ריבית בנק ישראל בחודש יוני 2012 לא השתנתה – 2.5% – עכשיו נחשפים לציבור הדיונים שמאחורי הקלעים – הדיון בפורום הרחב והדיון המצומצם.  מהדיונים האלו ניתן לשער ולהעריך שהריבית לא צפויה לעלות בקרוב, ואפילו לרדת.

הנה פרוטוקול דיוני הריבית במלואו – "בתהליך קביעת הריבית החודשית על ידי הוועדה המוניטרית מתקיימים בבנק ישראל שני דיונים –דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם.בדיון בפורום הרחב מוצגים תנאי הרקע הכלכליים הרלוונטיים להחלטה: ההתפתחויות במשק הישראלי – בצד הריאלי ובצד הפיננסי-מוניטרי – וההתפתחויות בכלכלה העולמית. דיון זה נערך בהשתתפות הנגיד, המשנה לנגיד, היועץ הבכיר לנגיד ושלושת חברי הוועדה המוניטרית שמקרב הציבור. נוסף על אלה משתתפים בפורום הרחב ראשי החטיבות הכלכליות בבנק (המחקר והשווקים) וכלכלנים מהחטיבות השונות, המכינים ומציגים את החומר לדיון. הנתונים, האומדנים וההערכות,המובאים במסמך זה, הם אלו שהיו קיימים במועד החלטת הריבית.בדיון בפורום המצומצם, שמשתתפים בו חברי הוועדה המוניטרית ושני מנהלי החטיבות הכלכליות, מציגים מנהלי חטיבות המחקר והשווקים את המלצותיהם לגבי החלטת הריבית. לאחר מכן מתנהל דיון חופשי, ובסופו הצבעה על גובה הריבית. לפי חוק בנק ישראל התש"ע ( 2010 ) (סעיף 18 ג') החלטת הריבית מתקבלת ברוב קולות של חברי הוועדה המשתתפים בהצבעה. במקרה שהקולות שקולים יש ליושב ראש הוועדה (נגיד בנק ישראל) קול נוסף".

בדיון בפורום הרחב מתואר מצב המשק לרבות ההתפתחויות הריאליות בו. "לפי נתונים על הפעילות הריאלית שנוספו החודש ונתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של 2012 נמשכה צמיחתו של התוצר ברביע הראשון של השנה בשיעור דומה לזה של המחצית השנייה של 3.1% . לפי אומדן – 2011 , שיעור העולה בקנה אחד עם תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל 2012- ראשוני של נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של השנה (במונחים שנתיים): התמ"ג צמח ב-3% , לעומת 3.2% ברביע הקודם; התוצר העסקי צמח ב 2.8% , לעומת 3.5% ברביע הקודם; הצריכה, הפרטית צמחה ב 4.2% , לעומת 0.2% ברביע הקודם; ההשקעות בנכסים קבועים צמחו ב 6.2% לעומת 6.7% ברביע הקודם; היצוא (ללא יהלומים) עלה ב 17.7%% , לעומת ירידה של 3.9% ברביע הקודם. (נציין כי האומדנים הרבעוניים הראשונים של החשבונאות הלאומית הם תנודתיים, ונתונים לעדכונים משמעותיים)"

"המדד המשולב לחודש אפריל עלה ב-0.2% ושני המדדים הקודמים עודכנו כלפי מטה. סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מצביע על בלימה מסוימת של השיפור בפעילות בחודש אפריל. לעומת זאת, ציפיות החברות בסקר ו"מדדי האקלים" הנגזרים ממנו לחודשים מאי ויוני לגבי הפעילות והתעסוקה חיוביים בהשוואה לערכיהם בחודשים הקודמים. מדד מנהלי הרכש רשם באפריל עלייה, המשך לעלייתו בחודש הקודם. מדד החיפושים ב"גוגל", המחושב בחטיבת המחקר של בנק ישראל, אשר

משמש אינדיקציה לביקושים במשק בחודשים הקרובים, צופה האצה בפדיון המסחר והשירותים ביחס לחודשים קודמים. תקבולי המע"מ ברוטו מלמדים על התייצבות מסוימת של הפעילות באפריל ביחס לחודש הקודם. ההאטה בפעילות משתקפת במיוחד בירידות של יצוא הסחורות ויבוא הסחורות באפריל, המשך לירידתם בחודשים הקודמים. לעומת זאת גדלו יצוא השירותים ויבוא השירותים. חומרי הגלם מתחילת השנה בשיעורים גבוהים יחסית לרביע האחרון של 2011".

