזפורטל

אחוז המימון / אחוזי מימון – שיעור המימון של הבנק למשכנתאות (או כל גוף מלווה אחר – בנק מסחרי, או חברת ביטוח) ברכישת הדירה. אחוזי המימון מבטאים את סך המשכנתא ביחס לערך הדירה. לדוגמא – ערך הדירה 1 מיליון שקל, המשכנתא 600 אלף שקל ומכאן שאחוזי המימון – 60% (600 אלף שקל חלקי 1 מיליון שקל).

רובנו חוסכים לפנסיה מדי חודש בחודש, אבל כנראה שזה לא מספיק. זה תלוי מתי התחלנו לחסוך לפנסיה, כמובן שככל שהתחלנו צעירים יותר כך הקצבה שנקבל בפנסיה תהיה גדולה יותר, וזה תלוי בשיעור ההפקדות שלנו לפנסיה מתוך סה"כ השכר. כיום , כך על פי היועצים הפנסיונים צריך להפקיד לפנסיה לפחות  20% מהשכר כדי להתקרב לקצבה חודשית קרובה לשכר החודשי. אבל גם אם עושים הכל כמו שצריך – יש עדיין סיכונים לפנסיה.

הסיכון הגדול ביותר מיוחס לכך שלא בטוח שכשנגיע לגיל פנסיה, הכסף בקופת הקרן פנסיה יספיק לכולם. בביטוח חיים יש ביטחון לקצבה, יש ביטוח שמבטיח לנו את הקצבה גם אם יהיו שינויים בתוחלת החיים, בכמות המבוטחים וכו'. בקרן פנסיה אנחנו תלויים בחוסכים האחרים. קיים  סיכון מוחשי וגדול שכתוצאה מכך שתוחלת החיים הולכת ומתארכת, הפנסיה תהיה בסכנה – אחרי הכל,  יש כסף שצריך לחלק ליותר אנשים (מעין ביטוח הדדי) ומעבר לכך – למשך תקופה ארוכה יותר, ואם כך, מה זה אומר על הפנסיה שאנחנו אמרים לקבל, האם היא תפגע?

התשובה נמצאת בתוחלת החיים של הגיל השלישי, אבל היא גם תלויה בסכום ההפרשות השוטף של החוסכים, בכמות החוסכים, בתשואה של הקרן, בדמי הניהול של הקרן ופרמטרים נוספים. מה שברור הוא  שתוחלת החיים עולה –  לפני 20 שנה חיו בארץ 620 אלף בני 55 ומעלה ועכשיו הקבוצה הזו היא מעל 1.2 מיליון איש. בעוד 20 שנה, כך על פי ההערכות, יחיו בארץ מעל 2.3 מיליון בני הגיל השלישי. בגיל השלישי (וזאת הכללה) מוציאים יותר, מרוויחים פחות, ונזקקים יותר לשירותי בריאות וסעד.  לבני הגיל השלישי יש אמנם יותר כסף –  בני ה-50 פלוס בארץ מחזיקים ברוב הכסף והנכסים בארץ (כ-70%), אבל הכסף הזה עלול להיגמר במהירות. מעבר לכך, על פי המומחים, חלק משמעותי (5 שנים) מהחיים בתקופת הפנסיה הוא באיכות חיים ירודה שמחייבת הוצאות רפואיות וסיעודיות גבוהות.   בשורה התחתונה –  האיום הגדול על הפנסיה הוא התארכות תוחלת החיים כשבזמן הזה ממשיכים לקבל הפנסיונרים קצבה מהקרן. מי משלם על הקצבה הזו, החוסכים האחרים, ולא ברור מי יממן אותם. זה נראה סוג של מגדל קלפים, שכולם יודעים עליו, אבל חוששים לדבר עליו בקול ברור. אבל, המדינה צריכה לטפל בעניין – זו פצצת זמן שרק תלך ותגדל.

מדד המחירים לצרכן עלה ב-2011 ב-2.2% כאשר מדד הדיור עלה ב-5.1% והיה אחראי לעלייה של 1.2% במדד המחירים לצרכן. בבנק לאומי סבורים שגם ב-2012 תרשם עלייה משמעותית במדד הדיור, אלא שהפעם העלייה תגיע בעיקר מהתייקרות  הדירות להשכרה. "סעיף הדיור  במדד המחירים לצרכן, ימשיך להוביל את עליית המדד על רקע מעבר של רוכשי דירות פוטנציאליים לשוק הדירות להשכרה", כותבים בלאומי ומוסיפים  שעליית הדולר מול השקל בחודשים האחרונים עשויה גם כ להביא בעליית סעיף הדיור ועליית סעיפים נוספים במדד של מוצרי שנקובים בדולר.

