משרד הכלכלה שוקל להיחלץ להגנתם של יצרני האופנה המקומיים ולהטיל, במסגרת תוכנית שהכין,  מכסי מגן בשיעור של עד 12 על מוצרים המיובאים לארץ וקיים לגביהם ייצור מקומי משמעותי.

ממשרד הכלכלה נמסר כי הוא מתכוון לבצע בחינה תקופתית של השפעת הפחתת המכס על התעשייה בהיבטי פדיון ותעסוקה, והאם הצרכנים נהנו מהפחתת עלויות זו. בחינה זו תתבצע לקראת פקיעת תוקפו של הצו הזמני להפחתת המכס לשנת 2018.

משרד הכלכלה שוקל נקיטת אמצעים נוספים על מנת להגן על יצרני הביגוד הישראלים ובינהם: העברת  9 מיליון שקל לעידוד פעילות ייצוא באמצעות מנהל סחר חוץ, במסגרת תכנית של"ב. התכנית כוללת מהלכים לקידום הייצוא, מבניית פורטל אינטרנטי ועד ליווי והכוונה. סך התמיכה יכול להגיע עד 200 אלף שקל, לצד ייעוץ והכוונה על ידי מכון הייצוא.  3 מליון שקל נוספים מתכוון המשרד להקצות לסיוע על ידי מערך מעוף, של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. במסגרת התוכנית יתמחו יועצי מעו"ף בתחום הטקסטיל יגיעו לעסקים בהתאם לביקוש, ויציעו את השירותים הבאים: ייעוץ וליווי עסקי, מסחר מקוון, ייעוץ שיווקי, ייעוץ בתחום התפעול, הדרכות ועריכת כנסים שמטרתם ליצור מפגשים בין יזמים ויצירת שיתוף פעולה. כמו כן סניף מעוף ת"א יוכרז כמתמחה בתחום הטקסטיל ברמה הלאומית.

10  מליון שקל יוקצו על ידי משרד הכלכלה לקידם הטמעת תהליכי חדשנות בקרב יצרני האופנה – המענק הינו בשיעור של 30%-50% מהוצאות המו"פ של תכניות שאושרו. מתן סיוע באמצעות תכנית מכינת המו"פ למטרת אבחון ראשוני המבוסס על התקשרות עם יועץ מקצועי לתחום החדשנות.

כמו כן מתכוון משרד הכלכלה לצאת בקמפיין יעודי להגברת המודעות לתעשיית הטקסטיל המקומית במדיה הדיגיטלית (אינסטגרם, פייסבוק, רדיו, וידאו-ארט שיעלו לרשתות) בין היתר, בהקשר של מעצבים ומתפרות בצפון.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן: "משרד הכלכלה והתעשייה נרתם לענף האופנה באתגר העומד ושיעמוד בפניו בשנים הקרובות – התחרות הגוברת מול העולם. כלי הסיוע שהועמדו, לאחר עבודה משותפת, לרשות התעשיינים בענף, יכולים לסייע בידם בתחרות המקומית ובאפשרות לפרוץ לשווקים חדשים בעולם, תוך שיפור הפריון והחדשנות"

לטענת משרד הכלכלה מכס על תעשיית האופנה נפוץ בארה"ב ובאירופה בשיעורים דומים, מתוך הבנה שיש צורך לשמור על תעשייה זו שבעלת תרומה משקית וכלכלית. אך מעבר לכך תעשיית אופנה מקומית משקפת תרבות וערכים נוספים.

חה"כ נורית קורן: "עלינו לחזק ולפתח את תעשיית הטקסטיל והביגוד בארץ. קנו מוצרים כחול לבן, זו לא סיסמא ריקה מתוכן. אנו זקוקים לביטחון ביגודי בישראל, אסור שכל תעשיית הטקסטיל בארץ תישען רק על יבוא מסין ולהזניח את התעשייה המקומית. זו תעשייה שפרחה מאז קום המדינה ומפרנסת משפחות רבות ומשלבת עבודה של פלסטינאים רבים ומקיימת שת"פ שעלינו לשמור".