ביחס לשוק העבודה הוצגו הנתונים הבאים – "נתוני סקר כוח האדם במתכונתו החדשה לחודשים מארס ולרביע הראשון של 2012 מצביעים על יציבות. שיעור האבטלה עלה במארס ל 6.9% , לעומת 6.5% בפברואר, אך העלייה של שיעור האבטלה במארס משקפת עלייה של 0.8 נקודת אחוז בשיעור ההשתתפות, לרמה של 63% , תוך עלייה של שיעור התעסוקה לרמה של 58.7% במארס לעומת 58.1% בפברואר. הנתונים הרבעוניים של הסקר מצביעים על ירידה באבטלה – מ 6.8% ברביע האחרון של 2011 ל 6.7% ברביע הראשון השנה, תוך עליות של שיעורי ההשתתפות והתעסוקה. לפי סקר "הערכת המגמות בעסקים" ותחזית המועסקים הנגזרת מנתוני סקר זה צפויה התאוששות בגיוס עובדים בחודשים הקרובים. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש אפריל גבוהים נומינלית ב 6.5% מאשר באפריל אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה) לעומת 5.3% בחודש הקודם. השכר הנומינלי עלה בחודשים דצמבר עד פברואר לעומת שלושת החודשים הקודמים ב 0.3% , והשכר הריאלי ירד באותה תקופה ב-0.6%".

במסגרת הדיון הרחב מתייחסים כלכלני בנק ישראל לנתוני התקציב מול המספרים בפועל  – "נתוני הביצוע בפועל מראים שהגירעון המקומי מתחילת השנה ועד אפריל מסתכם ב-2.8 מיליארדי ש"ח, לעומת עודף של 1.1 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד. הגירעון מתחילת השנה גבוה ב-2.4 מיליארדי ש"ח מהתוואי העונתי המתיישב עם תחזית הגירעון של האוצר, העומדת על 3.4% תוצר, אך על בסיס תחזית הצמיחה צפויות ההכנסות בהמשך השנה להיות גבוהות במקצת מהתוואי העונתי. הפער עד כה נובע מתקבולי מסים נמוכים מהתוואי והוצאות גבוהות מהתוואי. התחייבויות הממשלה לשנה זו (הסכמי שכר, הוצאות ביטחוניות ועוד) גבוהות ב-6 מיליארדי ש"ח מתקרת ההוצאה בתקציב. אולם ראוי לציין שבעבר הממשלה לא סטתה ממסגרת ההוצאות בתקציב. סביר להניח כי אם יחול גידול נוסף בגרעון הוא ינבע מירידה נוספת בתקבולי המסים".

