רשות ההגבלים העסקיים הודיעה על התנגדותה למיזוג בין אל על וישראייר. ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים, עו"ד אורי שוורץ, הודיע  על התנגדותו למיזוג בין אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (להלן: "אל על") ובין ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (להלן: "ישראייר").

המיזוג הזה היה אמור ליצור חברת לואו קוסט ישראלית משמעותית שתוכל להתחרות בחברות לואו קוסט העולמיות. אלא  שמשיקולים שונים המיזוג נדחה על ידי הממונה על ההגבלים. אחת הסיבות העיקריות היא ככל הנראה ההתנגדות של ארקיע. ארקיע חששה שהמיזוג בין אל על לישראייר יותיר אותה בעמדת כח נחותה לעומת המצב הקיים. היא התנגדה להסכם, והנה מסתבר שהצליחה.

אל על היא חברת התעופה הגדולה ביותר מבין חברות התעופה הישראליות, והיקף הפעילות שלה גדול באופן ניכר מכל חברת תעופה אחרת הפועלת בישראל; לישראייר, אחת משתי המתחרות הישראליות היחידות של אל על, נתח נכבד מפעילות התעופה הפנים ארצית, והיקף הפעילות שלה בתחום התעופה הבינלאומית הולך וגדל בשנים האחרונות. כמו-כן, אל על מספקת מזה שנים שירותי אבטחת תעופה בחו"ל לחברות התעופה הישראליות, באופן בלעדי, והיא אף הוכרזה כבעלת מונופולין בשירותים אלה.

במסגרת עסקת המיזוג סאן דור נתיבי אוויר בינלאומיים בע"מ, חברה המוחזקת במלואה על ידי אל על, ביקשה לרכוש את מלוא הון המניות של ישראייר מידיה של חברת אי די בי תיירות בע"מ בתמורה לתשלום סך של כ-24 מיליון דולר ארה"ב ולהקצאה של 25% ממניות סאן דור.

בתום בדיקה מעמיקה של עסקת המיזוג, החליט ממלא מקום הממונה על הגבלים העסקיים להתנגד למיזוג משני טעמים.

עוד בנושא שוק ההון

ראשית, המיזוג ימנע כל אפשרות לפעילות עצמאית של אל על בקווי התעופה לאילת, ויקבע את הדואופול של ישראייר וארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ (להלן: "ארקיע") בקווים אלה. אל על הפעילה קו טיסות סדיר מנמל התעופה בן גוריון לאילת משנת 2010 ועד ליציאתה מהפעילות בקו בשנת 2013. יציאתה של אל על מהקו הייתה משיקולים תפעוליים ובטיחותיים, ולא משיקולים כלכליים. בידי רשות ההגבלים העסקיים הצטברו ראיות המלמדות על כוונות קונקרטיות של אל על לחזור ולפעול בקו בעתיד עם פתיחתו של שדה התעופה ע"ש אילן ואסף רמון בתמנע, כאשר אישור המיזוג היה מותיר את ישראייר וארקיע כמתחרות יחידות בקו.

שנית, המיזוג מעורר חשש גם לגבי הפעילות הבינלאומית, בפרט על רקע החששות לדחיקת מתחרים הנובעים מהתלות המוחלטת של חברות התעופה הישראליות, ובפרט של ארקיע, בשירותי אבטחת תעופה בחו"ל, שכאמור ניתנים באופן בלעדי על ידי אל על. המיזוג עם ישראייר היה מעצים חשש זה, בין היתר, נוכח הדמיון במאפייני הפעילות של ישראייר וארקיע, אשר עוסקות בעיקר במכירה ושיווק של חבילות נופש וכן בהפעלת טיסות שכר עבור סיטונאי תיירות. כתוצאה מהמיזוג, התועלת של אל על מדחיקה אפשרית של ארקיע באמצעות שירותי אבטחת התעופה צפויה היתה לגדול ולהגביר את התמריץ של אל על לדחוק את ארקיע.

מאל על נמסר כי מדובר לטעמה בהחלטה שגויה אשר בראש ובראשונה משמרת את המונופול של ארקיע על הקו לאילת, שמחזיקה ב-70% מהטיסות. אל על הציגה בפני הרשות תחשיב כלכלי שמבהיר מדוע מדובר בפעילות הפסדית עבורה ושאין בכוונתה בלי קשר למיזוג להכנס לפעילות באילת. יתרה מכך – היא בחרה לצאת ממנה לפני כמה שנים.

החברה אף התחייבה בפני הרשות כי לאחר הרכישה ישראייר תרכוש שני מטוסים נוספים לצורך הפעילות באילת, מה שיוסיף תדירויות לטיסות לאילת ויפחית מחירים בקו לתועלת כלל הציבור. ההחלטה המצערת שהתקבלה היום מעידה כי רשות ההגבלים העסקיים בישראל, בשונה מכל רשות אחרת בעולם, בוחרת להשקיע אך ורק בעידוד תחרות בינלאומית כנגד חברות התעופה הישראליות ומקשה עליהן להתמודד אל מול בריתות ענק בתעופה העולמית. היה מקום לטעמנו שהרשות תנהג ביתר זהירות בבחינת טיעונים שהובאו בידי בעלי אינטרס, כפי שנוהגות רשויות תחרות בעולם במצבים דומים. את מחיר ההחלטה ישלם הציבור.

 

נירה שמיר הכלכלנית הראשית של דיסקונט בהמשך להחלטת בנק ישראל שלא לשנות את הריבית – " בנק ישראל שומר על הגישה באשר לעמידה ביעד האינפלציה, ולמעשה, לא מחדש דבר זה תקופה ארוכה. הבנק המרכזי ממשיך להאמין שהאינפלציה תחזור ליעד תודות לעלייה בשכר ובסעיף שכר הדירה, כמו גם עליית מחירי האנרגיה.

"בניגוד להודעה הקודמת בה דיווח הבנק על עלייה קלה בסביבת האינפלציה, הרי שעתה מציין, כי זו נותרה נמוכה מהיעד, ומוסיף ואומר, כי גם במשקים העיקריים נותרה האינפלציה מתחת ליעד. על-פי חטיבת המחקר של בנק ישראל, הצמיחה ב-2018 תסתכם ב-3.4% וב-3.5% ב-2019. עוד על-פי חטיבת המחקר,האינפלציה בסוף 2018 תגיע ל-1.1%, והריבית תעלה רק ברבעון האחרון של 2018 (בדומה לתחזית הקודמת).

"נציין, כי תחזית הצמיחה שלנו ל-2018 עומדת על 3.5%, תוך עלייה של 4% בצריכה הפרטית, זאת בדומה לבנק ישראל. אנו פחות אופטימיים לגבי האינפלציה, ומתקשים לראות את האינפלציה מגיעה לגבול התחתון של היעד בסוף 2018, או שציפיות האינפלציה יתבססו בתוך תחום היעד. לפיכך, אנו מוסיפים להעריך, כי, כל עוד בנק ישראל ממשיך לדבוק ביעד האינפלציה, הרי שהעלאת ריבית ראשונה לא תתרחש לפני 2019. עם זאת, אנו ממשיכים להאמין כי בהמשך השנה בנק ישראל ישנה את גישתו ליעד האינפלציה"

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מרגישה כנראה שהיא צריכה לספק הסברים למדיניות המונטירית של בנק ישראל. הריבית נותרה ללא שינוי – 0.1%, והריבית הנמוכה הזו שאמורה לעודד צמיחה וצריכה, כבר פחות מוורגשת במשק. מנגד, הריבית הזו היא נזק גדול לרוכשי הדירות שרואים בשנים האחרונות איך מחירי הדירות מזנקים גם ואפילו בעיקר המימון הזול – ריבית נמוכה במיוחד במשכנתאות.  פלוג גם אחראית על רכישות מט"ח בסכום של מאות מיליארדי שקלים, רכישות שלא עזרו לעצור את שער השקל. הדולר הנמוך הוא מכה קש ליצואנים ולמשק ובנק ישראל התמודד בשוק המט"ח כמו טירון. הוא הצליח לרכוש דולרים והרבה מבלי להשפיע באמת על השער. הוא הצליח להפסיד סכום מוערך של כ-100 מיליארד שקל.

