רכישת דירה, היא עניין יקר, יקר מאוד. זו הסיבה שהופכת את הצורך בלקיחת משכנתא למתבקש, אפילו הכרחי, עבור החלק הגדול  של האוכלוסייה.

עם זאת, בדיקות בשטח, הבנה והתנהלות כלכלית נכונה עשויים להפחית את העלויות – הן של הדירה והן של המשכנתא – ובכך לחסוך עשרות או אפילו מאות אלפי שקלים. זה מתחיל בעלות של הדירה עצמה.

חשוב לדעת שאפשר לקנות דירות בהנחה. כן, באמת. במכירות מוקדמות שנקראות – פריסייל, אתם רוכשים דירות "על הנייר". במצב כזה,  הרוכשים לרוב מקבלים הנחה משמעותית.

חוץ מזה, כדאי לכם לבדוק דירות בתמ"א 38 (אם יש בזאור שבו אתם מחפשים) – יש פער בין דירה שלא בתמ"א למחיר דירה בתמ"א וזה עשוי להגיע ל-10%-15%.

חדש באתר הון – מידע מעודכן על מחירי הדירות בעסקאות האחרונות

איך חוסכים בעלות הדירה?

חוץ ממחיר הדירה עצמה, שזה רוב ההוצאה על דירה, יש מסביב לרכישה עלויות נוספות, שמצטברות לסכומים גבוהים, לרבות הוצאות מסים (מס רכישה), עורך דין, ריהוט, שיפוץ ועוד.  כמו כן, אפשר לתכנן ביעילות את המשכנתא (חלק גדול מהרוכשים לא עושה זאת) וכך לחסוך עוד סכום משמעותי.

ראשית חשוב שתזכרו – ככל שמתרחקים מאזורי הביקוש, ככל שמתרחקים מאזור אטרקטיבי, כך מחיר הדירה יורד. ככל שהדירה קטנה יותר וככל שהיא ישנה יותר – המחיר זול יותר. לפעמים, החסרונות האלו – גיל הדירה, גודל וכו', לא כל כך משמעותיים. במצב כזה, לא בטוח שצריך לקנות דירה חדשה, באזור ביקוש. דירה במרחק של חצי שעה, תהיה זולה משמעותית.

ובלי קשר למיקום הנכס. אתם לא משלמים לפי המחיר שביקשו ממכם. זה ברור, אבל המיקוח חייב להיות רצוף, מבלי לאותת למוכר שאתם אוטוטו נשברים שאתם נלהבים מדי, שאתם לחיצים. "המשחק" הזה אמנם יכול לעלות לכם ביוקר – והדירה תימכר לאחר. אבל תדעו את הגבולות שלכם, כמה הדירה באמת שווה לכם, ולא בגלל שהמוכר אומר או המתווך או המשפחה. תדעו שהחלק הזה של המו"מ, קריטי מאוד להמשך, ולהבדיל מקנייה של מכנסיים בחנות, "המשחק" במו"מ, יכול לגרום לכם לרווח של עשרות ומאות אלפי שקלים. אין דירה (כמעט) שיצאה לשוק ולא נמכרה בהנחה של 5%-10% (ואפילו יותר).

ברכישה מקבלן יש כאמור הנחות עם רוכשים דירה על הנייר (פריסייל) ובכלל – אתם יכולים במו"מ להשיג מהקבלנים תנאים טובים במחיר ובתנאי התשלום. כמו כן, כדאי גם לנהל מו"מ עם הקבלן על תכולת הדירה  – שווה לנסות לקבל מטבח וארונות משודרגים, מחסן במקום טוב, או גדול יותר; וחניה בקומות העליונות יחסית.

איך חוסכים בעלות המשכנתא?

המשכנתא שנלקחת לצורך רכישת דירה תלויה בעלות הנכס, בהון שיש לרוכשים, ביכולת ההשתכרות שלהם בהווה או בעתיד ובמאפיינים נוספים. באמצעות לקיחת משכנתא טובה אפשר להוזיל את עלויות העסקה הכוללת. הצעד המתבקש הראשון הוא לבדוק את הצעות המשכנתא במספר בנקים, מה שלמרבה הצער לא כל רוכשי הדירה עושים (כי הדבר הפשוט ביותר הוא לבדוק את התנאים בסניף בו מנוהל החשבון). אנחנו לא טוענים שחובה לעבור בכל בנק בישראל שמציע משכנתא, גם אם יש מי שעושה זאת, אלא שהצעת מחיר מכ-3-4 בנקים יכולה לקרב אתכם לעבר הצעה משתלמת המתאימה לכם בדיוק.

זה ממש לא פשוט – תחום המשכנתאות כולל מונחים רבים, מסלולים וטריקים שהאזרח הישראלי הממוצע לא מכיר – אבל כן כדאי להיכנס בעובי הקורה ולהבין "מי נגד מי". אם יש תחום בו הידע יכול להיות שווה כסף, ולא מעט כסף, יהיה זה בוודאי התחום הזה. כאשר "מעמתים" את הבנק עם הצעות בנקים אחרים, או כשמנהלים משא ומתן לגבי תנאי העסקה, אפשר לשפר אותה. חשוב לראות עד כמה ההצעות של הבנקים מתאימות לכם וליכולות ההחזר שלכם. אין כאן אמת חד משמעית לגבי בנק שכדאי לפנות אליו בכל אחד מהמקרים כדי לקבל משכנתא מועדפת.

ככל שנקודת הפתיחה של רוכש הדירה טובה יותר (למשל מבחינת ההון הראשוני), כך סביר שהוא יוכל לקבל משכנתא בתנאים מועדפים. על אותו עיקרון ככל שגובה המשכנתא ביחס לעלות הכנס נמוך יותר, כך אפשר לקבל אותה בתנאים משופרים.

במעמד הבדיקה של ההצעות חשוב להתבונן לא רק במשתנים המובנים מאליהם כמו הריבית, אלא בפרמטרים דוגמת ההצמדה של המשכנתא, משך ההלוואה, אופן פריסת התשלומים וכן הלאה. ההמלצה הגורפת היא ליצור תמהיל בין מספר סוגי משכנתאות, מה שמקטין את רמות הסיכון ועשוי לשפר את תנאי ההלוואה הנלקחת בסופו של יום.

שורה ארוכה של הטבות אפשריות

תחום הבנקאות בישראל הוא תחרותי, ולכן הבנקים עשויים להיאבק ביניהם על כל לקוח. לכן חשוב לראות מה מציעים הבנקים כדי לגייס לקוחות חדשים, שיקחו אצלם את הלוואת המשכנתא. כך למשל יש בנקים המספקים הטבה בתנאי המשכנתא – ריבית נמוכה יחסית, הקלה בדמי פתיחת תיק וכן הלאה – ללקוחות חדשים שבנוסף למשכנתא פותחים אצלם חשבון עובר ושב (עו"ש). בנק מזרחי טפחות לדוגמא מאפשר ללקוחות שפותחים אצלו חשבון עובר ושוב לקבל "הלוואת סינרגיה" – הלוואה בגובה של כ-75,000-100,000 ₪ ל-15 שנה בריבית מועדפות. אותו בנק מציע גם פתרונות גם מבחינת החיסכון (דרישת חובה בדרך לדירה משלכם), וזאת באמצעות חיסכון ענבים שיכול להיות צמוד מדד או משתנה על בסיס הפריים, ולקוחות של 6, 18 או 25 שנה (תלוי במסלול).

בחלק מהמקרים ההטבות הן בהתאם לאופי הפעילות בחשבון קיים של הלקוח – למשל הטבת "זכאות פועלים" בבנק הפועלים, במסגרתה מקבלים בעלי חשבון ריבית משופרת במשכנתא בגובה סכום הנקבע על פי ההיקף בו מתנהלת הפעילות הבנקאית בחשבון. אותו בנק מציע גם הצעות משופרות ללקוחות חדשים, מה שמוביל אותנו לנקודה המרכזית: בדרך לבחירת המשכנתא חשוב לראות מהם התנאים המוצעים בבנק שלכם (לקוחות קיימים) ולצד זה מהם התנאים שיכולים להיות מוצעים בבנקים אחרים (לקוחות חדשים). לכל בנק יש מדיניות משלו מהבחינה הזו.

חלק ממקומות העבודה בישראל מעניקים הטבות משמעותיות לאוכלוסיית העובדים שלהם, גם בכל הנוגע למשכנתא. בחלק מהבנקים מעניקים תנאים משופרים לנמנים על מגזר מקצועי מסוים – עובדי מדינה, רופאים, אנשי הייטק וכן הלאה – בדרך כלל כאשר אותם עובדים משתייכים על מקום "חזק" מבחינה כלכלית וידועים בהתפתחות האישית והמקצועית שלהם.

שאלת התיווך

עוד דילמה שמופיעה אצל רבים קשורה לשימוש בשירותיו של המתווך. אי אפשר לספק לשאלה תשובה חד משמעית, כי למתווך יש יתרונות וחסרונות. בצד החיובי, הוא יכול לסייע לכם למצוא נכסים המתאימים לכם בדיוק ולהוזיל את העסקה המתגבשת, בזכות לחץ שהוא מפעיל בשם הרוכש. בצד השני של המשוואה, סביר להניח שיש מתווכים שמגלמים ניגוד אינטרסים מסוים (כי העמלה שהם מקבלים תלויה בגובה העסקה הנסגרת), כשגם העמלה שמקבל המתווך על העסקה – בדרך כלל כ-2% בעסקת מכירה או חודש שכירות + מע"מ בעסקת השכרה – צריכה להילקח בחישוב הכולל של מחיר העסקה.

מדריכים נוספים:

רכישת דירה להשקעה

רכישת דירה מקבלן – כל מה שצריך לדעת

דמי תיווך – מי משלם וכמה? 

מחשבון משכנתא

כשמדברים על משכנתא, הקישור העיקרי שאנחנו עושים הוא כהלוואה לנדל"ן הפרטי: הלוואה לצורך רכישת דירת מגורים או בית פרטי. אז למרות שרכישות מהסוג הזה הן המרכזיות בעולם המשכנתאות, התמונה ממש לא מסתכמת בהן. במהלך השנים התפתח בישראל התחום של משכנתא לעסקים, שהעיקרון העיקרי שלו דומה: מקבלים כאן הלוואה לצורך רכישת משרד, חנות, מפעל או כל נכס נדל"ן מסחרי אחר, תמורת שעבוד שלהם.

כאשר נכנסים בעובי הקורה רואים שלמשכנתא לעסקים יש מספר מאפיינים ייחודיים ביחס להלוואות בשדה המשחק הפרטי, יתרונות וחסרונות.

ראשית: מי נוהג לקחת משכנתא לעסקים?

בעלי עסקים, חברות ונותני שירותים זקוקים ברוב המקרים למקום בו הם יוכלו לפעול באופן שוטף. המקום הזה יכול להיות הבית שלהם, אבל גם שלל מקומות אחרים הנכנסים תחת ההגדרה של נדל"ן מסחרי. חלק מהעסקים בוחרים לשכור את המקומות האלה לפרקי זמן משתנים. במקרה הזה הם אינם זקוקים לרוב להון ראשוני משמעותי, אלא עומדים בתשלום דמי שכירות חודשיים לצד הוצאות תפעול אלה או אחרות: נניח שירותי ניקיון או שמירה בקניון.

במקרה הזה, הדילמה העיקרית של אנשי העסק היא האם לשכור מקום לעסק, או שמא לרכוש אותו. במקרה של רכישה העלות הראשונית צפויה להיות גבוהה, אבל מנגד מקבלים יתרונות כמו קביעות ושקט נפשי לאורך זמן (אין צורך לחשוב על שינוי מיקום אחת למספר שנים). לכן ייתכן מצב בו לאחר שנים של שכירות, הרצון יהיה לרכוש הפעם נכס. לצד זה גם אדם פרטי יכול לרכוש נכס מסחרי לצרכי השקעה, לשכור אותו לאנשי עסקים תמורת דמי שכירות חודשיים או למכור אותו לכל המרבה במחיר לאחר מספר שנים. אם הנכס השתדרג או נמצא באזור שהתפתח, הצפי הוא לעלייה במחיר ההופכת לתשואה.

חוקי המשחק העיקריים

ברמת הבסיס משכנתא לעסקים אינה שונה במהות שלה מאשר משכנתא לנכסים פרטיים: הבנק מעניק הלוואה לרכישת הנכס תמורת שעבוד שלו, כאשר בדרך כלל מעורבים כאן סכומים מעט יותר נמוכים. ניתן לרכוש יופי של נכס מסחרי בכמה מאות אלפי שקלים, אפילו באזורי הביקוש – סכומים שלא ממש קיימים בתחום הנדל"ן למגורים.

בדומה למקרה של משכנתא רגילה, גם במקרה של משכנתא לעסקים יש מספר מסלולים פוטנציאליים: הם יכולים להיות בריבית קבועה או משתנה, צמודים למדד המחירים לצרכן, צמודים למטבע חוץ וכן הלאה. ההמלצה של רבים היא ליצור תמהיל בין מספר מסלולים, בין היתר במטרה להקטין את רמת הסיכון. כאשר העסק משועבד לטובת הבנק, הרי שבמצב של חובות או חוסר עמידה בתשלומי המשכנתא – הבנק הופך למעשה להיות נושה "מועדף".

אפרופו רמת הסיכון – מבחינת המוסדות הפיננסיים תיעשה בדיקה מדוקדקת לגבי כל עסקה כדי לראות האם הבנק לא נוטל כאן סיכון משמעותי מבחינתו. ההנחה המקובלת בלא מעט בנקים היא שהעסקים הם בעלי סיכונים מרובים אפילו בהשוואה למגזר הפרטי, בין היתר מכיוון שההכנסה שלהם – שצפויה להשפיע על אפשרות העסק להשיב את כספי ההלוואה במועד – תלויה בהרבה מאוד משתנים. הרציונל הוא שעסקים בסדר גודל קטן עד בינוני עלולים על פי התפיסה של הגורמים הפיננסיים להיתקל בקשיים בגיוס ההון הראשוני ובעמידה בהסדר התשלומים החודשיים גם יחד.

הבנק צפוי לבחון היטב את הנכס והתשואות האפשריות שלו. בדיקה נוספת שצפויה היא של יכולת ההחזר של הנכס, בלי קשר לשאלה האם הוא יכול להניב הכנסה מהנכס עצמו. באשר לעסקים עצמם הבנקים מתבוננים בעיקר במצב הכלכלי הנוכחי של העסק, בלי משמעות גדולה מדי לשאלה עד כמה הוא יכול להתפתח ולצמוח מבחינה כלכלית, מבחינת היקף הלקוחות וכן הלאה. קחו לדוגמא עסק בעל מחזור עסקי שנתי של 400,000 שקלים, שמעוניין לקבל הלוואה בגובה של כמחצית מהסכום. גם אם אנשי העסק יוכלו להציג בפני אנשי הבנק חזון מפורט וגם אם יש סממנים ברורים להצלחה עתידית של העסק ולהתרחבות שלו, כל עוד בנקודת הזמן הנוכחית המצב הכלכלי שלו אינו שפיר – הסיכויים לקבלת משכנתא בתנאים משתלמים עלולים לרדת.

התוצאה של כל החישובים האלה יכולה להיות אחוזי אישור נמוכים יחסית של המשכנתאות, או לחלופין תנאים משתלמים פחות בהשוואה למגזר הפרטי. כך למשל הריבית שמשלמים העסקים עלולה להיות גבוהה מהממוצע המקובל בשוק המשכנתאות. מה שיותר רלוונטי הוא לבחון את המשכנתא ביחס להלוואות עסקיות "רגילות", שעשויות להיות אף הן בהיקפים גבוהים. במקרה הזה נראה שידן של המשכנתאות לעסקים היא על העליונה, מכיוון שהריביות עליהן נמוכות יותר מאשר הלוואות עסקיות. הסיבה העיקרית לכך היא שהמוסד הפיננסי למעשה "מקבל" נכס שהערך שלו מתקרב או גבוה בהשוואה לסכום ההלוואה. ברור שבעצם השעבוד מסתתר גם הסיכון העיקרי של משכנתא לעסקים – והיא שבסופו של יום העסק יאבד את האחיזה שלו בנכס שרכש, על כל המשמעויות הכלכליות האדירות של כך.

שאלת פריסת התשלומים

כאשר לוקחים הלוואה בסכומי כסף גבוהים, עולה תמיד שאלת פריסת התשלומים. כלל האצבע הוא שפריסה ארוכה תקטין משמעותית את התשלומים החודשיים, כך שלכאורה יהיה פשוט יותר לעמוד בהם מדי חודש בחודש. החיסרון העיקרי הוא שהלוואות ארוכות טווח נוטות להיות יקרות יותר בחישוב המצטבר עקב הריבית. בנוסף לכך הן פגיעות יותר בפני שינויים. קחו בחשבון משכנתא המבוססת על ריבית הפריים או צמודה למדד המחירים לצרכן, שעשויים בהחלט להשתנות לכאן או לכאן במהלך משך חיי ההלוואה.

