fbpx
תוכן ממומן

פינוי דירה מאגרנות כפייתית ברגישות

פינוי דירה, תמונה:שי פינוי דירה

אגרנות כפייתית (OCD) מדברת על הפרעה טורדנית כפייתית, כאמור אחת כזו שבה יש בהחלט שולטים בסיפור אבל זה לא בני האדם אלא החפץ ששולט בהם. למה הם אוגרים כל כך הרבה? מה יש להם לעשות עם החפץ? אלו הן רק חלק מהשאלות שתופענה כאשר אחד מיקיריכם יתעקש על החפץ ויוותר על המפגשים והשהייה במחיצתכם. האדם שלא יכול להיפטר מהחפצים וללא קשר לצורך ולהכרחיותם ייכנס למצוקה רגשית קשה, לבושה איומה וכל אלה יחד ייקחו אותו הרחק מקרבת אדם ועמוק יותר ויותר אל סכנת האגירה – רוצים לעזור לו? החדשות הפחות טובות זה שאם סבלנותכם פקעה מזמן החפץ לא הולך לשום מקום ואיתו גם האגרן. איך בכל זאת עושים את זה נכון? מפנה דירות מקצועי מדבר אתכם על הכול.

למה אנשים אוגרים דברים

המון אנשים ידברו אתכם על פינוי דירה מאגרנות כפייתית בהיבט הפיזי של העניין אבל מה על פינוי דירה מאגרנות כפייתית ברגישות ועד כמה זה מהותי להצלחת המשימה? בדיוק כמו הקורונה כך גם האגרנים שנוטים "להיטיב" עם משברים דווקא בזמן זה כאמור, האי וודאות לא רק משפיע על המכלול הרגיל באוכלוסייה אלא בפרט ובאופן אבסורדי דווקא על אנשים שמצאו באגירה מזור וביטחון. נשמע לכם מוזר? מה הקשר בין אגירה לבין ביטחון עצמי ולמה האגרן הוא לא אותו אדם ללא החפץ? מסתמן כי המנגנונים הפסיכולוגיים של האגירה הולכים וגוברים עם הזמן והם הסיבה גם למה שנותן "כוח לאגרן" לא להפסיק לאגור לעולם. אספנות במילה עדינה זו אגירה לכל דבר, אגירה של הכול מהכול והרבה ממה שאפשר עד מצב של מתן מקום ראשון לחפץ ואיבוד הפונקציונאליות בסביבה הטבעית של האגרן ודווקא מהמקום הזה מסתמן שרק פינוי רגשי יפתור את הבעיה.

כיצד מזהים תסמיני אגרנות כפייתית

זה לא חדש, הסטטיסטיקה מזמן שאמרה את דבר וכיום כחמישה אחוז מבני האדם בישראל סובלים מאגרנות יתר כאשר שכיחות הבעיה היא פי שניים בקרב גברים. לרוב הסימפטומים יופיעו כבר בגיל הבגרות של האדם ורק לאחר שיעברו כמה שנים הבעיה תצוף ותדרוש טיפול. כמו כן בעיית האגירה באה לידי ביטוי במאסף של חפצים שאין בהם צורך ובסופו של דבר מסבים מצוקה קשה למי שאוגר אותם. כמו כן חווה האגרן בעיות קשות בפן האסתטי, לרוב תתפסו כי הוא כועס, עוין רוב הזמן ואיכות החיים שלו נפגמת נוכח ריבוי החפצים המאיימים על חרותו הנפשית והפיזית. האגרן עקשן, יש לו אמנות משל עצמו ולרוב אם אין לכם ניסיון אתם לא תניעו אותו ממשימותיו, לא משנה כמה פעמים תפנו את הבית תמיד תחזרו לאחר תקופה ותמצאו את החפצים מאיימים על הסביבה ובפרט עליו. האם האגרן מרגיש טוב עם עצמו שהוא אוגר? יש אומרים שכן. האם אתם מרגישים רע עם מישהו שחייו הולכים ונגמרים נוכח האגירה הבלתי נגמרת? אולי כאן חשוב לכם לדבר עם מפנה שמבין דבר אחד או שניים על פינוי רגיש.

הקשר בין רגישות סבלנות ואגרנות כפייתית 

"מסתמן כי המתכון להצלחה בכל דבר זה לאהוב אנשים, להבין אותם ולגשת אליהם מהמקום שנוח ונכון להם" אומר שי פינוי דירה – מפנה דירות מקצועי מעל לשני עשורים. שי מייצג לא מעט פינויים ומעבר להנעת החפץ ממקום אחד למשנהו שי מבין את צרכיו של האגרן אבל הכי חשוב מבין את ליבו ומעשיו. במסגרת פועלו והרגל יומו שי פועל בשיתוף עם גורמי הרווחה ולעיתים קרובות מספק ייעוץ לדרגים הגבוהים ביותר כיצד להתנהל בהיבט הרגשי אל מול האגרן המעדיף לא פעם את החפץ על פני הכול. אז אם גם אתם רוצים לדעת מאיפה זה מתחיל, המאמר שלפניכם לא ידבר על המובן מאליו, המאמר לא ידבר על הנעת האשפה לאתרי האשפה וגם לא על מיון הקפדני של החפצים אלא על לב ליבו של האדם האוגר. מי באמת מסתתר מאחורי החפץ? זה מובן מאליו שכבר במסגרת פגישת הייעוץ יעלו נושאי הלוגיסטיקה של הפינוי אבל לפני הכול ידובר אודות ההתמודדות והמענה לאגרן שמפחד להיפרד מהחפץ וצריך את העזרה הראשונית והרגישה.

אז אם לבחור מפנה? זה בטח מפנה רגיש שמדבר אתכם הרבה מעבר להיבט הפיזי של הפינוי הדירות.

קראתי את תקנון האתר ואני מקבל את תנאי השימוש


על המחבר

Avatar

אלחנן בריסק

השאר תגובה

שינוי גודל גופנים
ניגודיות