fbpx
מדריכי דירה ומשכנתא

משק חקלאי – איך מעניקים זכויות לבן ממשיך? משמעות, חשיבות ודגשים חשובים

מעודכן ל-03/2018

 

משק חקלאי – איך מעניקים זכויות לבן ממשיך? משמעות, חשיבות ודגשים חשובים 

יש לכם זכויות במושב, קיבוץ או משק חקלאי כלשהו, ואתם כבר חושבים על הדורות הבאים – הילדים שלכם, שיקבלו את הזכויות ויהיו ממשיכי הדרך שלכם. האמת היא שהמצב הזה מורכב הרבה יותר ממה שרבים חושבים. התקנות בישראל מאפשרות שרק בן/בת/נכד/נכדה אחד/אחת יוגדרו כבנים ממשיכים. על פי ההגדרה היבשה, בן ממשיך הוא "בן אחד בלבד או בן מאומץ אחד או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו, המחזיק בעצמו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, כבעל, כחוכר, כחוכר משנה, או כבר-רשות לתקופה בלתי קצובה או לשנה לפחות של מוסד מיישב והאגודה או של האגודה כשאין מוסד מיישב" (מתוך תקנות האגודות השיתופיות משנת 1973).

להגדרה כבן ממשיך יש השלכות משמעותיות ותמורות חיוביות עבור מי שהוגדר ככזה: בניית הבית בחלקה שליד ההורים, השתתפות שלו בעיבוד המשק החקלאי ובעיקר בעלות על המשק לאחר פטירתם של ההורים, חלילה (עם זאת, בנים אחרים כן יכולים להיות חברים במשק בצורה זו או אחרת). ההגדרה הזו עשויה להשפיע גם על ההורים, כאשר בחלק מהאגודות והמושבים העברת הזכויות הזו לבן ממשיך מבטלת למעשה את הזכות של ההורים להיות חברים באגודה. המושכות כאן עוברות באופן מלא לילד, ולכן ההורים עלולים להיכנס למלכוד: מצד אחד, יכול להיות שהם יהיו מעוניינים לטפל בסוגיית הזכויות על המשק שלהם בהקדם האפשרי. מן העבר השני, הצעדים האלה עלולים לפגוע בזכויות שלהם.

מרגע שהופכים בן ממשיך לשותף בנכס ולחלק מהבעלים שלו, משתנים חוקי המשחק ביחס לנכס. ההורים צריכים לערב את הבן הממשיך בקבלת ההחלטות, וצריכים את הסכמתו לפעולות שונות (למשל מכירה של המשק החקלאי לאחרים). מנקודת המבט של הבן הממשיך, הזכות הקניינית המלאה תינתן למעשה רק לאחר מות ההורים. כך לדוגמא הוא לא יכול להחליט למכור את הנכס טרם פטירתם מבלי שהוא מקבל את ההסכמה שלהם לכך.

האתגר: למנוע סכסוך משפחתי

הסיבה לכך שאפשר למנות רק בן אחד כבן ממשיך היא הרצון של מנהל מקרקעי ישראל שלא לחלק או לפצל יחידות חקלאיות, תוך שמירה על הייעוד הראשוני של המשק ומניעת הפגיעה בכושר ההתקיימות שלו ככזה. מעצם ההגדרה של בן ממשיך בנחלה חקלאית, ברור מדוע בעלי הנחלה הממוצעים צפויים להשקיע בהחלטה הזו לא מעט מחשבה, ובצדק גמור. מדובר בנושא מאד נפיץ, שעלול לגרום במצבים החמורים למרירות בקרב בני הבית שלא מקבלים את הזכות על הנחלה, או אפילו לסכסוך משפחתי שמאיים על קיום המשפחה.

חשוב שלזכור שמרגע שמקבלים את ההחלטה, קשה מאד לשנות אותה. את הביטול אי אפשר לעשות באופן חד צדדי, מטבע הדברים, ונדרשת לצורך זה הסכמה של כל אחד מהצדדים. יש מקרים בהם המחלוקת עשויה להגיע לשדה המשחק המשפטי, למשל כשיש חשש שההחלטה של ההורים התקבלה ממניעים שאינם חוקיים או תקינים, מה שיוצר מקרה מורכב עוד יותר.

סיבה נוספת למורכבות קשורה לשינוי ההגדרה המעשית של משק חקלאי במהלך השנים. בשנים עברו, זה היה נפוץ הרבה יותר שבנים ייבנו את הבית שלהם ליד הוריהם, ושיקחו חלק בעיבוד הקרקע ובעבודות חקלאות שונות. כיום זה ממש לא ככה: רוב המשקים החקלאיים משמשים למגורים, כך שהשיקולים שמכניסים ההורים לתמונה צריכים להיות שונים. הם לא רק מחליטים מי יוכל לעזור להם במידה הרבה ביותר בניהול המשק, אלא יותר מי צריך או ראוי לקבל את הזכויות על המגרש ועל הנכסים שבו. המצב כיום לא שונה בהרבה מחלוקת נכסי נדל''ן בירושה, ויש הורים שמחליטים פשוט להעניק את הזכות להיות בן ממשיך לאחד הבנים – בעוד שאת שאר הנכסים הם מחלקים בין בני המשפחה האחרים, במטרה להביא לתמונה שוויונית פחות או יותר. יש לציין שנטייה של חלק מבתי המשפט בישראל כיום היא לנקוט בגישה שוויונית בכל מקרה, גם אם עושה רושם שההורים מסיבותיהם שלהם דווקא כן היו מעוניינים שאחד הבנים שלהם יקבל את מרבית או אפילו מלוא נתח העוגה.