אז הנה ההסברים של פלוג – "כידוע לכם, הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, ושבה וציינה שבכוונתה להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. הייתה זו החלטת הריבית הראשונה לשנת 2018. אמנם לא כל הנתונים המסכמים לשנת 2017 נמצאים בידנו כעת, אולם בהזדמנות זו נוכל גם לערוך סיכום ראשוני של ההתפתחויות הכלכליות הרלוונטיות ב-2017, ולנתח את האופן בו הן צפויות להשפיע על ההתפתחויות בשנה הקרובה, ועל המדיניות המוניטרית.

"2017 הייתה שנה טובה למשק הישראלי. גם השנה האינפלציה הנמוכה לא מבטאת חולשה בביקושים, ועל פי ההערכות המעודכנות המשק צמח בשיעור של 3%. במונחים של צמיחת התוצר לנפש, שיעור הצמיחה נמוך יחסית לצמיחה של המשקים של חלק ממדינות ה-OECD . אולם, זוהי תוצאה של העובדה שהמשק הישראלי מצוי בקרבת תעסוקה מלאה, כפי שאראה בהמשך, בעוד חלק מהמשקים המפותחים עדיין סוגרים את פער התוצר שנפתח בשנות המשבר. במצב של תעסוקה מלאה, פוטנציאל הצמיחה של המשק תלוי בקצב הגידול של גורמי הייצור ובפריון. לכן, כפי שבנק ישראל מראה מזה זמן, חשוב להשקיע בפוטנציאל  – בהון הפיזי, בהון האנושי ובסביבה העסקית – כדי לאפשר המשך צמיחה מהירה בשנים הבאות. מצד הביקוש, סביבת האינפלציה הנמוכה והמשך המדיניות המוניטרית המרחיבה בחלק מהמשקים העיקריים צפויים להביא לכך שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה גם בישראל, וגם המדיניות הפיסקלית צפויה להיות מרחיבה יחסית.

"לראשונה מזה שלוש שנים, במהלך מרבית שנת 2017 הייתה האינפלציה חיובית, אך סביבת האינפלציה נותרה  מתחת ליעד. עליית המדרגה באינפלציה לעומת השנים הקודמות נתמכה בהיפוך הכיוון של מחירי האנרגיה, בהאצה מסוימת של קצב העלייה בשכר הדירה, ובעליית השכר. מנגד, פעלו מספר גורמים לירידת האינפלציה: הייסוף הביא לכך שמחירי המוצרים הסחירים הוסיפו לרדת, על רקע העובדה שהאינפלציה בקרב שותפות הסחר שלנו עדיין נמוכה יחסית, אם כי גבוהה מזו שבישראל; השינויים בהתנהגות הצרכנית והתגברות התחרות במשק ממשיכים לפעול לירידת מחירים, כמו גם הפחתות המחירים שיוזמת הממשלה. מעבר להשפעות הישירות, כוחות אלו משפיעים ככל הנראה גם באופן עקיף גם על סביבת האינפלציה. התחזיות והציפיות מהמקורות השונים מצביעות על כך שהאינפלציה תתבסס בסופו של דבר בתוך תחום היעד, והמדיניות המוניטרית המרחיבה תתמוך בכך, אם כי ההערכות נבדלות מבחינת משך הזמן שהתהליך צפוי לארוך. הציפיות לאינפלציה לטווחים הארוכים נותרו מעוגנות בתוך תחום היעד.

"הפעילות הכלכלית הוסיפה להתרחב השנה. הנתונים הרבעוניים היו תנודתיים יחסית, בעיקר בשל  התנודות ביבוא כלי הרכב, אולם מסתמן שבממוצע המשק צמח בקצב של כ-3%  – בהתאם להערכות לגבי קצב הצמיחה הפוטנציאלי. בניכוי ההשפעה של יבוא כלי הרכב, שהתבטאה בהאצה בצמיחה בסוף 2016 ובהאטה בתחילת 2017, ככל הנראה אפילו חלה האצה מסוימת בצמיחה ב-2017. בעוד שבתחילת השנה הסתמנה האצה בקצב הצמיחה של היצוא, כעת מסתמן שמשקל היצוא בתוצר לא גדל באופן משמעותי: יצוא השירותים צמח בקצב נאה, בעוד שיצוא הסחורות מוסיף לדשדש, על אף הגידול המהיר בסחר העולמי, ועל רקע המשך הייסוף בשער החליפין. הצריכה הפרטית השוטפת עדיין מהווה מרכיב משמעותי בצמיחה, ונתמכת בגידול בהכנסה, שצפוי להמשיך לתמוך בה גם ב-2018. העדות המרכזית לחוסנה של הפעילות הריאלית הנה התמונה החיובית העולה משוק העבודה. למעשה, מתרבות העדויות לכך שאנו נמצאים במצב של "שוק עבודה הדוק" (tight labor market). מעבר לירידה המתמשכת באבטלה על פני כל רמות ההשכלה, לרמה הגבוהה של שיעורי ההשתתפות והתעסוקה, ולעליית השכר, שוק העבודה ההדוק מתבטא גם בירידת שיעור המועסקים שעובדים במשרה חלקית למרות שהיו מעדיפים לעבוד במשרה מלאה, בירידה בשיעורם של המתייאשים מלחפש עבודה, ובעלייה מתמשכת בשיעור המשרות הפנויות. בהקשר זה, המשבר שחווה חברת "טבע" הוא בוודאי אירוע קשה מבחינת העובדים שצפויים להיות מפוטרים,  אולם מצבו הטוב של שוק העבודה צפוי להשפיע לטובה על יכולתם של המפוטרים להיקלט במקומות עבודה אחרים; מבחינה משקית לא צפויות להיות למשבר זה השפעות נרחבות. על רקע זה, חשוב לחזור ולהדגיש את הצורך במדיניות פעילה בשוק העבודה, לרבות הרחבת ההשקעה בהכשרה מקצועית ובהשמה, ובשיפור רשת הביטחון למובטלים.

עוד בנושא חדשות

"שוק הדיור התקרר ב-2017, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע; קצב עליית המחירים התמתן, מספר העסקאות ירד, ובמקביל ירד גם היקף נטילת המשכנתאות החדשות בהשוואה ל-2016; ריבית המשכנתאות רשמה שינוי מגמה וירדה קלות עד שהתייצבה. ניתן להעריך שהירידה בביקושים היא במידה מסוימת תוצאה של פעולות הממשלה בשוק הדיור; לאורך זמן, הביקוש הבסיסי נקבע על פי הצורך הדמוגרפי, ועל ההיצע לתת מענה לצורך זה. בהתחלות הבנייה נרשמה ירידה בחודשים האחרונים, אם כי צפוי עדכון מסוים של הנתונים כלפי מעלה; הגידול בהיקפי גמר הבניה, ובמספר ההיתרים (שמהווה אינדיקציה להתחלות הבניה העתידיות), מהווים אינדיקציה לגידול בהיצע, ועל הממשלה להמשיך לנקוט בפעולות שיאיצו את קצב שחרור הקרקעות, התכנון והבנייה.