כלכלני בנק ישראל מציגים בסקירה בפני הפורום הרחב (פורום הריבית הרחב) גם את ההתפתחויות באינפלציה ובשווקים הפיננסים – "מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב-0.9%, בהתאם להערכות המוקדמות, וכן לתוואי העונתי המתיישב עם יעד האינפלציה. הגורמים העיקריים לעלייתו הם מחירי הדיור והאנרגיה, ובפרט עליית מחירי החשמל. באינפלציה של 12 החודשים האחרונים נשמרה בארבעת החודשים האחרונים יציבות סביב מרכז היעד, שיעורה בחודש אפריל היה 2.1% ובניכוי מחירי האנרגיה והדיור שיעורה הוא 0.1%. התחזיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים מבוססות על ממוצע תחזיות החזאים, על הציפיות ועל אלו הנמדדות על פי החוזים העתידיים על מדד (break even inflation) הנמדדות משוק ההון, ועל  המחירים לצרכן שהבנקים מציעים מעבר לדלפק. התחזיות ירדו החודש, בעיקר אחרי פרסום מדד אפריל, והגיעו לטווח שבין 2.2% ל-2.3%  וזאת בהשוואה ל-2.5% בחודש הקודם. ציפיות האינפלציה לטווחים של שנתיים-שלוש ירדו מעט, ובציפיות לטווחים ארוכים יותר נשמרה היציבות. הציפיות לטווחים של שנתיים ומעלה הן עתה בטווח שבין 2.4% ל-2.6% .

וביחס לריבית בנק ישראל כפי שהיא נצפית בשווקים (על פי התלבור, המ"ק והאנליסטים) מסבירים בבנק ישראל – "שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור, לפי עקום המק"ם ולפי ממוצע תחזיות החזאים הוא בין 2.4% ל 2.6%. מרבית החזאים צופים שריבית בנק ישראל לשלושת החודשים הקרובים תישאר ללא שינוי.

"לגבי שוק המק"מ  ושוק איגרות החוב, הרי שבעקום השקלי נרשמה ירידת תשואות של 10-20 נ"ב לאורך כל העקום, ואילו בעקום הצמוד נרשמה השתטחות, עם עליית תשואות ניכרת בטווחים הקצרים. תשואות המק"ם ירדו לאורך כל העקום, . ותשואת המק"ם לשנה ירדה ל 2.41% .פערי הריביות והתשואות בין הארץ לחו"ל המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל 10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב התרחב מעט החודש, בכ 5 נ"ב, והגיע ל 275 נ"ב, עקב ירידת תשואות חדה יותר בארה"ב.

"בחודש מארס ירדה יתרת החוב של המגזר העסקי ב 0.7% , לרמה של 777 מיליארדי ש"ח. הירידה בחוב נבעה בעיקרה מירידה של יתרת האשראי ממערכת הבנקאות. יתרת האשראי למשקי הבית  עלתה בחודש מארס ב 0.7% , ל 367 מיליארדי ש"ח, אך מתוכה עלתה יתרת האשראי לדיור ב 0.3% לרמה של 261 מיליארדי ש"ח. סך המשכנתאות שניתנו ב 12 החודשים אשר הסתיימו באפריל נמוך ב2% מאשר ב 12 החודשים שהסתיימו במארס – המשך של ירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי 2011 . שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה נותר בחודש אפריל כ- 30% שיעורי הריבית על המשכנתאות בכל המסלולים ירדו החודש".

וביחס לשוק הדיור, מדגישים בבנק ישראל – "סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן עלה בחודש אפריל ב 0.8% , המשך לעלייה של 0.4% בחודש מארס. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה סעיף זה ב-4.6% . מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים פברואר ומארס ב-0.3% , לאחר עלייה של 0.1% בחודשים ינואר ופברואר. יחד עם זאת, ב 12 החודשים האחרונים עלו  מחירי הדירות בשיעור של 2.2% ,נתון שעמד בחודש הקודם על 2.8%.

"בחודשים האחרונים נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. מספר התחלות הבנייה ב- 12 החודשים האחרונים עמד בחודש פברואר על 44,800 , לעומת 44,916 בחודש הקודם. בחודש מארס עלה מספר הדירות למכירה ביוזמה פרטית ב-4.7% , המשך למגמת העלייה מאז הרביע השני של 2011 , תוצאת עלייה חדה בבנייה החל מסוף 2009 ; לפיכך מספר הדירות למכירה הוא ברמת השנים של 2003. ההתמתנות של מחירי הדירות בחודשים האחרונים באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות וצעדי משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. צעדים אלה, יחד עם מאמצי שיווק הקרקעות מצד משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל, צפויים להמשיך ולמתן את עליית מחירי הדיור".