במקרה של משכנתא לרכישת דירות, אנחנו מצפים פעמים רבות לפרק זמן ארוך של כ-15-30 שנה. משכנתא לעסקים היא בדרך כלל בסכומי כסף נמוכים יותר בהשוואה למגזר הפרטי, ולכן גם ההלוואה מחולקת לפרקי זמן קצרים יותר: לרוב מדובר בתקופה של כשמונה עד עשר שנים. תקופה זו מצד שני ארוכה יותר מאשר הלוואות לעסקים, המתפרסות על פני מספר חודשים עד שנים בודדות. על אותו עיקרון סכומי הכסף הניתנים במקרה של הלוואות לעסקים הם בדרך כלל נמוכים יותר מאשר משכנתא לעסקים.

אנחנו ממליצים לכם בכל מקרה לבחון את מכלול האפשרויות, ולבצע בדיקות מקיפות, לפני שאתם מקבלים החלטה לכאן או לכאן. גם בין בנקים המציעים משכנתאות לעסקים יש תחרות, ולכן אתם צפויים לקבל הצעות שונות למשכנתא – השאלה העיקרית היא איזו הצעה היא משתלמת ומתאימה בדיוק לצרכים הנקודתיים שלכם, למצב הפיננסי וליכולות של העסק. הכרת שדה המשחק וניהול משא ומתן יכולים לשפר את נקודת הפתיחה שלכם ולקרב אתכם לעבר המשכנתא האידיאלית.

 מחשבון משכנתא

ריבית משכנתא – נתונים מעודכנים

להבדיל מכרטיס אשראי שמספק למשתמש אשראי, כרטיס דביט הוא תשלום במזומן – כלומר צריך קודם להטעין את הכרטיס בכסף ואז אפשר להשתמש בו לרכישות שונות.  

דביט משמע חיוב מיידי. כלומר, בפועל זאת שיטת תשלום אלקטרונית המחייבת באופן מיידי את חשבון העו”ש של הלקוח ולא ניתן לקבל אשראי מעבר למה שקיים במסגרת העו”ש, כך שלמעשה ברגע שנגמר הכסף בעו"ש אי אפשר יותר לשלם בכרטיס. כמו כן, לא ניתן לפרוס רכישה לתשלומים, כפי שמקובל בכרטיס האשראי.

בדומה לכרטיס אשראי, כרטיסי הדביט מצוידים גם בקוד סודי, וצריך לדעת אותו כדי להשתמש בכרטיס.

כרטיס דביט או כרטיס אשראי?

התשלום בדביט נפוץ מאוד בעולם – יותר מ-60% מעסקאות התשלום בעולם מבוצעות דרך כרטיסי דביט. כרטיסי דביט משרתים את האינטרסים של הקמעונאים, שכן העמלות הנגבות מהקמעונאים נמוכות משמעותית מעמלות הנגבות בכרטיסי אשראי.

בעולם יש הבחנה ברורה בין כרטיס אשראי שנועד לרכישות על בסיס אשראי שנותן הבנק ללקוח, לבין כרטיס דביט המצויד בקוד סודי לביצוע עסקאות ומשיכת מזומן מכספומטים.

בישראל המצב שונה. ראשית, בישראל כמעט כל כרטיס אשראי כולל גם קוד סודי למשיכת כסף מזומן. שנית, בארץ יש עדיין רוב לפעילות בכרטיסי אשראי.

עסקה בדביט נחשבת לעסקה בסיכון נמוך מכיוון שברוב המקרים היא מלווה בהקשת הקוד הסודי (Pin code) במעמד העסקה. כמו כן, הכסף מועבר תוך 24-48 שעות לקמעונאי וזה כמובן טוב מאוד לתזרים של המוכר.

יתרון נוסף, הקרדיט והדביט עובדים במערכות נפרדות ולכן במידה ומתרחשת נפילה של מערכת אחת, ניתן להמשיך ולקבל תשלום בשיטה האחרת.

דביט – יתרונות לצרכן

צרכן המשלם בדביט אינו חי על מסגרת אשראי, משום שאין כזו, וזה חשוב. בצורת התשלום הזו הוא שולט על ההוצאות בחשבון הבנק. הוא מרוויח – מקבל הנחת מזומן. הוא חוסך בעלויות הריבית, חוסך בעמלות משיכה מכספומט וקונה מבוקר יותר – בהתאם למה שיש לו, ולא בהתאם למה שיהיה לו.

העסקה בדביט מתבצעת מיידית וכך הצרכן יכול לראות בזמן אמת מה מצב החשבון שלו. הצרכן נהנה מפטור מלא מחיוב בדמי שימוש בכרטיס הדביט, למשך שלוש שנים, אם יש לו כרטיס אשראי נוסף. אם אין לו כרטיס אשראי, דמי השימוש נמוכים הרבה יותר.

דביט – חסרונות לצרכן

בניגוד לכרטיס האשראי המסורתי, בדביט לא ניתן לשלם בתשלומים. כמו כן לא ניתן לבצע עסקאות בתשלום שאינו ידוע מראש, כמו השכרת רכב או תדלוק. אי אפשר לשלם בעסקאות ביטחון כמו העסקאות הנהוגות בבתי מלון.

מי זכאי לדביט

בעוד בכרטיס אשראי או במתן פנקס צ'קים הבנקים נזהרים יותר, כרטיס דביט ניתן לכל לקוח, גם אם אינו זכאי לקבל אשראי או פנקס צ'קים. זה משום שהכרטיס מיועד לשמש תחליף למזומן.

האם אפשר להיכנס ליתרת חובה?

אם בחשבון הבנק קיימת מסגרת אשראי, בעת שימוש בכרטיס דביט אפשר להיכנס ליתרת חובה עד לגובה המסגרת, ובהתאם החשבון יחויב בריבית על יתרת החובה.

האם אפשר לשלם בדביט בחו"ל?

אפשר לשלם בכרטיס דביט בחו"ל, בדומה לשימוש בכרטיס אשראי אבל צריך לבחון את תשלום העמלות הכרוכות בכך.

הפיקוח על הבנקים בעד כרטיסי דביט

הפיקוח על הבנקים פועל להגברת מודעות הציבור לעידוד השימוש בכרטיס דביט. בשנים האחרונות ביצע הפיקוח על הבנקים פעולות רבות לעידוד השימוש בכרטיס הדביט. כמהלך משלים לפעולות אלו, ובהמשך לכניסתו לתוקף של החוק לצמצום השימוש במזומן, יצא הפיקוח על הבנקים בתוכנית הסברה לעידוד השימוש בכרטיס, במטרה לצמצם את השימוש במזומן ולהנגיש את כרטיס הדביט כאמצעי תשלום אלקטרוני מתקדם לכלל הציבור. בין היתר נקט הפיקוח על הבנקים את הפעולות הבאות:

• הפיקוח חייב את הבנקים להנפיק כרטיס דביט לכל לקוח המעוניין בכך. כמו כן, הבנקים נדרשו לבצע פנייה יזומה לכלל לקוחותיהם, בהצעה לקבל כרטיס דביט ולתעד את תשובת הלקוח להצעה.
• הפיקוח אסר על גביית עמלה עבור כרטיס הדביט מלקוח שיש ברשותו כרטיס אשראי, למשך שלוש שנים.
• הפיקוח קבע כי דמי כרטיס הדביט יהיו נמוכים מאלו הנגבים עבור כרטיס אשראי, למי שאינו מחזיק כרטיס כזה.
• הפיקוח קבע כי לא ניתן לחייב את חשבון העובר ושב בעמלת פעולה בערוץ ישיר בגין כל פעולה בכרטיס הדביט.

כרטיסי דביט בארץ

כתוצאה מפעולות הפיקוח על הבנקים, גדל מספר כרטיסי הדביט מ-485 אלף בשנת 2015 ל-820 אלף בשנת 2018, המהווים 9.4% מסך כרטיסי החיוב השונים.

מספר העסקאות שבוצעו בכרטיס דביט גדל בין שנים אלו, מ-55 מיליון ל-120 מיליון בשנה.

סכום העסקאות גדל מ-6.2 מיליארד שקל בשנת 2015 ל-13 מיליארד שקל ב-2018.

הדביט הוא אמצעי תשלום שייחודו בכך שניתן לבצע בו עסקה רק בתנאי שיש יתרה (או מסגרת אשראי מאושרת)  בחשבון העובר ושב של הלקוח, וחיוב החשבון באמצעותו הוא מיידי. זאת להבדיל מכרטיס חיוב נדחה (שנהוג לכנותו בישראל "כרטיס אשראי"), בו חיוב החשבון מתבצע אחת לחודש במועד קבוע.

כרטיס הדביט מאפשר בנוסף לנהל את ההוצאות על בסיס שוטף, מבלי למשוך ולהחזיק כמויות גדולות של מזומן, והוא גם מאפשר לבצע רכישות ותשלומים מרחוק, באמצעות הטלפון או האינטרנט.

מידע נרחב על כרטיס הדביט, לרבות מאפייני הכרטיס, יתרונותיו ושאלות נפוצות על אופן השימוש בו, ניתן למצוא באתר בנק ישראל.

כרטיסים נטענים – האם חוק להגבלת השימוש במזומן יעודד את הכרטיסים הנטענים?

כרטיס נטען פלוס קארד – יתרונות וחסרונות

כרטיס פיוניר – הפתרון האידיאלי למסחר באינטרנט!

כרטיסי אשראי נטענים – כל מה שרציתם לדעת

חינוך פיננסי בגיל מוקדם הוא אחד המפתחות העיקריים להתנהלות כלכלית נכונה. במדריך הקודם הראינו לכם כיצד כדאי להסביר מונחים כלכליים בסיסיים, כמו כסף או חיסכון, לילדים. עכשיו אנחנו מתקדמים מעט לעבר המוסדות המשמעותיים במערכת הפיננסיים – מי הם? מה הם נותנים לנו ובתמורה למה? וגם נתעכב על מספר מונחים מרכזיים בכלכלה, לרבות השקעות והלוואות .

מטבע הדברים המדריך הזה מיועד לגילאים מעט בוגרים יותר  לעומת המדריך הקודם. גילאי חטיבת הביניים צריכים לדעת את החומר הזה, אבל כבר כמה שנים קודם, בכיתות נמוכות יותר, צרייכם להכיר ולדעת מושגים כמו – בנק, הלוואה, השקעה. האמת שזה מאוד תלוי בסביבה של הילד – הורים , בית ספר, וברצון שלו להכיר את העולם שסביבו, לרבות העולם הכלכלי, אבל זה בהחלט יכול להיות מתאים גם לכיתות ה'-ו'.

כמו במדריך הקודם, גם כאן אנחנו לא מתיימרים להציג את מלוא התורה הפיננסית וגם לא להציב בפניכם אמיתות מוחלטות שצריך ללכת על פיהן. לא בכל הסוגיות יש שחור ולבן בלבד, אלא הרבה שטח ביניים בו המאפיינים, ההערכות, התפיסה הספציפיים שלכם ושל הילד יכולים להיות רלוונטיים, ולמה הכוונה? אנחנו לא מתיימרים להגיד ולקבוע שהלוואה זה לא טוב – גם כי זה לא בהכרח נכון, וגם כי במהות הכל הוא מידתי. משפחה שיש לה מעט הלוואות ויכולה לעמוד בהן ולהחזיר אותן, זה בסדר מאוד, זה תקין לחלוטין – ככה מתנהלות משחות רבות. אבל כשהללואות הופכות לנטל גדול ואי אפשר להתמוד איתן, אז יש כמובן בעיה גדולה.

אז אנחנו כאן כדי להסביר את התהליכי הפיננסים, המושגים הפיננסים, לספק מעיןם אזהרות לא להגיע למצבים פיננסים בעייתים, להפוך אתכם לצרכנים פיננסים טובים יותר, וזה מתחיל כבר בגיל צעיר. אבל במקרים רבים זה עניין של מינון.

הכירו את הבנק

אחרי שהילדים כבר מבינים מה זה כסף וגם את המאפיינים של החיסכון, פשוט הרבה יותרת להסביר להם מהו בדיוק הבנק. אפשר לתאר אותו בתור התחלה כמעין קופה ענקית בה שומרים את הכספים שלנו. הבנק הוא על פי התפיסה הזו המקום אליו אנחנו מעבירים את המשכורות וסכומים אחרים – יכול להיות שהילד כבר מבין שלעבודה יש תמורה כלכלית (אפילו סביר שיבין) – כך שניתן יהיה להשתמש בכספים בעת הצורך.

ההדגמה פה היא פשוטה מאוד – ההורים עובדים ומקבלים משכורת.  נניח שהמשכורת של שני ההורים היא 16 אלף שקל – הסכום הזה נכנס לחשבון בנק שרשום על שם ההורים. זאת ההכנסה של המשפחה והיא שמורה בבנק, כשכל הוצאה שיש למשפחה מורידה בעצם את הסכום הזה. כשקונים בגדים משלמים   בכרטיס אשראי, במזומן או בצ'ק והמשמעות היא שכסף יורד מהחשבון בנק. הוצאות נוספות הן כמובן – אוכל, דלק לרכב, קניית ספרי לימודים, חשבון חשמל, ארנונה ועוד.

כמובן שלאחר שמבינים את העיקרון הכלכלי של הבנק, פשוט יותר להבין את הפעולות הנעשות בו (או לפחות חלק מהן). אם הילדים למדו קודם לכן מהו חיסכון באמצעות הקופה, הם יוכלו להבין את העיקרון הכללי. תוך כדי מומלץ להסביר להם על כמה מהפעולות העיקריות: פתיחת חשבון עובר ושב (אפשר פשוט להציג אותו בתור החשבון המרכזי אליו מועברים הכספים מהעבודה וממנו נלקחות ההוצאות), הלוואות, עמלות, ריביות וכן הלאה.

הלוואה היא מושג חשוב – מדובר על מצב שאנחנו כמשפחה לא יכולים לעמוד בהוצאות שלנו – לדוגמה נניח שיש לנו את אותה ההכנסה – 16 אלף שקל והוצאה של 20 אלף שקל. יש לנו חריגה וזה יכול להיות, רק לצורך הדגמה בגלל טיול לחו"ל. אז במצב כזה, יש לנו אפשרות לקחת הלוואה. אנחנו יודעים שנוכל לעמוד בה (להחזיר אותה), אנחנו יודעים לגבי ההלוואה לכמה זמן היא תהיה – כלומר מתי מחזירים אותה, ואנחנו יודעים שהיא לא תפגע בנו בחודשי ההחזר – כלומר שנוכל להחזיר אותה ועדיין לעשות מה שרצינו.  במצב אחר שאנחנו לוקחים הלוואה בלי לדעת איך ומתי להחזיר יש כמובן בעיה.

הלוואות הן חלק אינטגרלי מהחיים כיום (לטוב ולרע), אז לא צריך מצד אחד להיבהל שהמשפחה לוקחת הלוואה (אחרי הכל גם המשכנתא היא הלוואה, ההלוואה הגדולה ביותר שלקחנו עבור רכישת הדירה). אך מצד שני, צריך להסביר ולפעול כך – הלוואה היא בסדר, כל עוד היא נחוצה – לא לוקחים הלוואה לביזבוזים; וכל עוד יודעים שניתן להחזיר אותה.

על ההלוואה אנחנו משלמים ריבית – הבנק מסכים להלוות לנו כי אנחנו נחזיר לו יותר מסכום ההלוואה – הלוונו 4 אלף שקל, נחזיר (לדוגמה) על פני תקופת ההלוואה 4.3 אלף שקל – הרווח של הבנק זה הריבית – ההפרש בסך של 300 שקל.

מכיוון שבגילאים אלה כבר יודעים מתמטיקה בצורה מספקת, רצוי לתרגל כמה שאפשר את המונחים האלה. אפשר לחבר לילדים שאלות במסגרתם הם מחשבים ריבית בגובה מסוים על סכום כסף נתון, להציג בפניהם כמה מהעמלות שגובים הבנקים (מומלץ עמלות פשוטות שהם יכולים להבין – כמו הפקדת צ'קים) ולחשב את עלות ניהול החשבון החודשית וכן הלאה. כאן כבר אפשר לנסות ולהציג להם דגשים חשובים לגבי התנהלות כלכלית נכונה, למשל הניסיון לצמצם ככל האפשר את העלויות, להשוות הצעות בין מספר בנקים וכיוצא בזה.

מערכת האשראי – מה זה כרטיס אשראי?

מגיל מוקדם יחסית – מהרגע שבו מעניקים לילדים דמי כיס ורוכשים להם קופת חיסכון – הם לומדים להכיר את הנגזרות השונות של הכסף המזומן. התחנה הבאה עבורם היא להבין את אופני התשלום האחרים. רבים מהילדים שרואים את ההורים שלהם עושים קניות עם כרטיס אשראי שואלים את עצמם איך מתבצע "הקסם" במסגרתו כרטיס פשוט אחד וקטן יכול לממן רכישות של מאות ואלפי שקלים. גם כאן הלמידה יכולה להיות מבוססת על השלבים התיאורטיים הקודמים שהצגנו בפניכם.