" 2017 הייתה השנה הראשונה מזה זמן רב שבה השיפור הכלכלי הקיף את מרבית המשקים, ושבה מרבית התחזיות התעדכנו כלפי מעלה. לאחר דשדוש מתמשך, הסחר העולמי שב לצמוח בקצב נאה, וגם השווקים הפיננסיים רשמו ברובם עליות שערים. המדיניות המוניטרית המרחיבה שיחקה תפקיד משמעותי בהתאוששות, ועד כה לא השיגו הבנקים המרכזיים את יעדי האינפלציה. על כן קובעי המדיניות אינם ממהרים לסגת ממנה: באירופה ההרחבה הכמותית תימשך, אם כי בהיקף נמוך מזה שהיה עד כה; בארה"ב העלאת הריבית מתבצעת בהדרגה, ועד כה איננה גורמת להתחזקות הדולר. התחזיות הזהירות בתחילת השנה הושפעו במידה רבה מהתפתחויות פוליטיות שהיה חשש שיעיבו על השיפור הכלכלי: נזכיר למשל את הברקזיט, תוצאות הבחירות בארה"ב, והבחירות בצרפת. חלק מהסיכונים הפוליטיים התפוגגו או הצטמצמו, ומנגד התפתחו סיכונים חדשים; כך או כך, התרחיש הבסיסי במרבית ההערכות הוא שהתאוששות הכלכלה העולמית תימשך ב-2018, והנורמליזציה במדיניות המוניטרית בארה"ב ובמספר משקים נוספים תימשך, אך המדיניות באירופה, ביפן ובמשקים נוספים תיוותר מאוד מרחיבה.

"ב-2017 נמשך הייסוף בשער החליפין האפקטיבי. עיקר הייסוף התרחש בחודשיים הראשונים של השנה, והוא נבלם על רקע התערבות משמעותית של בנק ישראל בשוק המט"ח בפרק זמן קצר. מאז, על אף תנודות בשני הכיוונים, שער החליפין האפקטיבי יציב יחסית. התנודות הן גם תוצאה של שינויים בשערי החליפין הצולבים; מתחילת 2017 התחזק השקל בכ-11% מול הדולר ובכ-5% במונחי השער האפקטיבי, אך נחלש, למשל, בכ-1.5% מול האירו. לאורך זמן, שער החליפין הרלוונטי לבחינת כושר התחרותיות של היצוא הוא השער האפקטיבי, אולם יש לקחת בחשבון שגם לתנודתיות בשערים הצולבים יש השפעה על הרווחיות של הפירמות, מעבר להשפעת הייסוף האפקטיבי, היות ורובן לא יכולות לבצע את ההתאמות בשווקי היעד של היצוא בטווחי הזמן הקצרים שמאפיינים את התנודות בשערי החליפין. על אף השיפור במצב המשק, שמהווה גורם בסיסי להתחזקות השקל, רמת שער החליפין ממשיכה לבטא ייסוף יתר; "תכנית הגז" של ההתערבות בשוק המט"ח תימשך גם ב-2018, ובנק ישראל ימשיך להתערב בשוק, כפי שעשה לאחרונה, ככל שיתקיימו תנודות בשער החליפין שאינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים".

"חטיבת המחקר הציגה לוועדה המוניטרית את התחזית המקרו כלכלית של החטיבה (שכזכור, היא תחזית מותנית שמתבססת על הנחות לגבי המשתנים האקסוגניים) ופרסמה אותה לציבור. לראשונה, פורסמה גם התחזית לשנת 2019. התוצר צפוי לצמוח בשנים 2018 ו-2019 בכ3.5% לשנה, על רקע המשך ההתאוששות הצפויה בסחר העולמי ותוך המשך גידול בהשקעה במשק. כפי שמפורט בהודעת התחזית, היא מושפעת לטובה בכל אחת משתי השנים גם מגורמים חד פעמיים שצפויים להשפיע על הצמיחה. בדומה לתחזית הקודמת, האינפלציה השנתית צפויה להיכנס לתוך תחום היעד במחצית השנייה של 2018, ותוואי הריבית בתחזית לא השתנה; אפנה אתכם שוב אל מסמך התחזית שהתפרסם על ידי חטיבת המחקר ובו המניפות המתארות את הטווח הרחב של אי הוודאות שמאפיינת את התחזית למשתנים השונים.

"לסיכום, המדיניות המוניטרית המרחיבה צפויה להימשך גם בשנה הקרובה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. המשך השיפור בכלכלה העולמית והביקושים המקומיים הנאים צפויים להביא לכך שהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה גם ב-2018, בהתאם לנגזר מהגידול בגורמי הייצור והפריון. צעדי מדיניות שירחיבו את כושר הייצור של המשק יאפשרו המשך גידול בצמיחה וברמת החיים, לאורך זמן, ובאופן בר קיימא".

החשב הכללי ה מנפיק אג"ח ממשלתי במטבע דולר. החשב הכללי רוני חזקיהו, החליט על ביצוע הנפקת אג"ח של מדינת ישראל במטבע הדולר לטווחים של 10 ו- 30 שנה.

בתחילת השבוע יצאה משלחת של היחידה לניהול החוב בראשות סגן בכיר לחשב הכללי מר גיל כהן, מנהל החוב הממשלתי מר ליאור דוד-פור וחברי צוות נוספים ליעדים בלונדון וארה"ב, שם פגשו משקיעים זרים מהגדולים בעולם. כמו כן, בוצעו שיחות ועידה גלובליות עם משקיעים מהמזרח הרחוק. סדרת הפגישות הייתה כחלק מתכנית קשרי המשקיעים של היחידה וכמו כן נועדה לבחון ביקושים בשווקים הגלובליים.

מדינת ישראל הנפיקה בפעם האחרונה בשוק הדולר במרץ 2016, אז הנפיקה סכום של 1.5 מיליארד דולר לטווחים של 10 ו-30 שנה. ההנפקה האחרונה במטבע האירו התבצעה בינואר 2017 כאשר המדינה הנפיקה סכום של 2.25 מיליארד יורו לטווחים של 10 ו-20 שנה.

הבנקים שנבחרו לשמש כחתמים הינם גולדמן סאקס, דויטשה בנק וסיטי בנק.

מדינת ישראל מדורגת A1 Stable/A+ Positive/A+ Stable על ידי Fitch/S&P/Moody's.

עוד בנושא חדשות

הנפקת האג"ח הזו נועדה לגוון את מקורות האשראי של המדינה, ולמעשה היא מבטאת את העלויות גיוס הנמוכות שיש במימון דולרי לעומת מימון שקלי, וזאת בהינתן החולשה בשער הדולר בשנים האחרונות. הירידה בדולר היא למעשה פספוס גדול של האוצר שרוב התחייבויותיו הן מדדיות ושקליות. למעשה מדובר בהפסד תיאורטי של מיליארדים.

