כך אמר בוועידת השלטון המקומי לחדשנות, בכנס דיברו בין היתר גם אסף הראל, סגן ראש  עירריית תל אביב, ודוד קנפו,יו"ר התאחדות האדריכלים

בוועידת השלטון המקומי לחדשנות muni expo 2019 נשא עדיאל שמרון, מנהל רשות מקרקעי ישראל, דברים ואמר:

אני רואה בעיתונות הכלכלית כמעט בכל יום התייחסות לכך שיש צורך בהגדלת היצע הדירות, אז אפשר למחוק את המושג של להגדיל את היצע היח"ד כי אנחנו כבר שם וזה קורה"

"בשנים האחרונות הצורך בישראל הוא ל-55 אלף יח"ד בשנה", המשיך  "ובשנה האחרונה שיווקנו מכרזים ל-70 אלף יח"ד, נכון שחלק מהמכרזים נכשלו, אבל הממוצע של העסקאות עמד על 42 אלף יח"ד בשנה ולכך יש להוסיף את הבנייה במגזר הפרטי ואת ההתחדשות העירונית, יחד זה עובר את היעד. יש לנו הרבה הצעות לממשלה הבאה אבל הן לא כוללות את הגדלת היצע הדיור".

על עירוב שימושים ואמר, "אני רוצה לצנן את הנהירה לעירוב שימושים. באור יהודה למשל פרסמנו מכרז לתעסוקה עם מגורים וראינו שהיזמים לא רצו את זה והתוצאות היו בהתאם. למדנו שצריך לבצע עירוב שימושים בצורה מושכלת.  בשדה דב, תכננו 16 אלף יח"ד בלב אזור הביקוש, עם עירוב השימושים בסטנדרטים מובילים גם במונחים בינלאומיים, כמעט בכל מבנה יש עירוב שימושים, כולל גני ילדים, בתי ספר בתוך מבני מגורים. אנחנו רואים בכך הקצאה יעילה של משאבי קרקע, ברור שכאשר אנחנו בונים שכונה וצריכים להעביר 2-3 דונם לבית ספר זה שימוש לא נכון".

על תכנון ואופנה אמר, "כשהקימו את מודיעין היא קיבלה פרס בינלאומי והיום יגידו שאין עירוב שימושים. יש תפיסות תכנוניות שמתאימות למשל לת"א ופחות לפריפריה."

איבדנו את העירוניות

עוד נשא דברים בכנס  יו"ר התאחדות האדריכלים ומתכנני ערים בישראל, דו קנפו ולפי "ת"א נבנתה פעם ממבני העמודים ומהבריזה, ומה היא מוכרת היום? פנטהאוס. איבדנו את העירוניות ולדעתי ת"א תשלם מחיר יקר יותר על הרפתקת המגדלים ואין מחיר יותר ספקולטיבי מציפוף באמצעות מגדלים."

למי שמתעניין בתכנון חיפה ראש עיריית חיפה הנכנסת, ד"ר עינת קליש רותם,  סיפרה"יש מגדל ויש מגדל, אי אפשר להגדיר בנייה לגובה כלא לגיטימית. אני חושבת שמה שלא לגיטימי זה לדבר רק על מודל אחד. הבעיה היא שלא מסתכלים על הקומות התחתונות. אני תמיד אומרת שהמקום הכי מרגש בבניין הוא הצפרדע של הזבל כי שם כולם נפגשים, יש חשיבות למרחב הציבורי, בין אם זה בית קפה רחוב וגם בבניין או במגדל. אני רוצה לעשות הפרדה בין מגדל שנמצא מרוחק לבין אזור עירוני שוקק שיש בו גם בנייה גבוהה. צריך לראות איך בונים גבוה אבל רק עם חשיבה על המרחב הציבורי.".

אסף הראל, סגן ראש עיריית ת"א אמר, הבטיח, "אני חושב שנפסיק לראות מגדלים בעיר ההיסטורית, אני לא נגד מגדלים אבל תלוי איפה. אנחנו גם לא רוצים שכונות כמו נווה צדק שהן לעשירים בלבד, שאף אחד לא באמת גר בהן. אנחנו רוצים לצופף אבל בכל שכונה נצופף באופן אחר, למשל באזור של מגדלי יו זה הרבה יותר נטמע בעיר. ".

פרופ' יוסף ג'בארין הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, "המגדלים של היום הם למעמד בינוני וגבוה בלבד, הם פוגעים בקהילתיות ובמרקם העירוני. אחרי דוח טרכטנברג שדיבר על גיוון של אוכלוסיה בדקנו את כל התוכניות ומצאנו שהתכניות מיועדות על פי רוב לאוכלוסיה הומוגנית. בישראל אנחנו לא נהנים מהדברים הבסיסים שאנחנו רואים ונהנים מהם כשאנחנו מבקרים באירופה למשל. הדיור החדש חייב למנוע מגורים נפרדים לעשירים ולעניים או למיעוט כזה או אחר. בישראל אנחנו עדיין מקדשים את הבעיה הזו ומערכות התכנון וראשי הערים נותנים לכך יד. יצרנו מרחבים שאין בהם תחושה של קהילתיות". ד"ר ניר מועלם הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, דיבר על תחזוקת המגדלים בעתיד "יש פתרונות, צריך לייצר למשל "קרן פנסיה" עבור המגדלים, או לייצר הכנסה פסיבית למגדל שתוכל לסייע בתחזוקה שלו בעתיד".

דניאלה פוסק, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה ת"א הרחיבה לגבי המדיניות התכנונית לבנייה לגובה, אמרה "צריך לזכור שמחוז ת"א הוא הלב הפועם של המדינה ו-70% של התוכניות שאנחנו מאשרים היום הם להתחדשות עירונית. השאלה שאנחנו שואלים היום בנוגע למגדלים היא איך להרחיב את השימושים בהם כך שלא יהיו לעשירים בלבדאנחנו חושבים כעת איך לתכנן את המגדלים האלה, באזורים עם נגישות לתחבורה ציבורית זה יהיה כמעט בלי חניה מתחת עם שילוב של משרדים ומסחר ומענה של שימוש ציבורי".

איגוד לשכות המסחר:;על משרד הפנים לחשוף לאילו רשויות מקומיות אושרה העלאת ארנונה ב-2015