ממשלות שונות נוקטות צעדים שונים במאבקן בגירעון – הנעים בין צמצום החוב לבין תמיכה בכלכלה ■ אילו מהם באמת יעילים ומה קורה בישראל?
ממשלת ישראל הצליחה להגדיל את הוצאותיה בתקופתו של שר האוצר הנוכחי, משה כחלון, ולשמור על גירעון קטן מזה שתוכנן בתקציב – וזאת הודות לכמה הכנסות חד־פעמיות גדולות. אולם בשנתיים האחרונות התהפכה הקערה על פיה וכעת תקציב המדינה נתון בגירעון שלא היה כמותו יותר מ-15 שנה. תשלומי הריבית על החובות עומדים לבדם על כמעט 10% מהתקציב השנתי.
פיזור הכנסת בסוף 2018 והתוהו ובוהו הפוליטי שבו שרויה ישראל מאז, סיכלו כל אפשרות לטיפול מעמיק בבעיה זו. רק בתחילת 2020 הגירעון התחיל להצטמצם במקצת — מ–3.7% בדצמבר ל–3.2% חודש לאחר מכן (גירעון מצטבר ב–12 החודשים האחרונים), וזאת מפני שהחוק מחייב את הממשלה להדק את החגורה ולהסתפק בתקציב המשכי (תקציב 1/12) המבוסס על ההוצאות בשנה החולפת.
הממשלה הבאה שתקום תצטרך לקבל כמה החלטות משמעותיות, ובהן הבחירה באילו מן הצרכים הכלכליים הדוחקים לתמוך – האם בתחום החינוך? התחבורה? או שמא במילוי חובות פוליטיים כגון הסכמים קואליציוניים. לא ברור עדיין באיזו מידה תשכיל הממשלה להגדיל את הכנסותיה, למשל באמצעות העלאת מסים. אם היא תימנע מכך, הגירעון העמוק עלול להכות שורשים, דווקא בתקופה שבה צפויה האטה בצמיחה המקומית והגלובלית.
כיצד התמודדו במדינות אחרות?
הצמיחה בארצות הברית השתפרה בעקבות רפורמת המסים של הנשיא דונלד טראמפ, והוצאות ממשלה מוגדלות. הצעת התקציב החדשה לקונגרס מקצצת בהוצאות, אך מציעה עוד קיצוצי מס למעמד הביניים. ככל הנראה, בית הנבחרים הנשלט על ידי המפלגה הדמוקרטית, לא יאשר את התקציב.
סין מוכת הקורונה כורעת תחת הנטל כשאזורים שלמים במדינה נמצאים בהסגר ובניתוק בשל החשש מהתפשטות הווירוס, שכבר גבה את חייהם של אלפים. אולם הממשלה מסרבת להוריד את יעדי הצמיחה, ובשל כך תציג תמריצים תקציביים נוספים, כולל הורדת מסים לתאגידים. הדוחק בתקציב כבר נוצר קודם לכן, בשל מלחמת הסחר עם ארה"ב, אך סין טוענת כי גישתה היא ארוכת טווח.
יפן: ארץ השמש העולה כבר הייתה בסכנת מיתון טרם פרוץ המגפה, ביו היתר בגלל הידוק תקציבי. העלאת מע"מ באוקטובר 2019 תרמו לקריסה בתוצר, כמו בכל פעם שצעד כזה ננקט בעבר. לאחרונה אישר הפרלמנט תוספת תקציב של 29 מיליארד דולר, ותמריצים נוספים ממתינים בקנה.
ממשלת הודו נענתה בחודש האחרון לקריאות הבנק המרכזי והורידה מסים אישיים, וזאת לאחר שכבר הפחיתה את מסי החברות. היא צפויה להחמיץ את יעד הורדת הגירעון ל–3% מהתמ"ג.
דרום קוריאה בהנהגתו של מון ג'אי אין נכנסת לגירעון הגדול ביותר שידעה מאז 2008, במאמץ לתמוך בייצוא ובצריכה. הממשל דוחס את ההוצאות למחצית הראשונה של השנה, ותומך בחברות שנפגעו ממשבר וירוס קורונה. בה בשעה מחוקקים ממפלגת השלטון קוראים להכריז על תקציב חירום נוסף.
ממשלת רוסיה מתכננת להיחלץ מחמש שנים של צנע תקציבי, בכך שתוציא 124 מיליארד דולר מקרן חיסכון לעת חירום. זאת במטרה לתמרץ את הכלכלה הדועכת ולהעלות את רמת החיים במדינה, במה שאמורה להיות הכהונה האחרונה של הנשיא ולדימיר פוטין. התקציב מיועד לתשתיות והטבות סוציאליות, בהיקף של 1.3% מהתמ"ג – וכל זאת על רקע דעיכת מחיר הנפט, מקור ההכנסה העיקרי של המדינה.
גרמניה היא המועמדת המובחרת להרחבה תקציבית, מאחר שיש לה פחות חובות ביחס לשכנותיה. המדינה המוכתרת ככלכלה הגדולה באירופה נתונה תחת לחץ הבנק המרכזי של אירופה וממשלת צרפת לעשות כן, אך הקואליציה של הקנצלרית אנגלה מרקל לא ששה להגדיל את התקציב, למעט תמריץ מוגבל לטובת פרויקטים ירוקים.
בבריטניה הראה ראש הממשלה בוריס ג'ונסון נכונות למתן תמריצים, כדי לגייס תמיכה ממעמד העובדים, אך שר האוצר מתנגד למהלך. התמריצים כוללים השקעה בתשתיות באזורים עניים בצפון בריטניה, בנסיגה ממדיניות הצנע שהובילו השמרנים בעשור האחרון.
איטליה הגדילה הכנסות ממס למרות דשדוש כלכלי, ויש לה תוכניות להטיל מס על מכירות דיגיטליות. ואולם היא נאבקה בדרישות צמצום הגירעון של האיחוד האירופי.
צרפת נענתה לקריאה לתמריצים עוד לפני שהבנקים המרכזיים השמיעו אותה. תחת לחץ ממחאת האפודים הצהובים, הנשיא עמנואל מקרון קיצץ מסים. לצרפת אין מרווח תמרון רב להגדלת הגירעון שלה, מכיוון שהחוב הציבורי הוא 100% מהתמ"ג.
ברזיל: הממשלה התחייבה לקצץ את הגירעון וערכה רפורמה בפנסיות הממשלתיות כצעד עיקרי לכך. הגירעון ל–2019 היה הקטן זה חמש שנים, אך בין היתר בשל מכרז גדול למכירת נפט. כעת השרים מבטיחים הידוק חגורה, כולל שכר מופחת לעובדי ציבור, אבל לקראת הבחירות באוקטובר הדרישות האלה יצומצמו ככל הנראה.