מה זה בעצם אומר? שאפשר להציג את כרטיס האשראי במהות הבסיסית שלו, כלומר, אמצעי המחייב את חשבון הבנק. רצוי להציג את אופן החיוב ואפילו לשבת עם הילדים – גם אם באופן כללי בלבד – על דף החיוב החודשי. ניתן להתמקד ברכישות שהילד זוכר שנעשו יחד איתו, מה שיסייע לו להבין טוב יותר את הקונספט. מי שרוצה לתרגל עם הילדים שלו את נושא האשראי בצורה חווייתית יכול לרכוש את אחת הגרסאות החדשות של המשחק מונופול, תאמינו או לא, בהן השטרות המסורתיים הוחלפו בכרטיס אשראי.

את אפשרות החלוקה לתשלומים ניתן להסביר באמצעות סימולציות די פשוטות, הנעשות בצורה תיאורטית או עם כסף אמיתית. קחו סכום כסף מסוים וחלקו אותו באופן שווה בהתאם ללוח השנה. בגיל בו מעוניינים להציב לילדים גבולות בהרבה מאד תחומים כחלק מהחינוך שלהם, חשוב להציג את המגרעות של השימוש באשראי. הדגש העיקרי מנוסח בצורה מדויקת לטעמנו בסרטון ההסברה הידידותי שבאתר "האוצר שלי" – "לשלם באשראי זה קל, אבל לשלם את החוב שנוצר אחר כך זה קשה". רצוי להבהיר לילדים שגם אם החיוב של האשראי נעשה שבועות קדימה, זה לא אומר שהכסף יצוץ יש מאין עד אז (או כפי שמנוסח באותו סרטון: "גם אם משלמים בכרטיס, הכסף עדיין יוצא מהכיס").

נושא חשוב הוא מסגרות האשראי. אם הילדים קיבלו קודם לכן דמי כיס, אמור להיות פשוט יותר עבורם להבין את הקונספט של מסגרת האשראי: סכום מקסימלי בכל חודש שחשוב מאד שלא לעבור אותו, אלא אם רוצים לסבול מקנסות ו"עונשים" שונים על ידי הבנק. רבים ימליצו לא להציג את הבנק כ"אויב" מהבחינה הזו, שמנסה לנצל את מצוקתם של האנשים ולהקשות עליהם, אבל כן להעלות טיעונים שמסבירים שהבנק הוא מערכת כלכלית עם הוצאות משלו, שצריך דרך לממן את עצמו. תוך כדי ניתן להציג בפניהם את הרעיון של דמי ניהול, שמאפיין כמובן הרבה מאד דברים בזירה הכלכלית.

השקעות

אם יש נושא שזה נראה קשה עד בלתי אפשרי להציג בפני הצעירים יותר, הרי שיהיה זה נושא הבורסה. למעשה, גם מבוגרים שבקיאים בנושאים כלכליים אחרים לא בהכרח יודעים כאן "מי נגד מי". הורים רבים בוחרים שלא להציג בפני הילדים את נושא ההשקעות, פשוט מכיוון שזה לא רלוונטי עבורם בשלב זה של החיים. ההחלטה הזו נראית הגיונית, אבל עבור מי שבכל זאת רוצה להציג את העולם הכלכלי במלואו יש מספר דברים די יעילות להציג את המונחים המורכבים האלה.

נתחיל עם ההשקעות. ההגדרה המילונית (או ליתר דיוק ה"ויקיפדית") של ההשקעה היא "העברה של סכום כסף (או הון) לגורם אחר כדי לייצר הכנסה..". רצוי לבחור במונח שהילדים יכולים להבין ולהציג את התרחישים השונים בהם ניתן להרוויח דרך השקעה, שיכולה להיות מתוארת כשימוש בכספים על מנת לעשות באמצעותם כספים נוספים. את המונח של השקעה המכונה "פירותית" – ההכנסה השוטפת מפירות השקעה מסוימת דוגמת ריבית או דמי שכירות – אפשר להציג באמצעות שימוש במונחים שהילד מכיר פחות או יותר. יש הורים שיתחברו למשמעות הבסיסית ביותר של המושג ויסבירו אותו באמצעות לא אחר מאשר עץ פירות, אשר צריך להשקיע מאמצים בנטיעה שלו – אבל לאחר מכן אפשר ליהנות מפירות. בגיל חטיבת הביניים ומעלה הילד אמור להכיר פחות או יותר את מונחי הנדל"ן הבסיסיים, כך שאפשר להציג לו את המקרה בו קונים דירה ומקבלים עליה רווח באמצעות השכרה שלה לאחרים.

הסוג השני של ההכנסה, הכנסה הונית, הוא במובן הבסיסי ביותר הגדלת הערך הכלכלי של השקעה מסוימת. גם כאן יש מספר דרכים די פשוטות להגדיר את המונח, שעלול להישמע בעייתי בנקודת ההתחלה. אם הילד אוהב עבודות יצירה, אפשר לתרגל איתו את הפעולות השונות הנעשות להשבחה של היצירה וניסיון להעריך האם בעקבות הפעולות האלה הערך של היצירה עלה. ילדים שאוהבים כדורגל, דוגמא נוספת, פותחים לנו עולם שלם של אפשרויות להעריך השקעות כספיות והעלאת ערך של דברים (בעיקר שחקנים). ניתן להציג בפני הילד שחקן מהקבוצה שהוא אוהב, לעקוב אחר הקריירה שלו ולקרוא דיווחים על הערך הכספי שלו לאורך זמן: ככל שהשחקן מתגלה כטוב יותר כך ניתן למכור אותו בסכום גבוה יותר מאשר הסכום שהוא נרכש ולכן לקצור את פירות ההשקעה בו. חובבי כדורגל יוכלו בוודאי לחשוב מהר על שחקנים שעונים על ההגדרה הזו.

בורסה

את הסקירה אנחנו ממשיכים עם עוד "מפלצת" שעלולה להיראות מאיימת מאד עבור ילדים ונערים – הבורסה. באתר הבורסה לניירות ערך יש מצגת של "בורסה למתחילים", שמציג בצורה די פשוטה את מונחי היסוד. שם היא מוגדרת בתור "זירת מסחר ממוחשבת ומשוכללת, בה נסחרים סוגים שונים של ניירות ערך.. ש"מחליפים ידיים" בין קונים ומוכרים המסכימים ביניהם על המחיר והכמות בכל עסקה". יכול להיות שמומלץ להתחיל ממונח כמו מניה, שפשוט יותר להבנה: זכות בחברה המקנה למחזיק בה מעמד של שותף ומאפשרת לו לקבל במצבים מסוימים מהרווחים של החברה". קחו בתור דוגמא חברה שכולם מכירים – נניח אחד המותגים העולמיים המובילים – ועשו סימולציה בה אתם משלמים סכום מוגדר כדי לקבל אחוז מסוים מהחברה. לאחר מכן הבהירו לילדים שלכם שאחוז המניות משפיע על הרווחים האפשריים מהחברה, למשל בתרחיש פשוט להבנה כמו של מכירה שלה.

בבורסה לניירות ערך החלו לקיים לפני מספר שנים סיורים מודרכים, המותאמים לרמות הידע השונות, שמציגים את העולם הזה למשתתפים. לא הצלחנו להבין מהמידע הזמין האם הסיורים האלה עדיין יוצאים ובאילו תנאים, במקרה שכן. אם האפשרות הזו נראית לכם מעניינת עבורכם ועבור ילדכם, אתם יכולים להרים טלפון למשרדי הבורסה ולברר האם תוכלו להצטרף לסיור בה.

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

מה זה דמי כיס? וכמה לבקש מההורים שלי?

מה זה כסף?

באתר שלנו אנחנו מנסים להסביר ולתת כלים איך להיות צרכן פיננסי נבון – איך לקחת משכנתא טובה, איך לפזר את ההשקעות שלכם? מה זו קרן נאמנות, מה זאת קופת גמל להשקעה, איך לחסוך לפנסיה? איזה ביטוחים לעשות ועוד. ככל שנחשפים לנושאים הכלכליים האלו בגיל צעיר יותר, כך פחות חוששים להתמודד איתם, וכך מתמודדים איתם יותר טוב.

צרכן פיננסי נבון זה עניין של חינוך – וכאן במדריכים שקשורים לחינוך פיננסי, ננסה להתמקד בחינוך פיננסי לילדים – איך בעצם לתת לילדים את הכלים הבסיסיים והכל כך חשובים להתמודד בעולם הפיננסי.

חינוך פיננסי – מאיזה גיל

בשנים האחרונות יותר ויותר הורים מבינים שרצוי ללמד לפחות חלק מהנושאים האלה גם בגילאים מוקדמים. הגישה הזו מבוטאת לאחרונה גם על ידי משרד החינוך עצמו, שהחליט להכניס יועצים מטעם הבנקים לבתי הספר כדי להעניק דגשים כלכליים חשובים (צעד שעורר התנגדות בקרב גורמים שחששו מניסיונות "הטיה" לכיוון בנק מסוים). כך או כך, אנחנו חושבים כאמור שחשוב להציג את המערכת הכלכלית לילדים כבר בגילאים מוקדמים יחסית – כבר כיתה ג', ד' ומעלה – בהתאם לידע ובעיקר לרצון ולמוטיבציה שלהם.

הבעיה? מדובר באתגר לא פשוט. התחום הכלכלי מורכב להבנה גם עבור המבוגרים יותר, אז בטח ובטח שלילדים, ומעבר לכך – קיים קושי  "להמיר" את המונחים והכלים הכלכליים כך שידברו לעולמם של הילדים. במדריך הבא  נציג חלק מהסוגיות המשמעותיות הראשונות שצריכות להילקח בחשבון בעת חינוך פיננסי לילדים, יחד עם דגשים ללימוד כל אחת מהן. נציין מראש שיש נושאים רבים אחרים שלא הכנסנו כאן, אבל נכניס בהמשך – הכוונה שלנו היא לספק מקום שבו הורים וגם ילדים יוכלו לקבל הבנה פיננסית טובה כדי להפוך לצרכנים פיננסים טובים.

מה זה כסף?

ההגדרה המילונית הבסיסית של כסף היא "אמצעי תשלום מוסכם המשמש לקניית סחורות, שירותים וכדומה". ברור שאם תציגו אותה לילדים בגילאים מוקדמים, הם לא יבינו ממנה יותר מדי. מה שכן אפשר לעשות בנקודת ההתחלה של חינוך פיננסי לילדים הוא להסביר להם שכסף מבטא את העיקרון של סחר חליפין, סחר בין אנשים. הילדים כן יכולים להבין משלב מסוים את העיקרון של התמורה, ואתם יכולים להיעזר בארסנל החפצים של הילד כדי להסביר זאת. תרגיל פשוט, בו אתם "מחליפים" עם הילד צעצועים שערכם הכלכלי דומה בעיניכם פחות או יותר, יכול לתת להם מושג מסוים על המערכת הכלכלית. לאחר מכן אפשר להסביר להם שממירים את אחד הצדדים בכסף שמבטא כמה הוא שווה. זה אמנם נראה מורכב, אבל אתם עשויים לגלות שבשלב מסוים הילדים מבינים למה אתם מתכוונים באופן כמעט טבעי.

את החשיפה של הילדים לכסף אפשר לעשות בגילאים מוקדמים, או אפילו כשהם מתחילים לספור וללמוד על מספרים. אם מילא מלמדים אותם לספור, למה לא לספור מטבעות או שטרות? תוך כדי אפשר להסביר להם מה פחות או יותר ניתן לקנות בכל סכום. אם הילדים לומדים בבית הספר לבצע תרגילים של אחוזים, בגילאים מאוחרים יותר, מדוע שהתרגילים האלה לא יתבססו במידה רבה על חישוב הנחות שאפשר לקבל בחנויות? התרגול הזה יכול להיות בצורה של שאלות שאתם מחברים אבל גם בביקור פיזי עם הילד בחנות בקניון השכונתי. ראיתם בחנות הילדים צעצוע שמחירו 60 ש"ח ולצידו שלט של 40% הנחה? אז אולי הילד לא למד אחוזים בבית ספר, אבל לפחות שיבין את המשמעות של הנחה – תחשבו אתם את סכום ההנחה ותסבירו לו את משמעותה למחיר הסופי.

איך הכסף מגיע לבית?

הורים רבים מוצאים את עצמם אומרים לילדים את המשפט הקלאסי "כסף לא גדל על העצים", חלקם מוצאים את עצמם מגלגלים עיניים על הקלישאה שהם אמרו בזה הרגע. בלי קשר לכך, אחרי שהילדים הבינו מה זה בדיוק כסף ומה אפשר לעשות איתו, צריך בשלב הזה להסביר להם כיצד הכסף מגיע לבית. בשלב מסוים הם לומדים לדעת במה ההורים עובדים, לפחות בחלק מהמקצועות (קל יותר להסביר לילד מה עושה כבאי מאשר יועץ לניירות ערך).

החלק הקשה הוא לבצע את ההקשר בין העבודה, או אפילו העובדה שההורים נמצאים מחוץ לבית בלא מעט שעות, לבין הכסף. אנחנו לא אומרים שאתם צריכים לנפנף בתלושי המשכורת המורכבים שלכם מול הילדים – אתם לא רוצים להפחיד אותם הרי – וגם לא לציין כמה בדיוק כמה אתם מרוויחים, אלא להסתפק במספר מלמעלה.אל תציגו את המספר עם הסבר – זה מעט, זה לא מספיק. הצגת הדברים באופן כזה עלולה לפתח אצל הילדים חששות כלכליים. בהחלט חשוב להסביר להם בשפה שלהם שאתם עובדים ( עובדים קשה ) כדי שיהיה כסף באמצעותו תוכלו לקנות מוצרים, לקנות אוכל, לשלם חשבונות חשמל, לקנות בגדים, לשלם על הבית וכדומה. כן מומלץ לקחת את הילדים מדי פעם לעבודה, לא רק בתור "בייביסיטר", על מנת שיוכלו לקבל תמונה מלאה יותר על מה שאתם עושים.

למה לא לבזבז "סתם" כסף?

בביקור עם ילדים בחנות צעצועים או ממתקים אתם צפויים לשמוע הרבה מאד ציוויים נוסח "תקנו לי" או "אני רוצה את זה". כמובן שאתם לא תוכלו לעמוד בבקשות האלה, ולכן חשוב להבין איך אפשר להסביר לילדים שצריך להציב גבולות ולא דווקא באמצע חנות צעצועים, אלא עוד לפני כן, הרבה לפני כן – כחינוך בסיסי מוקדם.  איך עושים אך זה?  אין כאן תשובה חד משמעית, ולכל משפחה מתאימים כללים אחרים לפעול על פיהם, אבל במבט על צריך להעביר מסר שאומר – הכסף שלנו משמש להוצאות רבות, ולכל הוצאה יש את החשיבות שלה, סדר עדיפות שלה, ואת ההיקף שלה – לא נקנה סוכריות בכל המשכורת שלנו כמובן, אבל כן נקנה ממתקים בסכום (ר קלצורך המחשה) של 50 שקל בחודש. לקנות עכשיו את הסוכריות האלו זו לא הוצאה נכונה (ובטח ובטח שמדובר בסוכריות)

יש מגוון רחב של טיעונים שאפשר להשתמש בהם. הטיעון הכלכלי אומר שיש סכום כסף מקסימלי שאפשר להוציא באותה חנות. זו גם הסיבה שרבים ממליצים לא לקנות עם הילדים בחנויות באשראי אלא במזומן. הגדירו מראש סכום כסף שאתם נכנסים איתו לחנות (או לפחות סכום שאתם אומרים לילדים שאתם נכנסים איתו) והסבירו לילדים שצריך למצוא את הדרך הטובה ביותר לנצל אותו. מומלץ לא להתבסס רק על יכולות החישוב הכלליות שלו אלא לבצע עימם חישובים כל העת. אם התקציב היה 50 שקלים ובחרתם ספינר שמחירו עשה שקלים, חשבו יחד עם הילד שלכם את מה שנותר לכם. ככה ניתן לתפוס מספר ציפורים במכה אחת.

אתם יכולים ללמד את הילד שלכם לא לרכוש את כל החנות באמצעות טיעונים מתחומים שונים לחלוטין. אם מדובר בממתק, הרי שעם כל הפיתוי שלו צריך להסביר לילד – מעבר להיבט הכספי – למה הוא לא בריא. כאשר הילד מעוניין שתרכשו לו צעצוע, אפשר להזכיר לו שיש לו כבר במגירה צעצוע דומה או שאין לו מקום בחדר ליותר מדי צעצועים. כמובן שחשוב להסביר בצורה רגועה וחינוכית. לא בהכרח כדאי "לשחק להם על המצפון" כל פעם שהם שוכחים את האור דלוק בחדר שלהם, אבל בהחלט להבהיר שהפעלת חשמל כרוכה בסכום כסף מסוים המתווסף להוצאות הכלליות של הבית ושל המשפחה.