נתוני ענף האופנה בישראל

מבדיקה שערך משרד הכלכלה עולה שענף האופנה בישראל במונחים קמעוניים לשנת 2017 (ביגוד ללא הנעלה) מורכב בעיקרו מפידיון המבוסס ייצור מקומי בהיקף של כ- 3.2 מילארד ש"ח, יבוא בהיקף של כ- 7.5 מיליארד ש"ח, מסחר מקוון הנאמד בכ- 2.5-3 מליארד ש"ח וטיולי רכישה בחו"ל הנאמד בהיקף של כ- 1 מליארד ש"ח (ערך קמעונאי). ניתוח זה בוצע על ידי חברת KPMG סומך חייקין, שהשתתפה בהכנת הדו"ח.

מלאכת התפירה מתבצעת בעיקרה ברשות הפלסטינאית בהיקף של כ-20 עד 30 אלף פועלים, מתוכם כ-2,000 ברצועת עזה. עלות כח העבודה תחרותי ומבצע עבודה איכותית. ייצור בגדים בישראל מבוסס על מודל עסקי בר קיימא זה ובעל חשיבות כלכלית- אזורית אסטרטגית למדינת ישראל.

למרות שתעשיית האופנה המקומית היא בעלת יכולת התמודדות עם התחרות הגוברת של היבוא , הן בהבטי מחיר ובהבטי איכות המוצר, התעשייה חווה קשיים ייחודיים כגון הנטל על העסקים הקטנים והבינוניים בישראל (רובה של התעשייה נופל תחת הגדרה זו), קשיי מימון ותזרים, הגדלה משמעותית של סחר מקוון, טיולים רבים המשלבים קניות בחו"ל, עלויות ייצור נמוכות במזרח הרחוק וכן המגמה של הפחתת מכסי המגן ל-0%.

בענף קיימת מגמה גוברת ועקבית בשנים האחרונות של הפחתת מחירי ההלבשה, המוסברת בעיקר בשל תהליכי גלובליזציה, רכש מוצרי טקסטיל אונליין ומעבר ליצור זול בארצות המזרח. יצוין כי בהתאם לנתוני הלמ"ס ממוצע מדד מחירי ההלבשה השנתי מאז שנת 2011 ועד לממוצע לתקופה ינואר- מאי 2018, ירד בשיעור של כ- 9%. ומאז שנת 2013 בשיעור של כ-6.5%.

בשנות ה-80 החלו לצוץ ברחבי הארץ הקניונים. מקדשי הקניות הגדולים החליפו, בזמן קצר יחסית, את מקומו של "הרחוב הראשי" שהיה מרכז סביבו את הפעילות המסחרית במרכזים העירוניים, ואלו התרוקנו לאט לאט, מותירים מרכזי ערים שוממים ומנומנמים.

מי שגר באותן שנים בראשון-לציון ("ראשון" בפי המקומיים), ראה את הקניונים צצים כמו פטריות אחרי הגשם באזור התעשייה החדש של העיר ומרוקנים את רחוב רוטשילד הראשי מקונים. לא כל הקניונים שקמו אז שרדו עד היום, אבל מי ששרד, כמו "קניון הזהב" למשל, הפכו מפלצות של קניות עם מאות חנויות בתוכם.

הקניונים הציעו חוויית קניה חדשה. מיזוג בקיץ, קורת גג בחורף, ריכוז של חנויות מכל התחומים ובצידם גם אפשרויות בילוי נוספות כמו בתי קפה, בתי קולנוע ופינות משחקים לילדים.

ומה שעשו הקניונים למרכזי הערים, עושה עכשיו המסחר המקוון לקניונים.