הצעד הזה עשוי להתפרש כצעד אמון בשקל, וזה בפני עצמו בעייתי – אחרי הכל בנק ישראל קונה דולרי בהיקף מטורף – 120 מיליארד דולר כדי לשמור על שער הדולר, ולגרום לחולשת השקל – זה לא מצליח לו. הדולר נחלש בעשרים אחוזים ביחס לשקל בשלוש השנים האחרונות ובנק ישראל מופסד כ-100 מיליארד שקל. הוא לא הצליח להחזיק את הדולר. הצעד של האוצר הוא צעד שעשוי להעיד כי גם באוצר סבורים שהשקל ימשיך להתחזק

המס על הבורסה ב-2017 עלה ב-43% ל-4.1 מיליארד שקל; המס על ניירות ערך עלה בכמעט 90% (ועל ריבית ב-8%)

המס על הבורסה הוא יחסית "מס חדש" – סדר גודל של 12 שנה מאז הוחל המס על הבורסה, ועדיין יש מחלוקת גדולה סביבו – התומכים מסבירים שלא הגיוני שיהיה מס על עבודה ולא יהיה מס על רווחים בבורסה, והמתנגדים מסבירים שיש עיוות ענק בין שיטת המיסוי על שוק ההון ביחס למיסוי על נדל"ן – וזה נכון. מס על הבורסה הוא מס בשיעור של 25% על רווחי ההון, ואילו בנדל"ן – לדוגמה בהשכרת דירה יש מסללים שונים שהופכים את המס לנמוך במיוחד. כמו כן, גם בכל הקשור למס על רווח ממימוש הדירה (מס שבח) הרי שיש אפשרות לגיטימית לשלם מס נמוך במיוחד, תחת תנאים מסוימים. כאן תוכלו להרחיב על המס על הבורסה (שיעור המס, תכנון המס ועוד).

כך או אחרת, המס על הבורסה, מסתבר הוא לא זניח. המס על הבורסה ב-2017, כלומר המס על רווחים שנוצרו ומומשו בבורסה בשנת 2017 הסתכם ב-4.1 מיליארד שקל –  עליה בשיעור של 42.9% ביחס לשנה קודמת.  בחלוקה לפי סוגי מס נרשמה עלייה בשיעור של 89% בגביה מני"ע ועליה של 8% בגביה מריבית. נתונים אלה משקפים את הגאות בשוק ההון ב-2017.

בדצמבר 2017 הסתכמה הגבייה משוק ההון ב-243  מיליון שקל – עלייה של 8% ביחס לתקופה המקבילה בשנה הקודמת. בחלוקה לפי סוגי מס נרשמה עליה בשיעור של כ- 22%  מניירות ערך וירידה  של כ-3% מגבייה בריבית.

מדובר כאמור על גבייה גבוה המיוחסת לגאות בשוק ההון, ונראה שגם יחסית לאפיקי מיסוי אחרים מדובר בסכום נאה – הגבייה הכוללת בתחום הנדל"ן לרבות מס שח ומסב רכישה היא כ-11 מיליארד שקל, והגבייה הכוללת של מיסים (לרבות משכר עבודה, חברות ועצמאיים) עולה על 300 מיליארד שקל.

עוד בנושא חדשות

הכניסה הטכנולוגית למקומות העבודה פוגעת בעובדים – כאשר ניתן לשלם בשופרסל בקופות אוטומטיות/ אלקטרוניות זה בא על חשבון הקופאיות, וזו רק דוגמה אחת. על רקע זה מתנהלים בחודשים האחרונים דיונים בין האוצר וההסתדרות כדי להסדיר את הכניסה הטכנולוגית למקומות העבודה.

הממונה על השכר, ערן יעקב, הדגיש כי – "ישנם מגזרים שלמים עם פוטנציאל גבוה למיכון, ועלינו לחשוב איך אנחנו מטפלים באתגר הזה. הרפורמה בחברת החשמל למשל, מראה שאפשר גם בעיניים פקוחות לערוך שינויים שיגדילו את הפריון, ישפרו את השירות לאזרח וגם יתאימו לשוק העבודה הגמיש והמשתנה. האתגרים הם רבים, אבל לא צריך לפחד מהם. בעזרת שיתוף פעולה עם ארגוני העובדים, ניתן להגיע למצב שבו כל הצדדים מרוויחים – גם העובדים שיקבלו משמעות רבה יותר לעבודתם, ויתוגמלו בהתאם, וגם המדינה שתוכל לספק שירות ציבורי איכותי לאזרחיה. על מנת להגשים יעדים אלו, בוצעו שינויים לחיזוק עבודת האגף, לרבות הקמתה מחלקה חדשה שתעסוק בתכנון ואסטרטגיה, מחקר ואנליטיקה. אגף השכר והסכמי עבודה הוביל וקידם תהליכים חשובים כאלו בתקופה האחרונה וימשיך במגמה זו גם בשנים הקרובות".

בכנס שנערך לזכרו של עוזר ברקוביץ ז"ל, הממונה על השכר לשעבר שהלך לעולמו במהלך כהונתו בשנת 2006, השתתפו מאות מבכירי המגזר הציבורי, ביניהם שר האוצר, משה כחלון, סגן שר האוצר, יצחק כהן, מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הממונה על השכר והסכמי עבודה, ערן יעקב, ראש המוסד, יוסי כהן, יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מזכ"לית הסתדרות המורים, יו"ר הסתדרות הרופאים, נציגי איגודי העובדים במגזר הציבורי, ראשי מערכת הביטחון, החינוך והבריאות, בכירים במשרדי הממשלה, ברשויות המקומיות, במערכת ההשכלה הגבוהה ובארגונים ציבוריים.

הנושא המרכזי בו עסק הכנס היה פריון ושוק העבודה העתידי במגזר הציבורי. מדובר באחד מהאתגרים המשמעותיים איתם מתמודד אגף השכר בשנים האחרונות. שוק העבודה משנה את פניו נוכח השיפורים הטכנולוגיים בתחומים רחבים, המחייבים התאמת מקצועות ועיסוקים למציאות החדשה. שינויים אלו לא פסחו על המגזר הציבורי, ולפיכך אחת ממטרות האגף היא התמודדות עם אתגרים אלו, לרבות הסבת עובדים למקצועות נדרשים. זאת לצד שינויים בצרכים ובדרישות של העובדים, העלייה בתוחלת החיים וחילופי דורות בשוק העבודה. כאמור, בתור התחלה סוכם כי הכנסת טכנולוגיות חדשות במגזר הציבורי לא תהווה עוד עילה לסכסוכי עבודה ולדרישות שכר נוספות.

בכנס נידונו גם המטרות שהעמיד אגף השכר והסכמי עבודה שיובילו להגדלת הפריון במגזר הציבורי והרווחה לכלל אזרחי המדינה. בין היתר, פועל האגף ליצירת שירות ציבורי איכותי ויעיל לצד יצירת הזדמנויות לעובדים להתפתחות מקצועית ואישית, ולתגמול ראוי ויעל שיאפשר איזון בין פנאי לעבודה. כל זאת, בכדי להביא את התמורה המירבית לכספי הציבור.

עוד בנושא חדשות

שר האוצר, משה כחלון: "אגף השכר והסכמי העבודה מוביל לצמצום הפערים החברתיים בישראל והוא אחד הגורמים שקובעים את העתיד של החברה בישראל. בשנים האחרונות האגף הוביל מודל של שכר דיפרנציאלי שנותן יותר לעובדים בעלי השכר הנמוך. ההישגים שהוביל האגף בשיתוף עם וועדי העובדים תרמו לרווח נקי לכולם. כאשר המשק לא מושבת, זהו רווח נקי לציבור כולו. האמור בא לידי ביטוי גם בתקציב לשנת 2019 שהוא התקציב הכי חברתי שהיה פה בשנים האחרונות. תקציב שמביא עמו בשורה לנכים, לקשישים, ולכל קבוצות האוכלוסייה שלא יכולות לדאוג לעצמן".

סגן שר האוצר, יצחק כהן: "עובדי אגף השכר והסכמי עבודה עושים לילות כימים למען תושבי ישראל, מקדמים את האינטרס הציבורי ללא לאות ופועלים ליצירת מגזר ציבורי איכותי ויעיל".

מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "המשא ומתן מורכב משלושה נדבכים עיקריים: עבודת צוות בין כל השותפים, יצירתיות שתאפשר פתרונות במשא ומתן מורכב, והיכולת לחתוך ולקבל החלטות. שילוב מוצלח של שלושת הדברים הללו בכל משא ומתן יאפשר להגיע להישגים מוצלחים ולפתרונות טובים לכולם".

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן: "אני מאמין במודל של שיתוף בעולם יחסי העבודה. הדברים צריכים להיעשות בהידברות וכך אנו פועלים. איני ממהר להפעיל את האמצעים שעומדים לרשותי ותמיד אני נוהג באחריות. בקרוב יש להתחיל בקיצור שבוע העבודה ולרדת ל-42 שעות שבועיות. העובד הישראלי עובד יותר מכל עובד אחר במדינות ה-"OECD.

יוסי כהן, ראש המוסד: "המוסד פועל טוב מבעבר ליצור שיוויון הזדמנויות בארגון בעיקר באופן מגדרי אבל לא רק. הארגון פועל להעלות את אחוז המפקדות במוסד, ואף פועל לאפשר שוויון הזדמנויות לכולם. בשנה האחרונה גויסו למוסד 18 בעלי מוגבלויות מתוך אמונה שלמה כי אלה יאפשרו הבנה טובה יותר של עובדי הארגון".

זה נשמע גימיק, אבל זה אמיתי –  ביטוח בריאות מיוחד לטבעונים. חברת לביא פיננסים בשיתוף עמותות טבעוניות, משיקה מיזם במסגרתו טבעונים משלמים פחות על ביטוחי בריאות. חברת כלל ביטוח הצטרפה למהלך והיא מתאימה לאוכלוסיית הטבעונים ביטוחי בריאות בהתאם לצרכיהם

לאחר שזכתה להצלחה ברחבי העולם, מגמת הביטוח חיים ובריאות לטבעונים מגיעה גם לישראל. חברת לביא חברה לעמותות טבעוניות, מתוך רצון ואידיאולוגיה לקדם את הטבעונות בישראל ויחד הקימו את מיזם Vegans pay less (VPL) ופיתחו מסלול ביטוח חיים ובריאות לטבעונים הכולל הנחה משמעותית במחיר הביטוח (וגם התחייבות לתרומה למען בעלי חיים מתוך תשלום הביטוח).

ביטוח בריאות – כל מה שצריך לדעת

ביטוח חיים – כל מה שצריך לדעת 

בשנים האחרונות, מגמת הטבעונות בעולם הולכת ומתחזקת, וכך גם בישראל, הנחשבת למובילה בתחום בהשוואה לעולם (5% מהאוכלוסייה הינם טבעונים). מחקרים רבים מחזקים את הטענה שאורח חיים טבעוני הוא בריא יותר, מאריך את תוחלת החיים ותורם לבריאות ולסביבה. כך לדוגמא, הוכח כי לטבעונים יש כ- 63% פחות סיכוי לחלות במחלות כגון יתר לחץ דם, 15% פחות סיכוי לחלות בכל סוגי הסרטן, 49% פחות סיכוי לחלות בסוכרת ו- 15% פחות סיכוי למות מכל סיבה שהיא והכל ביחס לאוכלי הבשר.

עוד בנושא חדשות

'כלל ביטוח' הינה הראשונה מחברות הביטוח המובילות בישראל להצטרף למהפכה במסגרת הביטוח לטבעונים. לביטוח הבריאות בתנאים המוצעים, יוכלו להצטרף אך ורק חברים בעמותות טבעוניות תחת תנאי הקבלה הנהוגים בהן. חשוב לציין, שהקבלה בהתאם להצהרת בריאות וחיתום מלא.

אורי אשל, מנכ"ל משותף בחברת לביא: "המטרה העליונה לשמה הוקם VPL היא קידום וביסוס הקביעה בציבור שטבעוני יותר בריא, ביסוס הקביעה הזו תגרור את גל הטבעונות הגדול ביותר שנראה עד כה בישראל. בשל כך, אנחנו מחויבים לקדם צמיחה של שירותים מיוחדים לטבעונים, לסלול את הדרך ולהתוות נתיב חיובי לרעיון החדשני".

דניאל כהן, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת הבריאות בכלל ביטוח: "כלל ביטוח משקיעה משאבים ייעודים להתאמת מוצריה לצרכי לקוחותיה המגוונים. מתוך הבנה שהטבעונות היא מגמה כלל עולמית ההולכת ומתפתחת במיוחד כאן בישראל, החלטנו לתת מענה גם לפלח שוק זה".

פרופ' שמואל האוזר בכנס בקריה האקדמית אונו: "חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים בביטקוין שאינם מבינים שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו"

פרופ' אבי שמחון: "כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב".

 

היום התקיים כנס Think Fintech בקריה האקדמית אונו. במהלך הכנס התייחס  פרופ' שמואל האוזר, יו"ר הרשות לניירות ערך לתחום הבלוקצ'יין ובהמלצות הראשונות של הועדה שהקים לתחום המטבעות הדיגיטליים והסיכונים הכרוכים בהשקעה בהם. האוזר אמר כי  "אחת השאלות החשובות ביחס למטבע הביטקוין זו כנראה שאלת המחירים – מה מצדיק מחיר נוכחי של 15 אלף דולר עבור ביטקוין? ככלכלן אני לא מצליח להבין את מחירו הגבוה. מדובר במחיר בועתי. לא רק אני חושב כך, אלא גם האנליסטים של מורגן סטנלי ששחררו לאחרונה הערכה כי שווי המטבע עשוי להיחתך דרמטית בקרוב ואף אולי להגיע ל-0. הטענות כי הביקוש למטבע זו הסיבה למחיר הגבוה, הינה קשקוש מוחלט". עוד הוסיף האוזר כי "על המדינה לגלות מידה של פטרנליזם בהגנה על הציבור מפני הונאות. האזהרות לא מספיקות – חייבים לייצר סמכות רגולטורית לטובת משקיעים תמימים שאינם מבינם שהם חשופים לאפשרות שיפסידו ממיטב כספם. צריך מבוגר אחראי וזה תפקידנו". האוזר גם התייחס לעניין של חברות בורסאיות שעיקר פעילותם נעשה במטבעות דיגיטליים ואמר "אחת הדוגמאות הייתה משאבי טבע שמניותיה טסו בימים בודדים לאחר צעדים הצהרתיים לפעול בתחום זה. "המחיר הבועתי גם של מניות אלה הביא אותנו לשקול לנקוט בצעדים מתאימים. חשוב לשמור על מסחר תקין והוגן".

סקר – מה יהיה מחיר הביטקוין עוד שנה?

עוד בנושא חדשות

ביטקוין – כל מה שצריך לדעת

 גם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הכלכלית, שהשתתף בכנס התייחס לתופעת המטבעות כשאמר "אנחנו באמת לא יודעים מה יהיה עם המטבעות הדיגיטליים, אך כנראה שלדבר הזה יש גם ערך אמיתי. מצד אחד יש כאן משהו שנראה כמו בועה אך מצד שני אולי יש פה אמצעי לעקוף את המערכת הפורמלית הבנקאית שנבנתה בעמל רב. עם זאת, כשאני שומע שאנשים מוכרים את הבית כדי לקנות ביטקוין אני מודאג. זה יכול להיגמר לא טוב". שמחון הוסיף כי "הביטקוין הוא פרסומת לבלוקצ'יין – טכנולוגיית העתיד שיש לה אופק. צריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים בגלל החששות הגדולים שיש לנו עם הביטקויין. לתעשייה הזו פוטנציאל גדול בכלכלת המדינה ובשל כך צריך להיות מאוד זהירים לא להקשות עם הרגולציה על חברות פינטק וטכנולוגיות חדשות רק בגלל שאנחנו מפחדים מהדבר שנקרא "ביטקויין. "אני מאוד מקווה שהאוזר ומחליפתו ינסו להיות כמה שיותר ליברלים על מנת לנסות לעודד פה תעשייה שכנראה יש לה פוטנציאל מאוד גדול להשפיע על כלכלת ישראל כולה. יחד עם זאת, אני מקווה שגם בנק ישראל יהיה פתוח וליברלי לקבל את השינויים שמתרגשים עלינו – וזה יקרה".