אתם צריכים להסביר לילדים שחשוב לשמור על הכסף לא רק ברמת הקניות הנקודתיות. צריך להציג בפניהם חלק מההוצאות ולהבהיר להם, בשפה שהם מבינים, שלכל דבר יש את המחיר שלו. תהיה זו החלטה נכונה לשתף אותם בחלק מהדילמות המאפיינות כל משפחה מבחינה כלכלית. נניח שמחליטים להקציב סכום של 200 שקלים לבילוי המשפחתי ביום השבת (גם אם באופן תיאורטי בלבד), אפשר להעמיד כמה אופציות העומדות ברמת המחירים הזו: סרט, הליכה למסעדה, ביקור במשחקיה וכן הלאה. בקניון, דוגמא נוספת, אפשר לתת לילדים להחליט מה הם עושים עם המטבעות הקטנים: נניח אם הם מעדיפים בארבעה שקלים לשחק בארבעה משחקי וידאו, או שמא בשני משחקים אבל לקנות גם ממתק. בלי קשר לעובדה שבדרך זו מלמדים את הילדים על תעדוף, קבלת החלטות וקביעת סדר עדיפויות, מראים להם שסומכים עליהם ושרואים אותם כשותפים לתהליכים הנעשים בבית. הדבר עשוי להביא להעלאה משמעותי בביטחון העצמי של הילדים.

עצה חשובה נוספת היא להציג חזית אחידה שלכם, שני ההורים, ביחס לכסף ולבזבוזים. כאשר יש הורה שאומר לבקשות הילד "לא", ולעומתו ההורה השני נוטה להסכים, נוצר מצב לא בריא. כל הורה צריך לתמוך בהחלטות של הצד השני.

חשיבותה של השוואת מחירים

השוואת מחירים היא אחד הכלים הכלכליים החשובים ביותר שיש. בדרך כלל אנחנו מבצעים אותה כשזה נוגע להוצאות גדולות ולהחלטות כלכליות משמעותיות, אבל מומלץ לתת לה מקום גם במסגרת החינוך הפיננסי של הילדים. העיקרון כאן פשוט: כשמחליטים מה קונים לילד בקניון, לדוגמא, חשוב לעבור בין מספר חנויות בחיפוש אחר אותו הפריט. כאן כבר אתם עשויים להבחין יחד עם הילדים שלכם בפערים (גם אותם אפשר כמובן לחשב).

בסכום הכסף שנחסך באמצעות החיסכון אתם יכולים לקנות מיד מוצר נוסף, מה שיאפשר להסביר לילדים את הערך של החיסכון: בזכות התנהלות כלכלית נכונה, הרווחתם יותר. ניתן גם להעביר את הכספים לחיסכון, עליו נרחיב בהמשך. כמובן שבשלב מסוים צריך להסביר לילדים שלא תמיד מה שהכי זול הוא גם הכי מומלץ, אבל זה כבר שיעור כלכלי אחר..

דמי כיס

ההחלטה להעניק לילדים דמי כיס לשימושם הפרטי נראית מובנת מאליה אצל רוב ההורים משלב מסוים. ואכן, יש לדמי הכיס הרבה יתרונות. הם מראים לילד שלכם שאתם סומכים עליו להתנהל נכון עם הכסף (גם אם בסכומים קטנים), מאפשרים לו להרגיש מהי אחריות וגם לקבל החלטות מושכלות מה לעשות עם הכסף הזה: הילד יכול לשים לב למשל שרכישה של צעצוע מסוג מסוים תביא לכך שהוא יצטרך לוותר על הדבר המדליק ההוא שיש לכולם, ושבזבוז הכסף יביא לכך שהוא יצטרך להמתין עד להקצבה הבאה. הבעיה העיקרית כאן היא להציב גבולות, כי ילד שמקבל 20 שקלים בשבוע יכול להגיד בשלב מסוים את מילת ה"עוד" הבלתי נמנעת. כששומרים על שגרה קבועה של דמי כיס מאפשרים לילד לסגל התנהלות נכונה לגביו. אם אחרי כמה פעמים הוא סיים את התקציב תוך יום או יומיים, בפעמים הבאות הוא עשוי להיות בעל מוטיבציה לשמור את הכסף ליותר זמן או לדברים חשובים יותר בעיניו.

רק אתם יכולים לדעת כמה אתם רוצים להעניק לילד שלכם בתור דמי כיס. ההמלצה הכללית היא לחשוב מה הילד ירצה לרכוש ומה סכום כסף הגיוני לתת לו, תוך כדי שלוקחים בחשבון את הגיל שלו ואת הצרכים שעשויים להיות לו בהתאם לכך. לכן מומלץ להגדיר בדיוק למה דמי הכיס מיועדים: ממתקים בדרך הביתה, בילויים וכן הלאה. רצוי מאד לתת לילד את דמי הכיס במועדים קבועים (שיכניסו סדר, יתנו לו משהו לצפות לו ויקטינו את הסיכויים לניג'וסים בשאר השבוע) ובסכומים קבועים.

חיסכון

כבר מגילאים מוקדמים יחסית רצוי להסביר לילד שלכם את החשיבות של החיסכון, אחת הסוגיות המשמעותיות ביותר של חינוך פיננסי לילדים ובכלל. אתם יכולים לקנות לו בתור התחלה קופה בצורה ידידותית כלשהי בה הם יאספו את המטבעות והשטרות. כדי שהילדים יראו את הקופה כחלק אינטגרלי מהחיים שלהם, ועל מנת שלא יחששו להשתמש בה מכיוון שהם "שייכת לעולם המבוגרים", אתם יכולים לשבת עם הילדים ולקשט אותה קצת.

התפקיד שלכם הוא אמנם לתת לילד אחריות בלעדית על הקופה, אבל בהחלט לסייע ב"תחזוקה" שלה. מדי פעם בצעו את מלאכת הספירה של הכסף שיש בקופה יחד עם הילדים שלכם, מה שגם יאפשר להם להבין שהיא גדלה עם הזמן ויעלה את תחושת הגאווה שלהם (בלי קשר לעובדה שזהו תרגול נוסף בחשבון). כדאי להסביר לילדים שהסכומים האלה אמורים להישאר לאורך זמן או אפילו לשמש למטרה עתידית כלשהי. חשוב שתהיה הפרדה בין הסכומים שחוסכים לבין ההוצאות השוטפות של הילד, שבדרך כלל מסתכמות בדמי הכיס.

גם מבוגרים רבים לא ממש מבינים את נושא הריבית על סכומי כסף, כך שציפייה שהילדים שלכם יבינו את זה צפויה להסתיים באכזבה. מה שכן, אתם יכולים לתרגל עם החיסכון של הילדים צדדים מסוימים של הריבית – שגם ילמדו אותם למה כדאי לחסוך. אפשר להגדיר איתם "הסכם" במסגרת אם הם ישמרו על סכום X בקופה למשך תקופה Y, הם יקבלו תוספת קטנה לחיסכון שלהם. בדרך זו יגדל האינטרס שלהם לשמור על הכספים שבקופה, תוך כדי כך שהם ילמדו מדוע דחיית סיפוקים כוללת עבורם לא מעט יתרונות.

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

מה זה דמי כיס? וכמה לבקש מההורים שלי?

מה זה כסף?

זה קרה כמעט לכל אחד מאיתנו, ויש כאלו שזה קרה להם מספר פעמים ואפילו הרבה פעמים –  הרגע בו אנחנו מגיעים לשדה התעופה, במטרה לעלות על טיסה מוגדרת בשעה ברורה וידועה; ואז אנחנו מתבוננים בלוח הטיסות, רואים את הצבע האדום וכיתוב ה-Delayed צמוד לטיסה שלנו – איחור בטיסה. לרוב זה לא סוף העולם, לרוב נמתין דקות או חצי שעה או שעה, אבל יש מקרים שזה יכול להיות הרבה מעבר לכך. במקרה הטוב נמתין מספר דקות, במקרה הרע שעות על גבי שעות.  למרות שלא בטוח שזה יעודד אותנו באותו רגע, צריך לזכור שעבור איחור של פרק זמן מסוים ומעלה בטיסה, אנחנו אמורים פיצוי – כן, אנחנו זכאים לקבל על פי חוק פיצוי וזכויות שונות מחברות התעופה. על מתי מקבלים? איך מקבלים? כמה הפיצוי ולמה זה לא תמיד פשוט לקבל אותו, תוכלו לקרוא במדריך הבא.

החוק הרלוונטי: חוק שירותי התעופה

חוק שירותי התעופה משנת 2012 מבוסס על חוקים דומים ממדינות אחרות באירופה. החוק הזה יוצא מנקודת הנחה שאיחור משמעותי במועד הטיסה, הנובע מאחריות חברת התעופה, פוגע בזכויות הנוסעים – מה הם אומרים? זה הרי ברור, אבל מבחינה משפטית חייבים להוכיח נזק, ונזק קיים כאשר מדובר על איחור משמעותי.

המטרה העיקרית של החוק, כפי שכתוב בו, היא "להסדיר פיצוי וסיוע לנוסעים שהונפק להם כרטיס טיסה והם לא עלו לטיסה במועד הנקוב בכרטיס בשל נסיבות שאינן תלויות בהם". חשוב להדגיש כי יש איחורים שלא תלויים בחברת התעופה – אם לצורך העניין יש השבתה כוללת של דה התעופה אין קשר ישיר לחברת התעופה, האשם לא בה, ולכן אין כאן אחריות על הפיצוי. אבל אם חברת התעופה היא הגורם האחראי אז היא אמורה על פי חוק לפצות את הנוסעים.

ההנחה העומדת בבסיס החוק הזה היא, בין היתר, שאיחור קל הוא איחור "נורמלי" ונסלח. אבל, איחור של מספר שעות פוגע בצורה משמעותית בתכניות הנסיעה של הלקוח, וגורם לו נזק. פתאום הטיול משתבש, לא מגיעים לפגישת העסקים החשובה, מבזבזים זמן רב לריק, עלול להיגרם מצב בו סכומי כסף ששולמו יורדים לטמיון (למשל עבור מלונות), טיסות המשך, השכרת רכב ועוד. בקיצור – מצב לא נעים, הפסדים כלכליים ועוגמת נפש של ממש.

שאלת האחריות כאמור היא הבסיס לפיצוי – כאשר האיחור הוא כתוצאה מכוח עליון, למשל מזג אוויר שמביא לקרקוע מטוסים או התראת טרור שמשתיקה את שדה התעופה, או שביתה של שדה התעופה, רעידת אדמה ועוד, החברה לא אמורה כמובן להעניק את הפיצויים ואת הזכויות האחרות. כך גם כאשר האיחור נובע כתוצאה מעומסים בשדה התעופה (ושביתות כאמור) שפוקדות את השדה מפעם לפעם. אם התקלה במטוס מוגדרת כחריגה או אינה באחריות חברת התעופה – נניח ציפור שנכנסה לתוך המנוע – החברה לא אמורה להעניק את הפיצויים, זה הרי לא באשמתה, זה סוג של כח עליון. החברה אחראית על נזק שנגרם בגללה. כל הטיסות יוצאות בזמן, אבל הצוות שלה עדיין לא מוכן – היא אשמה; כל הטיסות יוצאות בזמן, אבל המטוס שלה עם בעיות חמורות במנועים – היא אשמה.

כגודל האיחור, גודל הפיצוי

ולאחר שהבנו את שאלת האחריות, נותר להבין מתי מדובר באיחור עם נזק ומתי לא?  חוק שירותי תעופה יוצא מנקודת הנחה שיש מספר רמות של פגיעה בנוסעים: ככל שהאיחור בטיסה גדול יותר, כך הפיצוי אמור להיות גדול יותר. אם אתם ממתינים עד פרק זמן של שעתיים, סביר להניח שכן יצטבר אצלכם תסכול ויכול להיות שנגרם לכם נזק כלכלי וגם  יכול מאד להיות שהוא יגדל כשתבינו שעל איחור של פחות משעתיים אתם לא זכאים לקבל פיצוי או הטבה כלשהי. אבל זאת נקודת הבסיס של החוק – עד שעתיים אין פיצוי, זה סוג של איחור סביר.

ואם או בלי קשר, עד שעתיים אלו האיחורים הנפוצים וחוו זאת ישראלים רבים. למרות התסכול ופעמים רבות הנזק הכלכלי, לא מגיע על איחור כזה פיצוי.

ואם זה מעל שעתיים? ובכן, אם חל איחור בטיסה בפרק זמן של שעתיים עד חמש שעות, הנוסעים אמורים לקבל שירותי סיוע המוגדרים כבסיסיים – כיבוד קל (בדרך כלל תלושים שהם יכולים לנצל בחנויות שדה התעופה) ושירותי תקשורת: שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעה בפקס או בדואר אלקטרוני.  במקרה של טיסות היוצאות מישראל סביר להניח ששירותי התקשורת לא יהיו רלוונטיים, כי לרוב הישראלים יש מכשיר נייד שמאפשר גלישה באינטרנט, אבל דעו לכם שהזכות הזו קיימת. האמת מאכזב – זה הכל? איפה הפיצוי הכספי? איפה הפיצוי על הנזק הכספי ועל עוגמת הנפש? נראה שהחוק במקרה זה מאוד חס על חברות התעופה, ופחות מתחשב בנוסעים.

כאשר האיחור נע בין חמש לשמונה שעות, יינתנו הזכויות האלה לצד זכאות להשבה של מלוא תמורת כרטיס הטיסה במקרה שהוא לא ינוצל. הנוסע יכול לעלות על אותה טיסה באיחור, לבקש את מלוא התשלום עבור הכרטיס או לחלופין כרטיס עבור טיסה חלופית (אי אפשר גם לקבל כרטיס חלופי וגם החזר על הסכום ששולם). מי שמבטל את הכרטיס ולא מבקש טיסה חלופית, אמור לקבל את ההחזר עבור הסכום שהוא שילם תוך פרק זמן של עד שלושה שבועות. בנוסף לכך, בכל מקרה של איחור מעל לחמש שעות, אם יש צורך בשהות בת לילה אחד לפחות בבית מלון צריכה חברת התעופה לממן את זה, כולל הסעה משדה התעופה עד למלון. כך גם כאשר הנוסע בחר בטיסה חלופית למחרת.

כאשר האיחור כבר הופך באמת לטירוף – מעל שמונה שעות או שהטיסה מתבטלת, יינתנו כל הזכויות שניתנו עד כה (לפיצוי של מ-5 עד 8 שעות) לצד פיצוי כספי כפי שמגדיר החוק. גובה הפיצוי משתנה בהתאם למרחק הטיסה – המרחק באוויר בין נקודת המוצא לנקודת היעד. יש כאן שלוש רמות  של פיצויים: מרחק של עד 2,000 קילומטרים מקנה פיצוי של 1,290 שקלים,  מרחק של עד 4,500 קילומטרים  מקנה פיצוי של 2,070 שקלים  ומרחק העולה על 4,500 קילומטרים  מקנה פיצוי של 3,100 שקלים. אם אתם משפחה הפיצוי מוכפל כמובן במספר הנוסעים.

שימו לב לעניין חשוב – החוק הזה מתייחס לחברות ישראליות, כלומר לאל על, ישראייר וארקיע. אבל רבים , למעשה הרוב טס עם חברות זרות – מה קורה אז?   במקרה של חברה זרה הפיצוי יהיה בהתאם לאמנות הקיימות בתחום בזירה הבינלאומית ולתקנות המאפיינות את יעד הטיסה הספציפי. בלא מעט מקרים מדובר בתנאים שהם דווקא משופרים ביחס לחוק הישראלי. על פי תקנות האיחוד האירופי, שרלוונטיות עבור טיסות שהמפעילה שלהן היא חברה המהווה חלק ממדינות האירופי או ממריאות ממדינות ששייכות לאותו איחוד, הפיצוי הכספי יינתן לנוסע כבר מאיחור של שלוש שעות בלבד בזמן הטיסה (להבדיל מהתרחיש הישראלי בו מקבלים פיצוי כספי רק משמונה שעות איחור בטיסה ומעלה). יכול להיות שעבור טיסה אחת אתם יכולים לקבל את הפיצוי בדרך הישראלית או על פי הפרוטוקול האירופי, ולכן מומלץ לבדוק בשתי החזיתות.

איך מקבלים פיצוי?  למי פונים?

חלק מהישראלים החווים איחור בטיסה שלהם ממהרים לתעד את האירוע, לכתוב סטטוס כועס ברשתות החברתיות וכן הלאה. אנחנו לא נגד הצעדים האלה, אבל צריך לזכור שהישועה לא תבוא מהם. מה שכן צריך לעשות, כדי לקבל את הזכויות המגיעות על פי חוק, הוא להגיע לנציג של חברת התעופה. נציג כזה אמור להיות זמין בכל חברת תעופה הטסה מישראל או אליה, החל משלוש שעות לפני מועד הטיסה הראשוני המתוכנן ועד לחצי שעה אחרי ההמראה שלה. החברה צריכה ליידע את הלקוחות, בדרך כלל במועד הנפקת הכרטיסים, היכן בדיוק יימצא אותו נציג.