מבצעי המכירות האחרונים באמזון היו מפגן עוצמה של ענף הרכישות המקוונות בישראל. הקונים הישראלים עטו על האתר, שהציע משלוח חינם של מוצרים לישראל במחירים אמריקאים, וקנו מאות אלפי מוצרים בתוך ימים בודדים. לפני מספר חודשים ערכה אי-ביי סקר על הרגלי הקנייה של הישראלים ברשת האינטרנט. בסקר נמצא כי מעל ל-90% מהצרכנים הישראלים עורכים קניות באינטרנט. כ-25% מהם נוהגים לקנות באינטרנט לפחות פעם בשבוע כאשר הקטגוריות השכיחות הן אופנה, ביגוד והנעלה, חופשות בחול וכן מוצרי חשמל קטנים ואביזרים.

אז האם הקניונים הולכים להיעלם מהנוף שלנו בעתיד הקרוב? לא נראה ככה, אבל אין ספק שהם יאלצו לעשות התאמות להרגלי הקנייה החדשים של הצרכנים. לקניונים שימשיכו ויתעקשו להתחרות עם המסר המקוון, ולא ידאגו לגיוון מקורות ההכנסה של הקניון, יהיה קשה מאד לשרוד.

רוב החנויות היום בקניונים הן חנויות הנעלה, הלבשה, תכשיטים ואופטיקה. את עיקר השינוי הצרכני לכיוון הקניות באינטרנט עושה הקהל הצעיר,אבל לא רק. על מנת לשרוד את האבולוציה של הרגלי הקניות האנושיים יאלצו הקניונים לבצע התאמות ולשנות את אופי פעילותם.

ישנם שירותים שאינם ניתנים לרכישה מקוונת, ובהם יצטרכו הקניונים להתמקד. כבר היום ניתן לראות מכוני יופי וטיפולים למיניהם המופיעים בקניונים, חלקו של ענף המזון ובתי הקפה יגדל. על מנת לשרוד, יאלצו הקניונים לאתר שירותים נוספים המחייבים נוכחות פיזית בקניון ולקדם אותם.

אבל יותר משירותים ומוצרים מיוחדים, הקניון מציע לצרכנים חווית קניה שאינה ניתנת לשחזור בקניות מקוונות. הקניונים חייבים לעשות מאמץ ולשמר את הצורך של הצרכנים בחוויה המיוחדת לקניון.

אז איזה שינויים יצטרכו לעשות הקניונים?

על מנת להשאר רלוונטים, הקניונים יצטרכו לעשות, ומהר, התאמות באופיים. שינויים אלו, יעלו למפעילי הקניונים לא מעט כסף אבל מי שלא ירצה, או לא יוכל להשקיע את הכסף הזה, מקטין מאד את סיכויין לשרוד בעולם הסחר החדש שמתעצב מול עינינו במהירות.

הקניונים חייבים לבדל את עצמם מעולם המסחר המקוון. מי שמגיע לקניון לא מגיע רק לקנות. הוא מגיע לבלות ולהעביר את הזמן. הקניונים חייבים להשקיע ולחפש תחומים וצרכים שאותם לא ניתן לספק בקניה מקוונת. הגדלת אזורי הבילוי בקניונים מתבקשת. יותר מקומות לשחק עם הילדים, יותר בתי קולנוע, אולמי מופעים ואטרקציות נוספות לילדים ולמבוגרים. האוכל המהיר הוא עוגן חשוב בקניונים אבל ניתן לראות יותר ויותר מסעדות "רציניות" שנכנסות לקניונים.

הקניונים צריכים לגרום לצרכנים לרצות לבוא לשהות בקניון כדי להעביר את הזמן. ההשקעה בפן הזה צריכה לכלול השקעה בחזות הקניון, מתן אופי מיוחד לקניון ומיתוג שלו כמקום בילוי.

השינויים בעולם הצרכנות ובכלל מהירים מאד היום וטרנדים עולים ויורדים. הקניונים צריכים להיות גמישים וזריזים ולדעת להתאים את עצמם לטרנדים כאלה. בקניונים בחו"ל ניתן כבר לראות סוכנויות של רכבים שנכנסו לקניונים ומציגות בהם רכבי קונספט שיוצרים עניין בקרב המבקרים.

