משפט    

מהן תקנות סדר הדין האזרחי החדשות והאם מדובר במהפכה?

בית המשפט

מעודכן ל-06/2019

בספטמבר 2018 חתמה שרת המשפטים איילת שקד על תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, אשר אמורות להיכנס לתוקף ב-5.9.2019. התקנות החדשות מחליפות את תקנות סדר הדין הקיימות והן יחולו על תביעות שיוגשו ממועד כניסתן ואילך. תיקים שייפתחו לפני כן ימשיכו להתנהל בסדר הדין הישן.

התקנות עתידות לחולל רפורמה עמוקה ומקיפה בסדרי הדין האזרחי בארץ, כמפורט בהמשך.

רפורמה זו צפויה לתת אותותיה ולהשפיע על רוב ההליכים המשפטיים שמתקיימים בישראל. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות הציבו לעצמן את המטרות הבאות: ודאות דיונית, מניעת שרירותיות, קיום הליך שיפוטי ראוי והוגן – והכול כדי להשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך.

זריקת חיזוק לשופטים

התקנות החדשות מחזקות את מעמד השופטים בניהול המשפט, מחזקות את הסנקציות שיכולים השופטים להטיל על בעלי דין, מחלישות את השליטה של בעלי הדין בהליך וכוללות את אחד המרכיבים שהכי מדאיגים עורכי דין – הגבלה על אורכם של כתבי הטענות.

כמו כן, התקנות החדשות כוללות סעיפי מטרה הצהרתיים שאמורים להנחות את השופטים בדין האזרחי. סעיף מרכזי בהן קובע כי "הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה", וכי יש חשיבות להכרעה "בתוך זמן סביר".

בהמשך מובהר כי כדי לממש את החזון "בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי (…) לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה בהתאם לתקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן".

סעיף חשוב נוסף שהתקנות החדשות שמות עליו דגש רב הוא מניעת השימוש לרעה בהליכי משפט. נכתב בהן כי "לא יעשה בעל דין או בא כוחו שימוש לרעה בהליכי משפט ובכלל זאת פעולה בהליך שמטרתה או תוצאתה לשבשו, להשהותו או להטריד בעל דין".

התקנות אינן שמות במרכז רק את האינטרסים של הצדדים, כפי שהם באים לביטוי בטיעוניהם ובהתנהלותם, אלא רואות בהליך השיפוטי משאב ציבורי שיש לנהוג בו בחסכנות, הן מבחינת ניצול הזמן השיפוטי והן מבחינת העלויות, וחותרות למנוע שימוש לרעה במשאב זה, על-מנת להבטיח נגישות לכלל הציבור וקבלת שירות של דיון צודק מהיר ויעיל.

התקנות החדשות קובעות כי על השופט לנהל את הדיון ולנקוט יוזמה ככל שנדרש, כדי לקדם הליך ראוי והוגן, ואילו תפקידם של הצדדים ובאי-כוחם הוא לסייע בידי בית המשפט בקידום המוטל עליו כאמור. במסגרת חובת סיוע זו הוטלה על הצדדים חובה לקיים בטרם הדיון בבית המשפט הליך עצמאי של מפגש, שמטרתו צמצום נקודות המחלוקת, השגת הסכמות לגבי דרך ניהול הדיון או הפנית הסכסוך לבוררות או לגישור.

כמו כן, עידוד יוזמת בית המשפט באה לביטוי גם במתן סמכויות נרחבות לבית המשפט למחוק תביעה אם הדבר נראה לו ראוי ונכון, או לדחות ערעור בלי להיזקק לתשובה של המשיב או לבטל או לשנות החלטה של ערכאה דיונית, לטובת משיבים שלא ערערו על ההחלטה.

החשת תהליך ההכרעה קיבלה משקל מיוחד. הדבר בא לכלל ביטוי בשורה של הוראות הנוגעות לצמצום היקפם של כתבי טענות, לקציבת מספר השאלות בשאלונים ולקביעת מספר מקסימלי של ישיבות קדם-משפט שראוי לקיימן, בהוראה שההנמקות בהחלטות יהיו תמציתיות, פרט למקרה שבו "יש בהחלטה חידוש משמעותי או שיש לה חשיבות מיוחדת" ואף ויתור על נימוקים מכל וכל (למשל בדחיית ערעור). כמו כן, הוגבלה האפשרות לדחות דיון אפילו בהסכמת הצדדים.