אם מסיבה מסוימת החברה מתנערת מהאחריות שלה, לא מספקת את הזכויות או אינה זמינה, הרי שהיא עוברת על החוק. במקרה הזה מומלץ לתעד את ההתנהלות מולה ולהשיג הוכחות על עצם הסירוב. במקרה הזה ניתן יהיה בדרך כלל לתבוע את החברה. על פי המדיניות הנוכחית של בתי המשפט בישראל, הפיצויים הניתנים בתביעה מהסוג הזה יכולים להגיע עד 10,350 שקלים.

המקרים המיוחדים

סוגיה אחרת שצריך להתייחס אליה היא שמועד שינוי שעת הטיסה יכול להשפיע על הזכויות. איחור בטיסה של יותר משמונה שעות הנעשה מספיק זמן לפני המועד אמנם עלול לגרום לתסכול (שיבוש תכניות הטיול, תשלום מיותר על מלונות וכן הלאה), אבל הנוסע לא אמור לקבל במצב הזה פיצוי על עצם האיחור – כל עוד ההודעה של חברת התעופה על כך הייתה 14 יום לפחות לפני מועד הטיסה הראשוני. מה שכן, היא צריכה לספק לו מזון, שתייה וכן לינה בבית מלון והסעה אליו (במקרים המחייבים זאת).

אם חברת התעופה או המפעילה הציע לנוסע – עד שבוע טרם מועד הטיסה – כרטיס עבור טיסה חלופית בעלת מועד המראה של עד שעתיים לפני מועד הטיסה המקורית והנחיתה שלה ביעד היא עד ארבע שעות מהשעה המקורית, לא יוכל הנוסע לקבל את הפיצוי הכספי.

כאשר הנוסע בוחר לקבל טיסה כרטיס לטיסה חלופית, בגין איחור בטיסה העולה על שמונה שעות, יכול להיות שהמפעיל יוכל להפחית ב-50% את גובה הפיצוי. התנאי העיקרי כאן הוא שהטיסה החלופית תנחת ביעד שלה עד ארבע שעות מזמן הטיסה המקורית, וכן שתהיה זו טיסה ליעדים קצרים כמו יוון או קפריסין (עד 2,000 קילומטרים). מקרה נוסף בו הפיצויים ייחתכו בחצי הוא נחיתה של הטיסה החלופית עד פרק זמן של שש שעות משעת הטיסה המקורית, כשמרחק הטיסה הפעם הוא עד 4,500 קילומטרים.

החוק הזה תקף לכל סוג של טיסה היוצאת מישראל, כולל טיסות הצ'ארטר וה-Low Cost למיניהן. ומה עם איחור בטיסות פנים? ובכן, מאז 2013 מוגדר בחוק שגם על טיסות פנים אמורים להינתן פיצויים – זאת כאשר האיחור הוא של יותר משלוש שעות. כאן ישנה זכאות לפיצוי בגובה של 150 שקל (משדה דב עד עין יהב או ראש פינה), 250 שקל (מתל אביב, נמל התעופה בן גוריון או חיפה עד אילת) או 200 שקל (ביטול של טיסה בכל אחד מהקווים האחרים).

איך לחסוך בטיסה לחו"ל?

זה ממש לא פשוט ללמד ילדים על המערכת הכלכלית המרכיבה את העולם שלנו, כאשר נקודת המוצא כיום היא שחשוב להיחשף למידע הזה מוקדם ככל האפשר כדי שניתן יהיה להבין את היסודות ולפתח הרגלים נכונים. במדריכים הקודמים שלנו התמקדנו בנושאים המרכזיים שצריך להיחשף אליהם, עם כמה הסברים לגבי ההסברים התיאורטיים והצעות יעילות ללימודים. כעת אנחנו נציג לכם את "ארגז הכלים", כלומר, הפעילויות השונות שיכולות להיעשות כדי להציג מכלול נושאים.

אתרי אינטרנט

האינטרנט הפך במהלך השנים לכלי דרכו אנחנו עושים כמעט הכל. זהו גם כלי למידה מהשורה הראשונה. יש כיום אתרים שמנסים ללמד מונחי יסוד בעולם הכלכלי בצורה המותאמת לעת הנוכחית, תוך דגש על הפן החווייתי יותר של הדברים (משחקים וכדומה). אחד האתרים המומלצים לדעתנו הוא "איפה הכסף?" מטעם פורטל הממשלה לילדים. יש שם משחקים שונים הנוגעים לתחומים הכלכליים השונים, למשל שימוש בכסף, צרכנות, חיסכון, כסף במשפחה או ניהול עסק. בקטגוריית הצרכנות למשל יש סימולציות של חישוב מחירי מוצרים לאחר הנחה, השוואת מחירים ורכישה חכמה ב"חנות" מקוונת ועוד. בקטגוריית משתמשים בכסף, דוגמא נוספת, יש סימולציה של עבודה ב"גלידריה", כספת בה צריך לחשב את הסכום המורכב ממטבעות ומשטרות, משחק של חישוב והחזרת עודף ועוד. אנחנו ממליצים לתרגל עם הילדים חלק מהמשחקים האלה, בהתאם לרמת הידע הכללית שלהם ולנושאים שחשוב לכם להעביר להם בנקודת הזמן הנוכחית.

יש לא מעט אתרים אחרים שמתייחסים בצורות שונות לנושאי הכלכלה. ניתן למצוא הסכם דמי כיס להורדה, משחק סולמות וחבלים המבוסס על קבלת החלטות הנוגעות לכסף, לצרכנות ולנושאים אחרים, אתר "פשוט משחקים" ובו משחקים שונים – חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות – הנוגעים לעולם הכספים ועוד.

משחקי קופסה

אין הרבה חוויות משפחתיות גדולות יותר מאשר לשבת מספר שעות יחדיו ולשחק משחק קופסה מהנה. אנחנו ממליצים באופן כללי לנסות למצוא למשחקים זמן, למרות שהפיתויים הדיגיטליים המתקדמים יותר נמצאים בכל פינה. למרבה השמחה יש מספר משחקים שיכולים לא רק לספק כיף אלא גם ללמד משהו על כלכלה.

אחד המשחקים המוכרים ביותר הוא כמובן מונופול. המשחק הומצא בארצות הברית בתקופת השפל הכלכלי בשנות ה-30 של המאה הקודמת במטרה להפוך את עולם הכלכלה לנגיש עבור ילדים. המשחק מדמה רכישה של נכסים (בתחום הנדל"ן), קבלת החלטות כלכליות, שימוש במזומנים (ובגרסאות המאוחרות גם בכרטיסי אשראי ובחשבונות בנק), התמודדות עם משברים כלכליים ועוד. בגרסת "מונופול של" ניתן להדפיס תמונה וטקסט עבור כל שחקן, באמצעות אתר או אפליקציה, כאשר מבצעים את אותם דברים עם הבדל אחד: השחקן הוא למעשה התמונה של הילד. היתרון כאן, על פי המומחים, הוא שמוסיפים נדבך אישי לחוויה שהופך את הילדים למקושרים יותר לכסף ולאחראיים יותר במשחק כתוצאה מכך, בתקווה. וריאציה שונה של המשחק מהשנים האחרונות היא "כוח הכסף" – "משחק שכולו עסקים, נכסים, בנקים וכספים" – שמזכיר במידה רבה את המונופול אבל גם כולל הרחבות כמו אפשרות לקבלת משכנתא.

עולם ההשקעות ושוק ההון נראה ברמה הכללית כמו עולם שהוא הכל חוץ ממתאים לילדים (הרבה מאד מבוגרים בעלי ידע כלכלי נרחב מעדיפים אפילו להימנע ממנו). יש מספר משחקי קופסה שיכולים להראות שהשד לא נורא כל כך, כשאחת הדוגמאות היא המשחק "אנליסטים". המשחק מציע חשיפה למושגים המרכזיים בתחום, התנסות בפעולות כמו רכישה ומכירה של מניות, תנודתיות בבורסה ועוד. הלמידה היא במידה רבה דרך שאלות טריוויה, כאשר בניגוד למונופול המשחק הזה כן קצוב בזמן. הוא מתאים לילדים מגיל תשע ומעלה.

משחק מעט יקר יותר הוא "קאשפלואו", שכולל גם גרסה לילדים (גילאי 6-10). ברמה הכללית זהו משחק המהווה סימולציה העובדת על נושאים כמו אינטיליגנציה כלכלית, השקעות, עסקם, לימוד ה"שפה" הכספית ועוד.

סיורים

סיורים מודרכים הם יופי של דרך ללמד אתם הילדים על העולם שמקיף אותם. אלה שהסיורים לא חייבים לקחת אותם רק לעולם הטיולים, התרבות או האמנות, אלא גם יכולים להכניס אותם לתוך עולמות פיננסיים שחשוב להכיר. מרכז המבקרים של בנק ישראל לדוגמא עוסק בנושאים כמו תולדות המטבע (יש כאן תערוכת כספים עתיקים ותחליפי כספים), תערוכה בה לומדים בצורה של משחק על התפקידים של בנק ישראל, סרטים שמציגים מידע בצורה ויזואלית ועוד. למיטב הבנתינו נכון לנקודת הזמן הנוכחית (2017) המרכז נמצא בהליכי שיפוצים ומעבר לכתובת החדשה שלו לבית בנק ישראל בתל אביב במקום ירושלים. אם אתם רוצים לקחת בכך חלק, אנחנו ממליצים לכם לברר מראש האם יש אפשרות לסיור במועד המתוכנן.

דוגמא נוספת היא המוזיאון הפרטי הרצלילנבלום, בו מועברים סיורים כלכליים לילדים וגם למבוגרים ההצגה כאן היא של נושאי הכלכלה השונים בדרכים המותאמות לקהל היעד, למשל עם משחקים וסימולציות שונים, שאלות טריוויה, סרטים וכן הלאה. ניתן גם להשתתף בסדנאות המיועדות לילדים ולנוער – "הכסף שלי" (גילאי 7-12) או "דרך הכסף" (13-17). גם הבורסה לניירות ערך בתל אביב החלה להציע במהלך השנים סיורים במרכז המבקרים שלה, ואנחנו ממליצים למי שרוצה לחשוף את הילדים שלו לנושאים אלה לברר האם הסיורים האלה זמינים.

מגוון כלים אחרים

עד כה הצגנו דרכים יצירתיות, בעלות פן חווייתי בעיקרו של דבר, ללימוד של ילדים על כסף וכלכלה. הפעולות האלה הן נקודתיות באופן יחסי, כך שברור שצריך להשקיע מאמצים לא קטנים סביב השעון במטרה להקנות הרגלים נכונים. רק אתם יודעים מה הילד שלכם צריך לדעת ואילו ערכים אתם רוצים להעביר לו. הנקודה החשובה צריכה להיות שאת רוב הנושאים הכלכליים – גם אלה שנראים מורכבים – ניתן "להמיר" לתחומי העניין או לשגרת החיים של הילדים.

רבות נכתב, גם במדריך שלנו בנושא, על היתרונות של דמי כיס לילדים: אמצעי שיכול ללמד את הילד דברים כמו סדר עדיפויות, הערכת הכספים שהוא מקבל ודחיית סיפוקים. מומלץ להעניק לילדים דמי כיס ולעקוב אחר השימוש בהם. עוד משהו שצריך לקבל מענה כבר מגיל צעיר הוא החיסכון, בדמות אותה קופת חיסכון סטנדרטית שניתן לרכוש כיום בכמה עשרות שקלים. אם רוכשים יחד עם הילד את קופת החיסכון, מסייעים לו "לתחזק" אותה (לספור כסף) ומציבים איתו יעדים ניתן לפתח אצלו מיומנויות כלכליות חשובות לא פחות.

עם הילדים, כל יציאה מהבית יכולה להיות פתח ללימוד כלכלי חדש. קחו לדוגמא את הביקור המתבקש בקניון העירוני. אתם יכולים לגשת לקניון עם תקציב מוגדר לרכישות עבור הילד, להגדיר יחד איתו סדר עדיפויות ולתת לו להבין שרכישות מסוימות צריכות לבוא על חשבון אחרים. במהלך ביקור בחנות מסוימת, הפעילו את החושים הכלכליים של הילד שלכם: התמקדו למשל בגזרת המבצעים, בה תחשבו מה בדיוק מחירו המעודכן של פריט המוצגת לגביו הנחה של עשרות אחוזים, או את המחיר של כל פריט הנכלל במבצע של 1+1 (אם העיקרון הוא מבצע על פי היקר מביניהם, מוסיפים עוד משתנה למשוואת הלימוד הכלכלית). עם כל הכבוד לידע שלכם לגבי היכן כדאי לקנות מה, מומלץ לבצע עם הילד את התהליך של ביקור בחנויות שונות והשוואת מחירים של אותו פריט.

אחת העצות הכלליות המועילות ביותר שאפשר להעניק לכם היא לנסות לבצע "תרגום" של מונחים כלכליים לעולם המונחים שהילד מכיר או לתחומי העניין שלו. אם הילד אוהב כדורגל, דוגמא אחת מני רבות, אפשר להסביר לו על השקעה ועליית ערך בזכות דוגמאות של שחקנים שהוא מכיר (נניח, שחקן X שערכו עלה בשנה מסוימת). עבור ילדה שחובבת גיאוגרפיה, יכול להיות שכלי לימוד יעיל הוא הצגת המטבעות בכל מדינה, השוואה שלהם לשקל וחישובים שונים על בסיס זה (לדוגמא, כמה כסף באירו שווה סכום מוגדר בשקלים). כך אפשר לא רק לפתח את יכולות החשבון של הילדים אלא גם להציג בפניכם כמה מושגי יסוד בזירה הכלכלית העולמית.

HON TV

השוואת מחירי סלולר 2019 – ככה תדעו איזו חברה לבחור (והמעבר פשוט)!

מה זה כסף?

מה זה דמי כיס? וכמה לבקש מההורים שלי?

כמה עמלות אתם משלמים על הפעולות שלכם בבנקים? מהי הריבית על האוברדראפט שלכם? מסתבר שאנחנו לא באמת יודעים את התשובות לשאלות האלה, בטח לא באופן מדויק. אנחנו "בורחים" משאלות פיננסיות, אנחנו סומכים על יוסי היועץ בבנק שייתן לנו תנאים טובים, אבל זה לא בהכרח נכון. אז אולי אתם זוכרים שעמלה ממוצעת היא כמה שקלים בודדים (לפעולה), מה שנראה כמו "כסף קטן" לעומת הוצאות אחרות. הבעיה היא שהסכומים מצטברים, כך שגם עמלות שנראות מינימליות יכולות להגיע למאות או אפילו לאלפי שקלים בשנה. כדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות הסכום שגבו הבנקים מעמלות עבור משקי בית ובנקאות פרטית עמד סביבקרוב ל-10 מיליארד שקל בשנה.

למעשה, הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות היא להתנהל כמו קהל שבוי, שמשלם בהכנעה את העמלות והריביות כי "זה מה שיש" או "בכל הבנקים זה במילא  אותו דבר". באמצעות מספר פעולות, חלקן בסיסיות, אתם יכולים להוזיל את כל מה שאפשר להוזיל בהתנהלות שלכם מול הבנק ומדובר בהרבה כסף. אז מה עושים ואיך עושים את זה – הנה השלבים:

בצעו השוואה בין הבנקים

הנחת הבסיס שלכם צריכה להיות שהסניף של השכן יכול להיות זול יותר. למרות הכוח העצום של הבנקים כיום, בטח בהשוואה לאזרח ה"קטן", הם עדיין מקיימים ביניהם תחרות (לא מספיק) ומה שזה אומר מבחינתכם הוא שבסניף מתחרה אתם עשויים למצוא תנאים טובים יותר. כדי לדעת איפה אתם עומדים, אתם יכולים להיעזר בכלי חשוב מאד שבנקים כיום מחויבים להנפיק ללקוחות שלהם, והוא תעודת הזהות הבנקאית – דו"ח שנתי שמפרט למעשה את כל התשלומים הנעשים לבנק, העמלות, הריביות וכדומה. את התעודה תוכלו להזמין לרוב דרך אתר האינטרנט של הבנק, והבנק מחוייב לשלוח לכם את התעודה פעם בשנה (להסבר על תעודת הזהות הבנקאית)

אנחנו חיים בעידן בו זמן שווה לא מעט כסף, ולכן אנחנו מניחים שרובכם לא תערכו באמת השוואה מדוקדקת של כל בנק וכל סניף. אתם יכולים להשוות בין בנקים נבחרים, למשל בנקים שסניפים שלהם נמצאים באזור שלכם (בעיקר חשוב אצל מי שמבקר באופן תדיר בבנק) או בנקים של מכרים שמרגישים מרוצים. אופציה אחרת היא פשוט להתבסס על השוואת קיימות, שזמינות גם באינטרנט – מידע מבנק ישראל וכתבות באתרים הפיננסים. חשוב לזכור שהבנקים הקטנים "נלחמים" בגדולים דרך סל עמלות זול יותר, אז אם הגודל לא מפריע לכם (והוא לא ממש צריך להפריע), כדאי לכם לכניס להשוואה גם בנקים קטנים.

