"מי שחושש ממשבר חובות גדול בתחום המשכנתאות בארץ צריך להימנע לא רק מהשקעות במערכת הבנקאית (באגרת חוב או מניות) אלא גם להקטין את האחזקות שלו באגרות חוב של ממשלת ישראל", כך כותב היום טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר של בית ההשקעות מיטב. קלינגמן מכוון לאמירה של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר שאמר בסוף השבוע שעבר כי הוא חושש מירידת מחירים דרמטית בשוק הדירות למורים שתשפיע בצורה משמעותית לא רק על שוק הנדל"ן המקומי, אלא על כל המערכת הבנקאית שתלויה מאוד בשוק הדרות למגורים ופגיעה במערכת הבנקאית עלולה לפגוע במשק כולו. נבואה שחורה זו, רק נזכיר זכתה כבר לביקורות גם מצד שר השיכון אריאל אטיאס שהערך שהנגיד מגזים.

קלינגמן מצטרף למבקרים –"תנאי הפתיחה לחוב הממשלתי כבר פחות טובים מבעבר:קיימת מגמה של קיטון בהכנסות לצד עלייה בהוצאות, בשל המחאה החברתית כשבמקביל צפוי שתהיה עלייה במקבלי דמי אבטלה,  שעשויה להוביל לעלייה בגיוסי חוב והרעה של יחס החוב הממשלתי לתוצר. תוסיפו לכך גם את משבר נדל"ן והמשכנתאות – תקבלו מתכון לעלייה חדה בתשואות האג"חים ממשלתיות.

"משקיעים מזהים עלייה במפלס הדאגה לגבי ההשלכות של התקררות שוק הנדל"ן על הבנקים ועל בנק מזרחי טפחות בפרט. אבל, גם אם נראה הרעה מסוימת במצב הכלכלי של נוטלי המשכנתאות – לא נגיע לרמה של הפרשות שתאיים על התשואה הדו-ספרתית על ההון שבנק מזרחי טפחות  מציג. החישובים שלנו מראים שגם במקרה קיצוני התשואה על ההון תעמוד על 10% לעומת הרמה הנוכחית של 14% (ההפרש של 4% מיוחס 75% לעלייה בדרישות הון כ-25% לנרמול הפרשות למשכנתאות). במכפיל של 0.9 על ההון הבנק אמנם אינו נסחר במחיר זול  – לא בהשוואה מקומית ליתר הבנקים המקומיים או השוואה בינלאומית לבנקים אחרים בעולם – אולם לאורך זמן מכפיל 0.9 במזרחי טפחות מגלם תשואה פנימית דו-ספרתית על ההשקעה".