האינפלציה הצפויה בשנה הקרובה היא 2.3% – כך עולה מבדיקת הון, מדריכים פיננסים. הבדיקה התייחסה למכשירים הפיננסים הנסחרים בשוק ההן – צמודי המדד לעומת לא צמודים כשההפרש בינהם מבטא את האינפלציה שמוערכת בשוק ההון. האינפלציה לשנה הקורבה לא השתנה לעומת בדיקות קודמות – בחודשים הקודמים כשנבחנה האינפלציה לשנה הקרובה נמצא כי היא בין 2.2% ל-2.5%.  האינפלציה הזו היא כמובן בטווח שהגדיר בנק ישראל. בשנה האחרונה (2011) הסתכמה האינפלציה ב-2.2%.

מס רכישה ברכישת דירת מגורים עודכן –  דירה ראשונה תהיה פטורה ממס רכישה עד לסכום של 1.42 מיליון שקל. בדירה ראשונה, יחול מס בשיעור של 3.5% מסכום של 1.42 מיליון שקל ועד 1.69 מיליון שקל, ויחול מס בשיעור של 5% מעל  1.69 מיליון שקל.

ברכישת דירה שנייה יחול מס של 5% עד לסכום רכישה של 1.05 מיליון שקל, ומסכום זה ועד 3.16 מיליון שקל יחול מס בשיעור של 6%. מעל 3.16 מיליון שקל יחול מס בשיעור של 7%.  ההפרשים במיסוי בין שני הרוכשים – הראשון לדירה ראשונה והשני לדירה שנייה ויותר נועדו לצמצם את רכישת הדירות לצרכי השקעה, ולנסות ולבלום את עליית מחירי הדירות.

הריבית הממוצעת על המשכנתאות במסלול הצמוד למדד ירדה בחודש דצמבר 2011 ל-3.19% לעומת  3.31% בחודש נובמבר וחודש אוקטובר.  כך עולה מנתונים מעודכנים של בנק ישראל. הריבית הזו מבטאת את ממוצע כל המשכנתאות שנלקחו בחודש החולף (עד סוף דצמבר) והיא תקפה למשכנתאות במסלול צמוד למדד שנלקחו עד 11 בינואר 2012. הריבית הצמודה למדד על הלוואות משכנתא קצרות  –  עד 5 שנים עומדת על 3.17%, לעומת  3.3% בחודש הקודם; הריבית הצמודה על משכנתאות לתקופה שבין 5 ל-10 שנים היא 3.05%, ירידה לעומת חודש קודם, אז היתה הריבית לתקופה זו – 3.23%; הריבית הצמודה על משכנתאות מעל 10 שנים ועד 15 שנים היא 3% לעומת  3.11% בחודש הקודם. לתקופות ארוכות יותר הריבית גבוה יותר , גם מכיוון שבאופן כללי המלווים מבקשים תשואה גבוה יותר להלוואות ארוכות כדי לגלם את הסיכון, וגם בגלל ההיצע והביקוש למשכנתאות בטווחים אלו. הריבית הצמודה לתקופה של 15 שנים עד 20 שנה היא 3.53% לעומת 3.6% בחודש קודם; הריבית הגבוה ביותר היא במשכנתא מעל 25 שנה – 3.92% לעומת 3.88%  – עלייה במרווח הריבית בעוד שבכל יתר התקופות נרשמה ירידה בריבית.

בנק ישראל פרסם גם את את הריבית הקבועה על משכנתאות במסלול השקלי. הריבית השקלית הממוצעת על  משכנתאות שאינן צמודות על הלוואות עד סוף חודש דצמבר שנלקחו בפועל עד 11 בינואר 2011 היא 5.35% לעומת 5.5% בחודש הקודם.

מעודכן 04/2017

שווה בדיקה – הניהול בקופות הגמל הגדולות עבר בשנים האחרונות בין גופים שונים, בדרך יכול להיות ששכחו אתכם- זה אולי לא בגללם, אולי מדובר בקשיים שבמעבר בעדכון המערכות הממוחשבות בגופים החדשים, וזה בעיקר בגלל שחוסכים רבים פשוט לא מודעים למה שיש להם – הם עברו דירה, הם עברו מקומות עבודה, ובדרך הם שכחו לעדכן את קופת הגמל בכתובת החדשה. עד היום, לקופות הגמל לא היה ממש אכפת – אחרי הכל, הם עדיין משכו את דמי הניהול כרגיל.

אבל, עכשיו האוצר מנסה לתמרץ אותם להגיע לחוסכים. אולי זה יעזור. מדובר בסכום ענק – סה"כ החסכונות (בקופות הגמל, קרנות השתלמות, ביטוחים שונים, קרנות פנסיה) שאין קשר עם בעליהם מסתכ ב-20 מיליארד שקל. חלק מהכסף "האבוד" שייך לחוסכים שעברו מהעולם, וחלק גדול שייך פשוט לכאו ששכחו אותו.

איתור כספים ותכנון פיננסי

חשבונות בנק רדומים במיליארדים – למה הבנקים לא מעדכנים את בעלי החשבון?

ב‏נק אגוד בניהולו של חיים פרייליכמן מציע ללקוחותיו וללקחות כל הבנקים פיקדון שקלי בריבית גבוה. הבנק מציע פיקדון לשנתיים, בריבית של 3.3%, ריבית הגבוה אפילו מריבית בנק ישראל שעומדת על 2.75% . הפיקדון הזה, ככל הנראה, בא בתגובה לפיקדון האטרקטיבי בבנק ירושלים – 80% מריבית בנק ישראל – 2.2%. בבנק אגוד מאפשרים תחנת יציאה בתום שנה, אך אז יקבלו המפקידים ריבית של 2.7%. ניתן להפקיד בבנק אגוד ללא צורך בפתיחת חשבון עו"ש, סכום המינימום להפקדה – 50 אלף שקל, סכום המקסימום – 1 מיליון שקל.

"הדירות יצנחו כשלא יעמדו במשכנתא, וזה לא יקרה", אומר אבי גינדי, מבעלי גינדי החזקות בראיון לגלובס. גינדי מעריך שתוך שנה מחירי הדירות יחזרו למסלול עלייה, "הצענו הנחה בשיעור של 18% במחירי דירות בפרויקט בראשל"צ רק כי מכרנו 100 דירות בבת אחת".
לראיון המלא בגלובס

הזכאים להלוואה ממשרד השיכון והבינוי לצורך רכישת דירה, ייהנו מריבית אטרקטיבית – 3% במקום 4% שהייתה נהוגה עד היום. משרד השיכון הפחית את הריבית במסגרת תיקון לחוק הלוואות לדיור שאושר בכנסת בחודש שעבר. הריבית המעודכנת הופכת להיות אטרקטיבית לזכאים להלוואות ממשרד השיכון. עד היום, בריבית של 4% ההלוואות האלו לא היו כלכליות, אחרי הכל, ניתן לקבל משכנתא מהבנקים למשכנתאות בריבית אטרקטיבית יותר מ-4%. אבל עכשיו התמונה משתנה; "הזוגות הצעירים וחסרי הדיור זכאים להטבה מהמדינה שמגיעה לעשרות אלפי שקלים, כדי להקל עליהם לממש את חלום רכישת קורת הגג", אמר שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס, "אנחנו קוראים לציבור הזכאים לנצל את ההטבה ואת הריביות הנמוכות. זו בשורה גדולה לזכאים. בימים האחרונים הונחו הבנקים בנוגע לתקנות החדשות והם ערוכים לקליטת הזכאים המממשים. הריבית בשוק החופשי לתקופה של 25 שנה עומדת על כ-3.8%, ומשרד הבינוי והשיכון מציע כעת את ההלוואה המיועדת לזכאים ב-3% בלבד. בשנים האחרונות תקציב הסיוע לזכאים כמעט ולא נוצל עקב הריבית הלא אטרקטיבית שהעניק משרד הבינוי והשיכון, לעומת הריביות בשוק, והסיוע לא מילא את יעדו עד היום".

זה לא גימיק, זה קיים כבר שנים במערכת – אם יש לכם קופת גמל, אתם יכולים לקחת מהגוף המנהל את הקופה, הלוואה – בדרך כלל ההלוואה תהיה בתנאים טובים, בדרך כלל ההלוואה תהיה עד 50% מערך החיסכון בקופת הגמל.

בהתחלה ההלוואות האלו נועד לאנשים שהיו צריכים כסף, ובלית ברירה נאלצו לשבור את קופות הגמל שלהם (לפני התקופה שמזכה בהטבות מיסויות), ואז החליטו בקופות "ללכת לקראתם" ולהעניק הלוואות במקום לשבור את הקופה, וכך ליהנות מההטבות המיסויות. בפועל, התופעה התרחבה בשנים האחרונות, ומדובר למעשה במעין הלוואות לכל מטרה. ההלוואה הניתנת כנגד קופת הגמל (נזילה או לא נזילה), מהווה למעשה דרך של מנהלי הקופה לשמר את העמית הלווה. אותו עמית לווה לא יכול לעבור לקופה אחרת, כל עוד הוא לקח הלוואה מהקופה. ההלוואות ניתנות לעמיתים עם וותק של לפחות שלוש שנים, והן ניתנות לעד חמש שנים. הבעיה בהלוואות אלו – שבמקרים רבים, למרות הרייבת הנמוכה בהן, הן לא כלכליות – הקופה מניבה פחות מההלוואה. כלומר, עקרונית היה כדאי בחישוב קר זה, למכור את הקופה ולא להזדקק להלוואה. אבל, כאמור בקופה יש יתרונות להחזקה לטווח ממושך (הטבות מיסויות), ומעבר לכך קיימת גמישות – ההלוואה היא לטווחים שונים, בעוד שהקופה היא לרוב לטווח ארוך.

במקביל, ניתן לקבל גם הלוואות מקרנות פנסיה ובמקומות שיש לכם חסכונות נוספים שניתנים לשעבוד. צריך לזכור שהחיסכון/ קופת הגמל/ קרן ההשתלמות וכו', משועבדים לטובת ההלוואה, כלומר אם לא החזרתם את ההלוואה, הקופה שלכם "תשלם" על כך, והמשמעות היא שהחיסכון הפנסיוני שלכם בסכנה באם לא תחזירו את ההלוואה

מדריך הלוואות מקופות גמל וקרנות פנסיה