בדיקה מעודכנת של בנק ישראל הראתה שבנק ירושלים  הוא  המשתלם ללקוחות מבחינת היקף העמלות. בגזרת העמלות עבור פעולה ישירה בנקים אחרים שנחשבים לזולים הם בנק יהב, כשביתר הבנקים גובה העמלות נע בין 1.2 שקלים (בנק יהב) עד ל-2.9 שקלים (בנק איגוד). במקרה של פעולה אצל פקיד הסכום נע בין 4 שקלים (בנק יהב) ל-7.5 שקלים (בנק מסד). יש גם עמלות על פעילות בערוץ הישיר באינטרנט, במסוף ובטלפון. אפשר לראות מגמה חיובית של ירידה בחלק מהעמלות בשנים האחרונות, כאשר בשנים האחרונות בוטלו עמלות כמו טיפול בעזבונות ובירושות בחלק משמעותי מהבנקים.

לא רק המחיר קובע (או: בררו לגבי השירותים הדיגיטליים)

בהמשך לסעיף הקודם, אתם צריכים לזכור שהעמלות והריביות הן משתנה משמעותי בתוך משוואת הבחירה של הבנק, אבל ממש לא המשתנה היחידי. הבנק יכול להיות מצוין מבחינת העמלות שלו, אבל לא להיום ממוקם קרוב לבית או לעסק שלכם – מה שיהפוך כל ביקור בו למורכב. שעות הפעילות של הבנק צריכות להילקח בחשבון גם כן. בנק דיסקונט לדוגמה, בחלק גדול מהסניפים,  פתוח ביום שישי וסגור בראשון – לכן הוא יכול להתאים למי שאין לו באמצע השבוע מספיק זמן ללכת לבנק.

עוד משהו שמאד רלוונטי כיום הוא השירותים הדיגיטליים שמציע הבנק, שמחליפים בהרבה מקרים את ההגעה לסניף. יש בנקים עם חשבונות המבוססים על ביצוע עצמי של פעולות במכשירים הדיגיטליים, מה שמביא לרוב לעמלות זולות יותר או אפילו לחשבון ללא עמלות. גם על פעולות שונות, כמו הפקדת צ'קים דרך אפליקציה, אנחנו יכולים לשלם פחות מאשר באמצעות פקיד בסניף. הבנקאות בישראל בהחלט הולכת לכיוון הדיגיטלי, ויש לזה השפעה על נוחות ההתנהלות מול הבנקים והמחיר שמשלמים תוך כדי. לכל הבנקים יש פעילות דיגטלית, אבל בבנק לאומי מובילים את המהפכה (לפחות בעוצמת הפרסום), ומצהירים שהבנק הדיגיטלי שלהם – פפר, הוא היחיד שמספק הכל בדיגיטל. אז זה עוד לא נכון לחלוטין, אבל הכיוון של הבנק (ושל רוב הבנקים האחרים ) ברור, ואתם יכולים לנצל זאת – שירותים דיגטליים עולים פחות.

שקלו מסלולי עמלות קבועים

יש מסלולים בבנקים בהם החיוב הוא פר פעולה, על פי העמלה שלה. כאן אנחנו ממליצים לכם לחפש מסלולים משתלמים (ראו בהמשך) ולהקפיד לבצע פעולות דרך הערוצים הישירים ולא באמצעות פקידים. מנגד קיימת אפשרות לרכוש חבילת עמלות, המאפשרת X פעולות מסוג מסוים תמורת סכום חודשי קבוע. מומלץ לבחון בכל בנק מה כוללים המסלולים המוצעים ולנסות להחליט האם הוא משתלם יותר מאשר תשלום בנפרד על כל פעולה. בנק ישראל מחייב מאז 2014 את הבנקים להציע שני סוגים של מסלולי עמלות במחיר חודשי קבוע, נתון שהבנקים לא תמיד ששים לפרסם ללקוחות שלהם. המסלול הבסיסי, בו ניתן לבצע את עשר פעולות בערוץ הבנק הישיר ופעולה נוספת על ידי פקיד, יכול לעלות עד עשרה שקלים (מחיר מפוקח). המסלול המורחב כולל מספר מקסימלי של חמישים פעולות בערוץ הישיר ועשר על ידי פקיד. המחיר של מסלול זה לא קבוע או מפוקח, ועומד בדרך כלל על כ-20-30 שקלים לחודש.

כדי לדעת מה מתאים לכם – מסלול בסיסי, מסלול מורחב או תשלום עבור פעולות ללא מסלול – אתם צריכים פשוט לבדוק את המצב הנוכחי של חשבון הבנק. עברו מספר חודשים אחורנית וראו מה מספר הפעולות שביצעתם בכל אחד מהאפיקים. לצד זה בדקו מה העמלה שאתם משלמים או עשויים לשלם במסלול הרגיל. כאן יכול להיות שכבר תוכלו לקבל תשובה כללית לגבי מה עדיף עבורכם. אנחנו ממליצים לכם לקרוא עוד על נושא מסלולי העמלות דרך אתר "האוצר שלי", שהוא בגדול מומלץ מאד בלי קשר למי שרוצה לדעת איך להתנהל נכון מבחינה פיננסית. באתר יש גם את התעריפים של המסלולים הבסיסיים והמורחבים בכל בנק בישראל.

חפשו מסלולים משתלמים

כל אחד מהבנקים מציע מסלולים מיוחדים ובעלי תנאים משופרים עבור אוכלוסיות זכאות שונות. כך למשל תוכלו למצוא מסלולים עבור חיילים, סטודנטים, עובדי מדינה, בעלי מקצועות מסוימים (לדוגמא רופאים), סטודנטים, אקדמאים, בני משפחת אחת, משתייכים לארגון עובדים או לחברה עסקית ועוד. בדרך כלל כדי להצטרף למסלולים האלה יש צורך לעמוד בתנאים לא כל כך מחמירים, למי שנמנה על אוכלוסיית היעד. המסלולים מאפשרים השתייכות לקבוצה למשך מספר שנים או כל עוד מתקיים התנאי שהביא להשתייכות הזו. יש מסלולים שניתן להאריך גם מעבר לאותה תקופה, בלי יותר מדי מכשולים שמעמידים הבנקים.

התנאים בחשבון יכולים להיות תלויים גם בהכנסות שלכם, כאשר כלל האצבע הוא שככל שהמשכורת הנכנסת לבנק גדולה יותר – כך התנאים יכולים להיות משופרים. זה כמובן נובע מסיבה פשוטה – ככל שיש לכם יותר כוח, אתם חזקים יותר מול הבנק – ככל שאתם "עשירים" יותר כוח המיקוח שלכם משמעותי יותר.

נהלו משא ומתן

ובכן, בהמשך לאמור למעלה, יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הלקוחות, זה המפתח להוזלת העלויות. התפיסה הרווחת היא שידם של הבנקים היא על העליונה – ובגדול, אבל זה לא תמיד נכון, והאמת שבהדרגה הכוח עובר ללקוחות. הבנקים מתחרים על כל לקוח ומציעים הצעות מפתות כדי שלקוחות יעברו לבנק שלהם – מדובר בחשבון בלי עמלות, הלוואה ללא ריבית ועוד (הכל לתקופה מוגבלת) – זה יכול להיות משתלם מאוד.

ומעבר לכך, העובדה הפשוטה שאתם תקבלו הצעות טובות ממקומות אחרים, נותנת לכם מעין כלי מיקוח מול הבנק שלכם ואתם יכולים (וחייבים) לנפנף בו. זה עובד כך –

1. מקבלים הצעה מבנק אחר
2. חוזרים לבנק שלכם ואומרים – איך זה יכול להיות שאני משלם כל כך יקר, תראו את ההצעה שקיבלתי
3. הבנק מספק לכם תנאים טובים יותר
4. תמשיכו ללחוץ את הבנק שלכם בעמלות ובריביות – "התנאים בבנק השני עדיין טובים יותר" (וזה לרוב כמובן נכון – בפתיחת חשבון בנק חדש התנאים טובים)
5. מקבלים מעין הצעה סופית מהבנק שלכם
6. אתם מחליטים – להישאר או לעזוב

משכו סכומים גדולים – במקומות המתאימים

כל אחד צריך למשוך מדי פעם כספים מחשבון הבנק שלו. גם כאן צריך לראות מהי העמלה הספציפית הנדרשת, אבל יש כמה כללים שמומלץ להקפיד עליהם. הראשון הוא שבדרך כלל האפשרות המשתלמת יותר (או ליתר דיוק – היקרה פחות) היא למשוך את הכסף במכשירי הכספומט הנמצאים בצמוד לסניפי הבנק. משיכה באמצעות פקיד תכלול בדרך כלל עמלה לא קטנה, אם כי מומלץ לראות מה בדיוק התנאים שלכם לגבי הסעיף הזה. אופציה שאנחנו ממליצים לכם להימנע ממנה במיוחד היא משיכת כספים במקומות שאינם בנקים, למשל מרכזי קניות או קיוסקים. העמלות בהם הם גבוהות עד בלתי נתפסות, עם מחיר שעלול להגיע גם לכ-9 שקלים ויותר למשיכה אחת.

בכל מקרה מומלץ לא לגשת לכספומט על כל 100 שקלים שמעוניינים להכניס לארנק אלא למשוך פחות, בסכומים גבוהים בכל פעם. לדוגמה – מבחינת העמלות עדיפה משיכה אחת של 2,000 שקלים על פני חמש משיכות של 400 שקלים. חשוב במקרה הזה לראות מהו המקסימום שהחשבון שלכם מאפשר למשוך בפעולה אחת או ביום פעילות אחד. בחשבונות רבים יש הגבלה שבעלי החשבון לא בהכרח מודעים אליה.

אל תיכנסו לאוברדראפט

את העצה הבאה קל מאד להגיד אבל לפעמים קשה מאד ליישם. בכל זאת, אנחנו מפצירים בכם לנסות מאד להימנע מלהגיע לאוברדראפט (מינוס בחשבון הבנק) ולנהל את החשבון והפעולות הפיננסיות שלכם בהתאם. הסיבה לכך היא שהריבית על האוברדראפט היא תוספת ענקית וממש לא נעימה לחשבון ההוצאות שלכם. הנתונים של בנק ישראל מראים שהמינוס של כלל תושבי ישראל מתקרב ל-40 מיליארד שקל, חלק עיקרי ממנו – חריגה ממסגרת הבנקים. הריבית שאתם משלמים על האשראי הזה מטורפת – באזור ה-7%.  זו אמנם ירידה בריבית ביחס לשנים קודמות, אבל עדיין מדובר בסכומים נכבדים (מנגד, על פיקדון תקבלו אולי 1% בשנה – במקרה הטוב). מעבר לכך, זה הממוצע, יש אנשים רבים שמשלמים גם 8%, 9% 10% ויותר!.  הממוצע הזה לוקח בחשבון גם את החשבונות העסקיים, שהריבית הנגבית על האוברדראפט בהם נוטה להיות נמוכה ביחס לריבית המקבילה בחשבונות הפרטיים.

חשוב לראות מהי הריבית על האוברדראפט בכל בנק, ולזכור שיש כאן מספר מדרגות – מדרגת ריבית ראשונה על החריגה, מדרגת ריבית אחרונה וריבית מקסימלית היא כזו הניתנת בעת חריגה. חשוב לראות מהם התנאים של כל בנק מהבחינה הזו. בבנק דיסקונט למשל מדרגת הריבית הראשונה גבוהה ביחס לרוב הבנקים, אבל במדרגה האחרונה יש דווקא ירידה. בבנק הפועלים הריבית התחילה ב-2016 מכ-8.35% במדרגה הראשונה ומשם עלתה עד לכ-11.46% במדרגה האחרונה וכ-13.87% במקרה של ריבית מקסימלית. שימו לב שההשוואה כאן היא מורכבת מכיוון שנתוני הריביות על המינוסים די נסתרים וגם בכלל שאופן החישוב של כל בנק, מבחינת המעבר בין המדרגות לדוגמא, אינו קבוע. בקיצור, במקום לראות מה "עדיף" מבחינת הריבית על המינוס נסו להימנע מלהגיע אליו.

שאלת הוראות הקבע

הוראות קבע הן דרך נוחה לעמוד בתשלומים שונים, כאשר בחלק מהמקרים הגורם שאנחנו משלמים לו מעניק הנחות עבור מי שבוחר בהוראת קבע. אלא שמבחינת העמלות של הבנקים, הוראות הקבע הן בעייתיות. רוב האנשים ממליצים לעשות הוראות קבע דרך כרטיס האשראי ולא חשבון הבנק. הסיבה היא שהבנקים גובים סכומים לא מעטים על הוראת קבע ש"חזרה" (הוראה שלא כובדה מסיבה כלשהי), החיוב אינו קיים בדרך כלל במקרה של כרטיסי אשראי. כמו כן משלמים כאן עמלה תחת פעולה בערוץ ישיר ברוב המקרים, בעוד שהוראת קבע בכרטיס האשראי לא מביאה לרוב לחיובים מוגדרים פר פעולה. מנגד אתם גם לא רוצים להעמיס על כרטיסי אשראי, שאנחנו ממליצים לכם להחזיק בלא יותר מאשר כרטיס אשראי אחד.

הפעולות הדי בסיסיות שהבאנו כאן (אליהן ניתן להוסיף עוד כמובן) יכולות לצמצם בצורה משמעותית את סכומי הכסף שהבנקים גובים מכם בשוטף.

רוב האנשים משלמים עמלות בשיעור מסוים לבנקים, אלא אם הם קיבלו הטבות ופטורים בעקבות המסלול בו נמצא החשבון שלהם או המשכורת הנדיבה שהם מעבירים לבנק מדי חודש. בדרך כלל עיקרון התשלום הוא פר פעולה, כך שאנחנו משלמים שקלים בודדים על פעולות בנקאיות באפיקים השונים – דרך פקיד, בטלפון, באינטרנט וכן הלאה. הבעיה היא שמה שנראה כמו "כסף קטן" על רקע ההוצאות החודשיות הגדולות שלנו עלול להצטבר בעצמו לסכומים גדולים של מאות ואלפי שקלים בחישוב שנתי.

בהוראת בנק ישראל מחודש אפריל 2014, הבנקים מחויבים לספק מסלולי עמלות מוזלים עבור כלל הלקוחות. אלו הם מסלולים המאפשרים מספר מסוים של פעולות תמורת סכום חודשי קבוע, שיכול להיות מוזל ביחס לאלטרנטיבה – לשלם פשוט על כל פעולה שמבצעים.

סוגי העמלות שאנחנו עתידים לשלם

עוד לפני שמתייחסים למה שכולל כל אחד ממסלולי העמלות המובנים, צריך לעצור ולהתייחס לסוגי העמלות שאתם צפויים לשלם בבנק. בעיקרון יש שני סוגים של עמלות. הקבוצה הראשונה הן פעולות הנעשות על ידי פקיד הבנק, בין אם בסניף עצמו ובין אם במוקד הטלפוני. הפעולות שיכולות להיכלל תחת הקבוצה הזו – ומחויבות בעמלה – הן הפקדת או משיכת מזומן, העברת כספים או הפקדה שלהם לחשבון אחר, פדיון צ'קים, הפקדת צ'קים, תשלום שובר, הפקה ומסירה של תדפיס לבקשתו של הלקוח ופריטת מזון.

העמלות בפעולות שהפקיד מבצע תהיינה בדרך כלל גבוהות יותר מאשר הסוג השני, והוא פעולות בערוץ ישיר שאינו מצריכות פקיד: פעולות דרך אתר האינטרנט, אפליקציה או מכונה הנמצאת בסניפים. הפעולות הרלוונטיות כאן הן הפקדת מזומנים, משיכת מזומנים במכשירים האוטומטיים, העברה או הפקדת כספים בחשבונות אחרים, זיכוי החשבון על ידי מסלקה, חיוב בכרטיס האשראי, משיכת צ'ק, הפקדת צ'ק, שאילתת מידע (משלמים על השאילתא השביעית החודשית ומעלה), תשלום שוברים וחיוב על פי הרשאה לחיוב או הוראת קבע. העמלות כאן נוטות להיות זולות יותר, כשיש פעולות שלא מצריכות עמלה כלל בחלק משמעותי מהחשבונות.