 פרופ' עדי אייל, יו"ר BTB  ישראל, אמר כי "מהפכת הפינטק נועדה לפרק את החבילה שנקראת בנק. כיום מרבית העסקאות הפיננסיות מרוכזות בבנקים והפינטק מאפשר התפתחות של הרבה חברות שמספקות שירותים טכנולוגיים- פיננסיים. מה שפינטק מאפשר זו יעילות כלכלית וחוסר תלות במתווך אחד גדול שכיום, קוראים לו בנק. התחרות נעשית בין הגורמים השונים שמספקים כל אחד שירות מקצועי, יעיל ומיוחד משלו, מעין סירות מרוץ ספציפיות ומתמחות במקום מיכליות ישנות וכבדות".

 ד"ר גתית גור גרשגורן, כלכלנית ראשית ברשות לניירות ערך והקריה האקדמית אונו, אמרה בכנס כי "מהפכת הפינטק כבר כאן – יש צמיחה וגם הגופים "השמרניים" הופכים להיות אלה שמייצרים עוד ועוד טכנולוגיות חדשות שמגיחות לעולם. ההשקעות בפינטק גדלות. והחידושים הן בכל התחומים כדוגמת תשלומים, עיבוד מידע וכיוצא בזה. ישנם גם חידושים בתחום המסחר כדוגמת גיוס הכספים וכמובן הקריפטומניה. מספיק להסתכל על גרף הביטקויין כדי להבין שיש פה הד ציבורי גדול אך גם מדאיג בנוגע למחירים".

מעודכן ל-01/2020

החל מפברואר 2018 הדפסת רישיון נהיגה נעשית רק בדואר, ברשיומט, באינטרנט ובטלפון. משרד התחבורה מנסה לייעל את התורים במשרד הרישוי והוא הוציא את השירות הזה מסל השירותים שניתנים במשרד עצמו, כך שמתאריך לא ניתן להדפיס רישיונות נהיגה ורכב בסניפי משרד הרישוי. מדובר בנהגים שתוקף רישיונם פג ולא קיבלו את הרישיון לכתובתם, או נהגים שרישיונם אבד או נגנב ומבקשים להדפיס רישיון חדש (כפל רישיון). זה עשוי להיות טוב לכם – התורים במשרד אמורים להיות קצרים יותר, וגם הדפסת רישיון נוסף פשוטה יותר.

משרדי הרישוי ימשיכו להדפיס רישיונות נהיגה ורכב רק במקרים שבהם לא ניתן להנפיק את הרישיון בערוצים המהירים, שמעמיד משרד התחבורה לרשות הנהגים. מדובר במקרים שבהם נהגים נדרשים לחדש את רישיונם לאחר שלילת רישיון על ידי משטרה או בית המשפט, או במקרים של הליכי הוצאה לפועל ועדכון פרטים אישיים או שינויים טכניים ברכב.

יצוין כי משרדי הרישוי אינם מאפשרים כיום תשלום עבור רישיונות נהיגה ורכב, אלא להדפיסם בלבד. לעומת זאת, בערוצים השונים שהמשרד מעמיד לרשות הנהגים, ניתן לשלם עבור הרישיונות ולהדפיסם במקום אחד, בקלות ובנוחות, ולחסוך זמן יקר.

סמנכ"ל תנועה במשרד התחבורה, (אינג') אבנר פלור, ציין כי המהלך נועד לייעל את עבודת משרדי הרישוי ולנתב את המבקשים להנפיק כפל רישיון, למגוון הערוצים המהירים המאפשרים הדפסה ותשלום במקום אחד. הערוצים החדשים שנפתחו יחסכו לנהגים את ההגעה למשרדי הרישוי וההמתנה בתורים, ובמקביל יקצרו את התורים במשרדי הרישוי עבור מי שנדרש לבצע פעולות המחייבות את ההגעה לסניפים.

הנפקת כפל רישיונות נהיגה ורכב תתבצע אך ורק באמצעות הערוצים המהירים: 700 סניפי דואר ישראל הפרוסים בכל רחבי הארץ, כ-100 עמדות רישיומט, המוצבות ברשת הסופר פארם ובמרכזי הקניות, אתר האינטרנט של משרד התחבורה וכן במוקד הטלפוני (*5678) או במענה האוטומטי הפועל 24 שעות ביממה.

עוד בנושא רכב ותחבורה

הנה רשימת סניפי הדואר שבהם ניתן להנפיק את הרישיונות – לאתר דואר ישראל

רשימת עמדות הרישיומטים  ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד התחבורה – לאתר משרד התחבורה – איתור רישיומטים

התוכנית יצאה לפועל במסגרת הרפורמה שהוביל שר התחבורה ישראל כץ באגף הרישוי. הרפורמה כוללת שורה ארוכה של שיפורים בכל תחומי הרישוי, ובכלל זה הארכה משמעותית של תוקף רישיונות הנהיגה, צמצום הביורוקרטיה, הסמכת גופים נוספים במתן שירותי רישוי, הרחבת השירותים המקוונים, הנגשת המידע לאזרחים, העתקת משרדי רישוי למבנים חדשים ומרווחים ושיפור השירות בסניפים הקיימים. אז נכון, יש הרבה דברים שהממשלה לא עושה כמו שצריך, אבל יש גם דברים שצריך להגיד עליהם "שאפו" – בתחום התחבורה יש בהחלט שיפור.

עדכונים:

אפריל 2018:  רישיומט בנתב"ג – ניתן להנפיק רישיון נהיגה ורכב בטרמינל 3 בנתב״ג, באמצעות עמדה ממוחשבת לשירות עצמי (״רישיומט״) שהוצבה באולם קבלת הנוסעים של הטרמינל. כמו כן, ישראלים ותיירים זרים הנוחתים בנתב״ג, יכולים להנפיק ולהטעין לראשונה כרטיס רב קו, באולם קבלת הנוסעים של הטרמינל, המאפשר נסיעה בכל אמצעי התחבורה הציבורית בישראל.  הרישיונות וכרטיס הרב קו יונפקו במרכז שירות שמשרד התחבורה פתח באולם קבלת הנוסעים של טרמינל 3.  שעות הפעילות של המרכז –  בימים ראשון עד חמישי בין השעות 07:00 בבוקר עד 23:00 בלילה, ובימי שישי בין השעות 07:00 בבוקר ועד 15:00 אחר הצהרים.

בכוונת משרד התחבורה להאיץ את החדירה של עמדות השירות האוטומטיות – רישיומט – גם לקניונים – עזריאלי בתל אביב, קניון איילון ברמת גן, קניון הצפון בחיפה, קניון יקנעם, בקניון השרון בנתניה ובקניון עופרים בפתח תקווה. בנוסף, הוצבו עמדות רישיומט גם במשרדי הרישוי המחוזיים בבאר שבע ובחיפה ובסניפי משרד הרישוי בפתח תקוה, ירושלים, חולון ועכו. השר כץ אמר כי הגדלת מספר עמדות הרישיומט ברחבי הארץ, נועדה להנגיש ולשפר את השירות לציבור ולחסוך מהם את הצורך להגיע למשרדי הרישוי. מהנתונים עולה כי בשנת 2017 בוצעו יותר מ-1.4 מיליון פעולות ברישיומט, לעומת כמיליון פעולות בלבד בשנת 2016. העמדות מאפשרות לציבור הנהגים לשלם ולהנפיק רישיונות רכב ונהיגה, לברר מספר נקודות חובה ולקבל מידע על עברו של הרכב.