לפעמים, צריך פשוט להוריש את הזכות

ומה קורה כאשר ההורים לא מגדירים מראש מי יהיה הבן הממשיך, ונפטרים בטרם עת? במצב הזה אנחנו צריכים להסתכל בסעיף 114 בחוק הירושה, שמתייחס לחוק הירושה במקרה של משק חקלאי. הסעיף מגדיר שהמשק יימסר ל"יורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון". ניקח לדוגמא הורים לשלושה ילדים שמחלקים ביניהם סכום של 1,200,000 ש''ח, כך שכל אחד מהילדים מקבל 400,000 ש''ח. אם המשק מוערך בחצי מיליון שקלים, צריך הבן הממשיך לפצות את היורשים הפוטנציאלים האחרים מבחינה כספית.

אם אין הסכמה בין היורשים בשאלה למי מהם יש את היכולת לקיים את המשק, או אפילו ביחס להשתייכות חלק מהנכסים על המשק, יעבור הכדור לשדה המשחק המשפטי (ולכן צריך להתכונן להליך ארוך ודי מסועף). הסעיף השלישי בחוק מקנה עדיפות לבן הזוג של המוריש על פני יורשים פוטנציאליים אחרים, בעוד שבסעיף ד' מוגדר שיורש שעבד, ניהל והשקיע במשק החקלאי, מבלי שקיבל על זה תמורה ראויה, יילקח בחשבון בקביעת סכום הפיצויים.

ואפרופו שאלת הירושה – צריך לשאול מה ההבדל בין העברת זכויות של בן ממשיך לבין הענקת הנכס או המשק לו בירושה. זכויות רבות מבין אלה של הבן הממשיך אפשר להגדיר הרי גם במסגרת צוואה, שיכולה להיות תקפה. ההבדל העיקרי הוא שהעברת הזכויות משפיעה על ההורים גם בחייהם, וזאת להבדיל מצוואה שתיכנס לתמונה במלואה רק אחרי שהם יעברו לעולם הבא: לכן, אי אפשר למעשה להעביר זכויות לבן מסוים רק לאחר מות ההורים, מכיוון שאז מדובר על צוואה שמצריכה הליך שונה לחלוטין. פסיקה חשובה של בית המשפט משנת 1994 מתייחסת לתרחיש הזה. במקרה הזה התפתח סכסוך בין נכד לאשתו, לאחר שהם הוגדרו כבנים ממשיכים, ועזבו כתוצאה מהריב את המושב בו הייתה אמורה להיות להם הזכות. במסגרת הפסיקה של בית המשפט הוא קבע שהחתימה במצב הזה תקפה רק לאחר המוות, ומכאן שהיא על תקן צוואה. העברת הזכויות לנכד ואשתו והגדרתם כבנים ממשיכים בוטלה כתוצאה מכך.

הבדל מרכזי אחר הוא שבניגוד להעברת זכויות ולהגדרת בן ממשיך, את הצוואה אפשר לשנות במהלך השנים לפני הפטירה של ההורה (ולפעמים גם אחריה), בניגוד למקרה של בן ממשיך בו ההתחייבות היא בלתי חוזרת ובלתי ניתנת לשינוי. גם במקרה של צוואה יש כאן צורך בהליך פרוצדורלי שעלול לא להיות פשוט, אבל הוא בכל מקרה אפשרי ופשוט פי כמה ביחס לביטול או שינוי הגדרה של בן מסוים כבן ממשיך במשק חקלאי.

אופן המינוי של בן ממשיך

כדי לדעת איך בדיוק למנות בן ממשיך במשק חקלאי צריך לבחון את הסכם החכירה של הקרקע שקיים באגודה שמשתייכים אליה. יש מספר אופציות, לכל אחת מהן הליך הבקשה הוא שונה. המקרה הראשון הוא של הסכם משולש, שחל בין האגודה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל ומנהל מקרקעי ישראל. בהסכמים מהסוג הזה נדרשים ההורים לחתום על הצהרה והתחייבות כלפי מי שנבחר להיות הבן הממשיך, שמצידו צריך לחתום ולהצהיר על הרצון שלו להיות הממשיך. השלב הבא הוא אימות המסמכים על ידי עורך דין, שמעבירים אותם לאגודה שאמורה להמליץ על המינוי אם הכל בסדר. השלב הבא הוא העברת הטפסים לסוכנות, לקראת החתימה עליהם והאישור הסופי שלהם. העברת הזכויות בפועל תתבצע עם הפטירה של אחרון ההורים.

המצב השני הוא הסכם דו צדדי, שנחתם בין האגודה לבין הרשות ללא מעורבות של הסוכנות. המינוי כאן הוא מעט פשוט יותר, כאשר כל שנדרש מההורים לעשות הוא להודיע בכתב לאגודה שהם מעוניינים למנות בן ממשיך. האגודה השיתופית מחליטה אם לקבל את הבן כחבר אגודה, בהתאם למאפייני הבקשה. השלב הבא הוא אישור של הגדרת הבן כממשיך בועד ובאסיפה הכללית של האגודה, ולכן מכן רישום הזכויות מבחינה טכנית.

מעוניינים לשמוע הצעות להשקעה בנדל"ן? מלאו פרטים ונציג האתר יחזור אליכם

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

ליאור פרג'

ליאור פרג'

ליאור פרג' עורך וכותב כבר שנים רבות, בתחומים פיננסים וצרכנות. ליאור בעל תואר ראשון בתקשורת וקולנוע, תואר שני בתקשורת ותעודת עיתונאות.

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות