סיון טכנולוגיות מקדמת הנפקה לפי שווי של מעל מיליארד שקל

סיון טכנולוגיות מקדמת הנפקה ראשונית בבורסה בתל אביב לפי שווי מוערך של 1.2 עד 1.8 מיליארד שקל לפני הכסף. לפי דיווח עסקי תבקש החברה לגייס 250 עד 350 מיליון שקל בחודשים הקרובים, וחלק מבעלי המניות הקיימים יימכרו נתח בהצעת מכר. זה לא שווי של חברת ענק. זה שווי של יצרנית לייזר עם 200 עובדים בהר חוצבים, שנכנסה ממפעל ריתוך אזרחי אל ליבת מערכת ההגנה אור איתן.

שני מיליארד על מגן אור: מאיפה מגיעה ההכנסה

המספר השני לא מגיע מההנפקה. בדיווח נפרד נמסר שמשרד הביטחון שילם שני מיליארד שקל על פיתוח מערכת הלייזר של רפאל, מגן אור, ועלות כל מכוון לייזר היא עשרות מיליוני דולרים. יירוט בכיפת ברזל מוערך בכ־30 אלף דולר. יירוט בלייזר עולה כ־5 עד 10 דולר לשימוש. זה הפער שהמשקיע קונה, וגם משלם המסים. בעננות ובאובך היעילות יורדת, ונדרשת פריסה רחבה. המערכת כבר נמסרה לצה"ל בסוף השנה הקודמת.

המייסד ד"ר אייל שקל מחזיק כ־26% מהמניות. קרן אלה, שמנהלת כספי בעלי הון אמריקאים, מחזיקה 25%. פירסט מנהטן מחזיקה כ־23% עבור משקיעים אמריקאים. אלביט מחזיקה כ־5%, אחרי השקעה מוערכת של פחות מ־10 מיליון דולר לאורך השנים. אלה ופירסט מנהטן מחזיקות יחד כמחצית, וצפויות למכור חלק בהצעת המכר. מי שקונה בהנפקה נכנס אחריהם, לא לפניהם.

סבב הגיוס האחרון בוצע לפי שווי מוערך של 350 מיליון דולר, כ־1.1 מיליארד שקל. בתוך החברה יש מי שמכוון ל־550 עד 600 מיליון דולר, כ־1.7 עד 1.8 מיליארד שקל. הפער בין הסבב האחרון לשווי המבוקש הוא בדיוק מה שהבורסה תמחור. לפי דיווח עסקי קודם ההכנסות עלו מכ־40 מיליון שקל ב־2024 לכ־100 מיליון ב־2025, עם צפי לצמיחה נוספת בעשרות אחוזים. בדיווח העדכני מדובר בהכנסות שנתיות של עשרות מיליוני דולרים ובצבר הזמנות של מאות מיליוני דולרים בארץ ובחו"ל. שני התיאורים יכולים לחיות יחד. אף אחד מהם אינו דוח מבוקר לציבור.

הסכסוך עם אלביט עיכב את ההנפקה יותר משנה. הסכם מ־2015 נתן לאלביט בלעדיות בשוק הביטחוני. סיון ביקשה לשווק בעצמה. אחרי גישור של משרד הביטחון נשארה בלעדיות בארץ דרך אלאופ, ובחו"ל סיון יכולה למכור באופן עצמאי מערכות מתחת לרף של קילוואט. היקף התמלוגים שאלביט משלמת לסיון עלה בפשרה. בלי אישור מלמ"ב על מה מותר לחשוף בתשקיף, ההנפקה לא יוצאת. פועלים אי.בי.אי כבר גויסה לחיתום.

כדאי לקנות בהנפקה?

קרן השתלמות וקרן נאמנות שקונות הנפקות בת"א ייכנסו לפי שווי גבוה מהסבב האחרון, בשוק שבו מדד הביטחוניות ירד ביותר מ־40% משיא מרץ. מתחילת השנה הונפקו 21 חברות לפי שווי מצטבר של 33 מיליארד שקל, כולל בגירה לפי כ־3.4 מיליארד אחרי הכסף בתחילת יוני. אם הדשדוש נמשך, ההנפקה עלולה להידחות. אם היא יוצאת ב־1.2 מיליארד, אתם קונים חברה שצבר ההזמנות שלה נשען על תקציב ביטחון ועל ייצוא. 250 עד 350 מיליון שקל גיוס זה מזומן למפעל. 1.2 עד 1.8 מיליארד זה המחיר שאתם משלמים על המניה.

בודקים בתשקיף, לא בהערכה. אחרי האישור של מלמ"ב סופרים הכנסות וצבר, לא רק שווי יעד. משווים את המחיר מול מחשבון השקעה וחיסכון, ואת הכסף שמחכה מחוץ להנפקה מול מדריך קרנות כספיות. מיליארד הוא שווי היעד. שני מיליארד הוא מה ששולם על פיתוח מגן אור. 250 עד 350 הוא הגיוס. הפער ביניהם הוא כמה מהלייזר כבר במאזן שלכם, וכמה עדיין בהבטחה.

מדריך קצר: איך מחשבים דילול בהנפקה ראשונה

מה זה שווי "לפני הכסף"?

זה השווי לפני הגיוס. להמחשה: שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף וגיוס של 300 מיליון שקל נותנים שווי של 1.8 מיליארד אחרי הכסף. הציבור מחזיק כ־16.7% (300 חלקי 1,800).

על מה לשים לב בתשקיף?

תלות בלקוח אחד, כמו משרד הביטחון, היא סיכון. כך גם מכירת מניות של בעלי השליטה בהנפקה. רשימת סימני האזהרה נמצאת בהנפקות – תמרורי אזהרה.

איך מעריכים את המחיר?

מול חברות דומות לפי מכפיל רווח. ההסבר נמצא במה זה מכפיל רווח.

לבדיקה בעצמכם: המדריך להנפקה ראשונה לציבור · הנפקות – תמרורי אזהרה · מהי הנפקה פרטית ומהי ציבורית · מה זה מכפיל רווח

הנתונים בכתבה לפי דיווחי החברות לבורסה ופרסומים בשוק. הכתבה אינה ייעוץ השקעות, ולפני החלטה כדאי לבדוק את הנתונים העדכניים ואת ההתאמה האישית.