סביר להניח שלא כל הקניונים יצליחו לבצע את המעבר ולזרום עם השינוי האבולוציוני. מדובר בהשקעה תזרימית לא קטנה אבל לא רק. מדובר בשינוי מחשבתי עמוק ובתפיסה שיווקית שונה אשר תאלץ את החברות המפעילות את הקניונים לחשיבה יצירתית ולא מקובעת.

תחום הקאנביס הלוהט מקבל היום חיזוק בבורסה בתל אביב. השלד הבורסאי פרוטאולוג'יקס הודיע כי נחתם הסכם סופי לפיו החברה תתחיל לפעול בתחום הקאנביס הרפואי באמצעות רכישת חברת קאנומ הפועלת בתחום.

המניה נסחרת

מפרוטאולוג'יקס נמסר כי החברה חתמה על הסכם סופי עם חברת קאנומד בע"מ אשר נמצאת בבעלותם המלאה של יוסי אקב ורויטל גרבר אקב, אשר במסגרתו יוקצו להם 70% ממניות ובתמורה יועבר לחברה מלוא הון המניות של קאנומד.

קנאומד מחזיקה ב-74% בשותפות עם אלפיס פלורה בע"מ וסנסימיליה מדיקל בע"מ אשר מחזיקות באישורים זמניים מיחידת הקנאביס הרפואי לריבוי, גידול והקמת מפעל בתחום הקנאביס הרפואי בשטח חקלאי של כ-15 דונם בבקעת הירדן, עליו ממוקמות חממות מצוידות לגידול קנאביס בשטח גידול של כ- 2.7 דונם.

לפני מספר שבועות עדכנה פרוטאולוג'יקס כי קאנומד מקיימת מגעים עם חברות בעלות רישיונות הפצת מוצרי קנאביס רפואי, מגעים למציאת אלטרנטיבות לייצוא הקנאביס הרפואי ומוצריו ומשא ומתן לרכישת פעילות קמעונאית בתחום הקנאביס בארה"ב, וכן מקיימת מגעים ראשונים לשיתוף פעולה עם חברות נוספות במדינות בעלות היתר ייצוא.

עוד עידכנה פרוטאולוג'קס כי בכוונת קאנומד, לבסס עצמה בשוק הרפואי בארץ ובעולם ולעסוק בכל שלבי פעילות הקנאביס הרפואי, החל בהקמת חווה לריבוי וגידול קנאביס רפואי והשבחת גנטיקה בקנאביס רפואי, הקמת מפעל לייצור מוצרים המבוססים על קנאביס רפואי, וביצוע התקשרויות לעיסוק בשרשרת ההפצה של מוצרי הקנאביס הרפואי ומוצריו ויצירת שיתופי פעולה עם חברות גלובאליות לצורך כך.

אלביט מערכות במכרז בהיקף של כ- 173 מיליון דולר לאספקת עמדות נשק ימיות שנשלטות מרחוק, עבור חיל הים ומשמר החופים של מדינה באסיה. מאלביט מערכות נמסר כי אספקת המערכות תתבצע על פני תקופה של 5 שנים.

במסגרת החוזה, אלביט מערכות תספק עמדות נשק ימיות נשלטות מרחוק, קלות משקל, דו-ציריות ומיוצבות, אשר יותקנו על מגוון רחב של כלי שיט. עמדות הנשק הימיות שיסופקו כוללות מקלע 12.7 מ"מ ותחמושת, מערכת בקרת אש מתקדמות של אלביט מערכות וחליפה אלקטרו-אופטית מודולרית של החברה.

יהודה (אודי) ורד, מנכ"ל אלביט מערכות יבשה ותקשו"ב, ציין לאחר פרסום דבר הזכייה במכרז כי: "אנו מרוצים מזכייה בחוזה זה המעידה על איכות המערכות שלנו. אני מאמין שהביקוש לעמדות הנשק שאנו מציעים ימשיך לגדול, בשל ההכרה הגוברת של לקוחות ביכולת הייחודית שלנו לספק פתרונות מבצעיים מקיפים הנשענים על פורטפוליו רחב במיוחד".