חטיבת המחקר של בנק ישראל מעריכה כי התוצר צפוי לצמוח בשנת 2012 ב-3.1% , ובשנת 2013 ב-3.5%. האינפלציה בשנה הקרובה תסתכם ב-2.6%  ושיעור הריבית הממוצע הצפוי לרביע הראשון של 2013 הוא 2.5% . הריבית צפויה להתחיל לעלות באמצע 2013 ; זאת בהנחה שתהיה התאוששות בכלכלה העולמית"

וביחס לכלכלה העולמית – "ההתפתחויות בכלכלה העולמית החודש גברה האי ודאות באירופה ובעקבות זאת גברו החששות ממצבה של מערכת הפיננסית האירופאית ומעליית תשואות נוספת באג"ח הממשלתיות בשווקים מוכי החוב של אירופה. נתוני המקרו בעולם ממשיכים להצביע על האטה, והחודש בלטו לרעה גם נתוני המקרו של המשקים המתעוררים הגדולים. על רקע זה נרשמו ירידות שערים חדות בשוקי המניות בעולם, והתרחב הפער בין מרווחי התשואות של המדינות הנתונות במשבר החוב למרווחים בארה"ב וגרמניה. האינפלציה בעולם ירדה גם החודש, ומחירי הסחורות, בעיקר הנפט, ירדו ירידה חדה. על רקע התפתחויות אלה גוברות ההערכות בשווקים שכמה מהבנקים המרכזיים ינקטו פעולות הרחבה נוספות".

 

על רקע הנתונים והציפיות האלו של חטיבת המחקר של בנק ישראל, התכנסו ששת חברי הוודעה המוניטרית שקובעים את הריבית. "בדיון לקראת החלטת הריבית לחודש יוני 2012 המליצו חמישה מחברי הוועדה להשאיר את הריבית. ללא שינוי ברמה של 2.5% וחבר וועדה אחד המליץ להוריד את הריבית בשיעור של 0.25% המשתתפים בדיון עסקו במספר סוגיות. המרכזיות שבהן: הערכת סביבת הפעילות הריאלית;ההתפתחויות בסביבה העולמית והסיכונים הנשקפים ממנה למשק הישראלי; שוק הדיור ; המדיניות הפיסקאלית והתפתחות הגירעון הממשלתי. בנושא הפעילות הריאלית התייחסו חברי הוועדה לנתונים החדשים שהתפרסמו בחודש האחרון. בתוך כך, התפתח דיון בנוגע לסביבה הריאלית בו המשק נמצא. חבר וועדה אחד ציין כי האינדיקטורים החודשיים האחרונים אינם מעודדים, וכי לדעתו חלה תפנית לרעה במצב הריאלי של המשק. מנגד,חברי וועדה נוספים ציינו, בן היתר, את הציפיות של החברות מסקר המגמות לפעילות ברביע השני אשר הינם חיוביות יותר לעומת החודשים הקודמים, וכן את האומדן הראשוני של נתוני החשבונאות הלאומית המצביעים על המשך קצב גידול התוצר ברמה של כ-3%, תוך אזכור שהאומדן הראשוני חשוף לעדכון לעתים קרובות.