המסלולים המוצעים על ידי הבנקים

הבנקים מחויבים כיום להציע שני סוגי מסלולים, המתאימים לאופי ולהיקף הפעילות של הלקוח בסניף: העיקרון כאן הוא תשלום חודשי אחיד מדי חודש, שמאפשר ביצוע מכסה מוגדרת של פעולות. המסלול הראשון הוא המסלול הבסיסי, שמאפשר לבצע עד עשר פעולות בערוצים הישירים וכן פעולה אחת של פקיד. עלות המסלול הזה היא מפוקחת, כך שהסכום המקסימלי שיכול לגבות עליו הבנק הוא 10 שקלים לחודש. יש בנקים שגובים מעט פחות, כפי שנראה לכם בהמשך.

המסלול השני הוא המסלול המורחב, שמתאים כבר למי שמבצע יותר פעולות בחשבון. המשתייכים למסלול הזה יכולים לבצע עד חמישים פעולות בערוצים הישירים ועשר פעולות פקיד. בניגוד למסלול הבסיסי כאן המחיר אינו מפוקח ונתון לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק. טווח המחירים למסלול הזה נע בין 20 ל-30 שקלים בחודש, תלוי בבנק. אצל חלק מהבנקים יש מסלול נוסף – "מסלול מורחב פלוס" –הכולל את התנאים המרכיבים את המסלול המורחב לצד שירותים אחרים המשתנים בכל אחד מהבנקים.

החיוב על כל מסלול נעשה בתחילת החודש עבור החודש שקדם לו. שימו לב בכל מקרה שאם אתם חורגים מכמות הפעולות המותרת לכם במסלול העמלות אתם צפויים לשלם על הפעולות החורגות עמלות "רגילות". לכן מומלץ כן לבחור במסלול המתאים לצרכים. כמו כן ייתכן שיהיה צורך בתשלום עמלות אחרות שלא כלולות במסלולים האלה, וזה עוד בלי לדבר על ריבית על הלוואות או על המינוס בבנק. במילים אחרות: יש כאן הרבה עלויות אפשריות שצריך לקחת בחשבון.

כמה משלמים בכל בנק?

מסיבות כלכליות, רבים מהבנקים מעדיפים להצניע את האפשרות למסלולי עמלות בבנקים, וזאת למרות שהם חייבים להציג אותם בצורה בולטת. בכל זאת המידע הזה זמין, כאשר באתר של בנק ישראל מוצגות העלויות של כל אחד מהמסלולים בכל אחד מהבנקים. בכל אופן חשוב שתבדקו מה בדיוק מציע הבנק שלכם עבורכם, כשאופציה אחרת שלעיתים מתבקשת היא בירור אצל בנקים אחרים. ההרשמה למסלול יכולה להיעשות בסניף עצמו, במשלוח פקס לסניף ובחלק מהבנקים גם דרך אתר האינטרנט.

הנה טבלה המסכמת את עלויות כל אחד מהמסלולים בבנקים נכון למועד ההשקה של מסלולי העמלות:

עיון בטבלה מראה כמה מגמות מעניינות המאפיינות מסלולי עמלות. הראשונה היא שיש כמובן אופציות זולות יותר ופחות, כאשר מבחינת העמלות בנק ירושלים מתבלט בכך שאין בו עמלות כלל וכלל. שימו לב שאין תמיד הלימה בין כל העלויות של המסלולים בבנק: יש בנקים בהם המסלול הבסיסי אטרקטיבי ביחס לאחרים, בעוד שבמסלול המורחב הם דווקא יקרים יותר. לכן לא תמיד אפשר לטעון באופן גורף בנקודת ההתחלה מהו הבנק המומלץ לכל אחד.

אז איך יודעים מה כדאי?

שימו לב שאתם לא חייבים לבחור באחד מבין המסלולים שסיפרנו עליהם כאן. עבור אנשים שמספר הפעולות שהם מבצעים מינימלי – נניח חיוב בכרטיס אשראי אחד, הפקדת משכורת חודשים ו-2-3 הוראות קבע – יכול להיות שעדיף להיות מחויבים לפי פעולה ולא לבחור מסלולי עמלות. אנחנו ממליצים לכם לחשוב בדיוק למה אתם זקוקים. דרך יעילה לעשות את זה היא לסקור את מאפייני החשבון שלכם כמה חודשים אחורנית (רצוי לבצע חישוב שנתי) ולראות מה מספר הפעולות הממוצע שביצעתם, ובאיזה אופן. את הנתונים האלה תכניסו למשוואה שמאפשרת לכם לראות כמה אתם משלמים נכון להיום על העמלות, והאם אחד מהמסלולים יכול להתאים לצרכים שלכם וגם להיות מוזל עבורכם.

באתר של בנק ישראל יש מחשבון מסלולי עמלות שאנחנו ממליצים להיעזר בו. קודם כל יש להגדיר פרמטרים שיכולים להביא לעמלות מוזלות: כרטיס למשיכת מזומנים מטעם הבנק (שהיעדר שלו מביא להטבה על עמלות פעולות פקיד), היותו של האדם אזרח/ית ותיק/ה (גבר מעל גיל 67 ואישה מעל גיל 32) או סיווג החשבון כבעל מוגבלות (תעריף מוזל על פעולות פקיד לבעלי נכות של 40% ומעלה). לאחר מכן מגדירים את מספר הפעולות שמבצעים בחודש על ידי פקיד או בערוץ ישיר ורואים מהי העלות הצפויה בכל אחד מהבנקים ללא מסלול וגם במסלולים עצמם. הנתונים של בנק ישראל טרם תחילת המסלול הצביעו על כך שהעמלה הממוצעת בחשבון בישראל היא 14 שקלים בחודש, כאשר דפוסי השימוש הם בכמות הפעולות המאפיינת את המסלול הבסיסי – לכן ללא מעט אנשים המסלול הבסיסי יכול להספיק ולהוזיל את התמונות בכמה שקלים מדי חודש. אפשר להעריך מה כדאי עבורכם בנקודת ההתחלה, אם כי חשוב עדיין להיות עם האצבע על הדופק ולעקוב אחר הנעשה בחשבון הבנק מדי חודש בחודשו.

בנוסף לכך חשוב לראות מהם מסלולי החשבון הרלוונטיים עבור אדם מסוים בכל בנק, על פי הנתונים האישיים שלו: חייל, סטודנט, אקדמאי, בעל מקצוע מוגדר (למשל רופא), חבר בארגון צרכנות וכן הלאה. מהניסיון שלנו יש מסלולים רבים בהם ניתן לקבל פטור מעמלות עבור רוב הפעולות, מה שיהפוך את מסלולי העמלות הקבועים להרבה פחות משתלמים בהשוואה. כמו כן, כפי שהרחבנו במדריך הכללי שלנו על הוזלת עלויות הבנקים, באמצעות בדיקה בבנקים שונים, השוואת מחירי עמלות וגם התמקחות מול הבנקים ניתן פעמים רבות לשפר את התנאים של מסלול קיים. לכן מומלץ לראות מהם המסלולים שעשויים להיות עבורכם רלוונטיים בנקודת הזמן הנוכחית ולהעמיד מנגד את מסלולי העמלות. בעידן הדיגיטלי ניתן לבצע לא מעט פעולות דרך אתר אינטרנט או אפליקציה, בתעריף מוזל לעיתים, כאשר מסלולים המבוססים עם האפיקים הדיגיטליים יכולים להיות ללא עמלות כלל וכלל.

עוד משהו שצריך לזכור הוא שעם מסלולי עמלות לא מתחתנים, כך ששינוי הוא בגדר אפשרות. המעבר בין מסלולי עמלות אפשרית כאשר נותנים על כך הודעה לבנק, כאשר המעבר עצמו יתבצע בתחילתו של החודש העוקב: אם מודיעים באמצע חודש יולי לבנק על המעבר מהמסלול הבסיסי למורחב, הוא יתבצע החל מה-1 לחודש אוגוסט. ההליך הזה פרוצדורלי (למעט בנקים שמאפשרים לבצע אותו דרך האינטרנט) אבל בהחלט בר ביצוע.

בודפשט היא אחד מערי התיירות המומלצות של אירופה. בירת הונגריה היא עיר יפה מאד, הכוללת הרבה מאד אתרי חובה: די אם נזכיר הם בניין הפרלמנט ההונגרי המרשים, הבזיליקה הגדולה, הגשר התלוי, גבעת המצודה, כיכר הגיבורים או המרחצאות המפורסמות של העיר. החדשות הטובות הראשונות עבורכם היא שבודפשט היא בהחלט יעד נגיש, בטח בהשוואה למדינות אירופה אחרות. ניתן למצוא אליה דילים משתלמים בכל ימות השנה, כשעלויות השהות והמחיה בעיר הן ממש לא בשמיים. יש מספר דברים שניתן לעשות כדי לצמצם עוד יותר את העלויות של טיול לבודפשט, ואנחנו נציג לכם אותם במדריך הבא.

טיסות לבודפשט

כבר בנקודת ההתחלה של טיול בבודפשט – טיסה ליעד – ניתן לחסוך בצורה משמעותית. המחיר של טיסות לבודפשט תלוי בהרבה מאד פרמטרים, דוגמת סוג הטיסה (סדירה, צ'ארטר, לואו קוסט), מועד הטיסה (טיסות בקיץ תהיינה לרוב יקרות יותר), תנאי הטיסה ועוד. כך או כך אתם בהחלט יכולים למצוא טיסות במחירים אטרקטיביים. מחיר הגיוני של טיסות לבודפשט הוא כ-300-400 דולר לשני הכיוונים, אם כי כמובן ישנן טיסות יקרות יותר. מה שמעודד הוא שתוכלו למצוא גם טיסות מעט יותר זולות (בעיקר מחוץ לעונת התיירות). טיסות עם עצירת ביניים יכולות להוזיל את התמונה, לפעמים אפילו בעשרות אחוזים, אבל חשוב במקרה הזה לראות מה משך העצירה. זה לא תענוג גדול, בלשון המעטה, להמתין שעות ארוכות או אפילו ימים בשדה התעופה.

כדי להוזיל את המחיר ניתן לבחור בטיסה עם תנאים בסיסיים יחסית, עד לרמה של לואו קוסט. המותג המוזל UP מבית אל על מאפשר טיסות זולות, לרוב כאשר מבצעים הזמנה מוקדמת מספר חודשים טרם הטיסה. בבדיקה שערכנו ביולי והתייחסה לדצמבר – חמישה חודשים קדימה – ראינו שהמחיר לכיוון עשוי לעמוד על 80-100 דולר בלבד. טיסות של מספר ימים או שבועות קדימה הגיעו עם תג מחיר גבוה יותר, החל מכ-130-150 דולר לכיוון ועד ל-220-280 דולר. למחירים של הטיסה בכל מקרה יש להוסיף עלויות עבור אוכל, מזוודות, צ'ק אין ועוד – ברוב טיסות הלואו קוסט הם לא כלולים במחיר.

מלונות

המשתנה המרכזי השני במשוואת טיול לבודפשט הוא המלון בו שוהים. כאמור, המחירים הבסיסיים של בתי המלון של בודפשט (וגם פתרונות אחרים דוגמת גסטהאוסים או דירות אירוח) הם בהחלט סבירים. בהזמנה עצמאית של מלון, דרך אתרים דוגמת Booking או Hotelscombined, רואים שרוב המלונות של בודפשט הם בטווח של כ-50-150 אירו ללילה. הם מציעים בחלקם הגדול תנאים פשוטים יחסית אבל נוחים, וזה בערך מה שמחפשים רוב האנשים המגיעים לבודפשט (אל תשכחו שזהו לא יעד של בטן גב קלאסי).

מחיר המלון משתנה בהתאם לפרמטרים מגוונים, וגם אליהם חשוב לשים לב. זה מתחיל עם דרגת התיירות שלו, כאשר מהניסיון שלנו רוב התיירים בוחרים במלונות ממוצעים בדרגה של שלושה או ארבעה כוכבים. המיקום של המלון בעיר צפוי להשפיע אף הוא על המחיר, כאשר מיקום מרכזי בלב בודפשט, בסמוך לאטרקציות או ממש על גדות נהר הדנובה עשוי להיות יקר יותר. מומלץ בהקשר הזה לבחור את המלון בהתאם למסלול שרוצים לעשות (התחבורה הציבורית בבודפשט עושה את העובדה ולכן אם המקום קרוב לאפיקי התחבורה הציבורית ניתן לרוב להסתדר) וכמובן שגם לתקציב. רוב המלונות מציעים ארוחת בוקר, כחלק מהמחיר או בתוספת תשלום של מספר אירו לאדם. אנחנו ממליצים לקרוא ביקורות ולראות האם הארוחה במלון שווה את התוספת במחיר: יש מקרים בהם ארוחה בבית קפה סמוך תהיה עשירה וזולה יותר.

חבילות נופש

השאלה האם לרכוש חבילת נופש לבודפשט או לארגן את הטיול באופן עצמאי (טיסה ומלון) מעסיקה רבים מהאנשים המעוניינים לבקר בעיר. התשובה הפשוטה היא שלשאלה הזו אין תשובה פשוטה. המחירים של הטיסות, המלונות והדילים של בודפשט משתנים באופן תדיר, כך שמה שנכון בנקודת זמן אחת עשוי להיות לא רלוונטי באחרת. לכל מלון וטיסה יש חוקים משלה: אם מוצאים למשל טיסה במחיר זול כמו שהזכרנו מעלה, יכול להיות שקרנה של ההזמנה העצמאית יעלה על חשבון חבילת הנופש. בכל מקרה אנחנו ממליצים לכם לברר בשתי החזיתות. הבדיקות האלה בעידן האינטרנט לא אמורות לקחת לכם יותר מדי זמן, ובכוחן לחסוך לא מעט כסף.

אם לספק הערכה כללית, אפשר לטעון שמחיר סביר של חבילות נופש לבודפשט הוא כ-500-600 דולר לשהות בת מספר ימים בעיר. תוכלו למצוא בהזמנה מוקדמת או לחלופין בדקה ה-90 (שוב, זה מאד משתנה בכל תאריך) גם חבילות זולות יותר, במחירים של 400 דולר או אפילו פחות. מנגד, יש חבילות נופש שיתקרבו לכיוון ה-800 דולרים או אפילו יגיעו לסכום בן ארבע ספרות.

אטרקציות

בשעה טובה אנחנו מגיעים ללב ליבו של הביקור בבודשפט – האטרקצית המגוונות הפזורות ברחבי העיר. גם כאן אנחנו מתחילים עם חדשות טובות: בודפשט היא עיר שהדרך הטובה ביותר לחקור אותה במידה מסוימת היא בהליכה רגלית (וזה כידוע לא עולה כסף). חלק מהאתרים היפים של בודפשט הם אתרים שפשוט עוברים לידם ומתבוננים בהם. זאת ועוד, יש בבודפשט אתרים שהכניסה אליהם לא מצריכה תשלום, למשל גבעת המצודה על האתרים השונים בו, בית הקברות הלאומי, הפארק העירוני (בו יש אטרקציות שכן כרוכות בתשלום, דוגמת מרחצאות סצ'ניי או גן החיות של בודפשט), האי מרגיט והפארק הפסטורלי הנמצא בו ועוד. לא תצטרכו לשלם גם על הכנסיות המרכזיות של בודפשט, דוגמת בזיליקת סן סטפן או כנסיית המערה. גם מי שרוצה ללמוד על המקומות המרכזיים של בודפשט דרך סיור רגלי, יוכל למצוא מספר סיורים בעיר שלא דורשים תשלום. מה שכן, נהוג לשלם בסופם טיפ למדריך, על פי שיקול דעתם של המשתתפים.

לגבי האתרים שכן גובים כסף, אנחנו ממליצים לכם לברר מהן הדרכים הקיימות בהם להוזיל את העלויות. כך למשל אתרים רבים מקנים הנחות משמעותיות במחיר הכניסה שלהם לאוכלוסיות מוגדרות, לרוב בהצגת תעודת מתאימה: הנחות לסטודנטים, למבוגרים וכן הלאה. אם מטיילים בעיר עם ילדים, מומלץ לראות האם ניתן לרכוש כרטיסים משפחתיים המגלמים בתוכם לרוב הנחה במחיר הכניסה של כל אחד מבני המשפחה.

בבודפשט, בדומה לערים תיירותיות אחרות, קיימת אופציה לרכוש כרטיס הנחה (Budapest Card). הכרטיס מקנה הנחות של עד 50% על אטרקציות, מסעדות, סיורים, שייט בדנובה ועוד, כניסה חינם למתחם המרחצאות המפורסם סצ'ני, נסיעה ללא הגבלה וללא תשלום בתחבורה הציבורית בעיר, שני סיורים חינם בשפה האנגלית ועוד. את הכרטיס ניתן לרכוש לפרק זמן של יום אחד, יומיים או שלושה. המחיר בהחלט אטרקטיבי ביחס לכרטיסי הנחה אחרים, והוא עומד נכון לחודש יולי 2017 על כ-21 דולר לכרטיס יומי, כ-33 דולר לכרטיס ליומיים וכ-43 דולר לכרטיס לשלושה ימים. עם זאת, אנחנו ממליצים לכם לבחון את רשימת האתרים שהכרטיס כולל ולראות אם הם מתאימים לתכניות הטיול שלכם. ככל שמבקרים ביותר אתרים עם הנחה כך הכרטיס הופך ליותר אטרקטיבי, אך מנגד יש מקרים בהם רוכשים את הכרטיס ולא מממשים אותו לחלוטין.