ברבעון השני פרסמה אלביט דו"חות מאכזבים כשדיווחה על עלייה של 9% בהכנסות  הרבעון השני של השנה, אך על ירידה של 16% ברווח המתואם.

הכנסות החברה ברבעון השני הסתכמו ב-892.2 מיליון דולר, לעומת הכנסות של כ-818.3 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות לסוף הרבעון עומד על 8.1 מיליארד דולר.

הרווח הסתכם ב-57.5 מיליון דולר (6.5% מסך ההכנסות), לעומת כ-68.8 מיליון דולר (8.4% מסך ההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

הרווחיות הגולמית והתפעולית של החברה נשחקה ומסבירה את הירידה ברווח למרות גידול בהכנסות.

Wework, חברת שיתוף חללי המשרדים שנווסדה על ידי אדם נוימן, הפכה להיות החברה הגדולה ביותר בתחום השכרת טח משרדי במנהטן.  כך מסרה החברה בבלוג שלה. זאת למרות שמשא ומתן שניהלה החברה לחכירת שטח משרדי של 18,600 מ"ר במגדל מספר אחת של מרכז הסחר העולמי, נכשל.

בחודש שעבר וויוורק היתה במקום השני, עם שטח משרדי כולל של כ-477 אלף מ"ר, אחרי ענק הבנקאות ג'י.פי מורגן צ'ייס, עם שטח משרדי כולל של 483 אלף מ"ר. אך החודש, כך לפי הפוסט של החברה, שנכתב על ידי סמנכ"ל הפיתוח של וויוורק, גרניט גג'ונבלאג',  הפכה החברה למובילה. החברה חכרה שטח משרדי של 24 אלף מ"ר בפן פלאזה 21 שהקפיצה אותה מעל ג'י.פי מורגן למקום הראשון ברשימה.

ועדיין סימן שאלה גדול מרחף מעל הפעילות של וויוורק – החברה לא רווחית, יש לה הר של חובות, ועד שתעבור לייצר כסף ולהרוויח כסף ייקח זמן. בינתיים, יש גופים לא מעטים שנכנסים לתחום הזה, והם הופכים אותו לצפוף, כך שגם אם הרעיון מוצלח, הוא תחרותי מאוד.

למדריך חללי עבודה משותפים

אלוג'ן פארמה שהקים פרופ' אריה בלדגרין רק לפני משנה, בדרך לוול-סטריט. החברה נערכת לגיוס של לפחות 100 מיליון דולר.

 בלדגרין ישראלי תושב ארה"ב, רשום על מספר אקזיטים, הגדול מכולם –  מכירת קייט פארמה שנמכרה לגליאד ב-11 מיליארד דולר.

בלדגרין הקים את אלוג'ן אחרי שמכר את קייט. אלוג'ן מפתחת תרופות car-t, הפועלות על ידי חיבור בין נוגדנים ספציפיים לגידול הסרטני, לבין נוגדנים כלליים – תאי הרג מסוג t, שהם קטלניים לתא הסרטני. שילוב בין שני סוגי התאים אמור ליצור תרופה מדויקת וגם קטלנית.

אלוג'ן ביצעה ניסוי שלב ראשון. החברה מעריכה כ תוכל להמשיך לניסוי שלב שני בסרטן מסוג לוקמיה לימפובלסטית והיא מצפה להתחיל בניסוי במהלך שנת 2009 כפוף לאישור ה-FDA.

עד עתה גייסה אלוג'ן סכום עתק של 300 מיליון דולר. רוב הגיוס היה דרך קרן two river שבלדגרין מכהן בה כשותף ויו"ר. בין המשקיעים בחברה גם חברת פייזר. לפני כחצי שנה הודיעה אלוג'ן על שת"פ עם פייזר, שהעבירה ידע משלה בתחום לאלוג'ן.