"נושא נוסף שנדון הוא הסביבה העולמית והסיכונים הנשקפים ממנה למשק הישראלי. חברי הוועדה ציינו את התגברות אי הוודאות סביב המשבר באירופה. כמו כן, נדונו תרחישים שונים לגבי אופן התפתחות אפשרית של משבר באירופה, והעיתוי האופטימאלי לתגובת המדיניות במידה ויתרחש. בהקשר זה, צוין כי במקרה של תרחיש בעל השפעה שלילית על המשק הישראלי, הוועדה המוניטרית תהיה נכונה לקבל החלטות לפי הנדרש גם במהלך החודש. בנושא השפעת המדיניות המוניטרית על שוק הדיור הוזכרה, בין היתר, ההתייצבות במחירי הדירות על רקע הרמה השנתית הגבוהה יחסית של התחלות הבנייה. צוין כי נתונים אלה, וכן הצעדים המאקרו-יציבותיים שננקטו בעבר, יתכן וצפויים להרחיק את הצורך בצעדים מאקרו-יציבותיים נוספים. יחד עם זאת, הוועדה ערה לשינויים להתפתחויות בשוק הדיור והיא תמשיך לעקוב אחרי התפתחויות בשוק זה. נושא נוסף שעלה לדיון היה המצב הפיסקאלי והתפתחות הגירעון הממשלתי. חברי הוועדה ציינו את החשיבות של שמירה על המשמעת הפיסקאלית ושל המשך תהליך הפחתת יחס החוב-תוצר של ישראל. צוין כי בשלב זה לא ניכרת השפעה של ההתפתחויות בתחום המדיניות הפיסקאלית והגרעון על האינפלציה. לאור מכלול הגורמים החליטה הוועדה המוניטרית, להותיר את הריבית לחודש יוני בעינה ברמה של 2.5%.

"בהודעה על החלטת הריבית ציין בנק ישראל כי הותרת הריבית לחודש יוני ללא שינוי ברמה של 2.5% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12  החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. בנק ישראל הדגיש בהודעתו את התנאים להלן שהכריעו בעד אי השינוי בגובה הריבית לחודש יוני  2012 –  האינפלציה בפועל ב 12החודשים האחרונים נמצאת במרכז היעד כבר ארבעה חודשים. הצפיות לאינפלציה משוק ההון ושל החזאים ירדו החודש ונמצאות בקרבת מרכז יעד האינפלציה ונעו בטווח שבין 2.2% ל 2.3%. מחירי הסחורות, בעיקר הנפט, ירדו ירידה חדה – המשך לירידות שנרשמו בהם בחודשיים האחרונים. נמשכה צמיחתו של התוצר ברביע הראשון של השנה בשיעור דומה לזה של המחצית השנייה של 2011 , יחד עם הנתונים הנוספים שהתפרסמו החודש עולים בקנה אחד עם תחזית הצמיחה של בנק ישראל – 3.1% ב-2012 .

"כמו כן  גברה אי הודאות לגבי ההתפתחויות הכלכליות העתידיות באירופה. בנוסף, נתוני המקרו בעולם ממשיכים להצביע על האטה בצמיחה, והחודש בלטו לרעה גם נתוני המקרו של המשקים המתעוררים הגדולים. בנוסף,  רמות הריבית במשקים המובילים נותרו נמוכות והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זו באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. על רקע ההתפתחויות האחרונות גוברות ההערכות בשווקים שכמה מהבנקים המרכזיים ינקטו פעולות הרחבה כמותיות נוספות. בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים ובפרט נוכח האי ודאות הגוברת במשק העולמי. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים.

משתתפים בוועדה –

חברי הועדה המוניטרית:

פרופ' סטנלי פישר – נגיד הבנק ויו"ר הועדה המוניטרית

פרופ' ראובן גרונאו –חבר בוועדה המוניטרית

מר בארי טאף – יועץ בכיר לנגיד לענייני מדיניות מוניטרית, חבר בוועדה המוניטרית

פרופ' רפי מלניק – חבר בוועדה המוניטרית

ד"ר קרנית פלוג – המשנה לנגיד הבנק, חברה בוועדה המוניטרית

פרופ' אלכס צוקרמן – חבר בוועדה המוניטרית

משתתפים נוספים:

מר אנדרו אביר – מנהל חטיבת השווקים

פרופ' נתן זוסמן – מנהל חטיבת המחקר

מר אדי אזולאי – ראש המטה לנגיד

ד"ר יוסי סעדון – יועץ לנגיד ודובר הבנק

מר' דניאל נתן – כלכלן בחטיבת המחקר

גב' אסתי שוורץ – מזכירת הוועדה המוניטרית