למדריכי תיירות נוספים – שיחסכו לכם הרבה מאד כסף – לחצו כאן

(הכתבה פורסמה ב-20.7.2017)

"יוגורט הוא אחד מעשרת המזונות הבריאים ביותר בעולם", מכריזה חברת מולר באתר האינטרנט שלה. האמת היא שאין כיום תמימות דעים ביחס להיבטים הבריאותיים של יוגורט מולר – כמו כל יוגורט אחר – אבל רבים טוענים שביחס למעדנים אחרים הוא הבחירה היותר מומלצת. אנחנו כאן לא נתייחס לבריאות (יש מספיק מקומות באינטרנט) אלא להיבט הצרכני של יוגורט מולר. השאלה שנשאל היא פשוטה: כמה בדיוק זה עולה?

אם עקבתם אחרי הסקירות הקודמות שביצענו, סביר להניח שאתם יודעים את החוקים: בישראל יש רשתות שיווק רבות, מה שמביא לפערי מחירים בין רשת אחת לאחרת ולפעמים גם בסניפים שונים של אותה רשת. הצפי הוא לפערי מחירים, אותם נבדוק כהרגלנו באמצעות מערכת SuperGET.

מה בדקנו?

הבדיקה הנוכחית בוצעה ב-20.7.2017 וכדי לבצע אותה לקחנו מוצר אחד מרפטואר היוגורט של מולר: יוגורט מולר מיקס גליליות, 150 גרם. הבדיקה נערכה בין הרשתות שופרסל (על תתי הרשתות שלה), רמי לוי שיווק השקמה, קשת טעמים, פרש מרקט, סטופמרקט, מחסני להב, מחסני השוק, יוחננוף, טיב טעם, חצי חינם, ויקטורי ורשת AM:PM. את אילת הוצאנו מהסקירה בגלל הפטור מהמע"מ.

הממצאים: כמה עולה יוגורט מולר בישראל?

יוגורט מולר מהסוג הנבחר היה זמין במספר רב של סניפים בישראל – כ-640 סניפים. המחיר התחיל מארבעה שקלים ליחידה והגיע עד ל-6.5 שקלים, כאשר המחיר הממוצע עמד על 5.8 שקלים. מההיכרות שלנו עם מעדני חלב ויוגורטים ציפינו להיתקל לאורך הבדיקה במספר מבצעים, שיהיו ככל הנראה ברכישה של יותר ממוצר אחד.

התחנה הראשונה שלנו הייתה ויקטורי, בה המחיר בחלק הארי של הסניפים היה 5.9 שקלים. בתוך הרשת היו שתי אופציות זולות יותר: 4 שקלים בהזמנה אינטרנט (המחיר הזול ביותר שמצאנו כאמור) ו-5.6 שקלים בסניפי רכסים ואשדוד-מהדרין. בחצי חינם המחיר היה 6 שקלים למעט שני סניפים בראשון לציון: אחד זול יותר (השכרת היישוב – 5.4 שקלים) והשני יקר מעט יותר (הלח"י – 6.2 שקלים). בטיב טעם תשלמו 5.9 שקלים על היוגורט, למעט הסניף הבאר שבעי שדרש 5 שקלים בדיוק.

ברשת יוחננוף מצאנו מחיר אחיד של 5.4 שקלים, אבל בעיקר את המבצע הראשון שלנו להערב: שתי יחידות מולר מיקס ב-8 שקלים. ביש חסד מצאנו מחיר בסיס כמעט זהה (5.3 שקלים) אבל גם מבצע של חמישה יוגורטים מולר מיקס ב-20 שקלים. אותו מבצע היה ביש בשכונה, כשהמחיר ליחידה אחת ללא המבצע היה יקר יותר – 5.9 שקלים.

משם המשכנו לרשת מחסני השוק, לגלות שתי רמות מחירים: 5.5 שקלים ברוב הסניפים ו-5.9 שקלים בחלק מהסניפים. במחסני להב המחירים היו קרובים לרף המחירים העליון ונעו בין 6 שקלים ל-6.4 שקלים, תלוי בסניף. סטופמרקט דרשה 5.5 שקלים בארבעה סניפים (חיפה-קסטרא, קיבוץ יגור, קניון ארנה בהרצליה וקניון אם הדרך) ו-4.7 שקלים בסניף חיפה-קריות. פרש מרקט הייתה מאופיינם בפערים די גדולים של מחירים בין הסניפים, החל מ-4.9 שקלים ועד ל-6.4 שקלים עם מספר "תחנות ביניים". בקשת טעמים ראינו מחירים שונים גם כן: זה התחיל עם 4.4 שקלים במספר סניפים, עבד דרך סניף בודד שגבה 5.4 שקלים והגיע עד ל-5.9-6 שקלים ברוב הסניפים. ברמי לוי המחירים נעו בין 5.5 שקלים ל-6.4 שקלים, אבל בכל הסניפים היה מבצע של 3 ב-13 על מולר מיקס (4.33 שקלים ליחידה).

מה עם תתי הרשתות של שופרסל?. בשופרסל אקספרס ובשופרסל שלי המחיר היה אחיד בכל הסניפים (5.9 שקלים). שופרסל דיל, הנחשבת לזולה יותר בדרך כלל, גבתה הפעם את אותו מחיר למעט מספר סניפים שהיו מוזלים באופן לא משמעותי ב-10 אגורות.

AM:PM מסיימת את הסקירה שלנו עם מחירים שנעו בין 4.7 שקלים ל-6.5 שקלים (המחיר היקר ביותר שעלה בסקירה), שמשתנים בין סניפי הרשת.

_____________________

המידע בכתבה זו מתבסס על נתונים שהתקבלו מחברת SuperGET המסדרת את קבצי שקיפות המחירים ומציעה אותם לציבור הרחב. SuperGET עושה כמיטב יכולתה כדי להבטיח את אמינות ואיכות המידע. יחד עם זאת, SuperGET  אינה לוקחת אחריות על טעויות ו/או מידע חלקי שהתקבל מעיבוד קבצי שקיפות המחירים.

מעדיפים דנונה? אלו הסכומים שאתם צפויים לשלם

לרשימת השוואת המחירים המלאה לחצו כאן

כמעט בכל בית בישראל תמצאו מזגן אחד לפחות, ו"תודה" למזג האוויר הישראלי הלוהט ברוב ימות השנה (והקר לפעמים בחורפים) שמחייב את זה. גם אתם מעוניינים להתחדש עם מערכת מיזוג אוויר לבית, נחושים לבצע בסופו של דבר את ההחלטה הטובה שתבטיח לכם תנאים אידיאליים בבית תמורת מחירים נוחים יחסית. אבל איך בכלל בוחרים מזגנים? על מה חשוב להסתכל?

את המזגנים השונים המוצעים כיום נהוג לחלק למספר קטגוריות עיקריות וגם לשלל דגמים, כך שההחלטה היא לא בהכרח פשוטה. הנה דגשים חשובים שיסייעו לכם בתהליך הבחירה של מזגן.

הסוגים העיקריים של מזגנים

כצעד ראשון נראה לכם מהם סוגי המזגנים הנפוצים בהם נעשה שימוש כיום. מזגן מיני מרכזי הוא אחד המרכזיים ביותר. זהו ברמה הכללית מזגן המורכב מיחידה פנימית ומפתחי יציאה, כאשר את היחידה מחברים לתעלות האוויר המותקנות בבית. מזגן מיני מרכזי מתאים לחללים גדולים ולמשפחות שרוצות פתרון אחד עבור כלל חדרי הבית: הוא מבטל את הצורך להתקין מזגנים שונים בכל חדר, ולכן מצמצם עלויות. המזגן נחשב לחסכוני גם במקום, כאשר בחדרים עצמם אין צורך להתקין את המזגן אלא רק ליצור תעלות שלא דורשות שטח. החיסרון העיקרי הוא שהפעלת המזגן תביא לכך שהוא יופעל בכל החדרים, לרוב מבלי שיש שליטה על כך מעבר לסגירה המוגבלת של פתחי האוורור. אם יש תקלה במזגן, הרי שכל הבית צריך להסתדר בלעדיו – זה ממש לא פשוט במזג האוויר הישראלי. המחיר תלוי בהתאם למפרט הטכני של המזגן. הוא מתחיל בדרך כלל מכ-4,500-5,000 שקלים עבור מזגן בסיסי יחסית, אך ככל שמתקדמים במפרט ובתפוקה ייתכן שתעברו את רף ה-10,000 שקלים ותגיעו לתקציב של כ-12,000 שקלים. בדרך כלל בוחרים מזגן מיני מרכזי הנמצא איפשהו באמצע, במחירים של כ-5,000-8,000 שקלים.

קטגוריה אחרת של מזגנים היא אלה המפוצלים. מזגנים מפוצלים נקראים כך עקב החלוקה שלהם לשתי יחידות: יחידת מיזוג אותה מתקינים בחדר הספציפי ויחידת ממונע הממוקמת בחלקה החיצוני של הדירה.  המזגנים המפוצלים נחלקים לשניים. בשנים עברו היו נפוצים מזגנים רצפתיים, שכפי שניתן להסיק משמם ממקמים את יחידת המיזוג שלהם על הקיר קרוב לגובה הרצפה ואת פתח היציאת האוויר בחלק העליון או התחון של היחידה. כיום כמעט ולא תוכלו למצוא אותם במגזר הביתי, עקב חסרונות דוגמת תפיסת שטח על ידי יחידת המיזוג, תהליך איטי מדי של קירור (הנטייה של הקור היא לרדת כלפי מטה ולא לעלות) וחוסר פונקציונליות.

את מקומם של המזגנים הרצפתיים בעולם המזגנים המפוצלים תופסים המזגנים העיליים, הנחשבים לנפוצים מאד. במזגנים אלה מתקינים את היחידה המרכזית של המיזוג על הקיר, ממש מתחת לתקרה, כאשר האוויר יוצא דרך הפתח הנמצא בתחתית היחידה. מזגנים עיליים נחשבים לבחירה מוצלחת עקב העובדה שהם לא תופסים שטח יקר בחדר. בחודשי הקיץ, בהם המזגנים עובדים סביב השעון על קירור, הם יהיו יעילים מכיוון שהנטייה של הקור היא כאמור לרדת. מנגד, מי שרוצה להתבסס על המזגן הזה לחימום של החדרים בבית בחורף עלול להיתקל בקשיים או בחוסר יעילות, מכיוון שבניגוד לקור החום דווקא עולה כלפי מעלה. המחיר של מזגנים עיליים מתחיל בדרך כלל ממחיר של כ-1,350-1,500 שקלים, עבור מזגן בטכנולוגיה "רגילה" ותפוקה נמוכה. המחיר עולה ככל שמשדרגים את התכונות של המזגן, ועשוי להגיע גם לסביבות כ-6,000-8,000 שקלים.

רוב האנשים בוחרים כיום במזגן עילי, או לחלופין במזגן מרכזי או מיני מרכזי. המזגן הרצפתי וכן סוגים אחרים שנעשה בהם שימוש בעבר – למשל מזגן החלון או מזגן רב מאייד – אינם רלוונטיים יותר מדי במקרה של הלקוח הפרטי. ישנם גם מזגנים ניידים, המתאימים בעיקר לסטודנטים או לאנשים השוכרים דירה. במזגנים אלה חייבים שיהיה בחדר חלון או סוג אחר של פתח שיאפשר לשרוול העיבוי לעבור. מצד אחד מזגן שכזה יהיה גמיש במיקום שלו ויתאים לאנשים שלא מעוניינים להתקין מזגן הלכה למעשה, אבל מצד שני התפוקה שלו די נמוכה ותג המחיר נוטה להיות גבוה. מזגנים ניידים עולים בדרך כלל כ-2,500-3,500 שקלים, ואנחנו מכירים הרבה מאד אנשים שהחליטו כתוצאה מכך לוותר עליהם ולבחור בפתרונות קירור או מיזוג אוויר אחרים.

המטרה: לחסוך כספים

חלק משמעותי בהוצאות החשמל של המשפחה הישראלית הממוצעת קשור להפעלת המזגן, שלעיתים נעשית 24 שעות ביממה (או קרוב מאד לכך). חשוב לכן לבחור במזגן שיהיה חסכוני יחסית מבחינת צריכת החשמל שלו. הדירוג האנרגטי של המזגן משפיע בפועל על האנרגיה שהוא דורש לצורך התפעול שלו, כך שהשאיפה שלכם היא למזגן כמה שיותר "ירוק" – מזגן שהדירוג האנרגטי שלו הוא A או כמה שיותר קרוב לכך. מי שבוחר במזגנים שאינם חסכוניים (המזגן הבזבזן ביותר ידורג באות G) צפוי לראות איך הוצאות החשמל שלו גדלות, וזה עוד בלי להזכיר את הפגיעה הצפויה בסביבה במצב הדברים הזה.

טכנולוגיית הפעולה של המזגן משפיעה אף היא על רמת החיסכון שלו, כאשר הטכנולוגיה החסכונית מהבחינה הזו היא טכנולוגיית אינוורטר. העיקרון כאן הוא שבמזגני אינוורטר פעילות המדחס תיעשה ברציפות, כאשר קצב העבודה של המדחס משתנה על פי הטמרפטורה שמכוונים אליה את המזגן. זאת להבדיל ממזגנים בטכנולוגיות ישנות יותר בהן שינוי בטמפרטורת המזגן תביא לכך שהמדחס ייכבה ויחדש לאחר מכן את פעילותו. המשמעות היא שלמרות שמזגני אינוורטר יהיו יקרים בכמה מאות או אפילו אלפי שקלים ביחס למזגנים "רגילים" (למשל מזגן עילי אינוורטר בתפוקה בסיסית עשוי לעלות כ-3,000 שקלים או אפילו יותר), הם אמורים להציע חיסכון שיכול להגיע גם לכ-30-50% בצריכת החשמל. לאורך זמן ההחלטה על מזגן אינוורטר לכן יכולה להוכיח את עצמה כמשתלמת יותר.

הגודל כן קובע (או: התאמת תפוקת המזגן לתנאי השטח)

המפרט הטכני של כל מזגן צפוי לכלול הרבה מאד משתנים, שלא בהכרח יגידו לכם משהו. מה שכן, יש פרמטרים שאתם כן צריכים להתייחס אליהם ולהכניס אותם לתוך משוואת הבחירה. התפוקה של המזגן מבטאת במידה רבה את היעילות שלו ואת אטרקטיביות הבחירה בו ביחס לחדר או לחלל מסוים, ולכן אנחנו ממליצים לכם לא לדלג על שאלת התפוקה.

מה זה בעצם אומר? את תפוקת המזגן אנחנו מודדים ביחידות של B.T.U, ולא בהכרח ביחידות של כוח סוס (היחידות האלה אמנם נשמעות מפוצצות, אבל הן לא תמיד אומרות יותר מדי על מידת היעילות של המזגן. האתגר הגדול הוא להתאים את התפוקה לסוג המזגן אבל גם למאפייני המקום שמציבים אותו: בעיקר הגודל אבל גם מאפיינים דוגמת תנאי האקלים או כיווני האוויר בדירה, חומרי הבידוד בהם נעשה ישימוש במבנה הנתון וכן הלאה. תפוקה אידיאלית תביא לכך המזגן יעבוד בדיוק איך שהוא צריך בחלל, בלי תרחישים של מזגן שמקרר "יותר מדי" או "פחות מדי".

במקומות שונים באינטרנט תוכלו למצוא טבלאות מראות בדיוק מהי התפוקה המתאימה למבנה בהתאם לשטח ולסוג הכנס (הנה למשל המדריך של Wisebuy בנושא). עיון בטבלאות האלה מראה שיש טווח רחב מאד של תפוקות, ואנחנו ממליצים לא לרדת מהן. במקרה הפשוט ביותר התפוקה הנדרשת עומדת על כ-5,500 B.T.U, אבל הנתון עולה בהדרגה ככל ששטח המבנה עולה ובהתאם לפרמטרים אחרים. ברוב הנכסים נדרשת תפוקה של כ-15,000-30,000 B.T.U לפחות. אם אתם לא יודעים מה לעשות, איך לחשב ולמה יש לשים לב, אנחנו ממליצים לכם לפנות לקבלת ייעוץ מקצועי של אנשי חנויות המוכרים מזגנים, מתקיני מזגנים וכן הלאה. כמובן שחשוב לשמוע את הנימוקים הספציפיים לכל בחירה, מכיוון שיש מקרים בהם מנסים "לדחוף לנו" מזגנים שלא מתאימים לנו עקב שיקולים פיננסיים אלה או אחרים.