וול-סטריט קרסה ב-4%; אבל אלוגן גייסה לפי שווי של 2 מיליארד דולר

רכישת נדל"ן ביהודה ושומרון (יו"ש) היא עסקה מסוכנת יותר מאשר רכישת נכס בתחומי הקו הירוק. הסיבה פשוטה – החוק החל על השטחים האלו, לא ברור לחלוטין, והזכויות על הנכסים עשויות להיות בידי תושבים שגרו באזור לפניכם. כן, ככה זה שפוליטיקה מתערבבת בחיים, אבל אם אתם חיים ביהודה ושומרון, או עומדים לעבור לשם, אתם צריכים לבדוק  טוב טוב את הבית/ דירה/ נכס שאתם קונים, וגם אז – זה עדיין לא אומר שאתם יכולים להיות רגועים לגמרי, אבל במבחן הסבירות, אתם במקום טוב.

הבעיה מתחילה בבעלות על השטח – בעלות משפטית ובעלות הלכה למעשה. נציגי המינהל האזרחי, לרבות מודדים מוסמכים מטעם המנהל עורכים מדידה מחודשת של מגרשים באזור, כאלו שעשויים להיות "על הגבול" ושהבעלות עליהם לא ברורה. המודד  משרטט קו -"קו כחול" ואם הקו הזה נמצא בשטח שלכם, אתם בבעיה. כל מה שמחוץ לקו הכחול בסכנת תביעה. התביעה אם וכאשר תהיה (וזה ממש לא ברור) יכולה להיענות על ידכם באישורים ומסמכים לרבות –  תצלומי אוויר ישנים,  עדים שיעידו לטובתכם ונגד התובע שיטען שהשטח שלו; תשלומי והעברות מיסים על הקרקע; ועוד.

אם כבר יש לכם נכס ביהודה ושומרון נראה שאין לכם מה לעשות עכשיו. אבל אם אתם עומדים לרכוש נכס, אתם צריכים לעשות בדיקות מסוימות כבר עכשיו, כדי להבין את מצבכם המשפטי.

עומדים לרכוש נכס ביהודה ושומרון? הנה הבדיקות שצריך לבצע 

בדיקה ראשונה – היתר בנייה

הבדיקה הלכאורה פשוטה – בדיקת היתר בנייה, עלולה להפתיע אתכם – יש בתים שנבנו ללא היתר בנייה או בחריגה מההיתר שניתן. מעבר לכך – קיומו של  היתר הבנייה  עדיין לא אומר שהוא חוקי. מה הכוונה? יש היתרי בנייה מזוייפים. לכן, חפשו את התב"ע עצמה, התב"ע שימשה כבסיס להיתר הבנייה, על סמך התב"ע ניתן היתר הבנייה; ולכן חשוב לאתר את התב"ע – אם קיים תב"ע, אז היתר הבנייה לכאורה תקין. למה רק לכאורה? שימו לב לנקודה הבאה

בדיקה שנייה – תב"ע חתומה 

תב"ע תקינה היא תב"ע ששר הביטחון חתום עלייה. שר הביטחון הוא למעשה "האחראי" על יהודה ושומרון, וכדי לתת תוקף חוקי לתב"ע, הוא חותם עלייה. מסתבר שיש תב"עות לא חתומות; מסתבר שהיו שרי ביטחון שלא חתמו על תב"עות שהוגשו להם לחתימה.

אין חתימה – ההיתר עלול להתברר כבלתי-חוקי.

בדיקה שלישית – תב"ע מול ההיתר

הבדיקה הבאה היא השוואה של התב"ע מול היתר הבנייה. צריך לבדוק את התאריכים , תאריכי החתימה על התב"ע וההיתר.  אם התב"ע אושרה אחרי היתר הבנייה, יש כאן שאלה משפטית פתוחה. אמנם מצד אחד, השר בסוף (או השר הבא) חתמו על התב"ע, אבל ברור שהיה עדיף שהתב"ע תהיה מאושרת כהלכה לבפני ההיתר.

