ניכיון צ'קים הוא מעין צורת מימון, שאפשר למצוא במגזר העסקי, כמו גם המגזר הפרטי – מסיבות שנסביר בהמשך. חלק מהסיבה שעושים שימוש כיום בניכיון צ'קים, כשיטת מימון – היא כי המגזר העסקי עובד, בחלק מהמקרים, בשיטת שוטף פלוס – כלומר, בדרכים של תשלומים דחויים. כאשר הכוונה בכך, היא בין השאר – לצ'קים עם תאריך פירעון דחוי, למועד מאוחר יותר. על כן, במצבים בו רוצים לממש את ערך הצ'ק באופן מידי, ניתן לבצע ולהחיל את פעולת הניכיון, כדי לקבל את ערך הצ'ק באופן "מידי", או לפחות, באופן שיכול להתקבל ללא דיחוי, במובן הפיננסי וההפקדתי של הביטוי.

מה שמתרחש בתהליך זה של ניכיון צ'קים, הוא זה שמניב לבעל העסק – זה שמבקש לבצע את פעולת הניכיון – לקבל את ערכו הכספי של הצ'ק הדחוי. כלומר, במקום להמתין למועד פירעון הצ'ק, ניתן יהיה, למעשה, לקבל את ערכו הכספי של הצ'ק, מבלי לחכות לתאריך הפירעון. המחיר עבור הפעולה הזאת, היא תשלום ריבית. תשלום הריבית, נקבע, בין השאר על בסיס תקופת הזמן שנותרה למועד הפירעון.

איך ריבית נקבעת?

הסיבה לכך יכולה להיות מובנת בפשטות יחסית, באם נשקול שמוסד כלכלי, או ישות כזו או אחרת – אשר "רוכש" מבעל העסק המדובר לעיל, את הצ'ק הדחוי – לוקח, קונה ורוכש גם את "הסיכון" שהצ'ק הדחוי, לא יניב תנובה כספית ברגע הפקדתו, במועד הפירעון. כלומר, אם יש צ'ק שדחוי הוא לעוד חצי שנה, מי יודע מה יהיה בעוד חצי שנה – ואם לזה שכתב את הצ'ק, יהיו את הכספים ההולמים לביצוע ההפקדה. על כן, הסיכון שכותב הצ'ק מוסר למקבל הצ'ק – דהיינו, שבעוד תקופת זמן מהיום תתרחש ההפקדה – נרכש ומתקבל על ידי "רוכש הצ'ק", זה שמאפשר מצידו את ניכיון הצ'ק. כלומר, כאשר מישהו קונה מבעל העסק שבדוגמה את הצ'ק, הוא רוכש גם את הצ'ק, את האפשרות לקבל כסף, וגם את האפשרות שהצ'ק לא יכובד. על כן, ככל שיש יותר סיכוי שהצ'ק לא יכובד, כך יש יותר ריבית, כדי "לכסות" על האפשרות שכך יהיה.

במקרה שיש ריבית, בעת ניכיון הצ'ק – הריבית יכולה להיות סכום כסף המקוזז מגובה הסכום שהצ'ק יכול להיפרע עבורו. לדוגמה, באם מדובר ב-1%, אזי שצ'ק על סכום של 100 ₪, יזכה את המנכה אותו בתשלום ריבית של שקל אחד. באם מדובר ב-5% ריבית, כדי לנכות את הצ'ק, יהיה עניין לנכות חמישה שקלים חדשים מסכום פרעונו. על כן, עבור המקרה הראשון, בעל העסק שבדוגמה יקבל 99 ₪ כדרך ניכיון הצ'ק שברשותו, ועבור המקרה השני, בעל העסק שבדוגמה יקבל 95 ₪ עבור ניכיון הצ'ק שברשותו, אותו "מכר", למי שאפשר לו לבצע ניכיון צ'קים, שכזה. הריבית, אם כך, היא התשלום, או עמלה מסוימת – עבור "המרת" הצ'ק, מפירעון בזמן מאוחר, לפירעון בזמן הווה.

מה שיכול להשפיע על הריבית, כאמור, זה משך הזמן שנותר עד לפירעון הצ'ק, כמו גם מידת האמון שניתן לתת בפירעון מוצלח של הצ'ק, באפשרות האמיתית שהבנק יכבדו במועד הפירעון.

למי זה מתאים?

מי שעושה שימוש בשירות זה של ניכיון צ'קים, הוא אדם שרוצה לממש את הכספים "העומדים" שלו, כדי להפוך אותך לזמינים. במקום "שיעמדו בתור בדרך לפירעון", שיהיו זמינים כעת לשימוש, ככספים נזילים. על כן, מדובר באפשרות לקבל כספים "שחיכו בתור", בטווח זמן קצר, תוך תשלום ריבית מסוימת. זה יכול לעזור לאנשים פרטיים או לעסקים, שמלאי זמין של מזומנים יכול לעזור להם לקדם תהליכים עסקיים, או לקבל שלל החלטות שמרגישות להם רלוונטית בשלב זה או אחר של חייהם.

וכמובן, גולת הכותרת – ניכיון צ'קים יכול להיות מוכר כהוצאה מוכרת, משמע זו שניתן לקזז מהמיסים ששולמו על מע"מ, עבור בית עסק (עוסק מורשה וחברה בע"מ), ובכך לקבל החזרי מס. יועץ מס מתאים במקצועו יכול לסייע בכך.