נשיא ארה"ב הודיע שהוא ונתניהו סיכמו להפסיק את הסיוע השנתי של כ-4 מיליארד דולר. מה בדיוק ישראל מקבלת היום, איך הכסף עובד, ומה צפוי לקרות אם הוא ייעלם

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע שארצות הברית תפסיק בסוף השנה את הסיוע השנתי לישראל, בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. לדבריו, הוא וראש הממשלה בנימין נתניהו סיכמו על כך כבר לפני כמה חודשים, ולישראל, כמדינה מצליחה, הסיוע כבר לא נחוץ. טראמפ הוסיף שישראל תוכל להמשיך לקנות נשק בעצמה, ושארה"ב תעזור לה אם יהיה בכך צורך.

ההודעה נמסרה בראיון טלוויזיוני ביום הבחירות לאמצע הקדנציה בארה"ב, בלי פרטים על אופן היישום. בלשכת ראש הממשלה מסרו שהם יבדקו את הפרטים, ועד כה לא פורסמה הודעה רשמית מישראל שמאשרת את ההסכם או את מועד כניסתו לתוקף. כדי להבין מה מונח על הכף, צריך להכיר את המנגנון שעליו מדובר.

מה ישראל מקבלת היום, ואיך זה עובד

הסיוע הצבאי לישראל מוסדר במזכר הבנות (MOU) לעשר שנים, שנחתם בספטמבר 2016 ונכנס לתוקף בשנת 2019. המזכר הנוכחי מסתיים ב-2028, והיקפו הכולל 38 מיליארד דולר.

• 3.3 מיליארד דולר בשנה במסגרת מימון צבאי חוץ (FMF), כלומר מענקים לרכישת נשק, תחמושת ומערכות.
• 500 מיליון דולר בשנה לתוכניות משותפות להגנה מפני טילים: כיפת ברזל, חץ וקלע דוד.
• ביחד, כ-3.8 מיליארד דולר בשנה. זה המספר שטראמפ עיגל ל-4 מיליארד.

חשוב להבין שזה לא כסף שנכנס לקופת המדינה ומשמש לכל מטרה. רובו מיועד לרכישות ממערכת הביטחון האמריקאית ומהתעשייה האמריקאית, כמו מטוסי קרב, תחמושת מונחית ומערכות יירוט. בעבר ישראל הורשתה להמיר חלק מהכסף לרכש מהתעשייה הישראלית, אבל המזכר הנוכחי קבע שהאפשרות הזאת תצטמצם בהדרגה עד שתתבטל. כלומר, חלק הולך וגדל מהסיוע מוצא בארצות הברית עצמה.

עוד לפני ההודעה הזאת התנהלו שיחות על מה שיבוא אחרי 2028, ונתניהו עצמו אמר בעבר שהוא רוצה לצמצם בהדרגה את התלות של ישראל בסיוע האמריקאי. החידוש הוא בלוח הזמנים: במקום ירידה הדרגתית לאורך שנים, טראמפ מדבר על הפסקה כבר בסוף השנה, כמעט שלוש שנים לפני סוף המזכר.

מה עוד לא ברור

ההודעה משאירה כמה שאלות פתוחות, ומהתשובות להן ייגזר המחיר בפועל:

• האם מדובר בהפסקה מלאה של המענקים, או רק בחלק מהם. לא ברור, למשל, אם המימון לתוכניות ההגנה מפני טילים, שהן גם פרויקט משותף עם התעשייה האמריקאית, ייפגע.
• מה יקרה לעסקאות שכבר נחתמו וממומנות מכספי הסיוע, כמו מטוסים ותחמושת שנמצאים בשלבי ייצור ואספקה.
• האם ההפסקה תחייב שינוי בחקיקה ובהקצאות של הקונגרס, שמאשר את הכסף מדי שנה.
• האם יבוא במקום הסיוע הסדר אחר, כמו פרויקטים משותפים במחקר ופיתוח, הלוואות או ערבויות.

כל עוד אין מסמך רשמי, ההיקף והמועד נשארים בגדר הצהרה. עם זאת, הכיוון ברור, וגם אם התאריך ישתנה, ישראל צריכה להתכונן לעולם שבו את הרכש מארה"ב היא מממנת בעצמה.

החור בתקציב: מי ישלם על הטייסת הבאה

אם הסיוע ייפסק, ישראל תצטרך לממן מכספה רכש שעד היום מומן במענקים, או לוותר על חלק ממנו. מדובר בכ-3.8 מיליארד דולר בשנה, סכום שבשקלים מגיע לעשרות מיליארדים לאורך כמה שנים. יש שלוש דרכים עיקריות לסגור פער כזה, ולכל אחת יש מחיר:

• הגדלת הגירעון וגיוס חוב. המדינה תגייס יותר אג"ח, בארץ ובחו"ל. חוב גבוה יותר פירושו תשלומי ריבית גבוהים יותר בשנים הבאות, ולחץ אפשרי על דירוג האשראי של ישראל .
• קיצוץ בתקציבים אחרים. כסף שיעבור לביטחון יחסר בחינוך, בבריאות, בתחבורה או ברווחה. הדיון הזה יתנהל בתוך תהליך בניית תקציב המדינה , שבו כל שקל נוסף לביטחון בא על חשבון סעיף אחר.
• העלאת מסים. מע"מ, מס הכנסה או מסים עקיפים אחרים. זו הדרך שמשפיעה ישירות על הכיס של כל משק בית.

סביר שבפועל ייעשה שילוב של השלושה, ושחלק מהרכש יידחה או יצומצם. בנוסף, מערכת הביטחון תצטרך לתעדף מחדש: אילו פלטפורמות קונים בכסף ישראלי, ומה מייצרים בארץ.

יש גם צד אחר למטבע

ההשפעה לא חייבת להיות שלילית בלבד. כשישראל תקנה בכספה, היא לא תהיה כבולה לדרישה לרכוש בעיקר בארה"ב. זה עשוי להגדיל את ההזמנות מהתעשיות הביטחוניות הישראליות, שכבר היום מייצאות בהיקפים גדולים, ולהשאיר יותר פעילות כלכלית, משרות והשקעה במו"פ בתוך הארץ. מנגד, חלק מהמערכות, ובראשן מטוסי הקרב המתקדמים, אין לישראל תחליף מקומי להן, ואותן ימשיכו לקנות בארה"ב, הפעם במלוא המחיר.

גם בשוק המט"ח ההשפעה הישירה מוגבלת. כספי הסיוע ממילא נשארים בדולרים ומשולמים ישירות לספקים אמריקאיים. אם ישראל תממן את הרכש בעצמה, משרד האוצר יצטרך דולרים, מהרזרבות, מגיוס חוב בחו"ל או מרכישה בשוק. למי שעוקב אחרי שער הדולר וההשקעה בו , זה עוד גורם שכדאי להכיר, אבל לא צפוי שהוא לבדו יזיז את השער באופן משמעותי.

מה זה אומר לאזרח הישראלי

• מסים ותקציב. אם הגירעון יגדל, הלחץ להעלות מסים או לקצץ בשירותים יגבר. כדאי לעקוב אחרי הצעת התקציב הבאה ואחרי חוק ההסדרים.
• ריבית ואג"ח. גיוס חוב גדול יותר עשוי להעלות את התשואות על אג"ח ממשלתיות. למי שמחזיק אג"ח בתיק או בקרן הפנסיה, זה משפיע על המחירים.
• דירוג אשראי. חברות הדירוג בוחנות את היחס בין החוב לתוצר ואת יציבות התקציב. הורדת דירוג מייקרת את ההלוואות למדינה, ובעקיפין גם לבנקים ולחברות.
• התעשייה הביטחונית. עובדים וספקים בתעשיות הביטחוניות עשויים ליהנות מהגדלת הרכש המקומי, אם יוחלט על כך.

נכון לעכשיו מדובר בהצהרה שעוד לא עוגנה במסמך רשמי. השלב הבא הוא תגובה רשמית של ממשלת ישראל, פרטים מהבית הלבן, ובהמשך החלטות תקציביות בשתי המדינות. מי שרוצה להבין איך מערכת פוליטית משפיעה על הכלכלה יכול להיעזר גם במדריך הבחירות, זה טוב או רע למשק? .

שאלות נפוצות

האם הסיוע האמריקאי הוא כסף שנכנס לתקציב המדינה?

לא במובן הרגיל. המענקים מיועדים בעיקר לרכש ביטחוני מארה"ב ומשולמים לספקים אמריקאיים, ולכן הם מממנים חלק מתוכנית הרכש של מערכת הביטחון ולא את התקציב השוטף.

האם ההפסקה כבר סופית?

לא. נכון לעכשיו יש הצהרה של נשיא ארה"ב, בלי מסמך רשמי ובלי אישור רשמי מישראל. ההיקף, המועד והפרטים עשויים להשתנות, והקונגרס מעורב באישור התקציב.

האם הפסקת הסיוע אומרת שישראל לא תוכל לקנות נשק אמריקאי?

לא. ישראל תוכל להמשיך לרכוש מערכות מארה"ב, אבל תממן אותן מכספה, בכפוף לאישורי הייצוא הרגילים של הממשל האמריקאי.

איך זה עשוי להשפיע על המשכורת שלי?

לא באופן ישיר. ההשפעה תעבור דרך התקציב: אם הממשלה תבחר להעלות מסים או לקצץ בשירותים כדי לממן את הרכש, הצעדים האלה יורגשו במשכורת נטו, במחירים או בשירותים הציבוריים.