בנוסף למועדי החתימות, צריך להשוות את השטח והגבולות בתב"ע לעומת היתר הבנייה. אם הגבולות לא זהים, יש בעיה מסוימת וכדי להיות "במקום בטוח" יותר, לכו על השטח המצומצם יותר.

הבדיקות האלו חשובות, והם מקטינות את הסיכון בקניית רכש באופן מאוד משמעותי, אך עדיין קיים סיכון גבוהה יותר ברכישת שטחים ביהודה ושומרון מאשר בתחום הקו הירוק.

רכישת דירה להשקעה

רכישת דירה מקבלן – כמה משלמים לעו"ד של הקבלן? וכמה לעו"ד שלכם?

מלחמת הסחר של טראמפ בסין, חובות הענק של הממשל הסיני, וחשש מחוסר שקיפות בנתוני הכלכלה המדווחים ונתוני החברות, הביאו לנפילה של מעל 20% במדדים המובילים בסין בחצי השנה האחרונה. לא מדובר במפולת, לא מדובר בנפילות יומיות חדות, אלא בירידה די קבועה ונמשכת – סימן לעזיבה הדרגתית של משקיעים.

הירידות במדדים המובילים בסין בולטות במיוחד על רקע העליות בשוקי המניות האחרים בעולם. הבורסות המובילות נמצאות קרוב למחירי שיא.  מדד MSCI וורלד, שעוקב אחרי השווקים המפותחים, עלה ב-20% בשנה, ומדד S&P 500 עלה מעל 20%.

מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין מחמירה את חששות המשקיעים, אבל הירידות בשוק הסיני החלו עוד לפני כן.  קשה להעריך אם מדובר במשבר שיחלוף כמו שהיה בבורסה הסינית בשנים 2015-2016, אך עשר שנים לאחר המשבר העולמי, נראה שסין עלולה להיות אחד מהטריגרים המשמעותיים למשבר פיננסי גדול – החובות שלה ברמה מפחידה, וגם מלחמת הסחר עלולה לגלוש ולהתרחב למקומות מאיימים וגלובליים.

במקביל לירידה בשוק המניות, גם היואן הסיני נחלש וגרם בעקיפיןם לירידה נוספת בנכסים הסיניים (לרבות המניות הסיניות). היואן ירד מעל 7% מתחילת השנה בעיקר בגלל מלחמת הסחר מול ארה"ב.

כך או אחרת, הירידות בשוק הסיני לא בהכרח הופכות אותו לשוק אטרקטיבי. ראשית, השוק הסיני נהנה מעשור של עליות ושבירת שיאים, שנית – הדיווחים של החברות הסיניות התגלו מספר פעמים כדיווחים לא מדוייקים (בלשון המעטה). אז נכון שזה לא אומר על כל השוק וכל החברות, אבל צריך לקחת בחשבון שבסין יש כמות גדולה יחסית למקומות ובורסות מערביות, של הונאות בדוחות הכספיים.

ושלישית – הסיבות לירידה אמיתיות ועלולות להשפיע על תוצאות החברות ובהתאמה להפוך אותן לפחות אטרקטיביות. פעמים רבות שוק המניות מקדים את השוק הריאלי – אולי זה המקרה כאן.

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

גיוס המונים – כל אחד יכול להשקיע בסטארט-אפ; איך משקיעים? איך מגייסים? וכמה אפשר להשקיע ולגייס?

ניהול השקעות עצמאי

רדקום צנחה אמש במסחר בוול-סטריט ב-30% במחזור ענק – פי עשרות מהמחזור הממוצע, בלי שדיווחה הודעה רשמית כלשהיא. החברה שמחיר מניותיה קפץ בשנתיים האחרונות לשווי של כ-170 מיליון דולר מפתחת פתרונות לבדיקת רשתות תקשורת.

