יותר אנשים מחפשים עבודה – על כל משרה מתמודדים ארבעה מחפשי עבודה בממוצע. בשנת 2018 כולה עלה היחס הזה לשיעור של 3.5. כך עולה מנתוני הלמ"ס, ולקראת סוף השנה ובמהלך 2019 היחס עלה ל-4. מה זה אומר?
המשמעות היא שיש יותר אנשים שמחפשים עבודה ממספר המשרות שיכולות לקלוט אותם; על כל כארבעה אנשים שמחפשים עבודה ישנה רק משרה אחת פנויה לאיוש. וזה רומז על צמצום בשיעור התעסוקה.
מחפשי העבודה הם מועסקים שחיפשו עבודה אחרת בארבעת השבועות שקדמו לסקר, מבלתי מועסקים (מובטלים שמחפשים עבודה באופן אקטיבי) ומכאלה שאינם משתתפים בכוח העבודה (מובטלים שלא מחפשים עבודה באופן אקטיבי.
על כל פנים, מספר המשרות הפנויות במשק ירד ב-5% ברבעון הרביעי של 2018 לעומת הרבעון השלישי, והסתכם ב-102 אלף משרות, לעומת 107.5 אלף משרות ברבעון הקודם. מספר המשרות הפנויות ברבעון זה הוא הנמוך ביותר בין הרבעונים בשנת 2018, והנמוך ביותר זה שנתיים – כלומר, מאז הרבעון הראשון של 2017 – אז עמד מספר המשרות הפנויות על 96 אלף.
כלומר, הביקוש לעובדים מצד המעסיקים ירד. בדרך כלל מדובר בסממן מקדים לכך שתחול עלייה באבטלה. ייתכן גם שהם יתחילו לפטר. אומנם עדיין מוקדם לקבוע אם זוהי תחילתה של מגמת עלייה בשיעור האבטלה, אבל זו שינוי מגמה לאחר תקופה של כשנתיים שבה היחס בדרך כלל פחת, למעט עליות קטנות שלאחריהן התייצב על 3.2 ברבעון השני של 2018.
ייש משרות שבהן בין מספר המשרות שווה למחפשי העבודה, כגון מפתחי תוכנה, נציגי מכירות בטלפון, בוני בתים למגורים, נהגי משאיות כבדות ונהגי אוטובוסים; לעומת זאת, ישנם משלחי יד בהם היחס גבוה מ-7, כגון: מנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, מנהלים בתחומי התעשייה ומזכירות מינהלית וכללית.
בקרב בעלי משלח יד אקדמי המצב טיפה יותר גרוע מהממוצע ב-2018, שם על כל משרה התמודדו 3.9 מחפשים, ובחלוקה לתתי משלחי יד בקרב משלחי היד האקדמיים, המצב הגרוע ביותר הוא בתחום ההוראה. אז כיום פחות חברים מורים, כי נראה כי על כל משרה כזו התמודדו 14.3 מחפשים.
בכל מקרה, בשנים האחרונות ירדה האבטלה בצורה משמעותית והיא נמצאת באזור ה-4%-5% שזה בתיאוריה של "מדע" הכלכלה מצב של תעסוקה מלאה.