 

 

השימוש שלנו בכרטיסי אשראי רק גדל – הנתונים לסיכום שנת 2017 מעידים כי כמות העסקאות גדלה וההיקף הכספי בכרטיסים עלה.

כמות העסקאות באשראי עלתה  בשנת 2017 ב-9% לעומת 2016, והיקף העסקאות עלה בכמעט 8%?

עוד מסתבר מניתוח הנתונים בשוק כרטיסי האשראי כי בחודש אוגוסט בשנה החולפת נרשם שיא של למעלה מ-125 מיליון עסקאות בכרטיסי אשראי.  היקף העסקאות באשראי בשנת 2017 עלה  ל-298.1 מיליארד שקל. כמו כן, נרשם גידול של כ-8% במשיכת הכספים בכספומטים וגידול של 10.5% בהיקף המזומנים שנמשכו  לעומת שנה קודמת.

מהשוואת נתוני חברת שב"א (שירותי בנק אוטומטיים), המפעילה את מערכת הסליקה המרכזית של כרטיסי האשראי בישראל, עולה כי במהלך שנת 2017 נרשמה עלייה משמעותית בפעילות העסקית באמצעות כרטיסי אשראי בישראל. במהלך שנת 2017 סלקה מערכת "אשראית" של שב"א כ-1.4 מיליארד עסקאות, עליה של כ-9% לעומת 2016 אז הסתכמה הפעילות בכ-1.29 מיליארד עסקאות. חודש השיא בפעילות העסקית ב-2017 היה אוגוסט בו נסלקו 125,411,623 מיליון עסקאות בכרטיסי אשראי – עליה של 10.1%  לעומת אוגוסט אשתקד, בו בוצעו 113,894,233 עסקאות.

היקף העסקאות בכרטיסי אשראי בשנת 2017 האמיר לסכום של למעלה מ-298.1 מיליארד שקלים לעומת 276.24 מיליארד שקלים ב-2016 – עליה של כ-7.9%. בחודש אוגוסט 2017 גיהצו הישראלים את כרטיסי האשראי בהיקף שיא של 26.52 מיליארד שקל לעומת 24.31 מיליארד שקל באוגוסט 2016 – עליה של כ-9%.

עוד בנושא מדריכי כרטיסי אשראי

סכום העסקה הממוצע עמד ב-2017 על 212.59 שקל לעומת 213.9 שקל ב-2016 – ירידה של 0.7%. מנתוני הרכישות מרחוק באמצעות רשת האינטרנט עולה כי בשנת 2017 בוצעו 396.704 מיליון עסקאות – עליה של 11.5% לעומת 2016. סך ההוצאה בעסקאות מרחוק הגיעה בשנה החולפת ל-139.367 מיליארד שקל – עליה של 10.2% לעומת 2016.

העסקאות מרחוק היוו 28.3% מסך העסקאות באשראי בשנת 2017, לעומת 28% בשנת 2016. סכום העסקה הממוצע ברכישה מרחוק עמד על 351.31 שקל, לעומת 397.24 שקל בשנת 2016. סך ההוצאה בעסקאות מרחוק בשנת 2017 היוו 46.7% מסך הרכישות באשראי במהלך השנה החולפת.

 נתונים מסקרנים נוספים שחושפת חברת שב"א הם של משיכות הכספים במכשירי ה-ATM, אשר עוברים דרך שב"א ומהוות את רוב הענף. בשנת 2017 עברו במתג של שב"א בסה"כ 70,171,866 משיכות לעומת 64,931,373 בשנת 2016 – עליה של כ-8%. בסה"כ נמשכו כ-44.1 מיליארד שקל לעומת 39.9 מיליון שקל ב-2016 – עליה של כ-10.5%. סכום המשיכה הממוצע ממכשירי ATM  עמד ב-2017 על כ-628 שקלים לעומת 617.2 שקלים ב-2016 – עליה של  כ-1.7%.

חברת שב"א המתפעלת את מערכת הסליקה המרכזית השקיעה השנה סכומים של מיליוני שקלים בפיתוח מערכת הסליקה החדשה הכוללת את הטמעת טכנולוגיית ה-EMV אשר תצמצם למינימום את היקף ההונאות בעסקאות אשראי עם הצגת כרטיס. בנוסף השקיעה שב"א משאבים וסכומים גדולים נוספים בשיפור ההגנה על מערכת הסליקה מפני מתקפות סייבר.

מדריך כרטיסי אשראי 

בית הספר של החגים – יותר ימי לימודים, פחות ימי חופש. אחרי שאמרו לנו בשנתיים האחרונות שיש כוונה לקצר את החופשה לילדים ובמקביל להעלות את ימי הלימודים, הנה זה מתחיל לקרות –  משרדי האוצר והחינוך יוצאים בבשורה להורים ולתלמידים:"בתי הספר של החגים".

 החל מחופשת הפסח הקרובה – משרד החינוך יפתח את מוסדות החינוך. מהשנה הבאה – ימי לימודים בחנוכה ובפסח.

מה זה אומר? ילדי הגנים ותלמידי כיתות א' עד ג' ייהנו ממסגרות חינוך במהלך חופשות חנוכה ופסח, שיובילו לחיסכון של כאלף שקלים בשנה למשפחה עם שני ילדים. התכנית תעניק לתלמידים מסגרת איכותית ומפוקחת, תיתן מענה להורים עובדים, תקל על נטל תשלומי ההורים ותוביל לצמצום פערים.

 שר האוצר, משה כחלון: "התכנית לקיצור החופשות היא המשך ישיר של רפורמת הצהרונים ושל תכנית נטו משפחה. מדובר בבשורה אדירה להורים הצעירים  ולמעמד הביניים. הורים שיכולים לעבוד להתפרנס בראש שקט מחזקים את החברה הישראלית ואת המשק. הגיע הזמן אחרי שנים רבות שנסתכל גם על אוכלוסיות שלא הסתכלו עליהן במשך שנים וזה בדיוק מה שאנחנו עושים היום. מדובר בתיקון עוול שנגרם במשך השנים להורים שהיו צריכים להיקרע בין הצורך לצאת ולעבוד ובין הדאגה לילדים. גם בתקציב 2019 נמשיך לחזק את מערכת החינוך, הרווחה והבריאות והרווחה."

שי באב"ד, מנכ"ל משרד האוצר: "המסגרות החינוכיות בתקופת החופשות יקלו על הורים עובדים, יצמצמו פערים ויאפשרו לכל הילדים להשתתף בתוכניות ההעשרה. מדובר בתרומה  משמעותית למשק וחיסכון ניכר להורים. זהו  צעד נוסף להגדלת הפריון במשק ולהפחתת יוקר המחיה".

עוד בנושא חדשות

שר החינוך נפתלי בנט: "אנו מבצעים היום תיקון היסטורי, תיקון הפער שבין חופשות ההורים לחופשות התלמידים. בהתאם למטרות שהצבנו לעצמנו, אנחנו מקדמים במלוא התנופה חינוך איכותי בשעות לא פורמליות, בחופשת הקיץ, בצהרונים, בחוגים, ועכשיו גם בחופשות החגים. הבטחנו זאת להורים לפני פתיחת שנת הלימודים, ועכשיו אנחנו מקיימים".

מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב: "התכנית 'בתי הספר של החגים' היא מפנה גדול, בו לוקח משרד החינוך אחריות על שעות הפנאי של התלמידים, מעניק להם יותר מסגרות חינוכיות ומייצר מציאות דיפרנציאלית חדשה, במטרה אחת ברורה: צמצום פערים ומתן הזדמנות שווה לכולם. השנה נפעיל את המסגרות משך חמישה ימים, בפסח, ובשנת הלימודים הבאה כבר ניישם את התכנית במתכונת מלאה – 10 ימים. אני קורא לכל הרשויות להצטרף לקול הקורא".

לראשונה, משרד האוצר ומשרד החינוך לוקחים אחריות גם על החופשות: שר האוצר משה כחלון, שר החינוך נפתלי בנט, מנכ"לי המשרדים שי באב"ד ושמואל אבואב, וראש מרכז השלטון המקומי מר חיים ביבס, הציגו היום (ב') את התכנית החדשה, "בתי הספר של החגים", שנותנת מענה חינוכי להורים בימי חופשות החגים. התכנית גובשה על ידי המשרדים ונועדה לתת מענה לפער שקיים היום במשק הישראלי בין ימי חופשת ההורים לבין ימי חופשות התלמידים. התכנית תעניק להורים ולתלמידים מענה בימי חופשות חנוכה ופסח – בכל חג ייהנו התלמידים מחמישה ימי פעילות חינוכית. בשנת הלימודים הנוכחית, תשע"ח, יפעלו מסגרות החינוך בימי חופשת פסח, במשך חמישה ימים (א' עד ה'), ובשנת הלימודים הבאה, תשע"ט, הם יפעלו חמישה ימים בחופשת חנוכה וחמישה ימים בחופשת פסח.

מדובר בבשורה גדולה עבור ציבור ההורים והתלמידים, שתוביל לחיסכון של כאלף שקלים בשנה – למשפחה עם שני ילדים, ותאפשר צמצום פערים בחברה הישראלית. הילדים בגני הילדים ובכיתות א' עד ג' יקבלו מענה חינוכי מלא בימים א' ועד ה' (25.3 ועד 29.3). במגזר הערבי והדרוזי יינתנו 5 ימים בחופשת האביב.

התכנית החדשה, היא תכנית משלימה למהלך כולל שמובילים משרדי האוצר והחינוך, במטרה להקל על נטל תשלומי ההורים, וכדי להרחיב את הסל החינוכי שמעניק המשרד גם בשעות הבלתי פורמליות. התכנית הכוללת מכילה בין היתר את בתי הספר של החופש הגדול, תכנית הצהרונים, "חוג לכל ילד", שיעורים פרטיים ללא תשלום ועוד.

המסגרת החינוכית תינתן לילדי הגנים, בגילאי 3 ועד 6, בחינוך הרגיל והחינוך המיוחד, וכן לילדי כיתות א' עד ג' – בכל המגזרים ובכל מסגרות החינוך שבפיקוח משרד החינוך (כולל המוכר שאינו רשמי). הקול הקורא שיפרסם משרד החינוך בנושא זה מזמין את כל הרשויות המקומיות, ומכאן שרשויות שעדיין לא מפעילות את תכנית הצהרונים מוזמנות להצטרף לתכנית החופשות ולהפעילה בלי קשר לצהרונים.

המסגרות החינוכיות יעניקו את כל השירותים שמשרד החינוך מספק: צוותי חינוך מקצועיים, חוגים, מופעי תרבות, אבטחה (כמקובל בשנת הלימודים), מדריכים וכל ציוד הכרחי אחר. כמו כל יתר התכניות שמפעיל משרד החינוך, גם תכנית זו תהיה דיפרנציאלית, כך שיישובים מאשכול למ"ס 1 עד 4 יקבלו את מלוא השירותים החינוכיים בחינם, בישובים חזקים יותר ישלמו ההורים 20 שקלים ביום, בלבד, וביישובים חזקים תשלום ההורים יעמוד על 30 שקלים ליום.

להלן עיקרי מתווה הרפורמה של בתי הספר של החגים

מטרות התכנית:

פוטנציאל המשתתפים בתכנית:

השתתפות הורים ליום פעילות:

עלות התכנית:

שעות הפעילות:

הצוות החינוכי שייתן מענה בימי החופשה:

המענה החינוכי בימי החופשה יכלול:

חברת החשמל הולכת לשינוי מבני ובמקביל מעבירה את הנכסים המרכזיים שלה בתל אביב בתמורה לשחחור חוב של 2.5 מיליארד שקל וכן תשלומים גדולים על פיצוי ופינוי המבנים. ועדיין מדובר בכמעט מונופול שגובה מאיתנו הצרכנים מחירים גבוהים על החשמל, בעיקר בגלל שמדובר בגוף לא יעיל. אז יש רוחות של שינוי בזנים האחרונות רק שבינתיים חשבון החשמל שלנו גבוה.

עם זאת, תעריף החשמל לצרכנים הביתיים יופחת ב-2.3% בשנת 2018. רשות החשמל, בראשות ד"ר אסף אילת, מפרסמת היום את החלטתה לעדכן את תעריף החשמל לשנת 2018. החלטת הרשות תכנס לתוקף ביום ה- 15.1.2018.

חשבון החשמל – כל מה שצריך לדעת

על פי ההחלטה, ובהתאם לשימוע, יופחת תעריף החשמל הביתי בכ-2.3% ויעמוד מעתה על 46.19 אג'/קווט"ש. משמעות ההפחתה היא חסכון שנתי של כ- 100 שקל למשק בית ממוצע.ההחלטה קובעת גם שהתעריף הממוצע לצרכני המתח העליון יעלה בכ- 0.9%, לצרכני המתח הגבוה יעלה בכ- 1.8% ולצרכני המתח הנמוך יופחת בכ- 2.9%.

הסיבות העיקריות להפחתת התעריף: הפחתה ברכיב הרשת בתעריף החשמל בעקבות שינוי בסיס התעריף אותו מפרסמת הרשות. גידול בסך הביקוש לחשמל בהיקף של כ- 8% וירידה בשער הדולר בשיעור של כ-8%.

עוד בנושא חדשות

יצויין עוד, כי רכיב הייצור גדל בכ- 6.6%. עליה זו נובעת מהגידול בשעת שיא הצריכה וכן מסיום החזר חוב הדלקים משנת 2009, שעמד על כ- 400 מליון ש"ח. עדכון התעריף כולל גם החזר עלויות פנסיה בהתאם לשימוע אותו פרסמה הרשות.

במקביל לעדכון התעריף, אישרה רשות החשמל את בסיס תעריף הרשת לשנים 2018-2022, זאת לאחר שבסיס התעריף האחרון נקבע בשנת 2002. מתודולוגיית התעריף החדשה מפחיתה בעלויות המוכרות של חברת החשמל תוך קביעת עלויות נורמטיביות אליהן אמורה החברה להתכנס. בנוסף, מתמרץ בסיס התעריף את החברה לבצע השקעות משמעותיות ברשת ההולכה וברשת החלוקה, בין השאר באמצעות התניית התשלום לחברה בביצוע השקעות בפועל. כך, בשנת 2018 תוכר לחברה תחזית השקעות בהיקף של כ- 2.4 מיליארד שקל, זאת לעומת השקעות של החברה ברשת בשנים קודמות בהיקפים של כ- 1.5 מיליארד שקל בלבד.

חשבון החשמל – כל מה שצריך לדעת