נראה שהנפילה במנייה קשורה לנזקי הטייפון הכבדים בפיליפינים, שפגעו באחד הלקוחות העיקריים של רדקום – חברת הטלקום הפיליפינית. הפגיעה הזו עלולה להאט את קצב קבלת ההזמנות מהלקוח בעתיד ולהאט את הטמעת המוצרים החדשים המשמעות היא ירידה בתחזית ההכנסות והרווח.

רגע לפני יום כיפור, עשתה הנהלת רדקום שיחת וועידה ונסיתה להרגיע את המשקיעים. להערכת ההנהלה לא יהיה לטייפון השפעה ממושכת על ההזמנות מהלקוח, ואין ולא צפויה פגיעה בחוזה ארוך הטווח מול הלקוח. בתגובה המניה מתקנת ב-15%.

בחודש שעבר פרסמה רדקום דוחות לרבעון השני. התוצאות עקפו את התחזיות. החברה רשמה ברבעון הכנסות של 10.6 מיליון דולר – צמיחה של 19.4% ביחס לרבעון המקביל, והרווח הנקי Non-GAAP הגיע ל-1.4 מיליון דולר – צמיחה של פי 2.5 מהרבעון המקביל וגם – הרבה מעל תחזית השוק.

בשבוע שעבר עזב סמנכ"ל הכספים רן ורד, לאחר כשנתיים בתפקיד, ומונה לתפקיד אמיר חי.

רדקום מדווחת על מעבר לרווח נקי; מאשררת תחזית ההכנסות

כיל בתקופה טובה.  אחרי העסקה בהודו והדוחות היחסית סבירים (אם כי הרווח האמיתי לא מבטא שיפור מרשים – הרחבה כאן) התפרסם בתקשורת כי המתחרה של כיל מבלארוס חתמה על הסכם לאספקת אשלג לסין במחיר של 290 דולר – מחיר הגבוהה מהעסקה הקודמת ב-30%.

הסינים תכננו לחדש בתחילת הקיץ  את החוזה לאספקת האשלג מול כיל ומול יצרניות האשלג הנוספות בעולם, אך החידוש התעכב. חתימה על עסקה מול הסינים תרמז על המחיר גם בעסקה עתידית מול כיל, ולכן מניית כיל הגיבה בתגובה חיובית – עלייה של כ-4%. גם מניית החברה האם של כיל – החברה לישראל, עלתה בשיעור חד, ובכלל מאז

כיל מדווחת על  עסקה למכירת אשלג בהודו 

מניות חברות התקשורת פרטנר (PTNR ) וסלקום (CELL ) מזנקות בוול-סטריט בכ-9% לכאורה ללא סיבה נראית לעין. היום אירחה  פרטנר את מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן לסיור במטרה לחשוף בפניו את פרויקט הסיבים האופטיים של החברה.

פרטנר מווחת על פריסת נגישות לסיבים אופטיים ב-170 אלף בתי אב ולפי הערכת  מנכ"ל החברה איציק בנבנישתי הצהיר כי בכוונת החברה להרחיב את הפריסה. פרטנר בוחנת אפשרות לשתף פעולה עם סלקום במיזם הסיבים האופטיים של חברת חשמל IBC. סלקום כזכור רכשה את מיזם הסיבים של חברת החשמל בתמורה ל-100 מיליון שקל לפני חודשים ספורים (הרחבה כאן).

כך או אחרת, משרד התקשורת הביע סיפוק מהאפשרות ששתי החברות – פרטנר וסלקום ישתפו פעולה ויקימו תשתית תקשורת משותפת שלישית במדינת ישראל. עם זאת, קשה להאמין שהתמיכה/ גיבוי של משרד התקשורת גרם לעלייה החדה במניות חברות התקשורת.

השקעה במניות או השקעה בדירה – מה כדאי?

השקעה במניות – ככה תשקיעו נכון (ובזהירות)

השקעה באגח – כל מה שרציתם לדעת! והאם יש בועה בשוק האג;ח?