פיקדונות מובנים    

פועלים בפיקדון מובנה על מניות הטכנולוגיה

מה זה  פיקדון מובנה? מה היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים?  – היכנסו כאן למדריך פיקדון מובנה

בנק הפועלים מציע ללקוחותיו פיקדון מובנה (סטרקצ'ר)  על סל של 10 מניות טכנולוגיה מובילות הנסחרות בארה"ב –  אמזון, אינטל, מיקרוסופט, גוגל, צ'ק פוינט, IBM, אפלייד, AT&T, סיסקו ואורקל (כל אחת מהעשר במשקל שווה – 10%).

הפיקדון הוא שקלי (למרות שהנכסים הם דולרים – ניירות הערך האלו נסחרים בדולר) למשך שנתיים. סכום ההשקעה הראשוני בשקלים  וזה הרעיון המרכזי בפיקדונות המובנים, מובטח – יש דאונסייד להשקעה והיא כמה שהשוקע בתחילת הדרך. אבל צריך לשים לב שמדובר בערך שקלי, בעוד שהערך הריאלי נשחק על פני זמן (המשקיע למעשה, באם הוא מקבל אחרי זמן את ההשקעה הנומינלית, עלול לאבד רווח אלטרנטיבי שמגיע גם כתוצאה מעליית המדד).   

מנגד, ובדומה לרעיון השני של הפיקדונות המובנים , קיימת אפשרות לאפסייד. אם במהלך התקופה שער הסגירה היומי של מניה מסוימת (מתוך עשר מניות הטכנולוגיה)  היה גבוה ב-35% או יותר משער ההתחלה (לא כולל חלוקות דיבידנד), תשואת המניה מקובעת על 5% דולרית לכל התקופה. אם המניה לא תיגע בחסם של 35%, תשואת המניה על פני התקופה תחושב על פי התשואה בפועל (מחיר בסוף התקופה ביחס למחיר בתחילתה).   

חישוב התשואה הכוללת של הפיקדון תחושב כממוצע של תשואות כל המניות בסל, למשך תקופת הפיקדון המובנה – שנתיים.

 מה זה  פיקדון מובנה? מה היתרונות והחסרונות של פיקדונות מובנים?  – היכנסו כאן למדריך פיקדון מובנה