כמובן שחלק מההוראות ניתנות לעקיפה. למשל, ניתן להקדים להגשת תביעה מכתב התראה רחב-ממדים, אותו ניתן אחר-כך לצרף כ"מסמך מהותי" לכתב התביעה וכך לעקוף את מגבלת העמודים בכתב התביעה.

הרצון לחסוך בזמן שיפוט מתבטא גם במסירת סמכויות בידי נושאי תפקיד "פרה-שיפוטיים", כגון מזכיר משפטי שתפקידו לערוך כעין סינון של התאמת מסמכים המוגשים לבית המשפט לדרישות התקנות או להוראות שניתנו על-ידי בית המשפט.

לשופט מהדור הישן התקנות החדשות עלולות להיראות כמדיפות "ניחוח בירוקרטי", שמגביל את שאר הרוח הנלווה להליך השיפוטי, וזאת בשם היעילות אך על חשבון מתן ביטוי לערכים חברתיים אחרים. כמו כן, בלא מעט התדיינויות קיימת מורכבות עובדתית ומשפטית, הדורשת דווקא פירוט והסבר על-מנת שהצדדים ישתכנעו שניתן פסק דין צודק.

יש לקוות כי התקנות יעודדו בחירה בפתרון סכסוכים בגישור או בבוררות, במהלך קיום החובה לערוך מפגש מקדים. נראה כי הציבור הרחב המעוניין בקבלת שירות מהיר ויעיל, יקדם ברובו בברכה את החידושים בתקנות. בעיקר מאחר שמצבים של חוסר ודאות הנלווים לאי מתן הכרעה מהירה, פוגעים בחיי הכלכלה וברווחת הצדדים המעורבים בסכסוך.

הנה פירוט של כמה מהשינויים המרכזיים בתקנות סדר הדין האזרחי:

  1. הסדרת כתבי הטענות והגבלת אורכם – במצב הקיים לפני החלת הרפורמה, לא מוגדר מה יכללו כתבי הטענות ומה יהיה היקפם. הדבר הוביל לכתבי טענות ארוכים, מפוזרים, שבזבזו זמן יקר לצדדים ולבית המשפט. עם החלת הרפורמה כתבי הטענות יחולקו לשלושה חלקים: בחלק הראשון יופיעו פרטים טכניים כמו שמות הצדדים וכתובתם, בית המשפט שאליו מוגשת התביעה; בחלק השני יפורטו העובדות בתמצית; ולאחר מכן, בחלק השלישי והארוך יותר, ייכלל פירוט מלא של העובדות. לכתבי הטענות יצורפו מעתה כל "מסמך מהותי" וכל מסמך שבעל הדין מתכוון להסתמך עליו. בכך מנסות התקנות להתגבר על מחלוקות המתעוררות באופן תדיר בשאלה איזה מסמכים צריך היה לצרף לכתב הטענות.

בכתב הגנה יורכב החלק השני מטענות סף, שנועדו להביא לדחיית התביעה ללא דיון במהותה וכן מפירוט עובדות ההגנה "בתמצית". בחלק השלישי אמור להיות פירוט נרחב של טענות ההגנה. כדי לסייע לנתבעים, לבתי המשפט תינתן סמכות לאפשר ארכה להגשת החלק השלישי של כתב הגנה, אם יתרשמו שיש סיכוי לדחיית התיק מנימוקי סף, כמו התיישנות או טענות סף אחרות.

בנוגע להגבלות אורכם של כתבי הטענות, נקבע כי "חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית משפט שלום, ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית משפט מחוזי".

התקנות מגבילות גם את אורכם של ערעורים. נקבע כי "גוף הערעור לא יעלה על שישה עמודים, אם הוגש לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, ועל עשרה עמודים, אם הוגש לבית המשפט העליון". פרק הזמן להגשת כתב הגנה הוארך מ-45 ל-60 יום.

  1. ניהול הליכי קדם משפט:
  • יש להגיש רשימת בקשות לפני קדם המשפט הראשון;
  • יש להגיש רשימת עדים לפני קדם המשפט הראשון;
  • יש להגיש רשימת מסמכים שבכוונת הצדדים להגיש כראיה לפני הקדם הראשון;

הסמכויות הרחבות של בית המשפט נותרו כפי שהן ואף הורחבו מעט:

  • לבית המשפט יש סמכות לקביעת סדרי הדיון, כשרות הראיות ותכנון והסדרת שלב הראיות באמצעות קביעת מדדי זמן והיקפי טיעון.
  • ניתן לקיים קדם משפט באמצעי טכנולוגי כגון שיחת ועידה.
  1. עמידה בזמנים וכמויות

התקנות החדשות כוללות הוספו מדדי זמן וכמויות מחייבים, שניתן לאכוף אותם באמצעות ה"מזכיר המשפטי". המזכיר המשפטי הוא בעל תפקיד חדש במערכת המשפט, שמוענקת לו הסמכות להיות שומר הסף שיבטיח את קיום התקנות. חובתו של המזכיר המשפטי לסייע למי שאינם מיוצגים על ידי עורכי דין ולהסביר להם כיצד לתקן את הפגמים בכתב הטענות שלהם.

  1. קיום דיון מקדמי

עוד חידוש בתקנות הוא החובה של הצדדים יחויבו להיפגש או לשוחח לפני קדם המשפט וללבן את המחלוקות ביניהם. בסיום ההיוועדות ביניהם, הם נדרשים להגיש דיווח לבית המשפט.

  1. פגישת מהו"ת (ניסיון גישור ללא תשלום)

בכל תביעה מעל סכום של 40 אלף שקל יישלחו הצדדים לניסיון גישור ללא תשלום. כיום החובה לקיים ניסיון לגישור קיימת רק בתיקים ששווי המחלוקת בהם הוא יותר מ-75 אלף שקל ורק בכמה מבתי המשפט בארץ.

  1. מחיקת כתב טענות

בתקנות החדשות מצומצמת היכולת לבצע שימוש לרעה נגד הצד השני: כמו כן התקנות כוללות קביעה מפורשת של האפשרות למחיקת כתב טענות בשל שימוש לרעה בהליכי משפט.

  1. עדויות וסיכומים בעל פה

ככלל, עדויות יושמעו בעל פה ולא בכתב. בתביעה לסעד כספי בבית המשפט המחוזי שסכומה עולה על 5.2 מיליון שקל תינתן עדיפות לעדות בכתב, אם יש בכך כדי לסייע לגילוי האמת ולניהול יעיל של הדיון.

הסיכומים יישמעו בעל פה בסמוך לסיום הראיות וגם בישיבה נפרדת ומיוחדת. סיכומים בכתב יוגשו לפי הוראת בימ"ש במקרים מיוחדים בלבד.

  1. ערעורים

נקבע מועד אחיד, 45 ימים, הן להגשת ערעור והן להגשת בר"ע. בוטלה המתכונת לפיה מוגש כתב ערעור, ולאחריו עיקרי טיעון או סיכומים בכתב. כתב הטענות יהיה ערוך מלכתחילה כסיכומים. תיק המוצגים יוגש יחד עם כתב הערעור.

ערעור או בקשת רשות ערעור יחולקו לשני חלקים, ובהם כותרת הערעור, שתכלול פרטים טכניים, וכן גוף הערעור, שיכלול בין השאר את נימוקי הערעור, ולרבות הפניה למובאות המשפטיות התומכות בכל נימוק. גוף הערעור לא יעלה על 6 עמודים אם הוגש לבית משפט השלום או המחוזי, ועל 10 עמודים אם הוגש לבית המשפט העליון.

  1. הוצאות משפט

עד היום היו הוצאות המשפט המוטלות על בעלי הדין נתונות לשיקול הדעת המוחלט של השופטים. התקנות החדשות מנסות לעודד את השופטים להטיל הוצאות המשקפות את העלות האמיתית של ניהול המשפט. נקבע בהן כי "סכום הוצאות משפט יהיה צירופם של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך כפי שיורה בית המשפט".

רפורמת תקנות סדר הדין האזרחי – כל מה שצריך לדעת

קבוצות הרכישה – כבר לא יהיו קריסות?; איילת שקד: קבוצות רכישה חשובות להורדת מחירי הדירות